צו מניעה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

השאלה המתעוררת היא האם ניתן לעתור לצו מניעה זמני בטרם אושרה הגשת תביעה ייצוגית ?

הלכה היא כי סעד זמני הינו סעד טפל לתביעה העיקרית, ואין הוא בא, למעט במקרים חריגים, אלא לאחר שהוגשה תביעה עיקרית כדין ובמסגרתה.

כלל הוא שאין נותנים לבעלי דין סעד זמני, אלא בגדר תובענה שהוגשה המגלה עילה. לכן, נוהגים רק במקרים מיוחדים לתת לבעל דין סעד זמני לפני הגשת תובענה וזאת גם רק בתנאי שתוגש תובענה תוך זמן קצר.

להלן החלטה בנושא צו מניעה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית:

החלטה

בפניי בקשה למתן צו מניעה ארעי האוסר על המשיבות 1-3 להמשיך ולשווק את מוצרים המכילים גלוקוזאמין ו-כונדרואטין (להלן- "החומרים") כמבטיחים חידוש ו/או ריפוי סחוסי מפרקים ו/או עיכוב תהליכי ההרס בפרקים. עיקר טענות הן ביחס לשני מוצרים שרכשו תחת המותגים "מגה גלופלקס" ו- "קרטילגו" (להלן: "המוצרים"). לחילופין, ליתן צו עשה זמני המורה למשיבות 1-3 לפרסם במקום בולט על גבי כל אחת מאריזות המוצרים, כי אין עדות מדעית מהימנה התומכת בתכונות הריפוי שמיחסות המשיבות 1-3 לתוספי המזון שהן משווקות. כמו כן, ליתן צו המורה למשיבים 4-6 לפעול לאכיפת הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") ותקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978 (להלן: "תקנות בריאות הציבור") בקשר למשיבות 1-3.

המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית ביום 2.3.06 ואיתה כתב התביעה הייצוגית. המבקשים בחרו להגיש בקשה זו למתן סעדים זמניים, בטרם החלטה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. הבקשה הוגשה ליתן צווים כאמור כבקשה במעמד צד אחד ביום 6.4.06. כבוד סגן הנשיא, השופט זפט קבע ביום 8.4.06, כי "איני רואה ליתן צו במעמד צד אחד. הבקשה תידון על ידי המותב שידון בבקשה לאישור התביעה כתביעה יצוגית".

המבקשים טוענים כי בלשונם "הלכו שבי" אחר הפרסומים הרבים, כי למוצרים יכולות מפליגות בבניית הסחוסים ושיקומם, ורכשו את המוצרים במשך תקופות של חודשים עד שנים. המוצרים לא הביאו להם מזור. מעשי המשיבות 1-3 גרמו להם, ולציבור רוכשי המוצרים לטענתם, נזק לא רק בגובה תשלומים ששלמו בגין רכישתם, מוצרים שעלותם גבוהה, אלא חמור מכך, בשל הסתמכות על פרסומי המשיבות 1-3, דחו המבקשים או חלק מהם, טיפול רפואי של ממש.

המשיבות 1-3, לטענת המבקשים עוסקות ביבוא ו/או הפצה ו/או ייצור של המוצרים. מתצהיר משה טוקר מנכ"ל המשיבות 2 ו- 3, שצורף לתשובה לבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, עולה כי המשיבות 1-3 עוסקות בשיווק המוצרים. לגבי המשיבה 3 מצהיר מר טוקר, כי החלה לשווק המוצרים מיום 1.7.05 אז בוצע מיזוג בינה לבין המשיבה 1.

המשיבים 4-6, אינם צד להליך התובענה הייצוגית. המבקשים כללו אותם כמשיבים רק בבקשה זו שבפניי לסעדים זמניים כאשר הבקשה לסעדים הזמניים מופנית גם כלפיהם לפעול כאמור לאכיפת הוראות חוק הגנת הצרכן, ותקנות בריאות הציבור בקשר למשיבות 1-3. "המשיבים 4-6 לבש"א 8615/06 צורפו אך ורק כמשיבים לבקשה למתן צו מניעה זמני - ללא כל קשר לתובענה העיקרית -.." דברי ב"כ המבקשים בסעיף 5 לתגובת התובעים להודעה לכב' ביהמ"ש מטעם הנתבעות (הדגשה במקור).
עמדת היועץ המשפטי לממשלה לרבות בשם משרד הבריאות היא שלא להתייצב כצד לתיק זה (ראו הודעה מטעם משרד הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה מיום 5.2.08). נטען בהודעה זו, כי הסוגיה המשפטית שברקע הליך זה מוסדרת זה מכבר במסגרת התקנות ולפיכך אינה מעוררת שאלה עקרונית בעלת השלכות רוחב מעבר לשאלה הפרטנית ברקע המחלוקת בין הצדדים (עמ' 2 להודעה). היועץ המשפטי לממשלה לא הביע עמדתו בבקשה מעבר להגשת התגובה מטעם המשיב 6 כמפורט בהמשך , תוך צירוף חוות דעת של מגר' טל לביא, עוזר בכיר למנהלת אגף הרוקחות במשרד הבריאות. חוות דעת ראשונה צירף המשיב 6 לתגובתו לבקשה ומשלימה על פי בקשת בית המשפט, כפי שיוסבר.

המשיבה 4, הרשות להגנת הצרכן, נמחקה מתיק בש"א זה על פי החלטת בית המשפט מיום 10.8.06, בהתאם לבקשה מוסכמת מטעם המבקשים והמשיבה 4.

המשיבה 5 היא המועצה הישראלית לצרכנות. לא מצאתי בתיק כל תגובה מטעמה לבקשה אולם המבקשים גם לא עמדו בדיון בפני על קבלת סעד כנגדה וטוב שכך.

המשיב 6 הוא הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד המסחר והתעשייה.

בלב המחלוקות בין הצדדים בבקשה ובתביעה, מצויות טענות המבקשים כנגד המשיבות 1-3 לפיהן הפרו חובות עשה ואל תעשה מכוח הוראות חוק הגנת הצרכן, ובהן עשיית הטעיה בכלל (סעיף 2(א)(4)) והטעיה בפרסומת (סעיף 7), אי גילוי לצרכן (סעיף 4) וניצול מצוקת הצרכן (סעיף 3) ובתקנות בריאות הציבור (תקנה 2). בקליפת אגוז, המבקשים טוענים כי שיווק אגרסיבי ופרסום נרחב מציגים את המוצרים כבעלי יכולת בבניית הסחוס ושיקומו תוך ניצול מצוקת החולים והבטחה כי בעיות המפרקים בכללותם תיפתרנה. בכתב התביעה הייצוגית מבוקש סעד הצהרתי בו ייאמר, כי הנתבעות הטעו ציבור הצרכנים כמפורט בתובענה. כמו כן נתבע, שהמשיבות 1-3 יגלו את כל הסכומים ששולמו להם בתמורה למכירת המוצרים וכי יפצו הצרכנים ו/או ישיבו להם את סכום התביעה המחושב על ידם.
להלן תמצית טענות הצדדים כפי שעולות מכתבי הטענות ומהדיונים בקשר לבקשה שבפניי:

המבקשים:

  1.      המבקשים מעלים טענות לגופם של דברים כדי להוכיח טענותיהם כנגד המשיבות 1-3 והפרות החוק המיוחסות להן. לצורך העניין, המבקשים נתמכים בחוות דעת של ד"ר גד שמואלי . בחוות הדעת נאמר בין היתר, כי מתן כונדרואיטין עם או בלי גלוקוזאמין הוכח כבלתי יעיל מבחינת דרכי הספיגה על מערכת העיכול, בתנאי מעבדה השפעה על מרכיבי הסחוס אינה קיימת. כמו כן, בחן המומחה את הפרסומים מטעם המשיבות 1-3 וקבע, כי "קיימת מגמה של סילוף מוחלט של המציאות" (שם, בעמ' 4 לחוות הדעת). עוד מפנים המבקשים כתמיכה בטענותיהם, לחוות הדעת שהגיש מגר' טל לביא, הן הראשונה והן המשלימה. המבקשים חולקים על עצם טענות המשיבות 1-3 כי לאמתו של דבר חל שינוי באסטרטגיית הפרסום שלהן ביחס למוצרים (ראו בעניין זה תצהירים של עו"ד חושן מטעמן של המשיבות שהוגשו ביום 7.5.07 וביום 18.2.08). טענות המבקשים באשר לפרסומים והקמפיין השיווקי של המוצרים על ידי המשיבות 1-3, שרירות וקיימות גם עובר למתן החלטה זו. הפגיעה, לטענת המבקשים, בציבור הרלוונטי, נמשכת והיא ממשית ויום-יומית ומכאן הסעדים המבוקשים.
  2.      מבחינת מאזן הנוחות, בנסיבות, כפי שמתארים בלשונם, של "הפרה בוטה" של הוראות החוק על ידי המשיבות 1-3 "ביודעין" ומשמעות הדבר מבחינת הפגיעה בציבור הצרכנים "החולים", הרי שמאזן הנוחות "נוטה בבירור" לצד המבקשים ומצריך הסעדים הזמניים המבוקשים.
  3.      למבקשים זכות העמידה של אזרח, צד להליך משפטי בתביעה, ולצורך העניין, לא משנה אם התביעה ייצוגית או לא ייצוגית. די בכך, בנסיבות הפרות החוק על ידי המשיבות 1-3, לטענתם, כדי להקנות זכות עמידה ופניה לביהמ"ש על מנת לבקש סעד של צו מניעה זמני.
  4.      חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן:"חוק תובענות ייצוגיות") לא שולל הגשת בקשה לסעדים זמניים, אין בו כל הגבלה לכך.
  5.      הואיל "ואין שיניים" לתקנות בריאות הציבור, ביהמ"ש אמור לשמש כאותן שיניים.


המשיבות 1-3:

  1.      אסטרטגיית הפרסום של המוצר שונתה (ראו תצהיר מטעמו של משה טוקר, מנכ"ל המשיבה 3 שהוגש לתיק בית המשפט ביום 25.10.07). בפרסומים החדשים עובר למתן ההחלטה מובאים סיפורים על אנשים, לרבות "ידוענים", שהשתמשו במוצרים ושובעים מהם נחת. כן נותר בהם הכיתוב "היחיד שנחקר מדעית בישראל ונמצא יעיל" (שם, סעיף 2.1 לתצהיר), כיתוב שלטענת המשיבות 1-3 נכון ומבוסס ובבחינת אמת לאמיתה. עוד טוענות המשיבות 1-3, כי הפרסומים בעבר והיום לא מייחסים למוצרים הנדונים, בניגוד לטענות המבקשים, סגולות או תכונות רפואיות. המשיבות 1-3 עומדות מאחורי יעילות התוספים ככל שאילו מקבלים ביטוי בפרסומים מטעמם. המשיבות 1-3 מפנות בתגובתן לחוות דעת מטעם ד"ר נירה קורן-מורג, וד"ר רונן דבי, אותן צירפו בתשובתן לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
  2.      הבקשה לאישור התובענה כייצוגית טרם נדונה וממילא שהמבקשים לא הוכרו ולא הוסמכו לייצג ציבור כלשהו.
  3.      הדין לא מכיר באפשרות של מתן סעד זמני בהליך של בקשה לאישור תובענה כייצוגית בטרם נתקבלה אותה בקשה.
  4.      אם המחוקק היה מעוניין בגיבוש מנגנון למתן סעדים זמניים ייחודי במסגרת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות הרי היה מסדיר זאת במסגרת חוק תובענות ייצוגיות. המחוקק העדיף להשאיר העניין כמו שהוא כיום במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א").
  5.      לא נתקיימו במקרה דנן המבחנים למתן סעד זמני. המבקשים עצמם, אם הם סבורים כי המוצרים המשווקים לא מועילים, ורק בשם עצמם טוענים כעת, הרי יימנעו הם עצמם מרכישת המוצרים.
  6.      משרד הבריאות הוא הרגולאטור שלו כל הסמכויות לאכוף תקנות בריאות הציבור ברצותו לעשות כן.


המשיב 6:

  1.      על פי סמכותו הקבועה בסעיף 7 (ב) לחוק הגנת הצרכן, פנה הממונה על הגנת הצרכן במשרד המסחר והתעשייה למשיבות 1-3 כדי שיציגו ראיות להוכחת הטענות בפרסומים בקשר למוצרים הנדונים. משלא קיבל כל ראיות כאמור, הוציא מכתב נוסף ובו הודיע לב"כ המשיבות 1-3 כי אי הצגת הראיות מטעמן מהווה ראיה לכאורה כי הפרסומים מטעים (המשיב 6 צירף המכתבים לתגובתו).
  2.      הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד הבריאות ערכו בדיקה של החומר שצורף כנספחים לכתבי הטענות שהוגשו על ידי המשיבות 1-3 לבית המשפט, ולא מצאו כי יש בחומר זה כדי להוכיח את כלל העובדות הנטענות על ידי המשיבות 1-3 בפרסומיהן. הגורם המקצועי שערך את הבדיקה הוא מגר' טל לביא, כאמור. המשיב 6 צירף את חוות דעת זו לתגובתו. יצוין כי על פני הדברים, נראה כי חוות הדעת מתייחסת למוצר "מגה גלופלקס" ולא למוצר "קרטילגו". באופן כללי נאמר לגבי השימוש בגלוקוזאמין וכונדיאיטין שהם הרכיבים הפעילים לכאורה במוצרים, כי יש אי אחידות במחקרים לגביהם. מצד אחד, יש מחקרים שמצביעים על יעילות משמעותית אך מחקרים אילו סובלים מבעיות איכות ברמת המחקר המדעי ומצד שני מחקרים איכותיים אינם מראים תוצאות חד משמעיות. עוד נאמר, כי המידע הקליני שהובא על ידי הנתבעים, לא מתייחס למוצר "מגה גלופלקס" המשווק על ידי המשיבות 1-3, אלא למוצרים אחרים המכילים את החומרים האמורים. לא הוצגה אנליזה שמראה כי המוצר "מגה גלופלקס" מכיל גלוקוזאמין וכונדרואיטין ברמות הנדרשות. עוד נאמר, גם אם ימצאו עדויות מספקות לאיכותו של המוצר "מגה גלופלקס" ככולל את החומרים האמורים בריכוז ובזמינות המתוארת במחקרים, הרי הפרסום של מוצר זה על פי בחינת המומחה מגר' טל לביא, חורג לדעתו מהתחום של מה שנתמך כיום עבור גלוקוזאמין וכונדרואיטין במחקרים המדעיים.
  3.      על פי החלטת בית המשפט וזאת לאור דברי המשיבות 1-3, כי שינו אסטרטגיית הפרסום וכי התחייבו להעביר חומר מדעי עדכני על פי פניית המשיב 6 אליהן כאמור, הוגשה על ידי המשיב 6 חוות דעת משלימה, של מגר' טל לביא לאחר קבלת מידע נוסף מאת המשיבות 1-3. גם בחוות דעת משלימה זו, נראה כי ההתייחסות היא למוצר "מגה גלופלקס" ולא למוצר "קרטילגו". בחוות הדעת מועלות ספקות לגבי טענות המשיבות 1-3, בהמשך לנאמר בחוות הדעת הראשונה, בפרסומיהם לגבי מוצר זה. לצורך הדוגמא, בעניין הטענה ביחס ל"מגה גלופלקס", כי "הוא מוצר הפרקים הטבעי היחיד שנחקר באופן מדעי בישראל ונמצא יעיל" - נקבע על ידי מגר' טל לביא, כי המוצר לא טבעי אלא עבר עיבוד, לא הוצגו נתונים שהוא היחיד שנחקר, והאמירה "נמצא יעיל" טעונה הסבר- למה נמצא יעיל ולמה לא.


דיון
דינה של הבקשה להידחות מהנימוקים דלהלן:

ייאמר תחילה באשר לבקשה לסעדים זמניים המופנית למשיבים 4-6, הרי היא חורגת מגדר כתב התביעה הייצוגית והבקשה לאישור התובענה הייצוגית וכן מהסעדים העיקריים המבוקשים (אף לדברי ב"כ המבקשים כאמור - כי צירוף המשיבים 4-6 נעשה "ללא קשר לתובענה העיקרית"). המשיבים 4-6 אינם צד לכתב התביעה הייצוגית ולבקשה לאישור התובענה הייצוגית. משכך, וכפי שיוסבר להלן, אין מקום להיעתר לבקשה המופנית כלפי המשיבים 4-6. (לעניין המשיבה 4, הרשות להגנת הצרכן הרי היא ממילא, נמחקה ואינה צד לבקשה זו).

קבלת סעד זמני מותנית בהגשת תביעה עיקרית (ע"א 49/50 קופת חולים נ' פישר פ"ד ה 1406, 1409). אין מקום ליתן צו זמני או צו ביניים אחר אלא בצמוד לתובענה שהוא בא לשרת (ע"א 3603/95 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דלק חברת הדלק, פ"ד מט (5) 423). (ראו סקירת הפסיקה בנדון - אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, סיגא הוצאה לאור בע"מ, 2005, פרק לב, סימן ד').
במקרה דנן, הרי המדובר בתביעה שאישורה כתביעה ייצוגית טרם הוכרע. האם במצב דברים זה קיימת תביעה עיקרית?

ב"כ המשיבות 1-3 הפנה לפסק דין שנתן כבוד השופט לינדנשטראוס בתיק- ת"א (חיפה) 1306/99 - עמותת "קו חם לצרכן" נ' חברת פרטנר . תק-מח 2000(2), 9472:

"השאלה המתעוררת היא האם יכולה המבקשת לעתור לצו עשה זמני בטרם אושרה הגשת התביעה הייצוגית. בעניין זה אומר כי הלכה היא כי סעד זמני הינו סעד טפל לתביעה העיקרית, ואין הוא בא, למעט במקרים חריגים, אלא לאחר שהוגשה תביעה עיקרית כדין ובמסגרתה. כלל הוא שאין נותנים לבעלי דין סעד זמני, אלא בגדר תובענה שהוגשה המגלה עילה. לכן, נוהגים רק במקרים מיוחדים לתת לבעל דין סעד זמני לפני הגשת תובענה וזאת גם רק בתנאי שתוגש תובענה תוך זמן קצר.

אין מחלוקת כי בפנינו קיימת, בשלב זה, רק בקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית והשאלה שעלינו להכריע בה בשלב זה היא ההכרה בתביעה כתביעה ייצוגית. אין, לכן, לעניות דעתי, בשלב זה, לראות בבקשה עצמה ככתב תביעה בשם המלא על כל הכרוך בכך, ואין בפנינו בשלב זה כל תובענה. אני מסכים עם הנאמר בעמדת המשיבה, כי כל מה שקיים בפני בית המשפט בשלב זה, הוא כתב תביעה שהוגש לתיק בית המשפט, והוא בבחינת הצגת דוגמת התביעה שתוגש, אם וכאשר תאושר התובענה כייצוגית.

אני מסכים, כמו כן, כי כדי לקבל רשות להגיש "תובענה ייצוגית", על המבקש לעבור

שורה של "משוכות" על מנת שבית המשפט יוכל להחליט כי יש יסוד סביר לתובענה לגופא המצדיק את ההיזקקות למכשיר של תובענה ייצוגית.

לא אוכל, לכן, לקבל את בקשת התובעת, המבקשת כבר בשלב זה סעד כנגד המשיבה מבלי שתיבדק בצורה יסודית הזכות של המבקשת להליך העיקרי שהוא נשוא הדיון שבפניי, הינו, האם יש מקום לתובענה ייצוגית במקרה זה."

יצוין, כי המבקשים לא הציגו פסיקה סותרת בעניין זה.

חוק תובענות ייצוגיות המוזכר לעיל, סעיף 3 (ב) קובע כי :
"הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה."

סעיף 5 (א) (1) לחוק זה קובע :
"מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית יגיש לבית המשפט בקשה בכתב לאישור התובענה הייצוגית ויצרף אליה את נוסח התובענה (בחוק זה - בקשה לאישור) ...".

למעשה, החוק קובע מודל הדרגתי לפיו כדי להגיש תביעה ייצוגית יש לעבור תחילה את משוכת אישור התובענה כייצוגית על פי התנאים בחוק. "אנו מצויים בשלב הנוגע להליך האישור המקדמי, שהינו כעין "מסננת" לאיתורן של תביעות אשר המסגרת של תובענה ייצוגית מתאימה לבירורן" (הנשיא (בדימוס, כתוארו אז) ברק בתיק- רע"א 7028/00 - אי.בי.אי ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ ואח' נ' אלסינט בע"מ ואח' . תק-על 2006(4), 4102 ,עמ' 4109 ומראה המקום שם לפרשת ע"א 3051/98 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פ"ד נט(1), 673, בעמ' 700). משכך, סבורני, כי משמעות סעיפים אילו היא, כי באין אישור של בית משפט לתובענה כתובענה ייצוגית, בשלב ביניים זה של הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובטרם ההחלטה בה, כאילו לא הוגשה התובענה. מבחינה זו, דברי כבוד השופט לינדנשטראוס לפיהם בשלב הבקשה לאישור התובענה הייצוגית כי אין בפני בית המשפט אלא דוגמת תביעה ולא תביעה ממש, שרירים וקיימים גם לאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות (פסק הדין מפי כבוד השופט לינדנשטראוס ניתן בטרם חקיקת חוק זה).

ועוד, אני מסכים לטענת המשיבות 1-3, כי יש לפרש שתיקת המחוקק בחוק תובענות ייצוגיות בנושא הסעדים הזמניים, בכפוף לסמכות הנתונה לשר הממונה על ביצוע חוק תובענות ייצוגיות להתקין תקנות לביצועו (סעיף 31 לחוק תובענות ייצוגיות), כאילו התכוון להחיל לגביו את ההסדר הכללי הקבוע בתקנות סד"א, ולעניין זה ההסדר הקבוע בתקנה 363 (א) שעניינה סעד זמני לפני הגשת תובענה. בית המשפט צריך להשתכנע בהחלטתו במתן סעד זמני לפני הגשת תובענה, כי מתן הסעד מוצדק בנסיבות העניין ותוקף הצו יהיה מותנה בהגשת התובענה בתוך שבעה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בנסיבות העניין, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים למתן סעד זמני לפני הגשת תובענה הקבועים בתקנה 363 (א) לתקנות סד"א, בטרם הוכרה הזכות להגשת התובענה העיקרית.

בשלב זה, שלב הבקשה לאשר התובענה כתובענה ייצוגית, המבקשים טוענים בשם עצמם בלבד. סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות מגדיר "תובע מייצג" - "מי שאושר על ידי בית המשפט, לפי הוראות חוק זה, כתובע מייצג בתובענה ייצוגית". אישור התובע המייצג נעשה על ידי בית המשפט עם ולאחר ההחלטה המאשרת התובענה כייצוגית כקבוע בסעיף 14(א) לחוק זה. במקרה דנן, עוד לא נדון ועוד לא הוחלט בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומכאן ממילא לא ניתן לראות במבקשים בשלב זה כ"תובע מייצג".

הצורך באישור הבקשה כתובענה ייצוגית כתנאי מקדים לדיון בבקשה לסעדים זמניים, וקביעת התובע כתובע ממיצג, אינו רק דיוני אלא נותן ביטוי לשיקולים מהותיים:

מקובלת עלי טענת המשיבות 1-3, כי המבקשים עצמם, כל עוד אינם "תובעים מייצגים" דעתם ביחס למוצר נשוא העניין מגובשת ונחרצת ומשכך הם בעצמם לא ירכשו אותו וממילא לא ייגרם להם נזק אם לא יינתנו הסעדים המבוקשים בבקשה. מאידך, ברור כי אם הבקשה תתקבל כשבסופו של יום תידחה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ייגרם למשיבות 1-3 נזק, כפי שפרטו בתגובתן, לרבות פגיעה בפרנסתן שלהן ושל מעגל נוסף האנשים הקשורים איתן. באשר לשאלה אם ייגרם נזק לציבור הצרכנים בשמו המבקשים מבקשים לטעון אם לא תתקבל הבקשה ואם ראוי וצודק ליתן הסעדים, הרי אילו, למעשה, שאלות השלובות במחלוקות העיקריות בין הצדדים לגופם של דברים בתובענה על כל המשתמע מכך מבחינת משמעות מתן הסעד הזמני וראו לעניין זה דברי כבוד השופט לינדנשטראוס בפסק הדין הנ"ל - "הלכה היא כי בית המשפט איננו ממהר ליתן צו זמני שהוא בעל אופי מנדטורי ואשר כמוהו כסעד המלא שנדרש בתובענה, כי אם ינקוט זהירות יתרה בשיקול הדעת." (שם, בעמ' 9473). השיקולים בהחלטה בדבר מתן הסעד הזמני המועלים לעיל קבועים בתקנה 362(ב) לתקנות סד"א (כן ראו השיקולים והתנאים בתוך גורן, שם, סימן ב').

עוד יוזכר כי הסעדים הזמניים על סוגיהם מיועדים בעיקר לשמירת המצב הקיים (הסטטוס קוו) העלול להשתנות אם לא יינתן הצו הזמני (ראו גורן, סימן א'). בבסיס דברים אילו, הגדרת הסעד הזמני בתקנה 1 לתקנות סד"א, בה נאמר כי הסעד הזמני נועד להבטחת קיומו התקין של ההליך. בנסיבות העניין של הבקשה שבפניי, אינני רואה, שאם לא יינתנו הסעדים המבוקשים ישתנה המצב הקיים, במובן זה שהמשיבות 1-3 ינצלו לרעה את תקופת הביניים, ישנו מערך הנסיבות הקיימות עד לדיון והכרעה בתובענה ככל שבסופו של דבר תקרום עור וגידים. אדרבא, המשיבות 1-3 הרי טוענות, כאמור, כי שינו את אסטרטגיית הפרסום ובכך מבקשות במובלע להציג כאילו נטלו על עצמן קו פרסומי אחר, לכאורה מרוסן יותר. דווקא קבלת הבקשה דנן תשנה המצב הקיים במובן זה שתגרום למשיבות 1-3 נזק שלכאורה לא ניתן יהיה לתקנו וזאת כאמור עוד בשלב דיוני בטרם הוחלט בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. המבקשים בחרו בנתיב הדיוני בו העלו הבקשה דנא בטרם השלמת בירור הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. זאת ועוד, דומה כי הסעד הזמני המבוקש הוא בעל אופי של סעד סופי במובן זה קבלת הבקשה דכאן בלא בירור מעמיק של טענות הצדדים, בירור אשר מקומו אינו במסגרת הדיון בסעד ארעי, ייתן בידי המבקשים חלק מסעדיהם הסופיים, תוצאה שבית משפט לא ימהר להגיע אליה בנסיבות כגון אילו שבפני.
למען הסר ספק אציין, כי אין באמור בהחלטה זו כדי להביע כל דעה באשר לטענות הצדדים לגופם.

ככל שהבקשה מופנית כלפי המשיב 6 אעיר כי קיימים סימני שאלה בקשר להתנהלותו בהפעלת הסמכויות הנתונות לו בחוק הגנת וזאת לאור שתי חוות הדעת שערך מגר' טל לביא שהוגשו על ידי משיב זה. נקודת המוצא לדברים היא, כי "סמכות מוענקת לרשות מינהלית על מנת שתפעיל אותה, לפי נסיבות העניין, כדי לשרת את תכלית הסמכות. לפיכך חובה על הרשות להיות ערה לנסיבות, לשקול במקרה המתאים אם יש צורך להפעיל את הסמכות ולהפעיל אותה לפי הצורך. זוהי החובה לפעול" (ראו יצחק זמיר, הסמכות המינהלית, כרך ב, נבו הוצאה לאור, ירושלים, תשנ"ו-1996, פרק 29 בעמ' 691). שאלות דומות יכולות להתעורר בעניין הפעלת סמכויות הגורמים המינהלים הרלוונטיים בקשר לתקנות בריאות הציבור בכל הנוגע לפרסומים של מוצרים המכילים את החומרים האמורים כבעלי סגולות כאילו ואחרות. אפשר רק לתמוהה מדוע בחר המשיב 6 שלא להביא לידיעת הרבים את ממצאיו בנוגע למוצרי המשיבות 1-3 ומוצרים דומים וליעילות החומרים גלוקוזאמין ו-כונדרואטין כבעלי התכונות המיוחסות להן, הן על ידי המשיבות 1-3 והן על ידי משווקים אחרים מתחרים (ראו למשל סעיף21(4) וכן סעיף 28 (א) (3) לחוק הגנת הצרכן).

אינני מקבל את טענות המבקשים כאילו תקנות בריאות הציבור הנ"ל הן בבחינת אות מתה בהיבט האכיפתי-מינהלי. תקנה 4 לתקנות בריאות הציבור הנ"ל קובעת "תקנות אלה באות להוסיף על כל דין". בכל מקרה, הרי החיקוקים מתוקף סמכותם הותקנו תקנות אילו - ובהם חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח -1957, וחוק יסוד: הממשלה מקנים סמכויות אכיפה שונות לגורמים המינהלים הרלוונטיים ולא ארחיב מעבר לכך. ועוד, אף מבלי צורך להתייחס לטענות המבקשים בדבר העדר "השיניים" המנהליות בקשר לתקנות בריאות הציבור, אזכיר את שציינתי ברישא, כי טענות המבקשים והסעדים הארעיים המבוקשים על ידם באשר לאכיפת הוראות החוק הרלוונטיות, חורגים ממסגרת התובענה והסעדים העיקריים המבוקשים. ספק בעיני, בנסיבות העניין, אם ראוי היה כי יעלו המבקשים טענות בקשר לאכיפת הוראות הדין במסגרת זו כשעומדים לרשותם אפיקי תקיפה ישירה. בקשתם, כי בית המשפט יחייב את המשיב 6 לפעול דווקא כנגד המשיבות 1-3, כאשר אין חולק כי מצויים בשוק משווקים נוספים של מוצרים דומים, היא מוקשית ומכל מקום אין מקומה כאן.

הבקשה נדחית. דיון מקדמי בבקשה לאישור התובענה כייצוגית נקבע ליום 19.5.2008 שעה 14:00.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבות 1-3 ובכלל זה בשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית אלא אם ישולם בתוך 45 יום. בנסיבות המתוארות לא מצאתי לעשות צו להוצאות לטובת המשיבים 5 ו 6.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור על צו מניעה

  2. צו מניעה - אי תחרות

  3. צו מניעה - הפצת מוצר

  4. צו מניעה - הזרמת מים

  5. הרחבת צו מניעה ארעי

  6. צו מניעה מסיבת רחוב

  7. צו מניעה נגד גן ילדים

  8. צו מניעה להקפאת מכרז

  9. צו מניעה להיכנס לדירה

  10. חיקוי בגדים - צו מניעה

  11. צו מניעה נגד שימוש בשם

  12. ראש הסדאנים - צו מניעה

  13. קבלת ערעור על צו מניעה

  14. חיקוי נעליים - צו מניעה

  15. צו מניעה נגד בניית פארק

  16. צו מניעה איסור שימוש בשם

  17. צו מניעה בחירות להסתדרות

  18. חוזה התיישבות - צו מניעה

  19. בקשה חוזרת למתן צו מניעה

  20. תביעה למתן צו מניעה קבוע

  21. צו מניעה נגד שביתת עובדים

  22. צו מניעה קבוע להפסקת בניה

  23. צו מניעת פתיחת מעטפות מכרז

  24. בקשת צו מניעה להיכנס לדירה

  25. צו מניעה קבוע לשימוש במבנה

  26. מכירת דירה שיש עליה צו מניעה

  27. צו מניעה כנגד הקמת גן ילדים

  28. נוהל הטיפול בבקשות לצו מניעה

  29. ניקיון כפיים בבקשה לצו מניעה

  30. צו מניעה האוסר להפעיל מוניות

  31. אכיפת צו מניעה זכויות יוצרים

  32. צו מניעה איסור לייבא או לשווק

  33. צו מניעה אשר יאסור להפעיל מגרסה

  34. צו מניעה כדי למנוע הברחת נכסים

  35. צו מניעה נגד פתיחת אולם אירועים

  36. מהו צו מניעה ומתי יינתן צו מניעה

  37. ביטול העברה מבית ספר - צו מניעה

  38. צו מניעה לפני חתימה על הסכם בוררות

  39. עורך דין צו מניעה - הפרת צו מניעה

  40. צו מניעה להרחבת דירה על גג בית משותף

  41. צו מניעה להפסקת מעקב של חוקרים פרטיים

  42. צו מניעה נגד שידור כתבת תחקיר בטלויזיה

  43. פיצויים בגין נזקים שנגרמו בגלל צו מניעה

  44. צו מניעה במעמד צד אחד לאסור פינוי בית ספר

  45. צו מניעה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון