התערבות בממצאים עובדתיים

הכלל שנקבע בפסקי-דין רבים, הדנים בהתערבות בממצאים עובדתיים, הוא כי קביעת ממצאים עובדתיים נכון שתהא מסורה לשופט ששמע וראה את העדים על דוכן העדים והתרשם באופן בלתי אמצעי מעדותם.

בית המשפט שלערעור לא יתערב בממצאים עובדתיים, אלא אם מצא כי נפלה בהם טעות עקרונית ובולטת או כי אינם מתיישבים כלל עם חומר הראיות.

  1.      ע"א 583/93 מדינת ישראל נ' תחנת קמח שלום בע"מ
  2.      ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין
  3.      ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה


להלן פסק דין בנושא התערבות בממצאים עובדתיים:

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב יפו (כבוד השופטת חנה פלינר) מיום 3.7.2006 (ת"א 39986/03), אשר חייב את המערערים, ביחד ולחוד, בתשלום סכום התביעה בסך של 52,809 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום המלא בפועל.

רקע

1.     המערער 1 (להלן : "המערער") הוא מנהלה של המערערת 2 והבעלים של 100% ממניותיה. המערערת 2 (להלן : "המערערת") היא חברה פרטית בע"מ העוסקת בביצוע עבודות מסגרות קונסטרוקציה ומבני מתכת. המשיבה היא חברה העוסקת ביבוא ושיווק מוצרי ברזל.

2.     תביעה זו הוגשה במקורה בבית המשפט בסדר-דין מקוצר. בכתב התביעה המקורי שהגישה המשיבה נגד המערערים טענה, כי במועדים שונים במהלך שנת 2002 רכשו ממנה המערערים סחורה, בסך כולל של 65,997 ₪. עבור הסחורה שסיפקה נותרו המערערים חבים למשיבה, לטענתה (ולאחר ששולם לה סכום של 15,000 ₪ בלבד), סך של 51,297 ₪. לכתב התביעה צרפה המשיבה העתקי חשבוניות ותעודות משלוח מהתקופה הרלוונטית שהוציאה עבור "עודד אלרון עבודות בטון ומסגרות", הזמנות סחורה, כרטסת הנה"ח וכן מסמך "תנאי מכירה כלליים" - המהווה לטענתה חלק בלתי נפרד מתעודות המשלוח ומהחשבוניות שניפקה המשיבה - וכולל בתוכו הוראה המחייבת את בעל המניות בחברה המתקשרת לערוב אישית לתשלום תמורת הסחורה שסופקה.

3.     ביום 12.10.04 נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה לתקן את כתב התביעה, כדי להבהיר שהמערער נתבע לא רק מכוח ערבות אישית להתחייבויות המערערת (כפי שעלול היה להשתמע מכתב התביעה המקורי), אלא בשל יריבות אישית, לאחר שרכש את הסחורה באופן אישי כל השנים מהמשיבה.

בכתב התביעה המתוקן שהוגש (בסדר דין רגיל), טענה המשיבה כי היריב הישיר שלה הוא המערער, הוא שהתקשר עימה באופן אישי בחוזה לאספקת הסחורה ורכש ממנה סחורה כל השנים. לטענתה, רק שמו של המערער נרשם כלקוח בספרי הנה"ח של המשיבה וכל חשבוניות העסקה יצאו על שמו ולא על שם המערערת. עוד נטען על ידה כי לא ידעה על הקמת המערערת ומעולם לא היתה בקשר מסחרי איתה. המערער לא הודיע לה על היווסדה ולא ביקש ממנה לשנות את הרישום על שמו בחשבוניות העסקה. מכאן, שיש לחייבו באופן אישי בסכום התביעה. לחלופין, טענה המשיבה כי יש לחייב את המערערת בדין מכוח היותה רוכשת הסחורה מן המשיבה, ואת המערער לחייב מכוח ערבות אישית לחיובי המערערת ו/או מכוח היותו המנהל ובעל המניות היחיד במערערת.

4.     בכתב ההגנה הכחישו המערערים את היריבות בין המשיבה לבין המערער וטענו כי אין כלפיו עילת תביעה. לטענתם, מעת התאגדותה של המערערת היתה ההתקשרות בין המערערת - אשר הזמינה את הסחורה - לבין המשיבה, ולא בין המערער לבין המשיבה (כאשר בשל טעות אצל המשיבה לא נרשם על גבי החשבוניות "בע"מ", אלא שם החברה בלבד).

באשר לטענות החלופיות שהעלתה המשיבה נטען, כי תעודות המשלוח והחשבוניות אינן חתומות על-ידי המערער, הן אינן יכולות להקים ערבות אישית של המערער לחיובי המערערת, והוא חוסה מאחורי מסך ההתאגדות. לחלופין, ככל שקיימת תניית ערבות אישית היא בטלה בהיותה תניה מקפחת בחוזה אחיד מטעם המשיבה.

המערערים לא חלקו על כך שקיבלו את הסחורה לידיהם ולא הכחישו את הטענה כי החוב למשיבה לא נפרע במלואו, אך טענו כי יש לקזז ממנו סך של 18,000 ₪ בשל אי איסוף סחורה על-ידי המשיבה, בניגוד למוסכם. המערערים טענו עוד, כי לאחר שהמערערת נכנסה לחדלות פרעון, בסביבות חודש מרץ 2003, סוכם בינה לבין המשיבה כי האחרונה תגיע לחצרי המערערת ליטול סחורה שנותרה. המשיבה לא טרחה לאסוף את הסחורה עד למועד שסוכם ובכך לצמצם את החוב, ומשלא עשתה כן יש לקזז סך של 18,000 ₪ - שווי הסחורה שנותרה - מחובה של המערערת למשיבה .

פסק דינו של בית המשפט

5.     באשר לפלוגתא שהוצבה בעניין היריבות בין המשיבה לבין המערער - שהיא נשוא הערעור דנן - קבע בית המשפט, לאחר שסקר את הראיות שבאו לפניו, כי לכל אורך הדרך התקשרה המשיבה עם המערער באופן אישי, הן במשך התקופה שלפני התאגדות המערערת (כשעל כך לא היתה מחלוקת) והן במשך התקופה שלאחר מכן.

בית המשפט דחה את גרסתו של המערער כי הודיע למשיבה על שינוי דרך ההתאגדות ועל החלפת הישות המשפטית, וקבע פוזיטיבית כי המשיבה לא קיבלה כל הודעה בעניין. בממצאיו העובדתיים התרשם בית המשפט מהעדויות שהושמעו בפניו - לרבות מהימנעותם של המערערים מלהציג את מכתב ההודעה הנטען או להעיד ספק אחר שעבד עם המערער כי קיבל הודעה כאמור, וזאת ללא הסבר מניח את הדעת. גם לאור המסמכים הנלווים לעסקאות שהוצגו בפניו נקבע כי לא ניתן ללמוד על כך שהמתקשרת היא המערערת. קביעותיו אלו התבססו בין השאר, כפי שציין, על חוסר אחידות במסמכים שהוצגו לפניו באשר לזהות הלקוח המזמין ועל כך שממסמכי המשיבה (חשבוניות ותעודות משלוח שהוציאה) נעדר לכל אורך הדרך שמה המלא של המערערת (לרבות היעדרו של הציון 'בע"מ'). בהקשר זה מצא בית המשפט את גרסתו של המערער - כי ביקש מהמשיבה לתקן את החשבוניות שהוציאה - בלתי אמינה לכשעצמה, מה גם שלא נתמכה בכל ראיה אחרת. מהקביעות העובדתיות האלו הסיק בית המשפט כי על אף שחלק מן התמורה שולמה בשקים הנושאים את שמה של המערערת, המשיבה לא ידעה (ולא ניתן היה ללמוד מכך באופן מפורש) על השינוי וזהות הלקוח ועל כך כי המתקשרת היא המערערת בלבד. גם מתיקון כתב התביעה קבע בית המשפט, לאחר שנחה דעתו כי זה התבקש מחמת הזהירות וכדי למנוע אי בהירות ולא ניתן ללמוד על כך שהמשיבה ידעה על השינוי בטרם הגשת כתב התביעה.

בית המשפט שקל גם את האינטרסים של הצדדים. בית המשפט ציין כי האינטרס של המעביר - ולכן גם הנטל להוכיח את דבר העדכון - הוא לוודא וליידע את הגורמים הרלוונטים בדבר השינוי, שכן לכך משמעויות הקשורות לחבות במס ולעניין האחריות האישית. עבור המשיבה, המשמעות של שינוי כזה (המעבר לפעילות במסגרת של חברה) היא להידרש לפעולות כמו: בטחונות אישיים, קביעת מסגרת אשראי, וידוא של זכויות חתימה ועוד; הכל על מנת להבטיח את זכויותיה.

למעלה מן הדרוש (שכן קבע כי קיימת יריבות ישירה בין המערער לבין המשיבה) ציין בית המשפט, כי לו נדרש לכך היה דוחה את טענות המשיבה בדבר הערבות האישית והרמת מסך. שכן, לא די בתנאי מכירה כלליים ולא חתומים כדי להקים ערבות אישית. עילה זו נדחתה גם בפסקי דין אחרים שהובאו בפניו. כמו כן, לא הובאה כל ראיה כי המערער ניצל את מסך ההתאגדות והזמין סחורה כשהוא מודע לכך כי החברה לא תוכל לפרוע את החוב.

לבסוף, דחה בית המשפט מכל וכל גם טענת הקיזוז של המערערים. בית המשפט ביסס את מסקנתו על כך כי המערער לא הציג כל ראיה בקשר לקיומה של הסחורה במועד שטען ולשוויה. כן התרשם מעדותו של מנהל מכירות במשיבה שביקר במקום עסק המערערים, אך המקום היה נטוש. בית המשפט ציין כי על המערער היה לדאוג להעברת הסחורה למשיבה ולהוצאות הכרוכות בהקטנת החוב כלפיה.

עיקר טענות בעלי הדין בערעור

6.     הערעור שלפנינו הוא על עצם חיובו של המערער בסכום התביעה, ובו תוקפים המערערים קביעה אחת בלבד של הערכאה הדיונית: כי קמה יריבות ישירה בין המערער לבין המשיבה.

לטענתם, שגה בית המשפט משהתעלם מהודאה של המשיבה - המצויה בכתב התביעה המקורי - לפיה יריבתה היא המערערת ולא המערער באופן אישי, וכאשר נמנע מלהתייחס לתצהיר התומך בבקשת העיקול שהגישה המשיבה ככזה המהווה הודאת בעל דין מפורשת על יריבות אישית מול המערערת. לכן, שגה בית המשפט כאשר קבע - בהסתמך על כך שהמערערים לא הוכיחו כי שלחו למשיבה הודעה בקשר למעבר - כי הודעה על השינוי לא ניתנה למשיבה. כמו כן, שגה בית משפט קמא משלא נתן את המשקל הראוי לכך, כי תיקון כתב התביעה ושינוי הגרסה נעשו רק לאחר שניתן פסק דין אחר נגד המשיבה (להלן: "ענין עצמה") אשר בו נדחתה טענת הערבות האישית הנלמדת מהכיתוב שבגב החשבוניות. כן שגה בית המשפט כאשר לא נתן את המשקל הראוי לכך כי לא נסתרה טענת המערערים שכל התשלומים ששולמו למשיבה מאז היווסדה של המערערת (בשנת 1998), שולמו על-ידי האחרונה. המערערים תוקפים את קביעת בית המשפט כי על-פי מבחן זיהוי האינטרסים ומן המסמכים הנלווים לעסקאות יש להעדיף את גרסת היריבות הישירה שבין המערער לבין המשיבה. המערערים טוענים כי בהתחשב בדמיון שבין שמו האישי של המערער לבין שמה של המערערת, אין חשיבות רבה בפרקטיקה לתיקון השם בחשבוניות לשמה של המערערת וממילא ניתן לתבוע את ההוצאות בשם המערערת, גם אם השם שעל החשבוניות אינו תואם במדוייק את שם החברה. כמו כן טוענים הם כי שגה בית המשפט כאשר התעלם מכך שמסמכי הזמנה רבים שהוצגו בפניו, אשר הוציאה המערערת למשיבה, מלמדים במפורש כי המזמינה היתה המערערת ולא המערער באופן אישי.

המשיבה בערעור זה דוחה את טענות המערערים על הסף. לטענתה, לכל אורך הדרך טענה כי המערער הוא שעבד מולה באופן אישי. גם אם תחילה לא היה ברור מכתב התביעה המקורי או מהבקשה למתן צו עיקול כי המערער הוא שהזמין את הסחורה באופן אישי, הרי מהמסמכים הבאים שהגישה לבית המשפט בקשר לבקשת העיקול (כשחלקם הוגשו עוד לפני מתן פסק הדין בעניין עצמה) כבר הדגישה המשיבה כי המערער הציג עצמו כאדם פרטי והוא שעבד עימה באופן ישיר ולא המערערת. בעקבות זאת גם תוקן כתב התביעה, בשלב מקדמי, למען הזהירות בלבד - כדי להבהיר שהמערער נתבע גם בשל יריבות אישית עם המשיבה, ולאחר שהמערערים אף העמידו את המשיבה על טעותה בקשר לשמה הנכון של המערערת (כפי שהופיע בכתב התביעה המקורי). המשיבה מציינת כי המערער לא ערער על החלטת בית המשפט שהתירה את תיקון כתב התביעה, אלא רק בערעור על פסק הדין הסופי. לטענתה, גם מחקירתם של העדים עולה כי היא תמיד עבדה מול המערער באופן אישי, אשר מצידו לא עדכן אותה כי הקים חברה בע"מ. עובדה זו התגלתה לה, לטענתה, שנים לאחר מכן, לאחר שהמערער חדל לשלם, ולכן נתבעה גם המערערת.

דיון והכרעה

7.     על-פי הסכמה דיונית של הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה ביום 27.3.07, נדון ערעור זה על סמך החומר הקיים בתיק ללא דיון בעל-פה.

8.     סקרנו את הטענות והגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. מדובר בפס"ד מנומק היטב על-ידי בית משפט קמא, שלא נפלה בו שגגה.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים שבה נדרש לפסוק בית משפט קמא נגעה לשאלה, האם התקיים קשר עסקי בין המערער לבין המשיבה ועל כן יש לראותו כלקוח של המשיבה אשר ביצע את הזמנות הסחורה באופן אישי. זוהי מחלוקת עובדתית, ובית המשפט השיב על כך בחיוב. בענייננו, עולה בברור מפסק דינו של בית המשפט כי הממצאים העובדתיים אותם קבע בעניין זה הוסקו כתוצאה מהתרשמותו של בית משפט קמא מן העדים ומן המסמכים שהוצגו בפניו.

בערעור דנן, תוקפים המערערים את הקביעות העובדתיות של בית משפט קמא סביב פלוגתא זו. לשיטתם, שגה בית משפט קמא כשקבע כי המערערים לא הודיעו למשיבה על המעבר לעבודה כחברה, ובקביעתו כי לא ניתן ללמוד מהעדויות ומהמסמכים שהוצגו לפניו על ידיעה של המשיבה כי היא מתקשרת מול המערערת ולא מול המערער.

הכלל שנקבע בפסקי-דין רבים, הדנים בהתערבות בממצאים עובדתיים, הוא כי קביעת ממצאים עובדתיים נכון שתהא מסורה לשופט ששמע וראה את העדים על דוכן העדים והתרשם באופן בלתי אמצעי מעדותם. בית המשפט שלערעור לא יתערב בממצאים עובדתיים, אלא אם מצא כי נפלה בהם טעות עקרונית ובולטת או כי אינם מתיישבים כלל עם חומר הראיות (ראו: ע"א 583/93 מדינת ישראל נ' תחנת קמח שלום בע"מ, פ"ד נ(4) 536, 545; ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, פ"ד מט(3) 441, 451; ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה פ"ד לח(4) 253, 267).

לא מצאנו טעות כזו בפסק הדין של בית המשפט. בית המשפט ביסס את ממצאיו לאור העדויות והמסמכים שהוצגו בפניו, כאשר מפסק דינו עולה כי מלבד גרסתו של המערער - אשר אותה מצא בית המשפט בלתי אמינה - לא נתמכה טענת המערערים כי המשיבה ידעה, או צריכה היתה לדעת, שהמתקשרת מולה היא המערערת בכל ראיה כזו או אחרת. בית המשפט גם שקלל ואיזן נכונה בין האינטרסים של הצדדים, ומסקנתו - כי קיימת יריבות ישירה בין המשיבה לבין המערער - מנומקת היטב ומוצדקת בעיננו לאור הממצאים העובדתיים שקבע.

לא מצאנו ממש גם בטענות המערערים על הודאה של המשיבה (בכתב התביעה המקורי ובתצהיר התומך בבקשת העיקולים שהוגש בד בבד) כי יריבתה הישירה היא המערערת ולא המערער, ועל כך שנוסח כתב התביעה המקורי ועיתוי תיקון התביעה (שנעשה רק לאחר שניתן פסק דין בעניין עצמה אשר בו נדחתה טענת הערבות של המשיבה) מלמדים כי המשיבה ידעה שהיא מתקשרת מול המערערת ולא מול המערער באופן אישי. ראשית, בית המשפט התייחס לכך בפסק דינו לאחר שהתרשם ישירות מעדותו של נותן התצהיר כי אינו בקיא בדקויות שבין כתבי הטענות. נימוקים אלו, שהביאו את בית המשפט לדחות טענות אלו משכנעים, מבוססים היטב על חומר הראיות שהיה מונח בפניו ועל כן מקובלים עלינו. שנית, עיון בכתב התביעה המקורי מלמד כי המשיבה אינה מייחסת שם למערער - הן בטענות העובדתיות, והן בטענות המשפטיות החלופיות - אחריות מכח ערבות בלבד. ודוק, בסעיף 6 לכתב התביעה המקורי נטען כי "במועדים שונים במהלך שנת 2002, רכשו הנתבעים באמצעות מי מטעמם סחורה מהתובעת........". ובסעיף 9 לכתב התביעה המקורי: "הנתבע 1 חייב לשלם לתובעת את סכום התביעה מכח דיני החוזים ו/או דיני המכר ו/או דיני הערבות ו/או מכח כל דין אחר". מכאן, כי אין ללמוד מהשינויים שנעשו במסגרת תיקון כתב התביעה כמי שמלמדים על 'גרסה כבושה' בקשר ליריבות ישירה בינה לבין המערער, או על ידיעתה של המשיבה כי היא מתקשרת עם המערערת בלבד (וראו גם החלטתו של כבוד השופט כספי בעניין תיקון כתב התביעה מיום 12.10.04).

בטענות נוספות של המערערים, לפיהן שגה בית המשפט משלא נתן את המשקל הראוי לכך כי תשלומים מאז הקמת המערערת ששולמו למשיבה שולמו על-ידי המערערת, מבקשים למעשה המערערים כי נתערב בקביעות בית משפט קמא בקשר למידה של מהימנות ומשקל. מן המפורסמות הוא כי זו נתונה לשיקול דעתו של בית משפט קמא, אשר ראה ושמע את הראיות והעדים וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בכך, אלא במקרים חריגים. המקרה שלפנינו איננו כזה. נוסיף אנו, כי הקשר בין זהות המשלם לבין הלקוח אינו הכרחי, שכן לעיתים נהוג לשלם, למשל, באמצעות שיק שהוסב או לבקש מחייב כלשהו שישלם ישירות לנושה. אין לדרוש מהמשיבה כי תשים לב לכיתוב על ההמחאות ואין להסיק מזהות מושך ההמחאה מיהו המזמין והמתקשר.

9.     מעבר לדרוש, שכן טענה זו לא נטענה בערעור, נציין כי גם הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין בעניין טענת הקיזוז תומכים במסקנה המשפטית בדבר דחייתה.

10.     סוף דבר, בית משפט קמא בחן את הראיות שהובאו בפניו והוציא תחת ידיו פסק דין מבוסס על ממצאים עובדתיים, אשר אין זה המקרה בו נוכל אנו כערכאת ערעור לדחות אותם ולא גילינו בפסק הדין כל טעות שבחוק. התוצאה היא כי אנו דוחות את הערעור.

11.     המערערים ישלמו למשיבה, ביחד ולחוד, הוצאות ושכר-טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪, בצירוף מע"מ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

12.     ערבון שהופקד יחולט לטובת ההוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סיכויי ערעור אזרחי

  2. צירוף בעל דין בערעור

  3. הגשת ערעור באיחור קל

  4. התערבות ערכאת הערעור

  5. ערעור על תקנה 15

  6. הגשת ערעור מס באיחור

  7. דוגמא לדחיית ערעור

  8. סיכויי ערעור נמוכים

  9. חזרה מערעור מצד המדינה

  10. ערעור בגלל טעות סופר

  11. ערעור מס - אולם אירועים

  12. ערעור מס בדלתיים סגורות

  13. התערבות בממצאים עובדתיים

  14. הגשת ערעור מינהלי באיחור

  15. מחיקת ערעור שהוגש באיחור

  16. התערבות בית משפט של ערעור

  17. ערעור על החלטה להרוס מבנים

  18. צילום חומר חקירה בערעור מס

  19. קבלת ערעור לפנים משורת הדין

  20. ערעור על העברת עובד מתפקידו

  21. ממתי סופרים מועד הגשת ערעור

  22. ערעור על תוצאות בחינות בגרות

  23. איחור של יום אחד בהגשת ערעור

  24. רווח גולמי לא סביר - ערעור מס

  25. ערעור על החלטה אחרת תוך 7 ימים

  26. בית הדין לביקורת משמורת - ערעור

  27. ערעור על אישור לפטר עובדת בהיריון

  28. סיווג הליך - ערעור בזכות או ברשות

  29. ערעור בגין אי מתן זכות לטעון טענות

  30. ערעור על כישלון במבחן הסמכה ברפואה

  31. התערבות ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות

  32. התערבות ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים

  33. האם ניתן להגיש ערעור מס בהליך אזרחי רגיל

  34. ערעור על החלטת רשמת להורות על דחיית התנגדות

  35. מי ייחשב "צד" באופן אשר יקים לו את זכות הערעור

  36. כתב ערעור שהוגש לא יוכל להפוך לבקשה לרשות לערער

  37. תקנות מס הבולים על מסמכים (ערעורים), תשכ''א-1961

  38. תקנות מניעת היצף (סדרי הדין בערעור), תשל''ט-1979

  39. ערעור במסגרתו נדחתה בקשה להמרת התנאי בדבר העמדת ערבים

  40. תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל''ט-1978

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון