ראיות מהימנות לכאורה

תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי אם הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

נפסק כי על התובע לבסס הבקשה לסעד זמני בראיות מהימנות לכאורה, הן לעניין עילת התביעה והן לעניין הסכום שנתבע.

  1.      רע"א 1749/90
  2.      רע"א 3954/98 קנית השלום נ' מ.ס.י בע"מ


להלן החלטה בנושא ראיות מהימנות לכאורה:

החלטה

1.     המשיבות הגישו נגד המבקשים תביעה נגזרת על סכום של 400,000 ₪. בד בבד עם התביעה, הגישו המשיבות בקשה למתן צו עיקול זמני אשר נועד להבטיח את ביצועו של פסק הדין, במידה והמשיבות יזכו בתביעתן.

ביום 23.12.04 הוטל עיקול זמני (ברישום) במעמד צד אחד על נכסים וזכויות של המבקשים להבטחת התביעה.

2.     בפני בקשה לביטול צו העיקול.

המבקשים טוענים כי יש לדחות את הבקשה על הסף וכן כי המשיבות לא השכילו להצביע על ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ולהכבדה על ביצוע פסק הדין במידה ולא יינתן צו העיקול.
הצדדים

3.     המשיבות 1 ו-2 הינן חברות פרטיות כשכל אחת מהן מחזיקה במניות של המשיבה הפורמלית 4.
המשיבה מס' 1 (להלן - "אלסופ"), עוסקת בתכנון מכני הנדסי, אנאליזות מכניות ופיתוח אפליקציות בסביבת תוכנות הנדסיות.
המשיבה מס' 2 (להלן - "פונטיסופ"), מתמחה בייעוץ ושיווק לחברות בתחום מערכות מידע ומחשוב ועוסקת בהטמעת תוכנות ומערכות מחשוב בחברות, מפעלים וארגונים.

המבקש מס' 1 (להלן - "שניר"), הוא המנהל הכללי של משיבות 4 ו-5.
המבקש מס' 2 (להלן - "לויאנט"), היה מנהל הפיתוח הראשי אצל המשיבות 4 ו-5.
המבקשת מס' 3 (להלן- "אלסופטק"), היא חברה פרטית שהוקמה ביום 21.11.02 על ידי שניר ולויאנט אשר הינם מנהליה ובעלי מניותיה.

המשיבה הפורמלית מס' 4 (להלן - "אלסופ מערכות"), היא חברה פרטית אשר הוקמה על ידי מר יואל צינמן שהוא מנהלה ובעל מניותיה של אלסופ ובהמשך - הצטרף אליה שניר.
המשיבה הפורמלית מס' 5 (להלן "אלסופקאד"), היא חברה פרטית אשר הרוב המכריע של מניותיה מוחזק על ידי אלסופ מערכות.

רקע

4.     אלסופ ופונטיסופ קיבלו את הזיכיון להפצת תוכנת התיב"ם AutoCAD מהחברה המשווקת בארץ (להלן - "תוכנת אוטוקאד").

שיווק תוכנת האוטוקאד וכל התוכנות הקשורות לתוכנת האוטוקאד ותוכנות המהוות יישומים של תוכנת האוטוקאד, נעשה תחילה על ידי אלסופ ופונטיסופ באמצעות חברה משותפת שהקימו בשם חברת אלסופ-פונטיסופ בע"מ (להלן - "אלסופ-פונטיסופ").

שניר היה עובד של אלסופ-פונטיסופ ועסק כאיש מכירות של תוכנת האוטוקאד החל משנת 1989.

5.     ביום 5.5.94 הוקמה חברת אלסופקאד על ידי שניר, צינמן ושלמה אברהם (בעל השליטה בפונטיסופ), על מנת שתעסוק בעיקר בהפצת תוכנת האוטוקאד, פיתוח יישומים על גבי תוכנת האוטוקאד ומוצרים נלווים משולבים.

עובר להקמת אלסופקאד, חתמו שניר, צינמן ואברהם על מסמך עקרונות אשר בו הוסכם בין היתר בסעיף 8 למסמך, כי לא תוקם כל חברה אחרת המשתמשת בשם אלסופ, אלא אם כן תינתן הסכמתה של אלסופ לכך (להלן מסמך העקרונות).

6.     במהלך פעילותן של אלסופ מערכות ואלסופקאד, קיבלה אלסופ מערכות את הזיכיון כמפיצה ומשווקת מורשית של מוצרי אוטוקאד.
במהלך שנות פעילותן של חברות אלה הוקם מסד נתונים שכלל מידע על תוכנת האוטוקאד, אלפי אנשי קשר ומאות לקוחות פוטנציאליים.
כמו כן, עסקה אלסופקאד בפיתוח אפליקציות. בין היתר, פותח מוצר בשם AutoHEB (להלן - "אוטוהב") שאיפשר שימוש בשפה העברית בתוכנת האוטוקאד.
פיתוח זה שיפר באופן משמעותי את היכולת של ציבור המשתמשים באוטוקאד בישראל להוסיף לשרטוטים כיתוב בשפה העברית.
עוד עסקה אלסופקאד בפיתוח תוכנת ה- ELCAD (להלן - "אלקאד"), שהינה תוכנה שנותנת פתרון לתכנון בתחום החשמל.
כן עסקו אלסופ מערכות ואלסופקאד בבניית מערך קורסים לתוכנות שהחברה מוכרת, בניית תוכניות לימודים וכן הקימו מערך הדרכה כולל שימוש בספר לימוד שנכתב על ידי המדריך הראשי של אלסופ מערכות ואלסופקאד.

החברות הקימו אתר אינטרנט, אשר הוקם לראשונה כאתר משותף לכל החברות הנושאות את השם "אלסופ".


טענות הצדדים

טענות המשיבות
7.     לטענת אלסופ ופונטיסופ, שניר ולויאנט גזלו את כלל הפעילות של אלסופ מערכות ואלסופקאד, לרבות קנייניהם המוחשיים וקנייניהם הרוחניים, והעבירו אותה במלואה לאלסופטק.

לטענתם, שניר ולויאנט הפרו הפרה חמורה את חובת האמון שהם חבים כנושאי משרה כלפי אלסופ מערכות ואלסופקאד, עיוולו עוולה של גניבת עין בהשתמשם בתיבה "אלסופ" ובעשותם שימוש באתר האינטרנט ובמספר הטלפון של אלסופ מערכות ואלסופקאד.

כמו כן, לטענתם, שניר ולויאנט עושים שימוש במסד נתונים במאגר לקוחות שפותחו במשך שנים ובידע השייך לאלסופ מערכות ואלסופקאד ובכך הם גוזלים סודות מסחריים השייכים להם.

עוד נטען כי שניר ולויאנט מפרים את זכויות היוצרים של אלסופ מערכות ואלסופקאד על ידי שימוש בתוכנות מחשב, באתר האינטרנט, במערכי שיעור, במאגרי מידע ובנכסים נוספים השייכים לאלסופ מערכות ואלסופקאד.

8.     בשל מעשיהם אלה של המבקשים, עתרו המשיבות בתביעתן לסעדים שונים כנגד המבקשים כמפורט בסעיפים 58-65 לכתב תביעתן, לרבות צווים האוסרים שימוש בתיבה 'אלסופ', שימוש באתר האינטרנט של המשיבות, שימוש במספר הטלפון, פנייה ללקוחותיהם ושיווק תוכנות השייכות למשיבות והכל כמפורט בסעיף 59 לכתב התביעה.

כן עתרו המשיבות לפיצוי בגין מעשיהם של המבקשים בסכום המסתכם ב- 2,335,900 ₪ ואולם מטעמי אגרה העמידו המשיבות את תביעתן לפיצוי על סך של 400,000 ₪ בלבד.

טענות המבקשים
9.     כטענת סף, טוענים המבקשים כי סיכויי התביעה להמחק על הסף גבוהים במיוחד, נוכח העובדה שהתביעה הוגשה מבלי שהמשיבות קיבלו אישור מבית המשפט להגיש תביעה נגזרת ולפיכך אין להעניק במצב זה סעד זמני.

עוד טוענים המבקשים כי יש לדחות את הבקשה למתן צו עיקול בשל שיהוי ניכר בהגשתה, שכן כבר במחצית שנת 2003 נודע למשיבות על הקמת אלסופטק.

10.     לגוף העניין טוענים המבקשים כי המשיבות לא השכילו להצביע על ראיות מהיימנות לכאורה לעילת התביעה. לטענתם, המשיבות לא הציגו בפני בית המשפט תמונה מלאה והעלימו עובדות מהותיות בחוסר תום לב.

לטענתם, אלסופ מערכות היתה רק אחת מתוך מספר מפיצות המשנה של תוכנת אוטוקאד ולא היתה המפיץ הבלעדי וזאת עד שהפסיקה כליל את פעילותה בשנת 2002.
לטענתם, המשיבות עצמן התחילו לייבא תוכנה המבוססת על תוכנת האוטוקאד (תוכנת IMOS) אשר היוותה תחרות לתחום פעילותה של אלסופ מערכות.
לאור התנגדותו העזה של שניר לתחרות הנ"ל, החלו המשיבות להעמיס על אלסופ מערכות עלויות לטובת אלסופ פונטיסופ ולנסות בכל דרך להחזיר את חובה של אלסופ מערכות לאלסופ פונטיסופ.

כך, לטענת המבקשים, בין השנים 1999 ל- 2000, הפסיקו המשיבות לחתום על שיקים, כולל משכורות של אלסופ מערכות.
בשיטה זו, הצליחו המשיבות להביא את אלסופ מערכות למצב של קריסה ואף עזבו בפועל את המבנה עד שלמעשה הופסקה פעילותה של אלסופ מערכות.

לטענת המבקשים, במצב זה כאשר לא חודש לאלסופ מערכות הזיכיון להפצת האוטוקאד ומאחר ומצבה הכספי נהיה בלתי הפיך וחובותיה טפחו, לא היתה כל מניעה להקים את אלסופטק ולעשות שימוש בידע ובניסיון שנצבר על ידם כדי להמשיך ולהתפרנס.

המבקשים מכחישים את כל טענות המשיבות נגדם ובין היתר הטענות בעניין אתר האינטרנט אשר לטענתם, המשיבות עצמן השתמשו בו לטובת אלסופ ופונטיסופ, וכן הכחישו שימוש ברכוש המשיבות ובתוכנות.

דיון

דחיית הבקשה על הסף
11.     המבקשים הגישו המרצה נפרדת לדחיית התביעה על הסף, ולפיכך אקצר בעניין זה.

ראשית, אין כל מניעה להגיש בקשה לעיקול זמני וכן כל בקשה לסעד זמני אחר עוד לפני שהוגשה התובענה, קל וחומר, משהוגשה תובענה ומועלים כלפיה טענות סף מקדמיות.

שנית, נפסק כי תובע בתביעה נגזרת אינו חייב להגיש בקשה נפרדת לבית המשפט לאישור התביעה כתביעה נגזרת; הדיון בשאלת האישור צריך להעשות בפתח בירור התביעה לגופה.
(ע"א 324/88 ברבלק נ' שביט פד"י מה(3) 562 וכן ראה לאחרונה ת"א (חיפה) 1318/99 בש"א (חיפה) 14332/04 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ (לא פורסם)).

מטעמים אלה, יש לדחות את טענת המבקשים לדחיית הבקשה לצו עיקול על הסף.

טענת השיהוי
12.     בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני אשר הוגשה באיחור ניכר ואשר בעטיו של השיהוי, נגרם נזק או שינוי באינטרסים של יחידים אן של הכלל (ראה בג"צ 453/84 איזורית שירותי תקשורת בע"מ ואח' נ' שר התקשורת פד"י לח(4) 617).

השאלה אם עותר פלוני השהה הגשת בקשתו, תלויה כמובן בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה "יש שיום אחד יכרית זכות ויש ששנה לא תפגע בזכות" (דברי כב' השופט חשין בדגניה א' נ' שר החקלאות בג"צ 2632/94 פד"י נ(2) 715, 742).

13.     בענייננו, אני סבורה כי יש לדחות את טענת השיהוי שכן לא שוכנעתי כי השיהוי, אם ובמידה שהיה שיהוי, גרם כשלעצמו, לפגיעה כלשהי בזכויות המבקשים.

המבקשים מסתמכים בטענתם לשיהוי בין היתר על ת"א (חי') 257/04 בש"א 16784/04 פלוטקה דוד נ' גוהר משה (לא פורסם) שניתן על ידי. שם נדחתה בקשה לצו עיקול זמני בשל שיהוי בהגשת הבקשה (להלן - "פלוטקה").

הנסיבות בעניין פלוטקה שונות באופן מהותי מהנסיבות במקרה דנן.
בעניין פלוטקה, הוגשה בקשה למתן צו עיקול בד בבד עם הגשת תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו הסכם המכר שנחתם בין הצדדים למכירת דירה בטל. העיקול על הדירה נועד למנוע מהמשיב לבצע כל דיספוזציה בדירה כדי שפסק הדין לא ירוקן מתוכן, היה והתובע יזכה בתביעתו.
מכאן, שצו העיקול בעניין פלוטקה נועד במהותו להיות צו מניעה זמני.
בנסיבות אלה, כאשר צו העיקול נועד למעשה למנוע העברת הזכויות בדירה, הרי שהגשת הבקשה לסעד הזמני לאחר תקופת שיהוי ארוכה במיוחד (קרוב לשנתיים ממעוד החתימה על הסכם המכר), כאשר במהלך תקופה זו הסתמך המשיב על חוזה המכר, העביר את כל הזכויות בדירה על שמו והתגורר בדירה תקופה כה ארוכה, יש בכך כדי לפגוע קשות בזכויותיו הקנייניות של המשיב ולפיכך בוטל צו העיקול.

שונה הדבר בענייננו, שכן צו העיקול במקרה דנן נועד להבטיח ביצוע פסק דין כספי ואינו במהותו צו מניעה המתייחס לנכסים ו/או זכויות המהוות את עילת התביעה.

לפיכך, משהוגשה התביעה העיקרית תוך תקופת ההתיישנות, ולגביה אין מקום להעלות טענת שיהוי, ממילא היו רשאיות המשיבות להבטיח את ביצועו של פסק הדין, במידה ויזכו בתביעתן, על ידי הגשת בקשה לעיקול כספים ו/או זכויות אחרות.

העיקול במקרה הזה אינו במהותו צו מניעה המונע מהמבקשים לבצע פעולות כלשהן, אלא עיקול כספי גרידא הבא להבטיח תביעה כספית, וככזה, אין לבטלו בשל שיהוי.

יתרה מכך; כאמור לעיל, לא מצאתי כי העובדה שהבקשה לצו עיקול הוגשה במועד שהוגשה גרמה לפגיעה בזכויות כלשהן של המבקשים.

על כן, אני דוחה את טענת השיהוי.

ראיות מהיימנות לכאורה

14.     תקנה 362(א) לתקנות קובעת כדלקמן:

"הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש".

נפסק לא אחת כי על התובע לבסס הבקשה לסעד זמני בראיות מהיימנות לכאורה, הן לעניין עילת התביעה והן לעניין הסכום שנתבע (רע"א 1749/90 (לא פורסם) וכן רע"א 3954/98 קנית השלום נ' מ.ס.י בע"מ תקדין עליון 1998(ד) 73, וכן ד"ר י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 789).

15.     שוכנעתי כי המשיבות השכילו להצביע על ראיות מהיימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה.
טענותיהן של המשיבות כי המבקשים העבירו את נכסיהם של אלסופ מערכות ואלסופקאד לאלסופטק בין היתר תוך גניבת עין, גזל סודות מסחריים, הפרת זכויות יוצרים וכיוצ"ב, מבוססות על ראיות ממשיות כדלקמן:

א.     שימוש שעושים המבקשים בתיבה 'אלסופ', שימוש אשר לכאורה יש בו כדי להטעות את הלקוחות של אלסופ מערכות ואלסופקאד. יודגש כי שימוש זה עומד בניגוד לאמור בסעיף 8 למסמך העקרונות, שם נקבע באופן מפורש כי לא תוקם כל חברה אחרת המשתמשת בשם אלסופ.

ב.     שימוש במספר הטלפון של אלסופ מערכות ואלסופקאד - : 6666-30-800-1. מספר זה מופיע בכל מסמכי אלסופטק ובין היתר בשלט גדול התלוי בכניסה למשרדיה של אלסופטק (ראה נספח י"ב לתצהיר המשיבות) וכן באתר האינטרנט שלה.

ג.     אלסופטק השתלטה על אתר האינטרנט של אלסופ מערכות ואלסופקאד באופן שיש זהות מוחלטת בין שני האתרים. מי שמקליד את כתובת האתר של חברת אלסופקאד מגיע לאתר הנושא את השם אלסופטק. כך, הלוגו של האתר זהה לחלוטין למעט צבע הרקע (ראה נספחים ח' ו-ט').

     במאמר מוסגר, אעיר בעניין זה כי איני מקבלת את טענת המבקשים לפיה גם המשיבות עשו שימוש באתר האינטרנט של אלסופקאד לצורכי החברות שבבעלותן, ולפיכך אין כל פסול בהתנהגותם בעניין השימוש הזהה בלוגו של האתרים, שכן, אינו דומה שימוש זהה לחלוטין בלוגו של האתר, אשר יש בו כדי להטעות באופן ברור את הצרכן, לשימוש זהה בדומיין.

ד.     שימוש שעושים המבקשים בתוכנת אוטוהב ותוכנת אלקאד שפותחו על ידי אלסופ מערכות ואלסופקאד. בעניין זה ראה נספח י"א - השוואה בין דפי האינטרנט שבהם נכלל מידע אודות תוכנת האלקאד, כפי שהם מופיעים באתר של אלסופ מערכות וכפי שהם מופיעים באתר של אלסופטק.

ה.     שימוש במאגר הלקוחות של אלסופ מערכות ואלסופקאד.
     אעיר כי טענת המבקשים בעניין זה לפיה רשימת הלקוחות מופיעה בדפי זהב, הינה טענה קנטרנית.

16.     שוכנעתי כי יש בכל אחת ואחת מהעובדות המפורטות לעיל, כדי להצביע על ראיות מהימנות לכאורה לטענות המשיבות בדבר העתקת פעילות אלסופ מערכות ואלסופקאד לאלסופטק, גניבת עיין, הפרת סודות מסחריים וכיו'ב, על אחת כמה וכמה, בכולן במצטבר.

אשר על כן, אני קובעת כי המשיבות הצביעו על ראיות מהיימנות לכאורה לקיומן של עילות התביעה.

הכבדה

17.     לטענת המבקשים, המשיבות לא הצביעו על ראיות מהיימנות לכאורה לקיומה של הכבדה על ביצוע פסק הדין במידה והמשיבות תזכנה בתביעתן.

אין ספק כי עיקול נכסיו של נתבע יקל על התובע במידה ויזכה בתביעתו, אך אין בכך די כדי להעניק את הסעד המבוקש.

בבוא בית המשפט לשקול אם ליתן צו עיקול עליו לערוך את האיזון הראוי בין האינטרסים המנוגדים; מחד, זכות הקניין של הנתבע ומאידך, זכותו של מבקש העיקול לממש את פסק הדין במידה ויזכה בתביעתו.

נפסק כי הברחת נכסים על ידי הנתבע, יש בה כדי להעיד על הצורך במתן צו העיקול. על מבקש העיקול להראות קיומו של חשש בלבד לפיו אי מתן הצו יביא להברחת והסתרת הנכסים.

18.     בענייננו; שוכנעתי כי קיימות ראיות מהיימנות לכאורה לפיהן אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין.

מעצם טיבה וטבעה של התביעה ומהראיות לכאורה התומכות בתביעה אשר פורטו בסעיף 15 לעיל, עולה לכאורה כי המבקשים הבריחו את נכסיהן של אלסופ מערכות ואלסופקאד לאלסופטק.

די בכך כדי להצביע על חשש ממשי להברחת נכסים על ידי המבקשים המצדיק מתן צו העיקול.

19.     זאת ועוד; מעיון במכתבו של היועץ הארגוני מר אורי שריר, נספח ו' לתצהיר המשיבות, עולה כי שניר היה אחראי למסירת נתוני מכירות כוזבים לבעלי המניות האחרים בחברה ויש בכך כדי לבסס חשש ממשי לפיו משהוליך שניר שולל את המשיבות פעם אחת, הוא יעשה זאת שוב לכשיבקשו המשיבות לממש את פסק הדין, במידה ויזכו בתביעתן.

20.     יתרה מכך; מצבם הכלכלי של המבקשים מצדיק מתן צו העיקול.

נקבע לא אחת כי בהעדר בסיס ראייתי המצביע על נכסים של המבקשות, מלמד הדבר כי קיים חשש כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (ת.א. (חיפה) 461/03 בש"א 1302/04 אבן פז גילה נ' קנדקו בע"מ וכן ראה רע"א 1641/01 בילנר קיבוץ חפציבה ואח' דינים עליון ס' 20, בת"א (ת"א) 1082/04 תדיראן נ' נחושתן (לא פורסם) בבש"א (ת"א) 12417/04 שלהבת מערכות מידע נ' רם שלהבת ניהול סיכונים (לא פורסם).

בענייננו, שניר העיד כי אין לו כל נכסים למעט דירה בבעלות משותפת עם רעייתו. כך אף לגבי אלסופקאד, אשר כל נכסיה משועבדים לבנקים ואשר לגביה העיד שניר כי אין לה כל כספים נזילים וכי אם החברה תצטרך לשלם 100,000 ₪ לא יהיה לה מהיכן לשלם.

21.     סוף דבר; שוכנעתי כי יש מקום ליתן את צו העיקול וכי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, במידה והמשיבות תזכנה בתביעתן ולפיכך אני דוחה את הבקשה לביטול צו העיקול.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבות בסך 3,500 ₪ + מע"מ כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ראיות לכאורה

  2. מהי רשומה מוסדית ?

  3. הבאת ראיות לסתור

  4. בקשה לפסילת ראיות

  5. עתירה לגילוי ראיה

  6. ראיות נוספות בערעור

  7. השתהות בניהול הליכים

  8. ראיות מהימנות לכאורה

  9. נטל הראיה בדיני מיסים

  10. היפוך סדר הבאת הראיות

  11. שטר המטען כראיה לכאורה

  12. בקשה להבאת ראיה מפריכה

  13. הצגת כרטיס נוכחות כראיה

  14. בקשה להגשת ראיות נוספות

  15. עתירה לגילוי ראיה חסויה

  16. הגשת ראיות נוספות בערעור

  17. ראייה חדשה לפי חוק הנכים

  18. סדר הבאת הראיות בערעור מס

  19. היפוך נטל הראיה בערעור מס

  20. ערר על ראיות לכאורה למעצר

  21. הגשת ראיות באיחור משפט פלילי

  22. הגשת ראיות חדשות לאחר פסק דין

  23. האם חוות דעת מהווה ראיה חדשה

  24. השמדת ראיות בזמן חיפוש משטרתי

  25. הגשת ראיות לבית המשפט ללא אישור

  26. ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  27. זיכוי עקב נזק ראייתי במשפט הפלילי

  28. האם דו''ח מבקר המדינה ראיה קבילה

  29. משקל ראייתי של חתימה על תעודות משלוח

  30. דחיית מועד הוכחות - צירוף ראיות נוספות

  31. בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת ביטוח לאומי

  32. תקנות הראיות (שכר עורך-דין), תשל''ח-1978

  33. חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955

  34. תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים),תשט''ז-1956

  35. רישום במשרד הרישוי הוא דקלרטיבי בלבד ואינו מהווה ראיה

  36. חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון