התיישנות שלא מדעת

סעיף 8 לחוק ההתיישנות התשי"ח - 1958 שכותרתו "התיישנות שלא מדעת" קובע כי אם נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.

סעיף 8 קובע את "כלל הגילוי", לפיו, אם נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום גילוי העובדות שנעלמו ממנו. כלל הגילוי בא להגן על תובע שנהג כאדם סביר, ואף על פי כן לא גילה בעוד מועד את העובדות המקימות את עילת תביעתו. תובע כזה לא ויתר על זכויותיו, שהרי לא היה מודע להן, ואף אינו אשם ביצירת הסתמכות אצל הנתבע. לכן תתחיל תקופת ההתיישנות של תביעתו רק מיום שגילה, או שיכול היה לגלות, את העובדות המהוות את עילת התובענה.

להלן פסק דין בנושא סעיף 8 לחוק ההתיישנות - התיישנות שלא מדעת:

פסק דין

1.     במהלך שנת 1993, רכשו התובעים דירה ברח' הלולב 25, בנצרת עילית, ששימשה אותם כמשרד (להלן - המבנה). לשם מימון חלק מעלות המבנה, נטלו התובעים הלוואות משכנתא מאת הבנק. להבטחת החזר תשלומי ההלוואות העמידו התובעים מספר בטחונות ושעבודים לטובת הבנק, ביניהם שעבוד המבנה, ושעבוד שני נכסים נוספים.

סעיף 23 להסכם המשכנתא, קובע את חובתם של התובעים להמציא פוליסת ביטוח למבנה, אשר תתחדש ותוארך עד לסילוק סופי של ההלוואות. וזה נוסחו של אותו סעיף:

(א) הלווה מתחייב בזה לבטח מיד את הנכס ולהחזיקו מבוטח בערכו המלא עד לסילוקה המלא של ההלוואה.
(ב) הלווה ימציא לבנק, במעמד ביצוע ההלוואה, פוליסת ביטוח אשר תתחדש ותוארך עד לסילוק הסופי של ההלוואה . . . הלווה מתחייב להתמיד בתשלום הפרמיות בשלמותן ובמועדים הקבועים לתשלומן וזאת עד לסילוקה הסופי והמלא של ההלוואה והוא מתחייב מסור לבנק, על פי דרישה ראשונה, כל אישור, תעודת ביטוח או קבלה בדבר תשלום הפרמיה בגין הביטוח או כל מסמך המאשר את תקפותה של הפוליסה. . . הלווה מצהיר כי ידוע לו שבמקרה שלא יציג בפני הבנק את הפוליסה ו/או במקרה שלא ישלם את הפרמיה או חלק ממנה או שלא יחדש תוקף הביטוח, יהיה הבנק רשאי (אך לא חייב) להוציא בחברת ביטוח שהבנק יקבע, תוספת פוליסה או פוליסה חדשה . . .ולחייב את חשבון הלווה המשמש לפרעון ההלוואה . . "

2.     במועד נטילת ההלוואות, וביום 31.8.93 חתמו התובעים על טופס אישור ומיפרט וכן על טופס "מצב הביטוחים בעת ביצוע ההלוואות", לפיו ביקשו התובעים ואישרו את ביצוע ביטוח המבנה, באמצעות חברת הביטוח, שהיתה קשורה עם הבנק לצורך ביצוע ביטוחי נכסים. התובע ציין, כי כבר בעת עריכת ההסכם הוא הבהיר לנציגת הבנק כי יהיה בכוונתו, בעתיד, לערוך ביטוח באופן עצמאי, אך באותה עת, לצורך קיצור ההליכים, הוא הסכים כי הבנק יערוך עבורו את הביטוח.

3.      עם תום תקופת הביטוח בגין שנת 1993, ובתחילת שנת 1994 חידש הבנק את ביטוח המבנה מטעמו, ואת הפרמיה בגין הביטוח הוא גבה מהתובעים.

במקביל, ובנוסף לביטוח מטעם הבנק, החל משנת 1994, ביטחו התובעים את המבנה, בפוליסת ביטוח אצל חברת הביטוח "סהר" (שהתמזגה לאחר מכן עם חברת "הראל"), וזאת באמצעות סוכנות הביטוח סקיאן.

חברת הביטוח הראל הינה הנתבעת מס' 2 בתיק זה; וסוכנות הביטוח סקיאן, שהינה סוכנות הביטוח של התובעים, הינה הנתבעת מס' 3.

אין מחלוקת, כי בין סוכנות סקיאן לבין התובעים הייתה הסכמה כי הסוכנות תעביר לבנק עותק מפוליסת ביטוח המבנה, של חברת הראל, מדי שנה.

4.     בין השנים 1995 - 2001 לא חידש הבנק את הביטוח, ואין מחלוקת כי לא היה כל ביטוח תקף נוסף, מלבד הביטוח של חברת הראל.

5.     החל משנת 2001 ועד שנת 2004, שוב חידש הבנק את הביטוח מטעמו, כשהוא גובה את הפרמיה בגין הביטוח מהתובעים.

6.     בשנת 2004, לאחר שלטענת התובעים הם קיבלו לראשונה הודעה מהבנק כי האחרון מחייבם בגין פוליסת ביטוח מטעמו, פנו התובעים לבנק, בבקשה כי האחרון ישיב לידיהם את תשלומי הפרמיה שנגבו על ידו, ביחס לתקופות בהן היו תקפות שתי פוליסות ביחס לאותו מבנה - הן הפוליסה מטעם הבנק, והן הפוליסה "הפרטית", של חברת הראל.

פנייתם זו של התובעים נדחתה על ידי הבנק, בטענה כי לא נתקבלו אצלו פוליסות הביטוח מטעם התובעים, ביחס לתקופות לעיל, ומשכך, לטענת הבנק, הוא היה רשאי לרכוש במקום התובעים פוליסת ביטוח מבנה.

7.     על רקע האמור לעיל, הוגשה תביעה זו כנגד הבנק - בטענה כי חייב את התובעים שלא כדין, בגין פוליסות הביטוח;

כמו כן, נתבעו במסגרת כתב התביעה חברת הראל וסוכנות הביטוח סקיאן, בטענה החלופית, כי במידה והבנק אכן לא קיבל את פוליסות הביטוח, הרי שהדבר ארע בשל מחדלן, בכך שלא העבירו את פוליסות הביטוח לבנק, למרות התחייבות סוכנות הביטוח לעשות כן.

7.1.      במסגרת תביעתם, טענו התובעים כי ביום 7.2.94 הם שלחו באמצעות הפקס עותק מהפוליסה שרכשו אצל חברת סהר בגין ביטוח המבנה לשנת 2004. עותק מפנייתם זו של התובעים לבנק צורפה לכתב התביעה וסומנה נספח ג'. התובעים טענו, כי החל מהמועד הנ"ל ובגין כל שנה הם שלחו לבנק, באמצעות סוכנות הביטוח סקיאן, פוליסה תקפה לאותה שנה, בנוגע לביטוח המבנה. זו היתה גם עמדתה של סוכנות הביטוח סקיאן.

7.2.      מנגד, העלה הבנק מספר טענות:

בפתח טיעוניו, הועלתה טענת התיישנות, לפיה הסכומים הנתבעים בגין הפרמיות שנגבו במהלך השנים שקדמו לשנת 2001 התיישנו, וכי התובעים אינם רשאים לתבוע אותם.

לגופו של עניין, טען הבנק כי, במועדים בהם חודשה פוליסת הביטוח מטעמו, הבנק לא קיבל את פוליסת הביטוח או חידוש לפוליסת הביטוח מטעם התובעים, ולפיכך ובהתאם להוראות חוזה המשכנתא, הוא היה רשאי לחדש את הפוליסה מטעמו בכל הקשור לביטוח המבנה.

הבנק טען, כי בטרם חידש את פוליסות הביטוח מטעמו הוא שלח לתובעים הודעות בעניין אי חידוש הביטוח מטעמם והתרה בפניהם כי הוא רשאי לרכוש במקומם את פוליסת ביטוח המבנה. משלא היתה תגובה מצד התובעים לפניות הבנק, פעל האחרון לרכישת פוליסות הביטוח במקומם.

בנוסף לטענותיו לעיל, טען הבנק כי אף אם היו התובעים ממציאים את פוליסות הביטוח שנרכשו אצל חברת הראל, הרי פוליסות אלו לא תאמו את דרישות הבנק ולא היו תקינות, ועל כן לא ניתן היה לעדכן את הפוליסות ברישומי הבנק כתקינות. (ראה סעיף 33 לכתב ההגנה).


8.     בטרם אדון בטענות הצדדים לגופן, אתייחס לטענת ההתיישנות.

כנגד טענת הבנק להתיישנות, טענו התובעים, כי הם כלל לא ידעו שהבנק רכש במקומם פוליסות הביטוח וחייבם בפרמיות בגינן. התובעים טענו, כי לראשונה נודע להם אודות העניין, רק בשנת 2004, ולפיכך הם רשאי לתבוע את כל הסכומים חל משנת 1994.

מנגד, לשיטת הבנק, התובעים יכולים היו לדעת כי חשבונם חוייב בפרמיות הביטוח, וזאת מעיון בתמציות השנתיות לגבי ההלוואות שהיו נשלחות אל כתובתם, כפי שהיו נשלחות לכלל הלווים מדי שנה בשנה.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 6.5.09, העיד התובע כי הוא קיבל, באופן חלקי, את תדפיסי הבנק (ראה עמ' 1 ש' 18, לפרוטוקול), אך לא ידע לפרט באילו שנים קיבל את התדפיסים, ובאילו שנים לא קיבלם.

סעיף 8 לחוק ההתיישנות התשי"ח - 1958 שכותרתו "התיישנות שלא מדעת" קובע כי:"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". (ההדגשה אינה במקור - י.ל).

בע"א 7805/02, הלפרט יצחק נ' אסותא מרכזים רפואיים בע"מ, פ"ד נח(6), 847, נקבע בהקשר זה כי: "סעיף 8 קובע את "כלל הגילוי", לפיו, אם נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום גילוי העובדות שנעלמו ממנו. כלל הגילוי בא להגן על תובע שנהג כאדם סביר, ואף על פי כן לא גילה בעוד מועד את העובדות המקימות את עילת תביעתו. תובע כזה לא ויתר על זכויותיו, שהרי לא היה מודע להן, ואף אינו אשם ביצירת הסתמכות אצל הנתבע. לכן תתחיל תקופת ההתיישנות של תביעתו רק מיום שגילה, או שיכול היה לגלות, את העובדות המהוות את עילת התובענה...".

במקרה דנן, אין בלבי ספק, כי אכן התובע גילה, לראשונה, רק בשנת 2004 את כפל החיובים. הדבר עולה בבירור מעצם התשלום עבור הביטוח בחברת הראל, באמצעות סוכנות הביטוח סקיאן, שהיה בחלקו כפל תשלום. חזקה על התובעים כי לו ידעו כי מדובר בכפל תשלום, הרי שהיו דואגים לביטול אחד מהתשלומים.

יחד עם זאת, נשאלת השאלה, באם יכלו התובעים לגלות, בזהירות סבירה, את חיוביהם בנוגע לביטוחים, ביחס לתקופה שקדמה לשנת 2001.

בהקשר זה, אציין כי הבנק לא הצליח להוכיח כי נשלחו לתובע התמציות השנתיות, או מכתבי ההתראה, והסתפק בהצגת דוגמאות בלבד (שלא נשלחו תובעים - ר' נספח ז' לכתב ההגנה). הבנק ציין כי אין באפשרותם להציג תמציות אלה, משום הזמן הרב שחלף.

למרות זאת, יש לזכור כי מטענת התובעים עולה, כי לא רק שהם לא היו מודעים לתשלומי הפרמיה, אלא שהם כלל לא ידעו באותן שנים מה הסכומים בהם חויבו בגין החזרי המשכנתא. נזכור כי במסגרת דוחו"ת הבנק שנשלחו אל התובעים, פורטו הן החזרי המשכנתא והן תשלומי הפרמיה בגין הביטוחים. איני יכול לקבל עמדה זו של התובעים, כי לא קיבלו כלל, במהלך השנים 1993-1995 (השנים הרלוונטיות לתקופת ההתיישנות) את תמציות הבנקים, ולאור הזמן הרב שחלף, איני יכול לבא בטענות לבנק, שלא שמר תיעוד זה.

מהאמור לעיל יוצא, כי גם אם אקבל את טענת התובעים (וכך אכן אני עושה) כי לא היו מודעים בפועל, לחיוביהם בגין פוליסת המבנה, הרי שהיה עליהם לשים לכך לב, מתוך עיון בתמציות הבנק שנשלחו אליהם. אין מדובר בטענה, כי תדפיסים אלה לא נשלחו בשנה ספיציפית, אלא בטענה כי במהלך מספר שנים רצופות, לא נשלחו כלל תדפיסים - טענה, שכפי שציינתי, איני יכול לקבל, ואף התובע ציין, כפי שצויין לעיל, כי הוא קיבל, באופן חלקי, את תדפיסי הבנק.

יפים לעניינו הדברים שהובאו על ידי כבוד השופטת נחמה מוניץ בת"א (מחוזי נצרת) 286/93, עיריית נצרת עילית נ' בנק הפועלים (פורסם ביום 17.9.00):

". . מכאן שהדיבור "זהירות סבירה" מפנה למבחן אוביקטיבי, מבחנו של האדם הסביר בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, סוגו ואישיותו של הטוען. הטוען כי נעלמו ממנו העובדות, טענתו נבחנת על יסוד כל העובדות כולן, ובכללן אישיותו של הלקוח."

וכן ראה לענין זה את ת"א (שלום חיפה) 7071/94, א.פ. השקעות נ' הבנק הבינלאומי הראשון (פורסם ביום 16.2.98), מאת כבוד השופט יצחק דר, והפסיקה שהובאה שם.

לחובתם של התובעים נזקפת העובדה כי עוד בשנת 1993, במועד נטילת ההלוואות, ביקשו מהבנק לרכוש במקום את הביטוחים הנדרשים, וזאת עד שיסדירו את הביטוחים שלא באמצעות הבנק. מחובתם של התובעים היה לברר האם הביטוח שנרכש על ידי הבנק בוטל ו/או הופסק, לאחר שהם בעצמם רכשו ביטוחים באמצעות סוכנות סקיאן. אי בירור זה פועל לחובת התובעים (והשווה, עם ע"א 630/90, רוז'נסקי שרה נ' ארגון מובילי לוד (העולה), פ"ד מה(5), 365, פסקה 8 לפסה"ד).

אשר על כן, אני מקבל את טענת הבנק, בנוגע להתיישנות התביעה, וזאת בנוגע לתקופה שקדמה לשנת 2002.

9.     הסוגיה הבאה בה אדון הינה כפל החיובים, וזאת בנוגע לשנים 2002-2003 ולגבי חלק משנת 2004.

לפני כן, נציין את כי אשר נקבע לא אחת, בנוגע לקשר שבין הבנק ללקוחותיו. בנדון, נקבע כי הגם כי מדובר במערכת היחסים חוזית בה חלה (גם) חובת תום הלב, הרי שחלה גם חובת הזהירות אשר מקורה בדיני הנזיקין, ובנוסף, הבנק חב ללקוחו חובת נאמנות בנוסף לחובות המוטלים עליו במסגרת יחסיו החוזיים עימו. ור' בנדון, לדוגמה, את ע"א 5893/91, טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' צבאח, פ"ד מח (2) 573.

בעניין זה, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בראיות שצורפו והוגשו על ידי הצדדים, הגעתי למסקנה כי האחריות לכפל הביטוח הינה של הבנק, ועליו להשיב את תשלומי הפרמיה שנגבו על ידו במהלך תקופת כפל הביטוח המתוארת לעיל בפסקה זו.

אקדים ואציין בהקשר זה, כי בניגוד לתקופת ההתיישנות, בה נבחנה בעיקר הסוגיה האם יכלו לגלות את חיובי הפוליסות בזהירות סבירה (ר' ס' 8 לחוק ההתיישנות), הרי שבתקופה בה אנו דנים כעת, אני סבור כי הנטל הועבר לבנק, להראות כי התובעים קיבלו דווח אודות חיוביהם.

במקרה דנן, הבנק רכש את פוליסת הביטוח בעצמו במטרה להגן על האינטרס שלו, שכן המבנה נשוא ביטוח המבנה, שישמש עבור הבנק כבטוחה להחזר תשלומי ההלוואות. רכישת פוליסת ביטוח חדשה על ידי הבנק, או חידוש פוליסה קיימת, מבלי ליידע את התובעים מהווה הפרה חובת הנאמנות מצד הנתבע כלפי התובעים.

נזכיר, כי בין השנים 1995 - 2001 לא חידש הבנק את הביטוח, קרי - בתקופה זו הבנק קיבל לידיו את פוליסות הביטוח שנשלחו אליו מסוכנות הביטוח סקיאן, ולכן יש לבחון אילו פעולות בוצעו על ידו החל משנת 2002 עת חודשו הפוליסות מטעם הבנק.

קבלת הפוליסות בשנים 1995-2001 אף מחזק את עדות מר סקיאן, כי סוכנות הביטוח בבעלותו אכן פעלה על פי הוראות התובעים, והם שלחו לבנק את פוליסות הביטוח שהוצאו מדי שנה, גם לאחר שנת 2001.

הבנק, שטען כי לא קיבל החל משנת 2002 את פוליסות הביטוח, טען כי הוא שלח לתובעים מכתב (כדוגמת נספח ו' לכתב ההגנה), המתרה בפניהם כי הבנק עמד לרכוש ביטוח במקומם למקרה שלא תחודש פוליסת הביטוח, ברם, אני סבור כי לא היה די בהצגת דוגמה זו, שכפי שכבר צויין לעיל, אין מדובר במכתב או בהעתק מכתב שנשלח לתובעים.

בניגוד לטענות הבנק ביחס לתקופה שקדמה לשנת 2001, שם ניתן היה לקבל את טענות הבנק כי התקופה הארוכה שחלפה מקשה על הצגת ראיות לעצם שליחת תמציות הבנק ו/או מכתבי ההתראה בנוגע לאי ביטוח המבנה, הרי שביחס לתקופה דנן, שלאחר שנת 2001, הרי שטענה זו אינה יכולה לעמוד. אציין בהקשר זה, כי הבנק אף לא טרח להציג עותק, שהוצא ממאגר הנתונים הממוחשב, שנשלח לתובעים.

הבנק אף לא טרח להעיד עדים ופקידים מטעמו, למרות ששמות הפקידים הרלוונטיים, שהיו בקשר עם התובעים, או עם סוכנות הביטוח, היה ידוע לבנק.

כמו כן אציין, כי באותם שנים, לא נשלחו כלל פוליסות ביטוח לתובעים, וזאת משום שחל אותה עת נוהג לפיו בוטחו כלל המבוטחים בפוליסות קולקטיביות - נוהג שהופסק, בהוראת המפקח על הביטוח בשנת 2004, ולכן החובה לתעד את הדוחות והמכתבים שנשלחו לתובעים, הינה תקפה ביתר שאת. אציין בהקשר זה, כי עובדה היא שהפעם הראשונה, בה נודע לתובעים אודות חיוביהם, היתה בשנת 2005, עת קיבלו, לראשונה, פוליסה של חברת הביטוח מגדל, בנוגע למבנה (נספח יט' לכתב התביעה). רק לאחר לאחר קבלת פוליסת זו החלו התובעים את הבירור מול הבנק, שסופו, אולי, בפסק דין זה.

10.     אציין, כי שקלתי באם אין לחייב גם (או רק) את סוכנות הביטוח סקיאן, בחיובם של התובעים בכפל הפוליסות, אולם אני סבור כי האחריות הבלעדית למצב זה, נוצרה בשל התרשלות הבנק, בכך שלמרות שקיבל לידיו את הפוליסות, הרי שלא טרח לעדכן את רישומיו בנדון.

בהקשר זה, העלה הבנק טענות כי התובעים התחייבו למסור לבנק את הפוליסות המקוריות בלבד. ברם, עצם קבלת הפוליסות בשנים 1995-2001 (אז לא חויבו התובעים בכפל תשלום) מצביעה כי הבנק הסכים בפועל לקבל פוליסות (גם) בפקס', ולכן הוא מושתק מלטעון אחרת כעת. זאת ועוד, מחובתו של הבנק היה ליידע את התובעים על הדרך בה יש למסור את הפוליסות, כפי שנעשה בשנת 2005 עת ביקשה הפקידה בסוכנות סקיאן לשלוח את הפוליסה באמצעות הפקס, ונמסר לה כי יש למסור את הפוליסה בסניף הבנק (ר' בנדון נספח כ"ט לכתב התביעה - מזכר של הפקידה שושי מיום 24.1.05).

11.     נקודה אחרונה לפני סיום, הינה טענת הבנק כי אף אילו הוא היה מקבל את הפוליסות בגין תקופת החיוב הכפול, הרי המדובר בפוליסות לא תקינות וחסרות. אילו טענתו זו של הבנק הייתה מועלית בפני התובעים בסמוך למשלוח הפוליסות, הרי יש להניח שהתובעים היו דורשים מסוכנות סקיאן להתאים את הפוליסה לדרישות הבנק.

12.     סוף דבר, התביעה מתקבלת, כנגד הנתבע מס' 1 בלבד, וזאת ביחס לשנים 2002-2003 וחלק משנת 2004. הסכומים ששולמו באותם שנים היו בסך נומינלי של 6,680 ₪ (ראה נספח לב/2) לכתב התביעה, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מחודש ינואר 2004, סך של כ 9,000 ₪. בנוסף, ישלם הבנק הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

סה"כ ישלם הנתבע מס' 1 סכום כולל של 14,000 ₪, וזאת תוך 30 יום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

התביעה כנגד הנתבעות מס' 2 ו 3 נדחית.



13.     זכות בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום, מקבלת פסק הדין.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות 9 שנים

  2. התיישנות הלוואה

  3. התיישנות דיונית

  4. התיישנות חוב מים

  5. ויתור על התיישנות

  6. התיישנות קנס חניה

  7. התיישנות שלא מדעת

  8. התיישנות תביעת בנק

  9. התיישנות דוח חנייה

  10. התיישנות הפרת חוזה

  11. התיישנות מחלת מקצוע

  12. התיישנות ביטוח נכות

  13. התיישנות דמי גמולים

  14. סעיף 9 לחוק ההתיישנות

  15. התיישנות חלק מתביעה

  16. התיישנות היטל השבחה

  17. התיישנות עבירת עוון

  18. התיישנות תביעה שכנגד

  19. התיישנות במשפט אזרחי

  20. התיישנות בחוק ספציפי

  21. התיישנות תאונת ספורט

  22. התיישנות חופשה שנתית

  23. התיישנות מזונות בגיר

  24. התיישנות החזר ארנונה

  25. סעיף 8 לחוק ההתיישנות

  26. התיישנות בחוסר תום לב

  27. סעיף 9 לחוק ההתיישנות

  28. התיישנות תביעה שנדחתה

  29. התיישנות תביעת יורשים

  30. סעיף 7 לחוק ההתיישנות

  31. התיישנות תביעה נגד ערב

  32. סעיף 15 לחוק ההתיישנות

  33. התיישנות ביטוח תלמידים

  34. התיישנות תביעה הצהרתית

  35. התיישנות תביעת מיטיבים

  36. התיישנות תביעה נגד בנק

  37. התיישנות תביעה שהופסקה

  38. התיישנות תביעה נגד בנק

  39. התיישנות תרמית או הונאה

  40. מרוץ ההתיישנות מס הכנסה

  41. התיישנות עבירות מנהליות

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. התיישנות בתביעות ארנונה

  44. התיישנות מעוולים במשותף

  45. התיישנות תאונות תלמידים

  46. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  47. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  48. חוק התיישנות דוחות חנייה

  49. התיישנות בקשה להחזר אגרה

  50. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות

  51. התיישנות חוב שירותי ביוב

  52. התיישנות תביעה נגד צה''ל

  53. התיישנות בגין עבירות מין

  54. התיישנות ביטוח שריפה בעסק

  55. התיישנות במקרקעין מוסדרים

  56. פגרת בית המשפט – התיישנות

  57. התיישנות תביעת רכב קל כבד

  58. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  59. התיישנות תביעת ביטוח נכות

  60. התיישנות עבירות ברירת קנס

  61. חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958

  62. התיישנות תביעה של פסול דין

  63. סמכות עניינית התיישנות קנס

  64. התיישנות זכות קיזוז ארנונה

  65. התיישנות תביעת תאונת דרכים

  66. התיישנות דמי שימוש במקרקעין

  67. התיישנות הליכי גבייה מנהליים

  68. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  69. צו הרחבה דמי הבראה התיישנות

  70. התיישנות תביעה - מחלת אסטמה

  71. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  72. התיישנות לתובע עם ליקוי שכלי

  73. התיישנות זכות חוזית במקרקעין

  74. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  75. התיישנות רישום בעלות על דירה

  76. התיישנות ביטוח תאונות אישיות

  77. תום לב בהתיישנות תביעת ביטוח

  78. התיישנות בשל גילוי נזק מאוחר

  79. התיישנות תביעה נגד רשות הדואר

  80. התיישנות תביעה בסדר דין מקוצר

  81. הגשת תביעה יום לפני ההתיישנות

  82. התיישנות תביעת רשלנות מקצועית

  83. התיישנות תביעה נגד כונס נכסים

  84. התיישנות תביעה לקצין התגמולים

  85. התיישנות עקב הגשת תביעה קודמת

  86. התיישנות - קפנדריה - קיצור דרך

  87. טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה

  88. טענת התיישנות במקרקעין מוסדרים

  89. התיישנות אחריות למוצרים פגומים

  90. התיישנות תביעה נגד מוביל אווירי

  91. מירוץ ההתיישנות בעניינו של קטין

  92. התיישנות תביעה לדמי שימוש ראויים

  93. התיישנות ביטוח מוות בתאונת דרכים

  94. התיישנות תביעה לדמי שימוש ראויים

  95. התיישנות ממועד קביעת נכות במל''ל

  96. תיקון תביעה לאחר תקופת ההתיישנות

  97. התיישנות תביעה נגד אגודה שיתופית

  98. התיישנות דו''ח על נסיעה באור אדום

  99. הארכת מועד התיישנות בגלל מצב נפשי

  100. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  101. עצירת מירוץ ההתיישנות עיקול מנהלי

  102. התיישנות תביעה של לקוח נגד עורך דין

  103. מתי מתחילה תקופת ההתיישנות של חוזה

  104. התיישנות תביעה של עורך דין נגד לקוחו

  105. התמוטטות גג - התיישנות תביעת נזיקין

  106. הפסקת מירוץ ההתיישנות בגין מחלת נפש

  107. ערעור על דחיית התביעה מחמת התיישנות

  108. התיישנות עבירת רצח שר או ראש הממשלה

  109. תאונת עבודה לפני 10 שנים - התיישנות

  110. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  111. התיישנות תביעת ירידת ערך לפי סעיף 197

  112. רשלנות עורך דין במקרה התיישנות תביעה

  113. העלאת טענת התיישנות "בהזדמנות הראשונה"

  114. עצירת מירוץ ההתיישנות עקב חוסר ידיעה

  115. התיישנות התחייבות להעברת זכות במקרקעין

  116. התיישנות תביעה להכרה במחלת סרטן בעבודה

  117. התיישנות תביעה מכוח חוק הגנה על עובדים

  118. התיישנות במהלך משא ומתן עם חברת הביטוח

  119. מועד היווצרות עילת תביעה לצורך התיישנות

  120. התיישנות המתבססת על תקופת התדיינות קודמת

  121. התיישנות ביטוח תאונות אישיות בתאונת דרכים

  122. העירייה גבתה כספים ביתר הודאה על התיישנות

  123. התיישנות תביעת נזיקין נגד מנהל עיזבון זמני

  124. תחילת מירוץ ההתיישנות מיום החתימה על החוזה

  125. התיישנות תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים

  126. סמכות קצין התגמולים להאריך את תקופת ההתיישנות

  127. התיישנות תביעה לפיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורים

  128. ערעור לעליון על התיישנות תביעת רשלנות רפואית

  129. ועדת ערעורים לפי חוק הנכים התיישנות מחלת נפש

  130. טענת התיישנות ''בהזדמנות הראשונה'' בבית המשפט

  131. התיישנות: ניהול מו"מ תוך משיכת זמן בחוסר תום לב

  132. שוויון הזדמנויות בעבודה - התיישנות תביעה לאחר שנה

  133. התגבשות ''עילת התביעה'' לצורך מועד תחילת ההתיישנות

  134. טענו שהבנק הסתיר את המסמכים הרלבנטיים לשאלת ההתיישנות

  135. סילוק על הסף מחמת התיישנות ומעשה בית דין - השתק פלוגתא

  136. ההלכה קובעת כי הנזק שמתחיל את מרוץ ההתיישנות אינו נזק זניח

  137. נטען כי כי יש לקבוע כי מרוץ התיישנות התחדש רק עם איתור הנתבעים

  138. תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו מע"מ מנוע מלגבות חוב מס עקב התיישנות

  139. ערעור את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי הנוגעות לשאלת ההתיישנות

  140. מהו "המועד הקובע" בחישוב תחילת מרוץ ההתיישנות בתביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה ?

  141. פרטי רישום שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק את תקופות ההתיישנות או המחיקה

  142. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון