שיקולים במתן סעד זמני

בהחלטתו בדבר מתן סעד זמני יביא בית המשפט 2 שיקולים:

  1.      סיכויי התביעה העיקרית, או למצער - אם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה;
  2.      מאזן הנוחות בין הצדדים, קרי אם בהערכת מכלול הסיכויים והסיכונים הנלווים לתביעה העיקרית עלול אי-מתן הצו להסב נזק למבקש שיהיה גדול מנזק העשוי להיגרם ממתן הצו למשיב המתנגד לו.


בדיקת קיומו של התנאי הראשון נעשית באורח לכאורי בלבד, ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית; בחינת התנאי השני היא בעיקרה מעשה של איזון אינטרסים, ובעניין זה נתון שיקול-דעת רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט, ורק לעתים רחוקות תתערב בכך ערכאת הערעור.

שיקול נוסף הינו של ניקיון כפיים, דהיינו, האם המבקש פרט את כל המסכת העובדתית והאם השהה את פנייתו יתר על המידה, שכן שתיקתו מעידה על כך שהעניין לא היה כל כך דחוף.

להלן החלטה בנושא שיקולים במתן סעד זמני:

החלטה

מבוא

1.     המבקש מס' 2, הינו ממייסדי המבקשת מס' 1, עדין מערכות שתלים דנטליים בע"מ (להלן: "החברה"), ומכהן כיו"ר הדירקטוריון וכיו"ר האסיפה הכללית של החברה ורשום כבעלים של 90% ממניות החברה. מבקש מס' 3, מר אייל מילמן (להלן: "המבקש מס' 3"), משמש כמנהלה הכללי של החברה משנת 2001 וכבעל הזכות לרכוש ללא תמורה ממבקש מס' 2 כמחצית מניותיו ומשמש כיום גם כדירקטוריון בחברה. המבקשים עתרו ביום 11.4.07 למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד עד להכרעה בתובענה העיקרית (ה"פ 237/07), שהוגשה בד בבד עם הגשת הבקשה דנן כנגד המשיבה מס' 1, ישיאל הנדסה ופיתוח בע"מ, שהינה חברה המצויה בבעלותו של משיב 2, מר שמואל רוזן (להלן: "משיב מס' 2"), ומי שבאמצעותה התקשר המשיב 2 "בהסכם בין השותפים". משיב 2 שימש כמנהל שיווק של החברה בהתאם לאותו הסכם.

המבקשים עתרו לסעדים הזמניים שלהלן:
א.     צו מניעה האוסר על רו"ח רפי פרדו להעביר את שטרי העברת המניות ו/או הודעות על הקצאת מניות השמורות בידיו הנאמנות עבור מי מהמשיבים.
ב.     צו מניעה זמני, שימנע מהמשיבים מלהיכנס למפעלה ומשרדיה של החברה.
ג.     צו הצהרתי זמני המכריז, כי המשיב 2 אינו רשאי לפעול מטעמה של החברה, כי אינו רשאי לחייב את החברה ו/או להתקשר בשמה בהסכמים, כי אינו רשאי ליתן הוראות והנחיות לעובדיה או מי מטעמה.

2.     הבקשה נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים ליום 15.4.07. באותו דיון ביקשו הצדדים לאפשר להם לנהל משא ומתן, כאשר בתקופה זו יישמר הסטטוס קוו הקיים וכל צד יכבד את רעהו. לפיכך, נדחה הדיון בבקשה ליום 22.4.07.

3.     ביום 20.4.07 עתרו המשיבים 2-1 למתן סעדים זמניים במסגרת תביעה להסרת הקיפוח, שהוגשה מטעמם ביום 2.5.07 (ה"פ 246/07). המשיבים עתרו לסעדים הזמניים שלהלן:

א.     ליתן צו זמני, המורה למבקש 3 להחזיר את מר משה ג'ינו לתפקידו כמנהל התפעול של החברה והאחראי הבלעדי על מחסניה, ולהורות למבקש 3 למסור למר ג'ינו את מפתחות מחסני המלאי של החברה באופן שג'ינו יהא היחידי שיחזיק במפתחות אלו עד למתן החלטה אחרת.
ב.     ליתן צו זמני, המונע ממבקש 3 להיכנס לתחומי משרדיה ומפעלה של החברה.
ג.     ליתן צו זמני המצהיר כי מבקש 3 אינו רשאי לפעול בשם החברה ו/או לחייבה בכל דבר ועניין וכי הוא אינו רשאי לנהל ו/או ליתן הוראות לעובדי החברה.
ד.     למנות באופן זמני את רו"ח פרדו רפי כמנהל זמני של החברה עד למינוי מנהל חיצוני קבוע לחברה ו/או עד למכירת מניות הצדדים איש לרעהו במסגרת התביעה להסרת הקיפוח.

4.     בישיבה מיום 22.4.07 הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמות שונות והבקשה נקבעה להמשך דיון.
5.     בישיבה מיום 1.5.07 אוחד הדיון בשתי הבקשות, קרי בש"א 1796/07 (בקשה לסעדים זמניים מטעם המבקשים) ו- בש"א 1887/07 (בקשה למתן סעדים זמניים מטעם המשיבים). כמו כן, הוסכם בין הצדדים, שהמצהירים לא יחקרו על תצהיריהם, מבלי שהדבר יהווה הודאה בטענות ההדדיות, ויוגשו סיכומים בכתב ביחס לשתי הבקשות. כמו כן, הוסכם בין הצדדים, שהמצב שהיה קיים נכון למועד הדיון הראשון בתאריך 15.4.07 ישמר ויישאר על כנו.

6.     ביום 7.5.07 שבו המבקשים ועתרו במסגרת בש"א 2009/07 למתן צו מניעה במעמד צד אחד. באותו יום נעתרתי לבקשת המבקשים ואסרתי על משיב 2 או מי מטעמו להיכנס לשטחי מפעלה של החברה עד למתן החלטה סופית בשתי הבקשות דנן וזאת בשים לב לכך, שהחלטה אמורה להינתן תוך מספר ימים.

7.     ביום 8.5.07 עתרו המשיבים במסגרת בש"א 2021/07 למתן סעדים זמניים עד להכרעה בתובענה העיקרית נשוא ה"פ 237/07, שהוגשה כאמור ע"י המבקשים. הסעדים הזמניים להם עתרו המשיבים הם כדלקמן:

א.     ליתן צו זמני המונע מבקש 3 להיכנס לתחומי משרדיה ומפעלה של החברה.
ב.      ליתן צו זמני המצהיר, כי מבקש 3 אינו רשאי לפעול בשם החברה ו/או לחייבה בכל דבר ועניין וכי הוא אינו רשאי לנהל ו/או ליתן הוראות לעובדי החברה.     

לא למותר לציין, כי המשיבים לא התייחסו בסיכומיהם לבקשתם נשוא בש"א 2021/07 ולא הסבירו מכוח מה הם זכאים לעתור לסעדים זמניים במסגרת תובענה שהוגשה ע"י הצד שכנגד.

8.     החברה הוקמה בשנת 2001 על ידי מבקש 2; מבקש 3 הצטרף לחברה עם הקמתה וניהל אותה. החברה עוסקת, בין היתר, בייצור ושיווק של שתלים דנטליים. מפעלה ומשרדיה של החברה מצויים בא.ת. אלון תבור. עקב קשיים פיננסיים של החברה, חיפשה החברה "שותף אסטרטגי" - אשר מלבד הון יביא עמו ניסיון ויכולת שיווק. משיב 2 הציג את עצמו בפני המבקשים כמי שהינו בעל ממון רב, שחפץ להשקיעו בפרויקטים מובטחים וכמי שהינו בעל ניסיון עשיר בשיווק ובקידום מכירות. ביום 22.6.06 נחתם בין הצדדים "הסכם בין שותפים - בין חברת עדין ומנהליה לבין ישיאל הנדסה ופיתוח בע"מ" (להלן: "ההסכם"), שבמסגרתו, ניתנה למשיבים האופציה לרכוש מניות בחברה בשני שלבים, וכי עד למימוש האופציה יעביר משיב 2 סך 400,000 ₪ לחברה ויקבל את הזכות למנותו כאחד מבין שלושה דירקטורים ואת הזכות להשתתף באסיפת בעלי המניות של החברה - כבעלים של 25.88% ממניות החברה.

9.     המשיבים ראו לנכון להדגיש, כי התמורה בגין המניות אותן זכאי משיב 2 לרכוש תיקבע על פי מאזן מבוקר של שנת 2006, שייבדק ויאושר על ידי רו"ח רפי פרדו לא יאוחר מיום 31.8.07 - הוא היום הקובע למימוש האופציה. המניות בשיעור 25.88% ממניות החברה, אשר למשיב 2 קיימת האופציה לרכוש, יוקצו מיידית ויופקדו בנאמנות אצל רו"ח רפי פרדו. משיב 2 יהא חבר דירקטוריון מן המניין ובעל זכות וטו בכל הקשור לשיווק והיבטים מסחריים שיווקיים אחרים. פיטוריו של משיב 2 יתאפשר בהתקיימם של מספר תנאים מסוימים וידרוש החלטה פה אחד.

10.     לטענת המבקשים הסכסוך התחיל כבר משגילו בתחילת הדרך, כי בניגוד להתחייבויותיו של משיב 2, הוא נתגלה כמי שאינו מתאים לניהול השיווק בתחום השתלים, משלא הוכנו תוכניות שיווק, לא הוצבו יעדים ולא נקבעו דרכים להגשמתם. כמו כן, משיב 2 מסרב לקבל את מרותו של המנכ"ל - המבקש 3 ואינו פועל במסגרת תקציבית מסודרת, התנהלות שגרמה וגורמת להוצאות גדולות המסכנות את יציבותה של החברה. משיב 2 התקשר בהסכמים שלא קיבלו את אישור הדירקטוריון וחותם על הסכמים במסגרתם הוא מבטיח אופציה לרכישת מניות החברה, ללא קבלת אישור המוסדות המוסמכים בחברה. הדברים הגיעו לכדי כך, שמשיב 2 שכר בעצמו ועל חשבונו חברת שמירה, שנכנסה לשערי המפעל ולא אפשרה לעובדי החברה ומנהלה להוציא סחורה, ללא קבלת אישורו של משיב 2.

11.     ביום 21.3.07 נשלח למבקש 2 מכתב מאת בא כוחם של המשיבים ובו דרישה לקיים אסיפת בעלי מניות של החברה. מבקש 2, בהתאם לבקשה, זימן אסיפת בעלי מניות ליום חמישי 5.4.07. כל בעלי המניות אישרו הגעתם לישיבה. בנוסף, מבקש 2 זימן ישיבת דירקטוריון כנדרש קודם לאסיפת בעלי המניות. ההזמנות נמסרו באופן אישי ע"י המבקש 2. הישיבה התקיימה בנוכחות מבקש 2 ומבקש 3 לאחר שהודיע משיב 2 שהשעה מאוחרת והוא נעדר מאסיפת הדירקטוריון. באותה אסיפה הוחלט על שלילת סמכויותיו של משיב 2 כמנהל שיווק ועל ביטול "ההסכם בין השותפים" מחמת הפרתו. עם סיומה של ישיבת הדירקטוריון כונסה האסיפה הכללית, שבהתאם לפרוטוקול הדיון נכח בה קווארום חוקי וההחלטות התקבלו פה אחד. באסיפה הכללית הוחלט, בין היתר, כי החברה שוללת את כל הסמכויות של משיב 2 ומחליטה על ביטול ההסכם מחמת הפרתו היסודית והמתמשכת על ידי משיב 2.

סיכומי המבקשים

12.     המחלוקת בבקשות דנן עוסקת בשאלת זכויותיהם וסמכויותיהם של בעלי מניות ונושאי תפקידים בחברה. המבקשים טוענים, כי משיב 2 אינו בעל מניות בחברה חרף מעשיו וניסיונותיו לשכנע, כי יש להתייחס אליו כבעל מניות. המבקשים מודים, כי משיב 2 אמנם העביר לחברה סך של 400,000 ₪ עם חתימת ההסכם, אולם, סכום זה, כך לשיטת המבקשים, נמשך על ידו באמצעות משכורת שקיבל מן החברה עד היום.
     
13.     באשר להכרחיות הסעדים הזמניים, טוענים המבקשים, כי היא נובעת מהתנהגותו הכוחנית של משיב 2, שבאה לידי ביטוי בהזמנת חברת שמירה, באופן עצמאי, על מנת שתאכוף על הנהלת החברה את גישתו לאופן בו אמורה החברה להתנהל. עוד טוענים המבקשים, כי ממכתבו של משיב 2, שצורף כנספח ה5 לתצהירו של מבקש 2, עולה מצב המתאר בוקה ומבוקה, שכן, משיב 2 בעצמו אינו מצליח להסביר מהן סמכויותיו, מה משמעות כפיפותו למנכ"ל ומהו מקומו בחברה. לטענת המבקשים, במצב דברים שכזה ייגרם נזק כפול לחברה. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי מן האמור בתצהירים שהוגשו על-ידי הצדדים, מהתכתבויות שהוחלפו ביניהם ומהתנהגותם עולה, כי משיב 2 אינו מוכן לקבל מרותו של המנכ"ל ואף מבקש לסלקו מתפקידו; משכך, ברי כי כאשר עובד אינו מוכן לקבל את ההחלטות שנתקבלו כדין על ידי המוסדות המוסמכים בחברה ומנסה לחבל ולפגוע בחברה אינו יכול להמשיך ולהיות חלק ממנה, כך לשיטת המבקשים.

14.     באשר לזכות לכאורה, טוענים המבקשים, כי עילות תביעת המבקשים הן שתיים: לחברה, באמצעות האורגנים המוסמכים שלה (מנכ"ל, דירקטוריון ואסיפה כללית) ישנה סמכות לקבוע כיצד תתנהל החברה. לטענתם, אי מתן הצווים פירושו, התערבות חיצונית באופן ניהול החברה, התערבות שבתי משפט נזהרים בה מאד. העילה השניה, זכות החברה והמבקשים לבטל את ההסכם, עקב מצגי שווא, מרמה והפרת הסכם שנעשו על ידי משיב 2.

15.     עוד טוענים המבקשים, כי שלוש טענות מועלות על-ידי משיב 2 בנוגע לחוקיות ההחלטות שהתקבלו בדירקטוריון ובאסיפה הכלכלית של החברה:
האחת, נוגעת לכך, שעצם העובדה שהמבקשים הסכימו להיפגש עם המשיבים גם לאחר שהתקיימו הישיבות, מעידה על בטלות ההחלטות שנתקבלו בהן;
השניה היא, כי לדירקטוריון החברה, ומתוך כך גם לאסיפה הכללית, לא היתה סמכות לקבל החלטות אלו;
והאחרונה, כי לא ניתנה למשיב 2 הודעה על ההחלטות מוקדם יותר.

     באשר לכשרותן של האסיפות ולהחלטות שנתקבלו בהן, טוענים המבקשים, כי האסיפות כונסו כדין. באשר לטענת משיב 2, כי בישיבה שהתקיימה ביום 5.4.07, קודם לכינוס האסיפות, הוחלט לקיים פגישה נוספת ביום שלישי שלאחר מכן והוחלט גם על דחיית האסיפות, טוענים המבקשים, כי טענתו של משיב 2 הינה שקרית ואינה סבירה, שכן, מבקש 2 הצהיר, כי הודיע למשיב 2 על האסיפה אך הלה אמר שהוא עייף, הגם שלא הגיוני כי כאשר הסתיימה הפגישה "בפיצוץ", תחליט החברה שלא לקיים את האסיפות. המבקשים מדגישים, כי שלוש האורגנים של החברה (מנכ"ל, דירקטוריון ואסיפה כללית) קיבלו את ההחלטה, כי משיב 2 אינו יכול להמשיך ולשמש בתפקידו. האורגנים כונסו כדין ולכן החלטותיהם מחייבות את החברה. עפ"י הוראות סעיף 6 להסכם נקבע, כי משיב 2 ישמש כמנהל השיווק של החברה וכל פעילות מסחרית/שיווקית בתחום המוצרים הדנטאליים וכד' תהיה תחת ידו וניהולו, כאשר הדיווח והכפיפות הינם ישירות למנכ"ל; עוד טוענים המבקשים, כי גם בהעדר סמכות של הדירקטוריון, כפי טענת משיב 2, הרי שמקל וחומר - רשאית האסיפה הכללית לקבל החלטות בדבר נטילת סמכויותיו או בדבר ביטול ההסכם שנערך עמו.
     
16.     המבקשים טוענים, כי המשיב 2 הציג את הרקע והניסיון שצבר בחברת רב בריח, כנתון משמעותי, אשר שכנע את המבקשים לקבלו "כמשקיע אסטרטגי". למבקשים נודע יותר מאוחר ממנכ"ל רב בריח, שמשיב 2 לא שיווק את מוצריה בארץ ובחו"ל וכי סיימו את הקשר עמו בשל חשש כבד לאי סדרים ואף למעילה. בנוסף, הסתיר משיב 2 מן המבקשים, כי הוא מסובך כלכלית. לטעת המבקשים, הפרת התנאים, שהינם היסוד לפעולת התאגיד, הינה הפרה יסודית המקנה לצד הנפגע את כל הסעדים.

17.     באשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים, כי במקרה דנן ברי כי אי מתן הצו, משמעו יצירת מצב בלתי נסבל של מלחמות ומאבקים יומיומיים, של מתן הוראות סותרות לעובדי החברה, בו אין תיאום בין מה שמיוצר בחברה לבין מה שהחברה מתחייבת לספק ומצב בלתי נסבל שבו לא יהיה מנוס מלפטר חלק מעובדי החברה על מנת לאפשר סיכויי שרידות עד לאחר סיום ההליך המשפטי; הנזק שייגרם לחברה הינו עצום, שעולה לאין שעור על הנזק הפוטנציאלי למשיב 2, אשר לא הצביע על הנזק העלול להיגרם לו.

18.     המבקשים מבקשים לדחות את בקשת המשיבים לסעדים זמניים בשל העדר זכות לכאורה, שכן משיב 2 אינו עומד בתנאי הבסיסי להגשת בקשה להסרת קיפוח, כקבוע בסעיף 191 לחוק החברות. משיב 2 אינו בעל מניות בחברה. כל שיכול משיב 2 לטעון, כי ביטול ההסכם על-ידי החברה נעשה שלא כדין ולנסות לתבוע את אכיפתו. מטעם זה בלבד, ניתן, כך לטענת המבקשים, לדחות את בקשתו של משיב 2 על הסף. תביעתו של משיב 2 אינה כשרה להתברר על דרך של תובענה להסרת קיפוח אלא כתביעה נגזרת. המבקשים מדגישים, כי הסעדים המבוקשים על-ידי משיב 2 מחייבים התערבות חיצונית בניהול היומיומי של החברה (החזרתו לעבודה של מנהל התפעול, פיטורי המנכ"ל ומינויו של רו"ח רפי פרדו כמנהל זמני), סמכות שבית המשפט נזהר בה מאד.
סיכומי המשיבים

19.     באשר לזכות לכאורה, טוענים המשיבים, כי המבקשים לא הוכיחו זכות לכאורה; לטענתם, המבקשים לא הראו כי נתקבלה החלטה כלשהי בחברה בדבר נקיטת הליך משפטי כנגד חבר הדירקטוריון שלה ואחד מבעלי מניותיה ובכך די, לטענתם, על מנת לדחות את בקשת המבקשים. לטענת המשיבים, ההסכם מעולם לא בוטל ואף מעולם לא נשלחה התראה על כוונה לביטולו ו/או התראה על הצורך בתיקון הפרות כלשהן. לפיכך, מן הדין שבית המשפט יכריע בבקשות דנן על פי ההסכם. המשיבים מדגישים בטיעוניהם, כי מבקש 3 לא היה זכאי להפעיל את הסמכויות אשר ניתנו בהסכם לאורגן אחר בחברה, בין אם לדירקטוריון ובין אם למנהל השיווק משיב 2. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי ה"החלטות" לא היו ולא נבראו ונולדו במעמד הגשת התביעה ולצרכיה. החלטות האסיפה הכללית והדירקטוריון מיום 5.4.07 בטלות מעיקרן. עוד טוענים המשיבים, כי ביטול ההסכם הינו שלא כדין. המשיבים טענו ארוכות כנגד גרסת המבקשים באשר למצג השווא שהציג בפניהם משיב 2 אודות המוניטין שלו. המשיבים הגישו מסמכים שונים המעידים על המוניטין של משיב 2. המשיבים טוענים, כי משיב 2 שילם על חשבון האופציה בהתאם להסכם סך של כ- 400,000 ₪. לטענתם, אין קשר בין הסכום הנ"ל ובין המשכורת שקיבל משיב 2 מאת החברה תמורת עמלו ועבודתו ואין המדובר בהחזר השקעה. בנוסף, טענו המשיבים טענות רבות כנגד התנהלותו של המנכ"ל-מבקש 3, שלשיטתם, הוא לא השקיע ולו אגורה שחוקה בחברה ובכל זאת נוהג בחברה כמנהג הבעלים ואינו בוחל באף אמצעי על מנת להכשיל את משיב ולחבל בחברה ובענייניה.

20.     באשר להכרחיות הצו ומאזן הנוחות- טוענים המשיבים, כי מתן הצווים המבוקשים על ידם הכרחיים בטרם ייגרם נזק בלתי הפיך למשיב 2 ולחברה. לטענתם, ברי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת משיב 2 וכי למבקשים לא ייגרם כל נזק באם לא תענה בקשתם. מאידך הענות לבקשת המבקשים עשויה לגרום למשיב 2 נזק בלתי הפיך.

     המשיבים מוסיפים וטוענים, כי המבקשים נגועים בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תום לב עת הסתירו ממשיב 2 את ה"החלטות" במשך ימים וקיימו עמו מגעים על סמך ההסכם, שהם טוענים לביטולו.

     המשיבים מבקשים לדחות את בקשת המבקשים בבש"א 1796/07 ולהיעתר לבקשתם בבש"א 1887/07. לחלופין, מבקשים המשיבים להורות על מינויו של מנהל חיצוני לחברה עד למימושו של הליך הבמבי וסיומו בהתאם להוראות ההסכם או להוראות בית המשפט.
סיכומי התשובה מטעם המבקשים

21.     המשיבים ויתרו למעשה על בקשתם לקבלת סעדים זמניים. הם לא התייחסו בסיכומיהם לבקשה זו. המשיבים השקיעו את מירב טענותיהם כנגד המנכ"ל-מבקש 3 בטענה שאינו בעל מניות בחברה ומאידך אין ולו טענה אחת כנגד מבקש 2, שמחזיק ברוב המוחלט של המניות וערב של למעלה מ- 8,000,000 ₪ מחובותיה. באשר לסיכויי תביעתו של משיב 2, טוענים המבקשים, כי הם קלושים מאד. באשר לתוקף החלטות החברה, טוענים המבקשים, כי משיב 2 אינו יכול לבוא בטענות לחוסר סמכותם של האורגנים לדון בשאלות אותן הוא עצמו הפנה אליהם. באשר לשאלת תום הלב, טוענים המבקשים, כי משיב 2 שהה בחו"ל מאז שהודיע כי אינו יכול להישאר לאסיפה ועד למועד בו הוגשה התביעה.

22.     עוד טוענים המבקשים, שאין במסמכים משנת 90 כדי לרפא או להסביר את הפגם שדבק במשיב 2, שכן כפי שיעידו המסמכים המאוחרים, הונה משיב 2 את רב בריח במשך שנים. כמו כן, משיב 2 לא התייחס לאוסף החברות שבבעלותו המצויות בחדלות פירעון ואשר הסתיר את עניינן בעת ניהול המו"מ לכריתת ההסכם.

דיון

23.     תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") קובעת בהאי לישנא:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)     הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
2)     האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני יביא בית המשפט בחשבון שני שיקולים כפי שהטיב לתארם בית המשפט העליון ברע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נ"ו(1), 529, באומרו:

"לצורך מתן סעד זמני נשקלים שני עניינים: האחד - סיכויי התביעה העיקרית, או למצער - אם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה; השני - מאזן הנוחות בין הצדדים, קרי אם בהערכת מכלול הסיכויים והסיכונים הנלווים לתביעה העיקרית עלול אי-מתן הצו להסב נזק למבקש שיהיה גדול מנזק העשוי להיגרם ממתן הצו למשיב המתנגד לו. בדיקת קיומו של התנאי הראשון נעשית באורח לכאורי בלבד, ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית; בחינת התנאי השני היא בעיקרה מעשה של איזון אינטרסים, ובעניין זה נתון שיקול-דעת רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט, ורק לעתים רחוקות תתערב בכך ערכאת הערעור".

     שיקול נוסף הינו של ניקיון כפיים, דהיינו, האם המבקש פרט את כל המסכת העובדתית והאם השהה את פנייתו יתר על המידה, שכן שתיקתו מעידה על כך שהעניין לא היה כל כך דחוף [ראה: רע"א 920/02 חסין אש תעשיות בע"מ נ' קוניאל אנטוניו (ישראל) בע"מ (החלטה מיום 28.3.05)].

24.     באשר לקיומה של עילת תביעה

     לעניין זה, די בכך שיוכח שהתביעה אינה טורדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית עמ' 485-486). בנוגע לבקשת המבקשים לסעדים זמניים, סבורני, כי הבקשה על נספחיה, לרבות תצהירו של מבקש 2 התומך בה, יש בהם כדי להצביע על קיומה של זכות לכאורה למבקשים לקבל את הסעדים המבוקשים במסגרת התובענה העיקרית (ה"פ 237/07), היינו, להצהיר על ביטולו של ההסכם, להצהיר כי ההחלטות שנתקבלו באסיפת בעלי המניות של החברה התקבלו כדין ובסמכות ולהצהיר כי שלילת סמכויותיו של משיב 2 כמנהל שיווק בחברה נעשה כדין וכי משיב 2 אינו בעל סמכות לחייב את החברה בשום דבר ועניין. מבלי להיכנס לשאלות מקצועיות מורכבות העומדות במחלוקת בין הצדדים, אציין, כי המבקשים הראו לכאורה, כי משיב 2 התקשר איתם בהסכם על סמך מצג שווא ומרמה ואילו גילה להם את מצבו הכלכלי לאשורו ואת מצבו האמיתי בחברת רב בריח, הם לא היו כורתים איתו הסכם כפי שעשו על סמך הצגת הדברים שהציג בפניהם. בנוסף, המבקשים הראו לכאורה, כי התנהגותו הכוחנית של משיב 2 והתנהלותו בחברה מחייבים הרחקתו מניהול החברה עד להכרעה בתובענה העיקרית. בית המשפט אינו מכריע בשלב זה במחלוקות עובדתיות ואינו קובע ממצאים ביחס למהימנות של מי מהצדדים, אך ברור שאם יעלה בידם של המבקשים להוכיח את גרסתם והיא תתקבל כגרסה אמינה, הם יהיו זכאים לקבל את הסעדים המבוקשים. משכך, סבורני, כי למבקשים עילת תביעה לכאורה ולכל הפחות ניתן לומר, שאין המדובר בתביעה טורדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה.

     ער אני לעובדה, שמשיב 2 הפקיד בחברה סך 400,000 ₪ ולטענתו, המדובר בתשלום על חשבון האופציה לרכישת המניות שהוא אמור לרכוש בהתאם לתנאי ההסכם, אולם, בשלב זה, אין מחלוקת, כי אין המדובר בבעל מניות לכל דבר ועניין; מכל מקום, היות ואין מחלוקת, כי משיב 2 הפקיד סכום זה בחברה, ניתן להתנות מתן סעד זמני בהפקדת סכום זה.

25.     באשר לבקשת המשיבים לסעדים זמניים - היות ולא הוכח, כי משיב 2 הינו בעל מניות, סבורני, שאין לו למשיב 2 זכות לכאורה למתן הסעדים המבוקשים על ידו. משכך, אני דוחה את בקשת המשיבים למתן סעדים זמניים.

     באשר לבקשתם הנוספת והמאוחרת למתן סעדים זמניים (בשא 2021/07), המשיבים זנחו בקשתם זו במסגרת סיכומיהם, הגם שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר; בשל כל אלה, אף בקשתם זו של המשיבים דינה להדחות.
באשר למאזן הנזקים והנוחות

26.     סבורני, כי מאזן הנזקים והנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים. צו המניעה הזמני נחוץ להבטחת יציבותה של החברה עד להכרעה במחלוקות שבין הצדדים. למותר לציין, כי אי מתן הצו עלול לגרום למצב שבו המבקשים, ובייחוד החברה, תשא בנזקים כבדים בשל התנהלותו של משיב 2, כפי טענת המבקשים, שבאה לידי ביטוי בהתנהגות כוחנית של משיב 2 ובחתימתו על חוזים בשם החברה מעל המסגרת חוזה שיווק רגיל, אשר אינו מקבל על עצמו את מרותו של המנכ"ל ומהווה סכנה ליציבותה העסקית ולניהולה השוטף של החברה. מאידך, מתן הצו עלול לסכן את השקעתו של משיב 2 בחברה, סיכון שניתן להבטיח, על ידי חיובם של המבקשים בהפקדת סכום השקעתו של משיב 2 בסך 400,000₪. לא למותר לציין, שאין בידי לקבל את טענתם של המבקשים, כי משיב 2 קיבל את השקעתו בחזרה בצורת משכורות. מקובלת עלי טענתו של משיב 2 בענין זה, כי המשכורות שולמו לו בגין עבודתו ולא כהחזר השקעה.
באשר לשיקולי יושר ומידתיות

27.     לא הוברר, כי קיימים שיקולי יושר המונעים את מתן הצו ואין המדובר בצו הפוגע במשיבים במידה העולה על הנדרש.

28.     לאור כל האמור, אני מקבל את בקשת המבקשים (בש"א 1796/07), דוחה את בקשות המשיבים ומורה כדלקמן:

א.     אני נותן בזה צו מניעה זמני האוסר על רו"ח רפי פרדו להעביר את שטרי העברת המניות ו/או הודעות על הקצאת מניות השמורות בידיו הנאמנות עבור מי מהמשיבים.
ב.     אני נותן בזה צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים מלהיכנס למפעלה ומשרדיה של החברה.
ג.     כמו כן, ניתן בזה צו הצהרתי זמני, המכריז, כי משיב 2 אינו רשאי לפעול מטעמה של החברה, ואינו רשאי לחייב את החברה ו/או להתקשר בשמה בהסכמים ואינו רשאי ליתן הוראות והנחיות לעובדיה או מי מטעמה.

29.     הצווים דלעיל מותנים בהפקדת הבטוחות הבאות לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למשיבים כתוצאה ממתן הצווים, אם תיפסק התובענה, או אם יפקעו הצווים מכל סיבה אחרת, כדלקמן:

א.     הפקדת ערבות אישית ללא הגבלת סכום של המבקשים 2 ו- 3.
ב.     הפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית צמודת-מדד על-סך 400,000 ש"ח.

לא תומצאנה הבטוחות דלעיל במלואן תוך 3 ימים מהיום, יפקע הצו.

30.     שכר טרחת עו"ד בהליך זה, בסך 10,000 ₪ +מע"מ, ישולם לפי תוצאות ההליך העיקרי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור על סעד זמני

  2. התנאים למתן סעד זמני

  3. סעד זמני - סעד עיקרי

  4. בקשה לסעד זמני בערעור

  5. שיקולים במתן סעד זמני

  6. סעד זמני נגד מיקרוסופט

  7. סעד זמני נגד זכיה במכרז

  8. סעד זמני לפני הגשת תביעה

  9. עיון חוזר בהחלטה סעד זמני

  10. סעד זמני למינוי מנהל לחברה

  11. שיהוי בהגשת בקשה לסעד זמני

  12. ראיות לכאורה בבקשת סעד זמני

  13. סעדים זמניים בבית הדין לעבודה

  14. עיון חוזר בהחלטה על סעד זמני

  15. סעד זמני זהה לסעד העיקרי המבוקש

  16. פסילת שופט בגין הכרעה בסעד זמני

  17. סעד זמני בעניין רשימת לקוחות וסוד מסחרי

  18. ההבדל בין סעד זמני בערעור לבין עיכוב ביצוע

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון