אלימות בגלל צ'ק שחזר

שיק שמסר המתלונן שיק כמו גם שיקים אחרים חזרו, על רקע זה התרחשו האירועים אשר הובילו לכתב האישום דנן.

להלן גזר דין בנושא אלימות בגלל צ'ק שחזר:

גזר דין

1.     הנאשם 1 הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). הנאשם 2 הורשע אף הוא במסגרת אותו הסדר בביצוע עבירות של סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) רישא לחוק, תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 380 ו- 382(א) לחוק, וכן בעבירת הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק.

2.     הנאשמים הנם אחים אשר עבדו בעסק משפחתי לייצור ושיווק מוצרי מזון בשם "בורקס טורקן" (להלן: "החברה"). החברה סיפקה למלון נאות מדבר בבאר-שבע (להלן: המלון), אותו ניהל המתלונן, מוצרי מזון שונים שאת תמורתם שילם המתלונן בשיק על סך של כ-13,000 ₪. שיק זה חולל כמו גם שיקים אחרים שמסר המתלונן. על רקע זה התרחשו האירועים אשר הובילו לכתב האישום דנן.

3.     על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודו הנאשמים, ביום 22/08/05, פנה הנאשם מס' 1 למתלונן בדרישה שזה ישלם את החוב, המתלונן סרב. הנאשם 1 התקרב ונצמד אל המתלונן, ואיים עליו כי אם לא ישלם את הכסף הוא עוד יסגור איתו את החשבון. המתלונן התעלם מן הנאשם תוך שהוא צועד אל משרדו. הנאשם הגיע למשרד ודפק בחזקה על הדלת ולבסוף הוצא החוצה ע"י קב"ט המלון. המתלונן מסר לנאשם, לאחר מכן, שיק חדש ע"ס כ- 14,000 ₪ (להלן: השיק השני), והנאשם התקשר אל המתלונן ואיים עליו באמרו לו כי אם גם השיק הנ"ל לא יכובד, הוא יטפל בו. שיק זה לא כובד אף הוא.

4.     ביום 06/11/05, סמוך למועד בו חולל השיק השני, הגיע הנאשם 2 למלון ביחד עם שניים אחרים שזהותם לא ידועה (להלן: האחרים) ודרשו לראות את המתלונן. המתלונן הגיע אל לובי המלון והתיישב לשולחן יחד עם הנאשם 2 והאחרים. הנאשם 2 התיישב קרוב מאוד למתלונן וטען בפניו שהוא מ"בורקס טורקן" ונשלח לגבות את הכסף. המתלונן דרש מן הנאשם 2 להתרחק ממנו ואז סטר הנאשם 2 על פניו של המתלונן עד שזה נפל לרצפה. בעודו שוכב על הרצפה, תקפו האחרים את המתלונן, הכו אותו וכתוצאה מכך נקרע עור התוף באזנו השמאלית של המתלונן. המתלונן ניסה לחייג למשטרה מן הטלפון הנייד שלו, אולם הנאשם 2 יחד עם האחרים שבו, תקפו והכו את המתלונן. הנאשם 2 דרש מהמתלונן לשלם את החוב תוך 48 שעות, אחרת יפגע בו. כתוצאה ממעשים אלה, נגרמו למתלונן חבלות בגופו.

5.     במסגרת הראיות לעונש, הגישה התביעה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם מס' 1לפיו הורשע הוא בשנת 2003 בביצוע עבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק.
מטעם ההגנה העיד מר משראוי סאלח, אביהם של הנאשמים. מר משראוי סיפר כי הנאשמים הם בנים למשפחה מרובת ילדים אשר זכו לחינוך טוב ובעלי מוסר עבודה גבוה. מר משראוי הביע צער על כי המשפחה הגיעה למצב בו היא מצויה ואמר כי ברור לו שילדיו התנהגו בצורה עבריינית, לא ראויה ולמעשה נטלו את החוק לידיהם. כמן כן הוסיף כי בעיר יפו, בה חיים הנאשמים, מביעים מכריהם פליאה באשר להתנהגותם, שכן הדבר אינו תואם את אופיים.

6.     תסקיר שירות המבחן, אשר נערך לגבי הנאשם 2, מעלה, כי מדובר בבחור בן 24, נשוי ואב לפעוטה, העובד בעסק משפחתי ומתגורר ביפו. הנאשם 2 מודה בביצוע העבירות המיוחסות לו, אולם מגלה יחס בעייתי באשר לאחריותו להן. הנאשם 2 מודה בביצוע עבירת התקיפה כנגד המתלונן ומכיר בחומרתה, כמו כן ציין, כי התנהגותו נבעה מהתקשרות עסקית לא מוצלחת. באשר לשתי העבירות הנוספות המיוחסות לו, מתקשה הוא להבין את משמעותן ומכאן את אחריותו להן. הנאשם 2 אינו תופס עצמו כאדם בעל התנהגות אלימה, אך יחד עם זאת מכיר בתחושות ורגשות אשר גורמים לו להתפרצויות כעס.

7.     על פי התרשמות קצין המבחן, הנאשם 2 הינו אדם בעל עולם ערכי המושפע מסביבתו, לא ברורה מידת יכולת השליטה שלו על דחפיו, כמו כן הוא אינו מכיר בבעייתיות של דפוסי התנהגותו. קצין המבחן העלה ספק באשר ליכולתו של הנאשם 2 להיתרם מקשר טיפולי במסגרת שירות המבחן, אולם לאור מוטיבציה ונכונות שהראה הנאשם 2 לשתף עמם פעולה, היה סבור הוא כי יש לבחון זאת וליתן הערכה נוספת בחלוף תקופת מה. אולם הנאשם 2 בחר שלא להתייצב שנית בשירות המבחן לצורך המשך התסקיר, ולפיכך לא ניתנו המלצות נוספות לגביו. ביחס לנאשם 1 לא נערך תסקיר.

8.     בטיעוניו לעונש, טען ב"כ המאשימה כי התנהגות הנאשמים, אשר ניסו לפתור סכסוך עסקי ולגבות כספים בדרכים לא כשרות תוך שימוש באלימות, היא התנהגות נפוצה באזורינו אשר יש לקעקעה. לטענתו, אדם אשר גולש להתנהגות פלילית בהיותו נושה, כפי שעשו הנאשמים בענייננו, הוא אדם בעל נורמות עברייניות. ב"כ המאשימה ציין את עברו הפלילי של הנאשם 1. כמו כן, ציין את העובדה שהנאשם 2 בחר לבסוף שלא להיות מטופל ע"י שירות המבחן ולטענתו מצביע הדבר על חוסר הפנמה שלו את משמעות מעשיו ומשליך על מסוכנותו לציבור. בקשת ב"כ המאשימה היא, כי יוטל על הנאשמים עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

9.     ב"כ הנאשמים בטיעוניה לעונש, הקדימה וציינה, כי הדרך בה בחרו הנאשמים לפתור את הסכסוך העסקי אליו נקלעו הינה דרך מבישה, נלוזה ועבריינית. אולם טענתה היא, כי מדובר באנשים נורמטיביים שבאו ממשפחה טובה, אך מעדו. ב"כ הנאשמים ציינה כי למעט האירוע בגינו הורשע הנאשם 1 בשנת 2003, אין לנאשם 1 עבר פלילי. כן ציינה את עברו הנקי של הנאשם 2 ואת העובדה שהנאשמים הודו בכתב האישום המתוקן, הביעו חרטה על מעשיהם, חסכו זמן שיפוטי יקר וחסכו מן המתלונן את הצורך להעיד.

10.     ב"כ הנאשמים עושה אבחנה בין האישומים המיוחסים לכל אחד מן הנאשמים בכתב האישום. ביחס לנאשם מס' 1, לו מיוחסת עבירת איומים, טוענת היא, כי מדובר בעבירה שהיא בסמכות בימ"ש שלום וכי הנאשם 1, בן 26, נשוי ואב לילד רך בשנים, בעל עסק המספק פרנסה ל-80 משפחות, חלקו במעשים המתוארים בכתב האישום הוא קטן ולטענתה נענש הוא דיו, בין היתר לאור העובדה כי שהה במעצר ולאחר מכן שוחרר בתנאים, אשר הוקלו מפעם לפעם, במהלך ניהול משפטו. בקשתה היא כי יושת עליו מאסר על תנאי.

11.     באשר לנאשם 2, טוענת ב"כ, כי מדובר בבחור צעיר, בעל משפחה, אשר סובל ממחלת סוכרת הנעורים ונזקק לטיפול רפואי על בסיס יומי. הנאשם 2 שהה אף הוא במעצר במהלך ניהול משפטו ושוחרר בתנאים, אשר הוקלו מפעם לפעם. ב"כ הנאשמים סבורה כי אין לזקוף לחובתו של הנאשם את העובדה שבחר שלא להמשיך את ההליך במישור הטיפולי מול שירות המבחן, וזאת מאחר והוא, ככל הנראה ולטענתה, אינו בשל לכך.
הנאשמים ביקשו לומר את דברם והביעו חרטה על מעשיהם.

12.     בבואו לפסוק את הדין, אמון בית המשפט על הגנת האינטרס הציבורי והבטחת שלום הציבור, אינטרס המחייב כי העונש אשר יוטל על הנאשמים יהא חמור ומרתיע דיו, הן לנאשמים העומדים עתה לדין והן לציבור הרחב לבל יתפתה להתנהגות עבריינית. יחד עם זאת, עקרון הענישה האינדיבידואלית מחייב התייחסות ספציפית לנסיבות העבירה והעבריין העומד לדין ואיזון אלה מול אלה.

13.     אין חולק, וכך סבורה אף ב"כ הנאשמים, כי העבירות אותן ביצעו הנאשמים הנן עבירות חמורות ביותר. הנאשמים, אשר נקלעו לסכסוך עסקי, בחרו שלא לפעול לפתרונו בדרכים מקובלות ולגיטימיות, כפי שקבע אותן המחוקק, אלא פעלו בדרך בזויה של אלימות והתנהגות בריונית ואף חברו עם אחרים לשם כך. תופעת ה"גבייה הפרטית" ועשיית דין עצמי בכוח הזרוע, כבמקרה דנן, היא תופעה מגונה, אסורה, הראויה לענישה מחמירה ואשר יש לבערה מתוכנו.

14.     הנאשם 1, כאמור, הורשע בעבירת איומים, עבירה שהיא בסמכותו של בית משפט השלום ואשר העונש המרבי הקבוע לצידה הינו 3 שנות מאסר. לנאשם 1 רישום פלילי משנת 2003 בגין עבירת גניבה לפי סע' 384 לחוק, שעבר בשנת 2001 ופרט לזאת עברו נקי.
הנאשם 2 הורשע בעבירות חמורות של סחיטה בכוח, תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה, אשר העונש המרבי בגין החמורה שבהן הוא עד 9 שנות מאסר. הנאשם 2 נעדר עבר פלילי.
הנאשמים שניהם, בחורים צעירים, בעלי משפחות, אנשי עמל המספקים תעסוקה ופרנסה למשפחות רבות נוספות.

15.     לאחר שעיינתי בראיות ושמעתי את טיעוני הצדדים, התרשמתי כי אין המדובר בנאשמים שהדרך העבריינית היא דרכם האופיינית ונראה כי מנהלים הם אורח חיים נורמטיבי. ללא ספק, בפעלם כפי שפעלו, שגו הנאשמים שגיאה מרה אשר תוצאותיה חמורות, ועל כך עליהם לתת את הדין. אולם בשקלול מכלול הנסיבות והגורמים, לקולא ולחומרה, אינני סבור כי יש למצות עמם את הדין ויש ליתן להם הזדמנות להיטיב דרכם.

16.     לפיכך ,אני דן את הנאשם 1 -
א.      ל-6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי 12 ימי מעצרו, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, ככל שימצא מתאים לכך ע"י הממונה על עבודות השירות.
ב.     6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת אלימות.
ג.     תשלום פיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪ שישולמו בתוך 60 ימים מיום מתן גזר הדין.

17.     אני דן את הנאשם 2-
א.     ל-12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי 41 ימי מעצרו.
ב.     8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור בתקופה זו כל עבירת אלימות.
ג.     תשלום פיצוי למתלונן בסך 4,000 ₪ שישולמו בתוך 60 ימים מיום מתן גזר הדין.

זכות ערעור לנאשם 2 תוך 45 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אלימות נגד פקח

  2. אלימות נגד קבלן

  3. אלימות בין שכנים

  4. אלימות נגד החברה

  5. מניעת אלימות חוזרת

  6. אלימות כלפי תינוקת

  7. אלימות במועדון לילה

  8. אלימות נגד נהג מונית

  9. הרשות למלחמה באלימות

  10. אלימות בגלל צ'ק שחזר

  11. אלימות גבר נגד גרושתו

  12. אלימות באולם בית משפט

  13. צו הרחקה נגד בעל אלים

  14. אלימות מאבטחים בקניון

  15. פיצויים על אלימות בכיתה

  16. אלימות נגד הורה - צו הגנה

  17. עונש בגין אלימות נגד נשים

  18. מעצר על אלימות נגד בת זוג

  19. עילת פינוי דייר מוגן אלימות

  20. אלימות בין שכנים בבית משותף

  21. הצעת חוק מניעת הסתה לאלימות

  22. זיכוי בעבירות אלימות במשפחה

  23. חזקת המסוכנות בעבירות אלימות

  24. ערעור על עבירת אלימות במשפחה

  25. אלימות במשפחה של עובדי ציבור

  26. מעשי אלימות בפקודת מניעת טרור

  27. עונש על אלימות קשה נגד בת זוג

  28. זיכוי מעבירת אלימות נגד בת זוג

  29. אלימות פיזית של מורה כלפי תלמיד

  30. הצעת חוק בנושא עידוד מעשי אלימות

  31. שחרור ממעצר בעבירות אלימות במשפחה

  32. ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה

  33. ערעור על הרשעה בעבירות אלימות קשות

  34. פיצויים בגין אלימות על רקע דתי לאומני

  35. חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991

  36. הגדרת בן זוג בחוק למניעת אלימות במשפחה

  37. שמירה על מקום העבודה לנפגעי אלימות במשפחה

  38. אי סגירת תיק אלימות במשפחה לאחר ביטול תלונה

  39. מעצר עד תום ההליכים או שחרור בערובה בעבירות אלימות

  40. תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות), תשל''ו-1975

  41. תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ''א-1991

  42. חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ח-2008

  43. תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי שוטר), התשס''ב-2002

  44. תקנות לימוד חובה (כללי דיווח על אלימות גופנית), התש''ע-2009

  45. חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה-1995

  46. כללים למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עורכי דין), התשס"ג-2002

  47. תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובדי חינוך), התשס''ב-2002

  48. תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי דת וטוענים רבניים), התש''ע-2010

  49. תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות), התשס''ב-2002

  50. חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון