להלן החלטה בנושא הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת: החלטה בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו בתיק פלילי 1833/05, על פי סעיף 21 (א) (1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, (להלן: "חוק המעצרים"). על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 8.3.05 בנוכחות המשיב, ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב, הצו הוצא לבקשת המתלוננת (להלן: "המתלוננת"). בתאריכים הנקובים בכתב האישום, הפר המשיב את הצו שניתן כנגדו וביצע בנוסף להפרת הצו, עבירה של איומים כלפי המתלוננת, כדלקמן: אישום ראשון, מייחס למשיב את ביצוע העבירות של איומים והפרת הוראה חוקית וזאת ביום 10.3.05. אישום שני, מייחס למשיב את ביצוע העבירות של איומים והפרת הוראה חוקית וזאת ביום 14.3.05. אישום שלישי, מייחס למשיב את ביצוע העבירות של איומים והפרת הוראה חוקית וזאת ביום 16.3.05. אישום רביעי, מייחס למשיב את ביצוע העבירות של איומים והפרת הוראה חוקית וזאת ביום 17.3.05. ראיות לכאורה: לגבי האישום הראשון, קיימת תלונה של המתלוננת. המתלוננת הגיעה לתחנת המשטרה למסור תלונה על הפרת צו ואיומים שהשמיע כנגדה המשיב. בעת שהיית המתלוננת בתחנת המשטרה, צלצל פעם נוספת הטלפון הנייד שברשותה. לשיחה הנוספת ענה שוטר התחנה, אשר ניהל עם המשיב שיחה, שאינה מוכחשת על ידו. החשוד מכחיש העבירות המיוחסות לו. בנסיבות המפורטות לעיל, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום. לגבי האישום השני, קיימת הודעה מפורטת של המתלוננת. כמו כן בתיק החקירה מצוי מזכר מחברת בזק, לפיו שתי שיחות הטלפון לביתה של המתלוננת, בוצעו משני טלפונים ציבוריים הסמוכים לביתו של המשיב. המשיב בחקירתו, הכחיש את המיוחס לו. גם בתיק זה אני סבורה כי קיימת תשתית ראיות, לכאורה. לגבי האישום השלישי, קיימת תלונה של המתלוננת. המשיב מכחיש בחקירתו את המיוחס לו. עיון בתיק החקירה, בשים לב ובמצטבר לכל הראיות לגבי האישומים האחרים, מעלה קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה. לגבי האישום הרביעי, מדובר באירוע שהתרחש במקום ציבורי. המתלוננת מסרה הודעה מפורטת וכן נתנה תיאור של בגדי החשוד, אשר פגש בה, ולדבריה, השמיע באוזניה אמירות המפורשות כאיומים. תיאור בגדיו של המשיב אומת בחקירה. המשיב מכחיש את המיוחס לו. גם בנסיבות אלה מצאתי כי קיימת תשתית ראיות לכאורה. לסיכום: לאור האמור לעיל, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה שטמון בהן פוטנציאל ראייתי המקים סיכוי סביר להרשעה. תמיהות שעולות מתיק החקירה, אין בהן כדי לשלול את דבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישומים דלעיל, שכן תמיהות אלו, אינן מכרסמות בראיות התביעה במידה כזו השוללת, כבר בשלב זה, את הבסיס הסביר להרשעה. בענין זה אציין את עדות החבר המשותף של המתלוננת והמשיב המעלה תמיהה כנגד אמיתות התלונה נשוא האישום הרביעי. בשלב זה, לדידי, אין בעדות כדי לגרוע מהראיות בכל האישומים ואף לא באישום הרביעי, במיוחד לאור העובדה כי אותו חבר מסר את גרסתו, למקוטעין, ולא כמקשה אחת, דבר שיש לברר סיבתו במהלך ההוכחות בתיק העיקרי. יחד עם זאת, הטענות המופנות כנגד עוצמת הראיות, אביא בשקלול הנתונים כשאבחן את חלופת המעצר. עילת מעצר: סעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק המעצרים קובע קיומה של עילת מעצר אם "קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה". בענייננו, אמנם מדובר בעבירות של איומים והפרת צו שלא באו לביטוי באלימות פיזית כנגד המתלוננת, ברם, רצף העבירות המיוחסות למשיב, מקים, כך אני קובעת, חשש כי המשיב יסכן את בטחונה של המתלוננת. זאת ועוד, רק לאחרונה, (בתאריך 4.1.05), בת.פ. 2033/04 נדון המשיב ל - 5 חודשי מאסר בפועל, בגין עבירות של איומים והיזק בזדון. באותן נסיבות, הושת על המשיב מאסר מותנה של 4 חודשים שהינו בר הפעלה, אם יורשע המשיב בדין. דומה, לכאורה, כי גם המעמד בפני ביהמ"ש רק ביום 4.1.05, לא היווה הרתעה למשיב, כאשר שב וביצע, לכאורה, את מסכת העבירות כנגד המתלוננת. כמו כן אציין, כי כנגד המשיב קיימות 20 הרשעות קודמות, חלקן בעבירות הדומות לעבירות שבפני, ונושאן, עבירות אלימות, איומים וסמים. חלופת מעצר: לפי מצוות המחוקק בסעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים, על ביהמ"ש לבחון בכל מקרה האם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופה אשר יהא בה כדי להשיג את התכלית העומדת ביסוד עילת המעצר ויחד עם זאת, תהא חומרתה פחותה מן המעצר. בעניינו של המשיב ולאור האמור לעיל, מצאתי לבדוק חלופת מעצר, חלופה אשר יהא בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב. כאן המקום להזכיר כי בהליכים המקדמיים שהיו בפני, הוגשה תחילה חוו"ד של הפסיכיאטר המחוזי, אשר לפיה נקבע כי המשיב אינו מבדיל בין טוב ורע, מותר ואסור, אינו מסוגל לעקוב אחר ההליכים המשפטיים ואינו מסוגל לעמוד לדין (ר' חוו"ד של ד"ר י. קונצקי). חווה"ד נערכה על פי בדיקה מיום 24.3.05. מאוחר יותר, ולאחר שהמשיב הופנה להסתכלות נוספת, יצאה חוו"ד מעודכנת תחת ידו של ד"ר קריינין ולפיה במהלך ההסתכלות, התרשמו בבית החולים לבריאות הנפש טירת הכרמל כי "הנבדק מבין היטב מה מותר ומה אסור, מבדיל בין טוב לרע, מבין היטב ההליכים המשפטיים והפגין יכולת סבירה לשתף פעולה עם סניגורו, כמו כן הציג הסבר סביר ועקבי לגבי העבירה המיוחסת לו והכחיש באופן עקבי את המעשה. במהלך כל ההסתכלות התנהגותו התאפיינה בביטויים אנטי סוציאליים המלווים בתוקפנות, אלימות ומניפוליטיביות. לאור האמור לעיל אנו בדעה שבעת ביצוע המעשה הבין היטב את משמעותו והשלכותיו והיה יכול להמנע מביצועו. במצבו הנפשי הנוכחי יכול לעמוד לדין." את הקשיים השונים של המשיב מייחס המומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטרי לאישיותו של המשיב על רקע שימוש מתמשך בסמים. כאן המקום לציין כי המשיב בדיון שבפני טען שמזה שנה ויותר אינו משתמש בסמים. על פי שתי חוו"ד מצאתי כי למשיב, לכאורה, בעיות הקשורות באישיותו ובתיפקודו האישי ועל כן נדרש בענייננו פיקוח, אך יכול שהפיקוח יתבצע שלא מאחורי סורג ובריח. בעניין זה שמעתי את סבתו של המשיב. סבתו של המשיב הוצעה על ידי ב"כ המשיב לשמש כחלופת מעצר משום מגוריה בעיר עכו, רחוק ממקום מגורי המתלוננת. סבתו של המשיב, הלוקה בשמיעתה התקשתה פעמים להבין את שנשאלה אך באופן ספונטני ומבלי שהודרכה ידעה לספר כי המשיב שומע לה ומכבד אותה. התרשמתי כי סבתו של המשיב, הבינה חובותיה לדאוג כי המשיב לא יצא מפתח ביתה ולהזעיק את המשטרה כל אימת שהמשיב יצא מביתה. ודוק, המשיב נעצר סמוך לאישום הרביעי (ביום 17.3.05) ונותר במעצר עד היום; אני נוטה לחשוב כי ימי מעצר אלה נתנו אותותיהם במשיב ויהיה בהם כדי להרתיעו ולרסנו. כמו כן, לא התעלמתי מטיעוני ב"כ המשיב ובמיוחד מההסדר אליו הוא טוען כי הגיע עם המבקשת, לפיו תסכים המבקשת לבחון חלופת מעצר בבית הסבתא בעיר עכו. בשקלול כל הנתונים לעיל, מצאתי להורות על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, כדלקמן: 1. המשיב ישהה "במעצר בית" מלא בבית סבתו הגב' רועימי פרחה ברח' דרך הארבעה 42/5 עכו; בפיקוח של הגב' רועימי, אשר יהא לאורך כל שעות היממה. 2. המשיב יפקיד סך 1,500 ₪ במזומן בקופת בית המשפט, סכום זה ישמש להבטחת התייצבותו של המשיב לישיבות בית המשפט נשוא התיק שבפני וכערובה למילוי תנאי השחרור. 3. המשיב יחתום על התחייבות עצמית על סך 15,000 ₪, סכום זה ישמש להבטחת התייצבותו של המשיב לישיבות בית המשפט נשוא התיק שבפני וכערובה למילוי תנאי השחרור. 4. המשיב ימציא ערב צד ג', אשר יחתום על ערבות צד ג' על סך 25,000 ₪. ערבות זו תשמש להבטחת התייצבותו של המשיב לישיבות בית המשפט נשוא התיק שבפני וכערובה למילוי תנאי השחרור. 5. נאסר בזאת על המשיב ליצור קשר כלשהו, בין ישיר ובין עקיף עם המתלונת בתיק זה, וזאת עד תום ההליכים בתיק. 6. שוטרי משטרת ישראל יוכלו להכנס לבית ברח' הארבעה 42/5 עכו, לצורך בדיקת קיומם של התנאים המגבילים. התנאים הללו יעמדו בתוקפם עד תום ההליכים כנגד המשיב בת.פ. 1833/05 של ביהמ"ש השלום בחיפה, ואם יופרו, כולם או אחד מהם, יעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בתיק פלילי 1833/05. הטרדה מאיימתצוויםצו מניעההטרדה