ערובה להוצאות תובע המתגורר בחו''ל

כאשר התובע מתגורר בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבות את המגיע לו, ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, שמהם יוכל הנתבע להיפרע".

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות"), קובעת לאמור:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות".

מול זכות זו של הנתבע להיפרע מן התובע את הוצאותיו, אם הנתבע יזכה במשפט, עומדת זכות התובע לנגישות לבתי משפט, זכות שהפכה לזכות יסוד, ויש הרואים בה גם זכות חוקתית ממש.

להלן פסק דין בנושא ערובה להוצאות תובע המתגורר בחו''ל:

פסק דין

כללי

1.     מתי ראוי להטיל ערובה לתשלום הוצאות?

2.     אם מוטלת ערובה כזו, מהו סכום הערובה, וכיצד ניתן לקבוע אותו, כבר בשלבים הראשוניים של ההליך בבית המשפט הדן בתיק, כערכאה ראשונה?

3.     שאלות אלה, עולות בבר"ע זו, אשר מתייחסת להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט שלמה אלבז), שניתנה ביום 4.11.07, בכתב יד, על גבי תגובה לבקשה להפקדת עירבון.
וזו לשונה (להלן - "ההחלטה"):

"מורה לתובעת [המשיבה, אלמונית] להפקיד בקופת בית המשפט סך 20,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית למשך 12 חודשים".

רקע

4.     בשנת 2004, הוגשה תביעה כנגד המבקשים על ידי המשיבה, שיוצגה על ידי עו"ד עמנואל בלייח, אשר מונה, ביום 14.1.03, לשמש כאפוטרופסה, מאחר והמשיבה הוכרזה כחסויה.

5.     ההליכים בתיק היו מבוססים על טענת המשיבה כלפי המבקשים, כי על המבקשים להחזיר למשיבה כספים, אשר המשיבה נתנה להם במתנה, במסגרת היחסים ביניהם, במשך תקופה של כ-15 שנה.
במסגרת זו, גם הועלתה השאלה, האם המבקשת 1 שימשה אפוטרופא, למעשה, של המשיבה?

6.     המשיבה גרה בחוץ לארץ, בארץ … , ויש לה דירה בעיר … .


ההליכים בבית משפט קמא, לפני מתן ההחלטה

7.     המבקשים טענו בבית משפט קמא, כי המשיבה אינה מופיעה לדיונים, לא מגישה תצהירים מטעמה, בתמיכה לבקשות או לתגובות, ולא ברור מה מצבה ומהו כושרה המשפטי של המשיבה.

8.     לאור זאת, הוגשה על ידי המבקשים בקשה להורות למשיבה על הפקדת עירבון, להבטחת הוצאות ההליך.

9.     גם לתשובה שניתנה על ידי ב"כ המשיבה, בתגובה לבקשת המבקשים להורות על הפקדת עירבון, לא צורף תצהיר. זאת הוכחה נוספת, בעיני המבקשים, לכך שהמשיבה במצב שאינה יכולה לחתום על תצהיר.
10.     בתגובה האמורה, טוען ב"כ המשיבה, כי אין הצדקה למתן ערובה, שכן מרשתו היא אישה שומרת חוק, שעמדה תמיד בכל התחייבויותיה, ואפילו נהגה לתרום לצדקה.     

11.     ב"כ המשיבה, מוסיף וטוען, כי אין הצדקה עניינית להטיל חובת עירבון על מרשתו, ולבטח לא על ידי המבקשים (הנתבעים בתיק העיקרי), אשר כלשונו: "נהנו שנים רבות מנדיבות התובעת, וקיבלו ממנה דירה מרווחת ולפחות עשרות אלפי דולרים" (סעיף 5 לתגובה לבקשה להפקדת עירבון החתומה על ידי עו"ד עמנואל סברו, ואשר הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים; על גבי תגובה זו נכתבה ההחלטה נשוא בר"ע זו בכתב ידו של כב' השופט אלבז).

12.     בדיון שהיה ביום 1.11.07 בבית משפט קמא, אמרה ב"כ המשיבה, כי איננה יודעת מתי המשיבה תוכל לבוא לישראל, והוסיפה כי "אפשר להעיד אותה בווידאו קונפרנס. אני לא יודעת אם היא זוכרת את אותה תקופה" (הפרוטוקול האמור צורף כנספח ד לבר"ע).

13.     החלטת בית משפט קמא, מיום 4.11.07, נשוא הבר"ע, צוטטה כבר לעיל (ראה: פיסקה 3).
אין היא מנומקת, כטבען של החלטות דיוניות מסוג זה.


תמצית נימוקי המבקשים

14.     בבר"ע שהוגשה בכתב, טוענים המבקשים, כי טעותו של בית משפט קמא היא, בכך שהורה להפקיד סכום נמוך של 20,000 ₪, ולא סכום ריאלי ומשמעותי, אשר לא יפחת מסך של 100,000 ₪.
15.     המבקשים מציגים עצמם, כמי שנגררו להליך, אשר אותו יזמה המשיבה, מאז 2004, הליך, אשר בעקבותיו נגרמו למבקשים הוצאות רבות.

16.     לעומת זאת, בעיני ב"כ המבקשים, המשיבה, שהינה כאמור תושבת חוץ הגרה בשוויץ, "מנהלת, לכאורה, הליך בישראל ב'שלט רחוק'. ואם אכן תחוייב המשיבה בהוצאות משפט בשלב כלשהו, יקשה על המבקשים להיפרע ממנה, ולו מן הטעם שהיא תושבת חוץ, והמשיבה לא הציגה כל מענה ענייני לחשש הלגיטימי שהביעו המבקשים" (סעיף 13 לבר"ע).

17.     בהקשר זה, רומזת ב"כ המבקשים, עו"ד אינה דויד סולטונוביץ', כי חיוב המשיבה להפקיד סכום משמעותי בקופת בית המשפט יסיר את הערפל סביב מידת מעורבותה של המשיבה בהליך, כי "בית המשפט לא זכה לראות את המשיבה" (סעיף 14 לבר"ע).

18.     ב"כ המבקשים, מתרעמת על כך שב"כ המשיבה העלה בבית משפט קמא את הטענה שהמשיבה נתנה מרצונה מתנות למבקשים, שכן, לדברי המבקשים, מתנות אלה ניתנו מרצון במשך שנים רבות של חברות ביניהם, ובשל כך אין על המבקשים לוותר עתה על הוצאות שנכפו עליהם בהליך, אשר, כלשון ב"כ המבקשים, "שכלל לא ברור מי עומד מאחריו" (סעיף 15 לבר"ע).

19.     לעניין הסכום שלדעת המבקשים יש לקבוע כסכום העירבון, טענתם היא, כי "יש לחייב את המשיבה להפקיד סכום משמעותי שיהיה בו כדי להבטיח, לכל הפחות, סכום המתקרב להיות ריאלי של הוצאות שעלולות להיות מושתות על המשיבה, באם התביעה נגד המבקשים תידחה בסופו של יום" (סעיף 18 לבר"ע); לעומת זאת, אם יישאר הסכום שקבע בית משפט קמא, כי אז, "במקרה כזה, המבקשים עלולים למצוא עצמם בתוך הליך המתנהל שנים מול שוקת שבורה, באין גורם להיפרע ממנו לאחר שנשאו בהוצאות משפטיות רבות, על לא עוול בכפם" (סעיף 19 לבר"ע).
20.     כאשר הובא תיק הבר"ע בפניי, ביקשתי כי ב"כ המבקשים יצרף לבקשה "מסמכים המעידים על תשלום שכ"ט בפועל, או הסכם שכ"ט עו"ד אשר יש בהם כדי לבסס את טענתו - כפי שמופיעה בבר"ע - כי הסכום שיש להפקיד הוא 100,000 ₪ לפחות, כאמור בסעיף 20 לבר"ע" (פיסקה 1 להחלטתי מיום ו אדר א תשס"ח (12.2.08)).
     כן קבעתי, כי על המשיבה לענות לבר"ע וכי המבקשים ישיבו על תשובת המשיבה (פיסקאות 3-2 להחלטה הנ"ל).

21.     ב"כ המבקשים, הגישה לבית המשפט הודעה, שאליה צורפו קבלות בגין שכ"ט ששולם עד כה, בסך כולל של כ-49,000 ₪, וכן אגרות בסך העולה על 1,000 ₪.

22.     בסיום ההודעה הנ"ל, מיום 20.2.08, נאמר: "יצויין כי ממועד ששולם הסכום האחרון על חשבון שכה"ט ננקטו פעולות רבות במסגרת התיק, וזאת אף טרם החל שלב הצגת הראיות, ולכן שכר הטרחה הצפוי להיות בתיק זה מגיע לפחות לסך של 100,000 ₪" (ההדגשה במקור).


תמצית טענות המשיבה

23.     המשיבה טוענת, כי מדובר בסעד שהוא בשיקול דעת של בית המשפט, ולכן אין צורך לדון בבר"ע.

24.     לדברי ב"כ המשיבה, מרשתו הינה תושבת חוץ, כאשר בשנתיים הראשונות לניהול המשפט התגוררה בדירתה בישראל.
בכל מקרה, סיכויי התביעה כבר נבחנו, בזמנו, של ידי האפוטרופא הקודם, עו"ד ממשרד האפוטרופוס הכללי, ובית משפט השלום, לפני שהועבר התיק לבית משפט לענייני משפחה.
25.     לדברי ב"כ המשיבה, אי התייצבותה של המשיבה לדיונים, מבוסס על החלטות מנומקות של בית המשפט לענייני משפחה.

26.     לעניין גובה הסכום, טענת עו"ד סברו, ב"כ המשיבה, היא כי מדובר בערובה גבוהה, וכלשונו, "ואין כל סיבה להיכנס לשיקול דעת של בית משפט לענייני משפחה (במיוחד שהוא מתווסף לעירבון נוסף בסך 20,000 ₪ שהפקידה המשיבה במסגרת הטלת העיקול על דירת המשיבים)".

27.     לטענת המשיבה, עירבון בסכום של 100,000 ₪ "נועד לסגור את דלתות בית המשפט מפני התביעה".

28.     ב"כ המשיבה, מצד אחד, מתנגד לדון בבקשה כבערעור, ומצד שני, טוען כי אם יוחלט לדון בבקשה כבערעור, הוא מבקש לדון גם באפשרות של ביטול מלא של הערובה (וזאת, מבלי שהגיש ב"כ המשיבה בר"ע נגדית).

29.     לגבי המסגרת הנורמטיבית, טענת ב"כ המשיבה היא, כי מדובר בנושא הנתון לשיקול דעת מוחלט של בית משפט, וכי מדובר בכללים התלויים גם בשאלה האם צפוי קושי לגביית הוצאות, בשל היותו של הצד תושב מדינה אחרת, שאין לו נכסים בישראל. אולם, מדגיש ב"כ המשיבה, כי במקרה שלנו אין קושי מיוחד לגבות הוצאות מן המשיבה, שהיא אמנם תושבת מדינת … [בחו"ל], אך יש לה דירה ברח' … בעיר … [בישראל] וכן חשבון בנק בעיר … [בישראל]. היא מקבלת פנסיה חודשית בארץ מגוריה … [בחו"ל], ומתגוררת בדירה בבעלותה במדינת … [בחו"ל], וכאשר נפסקו לחובתה 3,510 ₪ הם שולמו סמוך לפסיקתם, דבר המוכיח שאין קושי להיפרע מן המשיבה.

30.     ב"כ המשיבה, מתייחס להודעת המבקשים ולקבלות שצורפו לאותה הודעה, ומציין, שסכום הקבלות מהווה פחות ממחצית הסכום המבוקש, ואין לדעת אם הקבלות מתייחסות דווקא לתביעה הנוכחית.
לדברי ב"כ המשיבה, פסיקת ההוצאות אינה נועדה להוות החזר הוצאות בפועל, אלא החזר סכום הנראה סביר לשופט הפוסק בתיק, בנסיבות העניין.

31.     ב"כ המשיבה מסכים, כי הדיון בתיק זה יתנהל על פי החומר שהוגש בכתב, ואין צורך בדיון בעל פה.


תשובת המבקשים לתגובת המשיבה

32.     בתשובה, חוזרת ב"כ המבקשים על עיקר טענותיה, תוך הדגשה כי המשיבה לא התייצבה לדיון, וזאת ללא הצדקה, ובניגוד להחלטות בית משפט.
כמו כן, המשיבה לא הפקידה את סך 20,000 ₪, כפי שנקבעו (החלטת בית משפט קמא מיום כ"ה אדר ב תשס"ח (1.4.08), עמ' 10-9 לפרוטוקול בית המשפט לענייני משפחה).

33.     ב"כ המבקשים, מפנה להחלטה האמורה, שבה מציין בית משפט קמא, כי עולות שאלות ביחס לכשירותה של התובעת, ולכן בית המשפט לענייני משפחה פסק שיש לקבל תסקיר בינלאומי בדבר מצבה של התובעת, כאשר בית משפט קמא מציין, כי "פעם נטען שהיא חסויה ופעם נטען שהיא כשירה".

34.     לגבי הצורך בעירבון, טענות המבקשים הן, כי המשיבה, כאמור, לא הפקידה את הסך של 20,000 ₪, לפי ההחלטה נשוא הבר"ע, ולכן, טענת המשיבה כאילו אין קושי לגבות הוצאות ממנה, אינה עומדת במבחן המציאות.

35.     לעניין הסכום הנדרש - 100,000 ₪, מציינת ב"כ המבקשים, כי מדובר בסכום שנועד להבטחת "הוצאות ריאליות העלולות להיפסק לטובת המבקשים".
במקביל, טוענים המבקשים כי אין הם מוכנים להסכין "עם קיומן של הליכי סרק נגדם, תוך שהם מוציאים הוצאות אין ספור מבלי שהוצאות אלא יובטחו?! כלל ידוע הוא כי פסיקת הוצאות מיועדת, בין היתר, למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט. ידוע וברור ולכל יוזם הליך משפטי, ורצוי שהמשיבה תהיה מודעת לכך גם, כי בצידו של ניהול הליך קיים גם סיכוי שאם תידחה תביעתה, יהיה עליה לשאת בהוצאות הצד השני. ויובהר, מנגד, כי אם תביעת המשיבה תתקבל, סכום הפיקדון יושב אליה" (סעיף 13 לתשובה; ההדגשות - במקור).


דיון

36.     תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות"), קובעת לאמור:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

     (ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות".

37.     פרשנותה המקובלת של תקנה זו, כמובא בספרו של ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר שלמה לוין, ירושלים, 1995), סעיף 691, בעמ' 900, היא, כי בית המשפט משתמש בסמכות זו של תקנה 519 הנ"ל, בעיקר בשני מקרים, כאשר המקרה הראשון הוא זה:

"כאשר התובע מתגורר בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבות את המגיע לו, ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, שמהם יוכל הנתבע להיפרע".

38.     מול זכות זו של הנתבע להיפרע מן התובע את הוצאותיו, אם הנתבע יזכה במשפט, עומדת זכות התובע לנגישות לבתי משפט, זכות שהפכה לזכות יסוד, ויש הרואים בה גם זכות חוקתית ממש (לאחרונה דנתי בהרחבה בנושא זה, והבאתי את הפסיקה ואת הספרות המשפטית הרלוונטית; ראה: בש"א 4493/07 המינהל האזרחי איו"ש נ' אריה לאוב; החלטה מיום טו באייר תשס"ח (20.5.08)).

39.     במקרה שבפנינו, גם בלי להתעמק יתר על המידה בכל נבכי התיק בבית משפט קמא, צצות ועולות - כבר בשלב זה של ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה - העובדות הבאות, שאינן שנויות במחלוקת:

א.     המשיבה (התובעת בבית משפט קמא) - היא תושבת מדינת [בחו"ל]

ב.     המשיבה טרם הופיעה בבית משפט קמא, במשך שנות ההתדיינויות שבין הצדדים, שהחלו בשנת 2004 בבית משפט השלום ובשנת 2006 בבית המשפט לענייני משפחה. בישיבה האחרונה של בית המשפט לענייני משפחה, שנערכה ביום 1.4.08, נמחק תצהירה של התובעת, בהסכמת באת-כוחה.
המשיבה לא עמדה בחובה המוטלת על כל בעל דין בבית משפט לענייני משפחה, להתייצב לכל דיון - כאמור בתקנה 258יא לתקנות, קל וחומר כאשר אותו בעל דין הגיש תצהיר, כפי שהוגש על ידי המשיבה, אך נמחק עקב אי התייצבותה לדיון, כאמור לעיל.

ג.     לא ברור כלל מה מעמדה של המשיבה: חסויה או כשירה, וזאת לא על פי טענת אחד מהצדדים, אלא הדברים נכללו בהחלטת בית משפט קמא עצמו, מיום 1.4.08.

ד.     המשיבה לא שילמה את סך 20,000 ₪, שנפסקו על ידי בית משפט קמא, בהחלטה נשוא הבר"ע, להבטחת הוצאות התובעים. בית משפט קמא ציין ובצדק, כי "רק מסיבה זו ניתן היה לדחות את התביעה היום" (פיסקה 1 להחלטה מיום 1.4.08); הכוונה, כנראה, היא להפעלתה של תקנה 519(ב) רישא לתקנות (כפי שצוטטה לעיל בפיסקה 36).

40.     שקלתי את טענת ב"כ המשיבה בדבר התנהגות המבקשים, אשר, מצד אחד, קיבלו מן המשיבה סכומי כסף גבוהים, ומצד שני, דורשים עתה את הערובה.

41.     אולם, מאחר והעובדות המדויקות טרם התבררו, קשה לדעת מי הוא הצד ה"טוב", ומי הוא הצד ה"רע". לכן, לא ניתן לקבל החלטה שיפוטית ביחס לעירבון להוצאות על בסיס תחושה גרידא, כאשר לא נשמעו ראיות, וטיב היחסים בין המשיבה לבין המבקשים שנוי במחלוקת. רק בסיום שמיעת כל הראיות, יוכל לגבש לעצמו בית המשפט הדן בתיק, תמונה מלאה ומדויקת.

42.     ברם, ערובה למתן הוצאות ניתן לבקש ולקבל כבר בשלבים הראשונים של המשפט, תוך הערכה של משך המשפט, וזאת עוד לפני שידוע מה תהיינה תוצאות המשפט.
43.     יתרה מזו, בספרות המשפטית, מצאתי כי ניתן להעלות את הבקשה לערובה להבטחת הוצאות התובע, כבר בשלב הראשון של פעילות הנתבע בתיק, קרי: בעת הגשת כתב ההגנה, כטענה נלווית לטענת מחיקה או דחייה על הסף; ראה: דודי שוורץ, סדר הדין האזרחי: חידושים, תהליכים ומגמות (קרית אונו, תשס"ז), בעמ' 247, ליד הערה 40.

44.     לפיכך, לא ניתן לרתום את העגלה לפני הסוסים, ולא ניתן להתנות את מתן הערובה או להורות על אי מתן ערובה, רק בגלל שצד אחד טוען שהתנהג באופן נאות כלפי הצד השני.

45.     בכל מקרה, מאחר וב"כ המשיבה לא הגיש בר"ע, אין מקום לדון בעצם זכאות המבקשים לערובה. מכל מקום, לאור השיקולים שפורטו לעיל (במיוחד בפיסקה 39), זכאים המשיבים לכך שבית המשפט יורה למשיבה ליתן ערובה.

46.     כל שניצב בפניי להכרעה בבר"ע זו, הוא גובה סכום הערובה: האם להותירו בסך של 20,000 ₪, כפי שקבע בית משפט קמא, ולא להתערב בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, או שמא לקבל את הבר"ע ולפסוק סכום גבוה יותר, כפי שעותרים לו המבקשים.

47.     לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, והבאתי בחשבון את הכלל הבסיסי, לפיו ערכאת הערעור ממעיטה מלהתערב בנושאים דיוניים, אשר נמצאים בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, המבררת, הגעתי למסקנה, כי בנסיבות תיק זה, ובמיוחד לאחר שהובאו בפניי נתונים (שכנראה לא היו בפני בית משפט קמא), ומאחר והמשיבה לא עמדה בהחלטת בית משפט קמא ולא הפקידה את הסכום שהורה לה בית משפט קמא, מן הראוי לדון בבר"ע לגופה, ולקבוע את סכום העירבון המתאים.

48.     עיינתי בקבלות שצורפו להודעת המבקשים בדבר סכומי שכר טרחת עורך דין, אשר שולמו על ידי המבקשים למשרד עו"ד אקסלרוד. סך כל הסכומים אשר מופיעים בקבלות (כולל מע"מ) הם אלה:
א.     קבלה 1537, מיום 4.12.04 -      5,105 ₪.
ב.     קבלה 1560, מיום 4.1.05 -     5,100 ₪.
ג.     קבלה 1600, מיום 8.2.05 -      5,105 ₪.
ד.     קבלה 1640, מיום 11.3.05 -      5,070 ₪.
ה.     קבלה 1646, מיום 25.3.05 -      3,510 ₪ (סכום ששילמה המשיבה, שבו חוייבה בהליך ביניים).
ו.     קבלה 1657, מיום 9.4.05 -      5,115 ₪.
ז.     קבלה 1676, מיום 11.5.05 -     5,112 ₪.
ח.     קבלה 1707, מיום 16.6.05 -     5,160 ₪.
ט.     קבלה 1724, מיום 7.7.05 -      1,685 ₪.
י.     קבלה 1776, מיום 15.8.05 -      5,280 ₪.
יא.     קבלה 1815, מיום 19.9.05 -      2,912 ₪.
                סה"כ -     49,154 ₪.     

49.     אינני מקבל את הרמז הכלול בטענת ב"כ המשיבה, כאילו מדובר בעניינים אחרים. חזקה על עו"ד המציג בפני בית משפט קבלות ובהן שם הלקוח והוא כותב, כי מדובר בתיק נשוא הדיון בפני בית המשפט, כי כל דבריו הם אמת.

50.     ללא הנחה זו, קשה יהיה בכלל להעלות על הדעת לנהל משפטים שבהם מופיעים עורכי דין, שכן בית המשפט סומך על עורכי הדין בדברים יותר חשובים ויותר גדולים מאשר עניין גובה שכר הטרחה שקיבל עו"ד עבור תיק פלוני או עבור תיק אלמוני.
51.     מעבר לצורך, אציין כי בתחתית כל קבלה, תחת הכותרת "הערות/תיאור השירות", נכתב כי התשלום הוא ע"ח טיפול בתביעה משפטית. לא מוזכר חוזה קניית דירה או הקמת חברה, ולכן סביר ביותר כי התשלומים של כל הקבלות הן עבור ההליכים שבהם המשיבה תבעה את המבקשים, ובעיקר את המבקשת 1 [פלונית], אשר היא הנתבעת המרכזית, והקבלות הינן על שמה של מבקשת 1 [פלונית].

52.     לאור זאת, הערכת המצב של ב"כ המבקשים, כי שכר טרחת עורך דין, אשר צפוי בתיק, יגיע לסך שלא יפחת מ-100,000 ₪, היא הערכה סבירה, בנסיבות המקרה.

53.     ייתכן ויש מקרים שבהם ראוי לצרף הסכם שכ"ט, כפי שרומז עו"ד עמנואל סברו, ב"כ המשיבה; אך, גם על פי המצב הקיים, נחה דעתי, כי סך של 100,000 ₪ הוא סכום סביר של שכ"ט עו"ד, בתיק מעין זה.

54.     השאלה העומדת עתה היא, האם משמעות הדבר היא שיש לחייב את המשיבה במלוא סכום זה של 100,000 ₪? ואם כן, האם לחייבה לשלמו במזומן או בערבות בנקאית, כפי שקבע בית משפט קמא?

55.     עמדתי העקרונית היא, כי על שכ"ט עו"ד לשקף את ההוצאות הממשיות, קרי: הסכומים המלאים והמדויקים אשר משלם הלקוח לעורך דינו (ראה את החלטתי המפורטת, הכוללת אסמכתאות רבות מן המשפט הישראלי, ואף כוללת התייחסות למשפט העברי בסוגיה זו, בבש"א 1692/05 מזרחי נ' חסיד).
     פסיקת שכ"ט עו"ד חלקי, משמעותה כי הצד שזכה במשפט, ייצא, לבסוף, מבית המשפט, בחסרון כיס, ובכך מחטיא ההליך המשפטי את מטרתו.

56.     לאחר ששקלתי, שוב, את נסיבות המקרה, ואת הנתונים הידועים לי בתיק (ייתכן ויש נתונים נוספים שלא הובאו בפניי), והבאתי בחשבון את הערכתי הכללית ביחס להליכים המשפטיים ועלותם, הגעתי למסקנה, כי יש לחייב את המשיבה במתן ערבות על כל הסך של 100,000 ₪. אולם, מחצית מן הסכום ישולם במזומן או בערבות בנקאית, ולגבי המחצית אחרת, ניתן להסתפק בדרך של עיקול הדירה בעיר … שבמדינת ישראל, אם אכן ניתן להטיל עיקול אפקטיבי, שניתן יהיה למימוש, באופן מיידי וקל.


התוצאה

57.     הבר"ע - מתקבלת בחלקה.

58.     המשיבה תפקיד עירבון לזכות המבקשים בסך כולל של 100,000 ₪.

59.     המשיבה רשאית, במקום לשלם את הסכום כולו במזומן או בערבות בנקאית, לשלם מחציתו במזומן או בערבות בנקאית, והמחצית האחרת בדרך של הסכמה לעיקול הדירה של המשיבה ברחוב … בעיר … שבמדינת ישראל, וזאת לאחר שיוצהר על ידי המשיבה, כי הדירה לא נמכרה, ובכל מקרה, כאשר על הדירה אין כל הערת אזהרה או משכנתא.

60.     הביצוע של הפקדת העירבון ורישום העיקול (ובהיעדר אפשרות רישום העיקול - הפקדת העירבון במזומן או בערבות בנקאית על כל הסכום של 100,000 ₪), ייעשה עד ליום 1.10.09, וזאת בגלל הפגרה והחגים.

61.     מאחר וניתן בזה למשיבה פסק זמן ארוך מאוד, לצורך ביצוע האמור לעיל, חזקה על בית משפט קמא, כי אם לא יבוצע פסק דין זה, הוא ישקול שוב, האם יש מקום להפעיל את תקנה 519(ב) רישא לתקנות, וזאת, הן לגופה, והן כחלק מן המדיניות הרצויה של מערכת בתי המשפט, לפיה צו שיפוטי - יש לקיים.

62.     על המשיבה לשאת בהוצאות המשפטיות של המבקשים בהליך זה (דהיינו: תשלום אגרה בסך 412 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מיום התשלום ששילמו המבקשים בקופת בית המשפט, ועד ליום הפירעון בפועל).

63.     בנוסף לכך, אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשים שכ"ט עו"ד, בסך של 4,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין.

64.     אני מורה לגזברות להחזיר למבקשים את הפיקדון ששילמו, על פירותיו. הצ'ק על הסכום הנ"ל, יישלח ויהיה לפקודת משרד עו"ד אקסלרוד, בא כוחם של המבקשים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערובה להוצאות

  2. חיוב תובע בערובה

  3. ערובה להוצאות חברה

  4. ערובה לתשלום הוצאות

  5. הפקדת ערובה תושב חוץ

  6. בקשה לחיוב הפקדת ערובה

  7. הפקדת ערובה בתביעת ביטוח

  8. ערובה להוצאות חוק החברות

  9. ערובה להוצאות בתביעת סרק

  10. הפקדת ערובה בערכאה ראשונה

  11. חיוב בהפקדת ערובה להוצאות

  12. הפקדת ערובה להבטחת הוצאות

  13. הפקדת ערובה לפי חוק החברות

  14. >ערובה להוצאות - חוק החברות

  15. ערובה להוצאות בגלל חסרון כיס

  16. ערובה להוצאות לפי חוק החברות

  17. תקנה 519 - ערובה להבטחת הוצאות

  18. ערובה להוצאות בסך 100,000 ש''ח

  19. ערובה להוצאות תובע המתגורר בחו''ל

  20. ערובה להוצאות בבית משפט לענייני משפחה

  21. צו עסקי-חליפין (מתן ערובה), תשי"ד-1956

  22. צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות - תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון