מה התנאים למתן צו מניעה זמני

מה התנאים למתן צו מניעה זמני ?

המבקש צו מניעה זמני, צריך לעמוד במספר תנאים הכרחיים:

-     עליו להראות כי עומדת לזכותו עילת תביעה טובה.
-     עליו לבוא לבית המשפט בידיים נקיות ובתום לב, וללא שיהוי
-     עליו להצביע על נזק שייגרם לו כתוצאה מאי מתן הצו, ונזק זה צריך להיות גדול וחמור יותר מן הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו נגדו, וכי הנזק אינו בר פיצוי בכסף
-     עליו להראות כי אין זהות בין הסעד הזמני לסעד העיקרי בתובענה.

להלן החלטה בנושא תנאים למתן צו מניעה זמני:

החלטה

1.     עסקינן בבקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן - "הבנק"), לעכב את כל הליכי ההוצאה לפועל שננקטים על ידו במסגרת תיק 01-77405-06-8 ובכלל זה את ההליכים למימוש משכון על נכס הידוע כחלקה 503 בגוש 6711 ביהוד (להלן - "המגרש"). הבקשה הוגשה במסגרת תובענה שהגישה המבקשת, סונוווקס אמריקה בע"מ (להלן - "המבקשת" או "סונוווקס") נגד הבנק, במסגרתו עתרה למתן פסק דין הצהרתי לפיו המשכון שנעשה על המגרש לטובת הבנק, פקע ולחילופין - המבקשת זכאית לבטלו ולחילופי חילופין - כי אין כל חוב ו/או עילה בגינו רשאי הבנק לפעול למימוש המשכון. כן עתרה המבקשת למתן צו לביטול רישום המשכון במנהל מקרקעי ישראל וברשם החברות, וצו מניעה קבוע הזהה בתוכנו לצו המניעה הזמני המבוקש במסגרת הבקשה דנן.


2.     הרקע
סייפקס נכסים בע"מ (להלן - "סייפקס") הינה חברה פרטית אשר בעלי מניותיה הם אהרון וקסלמן (להלן - "וקסלמן") ואחרים. בשנת 1991 רכשה סייפקס חלקה בהוד השרון מאדם בשם ויזנפלד, במטרה לחלק את החלקה למגרשים ולמכרם. סייפקס פנתה לבנק לקבל אשראי למימון עסקת ויזנפלד, ולשם כך נפתח חשבון שמספרו 342259. במסגרת הסכם האשראי שנחתם בין הבנק לבין סייפקס, היה על סייפקס לספק בטחונות לבנק. על פי סיכום בין השותפים בסייפקס, היה על כל אחד להמציא בנפרד ערבות בנקאית על סך 125,000$. בפועל סוכם בין וקסלמן לבין אנגלהרט - שהיו השותפים בסייפקס לבין סנוווקוס, כי במקום ערבות בנקאית על סך 125,000$, שהיה על וקסלמן להמציא לבנק, ישועבד לטובת הבנק נכס מקרקעין של סנוווקוס, בשעבוד מוגבל לגובה הערבות הבנקאית. לצורך כך, נפתח חשבון מיוחד בבנק המשיב על שם המבקשת, חשבון מספר 342283, שכל יעודו לטענת המבקשת, היה לאפשר את שעבוד הנכס לטובת המשיב. בחשבון לא היתה כל פעילות פיננסית של המבקשת והוא נסגר בשנת 2003.

אין חולק, כי בשנת ביום 16.11.1992, נערכה איגרת חוב, ללא הגבלה בסכום, במסגרתה משכנה המבקשת - סנוווקס אמריקה בע"מ, לטובת הבנק את המגרש (נספח 1 לתצהיר מר וקסלמן). ביום 23.7.1996 תוקנה איגרת החוב, כך שסייפקס נוספה כלווה נוספת, ונקבע כי אגרת החוב תבטיח גם את התחייבות הלווה הנוספת עד לסך של 125,000$.

אין חולק כי המשיב שלח לסנווקס אישור בכתב, כי חרף האמור באגרת החוב, שהיא איננה מוגבלת בסכום, לא ידרוש ממנה הבנק, במסגרת ערבותה לסייפקס, סכום העולה על סך 125,000$.

בשנת 2002 דרש הבנק מסייפקס פרעון חובותיה. לאחר מימוש נכסים שונים ששועבדו לבנק, החל הבנק בפעולות למימוש המשכון שנתנה סנוווקס לבנק עבור סייפקס, על המגרש ביהוד. כנגד פעולות אלו מכוונת הבקשה דנן.

טענתה המרכזית של המבקשת הינה, כי המשכון על המגרש ביהוד נרשם להבטחת האשראי שנתן הבנק לסייפקס בגין עסקת ויזנפלד בלבד. והואיל והאשראי שנתן הבנק לסייפקס במסגרת עסקת ויזנפלד נפרע במלואו, המשכון פקע, ואין למשיב כל זכות מכוחו יוכל לפעול כלפי המבקשת ואין לו כל עילה למימוש המשכון.


3.     טענות נוספות של המבקשת
בשנת 1997 רכשו סייפקס, גאיהל בע"מ (להלן - "גאיהל") וקבוצת משקיעים פרטיים מגרש בהרצליה. הזכויות במגרש היו 56% בבעלות סייפקס, 28% בבעלות גאיהל ו-16% משקיעים פרטיים (להלן - "המגרש בהרצליה"). לצורך מימון הרכישה והבניה על המגרש בהרצליה, פנו סייפקס וגאיהל לבנק המשיב לקבלת מימון. לצורך כך, נפתח חשבון חדש אצל המשיב, המשותף לסייפקס ולגאיהל - חשבון מס' 375319 (להלן - "החשבון המשותף") כאשר על פי הסכם בין סייפקס, גאיהל והבנק, חלוקת האחריות לחובות ולהתחייבויות בחשבון זה יהיו - 25% סייפקס ו-75% גאיהל בע"מ (נספח 19 לבקשה). בשנת 2000 נרשמה משכנתא לטובת הבנק על זכויות סייפקס, גאיהל והמשקיעים הפרטיים, על המגרש בהרצליה.

באותה שנה רכשה סייפקס מגרש גם בהוד השרון, הידוע בחלקה 53 בגוש 6453 ומשכנה אותו לטובת המשיב.

     בשנת 2002 החליט הבנק להעמיד לפרעון מיידי את כל חובותיה של סייפקס כלפיו, חובותיה בחשבונה הנפרד והחובות בחשבון המשותף לה ולגאיהל.

לטענת המבקשת, במסגרת הפעולות שנקט בהן הבנק, מונה כונס נכסים למגרש בהרצליה, והמגרש נמכר לגאיהל. לטענת המבקשת, הואיל והיא היתה הבעלים של 56% מן המגרש, ומאידך - אחראית רק ל-25% מן החובות בחשבון המשותף, היה על הבנק לזקוף 56% מן התמורה שהתקבלה ממכירת המגרש על חשבון התחייבויות המבקשת בחשבון המשותף. בפועל, הבנק זיכה את החשבון המשותף במלא התמורה שהתקבלה ממכירת המגרש, כך שבפועל סייפקס "שלמה" יותר מכפי שהיתה צריכה לשלם, לפרעון החוב בחשבון המשותף.

טענה נוספת בפי המבקשת, היא כי גם המגרש בהוד השרון נמכר בסכום הנמוך משוויו, תוך גרימת נזקים כבדים לסייפקס. עוד טוענת המבקשת כי המשיב חייב את סייפקס בריביות שלא כדין.

למעשה, טענתה של המבקשת הינה כי סייפקס לא חייבת כספים לבנק, שבגינם יש מקום לפעול למימוש המשכון, לא מתנהלים הליכים בין הבנק לבין סייפקס מהם ניתן ללמוד על קיום חוב של סייפקס לבנק, והבנק לא תמך את תשובתו בתצהיר, כך שלא הובאה כל ראיה על קיומו של חוב של סייפקס לבנק, מכוחו יכול הבנק לפעול למימוש המשכון. התנהלות הבנק מאז שנת 2002, עת העמיד לפרעון מיידי את כל התחייבויות סייפקס, נעשתה באופן בלתי סביר, לא הגון, תוך העדפת אינטרסים של צדדים שלישיים וגרימת נזק לסייפקס, והתנהלות הבנק נגועה ברשלנות ו/או בחוסר תום לב, באופן שהביא לאי מילוי החוב, ובשל כך מופטרת המבקשת מערבותה לסייפקס ולחילופין - זכאית להצהרה אודות ביטולה.


4.     טענות הבנק המשיב
בתגובתו הסתפק המשיב בטענות משפטיות ולא צרף תצהיר נגדי. הבנק טען לשיהוי בהגשת הבקשה, שכן משנת 2002 ידעה המבקשת, וידעה מנהלה והמצהיר מטעמה - מר וקסמן - כי בדעת הבנק לממש את השעבודים שהועמדו לזכותו על פי אגרת החוב נשוא הבקשה.

עוד טוען הבנק כי המשכון מקים למשיב זכות קניינית, ואין לפגוע בזכותו הקניינית של הנושה המובטח, אלא בהסכמתו המפורשת, ועל בית המשפט לקמץ ידו בהענקת סעד של צו מניעה הפוגע בזכותו הקניינית של בעל דין.

המשיב טוען כי לא התקיימו התנאים למתן צו מניעה זמני: המבקשת לא הראתה 'זכות לכאורה' בתביעתה, מאזן הנוחות פועל לטובת המשיב והנזק שייגרם למבקשת, אם בכלל, ניתן לפיצוי כספי. עוד בפי המשיב טענות לעניין התנהגות המבקשת.


5.     דיון
המבקש צו מניעה זמני, צריך לעמוד במספר תנאים הכרחיים:
-     עליו להראות כי עומדת לזכותו עילת תביעה טובה.
-     עליו לבוא לבית המשפט בידיים נקיות ובתום לב, וללא שיהוי
-     עליו להצביע על נזק שייגרם לו כתוצאה מאי מתן הצו, ונזק זה צריך להיות גדול וחמור יותר מן הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו נגדו, וכי הנזק אינו בר פיצוי בכסף
-     עליו להראות כי אין זהות בין הסעד הזמני לסעד העיקרי בתובענה.

האם עמדה המבקשת בתנאים אלו, והאם הינה זכאית לסעד של צו מניעה זמני?


6.     שיהוי
כלל הוא, שאל לו למבקש סעד דחוף, ובכלל זה סעד של צו מניעה זמני שהינו סעד מן היושר, להשהות פנייתו לבית המשפט. הימנעותו של מבקש הסעד מלפעול במהירות ראויה מלמדים שהעניין אינו דחוף, והשיהוי מכשיל את עתירתו לסעד זמני (ראה: ע"א 5095/93 פ.א.ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר שותפות לבניין ופיתוח, פ"ד מט(1) 730).

טענתו העיקרית של המשיב, כי אין להעניק למבקשת את הסעד המבוקש על ידה, נעוצה בשיהוי הרב מאז הותרתה המבקשת לראשונה על ידי הבנק, עוד בחודש ספטמבר 2002 (נספח ג' לתגובה) כי הבנק יפעל למימוש המשכון, ועד למועד פנייתה לבית המשפט - תקופה של למעלה מ- 4 שנים.

תשובת המבקשת לטענת השיהוי שמעלה המשיב הינה, כי ראשית, מכתב ההתראה עליו נסמך הבנק, נשוא נספח ג' לתגובת המשיב, נשלח אליה כאל מכותבת בלבד, ואינו מהווה מכתב דרישה לפרעון החוב. שנית, לאחר מכתב זה, שלח הבנק מכתב נוסף, בחודש דצמבר 2002, אשר מוען לסייפקס ולגאיהל, שעניינו החוב בחשבון המשותף. המכתב אינו מזכיר את המשכון נשוא הבקשה, והמבקשת אפילו לא נכללת ברשימת הנמענים אליהם נשלח המכתב. זאת ועוד, לטענת המבקשת, בשנת 2003 פעל המשיב למימוש שעבודים אחרים, שתמורתם נזקפה לחשבון החוב של סייפקס, כך שמכתב ההתראה מ-9/02 חדל להיות רלבנטי. באם הבנק סבר, שלאחר המימושים הללו נותר חוב של סייפקס, היה עליו להוציא למבקשת מכתב דרישה עדכני, ורק אז, אם לא היתה מבקשת פועלת - ניתן היה להעלות נגדה טענה קלושה של שיהוי. בפועל, חזר בו הבנק מטענתו בדבר החוב שוקסלמן ערב לו, מכאן שהמבקשת לא היתה צריכה לנקוט בפעולה כלשהי, ואין לזקוף לחובתה את אי נקיטת הצעדים המתבקשים בתובענה.

בסיכומים מפנה ב"כ המבקשת לפסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 8630/05 ניר שיתופי אגודה ארצית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ נ' עירית הוד השרון. שם הבחין בין המשפט בין טענת שיהוי המועלת ביחס לתובענה כולה, לבין טענת שיהוי ביחס לבקשה לצו מניעה זמני בקבעו: "אף כאשר נטען שיהוי בגדרה של בקשה למתן סעד זמני בוחן בית המשפט את יסוד ההשתהות. ואולם, המועד ממנו נבדקת ההשתהות בהגשת בקשה למתן סעד זמני אינו המועד בו קמה עילת התביעה, אלא המועד בו קם הצורך בסעד זמני. אעיר, כי פעמים רבות המועד בו קמה עילת התביעה והמועד בו קם הצורך בסעד זמני חד הם, אך אין אלו פני הדברים תמיד. חשיבותו של המועד בו התעורר הצורך בסעד זמני נובעת מאופייה של הבקשה למתן סעד זמני. ככלל, נדונה בקשה למתן סעד זמני בטרם נתבררה התביעה לגופה וממילא בטרם קבע בית המשפט כי עומדת לתובע הזכות לה הוא טוען. משכך, לא ייעתר בית המשפט לבקשה, אלא אם המבקש שכנעו כי דוחק הנסיבות מחייב התערבות מוקדמת על דרך של מתן סעד זמני. מבקש שהשהה בקשתו יתקשה לשכנע את בית המשפט כי אכן קיימת בה דחיפות המצדיקה מתן סעד זמני".

עולה מן הדברים כי כדי לבחון אם השתהתה המבקשת בהגשת בקשתה למתן צו מניעה זמני, יש לבחון מהי נקודת הזמן בה הפכו הנסיבות לכאלו המעוררות את הצורך בסעד הזמני. נסיבות אלו התעוררו עם הגשת הבקשה למימוש משכון.

אמנם, כבר בשנת 2002 הובא לידיעת המבקשת, כי סייפקס חייבת לבנק סכומים נכבדים, ואי פרעון החוב עלול להביא למימוש כל הבטחונות שנמצאים בידי המשיב, ובכלל זה, הבטוחה נשוא אגרת החוב נשוא הבקשה. אלא שבאותה עת, עמדו לזכות הבנק בטחונות ששווים הכספי היה גבוה מן הבטוחה דנן, שאינה מבטיחה אלא חלק זניח בחובה הכולל של סייפקס לבנק. ואכן, הבנק פעל למימוש הבטוחות האחרות, ועל כן - אין לראות בהשתהותה של המבקשת מלהגיש הבקשה למתן צו מניעה זמני, שימנע מימוש הבטוחה נשוא איגרת החוב, משום שיהוי. המועד בו התעורר הצורך בסעד של צו מניעה זמני, הוא המועד בו הוגשה הבקשה למימוש משכון. ונזכיר, כי לא הוכח שקדמה לבקשה זו התראה או דרישה שהופנתה על ידי הבנק למבקשת, לפרוע את הסכום המובטח באיגרת החוב, מתוך חובה הכולל של סייפקס. הבקשה למימוש משכון הוגשה ביום 16.10.06. בעקבותיה התקיימו הליכים בתיק ההוצאה לפועל בטענת 'פרעתי', במסגרתם עתרה המבקשת לעיכוב הליכי מימוש המשכון. במקביל, הגישה תביעתה דנה ביום 24.1.07. המשיב הגיש בקשה למחיקה על הסף של טענת 'פרעתי', בין היתר בנימוק, שהטענות המפורטות בו אינן בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 28.6.07 הסכימו הצדדים לעכב ההליכים עד ליום 1.11.07 כדי לאפשר למבקשת לפנות לבית המשפט בבקשה דנן.

בנסיבות אלו, הצורך הדחוף בסעד הזמני של צו מניעה התעורר רק משהוגשה הבקשה למימוש משכון ללשכת ההוצאה לפועל. עד לאותה עת, נוהלו הליכים אחרים על ידי המשיב למימוש בטוחות אחרות שעמדו לזכותו. המבקשת, שאיננה החייבת העיקרית, יכולה היתה להניח כי די יהיה במימוש הבטוחות האחרות כדי לפרוע את מלא חובה של סייפקס, חוב שהוא כאמור שנוי במחלוקת. מכל מקום, לא היה צורך בסעד דחוף של צו מניעה, שכן לא היו הליכים תלויים ועומדים אותם היה צריך לעצור.

יטען הטוען כי המבקשת השתהתה בהגשת בקשתה, שהוגשה רק ביום 20.8.07, כ- 10 חודשים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל. אכן, קיים שיהוי בהגשת הבקשה, אך המבקשת לא ישבה באותה עת באפס מעשה, אלא פעלה במסגרת הליכים בהוצאה לפועל, ואף זכתה לצו לעיכוב הליכים. בנסיבות אלו - לא הייתי זוקפת לחובת המבקשת את השתהותה בהגשת הבקשה.


7.     זכות תביעה לכאורה
הלכה פסוקה היא, כי על המבקש סעד של צו מניעה זמני, להוכיח עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות אשר לכאורה קנויה לו (ראה: ע"א 483/85 לב ואח' נ' דגם מערכות בע"מ, פ"ד ל"ט (4) 729; ע"א 2512/90 סופרגז חב' ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער, פ"ד מ"ה (4) 405 ועוד).

אקדים ואציין, כי טענתה של המבקשת, כי לא הוכח על ידי המשיב קיומו של חוב שחבה סייפקס לבנק, בהעדר תצהיר נגדי, אינה יכולה לעמוד. לבקשתה לצו מניעה זמני צרפה המבקשת את טופס הבקשה למימוש המשכון (נספח 1) אליו מצורף תצהירה של גב' דולי טל, מנהלת מדור באגף לבקרה ולגביית חובות במשפט, בהנהלה הראשית של המשיב, ובו היא מצהירה על יתרת חובה של סייפקס לבנק, נכון ליום 17.9.06 על סך כולל של 7,020,682.39 ₪.

טענתה המרכזית של המבקשת הינה, כי המשכון על המגרש ביהוד ניתן על ידי המבקשת עבור סייפקס, בגין עסקה ספציפית, המכונה 'עסקת ויזנפלד'. משתמה עסקה זו, אחרון הבתים נמכר, והאשראי שנטלה סייפקס בגינו - נפרע במלואו עוד בשנים 1996 או 1997, המשכון פקע ו/או אמור היה לפקוע, ואין למשיב זכות לפעול למימוש המשכון בגין חובות אחרים של סייפקס, שקיומם מוכחש על ידי המבקשת.

טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם נוסחה של אגרת החוב, שנועדה להבטיח את כל התחייבויותיה של הממשכנת, מכל מקור שהוא. נוסחה של אגרת החוב קובע כי "אגרת חוב זאת נערכה להבטחת התשלום המלא והמדוייק של כל הסכומים המגיעים ושיגיעו לבנק מהממשכן ו/או מהנערב בקשר למתן השירותים הבנקאיים לממשכן ו/או לנערב על ידי הבנק ו/או בקשר לחיובים אחרים שאינם שירותים בנקאיים, או בכל דרך אחרת, בין שמגיעים מהממשכן ו/או מהנערב לבדו או ביחד עם אחרים, בין שהממשכן ו/או הנערב התחייב בהם או יתחייב בהם בעתיד בתור חייב ו/או בתור ערב ו/או בתור מסב או אחרת, המגיעים ו/או שיגיעו בעתיד, העומדים לפרעון לפני מימוש הבטוחות בניתנות בזה או אחר כך, המגיעים באופן מוחלט או בתנאי, המגיעים במישרין או בעקיפין". נוסח זה מחייב גם את סייפקס, לאור כתב התיקון של אגרת החוב מיום 23.7.96 במסגרתו הוספה סייפקס כלווה נוספת, והוגבלה האחריות בגין חובותיה לסך של 125,000$. התיקון לאיגרת החוב הגביל רק את הסכום המובטח על פי האיגרת לחובות סייפקס, אך היא לא הוגבלה לאשראי שקבלה או תקבל סייפקס במסגרת עסקה ספציפית זו או אחרת. נאמר בכתב התיקון כי "כל יתר הוראות ותנאי אגרת החוב יישארו בתוקפם המלא וללא כל שינוי" וכי כתב התיקון מהווה חלק בלתי נפרד מאיגרת החוב.

זאת ועוד. המצהיר מטעם המבקשת מנסה לטעון כי הבנק קבל את טענת המבקשת כי האשראי הוגבל רק לעסקת ויזנפלד וכי הבנק הכיר בפקיעת המשכון, בהודיעו לו כי הודעה קודמת שנשלחה אליו ביום 10.8.04 בדבר ערבותו לחברת סייפקס - בטלה. אמנם שלח הבנק הודעת ביטול לוקסמן, ובדין, כי אין מדובר בערבות אישית של וקסמן, שהיה מנהלה ובעל מניות בסנוווקס אלא של המבקשת עצמה, ומהודעת הביטול אין ללמוד על פקיעת המשכון.

אם אכן סברה המבקשת כי המשכון פקע עם סיום עיסקת ויזנפלד, מדוע לא פנתה לבנק בצורה מסודרת ובקשה לטפל בביטול המשכון? לא ניתן הסבר מניח את הדעת על ידי מנהלה של המבקשת. משנשאל בחקירה הנגדית, מדוע לא פנה אל הבנק בסמוך לאחר פקיעתו הנטענת של השעבוד, בדרישה לבטלו השיב: "זה לא עלה לי בראש. נגמרה העסקה ואני לא חייב כסף ואני לא ראיתי שום בעיה, הייתי בטוח שזה בוטל. אני לא עושה את זה אף פעם". תשובה זו אינה מתיישבת עם התנהגות המבקשת שבקשה לימים להמיר את המשכון בערבות. משנשאל מנהל המבקשת מדוע לא עשה דבר, כאשר בספטמבר 2002 פונה אליו הבנק ומבקש לפרוע את חובה של סייפקס, השיב, בין השאר, כי היו לבנק בטחונות של עשרות מיליוני שקלים, שכיסו את כל חובה של סייפקס, ועל כן לא עשה דבר (עמ' 2 שו' 5-7), משמע כי הניח כי הביטחונות האחרים יכסו את חובה של סייפקס, והבנק לא יאלץ לממש משכון זה, שנועד להבטיח סכום זניח יחסית בחובה הכולל של סייפקס. כך ציין גם בתצהירו (סעיף 11). ישיבתה של המבקשת ב"שב ואל תעשה" אינה מתיישבת עם ההתנהגות הסבירה המצופה מחברה שמאויימת בכך שימומש נכס מקרקעין עסקי שלה, ששוויו עולה עשרות מונים על החוב שהוא נועד להבטיח, ואשר סבורה כי המשכון בגינו פקע.

הנה כי כן, ספק רב אם המבקשת הצליחה להראות כי קיימת לה טענה טובה לכאורה, המקימה לה זכות תביעה, לפיה המשכון פקע, שכן הוא נועד להבטיח אשראי ספציפי בעסקה ספציפית.

8.     מאזן הנוחות
על העותר בבקשה להושיט לו סעד של צו מניעה זמני להראות, כי מאזן הנוחות פועל לטובתו, קרי: שאם לא יושט לו הסעד המבוקש, יגרם לו נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי, ואי הנוחות שתגרם לו עולה על זו שתגרם לצד השני (ראה: : א. וינוגרד צווי מניעה, חלק כללי, עמ' 148, רע"א ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר. שותפות לבניין ופיתוח, פ"ד מט(1) 730).

בעניין זה קיימת "נוסחת איזון", בין עילת תביעה רצינית, המתבססת על זכות קנויה לכאורה ועל סיכויי הצלחה בתביעה, לבין מידת הנזק העלולה להיגרם לכל אחד מן הצדדים וטיבו של הנזק. נוסחת האיזון קובעת יחס הפוך: ככל שהזכות לכאורה טובה וחזקה יותר, כך נדרש פחות שמאזן הנוחות יטה לעבר המבקש. ולהפך - ככל שהזכות לכאורה חלשה יותר, כך על המבקש להראות, כי מאזן הנוחות נוטה לעברו.

בענייננו, זכות התביעה עליה מצביעה המבקשת קלושה, וסיכויה להצליח בתביעתה אינם טובים. לפיכך, עליה לשכנע כי מאזן הנוחות פועל באופן מובהק וברור לטובתה.

טוענת המבקשת בסיכומיה, כי באם לא יינתן צו המניעה, יגרם לה נזק בלתי הפיך אם תתקבל תביעתה, שכן הנכס יימכר ולא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו. מדובר בנכס עסקי מניב, ששוויו כ- 2 מליון $, המהווה מקור הכנסה למבקשת, ויש בדמי השכירות השנתיים כדי להבטיח כמעט את כל גובה החוב המובטח במשכון, לפיכך מאזן הנוחות פועל במפורש לטובתה. המבקשת מסתמכת על בש"א 2834/03 בת.א. 4397/03 רימונים חברה להשקעות בע"מ נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ (צורף כנספח 41 לבקשה). שם ניתן צו מניעה זמני כנגד מימוש הליכי משכנתא על בית מלון, ונפסק כי "מכירת הנכס במסגרת הליכי מימוש המשכנתא תגרום לפגיעה בלתי הפיכה בזכויות הקניין של המבקשת, ואת הנעשה לא ניתן יהיה להשיב גם אם ימצאו טענותיה של המבקשת צודקות ונכונות". יחד עם זאת, בשל הנזקים שהיו צפויים גם למשיבה בשל ה"כירסום" שעלול לחול בשוויה של הבטוחה, הותנה צו המניעה בהפקדת ערובה כספית. כן מסתמכת המבקשת על בשא(י-ם) 2137/00 שלמה גבאי נק בנק לאומי לישראל בע"מ (נספח 42 לבקשה), שם נקבע כי "כאשר המדובר במימוש זכות קניין במקרקעין, נוטה הדעה לכך שברגיל הנזק אינו ניתן לפיצוי כספי. הדברים ברורים לגבי נכס המשמש קורת גג או מקום המהווה מקור פרנסה לאדם, אולם ניתן להחילם גם על זכות קניין אחרת, כאשר הנכס אינו עומד למכירה..". והואיל וגם שם, כמו כאן, שווי הנכס עלה על החוב המובטח, הרי הנזק הכספי שעלול להיגרם לבנק בא לידי ביטוי בריבית הנצברת, אותה ניתן יהיה לגבות מן הנכס הממושכן, אם תדחה התביעה, סבר בית המשפט כי מאזן הנוחות פועל לטובת המבקשים, אף שהתנה מתן הצו בפיקדון כספי.

המשיב טוען בסיכומיו כי לא ייגרם למבקשת כל נזק (!) ולא כל שכן נזק שאינו ניתן לתיקון או שאינו הפיך (סעיף 29 לסיכומי המשיב). התקשיתי להבין הטענה. נזקיה של המבקשת באם בסופו של יום תתקבל תביעתה, יהיו הן הפגיעה בזכות קניינה במגרש, והן הפגיעה בזכותה לפירות הנכס. אמנם, על פירות הנכס ניתן לפצות בכסף, אך הפגיעה בזכות הקניין - הינה בלתי הפיכה. דווקא משום ששוויו של הנכס עולה עשרות מונים על גובה החוב המובטח באיגרת החוב, יש ליתן משקל יתר לפגיעה האפשרית בזכות הקניין של המבקשת בנכס הממושכן.

בנסיבות אלו, בשקילת מאזן הנוחות, נוטה הכף לטובת המבקשת.


9.     סוף דבר
טענת השיהוי שנטענה כלפי המבקשת - נדחתה.
המבקשת לא הראתה אמנם, כי בידיה עילת תביעה שסיכוייה לזכות בה גבוהים. יחד עם זאת, מאזן הנוחות פועל לטובתה, בשל הפגיעה האפשרית בזכות הקניין, בנכס ששוויו עולה עשרות מונים על שווי החוב המובטח באמצעותו.

בנסיבות אלו, כמו גם במקרים עליהם הסתמכה המבקשת בעניין רימונים ובעניין גבאי הנ"ל, הנני סבורה כי יש מקום ליתן צו מניעה זמני המורה על עיכוב על ההליכים במסגרת תיק הוצאה לפועל 01-77405-06-8 בכל הקשור למימוש משכון על נכס הידוע בחלקה 503 בגוש 6711 ביהוד, עד להכרעה בתובענה שהוגשה בת.א. 14486/07. יחד עם זאת, בשל קלישות עילת התביעה, הנני מורה כי הצו יפקע באם המבקשת לא תפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 14 יום ממועד קבלת החלטה זו, עירבון כספי במזומן או בערבות בנקאית, בסך 500,000 ₪.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צו מניעה זמני במקרקעין

  2. תנאים למתן צו מניעה זמני

  3. בקשה לאכוף צו מניעה זמני

  4. צו מניעה זמני נגד פיטורים

  5. התנאים למתן צו מניעה זמני

  6. צו מניעה זמני למניעת פינוי

  7. מה התנאים למתן צו מניעה זמני

  8. צו מניעה זמני נגד ייצור מוצר

  9. צו מניעה זמני נגד פינוי מדירה

  10. התחייבות עצמית - צו מניעה זמני

  11. צו מניעה זמני איסור שימוש בחלקה

  12. צו מניעה זמני להפסקת מכירת מוצר

  13. צו מניעה זמני האוסר להציק אישית

  14. צו מניעה זמני האוסר להיכנס לחלקה

  15. צו מניעה זמני להעסקת עובדים חדשים

  16. צו מניעה זמני האוסר הפעלת עסק מתחרה

  17. בקשה למתן צו מניעה זמני תנאי סף במכרז

  18. צו מניעה זמני לאסור אכלוס שלא למטרת מגורים

  19. צו מניעה זמני למנוע הפרעה לכניסה לאתר בניה

  20. צו מניעה זמני שיאסור לעשות כל דיספוזציה במכונות

  21. בקשה למתן הוראות למתן צו מניעה זמני האוסר על דיספוזיציה

  22. בקשה למתן צו מניעה זמני להימנע מלעשות כל פעולת בנייה ופיתוח

  23. צו מניעה זמני על מנת למנוע פתיחתו של גן ילדים בבית דו משפחתי

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון