צו מניעה זמני למנוע הפרעה לכניסה לאתר בניה

להלן החלטה בנושא צו מניעה זמני למנוע הפרעה לכניסה לאתר בניה:

החלטה

     הבקשה
1.     בפני בקשה לצו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבה ו/או מי מטעמה, להפריע למבקשת, לעובדיה ו/או לקבלנים אחרים הפועלים מטעמה, להיכנס לאתר הבניה של המבקשת, הידוע בשם פרוייקט "כתר דוד" (להלן: "האתר"), יאסור על המשיבה לבצע כל עבודה בחלק A של האתר, לגביו הוצאה למשיבה הודעת סילוק יד ויאסור עליה ו/או על מי מטעמה להוציא מן האתר חומרים, מוצרים או ציוד המצויים בו, במועד הגשת הבקשה.

2.     הבקשה הוגשה ביום 3.9.08, כבקשה דחופה בטרם הגשת תביעה עקרית, כאשר ברישא לבקשה צויין כי: "ביום 31.8.08 - כשניסתה המבקשת לבצע עבודות באתר באמצעות קבלן מטעמה - התפתחה תגרה של ממש בין עובדי המשיבה ועובדי חברת אבטחה שנשכרו כדי לאבטח את עבודת הקבלן".
על פי החלטתי מיום 3.9.08, ניתן צו ארעי כמבוקש, עד לדיון במעמד הצדדים.
התובענה העקרית הוגשה ביום 10.9.08 ועילתה, סילוק יד ממקרקעין וצו מניעה.

3.     לצערי, נסיון להביא הצדדים לידי פשרה, לא צלח, לפיכך נשמעו חקירות המצהירים וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

טענות המבקשת
4.     המבקשת, רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (להלן: "המבקשת" או "רסקו"), הינה חברה יזמית המקימה פרוייקט יוקרתי למגורים, המכונה "כתר דוד".
     המשיבה, אודר הנדסה ובניין בע"מ (להלן: "המשיבה" או "אודר"), הינה חברה קבלנית אשר נבחרה על ידי המבקשת כקבלן מבצע לעבודות שלד וגמר, בהתאם ל"הסכם לביצוע עבודות שלד וגמר ושרותי קבלן ראשי בקומות התת קרקעיות במתחם ימקא בירושלים", אשר נחתם בין הצדדים, ביום 2.2.05 (נספח א' לבקשה, להלן: "ההסכם").

5.     המבקשת טוענת כי בשל מחלוקות כספיות שהתגלעו בין הצדדים, הפסיקה המשיבה את ביצוע העבודות באתר וזאת בהתעלם מהוראות ההסכם הקובעות כי טענות כספית, אינן עילה לעיכוב או הפסקת העבודות. המבקשת טוענת כי מאז חודש יוני 2008, יושבים עובדיה של המשיבה באתר, מבלי לעשות דבר, מה שגורם לעיכוב בהשלמת ביצוע העבודות לקראת קבלת טופס 4 ותעודת גמר לחלק המגורים, באגפים B ו- C לפרוייקט.
     
6.     אשר למחלוקת הכספית, העומדת בבסיס הסכסוך, המבקשת ציינה כי ההסכם מתייחס לביצוע עבודות בשלבים וכי בעוד שהעבודות באגפים B, C, D ו- F מצויות בשלבי סיום הרי שביחס לחלק מהעבודות באזור A, התעכבה קבלת היתר הבניה, לפיכך התעכב מועד צו התחלת העבודה שניתן למשיבה לגבי חלק זה של העבודות.
     המבקשת ציינה כי בשל התארכות הזמן שעד מועד קבלת היתר הבניה, אשר התקבל בסופו של דבר, רק בינואר 2008, נועדו נציגי המשיבה עם מנהל חטיבת הבניה (דאז) מר שמעון אבודרהם והגיעו לכדי סיכום המפורט במכתב מיום 10.5.07, אשר צורף כנספח ג' לבקשה.
     המבקשת טוענת כי חרף הסיכום שהושג, החלה המשיבה להעלות דרישות כספיות נוספות הקשורות לטענתה בהתייקרויות שחלו ממועד חתימת ההסכם ועד מועד ביצוע העבודה (חליפת המכתבים בין הצדדים צורפה כנספחים ד'-י"א לבקשה).


המבקשת הוסיפה וציינה כי לאחר שנסיונות לפתור את המחלוקות הכספיות ולהביא לחידוש העבודות, לא צלחו, הודיעה למשיבה כי עליה לסלק ידה מאזור A של האתר, כאמור בדרישת סילוק היד שנשלחה על ידי המבקשת, ביום 1.7.08 (נספח ב' לבקשה, להלן: "הודעת סילוק יד").

7.     המבקשת טוענת כי הודעת סילוק היד, הוצאה כדין, בהתאם להוראות ההסכם שבין הצדדים, לרבות הוראת סעיף 17 (ב) להסכם הקובעת כי "חילוקי דעות מכל סוג שהוא לא יהיו עילה להפסקת העבודות מצד הקבלן או לעיכוב מכל סוג שהוא של הביצוע הסביר של העבודות המבוצעות על ידו, ולא יהווה עילה למזמין להפסיק או לעכב את התשלומים השוטפים על פי החשבונות המאושרים, כל עוד הקבלן ממשיך בעבודתו" .
     המבקשת מוסיפה ומפנה להוראת סעיף 49 (ב) להסכם, הקובעת כי "בכל מקרה שהמזמין ישתמש בזכותו לסילוק ידו של הקבלן מהעבודה, בהתאם לחוזה, מתחייב הקבלן מיד לדרישתו בכתב של המזמין, להסתלק מן האתר ולהשאיר בו את כל החומרים, המוצרים והציוד שהובאו על ידו לאתר. לא מילא הקבלן אחר דרישות המזמין כלעיל, יהיה המזמין זכאי לפנות לבית המשפט, ולקבל צו מניעה במעמד צד אחד בלבד ללא מתן ערובה - שימנע מן הקבלן להימצא באתר ו/או להפריע להמשך העבודה ו/או להוציא את החומרים, המוצרים והציוד שלו מהאתר".

8.     עוד מפנה המבקשת להוראות סעיפים 5.2, 19 (א), 19 (ה) ו- 49 להסכם הקובעות כי הקבלן הינו בר רשות באתר וכי הינו מוותר על כל זכות עכבון המתייחסת לאתר, לחומרים, ציוד או חלקי עבודה שבוצעו על ידו.

9.     המבקשת טוענת כי משהוצאה הודעת סילוק יד, היה על המשיבה לסלק ידה מהאתר, בהתאם להוראות ההסכם, אך חרף זאת, המשיבה ממשיכה להחזיק את עובדיה באתר ומונעת כניסת גורם אחר, מכח טענה לזכות עכבון ובשל המחלוקת הכספית שהתגלעה בין הצדדים.


10.     המבקשת הוסיפה ופרטה את חילופי הדברים, בין ב"כ הצדדים, לאחר הוצאת הודעת סילוק היד (נספחים ב'-י"ג לבקשה) וציינה כי אי נכונותה של המשיבה, לפנות את האתר, מהווה אמצעי סחיטה ולחץ לצורך מילוי דרישותיה הכספיות של המשיבה וכי עיכוב העבודות באתר הבניה, מסב למבקשת נזקים עצומים בשל אי היכולת להשלים את העבודות במועד, לצורך קבלת טופס 4.
     המבקשת ציינה כי הדברים הגיעו לידי כך ש"ביום 31.8.08 - כשניסתה המבקשת לבצע עבודות באתר באמצעות קבלן מטעמה - התפתחה תגרה של ממש בין עובדי המשיבה ועובדי חברת אבטחה שנשכרו כדי לאבטח את עבודת הקבלן" (כמפורט ברישא לבקשה), ומכאן הבקשה שהוגשה כאמור, ביום 3.9.08.

     טענות המשיבה
11.     המשיבה הדגישה בפתח תגובתה כי הבקשה לצו מניעה זמני, הוגשה לאחר שהמבקשת ניסתה, באמצעים אלימים ובאמצעות אנשי אבטחה מצויידים באלות ובנשק חם, לסלק את המשיבה מהאתר, באופן שאחד מעובדיה של המשיבה, נאלץ להתפנות לבית החולים ושני עובדים נוספים, נחבלו. המשיבה טוענת כי רק בשל כך, דין הבקשה להדחות שכן עשיית דין עצמי, מונעת קבלת סעד זמני שהינו סעד מן היושר.

12.     המשיבה מוסיפה וטוענת כי דין הבקשה להדחות, בשל העלמת עובדות, אי גילוי פרטים מהותיים, אי צרוף מסמכים רלבנטיים, חוסר תום לב, שיהוי בהגשת הבקשה וזהות בין הסעד הזמני לסעד העקרי, המבוקש בתובענה.

13.     המשיבה מציינת כי מההסכם שצורף לבקשה, הושמטו מספר נספחים מהותיים, לרבות נספח לוח הזמנים, ממנו עולה כי המבקשת איחרה במסירת אזור A למשיבה, משך למעלה משנתיים וחצי.
     המשיבה טוענת כי בנסיבות אלה, ההסכם אינו חל ביחס לעבודות שבוצעו באזור A.
     לשיטת המשיבה, עמידה בלוח הזמנים שנקבע על פי ההסכם, מהווה תנאי מתלה, כמשמעו בסעיף 27 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
על פי לוח הזמנים המקורי (נספח 16.11.1 לתגובה) והמכתב המתקן מיום 31.8.04 (נספח 16.11.2 לתגובה), אזור A, היה אמור להימסר למשיבה, לצורך תחילת העבודות, ביום 1.6.05.
המשיבה טוענת כי מועד המסירה, לצורך תחילת העבודה, מהווה תנאי מתלה ומשלא ניתן היתר בניה, לגבי אזור A, עד המועד האמור, התנאי המתלה לא התקיים וההסכם פקע, בכל הנוגע לאזור A.

14.     המשיבה טוענת כי המבקשת ידעה שאודר אינה מסכימה לבצע את העבודות באזור A, על פי תנאי ההסכם המקורי וכי העבודות באזור A, נמסרו לביצועה של אודר, למעלה משנתיים וחצי לאחר חלוף המועד הנקוב בהסכם, לאחר שהמבקשת והמשיבה, הגיעו להסכמות חדשות בנוגע לאזור A. המשיבה מציינת כי נאותה להתחיל בעבודות גם מבלי שההסכמות שהושגו בינה לבין שמעון אבודרהם מטעם המבקשת, לגבי פיצוי בגין ניהול מתמשך והפרשי התייקרויות חומרים ועלויות כח אדם, הועלו באופן מסודר על הכתב ומבלי שנחתם הסכם.
     המשיבה פרטה את ההסכמות שלטענתה גובשו בין נציגיה לשמעון אבודרהם (נספחים 16.7-16.5 לתגובה), אלא שלטענתה לאחר תקופה קצרה, פרש שמעון אבודרהם מעבודתו ברסקו ומחליפו בתפקיד, לא כיבד את ההסכמות האמורות.

15.     המשיבה טוענת כי המבקשת היא שהפרה את ההסכמות בין הצדדים בכך שעצרה תשלומים שוטפים שחלק מהם אף אושרו לתשלום וכי המשיבה הפסיקה את העבודות באזור A, רק לאחר שהמבקשת לא שילמה, סך של 550,000 ₪, על פי חשבון שוטף מאושר לתשלום בגין עבודות שבוצעו בחודש מרץ 2008 (נספח 16.1 לתגובה).
     המשיבה מוסיפה ומציינת כי פנתה במכתבים מימים 5.5.08, 6.5.08, 16.5.08 ו- 18.5.08 והתריעה בפני המבקשת על הפרת ההסכם, בגין אי תשלום החשבון המאושר ואי אישור חשבונות נוספים (נספחים 16.2.3-16.2.1 לתגובה) וכי הודעת סילוק היד, הוצאה על ידי המבקשת, רק לאחר שהמשיבה הודיעה לה על הפרת ההסכם.

16.     המשיבה טוענת כי החוב בגין עבודות שבוצעו, מגיע לסך של כ- 7 מיליון ₪ (בגין עבודות באתר כולו) וכי המבקשת עושה שימוש בבקשה במטרה להפעיל על המשיבה לחץ להיכנע לתכתיביה ולהקטין את הפיצוי בגין הניהול המתמשך והתייקרויות החומרים ועלויות כח האדם. המשיבה מציינת כי הסכימה להתפנות מאזור A, בתנאי שתוכל לפנות חומרים וציוד שלה וכנגד ביצוע התשלומים בגין עבודות שבוצעו אך המבקשת לא היתה נכונה להסכים לכך, לפיכך הודיעה המשיבה על הפעלת זכות עכבון הנתונה לה.

     דיון
17.     תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מורה כי על העותר לסעד זמני, להראות, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, קיומה של עילת תביעה הראויה לברור ועל היות מאזן הנוחות, נוטה לטובתו. כן ישקול בית המשפט, בדונו בבקשה לסעד זמני, אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד, צודק וראוי, בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש (ראה לעניין זה; רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר ואח', פ"ד נו (1) 529, ע"א 342/03 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לה (4) 105, רע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער, פ"ד מה (4) 405).

18.     לאחר ששבתי ועיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, שמעתי חקירות המצהירים וטיעוני ב"כ הצדדים בסיכומיהם, סבורה אני כי דין הבקשה לסעדים זמניים להדחות, ואפרט נימוקי.

     ראיות לכאורה לקיום עילת התובענה
19.     עילת התובענה מבוססת על טענת המבקשת כי המשיבה הפרה את ההסכם שנחתם בין הצדדים, בכך שהפסיקה את העבודות באתר, בגין חילוקי דעות כספיים. המבקשת מסתמכת בבקשתה על הוראות ההסכם המקנות לה זכות לסלק ידה של המשיבה מהאתר, במקרה של הפרת ההסכם ועיכוב בביצוע העבודות ושוללות במפורש, קיומה של זכות עכבון, הן ביחס לאתר עצמו והן ביחס לציוד והחומרים שהמשיבה הכניסה לאתר (סעיף 48 (ב) וסעיפים 5.2, 19 (א), 19 (ה) ו- 49 לתנאים הכלליים להסכם).

20.     מנגד, לטענת המשיבה, בשל אי קבלת היתר בניה במועד הקבוע בהסכם, ההסכם המקורי, ככל שהוא מתייחס לאזור A, פקע. המצהיר מטעם המשיבה, מר אריה גבאי, ציין בתצהירו כי הצדדים לא החילו את הוראות ההסכם המקורי, על העבודות באזור A וכי הבהיר מפורשות לשמעון אבודרהם, מטעם המבקשת, כי המשיבה תסכים לבצע את מרתפי החניה באזור A, רק בתנאי שתקבל פיצוי על ניהול מתמשך והפרשי ההתייקרויות של החומרים ועלויות כח אדם.

21.     המבקשת צרפה לבקשתה את סיכום הדברים מיום 10.5.07 ביחס לעבודות במרתפי החניה באזור A (נספח ג' לבקשה), בו נאמר: "אודר תקבל על עצמה לתפקד כקבלן ראשי לביצוע הדיפון, העיגון והחציבה למרתפים בגוש A. התמורה (אחוזי קבלן ראשי) תכלל בסך 200,000 ₪ שהוגדרו בעבר כפרמיה לעמידה ביעד הלו"ז לביצוע B1+B2. התשלום לאודר יבוצע יחד עם תשלומי הביצוע של A (חפירה, דיפון ושלד).
סיכום זה נעשה במטרה לשמר את הצוות הניהולי של חב' אודר באתר לטובת ביצוע מרתפי חניה לגוש A".
     מאידך, המשיבה הוסיפה וצרפה לתגובתה את הטיוטות והנוסחים הקודמים של אותו מכתב (נספחים 16.6 ו- 16.7 לתגובה), מהם נמחק סעיף הקובע כי: "סעיף זה מסדיר את נושא ביצוע שלב חניון גוש A וחברת אודר לא תעלה בעתיד טענות או דרישות בגין התמשכות הביצוע של עבודה זו".
     מר גבאי, הוסיף וציין בתצהירו כי הושג סיכום בין נציגי המשיבה לשמעון אבודרהם כי המשיבה תקבל פיצוי בסך של 1.2 מיליון ₪, בגין ניהול מתמשך (סיכום אשר תוקן על ידי שמעון ל- 1.1 מיליון ₪) וסוכם כי ישולמו התייקרויות חריגות כגון ברזל, בטון ושכר עבודה, אם כי טרם נקבע סכומם. גרסתו של מר גבאי, לא נסתרה על פניה בחקירתו הנגדית ויצויין כי אף מוצאת היא תימוכין בתמליל שיחה בין מר גבאי למר שמעון אבודרהם (נספח 16.9.2 לתגובה).

22.     מאידך, מחקירתו הנגדית של המצהיר מטעם המבקשת, מר ויקטור קריאף, הסתבר כי המצהיר לא היה נוכח בשיחות שנוהלו בין נציגי המשיבה לשמעון אבודרהם, בנוגע לביצוע העבודה באזור A (עמ' 3-2 לפרוטוקול). מר קריאף, אישר בחקירתו הנגדית כי "... נוצר הפרש של זמן בין שאר חלקי הפרוייקט הכל חוץ מ- A לבין היתר של A ושמעון בישיבות היה אומר, חבר'ה, הצוות הניהולי של אודר בפרוייקט עולה כסף והוטל עליו בישיבה להגיע לסיכום לשמר את הצוות" (עמ' 6 לפרוטוקול). יחד עם זאת, מר קריאף הודה כי לו עצמו, אין ידיעה אישית, באשר לסיכומים שהושגו באותן שיחות.
עוד יש לציין כי מר קריאף, לא ידע להסביר את סיבת אי צרוף הגרסאות הקודמות והטיוטות של סיכום הדברים מיום 10.5.07, ביחס לאזור A (עמ' 3 לפרוטוקול) ומדוע לא צורף לבקשה הנספח להסכם, העוסק בלוח הזמנים לביצוע (עמ' 5 לפרוטוקול).

23.     בשלב זה של הדיון ולצורך ההכרעה בבקשה לסעד זמני, בית המשפט אינו נדרש לבחון את מכלול הראיות וטענות הצדדים ועליו להימנע מלקבוע מסמרות או להביע עמדה נחרצת, המתיימרת להכריע את גורל התביעה, ראה לעניין זה ע"א 160/89 קוטו שירותי מזון בע"מ נ' משכנות ים בהרצליה בע"מ, פ"ד מג (1) 579, 582.

24.     בענייננו, פרושה בין הצדדים מחלוקת עובדתית ומשפטית המשתרעת לכל אורך החזית. סלע המחלוקת, נעוץ בשאלה היסודית האם התנאים הכלליים של ההסכם, מחייבים את הצדדים, בכל הנוגע לביצוע העבודות באזור A, באופן שהוסכם על שינוי התנאים הכספיים בלבד או שמא ההסכם המקורי, פקע, ביחס לעבודות האמורות.

25.     אין חולק כי בשל העיכוב שחל בהוצאת היתר הבניה, לגבי אזור A, העבודה נמסרה למשיבה, למעלה משנתיים וחצי, לאחר חלוף המועד הנקוב בלוח הזמנים לביצוע, בהתאם להסכם המקורי. זאת ועוד, נראה כי נוהל בין הצדדים מו"מ ואף הושגו הבנות והסכמות מסויימות, בין שמעון אבודרהם מטעם המבקשת לבין נציגי המשיבה, ביחס לפיצוי המשיבה על הוצאות הניהול המתמשך והתייקרויות שחלו בפרק הזמן שחלף.
     שאלת תוכן ההסכמות שהושגו לגבי ביצוע העבודות באזור A ובעיקר השאלה האם התנאים הכלליים של ההסכם, מוסיפים ומחייבים את הצדדים, ביחס לעבודות באזור A, אם לאו, טעונה ברור עובדתי מקיף וליבון שאלות משפטיות ופרשניות לרבות שאלת אומד דעתם של הצדדים באשר לתוכן והיקף ההסכמות המחייבות אותם, בכל הנוגע לעבודות באזור A. שאלות אלה, תידונה ותוכרענה במסגרת הדיון בתביעה העקרית, לאחר שתיפרש בפני בית המשפט, התשתית העובדתית במלואה.
26.     בשלב זה ומבלי להביע עמדה נחרצת, אומר רק כי בעוד שגרסתו של מר גבאי, מנהל המשיבה, לא נסתרה על פניה בחקירתו הנגדית, הרי שנראה כי מר קריאף, המצהיר מטעם המבקשת, אינו בעל ידיעה אישית, במרבית השאלות השנויות במחלוקת. בבקשה צויין אמנם כי שמעון אבודרהם, אינו עובד עוד בשרות המבקשת (ולגרסת המשיבה, בכך שורש הבעיה שכן מחליפו בתפקיד, התכחש לסיכומים שהושגו עימו), אך לא הוכח כי שמעון אבודרהם, מנוע מלהעיד. יתרה מכך, לא זו בלבד שהמבקשת לא ראתה לתמוך בקשתה, בתצהיר של שמעון אבודרהם, אשר הוא זה שניהל מטעמה את המו"מ, לגבי ביצוע העבודות באזור A אלא שאף לא ראתה לבקש להגיש תצהיר תשובה של העד האמור, לאחר הגשת התגובה ונוכח הטענות והנספחים שצורפו לתצהירו של מר גבאי.

27.     אשר לשאלת קיומה של זכות עכבון, הרי ששאלה זו כרוכה מעצם טיבה בשאלת תוכן ההסכם המחייב את הצדדים ביחס לעבודות באזור A.
ב"כ המבקשת, הסתמך בסיכומיו, על החלטת כב' השופטת אלשייך בבש"א (מחוזי תל-אביב) 18592/02 טייב נ' עו"ד לביא, בתפקידו כנאמן חברות נגה אלקטרוניקה נדל"ן בע"מ ואח' (החלטה מיום 3.3.03) והחלטת כב' השופט צבן בבש"א 7804/07 (מחוזי י-ם) עו"ד ריבנוביץ יעקב נ' חפציבה (תרמבו) הולדינגז בע"מ ואח' (החלטה מיום 27.4.08), בדבר העדר זכות עכבון לקבלן. בנסיבות העניין, אין באסמכתאות האמורות, כדי לסייע למבקשת בטיעוניה שכן בנסיבות שנדונו שם, לא היתה מחלוקת בדבר תוקפו של הסכם אשר במסגרתו נכללו הוראות בדבר העדר זכות עכבון לקבלן, בעוד שבענייננו שאלת תוקפם של התנאים הכלליים להסכם, הינה השאלה המרכזית השנויה במחלוקת בין הצדדים.

28.     זאת ועוד, שאלה נוספת אשר יהא מקום לדון ולהכריע בה, לאחר קביעת ממצאים באשר לתוכן ההסכם המחייב את הצדדים, בנוגע לביצוע עבודות באזור A, הינה שאלת ההפרה, דהיינו, מי מהצדדים הפר את ההסכם; האם המשיבה היא שהפרה את ההסכם ועיכבה עבודות בשל מחלוקות כספיות או שמא המבקשת היא שהקדימה והפרה את ההסכם בשל עצירת התשלום המאושר לגבי חודש מרץ 2008. בעניין זה יצויין כי מר קריאף, אישר בחקירתו הנגדית שהמבקשת לא שילמה חשבון מאושר, בסך של כ- 500,000 ₪ לגבי חודש מרץ 2008 וכי יש שני חשבונות עוקבים שטרם אושרו (עמ' 9 לפרוטוקול), וכשנשאל האם בתאריך שאושר החשבון, המשיבה לא התמידה בעבודתה, השיב: "לא אמרתי את זה" (עמ' 4 לפרוטוקול).

29.     לאור הדברים האמורים, ספק בעיני אם עלה בידי המבקשת להצביע על קיומן של ראיות טובות לכאורה לביסוס עילת התובענה, כדי צרכה של הבקשה לסעד זמני. למצער יאמר כי לאור העובדה שגרסתו של מר גבאי, לא נסתרה על פניה מחד ובהעדר תצהיר של שמעון אבודרהם אשר ניהל את המו"מ מטעם המבקשת, ביחס לביצוע העבודות באזור A מאידך, המשיבה הצביעה על טענות הגנה טובות, הראויות לברור בטרם ינתן סעד זמני אשר בנסיבות העניין, יש בו כדי לשנות את המצב הנוהג ולהכריע את גורל התביעה העיקרית.

     זהות בין הסעד הזמני לסעד העיקרי
30.     הלכה היא כי מקום בו הסעד הזמני, זהה לסעד העיקרי, המבוקש בתובענה, הבקשה לסעד זמני, לא תעתר שכן יהא בכך כדי להכריע את גורל התביעה העקרית, בשלב מוקדם של ההליכים ובטרם ברור טענות הצדדים לגופן.

31.     בענייננו, הסעדים הזמניים המבוקשים, תוצאתם, הלכה למעשה, סילוק ידה של המשיבה מהאתר ללא הציוד והחומרים שהובאו על ידה, מה שייתר את המשך הדיון בתובענה העקרית שאלה הסעדים המבוקשים בה. בנסיבות אלה ועל אחת כמה וכמה לאור הדברים האמורים, ביחס לסיכויי התביעה שאינם ברורים על פניהם, הזהות בין הסעד הזמני לסעדים הסופיים המבוקשים בתובענה העיקרית, מחייבת דחיית הבקשה.

     תום לב ונקיון כפיים
32.     הלכה מושרשת היא כי על העותר לסעד זמני שהינו סעד מן היושר, לעמוד בדרישות של תום לב, נקיון כפיים וגילוי מלוא העובדות הרלבנטיות. בענייננו, המבקשת אינה עומדת בדרישות האמורות, בראש ובראשונה, בשל עשיית דין עצמית, בטרם הפניה לבית המשפט ובשל אי גילוי מלוא הפרטים, המסמכים והעובדות הרלבנטיות.

     עשיית דין עצמי
33.     המבקשת ציינה בפתח בקשתה כי זו מוגשת בדחיפות ובטרם הגשת תביעה עקרית שכן "ביום 31.8.08 - כשניסתה המבקשת לבצע עבודות באתר באמצעות קבלן מטעמה - התפתחה תגרה של ממש בין עובדי המשיבה ועובדי חברת אבטחה שנשכרו כדי לאבטח את עבודת הקבלן".

34.     המבקשת הצניעה, אם לא לומר, לא גילתה מה שעלה והתברר בחקירתו הנגדית של מר קריאף, כי המבקשת, היא זו ששכרה את שרותי חברת האבטחה וכי המאבטחים שנשכרו, היו מצויידים באלות. כשנשאל מר קריאף, מדוע רסקו שכרה שרותי חברת אבטחה, השיב: "כי שכרנו קבלן שיעשה עבודה וחששנו שיפריעו לו בעבודתו" (עמ' 8 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, כאשר המבקשת ידעה, עובר ליום 31.8.08 כי המשיבה טוענת לזכות עכבון ואף חששה כי המשיבה תפריע לעבודת קבלן אחר שנשכר לביצוע עבודות באתר, הרי שתחת שכירת חברת אבטחה שאנשיה מצויידים באלות, היה עליה להקדים ולפנות לבית המשפט בבקשה לסעד זמני.

35.     התנהלותה זו של המבקשת, אשר נקטה תחילה בדרך של עשיית דין עצמי ופנתה לבית המשפט, רק לאחר שהרוחות התלהטו וגלשו לכדי אלימות של ממש ופגיעה בגופם של עובדי המשיבה, אינה מתיישבת עם נקיון כפיים ותום לב. די בכך כדי לשלול זכותו של צד הנוקט בדרך זו, לסעד זמני שהינו סעד מן היושר, ראה לעניין זה; בג"צ 3483/05 די בי אס שרותי לווין (1998) בע"מ נ' שרת התקשורת, תק-על 2007 (3) 3822, בש"א (חיפה) 9026/08 ח'דור שרותי רכב בע"מ נ' מתתיהו, תק-מח 2008 (3) 1773.

36.     בשולי הדברים אעיר כי בנסיבות העניין לא ראיתי להרחיב דברים בנוגע לטענת השיהוי שכן לו המבקשת היתה פונה לבית המשפט, בטרם ניסתה לפתור את המחלוקת בכח הזרוע, איני סבורה כי עצם העובדה שחלפו חודשיים, ממועד הוצאת הודעת סילוק היד, היה בה כדי להוות שיהוי, במיוחד כשנוהלו בין הצדדים מגעים ונסיונות להגיע להבנה, במהלך התקופה האמורה.

     חובת הגילוי
37.     פן נוסף של החובה לנקוט בתום לב הינו חובת הגילוי הרחבה המוטלת על העותר לסעד זמני ובמיוחד על העותר לסעד במעמד צד אחד, ראה לעניין זה; רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות (1984) בע"מ ואח', פ"ד נז (5) 165, 168: "מי שפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני חייב לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלבנטיות לבקשתו, ובמקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלבנטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האינטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית המשפט". עוד ראה, רע"א 1565/95 סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום ויינשטיין בע"מ, פ"ד נד (5) 638, 658-657. כפי שנפסק ברע"א 8113/00 דפנה שפר ואח' נ' תרבות לעם (1995) בע"מ ואח', פ"ד נה (4) 433, 443-441, המבחן לעמידה בדרישות תום הלב וחובת הגילוי, אינו סובייקטיבי אלא אובייקטיבי והפרת חובת הגילוי, עשויה להוות שיקול מרכזי, בבחינת הבקשה לסעד זמני.

38.     המבקשת נכשלה בהפרת חובת הגילוי משלא גילתה באופן ברור ומפורש בבקשתה כי היא זו ששכרה את חברת האבטחה ובכך שלא צרפה לבקשתה מסמכים מהותיים ורלבנטיים כגון; נספח לוח הזמנים לביצוע העבודות על פי ההסכם המקורי (נספח 16.11.2 לתגובה) והטיוטות והגרסאות הקודמות של סיכום הדברים מיום 10.5.07, ביחס לעבודות באזור A (נספחים 16.7-16.5 לתגובה).
     כמו כן, המבקשת לא גילתה בבקשתה כי עיכבה תשלומו של חשבון מאושר, על סך של כ- 500,000 ₪, עבור עבודות שבוצעו על ידי המשיבה בחודש מרץ 2008 וכי המשיבה הודיעה לרסקו, במכתבה מיום 5.5.08, כי אי תשלום החשבון, מהווה הפרה של ההסכם (נספחים 16.1 ו- 16.2.1 לתגובה).

     מאזן הנוחות
39.     בשקילת מאזן הנוחות, על בית המשפט לבחון את הנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני, לעומת הנזק שיגרם למשיבה, אם הבקשה לסעד זמני, תעתר.
     בעניין זה, מתקיימת נוסחת איזון בין הדרישה לקיומה של עילת תביעה, המבוססת על זכות קנויה לכאורה, לבין מידת הנזק שעלול להיגרם לכל אחד מן הצדדים. נוסחת האיזון קובעת יחס הפוך באופן שככל שהזכות לכאורה, חזקה יותר וסיכויי התביעה טובים יותר, פוחת משקלו של מאזן הנוחות וככל שהזכות לכאורה, חלשה יותר, על המבקש להראות כי מאזן הנוחות, נוטה בברור, לטובתו.

40.     בענייננו, הנזקים שעלולים להיגרם לכל אחד מהצדדים, היה והבקשה לסעד זמני, תעתר או תדחה, הינם נזקים כספיים.
     מוכנה אני להניח כי הנזקים הכספיים שעלולים להיגרם למבקשת, עקב עיכוב בהשלמת העבודות בפרוייקט, גדולים ורבים יותר ועלולים אף לפגוע בצדדים שלישיים - רוכשי הדירות בפרוייקט.
     יחד עם זאת, בנסיבות העניין, לאור הדברים האמורים ביחס להפרת חובת תום הלב וחובת הגילוי וכשמדובר בסעד זמני, אשר יש בו כדי לשנות את מצב הדברים הקיים בשטח ולהכריע את גורל התביעה העיקרית, בשלב מוקדם של ההליך ובטרם ברור טענות הצדדים לגופן, אין מקום להעתר לבקשה.

     סוף דבר
41.     בשל כל אחד מהטעמים והנימוקים המפורטים לעיל ובהתחשב במשקלם המצטבר, ראיתי לדחות את הבקשה לסעדים זמניים.
     הצו הארעי שניתן ביום 3.9.08 - מבוטל.
המבקשת תשא בהוצאות הבקשה, סך של 15,000 ₪, בצרוף מע"מ כחוק ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בסיום הדברים, ראיתי להביע תקווה כי הצדדים ימצאו דרך להגיע לפתרון מוסכם ולו לשלב הביניים שעד להכרעה במחלוקת הכספית בכללותה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צו מניעה זמני במקרקעין

  2. תנאים למתן צו מניעה זמני

  3. בקשה לאכוף צו מניעה זמני

  4. צו מניעה זמני נגד פיטורים

  5. התנאים למתן צו מניעה זמני

  6. צו מניעה זמני למניעת פינוי

  7. מה התנאים למתן צו מניעה זמני

  8. צו מניעה זמני נגד ייצור מוצר

  9. צו מניעה זמני נגד פינוי מדירה

  10. התחייבות עצמית - צו מניעה זמני

  11. צו מניעה זמני איסור שימוש בחלקה

  12. צו מניעה זמני להפסקת מכירת מוצר

  13. צו מניעה זמני האוסר להציק אישית

  14. צו מניעה זמני האוסר להיכנס לחלקה

  15. צו מניעה זמני להעסקת עובדים חדשים

  16. צו מניעה זמני האוסר הפעלת עסק מתחרה

  17. בקשה למתן צו מניעה זמני תנאי סף במכרז

  18. צו מניעה זמני לאסור אכלוס שלא למטרת מגורים

  19. צו מניעה זמני למנוע הפרעה לכניסה לאתר בניה

  20. צו מניעה זמני שיאסור לעשות כל דיספוזציה במכונות

  21. בקשה למתן הוראות למתן צו מניעה זמני האוסר על דיספוזיציה

  22. בקשה למתן צו מניעה זמני להימנע מלעשות כל פעולת בנייה ופיתוח

  23. צו מניעה זמני על מנת למנוע פתיחתו של גן ילדים בבית דו משפחתי

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון