הנאשם קשר עם אחרים לביצוע פשע ע"י כך שהיו אמורים להעביר קרקע שבבעלות המתלוננת לבעלותם של אחרים, תוך הסתייעות באחרת אשר התחזתה להיות הבעלים של הקרקע, תוך מחיקת הערת אזהרה בפנקסי רישום מקרקעין שהיתה רשומה על שמו של עורך הדין שמייצג את בעלת הקרקע האמיתית, תוך הצגת מסמכים מזוייפים ללשכת רישום המקרקעין ובהמשך הצגת אותם מסמכים בפני אחרים שהתעניינו בביצוע העיסקה, תוך שימוש במסמכים מזוייפים ותוך נסיון לקבל במרמה סכום המגיע כדי 11,600,000 מיליון דולר, הכל כפי שנקבע בהסכם שנחתם בין הצדדים. במקרה נוסף מדובר בעיסקה פיקטיבית ומזוייפת במסגרתה קשר הנאשם קשר עם אחרים לביצוע פשע, תוך זיוף מסמכי רישום מקרקעין, ותוך הסתייעות במי שהתחזו להיות הקונים של הנכס נשוא האישום, כאשר במקרה זה מלאכתם של הנאשם ושותפיו הסתיימה בהצלחה מבחינתם ותוך גרימת נזק למתלוננים שבמקרה זה הינו אותו בנק שנתן את המשכנתא ששימשה את הקונים לצורך רכישת הנכס ו/או בעלי הנכס. להלן גזר דין בנושא עונש על הונאות מקרקעין: גזר - דין 1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, שלושה אישומים במספר, בשורת עבירות ארוכה שבבסיסן עבירות מרמה, זיוף והונאה שבוצעו ע"י הנאשם בשתי פרשיות נשוא האישומים הראשון והשלישי, כאשר באישומים אלה ניסה ואף הצליח הנאשם באופן חלקי, לאחר זיוף מסמכי זיהוי, ותוך קשירת קשר עם אחרים, להביא אחרים לקשור עסקאות כלכליות עם מי שנחזו להיות בעלי המקרקעין, תוך העברת סכומי כסף נכבדים. לציין שמעשיו של הנאשם ומעשי האחרים לא צלחו באישום הראשון, כל זאת על אף שמדובר בעיסקה שנחתמה בין הצדדים, עיסקה שהיו מעורבים לה שותפים רבים, אך הועבר סכום קטן מסך כל הכספים המוסכמים. באישום הראשון, כך נטען בכתב האישום, ועל סמך כך אף הורשע הנאשם, קשר הנאשם קשר עם אחרים לביצוע פשע ע"י כך שהיו אמורים להעביר קרקע שבבעלות המתלוננת לבעלותם של אחרים, תוך הסתייעות באחרת אשר התחזתה להיות הבעלים של הקרקע, תוך מחיקת הערת אזהרה בפנקסי רישום מקרקעין שהיתה רשומה על שמו של עורך הדין שמייצג את בעלת הקרקע האמיתית, תוך הצגת מסמכים מזוייפים ללשכת רישום המקרקעין ובהמשך הצגת אותם מסמכים בפני אחרים שהתעניינו בביצוע העיסקה, תוך שימוש במסמכים מזוייפים ותוך נסיון לקבל במרמה סכום המגיע כדי 11,600,000 מיליון דולר, הכל כפי שנקבע בהסכם שנחתם בין הצדדים. בכל הנוגע לאישום השלישי, מדובר בעיסקה פיקטיבית ומזוייפת במסגרתה קשר הנאשם קשר עם אחרים לביצוע פשע, תוך זיוף מסמכי רישום מקרקעין, ותוך הסתייעות במי שהתחזו להיות הקונים של הנכס נשוא האישום, כאשר במקרה זה מלאכתם של הנאשם ושותפיו הסתיימה בהצלחה מבחינתם ותוך גרימת נזק למתלוננים שבמקרה זה הינו אותו בנק שנתן את המשכנתא ששימשה את הקונים לצורך רכישת הנכס ו/או בעלי הנכס. 2. הנאשם בחר לכפור במיוחס לו בכתב האישום, כאשר במהלך המשפט נאלצתי להפסיק את הדיון בין הנאשם לבין מי שנטען שהיתה שותפתו למעשי המרמה נשוא האישום הראשון, ועל כן בהכרעת הדין המפורטת והממצה התייחסתי לכל מעשיו של הנאשם, לחומרה הרבה שבמעשים אלה, לתוצאות הקשות של מעשי הזיוף והמרמה, לעובדה שהמעשים נשוא האישום הראשון נחשפו, למרבה המזל, עוד בשלב מוקדם, כל זאת נוכח התושיה הרבה שגילה עו"ד פפר, ב"כ הבעלים האמיתי של המקרקעין. התייחסתי גם למורכבות מעשיו של הנאשם, לעובדה שהוא יזם, ככל הנראה, את המעשים, לעובדה שהוא שיתף אחרים בקנוניה זו, לעובדה שלא נרתע לעשות שימוש בחותמות של עורכי דין שהוחזקו על ידו שלא כדין, כל זאת לצורך זיוף מסמכים רשמיים, מסמכים שלא בנקל יכול אדם מן הישוב לזייף (כולל ביטול הערת אזהרה לטובת עורך דין, כולל מסמכי זיהוי בפני בנק משכנתא, כולל הצגת תעודות מזהות מזוייפות, כולל הצגת מתחזים כאנשים אחרים בעלי זכויות וכיו"ב מעשים). מדובר במעשי הונאה מן המתוחכמים ביותר שתוצאותיהם עלולות היו להיות קשות ביותר מבחינת הנזק שעלול היה להיגרם לבעלי הרכוש, ודי בענין זה להפנות לסכום הכסף האדיר שהיו אמורים הנאשם ובני חבורתו לקבל לידיהם אילו היו מצליחים להשלים את זממם ולקבל לידיהם את התמורה של המקרקעין הנמכרים, מקרקעין ששייכים לאחרים. אינני מוצא מקום להכביר ולהאריך יתר על המידה על האמור בהכרעת הדין ודי להפנות להכרעת הדין הכוללת עשרות עמודים כדי לעמוד על טיבם של מעשי הנאשם, כמפורט שם. 3. המדובר בנאשם יליד שנת 1938, שנראה צעיר מגילו, אדם מתוחכם, בעל כושר הבעה רהוט, בעל יכולות אישיות גבוהות וביהמ"ש אף התרשם מרמת האינטלגנציה והבעה גבוהים מהממוצע - כך קבעתי בהכרעת הדין, כל זאת בשים לב לתחכום הרב שנלווה למעשיו של הנאשם, תחכום שעמד בבסיס אמונתם של רבים אחרים בכשירות מעשיו של הנאשם, כאשר זה הצליח להוליכם שולל. לציין שמדובר במעשי מרמה שחלק מקורבנותיהם היו עורכי דין, וראה לצורך זה את האמור בהכרעת הדין לגבי יכולת הנאשם לעקוף כמעט כל מכשול שהוצב ע"י עו"ד פפר והיה אמור למנוע את מעשי המרמה והזיוף, עבור למעשי המרמה תוך שימוש בחותמות של עו"ד כהן שהגיעו לידיו של הנאשם וזה עשה בהם שימוש מתמשך, הכל כמפורט באישומים הראשון והשלישי לכתב האישום, כאשר מדובר בשתי פרשיות שיש פער זמנים ניכר ביניהם, כך שיש להניח שהנאשם החזיק בידו את אותן חותמות פרק זמן ארוך, עבור לאותם כרטיסי האשראי ושיקים של המתלוננים באישום השלישי, שגם הן הוחזקו ע"י הנאשם שלא כדין, עבור למעשי ההונאה והמרמה כלפי עו"ד מנע אשר גם הוא נפל קורבן למעלליו של הנאשם לאחר שהאמין לו שהוא אכן מייצג את הבעלים האמיתי של המקרקעין נשוא העיסקה ולצורך זה הקדיש זה ישיבות רבות במשרדו, מלבד אותו זמן שהוקדש לצורך הכנת העיסקה, וכלה באותם משרדים של לשכת רישום המקרקעין, אותם בנקים, אותם מתלוננים בעלי קרקע שנפלו כולם כאחד קורבנות למעשי הנאשם. לא לעתים קרובות מזדמן לביהמ"ש לעמוד מקרוב על התחכום הרב שיש במעשי נאשמים, כפי שהדבר נגלה לביהמ"ש לאחר שמיעת הראיות בתיק זה, כאשר מדובר במעשים שהוליכו הלכה למעשה שולל רבים, כולל כאלה שאמונים על בחינת כשרותם של מעשים ופעולות משפטיות שנעשות (בנקים למשכנתאות, לשכת רישום המקרקעין, עורכי דין שמתעסקים בתחום זה, וכמובן גם בעלי זכויות במקרקעין) ויש להניח שאילולא חשיפת מעשי הנאשם באישום הראשון, הרי גם מעשיו באישום השלישי לא היו נחשפים בקלות שכזו והראייה היא שבמשך חודשים רבים לא נעצר הנאשם ולא עוכב ע"י המשטרה משום שזה נזהר מאד שלא להיות מעורב באופן ישיר בביצוע העסקאות ודאג תמיד להישאר מאחורי הפרגוד, תוך הסתייעות בשרותם של אחרים שנטלו לעצמם זהות בדויה, ככל הנראה מתוך כוונה להקשות על חשיפת זהותם האמיתית. 4. ב"כ המאשימה עו"ד גלבר, עתרה לביהמ"ש למצות את הדין עם הנאשם הזה, נאשם שגליון הרשעותיו מכביד וכולל הרשעות רבות בעבירות זיוף, מרמה, הונאה וגניבה, בגינן אף הוטלו עליו עונשים שונים, אשר לא הרתיעו א הנאשם. עו"ד גלבר הוסיפה וציינה שלא בכדי הוחלט ע"י פרקליטת המחוז להגיש כתב אישום זה לביהמ"ש המחוזי ולא לבימ"ש השלום, על אף שהדבר היה אפשרי ובתחום סמכות של בימ"ש שלום, כל זאת משום החומרה הרבה של מעשי הנאשם, היקף המרמה הענק, עברו של הנאשם והרושם שמדובר במי שבחר לעצמו בדרך חיים עבריינית. עו"ד גלבר הפנתה את ביהמ"ש לשורת פסקי דין שניתנו ע"י בתי משפט שונים, בהם נקבעה רמת ענישה מחמירה כלפי נאשמים שביצעו עבירות מתוחכמות כמו הנאשם, עתרה להפעלת עונש מאסר מותנה שתלוי ועומד כנגד הנאשם במצטבר, עתרה להטלת עונש מחמיר של 5 - 7.5 שנות מאסר, כפי שקבעו בתי משפט אחרים בפרשות דומות, עתרה להעדיף את האינטרס הציבורי במקרה זה על פני האינטרס של הנאשם. הוסיפה וטענה שהתביעה מתקשה עד מאד למצוא נקודות שיעמדו לזכות הנאשם במקרה זה, כאשר גם גילו הלא צעיר ומצב בריאותו הלא שפיר אינם יכולים לסייע בידו לאחר שנות פעילות פלילית ארוכות שנים, המאפיינות נאשם זה. 5. מאידך עתר הנאשם לביהמ"ש שלא למצות עימו את הדין, ביקש לשכנע בלשונו המרגשת את ביהמ"ש שאין מקום שיישמש דוגמא ומופת לאחרים נוכח נסיבות חייו הקשות, נוכח העובדה ששנים רבות לא היה מעורב בפלילים, נוכח העובדה שהסתבכותו בפלילים החלה לאחר קריסה כלכלית לה היה קורבן, כמו גם קבלני בנין אחרים, לאחר משבר נדל"ני שפקד את שוק הארץ בשנות התשעים, נוכח רשימה ארוכה של מחלות ותחלואים מהן הוא סובל בשנים האחרונות, חלקן נתמכות ע"י תיעוד רפואי שהוצג בפניי, חלקן נתמך באישורי המוסד לבטוח לאומי בדבר נכות צמיתה בשיעור של 60% שנקבעה לו כתוצאה מפגיעה באחת ממלחמות ישראל (כך לפחות טען בפניי), עבור לניתוח בגב שעבר הנאשם לפני שבועות מספר בעת שהיה עצור בגין תיק זה, וכלה בשני התקפי לב שעבר ומהם סבל, כטענתו. הנאשם הפנה את ביהמ"ש גם לעובדה שהוא אב לשלושה ילדים, האחד משרת היום ביחידה קרבית, השניה סיימה שרותה כקצינה ביחידה מסווגת, והיום היא גרושה, והשלישי הוא בן צעיר - ועתר לביהמ"ש להותיר לו פתח תקווה לאחר שחרורו ממאסר נוכח הקשיים הלא מבוטלים שיעמדו בפניו לאחר ריצוי העונש שיוטל עליו. 6. עניינו של נאשם זה מעורר לא מעט קשיים והתלבטויות בבוא ביהמ"ש לגזור הדין. לכאורה, ועל פניו, מדובר בשורה ארוכה של מעשי מרמה והונאה שמהם היה אמור הנאשם ובני חבורתו להפיק טובת הנאה בדמות מיליוני ש"ח רבים, תוך התעלמות מוחלטת מהנזק שעלול להיגרם למתלוננים במקרה זה, כאשר הנאשם היווה רוח חיה, הכווין את האחרים, הדריך אותם ועשה זאת בתחכום לא מבוטל. מדובר בנאשם שיכולתו להונות אחרים הגיעה לדרגה של כמעט אומנות, כאשר הוא מצליח להונות ולהוליך שולל גופים ורשויות שאמורות לעמוד על המשמר, להונות בנקים למשכנתאות, להונות את לשכת רישום מקרקעין, להונות עורכי דין שעוסקים בתחום זה, כך שאין מדובר באדם מן הישוב שהסתבך באופן חריג וחד פעמי בפרשת מרמה והונאה אלא הדעת נותנת שמדובר במי שמעורבותו בתחום זה הינה כה עמוקה, יסודית ומתוחכמת עד אשר רכש הוא יכולות להונות גם גורמים מקצועיים שאמורים היו לחשוף מעשים כמו מעשי הנאשם. אך הדבר לא נעשה משום התחכום הרב שבמעשיו. 7. חומרת המעשים וההיקף הכספי העצום של טובת הנאה שאמורה היתה לצמוח, מחייבים כאמור מיצוי הדין עם הנאשם והעדפת האינטרס הציבורי של הטלת ענישה מחמירה שאמורה להעדיף את האינטרס ההרתעתי של הנאשם ושל אחרים, כמו גם האינטרס העונשי שבהטלת עונש שאמור לשקף את חומרת המעשים, כך נקבע בשורת פסקי דין ארוכה בגין עבירות מרמה חמורות (ע"פ 6261/99 יהודה פרנקל פז נ' מ"י, תקדין עליון 99(4) עמ' 168, ע"פ 23/97 ארד נ' מדינת ישראל תק- על 98(2), 2339 , ע"פ 2243/98 ארד ואח' נ' מ"י, תקדין עליון 99(1) בעמ' 628, ע"פ 789/99 מאיר דרעי נ' מ"י, תקדין עליון 99(3) עמ' 554, ע"פ 7756/03 קוממי נ' מ"י, תקדין עליון 2004(4) עמ' 1805). ביהמ"ש העליון קבע שמעשים אלה המכונים מעשי עבירה של צווארון לבן, אינם זוכים למידת הסלידה וההוקעה הציבורית הראויה להם, כאשר הטלת עונשים מתונים תותיר גישה זו על כנה ועל כן ראוי להימנע מכך במידת האפשר. עוד ראוי במקרה זה להדגיש את העובדה שהסיכון בלכידת הנאשם לא היה סיכון רב, כל זאת בשים לב לעובדה שהנאשם השכיל במעשיו להשתמש בשרותם של אחרים, לאחר שדאג בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, לזייף את הזהות של האחרים, כך שהם התחזו בשמם של אחרים, בעוד שהוא עצמו נמנע מליטול חלק ישיר במעשים נשוא כתב האישום, נזהר שלא לעמוד בחזית הארועים, נשמר לעצמו ומקפיד לעמוד במרחק מסויים כדי להבטיח את עצמו ולקנות לעצמו מרווח שיאפשר לו העלאת טענה שהוא לא היה קשור למעשים. ההתרסה כנגד מערכת ורשויות אכיפת החוק, ובעיקר הסיכון הגלום במעשים אלה לרכושם של אחרים, כאשר מעשי הזיוף נעשים בלשכת רישום המקרקעין תוך פגיעה קשה ובלתי הדירה בזכותם הקניינית של בעלי הרכוש, מבלי שיידעו כלל ועיקר שהנאשם וחבר מרעיו עושים ברכושם כבשלהם - כמו גם הסיכון המועט שעומד בצד זה - כל אלה מחייבים הטלת רמת ענישה לא רק מכבידה אלא גם מרתיעה, שמא יהיה בכך כדי להקטין מימדיה של תופעה מסוכנת זו, שפועלת כנגד זכות הקניין וחופש החוזים. 8. כאמור, הגם שהדעת נותנת שאין מקום לייחס משקל רב לנסיבות אישיות של נאשם, הרי בבואי לבחון את נסיבותיו של הנאשם שבפניי, את גילו, את מצבו הבריאותי וטענותיו לגבי משברים כספיים שפקדו אותו והיוו רקע להסתבכויותיו האחרונות - נתתי את דעתי לטיעונים אלה נוכח עברו של הנאשם וחייב אני לציין שמדובר בעבר מכביד לגבי מי שטוען שמצוקה כלכלית עמדה בבסיס הסתבכותו. העובדה שמדובר בנאשם שהסתבך עוד בגיל צעיר בעבירות מרמה, הונאה, זיוף וגניבה, מהווה נדבך מחמיר שמוכיח הלכה למעשה שמדובר במי שלא למד ולא הפיק כל לקח מהסתבכויותיו הקודמות ומהסיכון הנשקף לו כתוצאה ממעשים שכאלה. 9. סופו של דבר ולאחר שנתתי את דעתי לכל הנסיבות לקולא וחומרא שמתקיימות בעניינו של הנאשם שבפניי, בשים לב לאופיין של העבירות, להיקף המעילה הרב, לסיכון המועט שקיים בחשיפה, לגליון הרשעותיו של הנאשם, לעובדה שתלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה חב הפעלה שלא הרתיע אותו, לעובדה שהנאשם בחר לכפור והורשע רק לאחר שמיעת ראיות, אך מנגד, בהתחשב באותן נסיבות מקלות שאומנם אינן רבות, אך יש להן משקל מסויים, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: א. אני מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 875/94 בימ"ש השלום בפתח תקוה, גזר דין מיום 24.4.02 (ראה באותו גזר דין על ההשתלשלות שהביאה לדחיות חוזרות ונשנות באותו תיק שהוגש לביהמ"ש בשנת 1994 בגין עבירות שבוצעו בשנת 1992, אך גזה"ד ניתן בשנת 2002. ב. בגין העבירות נשוא כתב האישום שבפניי, אני מטיל על הנאשם 3 שנות מאסר בפועל. ג. עונש המאסר המותנה שהופעל והינו חב הפעלה, יירוצה במצטבר לעונש המאסר שהוטל על הנאשם בתיק זה, כך שבסה"כ יירצה הנאשם 4 שנות מאסר. למותר לציין שאילולא התחשבתי מאד בגילו הלא צעיר של הנאשם, כמו גם במצבו הרפואי, דברי החרטה שהושמעו על ידו, דבריו שבתי המשפט לא יזכו לראות את פניו בפניהם בפרשיות דומות, ומתן משקל מסויים לדברים שהושמעו על ידו בשלב הטיעונים לעונש, סבור הייתי שראוי להטיל על הנאשם עונש חמור הרבה יותר מזה שהוטל עליו בסופו של דבר. ד. 18 חודשי מאסר אך הנאשם לא ישא בעונש זה, אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה של מרמה, הונאה, זיוף, גניבה או כל עבירת רכוש מסוג פשע. ה. 6 חודשי מאסר אך הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה של החזקת שטרות כסף מזוייפים. זכות ערעור לנאשם תוך 45 יום מהיום.מקרקעיןהונאה