ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה

בית המשפט ציין כי מדינת ישראל מנהלת מאבק עיקש ועקבי בתופעה המכוערת של עבירות של אלימות במשפחה, שמקיפה את כל שכבות הציבור, חודרת לכל פינה ואוכלת כל חלקה טובה. משום כך - מספר המקרים שבהם יימנע בית משפט מהטלת הכתם, שמוצא ביטויו בהרשעה, על מי שביצע עבירות אלה - הוא מזערי. עם זאת, עדיין האפשרות הנדירה קיימת, ובמקרים המתאימים יש מקום לפנות למסלול של אי הרשעה, גם בעבירות אלה. להלן פסק דין בנושא ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה: פסק דין א. המערער והמתלוננת בתיק זה נשואים מזה כ - 7 שנים. בכתב אישום שהוגש נגד המערער לבית משפט השלום בתל-אביב נטען כי בשני תאריכים עוקבים (5,6/07/02) תקף את המתלוננת. בארוע הראשון מבין השניים דחף המערער את המתלוננת שהייתה בהריון, כאשר בני הזוג היו ברכב. בארוע השני מדובר בכך שהמערער הכה ובעט במתלוננת, הפילה וגרר אותה. בנוסף לכך, הוא איים על המתלוננת. בבית משפט קמא הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו והוטלו עליו שני חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, וכן ארבעה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף - הועמד המערער בפיקוח שירות המבחן. הערעור שבפנינו מוקדש ברובו לשאלת הרשעתו של המערער. לחילופין, עותר הסנגור כי ערכאת הערעור תקל בעונשו של המערער. ב. השתלשלות העניינים בבית משפט קמא היתה, כדלקמן: עם פתיחת הדיון הודיעו הצדדים כי הגיעו לכלל הסדר טיעון. כחלק מהסדר הטיעון תוקן כתב האישום. העובדות שפורטו לעיל משקפות את כתב האישום המתוקן. בנוסף נשלח המערער על פי ההסדר לקבלת תסקיר של שירות המבחן. ההסכם היה כי אם יהיה התסקיר חיובי - תעתור התביעה לשני חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות (שזהו העונש הקונקרטי שהוטל בסופו של דבר). תסקיר שלילי - יפתח את הדלת לטיעון חופשי של שני הצדדים. עד למתן גזר הדין בבית משפט קמא ארעו מספר התפתחויות: הונחו שני תסקירים של שרות המבחן שהוגדרו על ידי התביעה כ"תסקירים בעייתיים" אם כי התובע היה מוכן לראות בתמונה הכוללת כעונה לקריטריון של תסקיר חיובי; התחלף השופט שדן בתיק. לטענת הסנגור עובדה זו הביאה לכך שהשופט החדש שדן בתיק לא היה ער לתיקונים בכתב האישום והחליט כפי שהחליט על בסיס כתב האישום המקורי שהיה חמור יותר בעובדותיו (אם כי לא בצורה משמעותית); הסנגורית ביקשה לבטל את ההרשעה, זאת חרף קיומו של הסדר הטיעון, משום שהסתבר לה, לדבריה, כי הרשעה תביא לפיטורי המערער. התביעה הודיעה כי לא תעמוד בדרכה של הסנגורית לטעון בניגוד להסדר הטיעון אולם, עדיין הייתה איתנה בדעתה כי יש להותיר ההרשעה בעינה. בית משפט קמא החליט להותיר את ההרשעה בעינה ואימץ את הענישה המוסכמת. לקראת הדיון בערעור הוגש תסקיר נוסף ועדכני של שירות המבחן. העתירה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, ולבטל את ההרשעה נסמכת גם על תסקיר זה. ג. כאמור, את הדגש שם הסנגור על פיטוריו הצפויים של המערער אם תשאר ההרשעה בעינה. המערער עובד בחברת אל-על בתפקיד של נהג רכב ביטחון (הכוונה לכבאית) - ולצורך עבודתו הוא זקוק לרשיון לרכב ציבורי. רשיון כזה לא ניתן לו בשל ההרשעה, וללא רשיון הוא יפוטר. קצינת המבחן, אשר ערכה את התסקיר, ציינה, בין היתר, כי דיברה עם מנהלו הישיר של המערער וזה האחרון אמר לה כי ייאלץ לפטר את המערער אם לא יחול שינוי במצבו המשפטי. זאת, חרף העובדה כי המערער זכה להערכה במקום עבודתו, והוכר אף כעובד מצטיין. בנוסף, מפנה הסנגור לדבריה של אשת המערער ולשינוי שחל במערער, אשר מוצא ביטויו בתסקיר האחרון. המדינה, בתשובותיה, הדגישה את קיומו של הסדר הטיעון, חומרתן של העבירות והצורך לתת ביטוי הולם לתופעה של אלימות במשפחה. ד. לא בלב קל החלטנו במקרה זה להענות לבקשת המערער ולבטל את ההרשעה. להלן נימוקינו: בגדר מושכלות יסוד - משהוכח ביצוע עבירה יסתיים ההליך הפלילי, בהרשעה (ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני ו- 3 אח', פ"ד נד (3) 685, 689). אם כך בכל מקרה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעבירות של אלימות במשפחה. מדינת ישראל מנהלת מאבק עיקש ועקבי בתופעה מכוערת זו, שמקיפה את כל שכבות הציבור, חודרת לכל פינה ואוכלת כל חלקה טובה. משום כך - מספר המקרים שבהם יימנע בית משפט מהטלת הכתם, שמוצא ביטויו בהרשעה, על מי שביצע עבירות אלה - הוא מזערי. עם זאת, עדיין האפשרות הנדירה קיימת, ובמקרים המתאימים יש מקום לפנות למסלול של אי הרשעה, גם בעבירות אלה. לשיטתנו, את כובד המשקל יש להטיל לעניין זה על השינוי שחל (אם חל) בהבנתו ובהתנהגותו של הנאשם שמדובר בו. ה. באשר למערער: כאמור, מונח בפנינו תסקיר מבחן עדכני. התמונה שמצטיירת מהתסקיר היא כי המערער עשה דרך ארוכה כדי לשקם את חיי המשפחה שלו, ולהבטיח כי הארועים נושא כתב האישום ישארו בחזקת אפיזודה חד פעמית שלא תחזור על עצמה. אם בהתיחסו לתסקירים שהיו בפני בית משפט קמא צריך היה התובע להתאמץ כדי להגדירם כתסקירים חיוביים, הנה בפנינו אמר התובע בפה מלא כי התסקיר הוא חיובי במלוא מובן המילה. מסתבר, כי המערער והמתלוננת השתתפו בשיחות טיפוליות במשך כתשעה חודשים והטיפול הקנה להם (להערכת שניהם) כלים להתמודד עם המשבר הזוגי שעברו בתקופה שבה בוצעו העבירות. העובדת הסוציאלית שטיפלה בבני הזוג מציינת כי עם סיום הטיפול חלה רגיעה ביחסים ביניהם והם רכשו יכולת טובה יותר לטיפול בקשיים זוגיים ומשפחתיים. זאת בניגוד לתסקיר שהיה בבית משפט קמא, אשר בו דובר על כך שבני הזוג לא שמרו על רצף טיפולי, ומדובר היה רק בהחלטה, שלא יושמה עדיין, של בני הזוג להשקיע מאמצים בשיקום יחסיהם. ו. באשר לעבודתו של המערער: חוסר פרופורציה בין הנזק הקונקרטי שייגרם לנאשם פלוני מהרשעתו לבין אינטרס הציבור כי ההליך יסתיים בהרשעה, מהווה שיקול דומיננטי במערך השיקולים בתחום זה (ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ"י, פד"י נב(3) 337 ובר"ע 432/85 גדעון רומנו נ' מ"י, תקדין עליון כרך 85(3) 737). נראה לנו כי יש במקרה הנוכחי תימוכין לטענת המערער כי הרשעתו תוליך באופן ישיר וודאי לפיטוריו. זאת אנו למדים מהאמור בתסקירים, הן האחרון והן הקודם לו, במידה מסויימת מהאישור שהוצג בפנינו על חוסר יכולתו של המערער לקבל רשיון לרכב ציבורי וממכלול הטיעונים ששמענו. גם אם קיים מרווח לשיקול דעת מסוים של המעביד להימנע מפיטורין, הרושם הוא כי הפיטורין אכן צפויים. מדברי המערער ושירות המבחן, הרושם המצטייר הוא כי המערער בנה את חייו סביב מקום העבודה, והשקיע את כל מרצו בכוון זה. פיטורין - יביאו מבחינתו לזעזוע שיפגע ויערער לא רק את חייו אלא גם את חייהם של בני משפחתו, אשתו וילדיו. ז. המתלוננת הצטרפה במקרה זה לעתירה הנרגשת להימנע מהרשעה. כאשר מדובר באשה שהוכתה על ידי בעלה, החשש הוא תמיד מפני "תסמונת האישה המוכה" המבקשת רחמים על בעלה, בשל חששה מפניו. לא התרשמנו כי זה המקרה. שירות המבחן מציין כי מדובר "באשה נבונה בעלת כוחות מודעת לזכויותיה ומעמדה". הגשת התלונה היוותה לדברי האישה "הצבת גבול ברור ומשמעותי עבור המערער". מבחינה זו, השיג ההליך כולו את מטרתו. ח. משקל מסויים אנו מייחסים בהקשר זה לעובדה ששני הארועים התרחשו יום אחר יום, שעל כן הטיעון כי מדובר למעשה בארוע אחד שהתפצל - אינו משולל יסוד. הזמן שחלף מאז הארועים והתהליך הטיפולי שעברו המערער ואשתו יוצרים, כאמור, בסיס להנחה כי הארוע אכן יישאר חריג בחייהם המשותפים של בני הזוג. ט. המערער הביע חרטה לאורך כל הדרך, ונראה כי משמעות המעשים והכאב שהסב למתלוננת (פיזי ונפשי) אכן חדרו לתודעתו והביאו להתגייסותו לתהליך החיובי שעבר. י. לא התעלמנו מכך שמדובר בהסדר טיעון, יחד עם זאת - גם המדינה בטיעונה בבית משפט קמא הסכימה "לפתוח" את הדיון בשאלת ההרשעה, חרף קיומו של ההסדר, ומשום כך איננו רואים בקיומו גורם משמעותי במכלול השיקולים. יא. סוף דבר: אנו מבטלים את הרשעתו של המערער. המערער יבצע שירות למען הציבור בהיקף של 350 שעות בהתאם לתוכנית שגיבש עבורו שירות המבחן. עם סיום השירות ידווח שירות המבחן לבית המשפט. משפט פליליאלימותהרשעהאלימות במשפחה