ביטול עסקת טיעון

בשנים האחרונות ישנה ביקורת חריפה על בתי המשפט בטענה כי הם מאשרים עסקאות טיעון הכוללות עונשים מקלים מדי בעבירות חמורות. האם בית המשפט יאשר עסקת טיעון בכל מקרה ? מהם התנאים שבהם בית המשפט לא יאשר עסקת טיעון ? גישת בית המשפט בסוגיית ביטול עסקת טיעון היא כי אם עשתה הפרקליטות עסקת טיעון, ראוי לו לבית המשפט שישמור על כבודה של הפרקליטות וייעשה, בין השאר, לכיבוד העסקה. בגוזרו את העונש על בית המשפט לבחון את מכלול השיקולים הצריכים לעניין והעובדה שהושג הסדר טיעון אין בה כדי לפטור אותו מחובתו זו. אולם, מקום שבו מוצג בפני בית המשפט הסדר טיעון צריך הסדר זה להוות שיקול מרכזי בשיקוליו של בית המשפט הגוזר את העונש וככלל על בית המשפט לקיימו. המקרים בהם יסטה בית המשפט מהסדר טיעון, הם אפוא המקרים החריגים ובית המשפט יעשה כן מקום ששוכנע כי נפל פגם משמעותי בשיקולי התביעה. לעומת זאת, העובדה לבדה שהעונש עליו הוסכם איננו העונש שראוי היה להטילו בנסיבות המקרה לפי השקפתו של בית המשפט, אין די בה כדי להביא לסטייה מן ההסדר. להלן פסיקה בנושא ביטול עסקת טיעון: ע"פ 1289/93, 1290 יאיר לוי ואח' נ' מדינת ישראל ע"פ 9600/04 גדי משראקי נ' מדינת ישראל ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל 4. דנ"פ 1187/03 מדינת ישראל נ' אופיר פרץ ואח'משפט פליליהסדר טיעון (עסקת טיעון)