שיקולים בביטול צו עיקול זמני

מהם השיקולים בביטול צו עיקול זמני ?

בבקשה לצו עיקול זמני על המבקש לשכנע את בית המשפט או הרשם, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה. ראה תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. ראה תקנה 374 (ב) לתקנות.

מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עבר הדגש למתן עדיפות להגנה על זכויותיו הקנייניות של הנתבע עליהן מבוקש להטיל עיקול זמני

בבקשה למתן צו עיקול זמני, יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שיקבע בפסק הדין, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תפגע כשאין הצדקה לכך.

במסגרת עריכת איזון זה, יש לזכור ראשית, שהתובע מבקש להקדים את הפגיעה בזכויות הנתבע עוד קודם שזה ניתן בפסק דין לטובתו, וכך שזכות הקניין הינה זכות חוקתית אשר כל רשות מרשויות השלטון ובכלל זה בית המשפט חייבת לכבד אותה.

להלן החלטה בנושא בקשה לביטול צו עיקול זמני במעמד צו אחד:

החלטה

  1.      המבקשת, היא התובעת, הגישה בקשה לצו עיקול זמני ולמתן צו להגבלה שימוש נכסים בחו"ל (צו מרווה) במעמד צד אחד. רק בקשתה לצו עיקול זמני התקבלה לגבי משיבה 1. המשיבים הגישו בקשה לבטל את צו העיקול.
  2.      בכתב התביעה נטען על ידי המבקשת כדלקמן: היא עוסקת בגידול ירקות ובמכירתם למשווקים וליצואנים. המשיבים הם יצואנים וגם משווקים של ירקות לשוק המקומי. משיב מס' 2 הוא גם המנהל ובעל המניות העיקרי של המשיבה 1.
  3.      הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם לראשונה במהלך שנת 2002 לפיו תספק המבקשת למשיבים בטטות בתפזורת במכולות והנתבעת תאחסן אותן תמיין ותארוז אותן בקרטונים ותשווק אותן לשוק המקומי וליצוא.
  4.      הצדדים ניהלו ביניהם את ההתקשרות על פי ההסכם גם בשנת 2003 ו-2004 אולם לטענת המבקשת הפרו המשיבים את ההסכם במהלך 2004.
  5.      ההתקשרות בין הצדדים היתה באופן שהמשיבה 1 שילמה למבקשת והנפיקה לה חשבוניות עבור הסחורה שסופקה לה על ידי המבקשת לשם יצוא והמשיב 2 שילם והנפיק חשבונית עבור הסחורה שסופקה לו על ידי המבקשת לשם שווקה בשוק המקומי. המשיבים פעלו כגוף אחד . התשלום למבקשת לגבי היצוא נעשה על פי מקדם כדלקמן, המשיבים מקבלים 7% מפדיון המכירה, לאחר מכן מנוכים עלויות הטיפול בסחורה ואת היתרה מקבלת המבקשת. לגבי סחורה לשוק המקומי, המשיבים מקבלים 32% מהפדיון, הכוללים את עלויות הטיפול והיתרה של 68% מקבלת המבקשת. עונת הגידול מתחילה בחודש אוגוסט ומסתיימת בחודש מאי של השנה שלאחריה.
  6.      טענת המבקשת להפרה הינה כדלקמן:המשיבים ייצאו מהסחורה שסופקה להם על ידי המבקשת כ-103 מכולות החל מ-10.8.04 עד 4.4.05. בהתאם למסמך שהונפק ע"י המשיבים . המשיבים העבירו לה את חלקה על פי ההסכם מ-82 המכולות הראשונות בלבד. ראה חשבון שהונפק על ידי המשיבים נספח ב' .
  7.      לגבי סחורה שיוצאה בחודשים מרץ - אפריל 2005 - מפדיון המכירה בגין 21 המכולות הנותרות הועבר למבקשת 200,000 ₪ בלבד - ולא כל חלקה מפדיון המכירה . הסכום שעל המשיבים לשלם לה בנוסף הוא 590,272 ₪.
  8.      לגבי סחורה ששווקה לשוק המקומי בחודשים מרץ ואפריל 2005 - שיווקו המשיבים 821,251 ק"ג ושילמו למבקשים רק עבור 571,251 ק"ג בלבד ששווקו מ-7/04 עד 2/05 בסך של 545,795 ₪ בלבד. עבור 250,000 ק"ג הנותרים, לא שילמו המשיבים למבקשת את חלקה כמוסכם. התשלומים בוצעו על ידי משיב 2 , צורפו דפי חשבון של המשיבים. לטענת המבקשת בהתאם למחיר הממוצע לק"ג כפי שהתפרסם על ידי מועצת הצמחים לחודשים הרלבנטיים על המשיבים לשלם את הסכומים 190,972 ₪ + 426,360 ₪ בסה"כ 617,332 ₪.

החוב של המשיבים הנובע מהסחורה שיוצאה ומהסחורה לשוק המקומי עומד על סך של 1,207,604 ₪.
9.     המבקשת טוענת כי המשיבים אינם מכחישים את חובם ולמרות זאת אין הם משלמים לה את חלקה כמוסכם , למיטב ידיעתם אין למשיבים כל כוונה לפרוע את החוב הנ"ל.
10.     נימוקי המבקשת למתן סעד של עיקול זמני:
מהחקירה הכלכלית שבוצעה לדרישת המבקשת אודות המשיבים, עולים הפרטים הבאים:
א.     אין למשיבים כל נכסים בעלי ערך וברי ממוש הרשומים על שמם, כל הנכסים שבבעלותם משועבדים לבנק הפועלים.
מציאות זו מצביעה על כך שמגמת המשיבים הינה לא לרשום על שמם כל נכס בעל ערך ואם ישנם נכסים בעל ערך הם משועבדים לבנק ובאופן זה אין המבקשת יכולה לממש את פסק הדין שינתן לטובתה.

11.     נכסי המקרקעין בהם משתמשים המשיבים רשומים על שם אחרים . המשיבה 1 פועלת מנכס מקרקעין הרשום על שם מנהלה סנדו דוד הוא אביו של המשיב 2.
המשיב 2 מתגורר בנכס במושב עדנים הידוע כגוש 6659 חלקה 020 הרשום על שם הוריו סנדו וטובה דוד. זכויות בן ממשיך בנחלה הועברו לבנו של המשיב 2, דוד עידן.

כלי הרכב הרשומים על שם המשיבים:
12.     רשומים על שמם 2 כלי רכב המשועבדים בשעבוד שוטף לבנק הפועלים .
לגבי משיב 2:
א.     רכב מסוג מיצובישי משעובד לבנק הפועלים
ב.     טרקטור שנת ייצור 1979
ג.     טרקטור שנת ייצור 1995.
כלומר שני כלי הרכב האחרונים הינם חסרי ערך.

13.     פקדונות כספיים הרשומים על שם המשיבים משועבדים לטובת בנק הפועלים . ראה דו"ח רשם החברות. מערך המיון והאריזה משועבד לבנק הפועלים.
ובכך מתקיימת הדרישה להכבדה על ביצוע פסק הדין.

14.     בהתאם להחלטה ת.א. (ת"א יפו) 1781/03 חיים רבינוניץ נ' יוסף נאמן תק-מח 2003 (2) על ידי השופט ע.אזר ז"ל נקבע, כי התקנה אינה מצמצמת את עצמה רק למקרים של הברחה אלא בכל מקרה שבו נוצר החשש שלא ניתן יהיה לבצע את פסק הדין . כאשר התביעה היא בסכום גבוה גם סכום כסף קטן יש לעקל. שאם לא כן יעלם כעשן. לגבי נתבע שהוא בעל נכסים יש להצביע על חשש להברחה. בפסק דין דן מרגליות נ' בנק משכן למשכנתאות בע"מ נקבע כי הוכחת מעשי ההברחה אינה הדרך היחידה להוכיח את יסוד ההכבדה . בבש"א 8147/02 ישראל 10 שידורי ערוץ החדש בע"מ נ' ראבל סרטים (1996) בע"מ נקבע כי מצבה הכלכלי של הנתבעים מהווה הכבדה על ביצוע פסק הדין.

15.     המשיבה 1 אשר רק כנגדה ניתן צו העיקול, הגישה בקשה לבטלו. להשלמת התמונה יש לציין, כי בקשה ראשונה לצו עיקול נדחתה על ידי כב' הרשם י.גבאי, בקשה חוזרת נתקבלה רק כנגד משיבה 1 (ע"י כב' הרשמת כ.לוי).
הבקשה החוזרת נתמכת בדו"ח חקירה כלכלית.

טענות המשיבה - לענין יכולתה הכלכלית:
16.     העובדה שנכסיה משועבדים לטובת בנק הפועלים, אינה מלמדת דבר ויתכן ששווי הנכסים עולה באופן משמעותי על גובה החובות. כך גם נאמר בהחלטה בבקשה החוזרת לעיקול. שיעבוד נכסים הוא כלי מקובל בחיי המסחר המודרני ובנקים מתנים קבלת אשראי ברישום שעבוד שוטף לטובתם, על כלל נכסי החברה.
המשיבה היא לקוחה טובה של בנק הפועלים מאז 11.11.90 ועל כך אף ניתן אישור מאת הבנק (נספח א').

17.     גם בדו"ח החוקר מצויין כי המשיבה היא חברה פעילה (עמ' 2 לדו"ח) העוסקת גם בחו"ל המחזור השנתי של המשיבה הוא כ-20 מיליון ₪ לשנה ואין כל חשש שלא תעמוד בהתחייבויותיה. צורף גם אישור מאת בנק הפועלים על היות המשיבה לקוחה טובה אין כל חשש שלא תעמוד בהתחייבויותיה.

18.     המשיבה טוענת כי המבקשת פעלה במסגרת בקשה זו בחוסר תום לב, ובטענות עובדתיות שגויות. אביו של משיב 2, מר סנדו דוד, נפטר לפני כשנתיים. למרות זאת מופיע בדו"ח, החוקר כי הוא מנהל המשיבה. מנהלה של המבקשת מר גובר יודע, כי המנהלים של המשיבה הם איתי דוד ואשתו מיכל דוד, המשיב אינו מתגורר בבית השייך להוריו, אלא בביתו. אמו מתגוררת בבית אחר במושב שם התגורר גם אביו ז"ל. מר גובר יודע זאת מידיעה אישית מאחר וביקר בביתו. מושב עדנים בו מצויים הבתים הוא מושב מבוסס והמשק שבבעלות המשיב 2 הוא יקר ערך. צורף אישור מאת ועד המושב כי המשיב הוא בעל משק 14 ואמו הינה הבעלים של משק 20. המשיבה מנהלת את עסקיה מחצר ביתו של המשיב השייך לו ולאשתו.

19.     העיקולים גורמים למשיבה נזק כבד ביותר, עובדה זו יצרה גל של שמועות בקשר למצבה הכלכלי ולפיכך היא נדרשה לעשות ביטוח אשראי תוך השקעה של משאבים כספיים וספקים אחרים דרשו להוסיף בטחונות, המבקשת עשתה כל זאת כדי לגרום למשיבה נזק כלכלי מעבר למידה הנדרשת כאשר בסיס הבקשה והתביעה מופרכות.

20.     לטענת המשיבה הגשת הבקשה הינה מגמתית, קנטרנית וטורדנית על מנת ללחוץ עליה ולהלך עליה אימים, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. המבקשת היא זו שהפרה את החוזה שנערך ביניהם. על סמך התחייבות המבקשת, כבכל שנה, התקשרה המשיבה עם לקוחות בחו"ל והמשיב התקשר עם לקוחות בארץ. המבקשת התחייבה לספק להם סחורה, אולם ללא הודעה מוקדמת, היא ניתקה את יחסיה עם המשיבים בשלב הקריטי של עונת גידול הבטטות, תוך שהיא מותירה אותם מול שוקת שבורה - כך שלא ניתן היה למצוא מגדלים חלופיים שיספקו להם את הסחורה אותה התחייבה המבקשת לספק.

21.     לטענת המשיבה המבקשת ובעליה רקמו מזימה בנסיון למוטט את עסקי המשיבים ולהשתלט על שוק הלקוחות שלהם. לאור זאת, החליטו המשיבים להגיש תביעה כנגד המבקשת . הטלת העיקול של המבקשת היא הקדמת "תרופה" לתביעת המשיבים.
22.     המשיבים פעלו כשני גופים נפרדים המשתפים פעולה בהתקשרות משולשת. המבקשת מצד אחד, המשיבה כגוף המייצא והמשיב הוא המשווק בישראל בהיותו עסק עצמאי כעוסק מורשה .לכל אחד מהעסקים קיימת הנהלת חשבונות נפרדת.
אף התמורה למבקשת שולמה בנפרד. עבור הבטטות ששווקו לחו"ל התמורה מהלקוחות היתה מתקבלת כחודשיים לאחר המשלוח ואז היה מועבר חלקה של המבקשת.
23.     לטענת המשיבה הסך של 200,000 ₪ שולם למבקשת כמפרעה על, חשבון, לבקשת המבקשת, עוד בטרם הגיע מועד התשלום. עבור הבטטות ששווקו לחו"ל לחודשיים מרץ אפריל 2005 - התמורה התקבלה אצל המשיבה רק במאי יוני 2005 בעוד שהמקדמה שולמה למבקשת עוד ב-27.4.05.המשיבה טוענת כי בקשת המקדמה היה צעד מתוכנן לקראת ניתוק היחסים מצד המבקשת, להפסקת אספקת הבטטות לשנת 2005.
מסקנות:
24.     כיום, לאחר חקיקת חוקי היסוד, על תובע לעשות שימוש ראוי בהליך של צו עיקול, שאם לא כן יש בכך פגיעה בקניינו של הנתבע מעבר למידה הדרושה.
ראה רע"א 15695/95 סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין תקדין עליון 2000 (4) 760,769.
כיום יש להביא בפני בית המשפט ראיות מהימנות כי הנתבע פועל להברחת נכסיו או באופן שיש בו כדי להכשיל את ביצוע פסק הדין.

מסקנות:
25.      בבקשה לצו עיקול זמני על המבקש לשכנע את בית המשפט או הרשם, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה. ראה תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן "התקנות"). בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. ראה תקנה 374 (ב) לתקנות.

26.     במקרה דנן טוענת המבקשת לקיום חוב של המשיבים בסך של 1,207,604 ש"ח כאשר המבקשת מחלקת את החוב לשני חלקים:
א.     החלק הראשון - ראה סעיף 15 לתצהירו של מר צבי גובר בגין אי תשלום סחורה שיוצאה בחודשים מרץ אפריל 2005 ואי תשלום חלקה של המבקשת מפדיון המכירה של 21 מכולות בסכום של 590,272 ש"ח ראה סעיף 14.11 לתצהיר.
ב.     החלק השני בעבור סחורה ששווקה לשוק המקומי בחודשים מרץ ואפריל 2005 - ראה סעיף 15 לתצהיר הנ"ל. לטענתו נותרו המשיבים חייבים למבקשת סך של 190,272 ₪ (סעיף 15.9.1 לתצהיר) וסך של 426,360 ₪ . (סעיף 15.9.2 לתצהיר) בסה"כ החוב בגין סחורה לשוק המקומי הוא 617,332 ₪.
המשיבים טוענים כי מדובר בשתי ישויות נפרדות האחת המשיבה שהיא חברה בע"מ והשניה הוא המשיב שהוא עוסק מורשה, גם הנהלת החשבונות היא נפרדת.

27.     המבקשת מנגד רואה את שני המשיבים כגוף אחד, אולם יחד עם זאת מר גובר העיד ראה עמ' 9: "... בזמן ההתחשבנות קיבלנו כסף מאיתי דוד דרך פרי דוד ואיתי דוד" בהמשך אמר "עבורי איתי דוד היה אחד" אולם לא ניתן להתעלם מכך שבתשובתו הראשונה, הוא אכן הפריד בין שני הגופים, דבר שהביא את ב"כ המבקשת לשאול בחקירה חוזרת לענין התשלומים. ראה עמ' 13: " ...קיבלת תשלומים מפרי דוד ומאיתי דוד ואני חושב שהיתה אי בהירות בענין הזה. אני מבקש שתבהיר...".
אולם התשובה של מר גובר לא התייחסה לענין התשלומים.

28.     מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עבר הדגש למתן עדיפות להגנה על זכויותיו הקנייניות של הנתבע עליהן מבוקש להטיל עיקול זמני. ראה רע"א 8402/96 מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ פדי נא (3) 789.
"המפנה חל עם חקיקת חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו... גברה ההכרה שבתי המשפט נדרשים ליתר זהירות לעומת העבר במתן צווים זמניים"... "כבר אין מדובר בתביעה הנתמכת במסמך או בראיות מהימנות" אלא "בתובענה הנתמכת במסמך או בראיות מהימנות לכאורה" ולאחר תיקון נוסף משנת תשנ"ז "המקימות זכות לכאורה"... יתרה מזאת, שומה על מבקש העיקול גם לשכנע את בית המשפט או הרשם כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

29.     בבקשה למתן צו עיקול זמני, יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שיקבע בפסק הדין, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תפגע כשאין הצדקה לכך. במסגרת עריכת איזון זה, יש לזכור ראשית, שהתובע מבקש להקדים את הפגיעה בזכויות הנתבע עוד קודם שזה ניתן בפסק דין לטובתו, וכך שזכות הקניין הינה זכות חוקתית אשר כל רשות מרשויות השלטון ובכלל זה בית המשפט חייבת לכבד אותה". ראה רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ ואח' פדי נב (1) 193.

30.     במקרה דנן גם אם תתקבל תביעת המבקשת במלואה, על בית המשפט להשתכנע בתנאי השני של החשש להכבדה ובמקרה דנן נראה לי, כי המבקשת לא עמדה בדרישה זו. עול ההוכחה כולו מוטל על המבקשת ראה בש"א 4459/94 סולומונב ואח' נ' שרבני ואח' פדי מט (3) 479.
הטענה כי כל נכסי המשיבים משועבדים וכי אין להם כל רכוש בר מימוש אינה מהווה עדיין הצדקה להטלת העיקול, כפי שגם כב' הרשמת כ.לוי כתבה בצו העיקול מ-17.10.05 סעיף 3"ומאחר ואין לדעתי בעובדה שכספי המבקשת (צ"ל המשיבה) או רכושה משועבדים לטובת בנק הפועלים כדי להעיד כי אין לה רכוש בר מימוש באשר אין בפני כל אינדיקציה שתעיד שלמבקשת (שלמשיבה) חובות בפועל שמובטחים בשיעבודים לבנק הפועלים או לבנק אחר שעולים על שווי הנכסים והזכויות.

31.     המבקשת לא הצליחה לשכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. במקרה דנן הוברר כי המשיבה היא חברה פעילה ואף החוקר מטעמה מאשר זאת בדו"ח החקירה שצורף לבקשה להטלת עיקול ראה נספח ז'.
עמ' 2 - "ב. בחקירה הוברר כי החברה פועלת מכתובת במושב עדנים מס' 14.
ג.(סיפא) בהמשך ביקרנו במשרדי החברה ובמקום נראתה פעילות עיסקית רגילה".
בתצהירו של מר גובר מנהל ובעל מניות של המבקשת בסעיף 24 הוצהר כדלקמן:
"24.1. המשיבה 1 פועלת מנכס מקרקעין הרשום על שם מנהלה, מר סנדו דוד, הוא אביו של המשיב 2.
24.2. המשיב מתגורר בנכס /נחלה במושב עדנים הידוע כגוש 6659 חלקה 020 הרשום על שם הוריו סנדו וטובה דוד.
זכויות בן ממשיך בנחלה נוצלו על ידי בנו של המשיב 2 דוד עידן ועל שמו רשומות זכויות החכירה בנכס הידוע כגוש 6842 חלקה 14".
המבקשת לא צרפה כל ראיה התומכת באמור.
בחקירתו של מר גובר על תצהירו (עמ' 8 לפרוטוקול) נאמרו דברים שונים:
ש. אתה יודע שמר סנדו דוד לא מנהל החברה.
ת. אני מציע שתחקור את החוקר.
ש. אתה יודע שמר סנדו דוד לא מנהל את המשיבה.
ת. אני מכיר את איתי דוד שהוא מנהל איתי דוד ואת פרי דוד.
ש. מי זה איתי דוד.
ת. גם שסנדו דוד היה בחיים הוא לא היה מנהל. אני יודע דבר אחד מה שהחוקר הביא אני הצהרתי.
אני מבקש לשאול אותו אני לא יכול לענות על הדברים האלה".
32.     אם כן מתברר, כי גרסת המצהיר קרסה בחקירה הנגדית ותשובותיו עמדו בניגוד לאמור בתצהירו. בסעיף 24.1. הוא מצהיר כי המשיבה פועלת מנכס מקרקעין הרשום על שם מנהלה סנדו דוד, הוא אביו של המשיב 2 - ומתברר כי סנדו דוד ז"ל נפטר ומר גובר אף היא בניחום אבלים , וגם כאשר היה בין החיים הוא לא ניהל את המשיבה.
33.     הטענה כי המשיבה פועלת מנכס מקרקעין הרשום על שם סנדו דוד, אף היא התבררה כלא נכונה. החוקר כתב בדו"ח כי המשיבה פועלת מכתובת במושב עדנים מספר 14 ובחקירתו הוא עמד בתוקף על עמדתו, כי משק 14 רשום על שם אביו של המשיב. ראה עמ' 15 לפרוטוקול - כאשר נשאל האם יש לו מסמך על כך השיב: "לא. אבא של איתי לא היה נשוא החקירה". אולם מתברר, כי לא היה יכול להיות לו מסמך כזה, משום שמשק 14 רשום על שם המשיב ואשתו ראה נ/1 שהוא אישור מאת מינהל מקרקעי ישראל.
אף הטענה של ב"כ המבקשת כי האישור הומצא לצורך הדיון, על מנת "להביך את החוקר" איננה מצביעה על הברחת נכסים. להפך, אם רצה המשיב להבריח את נכסיו, הוא לא היה דואג להשלים את רישום הנכס על שמו ועל שם אשתו.
34.     המסקנה הינה, כי לא הוכח שהמשיבה נמצאת במצב כספי קשה, היא מעולם לא היתה חייבת כספים למבקשת במהלך העסקים ביניהן, מעולם לא חולל שיק שלה. לא הוכח אף שהיא חייבת כספים לגורמים אחרים. היא חברה פעילה, אמנם רכביה משועבדים לבנק ואף רובץ שיעבוד שוטף על נכסיה, אולם זאת עוד משנת 1995. כאמור, אין היא מבריחה נכסים ולא קיימת מציאות של "ראיות מהימנות לכאורה" כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
סוף דבר:
35.     לנוכח כל האמור לעיל צו העיקול כנגד המשיבה בטל בזאת.
המבקשת תשא בהוצאות שכ"ט ב"כ המשיבה בסך של 7000 ₪ בצרוף מע"מ ריבית והצמדה עד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיקול קרן תגמולים

  2. בקשה לצמצום עיקול

  3. חוסר ניקיון כפיים

  4. עיקול חשבון משותף

  5. עיקול זכות עתידית

  6. תביעה לאישור עיקול

  7. עיקול זמני על כספים

  8. בקשה להרחבת עיקולים

  9. בקשה לצו עיקול זמני

  10. בקשה לביטול עיקולים

  11. ערעור על עיקול זמני

  12. צו עיקול זמני על רכב

  13. בקשת עיקול כל הנכסים

  14. חוב למד''א - עיקולים

  15. בקשה לביטול צו עיקול

  16. נזקים לרכב אחרי עיקול

  17. קריסת חברה בגלל עיקול

  18. בקשה להטלת עיקול זמני

  19. ביטול עיקול פקיד שומה

  20. בקשה לביטול עיקול ארעי

  21. בקשה לאישור עיקול זמני

  22. פיצויים בגין עיקול רכב

  23. ביטול עיקול רטרואקטיבי

  24. בקשה לאישור עיקול דוגמא

  25. עיקול זמני במעמד צד אחד

  26. עורכי דין לענייני עיקול

  27. התנגדות לביטול צו עיקול

  28. עיקול על נכסים של ההורים

  29. ערעור על גובה עיקול זמני

  30. ביטול עיקולים לפני אזהרה

  31. בקשה לביטול צו עיקול זמני

  32. החלטה בבקשת עיקול ללא דיון

  33. ביטול עיקול פיצויי פיטורין

  34. העברת בעלות למרות צו עיקול

  35. צו עיקול זמני של חברה בפירוק

  36. תביעה לשמירת זכויות - עיקול

  37. פיצויים בגין עיקול שלא כדין

  38. תקנה 380 - בקשה לאישור עיקול

  39. ביטול צו עיקול זמני על נכסים

  40. עיקול מעבר לגובה החוב נזיקית

  41. זכות חוזית מול עיקול מי גובר

  42. שיקולים בביטול צו עיקול זמני

  43. הגשת בקשת עיקול יחד עם תביעה

  44. בקשה לביטול עיקול בחשבון עו"ש

  45. עיקול משכורת בחוק רשות השידור

  46. בקשה להכרזה על פקיעת צו עיקול

  47. בקשה למתן צו עיקול מבית המשפט

  48. פיצויים מהבנק על עיקול לא מוצדק

  49. עיקול על חוב מים ללא משלוח התראה

  50. עצירת מירוץ ההתיישנות עיקול מנהלי

  51. ביטול עיקולים בגין חוב של חברה זרה

  52. אי רישום צו עיקול בתיק הוצל"פ בטעות

  53. מכות למעקל שהגיע לדירה לבצע עיקולים

  54. הטלת עיקול ברישום עד שיתבררו הזכויות

  55. עיקול נכס ששוויו גבוה בהרבה משווי החוב

  56. תביעה נגד מנהל חברה בגין הפרת צו עיקול

  57. בקשה לביטול צו עיקול זמני במעמד צד אחד

  58. בקשה להטיל עיקולים זמניים להבטחת פסק דין

  59. רישום דירה על שם קרוב משפחה כדי למנוע עיקול

  60. בקשה לקבוע כי כתב התביעה וצו העיקול הומצאו כדין

  61. סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל פוטר רכב של נכה מעיקול

  62. פיצוי כספי על טעות בעיקול משכורת ע''י מס הכנסה

  63. ערעור על החלטת הרשם שהורה על ביטול עיקולים זמניים

  64. ערעור החלטתו של כבוד רשם ההוצאה לפועל לביטול צו עיקול זמני

  65. עיקול על נכס ספציפי אצל צד ג' - משכורת החייב אינו מוגבל ל-3 חודשים

  66. האם הבנק הנושה רשאי לעקל כספי ערובה של צד ג' שהופקדו לעיכוב ביצוע פס"ד

  67. עיקול זמני - טענה לניסיון להקמת גוף מסחרי שונה, על מנת להתחמק מתשלום חוב

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון