השיקולים הנשקלים בקביעת שכר טרחה ראוי הינם מגוונים ורבים, כשבין היתר ניתן למנות את אלה - היקף העיסקה בה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים והוותק ומעמדו של עורך הדין, וכיוב' (ור' בנדון, ע"א 136/92, ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5), 114 ,עמ' 125-126). להלן פסק דין בנושא קביעת שכר טרחה ראוי: פסק דין תביעה לתשלום שכרֿֿטרחת פרקליט אשר העניק שירות משפטי לנתבע, אף הוא פרקליט במקצועו ובעיסוקו. ה ע ו ב ד ו ת ו ה מ ח ל ו ק ת 1. התובע והנתבע, כאמור, הנם עורכי-דין בעיסוקם, ובמועדים הרלוואנטיים לתביעה היו אף ידידים קרובים. 2. לבקשת הנתבע, טיפל התובע וייצג אותו בשלושה עניינים משפטיים בהם היה מעורב הן כתובע הן כנתבע: 2.1 תביעה לתשלום שכרֿֿטרחה שהגיש ביום 28.01.2001 כנגד החברה 'לוד סנטר בע"מ' בסכום העולה כדי הסך של כ-700,000 ₪ (להלן: ,,תביעת 'לודֿֿסנטר'"). 2.2 תביעה שהגיש ביום 08.04.99 'בנק טפחות למשכנתאות בע"מ' (להלן: ,,בנק 'טפחות'") נגדו ונגד שניים אחרים בסכום העולה על 500,000 ₪ (להלן: ,,תביעת 'טפחות'"). 2.3 תביעה שהגיש התובע ביום 27.12.01 נגד אדם בשם יהושֻע גוטליב (להלן: ,,גוטליב") בביתֿֿדין-צדק של הרב ש' י' נִסים קרליץ בבני-ברק (להלן: ,,ביתֿֿהדין") (להלן: ,,תביעת גוטליב"), לתשלום שכרֿֿטרחה בסך 125,000$. בכל ההליכים המשפטיים כאמור לעיל יוצג הנתבע עלֿֿידי התובע ופרקליטים ממשרדו. 3. (א) יומיים לפני המועד שנקבע להבאת ראיות בתביעת 'לודֿֿסנטר' הגיעו הנתבע ואותה חברה להסכם פשרה (נספח ט"ז לתצהיר התובע), לפיו ישולם שכרו של הנתבע עבור מכירת דירות שתימכרנה בבניין חדש שתבנה 'לודֿֿסנטר', אשר תטופל בידי הנתבע. את גובה השכר העריכו הצדדים בסכום של 157,000 ₪. להסכם הפשרה ניתן תוקף של פסקֿֿדין, והצדדים אף ביצעו אותו. עבור הטיפול בתביעת 'לודֿֿסנטר' שילם הנתבע לתובע סך של 15,000 ₪ כמקדמה ועוד סכום של 5,000 ₪. (ב) התובע טוען כי עובר להגשת תביעת 'לודֿֿסנטר' הוסכם בינו לבין הנתבע כי עבור הטיפול בתביעה זו יעמוד שכרו על סך בשקלים השווה לֿֿ15,000$, בצירוף מסֿֿערךֿֿמוסף, אך כל ששולם לו היה סכום המקדמה בלבד. הנתבע מכחיש הסיכום לו טוען התובע, וטוען כי לא סוכם דבר מראש וכי עלֿֿפי הנוהג בין הצדדים, שולם שכרו של התובע על בסיס אחוזים מההצלחה. סכום התביעה שהוגשה בשמו עלֿֿידי התובע, 700,000 ₪, היה ,,מנופח". לבקשת התובע, הוא שילם לו מקדמה עלֿֿסך 15,000 ₪, ועם סיום התיק הוסיף, לבקשת התובע, סכום נוסף של 5,000 ₪, ובכך ראו הצדדים את שכרו של התובע כמשולם במלואו. 4. (א) בנק 'טפחות' הגיש תביעה נגד הנתבע ושניים אחרים למתן פסקֿֿדין הצהרתי בנוגע לרישום משכנתה על דירה שנמכרה בעסקת מכר אשר טופלה עלֿֿידי הנתבע. כמו-כן נתבע סעד חלופי, כספי, בסכום העולה על 500,000 ₪. התובע הגיש כתב הגנה והודעה לצד ג' בשם הנתבע. בסופו של דבר, ובטרם שמיעת הראיות, הושג בין הצדדים, ביום 20.05.01, הסכם פשרה, שפטר, למעשה, את הנתבע מחבות, למעט תשלום סך של 5,000 ₪ - הוצאות - שחויב לשלם לצד ג' אליו שוגרה הודעתו. (ב) התובע טוען כי עובר להגשת כתב ההגנה סוכם בינו לבין הנתבע כי ישולם לו שכר בסך בשקלים השווה לֿֿ20,000$, בצירוף מע"מ. בשלב מסוים היה הוא נכון, אמנם, להעמיד את שכרו בתיק זה עלֿ סך 22,000 ₪, בצירוף מע"מ, בתנאי שסכום זה ישולם לו לאלתר (לפי מכתבו מיום 10.01.05), אך משזה לא שולם לו, הודיע לנתבע על ביטול הסכמתו האמורה ועמידתו על מלוא השכר המוסכם. הנתבע מכחיש ההסכם הנטען לתשלום שכרֿֿהטרחה. לגרסתו, לא סוכם מראש על תשלום כלשהו. בשלב מסוים דרש ממנו התובע 22,000 ₪ כשכר עבור הטיפול בתיק 'טפחות', ומשסירב לשלם סכום זה, הוסכם בין הצדדים - כך עלֿֿפי הטענה - כי שכר התובע עבור הטיפול בתיק זה ייקבע בין הצדדים עם סיום הטיפול בתביעת גוטליב. אליבא דנתבע, בסיום הטיפול בתיק גוטליב, כפי שיובהר להלן, הוסכם כי לתובע ישולם סך של 75,000 ₪ עבור הטיפול בשני התיקים האמורים, אולם האחרון חזר בו מהסכמתו זו. 5. (א) הולדתו של תיק גוטליב במעורבותו של הנתבע, כמי שייצג את גוטליב במשא-ומתן לרכישת מגרש בירושלים שהוצע בתנאי מכרז. כנגד ייצוגו במשא-ומתן זה התחייב גוטליב, ביום 16.04.99, לשלם לנתבע סך של 250,000$. גוטליב זכה במכרז, אך סירב לשלם לנתבע את שכרו. הנתבע פנה לתובע, ומטעמים השמורים עמו, עמד על כך שהתביעה כנגד גוטליב תוגש בביתֿֿהדין, ולא בביתֿֿמשפט אזרחי, כתביעה בסדרֿֿדין מקוצר. תביעת גוטליב הייתה כרוכה בנקיטת הליכים משפטיים רבים מצד הנתבע, עלֿֿידי התובע; לבקשת הנתבע, הוגשה התביעה על סכום של 125,000$, ולאחר ניהול הוכחות, פסק ביתֿֿהדין לזכותו סך של 66,666$. את הסכום הפסוק לא שילם גוטליב לתובע, ומשום כך הוגשה בשמו בקשה לאכיפת פסקֿֿהדין. מנגד, הגיש גוטליב ערעור על פסקֿֿהדין, אשר, לאחר עיון, דחה ביתֿֿהדין. גוטליב הגיש ערעור נוסף, אשר נדחה אף הוא. בשלב זה ביקש הנתבע מהתובע להימנע מנקיטת ההליך המקובל בעדה החרדית לאכיפת פסקֿֿהדין, ולביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו הוגשה בקשה לאישור פסק בוררות. גוטליב, מצדו, הגיש בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות, ולאחר הגשת תגובת התובע לתגובה זו והליכים נוספים שננקטו בביתֿֿהמשפט המחוזי, אושר פסק הבוררות. התובע פתח תיק בלשכת ההוצאהֿֿלפועל על יסוד פסקֿֿהדין, ואולם, לאחר נקיטת הליכי עיקול הן על חשבונות הבנק של גוטליב הן על נכסי מקרקעין שבבעלותו, הגיע הנתבע, ביום 20.04.05 - ותוך שהוא מודיע לתובע על פיטוריו - להסכם פשרה עם גוטליב, לפיו ישלם לו האחרון סך של 300,000 ₪ לא יאוחר מיום 20.05.05. (ב) התובע טוען כי בשל סבך ההליך המשפטי והבעייתיות הכרוכה בבסיס ההסכמה על שכרו של הנתבע הסכימו כי שכרו של התובע עבור הטיפול בתיק גוטליב יגיע כדי מחצית מכל סכום שייגבה מגוטליב. עוד הוא טוען, כי מטעמים בלתי-ברורים, פיטר אותו הנתבע מהטיפול בתיק ההוצאהֿֿלפועל, אף-עלֿֿפי שהעיקולים כבר ,,תפשֹו" את מלוא סכום פסקֿֿהדין, והסכים, בפשרה, לקבל סכום נמוך הרבה יותר מזה שנפסק לו. הנתבע מכחיש כי הוסכם על שכרֿֿטרחה בשיעור של 50% מכל סכום שייגבה. לגרסתו, בסופו של ההליך, ובתיווכו של עוה"ד ארז שני ממשרדו, הוסכם בינו לבין התובע כי עבור הטיפול בתביעות גוטליב ו'טפחות' ישולם לאחרון סך כולל של 75,000 ₪ פחות 5,000 ₪ ששולמו על חשבון תיק גוטליב, אולם התובע חזר בו מהסכמתו זו. ד י ו ן אין חולק על כך שבמועדים בהם ייצג התובע את הנתבע, ואף קודם לכן, התקיימו בין השניים יחסי חברות הדוקים, והיחסים המשפטיים ביניהם התבססו על אמון הדדי בלתי-מסויג שרחש האחד לרעהו. למצער, יחסים אלו עלו על שֹרטון עת פיטר הנתבע את התובע מייצוג בתיק ההוצאהֿֿלפועל שפתח האחרון לצורך מימוש פסקֿֿהדין שניתן נגד גוטליב. להלן אתייחס לכל אחת ואחת מתביעות שכרֿֿהטרחה בשלוש הפרשות נשוא כתב התביעה: א) ת ב י ע ת ' ל ו ד ֿ ס נ ט ר ' מהעדויות שהונחו בפניי, באתי למסקנה כי עובר להגשת התביעה לא הושגה הסכמה מראש על תשלום סך של 15,000$, כטענת התובע, וכי העדויות שבתיק מחזקות בפרשה זו את גרסת הנתבע, לפיה שולמה מקדמה בסך 15,000 ₪, ואחרֿֿכך תשלום נוסף, בסך 5,000 ₪, המהווה גמרֿֿחשבון עבור הטיפול בתיק זה. עומדות בפניי גרסת התובע מצד אחד וגרסת הנתבע מצד שני, כאשר כל אחד מהם טוען להבנות בעלֿֿפה אליהן הגיעו ואשר איש מהעדים האחרים שהובאו מטעמם לא היה צד להן. מנגד, הונח בפניי מכתבו של התובע לנתבע מיום 10.01.05 (נספח א' לכתב ההגנה, ולהלן: ,,המכתב"), ממנו ניתן להסיק אודות היעדר הסכמה קודמת על שכרֿֿהטרחה שישולם בתיק 'לודֿֿסנטר', אשר הסתיים עובר לכתיבת המכתב. במכתבו זה לנתבע מונה התובע שני עניינים שבגינם טרם שולם שכרו: האחד הוא תיק 'טפחות', והשני - תיק 'לודֿֿסנטר'. אשר לשני כותב הוא בזו הלשון: ,,בתיק לוד סנטר, לאחר ששילמת סכום ראשוני נמוך על חשבון שכר הטרחה, הסכמנו בינינו כי נקבל ממך סך נמוך נוסף (על הסך הנמוך ששילמת) של -.5,000 שקל חדש בצֵרוף מע"מ בלבד, לסגירת החשבון." במכתבו, אין התובע מאזכר ההסכמה לה הוא טוען אודות תשלום שכרֿֿטרחה בסך 15,000$, אלא מאזכר הסכמה אחרת, על תשלום סכום נוסף, בסך 5,000 ₪, לפירעון חוב שכרֿֿהטרחה עבור תיק 'לודֿֿסנטר'. יש להניח שאילו קיימת הייתה הסכמה כאמור, היה מעלה אותה על הכתב. הואיל ואין עוררין על כך שלאחר משלוח המכתב שילם הנתבע לתובע הסך הנוסף שנדרש ושעליו הוסכם, עלֿֿפי המכתב, יש לראות בתשלום האמור פירעון מלוא חוב שכרֿֿהטרחה עבור הטיפול בתיק זה. אמנם, בחקירתו הנגדית טען התובע כי ההסכמה על קבלת 5,000 ₪ כפירעון מלוא החוב הותלתה בתשלום הסכום הנוסף הנזכר במכתב, עבור תביעת 'טפחות', אולם התליית שני התשלומים אינה עולה בדרך כלשהי למקרא הכתוב במכתב. חזקה על התובע, שהנו פרקליט ותיק ומנוסה, שהיה כותב במפורש כי הסכמתו לקבלת שכרֿֿהטרחה בשני התיקים, כמצוין במכתב זה, מותנית ותלויה בתשלום עבור שניהם יחד, וכי אין בתשלום האחד כדי לפרוע את חלקו של החוב בתיק שעבורו שולמה יתרת שכרֿֿהטרחה הנזכרת במכתב. עלֿֿכן, אני קובעת כי שכרֿֿהטרחה עבור תביעת 'לודֿֿסנטר' שולם במלואו. ב) ת ב י ע ת ' ט פ ח ו ת ' טענת התובע כי הוסכם, טרם הגשת כתב ההגנה, שגובה שכרֿֿהטרחה שישולם לו יהא סך בשקלים השווה לֿֿ20,000$, לא הוכחה להנחת דעתי. במכתב מציין התובע כי ,,...שכרֿֿהטרחה בתיק זה הינו כ: 20,000$ כפי שהודענו לך...". מדבריו עולה, אם כן, כי לכל היותר, הודיע לנתבע ששכרו יעמוד על סכום משוער של 20,000$, אולם הנתבע לא קיבל הצהרה זו באופן שניתן לומר כי נכרת חוזה בדבר שכרֿֿטרחה. בהמשך המכתב מציין התובע כי יהיה מוכן להעמיד את שכרֿֿהטרחה על 22,000 ₪, בצירוף מע"מ, ובלבד שישולם לאלתר. גם סכום זה לא שילם הנתבע. לטענתו, אף לא הסכים לו. לטענתו, הוסכם בין הצדדים כי על שכרֿֿהטרחה עבור תביעת 'טפחות' יוסכם והוא ישולם בסיומו של תיק גוטליב. בהקשר זה ראוי להדגיש, כי בכל הנוגע לטענת הנתבע על כי בתיק 'טפחות' גרם לו התובע נזק, לא זו בלבד שלא הוכחה ושלא נטענה טענת קיזוז בעקבותיה, אלא שבחקירתו הנגדית אף הודה הנתבע כי אין לו טענה כלשהי כנגד התובע על הטיפול בתיק 'טפחות' (עמ' 88-89 לפרוטוקול הדיון), וטוב היה לה שלא נטענה משנטענה. מדובר בתיק בו נתבע הנתבע לשלם לבנק סכום העולה על חצי מיליון שקלים, והוא עמד בפני סיכון של ניהול המשפט ומתן פסקֿֿדין נגדו. לפיכך, משלא הגיעו הצדדים להסכם מראש בדבר שכרֿֿטרחה, זכאי התובע לשכרֿֿטרחה ראוי, שגובהו ושיעורו יידוֹנו להלן בנפרד. אני דוחה את טענת הנתבע על כך שבישיבה שהתקיימה במשרדו לאחר סיומו של תיק גוטליב, בהשתתפות עוה"ד שני ממשרדו של הנתבע ועוה"ד ליאור לביא ממשרד התובע (להלן: ,,הישיבה"), הציע הנתבע כי לתובע ישולם סך של 75,000 ₪ עבור הטיפול בתיקי 'טפחות' וגוטליב. בעניין זה מקובלת ומהימנה עליי עדותו של עוה"ד לביא (בעמ' 28 ו-35 לפרוטוקול) על כך שבאותה ישיבה נעשה ניסיון להגיע להסדר פשרה שיגמור את סכסוך שכרֿֿהטרחה בתיק גוטליב, ואילו בתיק 'טפחות' כלל לא דנו המשתתפים. הואיל וכך, כאמור, יידוֹן להלן השכר הראוי המגיע לתובע בגין תביעת 'טפחות'. ג) ת ב י ע ת ג ו ט ל י ב גוטליב התחייב לשלם לנתבע סך של 250,000$ עבור ייצוגו בניהול משא-ומתן לרכישת מגרש בירושלים שהועמד בתנאי מכרז. ויודגש, כי הנתבע לא ייצג את גוטליב בהליכים המשפטיים שננקטו נגדו לביטול זכייתו במכרז, ולית מאן דפליג שסכום שכרֿֿטרחתו של הנתבע היה סכום עתק ביחס לתמורתו - ייצוג המתמצה בניהול משא-ומתן. משמיעת עדויות העדים שהובאו בפניי מתעוררות תהיות אשר לרציונאל שעמד בבסיסו של שכרֿֿטרחה זה, אולם איני רואה מקום, במסגרת זו, להתייחס לכך, ודי אם אעיר שעמידתו של הנתבע על דרישתו לנהל תביעתו בביתֿֿהדין ולא בביתֿֿמשפט אזרחי מדברת בעד עצמה. בהקשר זה, הסברו של הנתבע על כי בחר, כאמור, לנהל את ההליך בביתֿֿהדין מפני שלא חפץ להסתכסך עם העדה החרדית לאו הסבר הוא. שכן, לאחר קבלת פסקֿֿדינו של ביתֿֿהדין נקט בהליך של אישור פסק בורר בביתֿֿהמשפט המחוזי, ואף בחר לממש פסקֿֿדין זה באמצעות נקיטת הליכים בלשכת ההוצאהֿֿלפועל, ולא בהליכים המקובלים בעדה החרדית - הנמצאים, כמובן, מחוץ להליך האזרחי. טענת התובע שהוסכם כי שכרו ייגזר בשיעור 50% מכל סכום בו יזכה הנתבע בתיק גוטליב אף היא לא הוכחה להנחת דעתי. הנתבע טען כי עם סיומו של תיק גוטליב, הוסכם בין משתתפי הישיבה כי תועבר לתובע הצעה לתשלום שכרֿֿטרחה בסך 75,000 ₪ עבור הטיפול בתיק זה וגם בתיק 'טפחות', וכי דרושה הייתה הסכמת התובע לכך. אשר לסיכום לגבי תיק 'טפחות' - כבר קבעתי שעדותו של עוה"ד לביא מהימנה עליי וכי עניין 'טפחות' לא הועלה באותה ישיבה. בנוסף טענו הנתבע ועוה"ד שני מטעמו, כי יום למחרת הישיבה הודיע התובע לעוה"ד שני שהוא מסכים לסיים את הסכסוך שסביב שכרֿֿהטרחה תמורת סך של 75,000 ₪. לעומת זאת, מתצהיר עדותו הראשית של עוה"ד לביא, אשר ייצג בישיבה את התובע, עולה כי הוא סבר שהסכום שאותו מציע הנתבע כשכרֿֿטרחה עבור תיק גוטליב לעומת העבודה הרבה שהושקעה בו היה נמוך, וכי משדיווח על כך לתובע, אמר לו האחרון שההצעה איננה מקובלת עליו ושבכוונתו להגיש תביעה לתשלום שכרֿֿטרחה. על האמור בתצהיר בעניין זה נמנע פרקליט הנתבע מחקור את עוה"ד לביא. ושוב, עדותו של עוה"ד לביא מהימנה ומקובלת עליי, ואפשר לומר, עלֿֿכן, כי התובע מסר לו שאינו מוכן לקבל את הצעת הנתבע לתשלום סך של 75,000 ₪ עבור הטיפול בתביעת גוטליב. עוה"ד שני טוען, כי התובע הביע בפניו הסכמתו לקבל שכרֿֿטרחה בסך 75,000 ₪ עבור תביעת גוטליב ותביעת 'טפחות'. התובע, מנגד, מכחיש כי הסכים להצעה האמורה. על כך לא נחקר בחקירתו הנגדית. עומדות בפניי, אם כן, שתי גרסאות סותרות של שני פרקליטים, ולאחר בחינת יתר הראיות, אני קובעת שיש לקבל את גרסת התובע: לאחר מועד הישיבה, ומשהודיע לעוה"ד שני כי איננו מסכים להצעת הנתבע, שיגר התובע לנתבע, ביום 23.05.05, מכתב דרישה לתשלום שכרֿֿטרחתו, בין היתר, בתיק גוטליב, בסך 215,560 ₪ (נספח ל"ז לתצהיר התובע). בתשובה, שלח הנתבע לתובע מכתב, ביום 29.05.05 (נספח י"א לתצהירו), בו הוא מתייחס לכל הטענות והתביעות המופיעות במכתב הדרישה, ואף מוסיף עוד משלו. בין היתר, מתייחס הנתבע לשכרֿֿהטרחה הנדרש ממנו בתביעת גוטליב וטוען שעיקר הטיפול נעשה במשרדו, וכן כי: ,,השכר המגיע לך בגין התיק של גוטליב הינו לדעתי בשיעור של 10%, דהיינו, 30,000 ₪..." (סעיף 15) הנתבע אינו מזכיר במכתבו, ולו ברמז, את העובדה לה טען במהלך הדיון שבפניי, שלפני משלוח מכתבו זה הגיעו הצדדים להסכמה - היינו, חוזה מחייב - עלֿֿפיה ישולם לתובע סך של 75,000 ₪ עבור תיק גוטליב ותיק 'טפחות'. אין לי כל ספק שאילו הגיעו הצדדים להסכם הנטען, היה הנתבע, פרקליט במקצועו ובעיסוקו, מעלה זאת על הכתב במכתבו האמור. אין זאת כי לא ניתנה הסכמה מצד התובע להצעת הנתבע לסיום המחלוקת בעניין שכרֿֿהטרחה, והואיל וכך, בזמן-אמת, לא העלה זאת הנתבע בתשובה לדרישת שכרֿֿהטרחה. אני קובעת, אפוא, כי גם בתביעת גוטליב לא הוסכם בין הצדדים, לא מראש ולא בדיעבד, מה גובה שכרֿֿהטרחה שישולם לתובע, ולפיכך, יש לבחון מהו שכרֿֿהטרחה הראוי שיש לפסוק עבור הטיפול בתיק זה. ד) ש כ ר ֿ ה ט ר ח ה ה רא ו י בפסיקת השכר הראוי, בנסיבות העניין בתיק זה, יש להתחשב בנוהג שהיה קיים בין הצדדים, עליו העיד הנתבע: ,,ש. מפנה לסעיף 5(ב) לתצהירך. למה אתה מתכוון ב'מבוסס על הצלחה'? ת. אודי אף פעם לא עשה חשבון. לא לפי איך שהוגש תיק, אלא במה שהצלחנו. ש. באחוזים מההצלחה? ת. עם אודי היה לי בדרךֿֿכלל בין 10% לֿֿ15%. ממה שנפסק, ממה שסוכם, ממה שקיבלתי." (עמ' 92, שורות 12-15) דהיינו, השכר שולם על בסיס אחוזים מההצלחה, ולא על בסיס שעות. כמו-כן, יש להתחשב בעובדה שבין התובע לבין הנתבע שררו יחסי חברות קרובים, ולכן לא גבה התובע את השיעור המקסימאלי הנוהג כשכרֿֿטרחה. שני הצדדים הגישו חוותֿֿדעת של מומחה לשכרֿֿהטרחה הנוהג עבור התיקים בהם טיפל התובע. כפי שביארתי לעיל, שיטת תשלום השכר על בסיס שעות לא נהגה בין הצדדים, ועלֿֿכן אין לקבלה כפי שהיא מופיעה בחוותֿֿהדעת. המומחה מטעם הנתבע, עוה"ד גד שילר, מתייחס לשכר המקובל והנוהג על בסיס הצלחה כדלקמן: 10% מהסכום שנפסק או נחסך במקרה של פשרה - לאחר הגשת התביעה; 15% מהסכום שנפסק או נחסך במקרה של פשרה - אחרי שלב ההוכחות; ו-20% מהסכום שנפסק או נחסך - בפסקֿֿדין. לדעתו של עוה"ד שילר, יש להפחית בשליש מהשכר האמור מקום שמדובר ביחסים מיוחדים ששררו בין הצדדים. אני מסכימה, בנסיבות העניין, כי יש להפחית סכום מסוים מהשכר הנהוג והמקובל, אולם לאו דווקא שליש. לא הוכח כי זה היה הנוהג בין הצדדים או כי זהו הנוהג במקרים אחרים. הן המומחה מטעם התובע, עוה"ד איתן ארז, הן המומחה מטעם הנתבע מסכימים כי גובהו של שכרֿֿהטרחה הנו גם פונקציה של רמת הפרקליט נותן השירות, ואין מחלוקת על כך שהתובע הנו עורךֿֿדין טוב, ותיק ומנוסה שהנתבע - אף הוא, כאמור, פרקליט מנוסה וותיק - ראה לנכון להזדקק לשירותיו המקצועיים פעמים רבות. בהתחשב באמור לעיל, יש לקבוע כי כשכרֿֿטרחה עבור תיק 'טפחות', בו נתבע הנתבע לשלם לבנק סכום העולה על 500,000 ₪, והפשרה הושגה לפני תחילת הליך הבאת הראיות, זכאי התובע לסך של 35,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה, כחוק, מיום אישור הסכם הפשרה (20.05.01) ועד למועד התשלום המלא בפועל. את תביעת גוטליב יש לחלק לשניים: החלק האחד הנו עבור ניהול ההליך בפני ביתֿֿהדין, עד לקבלת פסקֿֿדין בסך בשקלים השווה לֿֿ66,000$, ואישורו בביתֿֿהמשפט המחוזי. החלק השני הנו פתיחת תיק ההוצאהֿֿלפועל ונקיטת הליכי ביצוע בו. עבור החלק הראשון אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך בשקלים השווה לֿֿ10,500$, לפי שערו היציג של הדולאר ביום אישור פסק הבורר (21.05.03), ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה, כחוק, מהמועד האמור ועד למועד התשלום המלא בפועל. עבור החלק השני ישלם הנתבע לתובע סכום נוסף, בסך 10,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה, כחוק, מיום 20.04.05 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן מחייבת אני את הנתבע לשלם לתובע הוצאות ושכרֿֿטרחת עורךֿֿדין, בסך השווה לֿֿ20% מהסכום הפסוק, בצירוף מסֿֿערךֿֿמוסף.שכר טרחה ראוישכר טרחה