מחיקת תביעה ייצוגית לפני אישור

האם אפשר למחוק על הסף תביעה מחמת התיישנות, עוד בטרם ניתן אישור להגשת תביעה ייצוגית, שהרי אם התשובה תהא שלילית, דין הערעור להידחות ללא כל דיון לגופו.

בית המשפט ציין כי הלכה פסוקה היא, שבדרך כלל אין זה רצוי לפצל את הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית למספר הליכים, ומן הראוי לדון בטענות מקדמיות הנוגעות לתובענה, ביניהן אף טענות לדחייה על הסף של התובענה, במכלול אחד יחד עם הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, שהרי שאלת דחייתה על הסף של התובענה תיבדק במסגרת הבקשה לאשר התובענה הייצוגיתץ

עם זאת נקבע, שבמקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ולא כלום, אפשר לסלק אותה על הסף.

להלן פסק דין בנושא מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף:

פסק-דין

זהו ערעור על החלטת כב' הרשם ברוך מיום 12.1.07 בת.א. 1925/05 (בש"א 24463/06) שדחתה את בקשת המערערת לסלק על הסף את התובענה שהגיש נגדה המשיב, מחמת התיישנות (להלן:- "ההחלטה").

1. רקע

(א) המשיב, יליד שנת 1968, הגיש נגד המערערת, המשיבות הפורמאליות וכן Philip Morris Products Inc ו- Philip Morris International Inc תביעה כספית ביום 11.7.05 (להלן:- "התביעה") ובקשה לאישור תביעה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

(ב)     על פי הנטען בכתב התביעה, המשיב מעשן סיגריות המיוצרות ו/או משווקות ו/או נמכרות ו/או נסחרות על ידי מי מהנתבעים מאז מלאו לו 14 שנים בכמות העולה על קופסת סיגריות ביום. המשיב מעוניין להיגמל מעישון סיגריות אך חרף נסיונותיו הוא אינו מצליח לעשות כן ולכן טען שעל הנתבעים לפצותו בגין הנזקים      הנובעים מהתמכרותו לעישון סיגריות, לרבות שיפוי בגין עוגמת נפש ובגין הוצאות על ניסיונות גמילה בשיטות שונות.

(ג)     המערערת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף (לרבות הבקשה לאישור תביעה ייצוגית), מחמת התיישנות (להלן:- "הבקשה").
בבקשה טענה המערערת שההתמכרות הנטענת והנזק הנטען נוצרו והתגלו לכל      המאוחר בשנת 1993 ולנוכח סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-     1958 (להלן:      "החוק") וסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן:- "הפקודה"), עילת      התביעה התיישנה זה מכבר.
המשיב הגיש תגובה לבקשה והמערערת הגישה תשובה לתגובה.

(ה)     ביום 12.1.07 ניתנה ההחלטה שדחתה את הבקשה.
בית משפט קמא קבע שאין בידיו בשלב זה תשתית ראייתית להכריע בבקשה וטענת ההתיישנות תישמר למערערת לשלב שלאחר שמיעת הראיות, זאת בשל טענת המשיב שמשנת 1993 ועד היום הוא מנסה להיגמל מעישון באמצעים שונים וניסיונותיו עתידיים להמשך גם בעתיד, טענה המקימה יסוד להתגבשותה של עילת תביעה נמשכת, שאינה נתונה להתיישנות.

     על החלטה זו הוגש הערעור דנן.

2. טענות המערערת

(א) על פי העובדות שבכתב התביעה, הן ההטעיה הנטענת, הן מחלת ההתמכרות הנטענת, הן הנזק שנטען - נוצרו והתגלו לכל המאוחר בשנת 1993 ולכן התובענה התיישנה.

(ב) מדובר על התמשכות של פגיעה נטענת (ההתמכרות) ממנה סובל המשיב לטענתו עד היום ולא בעוולה נמשכת, שכן העילה התגבשה והושלמה לכל המאוחר בשנת 1993.

(ג) מהחלטת בית משפט קמא נובע שכל עוד אדם מנסה להירפא ממחלתו או להקל על סבלו, לא תתיישן תובענתו לעולם. זוהי תוצאה בלתי סבירה ואין לקבל אותה.

(ד) בית משפט קמא שגה שערבב בין מובניו השונים של המושג "נזק" שבסעיף 89(2) לפקודה. העוולה נוצרת לכל המאוחר כאשר ארע נזק במובן פגיעה, ובענייננו - התמכרותו של המשיב לעישון סיגריות ומירוץ ההתיישנות מתחיל, לכל המאוחר, כאשר התובע גילה את תוצאת הפגיעה, קרי את הנזק, ובענייננו - הצורך של המשיב להיגמל מהעישון ולהוציא כספים בשל כך, החל משנת 1993.

(ה) בקשת הסילוק על הסף הסתמכה על העובדות שנטענו בתובענה ולכן טעה בית משפט קמא כאשר קבע שאין בידו תשתית ראייתית להכריע בבקשת הסילוק.

3. טענות המשיב

(א) יש לדחות את הערעור על הסף, שכן לנוכח ע"א 5187/01 יוסף ברנע ואחרים נ' מדינת ישראל, פד"י נז(1), 545 לא ניתן למחוק על הסף את התביעה, כל עוד לא ניתן אישור להגשת התביעה כייצוגית, שכן התביעה עצמה לא נחשבת כמוגשת.

(ב) לחלופין טוען המשיב שהטענות המועלות על ידו בתביעה מחייבות בירור עובדתי ומשפטי מקיף ובית המשפט לא מסלק בנקל תביעה על הסף.


(ג) המשיב חייב עקב התמכרותו להמשיך ולעשן לפחות חפיסה אחת של סיגריות מדי יום ולכן מדובר בעוולה מתמשכת. ניסיונות הגמילה של המשיב נמשכים ויימשכו. עוולה מתמשכת דוגמת זו יוצרת עילת תביעה חדשה מדי יום ביומו (ע"א 35/71 חברת ישראל אוסטרליה נ' מושב בני דרור, פד"י כ"ז(1) 225, 228).

(ד)     גרסת המערערת שממנה עולה לכאורה ש-7 שנים ממועד התמכרותו של אדם      לעישון סיגריות אין לו יותר זכות ו/או עילת תביעה נגד המעוול שגרם      להתמכרותו, דינה להידחות. מועד תחילת מירוץ ההתיישנות הוא המועד בו יגמל      המערער מהתמכרותו.

4. דיון והכרעה

(א) בפתח הדיון אדרש לשאלה האם אפשר למחוק על הסף תביעה מחמת התיישנות, עוד בטרם ניתן אישור להגשת תביעה ייצוגית, שהרי אם התשובה תהא שלילית, דין הערעור להידחות ללא כל דיון לגופו.

הלכה פסוקה היא, שבדרך כלל אין זה רצוי לפצל את הדיון בבקשה לאישור      תביעה ייצוגית למספר הליכים, ומן הראוי לדון בטענות מקדמיות הנוגעות      לתובענה, ביניהן אף טענות לדחייה על הסף של התובענה, במכלול אחד יחד עם      הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, שהרי שאלת דחייתה על הסף של התובענה      תיבדק במסגרת הבקשה לאשר התובענה הייצוגית (רע"א 8268/96 רייכרט נ'      שמש, פד"י נה(5) 276, 290).

עם זאת נקבע, שבמקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין      בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ולא כלום, אפשר לסלק אותה על הסף (שם,      שם).
סבורה אני, שמקום בו התובע לא יזכה בתביעתו אף אם כל העובדות הנטענות בכתב התביעה יתבררו כנכונות, לנוכח טענה מקדמית שיש בפי המשיב ושבכוחה לסלק על הסף את התובענה מחמת התיישנות, ללא כל צורך בהבאת ראיות והוכחות, אפשר ואף ראוי, לסלק על הסף את התובענה ולהימנע הן מהגשת תגובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית הן מהדיון בבקשה.
בכך ייחסכו עלויות לצדדים וזמן שיפוטי יקר.

משכך, איני מקבלת את טענת המשיב דכאן, שאין אפשרות למחוק את התובענה      על הסף      עוד בטרם אושרה כתובענה ייצוגית, ואבחן את המקרה לגופו תוך      התייחסות לעובדות העולות מכתב התביעה כאילו הובררו כנכונות.

(ב)          המשיב, יליד 1968, מעשן סיגריות מגיל 14, קרי משנת 1983.
          בשנת 1993 עבר המשיב ניסיון גמילה ראשון באמצעות טיפול הוליסטי, בשנת      1996 עבר המשיב ניסיון גמילה נוסף בעזרת תה סיני, אחרי כן ניסה להיגמל      בעזרת מסטיקים - ניקורט וב-2004 עבר ניסיון גמילה בעזרת טיפול קבוצתי.
עצם קיומם של מחקרים בשנים האחרונות שקבעו שהעישון גורם להתמכרות אינו משנה את המסקנה שלנוכח ניסיון הגמילה הראשון שעבר המשיב כבר בשנת 1993, הרי שמאותה שנה ידע המשיב שהוא מכור לסיגריות.

          המשיב מבסס את תביעתו על הטעית המערערת והמשיבים הפורמאליים ביחס      להימצאות חומר ממכר בסיגריות. בין היתר כותב המשיב בכתב התביעה כי      "לתובע נגרמו ונגרמים נזקים הקשורים ישירות לעצם ניסיונות הגמילה בגין      התמכרותו..."(סעיף 39); "תובענה זו...מתמקדת בנזקים והוצאות הכרוכים ו/או      הקשורים לעצם הנסיון לגמילה" (סעיף 40); "התובע יטען כי הוא זכאי לפיצוי      בגין נזקיו הפיסיים, הנפשיים והכלכליים הקשורים להתמכרות זו לסיגריות"      (סעיף 42); "הנתבעים, הטעו את צרכניהם...וגרמו להם להאמין כי בצורכם      מוצרי טבק, הם צורכים מוצר שאין עמו סכנת התמכרות" (סעיף 46) (הדגשה      במקור - ה.ג.).

          עינינו הרואות, שהנזק אליו מפנה המשיב הוא אותה התמכרות שבעטיה נאלץ      לעבור ניסיונות גמילה, על דבר קיומה ידע ב-1993, וניסה להגמל מאז.


          סעיף 89(2) לפקודה קובע כלדקמן:

"לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות - 'היום שנולדה עילת התובענה' הוא אחד מאלה:...
(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל -      היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו      נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה      תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק."

לנוכח העובדה שהמשיב עבר ניסיון גמילה ראשון שלא צלח בשנת 1993, וזאת ככל הנראה לאחר שניסיונות גמילה עצמאיים שלו כשלו, בצירוף העובדה שהמשיב עותר לפיצויים בגין נסיונות אלו, אין מנוס מהסקת המסקנה שמירוץ ההתיישנות החל משנה זו, בה התגלתה אותה התמכרות.

     (ג)          לטענת המשיב מדובר בעוולה מתמשכת הנולדת מחדש בכל רגע של עישון ושכל הצתת סיגריה יוצרת לו עילת תביעה. בטענה זו מתבסס הוא על אסמכתאות משפטיות שאין בהן כדי לסייע לו. כך, למשל, ע"א 35/71 הנ"ל המתייחס למצב בו נתבע תופס מקרקעין שלא כדין - ועילת תובענה חדשה נולדת בכל יום בו הוא עדיין תופס, וכפי שבית המשפט מציין: "בכל יום שהיא קיימת נולדת עילת תובענה חדשה והיא נחסמת בתום תקופת ההתיישנות שלאחר אותו יום (שם, עמ' 228). אין זה המצב כאן. היות המשיב מכור - אין עילת התביעה. עילת התביעה היא המעשים או המחדלים הנטענים כלפי המערערת כאלו שגרמו להתמכרות.
               עוד טען המשיב שהתמכרות היא מצב נמשך אשר נזקיו אינם מגובשים ולכן נולדים ראשי נזק מתמשכים שרק מחריפים עם חלוף הזמן ושמועד גיבושו הסופי של נזקיו יהיה במועד בו יגמל מהתמכרותו. איני מקבלת טענות אלו, ואסביר:
               כאמור לעיל, המשיב מבסס את תביעתו על התמכרותו לסיגריות. אותה התמכרות, התחילה בנקודת זמן מסוימת שאין אנו יודעים מהי, אולם התגלתה, לכל המאוחר, בשנת 1993. ברגע שהתגלתה ההתמכרות, כמוה כמחלה שהתגלתה במועד מסוים ומאותו מועד עלולה להחמיר. כמו במצב של מחלה נמשכת, שנזקיה אינם מגובשים במועד בו התגלתה ועלולים להחריף עם הזמן, כך הדבר באשר להתמכרות.

               לעניין זה נקבע זה מכבר כדלקמן:-

          "נפסק, כי נתגלה אין פירושו נתגבש - אלא מספיק שיש ראיה לסימני הנזק-הפגיעה, ואפילו לאחר מכן הוסיף והתפתח נזק חמור הרבה יותר. יש להבדיל בין אירוע הנזק לבין היקפו."
(ע"א 831/80 זמיר נ' כימיקליים ופוספטים בע"מ, פד"י לז(3) 122, 128).

זאת ועוד.
ניתן להקיש על המקרה בו עסקינן מע"א 7707/01 עליזה צורף נ' קופת      חולים של ההסתדרות הכללית (תק-על 2005(4) 1733; להלן: "עניין צורף").
בעניין צורף המערערת עבדה כטכנאית רנטגן אצל המשיבה. בשנת 1973 החלה המערערת לסבול בעיות בעיניה. בשנת 1978 אובחנה המערערת כחולה במחלת הקטרקט. בשנת 1984 במסגרת הליך בפני בית הדין האזורי לעבודה נגד המוסד לביטוח לאומי, הוגשה חוות דעת רפואית שהכירה באפשרות קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המערערת לבין מחלת הקטרקט. בשנת 1988 הגישה המערערת תביעה לבית משפט לקבלת פיצויים מהמשיבה בגין אחריותה למחלה ממנה סבלה. המערערת טענה שכיוון שמדובר ברשלנות מתמשכת מצד המשיבה, הרי הנזק המשיך להיגרם ולהתחדש מדי יום ביומו במהלך עבודתה ולכן יש לחשב את תקופת ההתיישנות ביחס לכל נזק ונזק כדי לבדוק אם חלפה לגביו תקופת ההתיישנות.

בית המשפט העליון קבע:

"במקרה זה אין מדובר באירוע חד-פעמי אלא בתהליך מתפתח לאורך      זמן, עת      המערערת ספגה קרינה במהלך עבודתה. מכל מקום, מרגע      שנתגלה הקטרקט ברור      כי נתגלה הנזק. עצם העובדה שהנזק החמיר      לאחר גילויו אין בכוחה להשעות את תקופת ההתיישנות, משטענה      המערערת כי מחלת הקטרקט התגלתה בשנת 1978, ומשתביעתה נסבה      כולה על מחלת הקטרקט. על כן, יש להתייחס למועד זה כמועד      הגילוי, אף אם מדובר בנזק שלא הופיע בהבזק אחד, אלא בנזק      שהתפתח באופן הדרגתי ולאורך שנים, עד שמצא ביטוי עם גילוי      הקטרקט." (שם, פסקה 10).

כמו בעניין צורף, כך במקרה דנן - לא מדובר באירוע חד פעמי אלא בתהליך מתפתח לאורך זמן שסיומו עם התמכרותו של המשיב לסיגריות. ברגע שגילה המשיב את דבר התמכרותו לסיגריות, ומשתביעתו מבוססת כולה על התמכרות זו ואל חוסר יכולתו להגמל, יש להתייחס לשנת 1993 כאל מועד הגילוי, ועצם העובדה שהנזק החמיר לאחר גילויו לא משעה את תקופת ההתיישנות.

(ד)     לסיום אוסיף, שמאחר שאין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, שכן המערערת העלתה את טענת ההתיישנות מתוך העובדות העולות מכתב התביעה, אין שום מניעה שתינתן החלטה הדוחה תביעה מחמת התיישנות, תוך ויתור על בירור עובדתי והבאת ראיות, ובכך ייחסך זמן שיפוטי יקר ותצומצמנה עלויות.

5. סוף דבר

הערעור מתקבל. התביעה שהגיש המשיב נגד המערערת ונגד המשיבות הפורמאליות נדחית על הסף מחמת התיישנות.

המשיב ישא בהוצאות המערערת וכן בשכר טרחת בא כוחה בסך 6,000 ש"ח ומע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמול לתובע המייצג

  2. חוק תובענות ייצוגיות

  3. מינוי בודק בתביעה ייצוגית

  4. אי מינוי בודק בתביעה ייצוגית

  5. עורך דין תביעות ייצוגיות

  6. סעד הערכה בתביעה ייצוגית

  7. תביעה ייצוגית בדיני עבודה

  8. ביטול אישור תביעה ייצוגית

  9. בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  10. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  11. אגרת שלטים - תביעה ייצוגית

  12. אגרת גרירה - תביעה ייצוגית

  13. היטל שמירה - תביעה ייצוגית

  14. תביעה ייצוגית נגד שלמה סיקסט

  15. תביעה ייצוגית נגד משרד האוצר

  16. מתי אפשר להגיש תביעה ייצוגית

  17. תביעה ייצוגית נגד חברה קדישא

  18. תביעה ייצוגית על שיחות מחו''ל

  19. תביעה ייצוגית נגד חברות ביטוח

  20. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  21. מחיקת תביעה ייצוגית לפני אישור

  22. פסילת הודעת חדילה בתביעה ייצוגית

  23. תביעה ייצוגית נגד אתרי קופונים

  24. תביעה ייצוגית פירוט מחיר שיחות

  25. האינטרס הציבורי בתביעה ייצוגית

  26. תביעה קבוצתית - תובענה ייצוגית

  27. עילת תביעה אישית תביעה ייצוגיות

  28. הכרה בחלק מתביעה כתביעה ייצוגית

  29. תביעה ייצוגית - יתרונות וחסרונות

  30. עמלת רישום פעולה - תביעה ייצוגית

  31. בקשה לאישור תובענה מנהלית כייצוגית

  32. תביעה ייצוגית בגין נזק לבעלי מניות

  33. כרטיסי גירוד חישגד - תביעה ייצוגית

  34. תביעה מנהלית ייצוגית להחזר אגרת שילוט

  35. תביעה ייצוגית בנושא פרשנות סעיף בחוק

  36. תביעה ייצוגית בנושא גביית ארנונה ביתר

  37. תשובה לתגובה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  38. אישור תביעה ייצוגית בנושא תוכנית "האח הגדול"

  39. בקשה להכיר בתביעה ברכיב הפנסיה, כתביעה ייצוגית

  40. תביעה ייצוגית בנושא שיטת ההצמדה בתשלומי ארנונה

  41. תביעה ייצוגית: תנאי השימוש והפקיעה של תווי קניה

  42. האם חייבים לשלוח מכתב התראה לפני תביעה ייצוגית

  43. תביעה ייצוגית נגד מאפיה שציינה "כשר" על אריזת הלחם

  44. צירוף נתבע נוסף במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  45. תביעה ייצוגית: גביית יתר של דמי אשראי בפוליסות ביטוח

  46. על המבקש לאשר תביעה ייצוגית לפרט את טיעוניו ולהציג אסמכתאות

  47. תביעה ייצוגית: הנחות מועדון You ביחס לתדלוק בסולר בתחנות דור-אלון

  48. תביעה ייצוגית בגין זיהום מים חמור כתוצאה מהזרמת סולר למערכת המים

  49. תביעה ייצוגית בגין אי העמדת שירות קו חינם טלפוני (1-800) לטיפול בתקלות

  50. תביעה ייצוגית כי במברשת שיניים לא ניתן להחליף את הסוללה המסופקת עם המוצר

  51. תביעה ייצוגית: מחיר סולר ללקוחות פזומט בתחנות פז שאינן כלולות בהסדר פזומט

  52. תקנות תובענות ייצוגיות - סדרי עבודתה של הנהלת הקרן למימון תובענות ייצוגיות

  53. הטעיית הציבור בפרסום תוספי המזון האמורים כמוצרים לטיפול ומניעה של מחלות החורף

  54. תביעה ייצוגית על גבינת "סקי" מתוצרת שטראוס שמכיל שני גביעי גבינה לבנה 5% שומן

  55. תביעה ייצוגית: חישוב הזכאות לפנסיית נכות, מפלה נשים לעומת גברים בעלי נתונים דומים

  56. תקנות תובענות ייצוגיות (סיוע במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות), התש''ע-2010

  57. תביעה ייצוגית: גביית יתר של ארנונה, בגין מעברים ושטחים משותפים בנכסים שאינם למגורים "במרכז מסחרי"

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון