בית המשפט ציין כי יכול שבנסיבות מתאימות יוכל בית המשפט להפעיל את סמכותו על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט ולהטיל קנס בפועל על אתר, מבלי להמתין להפרה שתבוא לאחר הטלתו, וזאת בשל התנהגות המפר עד להטלת הקנס, ובלבד שמטרת הקנס אינה ענישה על התנהגות בעבר, אלא על הרתעה כנגד הפרה בעתיד. סמכות כזו, קבע בית המשפט, להטיל סנקציה שתוקפה מידי תואמת את תכליתו האזרחית של סעיף 6 ונוגעת לאכיפה יעילה של צווי בית המשפט. ואולם בסופו של דבר באותו מקרה הסתפק בית המשפט בהטלת קנס מותנה, תוך הדגשה חוזרת כי הפעלת הסנקציה על פי סעיף 6 לפקודה, צריכה להיות סבירה ומידתית, כאשר המטרה העיקרית היא שבאמצעות הסנקציה על תנאי יהיה כדי להשיג את מטרת האכיפה. להלן פסק דין בנושא עונש על הפרת צו מניעה: פסק דין 1. הבקשה היא הליך של ביזיון בית המשפט, לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, בגין אי-ציות לצו מניעה זמני שניתן ביום 20/4/06 בתיק בש"א 5709/06. הצו ניתן כנגד מר דן עופר, המשיב מס' 1 (להלן: מר עופר), והורה להימנע מלעשות כל דיספוזיציה בנכסים הידועים כשתי דירות ברחוב לוחמי הגטאות 25 בחיפה, והידועים כתת-חלקות 1 ו-2 בחלקה 18 בגוש 10930 (להלן: הדירות), והרשומות אצל עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, וזאת עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט (להלן: צו המניעה). הרקע וההליכים הקודמים עובר למתן צו המניעה: 2. בין המבקשים לבין המשיבים 1-3 מתנהלים מאז שנת 2004 הליכי בוררות, שמקורם בסכסוכים עסקיים והליכים משפטיים שהתנהלו בין המבקש מס' 2 (להלן: מר גורה) וחברות נוספות לבין המשיב מס' 1 (להלן: מר עופר) והחברות המשיבות 2 ו-3. עקב הסכסוכים האמורים הוגשו תביעות הדדיות על ידי הצדדים הנ"ל לבורר, עו"ד יואב אניספלד מחיפה. המחלוקות האמורות כוללות גם מחלוקת בין חברת אלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ (המשיבה מס' 3, להלן: חברת אלף ג'ני) לבין המבקשים, בנוגע לזכויות בשתי הדירות. טענתו העיקרית של מר גורה היא כי הדירות, על אף שנרכשו על ידי מר עופר, נרכשו מכספיה של חברת אלף ג'ני, כך שמר גורה הוא בהתאמה הבעלים של 50% מהזכויות שנרכשו בדירות, הגם שרישומן של הדירות בספרי עמידר, מופיע על שם מר עופר. במסגרת תביעתם של המבקשים בפני הבורר, נתבקש האחרון להורות על פירוק השיתוף בחברת אלף ג'ני ועל חלוקת נכסיה, באופן שווה ביניהם, תוך כיסוי הלוואות או יתרות חובה בחשבון חברת אלף ג'ני, ותוך התחשבות בסכומים ששולמו על ידי כל אחד מהצדדים. המשיבים 1-3 כופרים בטענות אלה והגישו תביעות נגדיות. 3. יש עוד לציין כי הזכויות של חברת אלף ג'ני בדירות שועבדו לטובת בנק המזרחי בע"מ (המיוצג על ידי כונס הנכסים, עו"ד משה שפורן, להלן: בנק המזרחי או כונס הנכסים), להבטחת הלוואה שלקחה חברת אלף ג'ני לרכישת דירות אלה. 4. הבקשה למתן צו מניעה זמני, עד לסיום הליכי הבוררות, הוגשה על ידי המבקשים כנגד מר עופר והחברות הנוספות, וכנגד עמידר ובנק המזרחי, באמצעות הכונס, כמשיבים פורמאליים. בנק דיסקונט, לא היה צד באותו הליך. בעת הגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני, הודיעו המבקשים כי הבוררות נמצאת בשלב מתקדם של הגשת הסיכומים, והבקשה לצו מניעה זמני הוגשה בשל שינוי נסיבות שאירעו עובר לאותו מועד, כפי שפורטו על ידי מר גורה בתצהיר שתמך בבקשה. על פי המפורט שם (ראה סעיף 29 ואילך של הבקשה בתיק בש"א 5709/06), קיימת הייתה אפשרות ממשית כי השיעבוד של בנק המזרחי יוסר מן הדירות, עקב מימוש נכס אחר, לצורך פירעון עיקר חובה של חברת אלף ג'ני לבנק המזרחי. הסתמן הסדר, לפיו במקרה כזה יועברו הדירות לבעלותו ולחזקתו של מר עופר, כשהן נקיות מכל שיעבוד, ולא תהיה מניעה כי תבוצע על ידו עסקה ו/או דיספוזיציה, לרבות מכירה לצד ג', והכול עוד בטרם יסתיים הליך הבוררות. כוונות כאלה עלו אף ממכתב ששלח מר עופר לכונס הנכסים ביום 21/8/05. עוד הצביע מר גורה בתצהירו על ממצאים עובדתיים שונים שהיה בהם כדי להצביע על פעילות שנעשתה על ידי מר עופר, לקראת מימוש מטרה כאמור. 5. בהסתמך על הנסיבות שפורטו לעיל, ניתן, כאמור, צו המניעה. עוד הורה בית המשפט בהחלטה שניתנה, כי צו המניעה יבוצע על דרך רישומו אצל עמידר מיידית, על ידי המבקשים ובשלב זה על חשבונם, כנגד חתימה על התחייבות, וזאת עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט. לאחר מתן הצו, בבית המשפט, הודיע מר עופר, כי היו הליכים ממשיים לקראת הסכם עם צד ג', וכן ביקש מר עופר כי בית המשפט יבהיר, אם צו המניעה, יתבטל אוטומטית עם מתן פסק הבוררות לזכותו. בית המשפט הבהיר, כי אם יש פגיעה אפשרית בצד ג' או אם הוא עצמו נקט בצעדים משפטיים שיש בהם להביא לביטולו או לשינויו של הצו, הרי תשמר זכותו להגיש הליך לביטולו. לעניין תקפות הצו עם מתן פסק הבוררות, הבהיר בית המשפט, כי הצו יעמוד בעינו עד להליך של אישור או ביטול פסק הבוררות. מר עופר אישר בפרוטוקול בית המשפט כי הבין, שבכל מקרה יהיה צורך בפנייה חוזרת לבית המשפט בטרם יינקט על ידו הליך הנוגד את צו המניעה (עמ' 8 שורות 10-15 בתיק בש"א 5709/06). 6. לאחר מתן הצו, וכמפורט בבקשה בתיק זה, נרשם הצו בספרי עמידר, שם מתנהל רישום הזכויות בדירות, מאחר שאלה טרם נרשמו אצל רשם המקרקעין. בנק דיסקונט: 7. מתברר כי מאז 31/01/05 (ולא כפי שצוין על-ידם) ידוע היה למבקשים כי נוסף לשיעבוד לטובת בנק המזרחי, קיים שיעבוד על הדירה הידועה כחלק 18/1 בגוש 10930 (להלן: הדירה) לטובת בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: בנק דיסקונט). המישכון לטובת בנק דיסקונט על דירה זו (חלקה 18/1 בגוש 10930) הוא בנוסף למישכון לטובת בנק המזרחי, שנרשם בשנים 1999-2004. לאחר קבלת המידע האמור הודיעו המבקשים לבנק דיסקונט, בנוגע לזכויותיה של חברת אלף ג'ני בדירות המשועבדות לבנק המזרחי, וכן את דבר קיומו של צו המניעה הזמני, אשר אסר כאמור על ביצוע דיספוזיציה בדירות. 8. באמצעות בנק דיסקונט נודע למבקשים, כי הבנק נוקט הליכים למימוש השיעבוד הרשום לזכותו על הדירה תת חלקה 18/1, במסגרת תיק הוצאה לפועל 2-06-33262-02 (להלן: תיק ההוצל"פ), וכי במסגרתו ננקטים על ידי בנק דיסקונט כזוכה הליכים למימוש הדירה. הסכמי מכר לאחר הוצאת הצו: הסכם עופר-בארי: 9. מתברר כי למרות קיומו של צו המניעה במעמד מר עופר ובידיעתו, ולמרות רישום הצו אצל חברת עמידר והמצאת עותק לכונס הנכסים, ערך מר עופר הסכם מכר עם מר בארי, הנושא תאריך 24/1/07 (להלן: הסכם המכר). ההסכם נערך באמצעות עורך דין לביא, כאשר דבר קיומו של צו המניעה לא הובא לידיעת עורך הדין, וכן לא הוזכר למעורבים האחרים. כעולה מהסכם המכר, הציג מר עופר עצמו כבעל זכויות בלעדי בדירות, והתחייב למכור למר בארי את הזכויות בשתי הדירות יחד עם דירה נוספת לגביה לא חל צו המניעה. כבסיס להסכם, הציג מר עופר אישור זכויות מטעם עמידר הנושא תאריך 5/11/06, ולפיו אין רישום של צו מניעה, וכן לא מופיעים שיעבודים כלשהם על הדירה, והדירה נחזית לנקייה מכל זכות או שיעבוד. עוד יש לציין כי על-פי המוסכם, התמורה למכירת כלל ההתחייבות למכירת הנכסים, הועמדה על 1,003,000 ₪, כאשר התשלום הראשון הועמד על 191,250 ₪, אשר צריך היה להתבצע, באופן שהרוכש (מר בארי) יפקיד את הסכום האמור בידי עו"ד שמואל לביא, בנאמנות, עבור הצדדים. במסגרת אותו הסכם, התנה מר בארי רכישת דירת מגורים נוספת בבניין (להלן: דירת תורג'מן או הדירה הנוספת) וכי רכישה זו היא תנאי מתלה לרכישת הדירות האחרות. הסכם עופר-תורג'מן: 10. ביום 6/2/07 חתם מר עופר הסכם רכישת זכויות בדירה בת חדר וחצי המצויה בקומה א' ברחוב לוחמי הגיטאות 25 חיפה, והרשומה בעמידר והידועה כחלקה 18/3 בגוש 10930 ( הדירה הנוספת) - מאת מר אריה תורג'מן. התמורה בגין דירה זו הועמדה על 164,000 ₪. יובהר כי צו המניעה אינו מתייחס לדירה זו, ואין הליכי הבזיון נוגעים לחוזה זה. ההליכים הנוספים: 11. ביום 19/2/07 הגיש מר עופר, באמצעות באי-כוחו עורכי הדין קלינגוהפר ודויסון, בקשה לראש ההוצאה לפועל לאישור הסכם המכר מיום 24/1/07 - הסכם עופר-בארי, ככול שהוא נוגע לדירה אחת (תת חלקה 18/1), עליה חל שעבוד לטובת בנק המזרחי ובנק דיסקונט. על-פי הבקשה מחירה של דירה זו עומד על 578,000 ₪, כאשר צוין שם שהחוזה הוא בגין שלוש דירות והדירה הרלוונטית היא דירה אחת בלבד. בנק דיסקונט התנגד לבקשה, וזאת בין היתר, בשל התנהגות של מר עופר שאינה תמת לב, ותוך ניסיון להטעות. יצוין כבר בשלב זה, שאין כול אסמכתא בהסכם המכר האמור, על הפרדה בין הדירות השונות, תוך ייחוס מחיר נפרד לכול אחת מהן. התמורה הנזכרת שם 1,003,000 ₪, מתייחסת כתמורה כוללת לכול שלוש היחידות. 12. ביום 6/3/07 אישר ראש ההוצל"פ את מכירתה של הדירה ששועבדה לטובת בנק דיסקונט, שנמכרה לקונה, שהוא המשיב מס' 7 (להלן: מר בארי). עיון בהחלטת ראש ההוצאה לפועל, מלמד כי דבר קיומו של צו המניעה הובא לידיעתו ואף נזכר על ידי ראש הוצל"פ בהחלטה, אלא שנאמר שם, כי לא ברור אם הצו בתוקף. על כך יש להעיר, שנותרה בעינה השאלה, מדוע לא נערך בירור תוקפו של צו המניעה, ומידת הפרתו עקב החלטת ראש ההוצל"פ, ככול שהייתה הפרה, בטרם אושר מימוש הסכם המכר. 13. עם היוודע דבר הסכם המכר, הגישו המבקשים בקשה לביטול ההחלטה בדבר אישור הסכם המכר בתיק ההוצאה לפועל שנפתח על ידי בנק דיסקונט. בהחלטה שניתנה ביום 22/03/07, הורה ראש ההוצל"פ על הקפאה מיידית של הליכי המימוש, עד לדיון במעמד הצדדים, ובהחלטה שניתנה ביום 28/03/07 הורה ראש ההוצל"פ על השהיית כול ההליכים בתיק, לרבות השהיית חלוקת הכספים עד להחלטה אחרת. בנק המזרחי פתח אף הוא הליכים למימוש משכנתא בתיק הוצל"פ 01-44309-05-8 - הוצל"פ תל-אביב. בהחלטה שניתנה ביום 5/02/07 ניתן צו למינויו של עו"ד שפורן ככונס נכסים על הזכויות בדירות, מטעם בנק המזרחי. 14. במהלך הדיון שהתקיים במעמד הצדדים התברר כי התשלום הראשון על-פי הסכם המכר עופר-בארי אכן שולם על ידי מר בארי, והועבר למר עופר. הסכום ששולם, לטענת מר בארי עמד על 191,250 ₪, ואילו התמורה הנקובה בהסכם עופר-תורג'מן, בגין רכישת זכויות בדירה הנוספת, עמדה על 164,000 ₪. בין הצדדים הסתמנה הסכמה, שככול שמדובר בתמורה שניתנה לצורך רכישת זכויות בדירה הנוספת, וככול שמר עופר יוכיח כי הכספים שקיבל לחזקתו, הועברו למר תורג'מן, בגין חוזה הרכישה, כי אז לא תהיה טענה בדבר הפרת צווי המניעה, גם אם לא עלתה הפרדה כאמור בין הדירות, מחוזה המכר עופר-בארי. לעניין זה נשמרה זכותו של מר עופר להוסיף על נתוניו פרטים הנתמכים במסמכים, לצורך בחינה נוספת של העברת תמורה שהועברה למר תורג'מן (ראה החלטה מיום 28/05/07). 15. מר עופר, באמצעות באי-כוחו המציא צילום צ'יק בנקאי על סך של 41,000 ₪ לפקודת תורג'מן אריה, וכן אישור על משיכת סכום במזומנים על סך של 27,500 ₪ מיום 7/2/07. כמו כן צירף העתק החלטת ראש ההוצל"פ בדבר ביטול פינוי הדירה. עוד הגיש מר עופר תצהיר לפיו התמורה הנוספת בסך של 27,500 ₪ - סכום ששולם במזומנים - היה חלק מהתמורה המוסכמת, שלא נזכרה בחוזה, וכי התמורה הנוספת בסך 123,000 ₪, תשולם רק עם מסירת החזקה בדירה. מר עופר חזר וטען, כי לא הפר את צו המניעה, כי פעל על-פי הרשות שניתנה לו, וכי יש לראות את הסכם הרכישה עופר-תורג'מן, כעסקה נפרדת ובמקביל גם את ההסכם בין עופר לבארי. מר בארי הוסיף וחזר, כי אין לקבל את טענות מר עופר וכי עומד הוא על ראיית העסקאות עמו כעסקה כוללת, וכי בהעדר עמידה על כול תנאי הסכם המכר לגבי שלוש הדירות, הרי שיש להורות על החזרת הכספים למר בארי. טענות בעלי הדין וההליכים הנוספים: 16. - בהודעה שמסרה עמידר, נאמר, כי אין היא צד יריב בהליך ביזיון בית המשפט. עמידר כיבדה את החלטות בית המשפט, ופעלה לרישום צו המניעה בספריה מיום 20/4/06. וכי נכונה היא למלא אחר כול צו אחר או נוסף שינתן על ידי בית המשפט. - בנק דיסקונט, הצר על כי לא צורף להליך הוצאת הצו, הבהיר כי ידיעת המבקשים על רישום שעבוד לזכותם ידועה למבקשים לפחות מינואר 2005, הגם שלא טענו, להיעדר תום לב מטעמם של המבקשים. כנגד מר עופר, נטען להעדר תום לב ולהסתרת מידע מהותי בכול הליכי המימוש בהם נקט מר עופר. - כונס הנכסים מטעם בנק המזרחי, עו"ד שפורן הודיע כי המקרקעין נשוא צו המניעה משועבדים לבנק, להבטחת הזכויות של מר עופר וחברת אלף אנג'י לטובת הבנק, וכי אין לו כול עניין בהליך, למעט שמירה על זכויות הבנק על-פי השיעבוד שנרשם לטובתו בדירות, לרבות הזכות לפעול למימושו. בקשתו להשתחרר מן הדיון, נדחתה (ראה בש"א 8121/07). - המשיבים 1-3 טענו, כי יש לדחות הבקשה וזאת בהסתמך על הפירוט בתצהיר שניתן על ידי מר עופר. מר עופר הכחיש ביזוי כלשהו של החלטת בית המשפט, וכי פעל בהתאם לאמור בו. לטענתו, עם פתיחת תיק הוצל"פ נגדו על ידי בנק דיסקונט ב- 31/10/06, הודע לו על חובתו לפרוע את יתרת החוב על דרך של מימוש הדירה הממושכנת, וכי עליו להודיע אם ברצונו למכור הדירה בעצמו. ביום 11/01/07 מונה ככונס עו"ד רני חלבי ככונס נכסים של הרכוש הנ"ל, ועם מינויו הודיע לו, הכונס על זכותו לבצע מכירה אישית. במקביל פתח בנק המזרחי בהליכים נגדו. לטענת מר עופר, לא יכול מר גורה לטעון רק לשיתוף בהכנסות ולהתעלם מן ההוצאות. לעניין מסמכי עמידר, טען מר עופר, עמידר מוציאה במהלך תקופה לא ארוכה, מספר אישורי זכויות, כאשר לא תמיד יש הקפדה בנתונים (ראה סעיף 13 לתגובתם). - מר בארי הדגיש כי קנה את כלל הדירות, לרבות את הדירה הנוספת, וכי תנאי למימוש העסקה הוא מכירת הדירה הנוספת. לגופו של עניין, ביקש - מבלי לפגוע בטענותיו - להשלים את עסקת המכר הכוללת ולקבל את כול האישורים לצורך כך. הסכמתו שלו להשלמת עסקת המכר, מותנית בכך שאין הוא מעוניין בהפרדה בין הנכסים השונים. דיון ומסקנות: 17. כאמור, המדובר בהליכי הוצאה לפועל המתנהלים בתיק הוצאה לפועל שנפתח על ידי בנק דיסקונט על דירה אחת עליה רשום מישכון לטובת בנק דיסקונט ובנק מזרחי. אין חולק כי בנק המזרחי או כונס הנכסים, על אף הסכמתם לבדוק את העסקה הקיימת, במטרה לאשרה כדי לקדם את הליכי המימוש, לא ידעו על פעולותיו של מר עופר, לא היו צד לאותן פעולות, ומשהובא הנושא לידיעתם הודיעו התנגדותם (ראה תגובת בנק דיסקונט). ככול שמדובר במישכון לטובת בנק דיסקונט, אין לקבל טענת המבקשים, כי נודע להם על מישכון הדירה לטובת בנק דיסקונט, רק עובר למועד גילוי קיומו של הסכם המכר. למבקשים הייתה ידיעה על כך עוד ב- 31/01/05, ולמרות האמור, לא צורף בנק דיסקונט להליך הקודם, בו ניתן צו המניעה. יחד עם זאת, אי גילוי זה, אינו מונע מתן החלטה בשאלת ביזיון בית המשפט. 18. אין לקבל את טענת המשיבים 1-3, כי לא הפרו את צו המניעה, וכי פעלו על-פי החלטות שניתנו במסגרת הליכי המימוש. אכן הליך ביזיון בית המשפט שבמהותו הוא הליך הכפייה שמוסמך בית המשפט להפעיל, נושא אופי מיוחד במינו, מעורב אזרחי ופלילי. הגם שאין בית המשפט מטיל אחריות פלילית, אין מדובר רק בהליך אזרחי. ההוראה הנדונה מצויה בתחום הדמדומים שבין ההליך האזרחי להליך הפלילי (הנובע מכך, בין היתר, שהערעור על החלטה בשאלת הביזיון נדונה כערעור פלילי). קיימות שתי השקפות בנוגע למידת ההוכחה הנדרשת ממי שמבקש לכוף על הצד האחר למלא אחר צו בית המשפט, בדרך הקבועה בפקודה. לפי גישה אחת מידת ההוכחה היא בין זו האזרחית לבין זו הנהוגה במשפט הפלילי, לעומתה, יש הסבורים שאין מקום ליצור דרגת הוכחה שהיא דרגת ביניים (ראה ע"פ 1160/98 שיז"פ שיווק וייזום פרויקטים לבנייה בע"מ נ' יעקב אשכנזי, פ"ד נד(1) 230). ואולם, אין צורך להידרש לשאלה האמורה בענייננו. למעשה לא יכולה להיות מחלוקת כי הצו הופר למרות ההוראה המפורטת שניתנה ועל אף ההסבר שניתן למר עופר במהלך הדיון ולאחר מתן הצו. בנוסף, לא ניתן כל הסבר על ידי מר עופר כיצד צירף מסמך להסכם המכר, לפיו אין כל שיעבוד ברישום הזכויות על הדירה בעמידר, וכיצד לא נזכר קיומו של צו מניעה אשר נרשם על פי הודעת עמידר, בסמוך למועד מתן הצו, בהסכם המכר עופר-בארי. הראיות שהוצגו מבססות מסקנה לפיה, הפר מר עופר את צו המניעה, ביודעין, תוך הצגת מסמכים שאין תוכנם מעיד על המצב העובדתי לאשורו. גם לעניין "התמורה" המוסכמת, אין בפני ראייה, כי אכן כל התמורה שנטען כי שולמה, אכן הועברה. יש להזכיר כי עוד בדיון שהתנהל לצורך הוצאת צו המניעה ביום 20/4/06, הזכיר מר עופר בטיעוניו בפני בית המשפט, בתשובה לשאלות בית המשפט, כי הוא נמצא בהליכי התקשרות עסקית למכירת הדירות עם רוכש צד ג', וכי ישנם תנאים שטרם הושלמו, אך נחתם זיכרון דברים שהולך ומתגבש (ראה פרוטוקול הדיון מיום 20/4/06, בעמ' 6 שורות 6-10). למרות המידע האמור הוצא צו המניעה הזמני, תוך הבהרה למר עופר כי חל עליו איסור לעשות כל דיספוזיציה בדירות שבגינן הוצא צו המניעה, ועוד הובהר למר עופר שעליו יהיה לנהל דיון לביטולם של הצווים שניתנו בשל ביצוע עסקה, אם נעשתה קודם להוצאת הצווים, וכי תישמר זכות כאמור הן למר עופר והן לצדדי ג', תוך 30 ימים ממועד הוצאת הצווים. המשיב לא רק שלא נקט הליך כלשהו לעניין זה, אלא אף לא יידע את צד ג' על קיומו של הצו, צירף מסמכים הנוגדים מסמכים אותנטיים לפיהם יש רישום של צו המניעה הזמני בספרי עמידר, וצירף מסמך שאינו תואם לרישום זה ואף נוגד לרישום השיעבודים האחרים. המשיב המשיך והשלים הליכי מכירת הדירות - שלוש יחידות - למרות קיומו של הצו, אשר נרשם בספרי עמידר, ותוך התעלמות מקיומו של הצו, הסתרת מידע רלוונטי מהנוגעים בדבר וקבלת הכספים לחזקתו, מבלי להעבירם לתיק ההוצל"פ. הפרת הצו הייתה על ידי מר עופר איפוא, בביצוע מכר תוך הפרת צו המניעה ותוך התעלמות מקיומו. 19 אין להתעלם, מן החומרה הרבה שבהתנהגות מר עופר. הסכם מכר עופר- בארי הכולל את שתי הדירות - מהווה לא רק הפרת צו המניעה, אלא יש בו סממנים פליליים, כגון: הסתרת מסמכים וצירוף מסמכים שאינם אוטנטיים, ויש מקום כי הצדדים הרלוונטיים ישקלו הגשת תלונה מתאימה במשטרה. השאלה בענייננו היא, אם יש מקום, בנסיבות כגון אלה, להטיל בגין מעשים אלה עונש בפועל, לפי סעיף 6 לפקודת בית המשפט, או שיש להסתפק בהטלת עונש מותנה בלבד. בפסק דין שניתן בע"פ 5177/03 (מור נ' דנציגר - משק פרחים "דן", פ"ד נח(4) 184), קבע בית המשפט בדעת רוב (כבוד הנשיא ברק, כתוארו אז, והשופטת א' חיות, בניגוד לדעת המיעוט, כבוד השופטת מ' נאור) כי יכול שבנסיבות מתאימות יוכל בית המשפט להפעיל את סמכותו על פי סעיף 6 ולהטיל קנס בפועל על אתר, מבלי להמתין להפרה שתבוא לאחר הטלתו, וזאת בשל התנהגות המפר עד להטלת הקנס, ובלבד שמטרת הקנס אינה ענישה על התנהגות בעבר, אלא על הרתעה כנגד הפרה בעתיד. סמכות כזו, קבע בית המשפט, להטיל סנקציה שתוקפה מידי תואמת את תכליתו האזרחית של סעיף 6 ונוגעת לאכיפה יעילה של צווי בית המשפט. ואולם בסופו של דבר באותו מקרה הסתפק בית המשפט בהטלת קנס מותנה, תוך הדגשה חוזרת כי הפעלת הסנקציה על פי סעיף 6 לפקודה, צריכה להיות סבירה ומידתית, כאשר המטרה העיקרית היא שבאמצעות הסנקציה על תנאי יהיה כדי להשיג את מטרת האכיפה. יתכן, שהיה מקום בעניינו, לשקול הטלת קנס מיידי, ולא רק מותנה. יחד עם זאת, בשל היות ההליך בעל מאפיינים פליליים, יש להפעיל את הסנקציות המפורטות בפקודה, בזהירות ראויה. מאחר שהסתמנה אפשרות, של "תיקון" מה בהפרות הבוטות שנוצרו, יש לאפשר תחילה הליכה בדרך זו. 20. ומן הכלל אל הפרט: אכן הסכם עופר-תורג'מן, כהסכם נפרד, אינו בגדר הפרה של צו המניעה, ואולם הסכם עופר-בארי, לא ניתן לראותו כהסכם שיש בו הפרדה בין הדירות השונות, ובכל מקרה, בקשה למימוש מכר של הדירות או אחת מהן, או קבלת תמורה בגינן, מבלי ליידע את כול הנוגעים בדבר, בדבר קיומו של צו מניעה תקף, לרבות אי הבאת מידע כזה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מהווה הפרה של צו המניעה. בנוסף קבלת כספים בגין עסקת המכר עופר-בארי לחזקתו של מר עופר ומבלי להפקידם בתיק ההוצאה לפועל, אף בניגוד להחלטת ראש ההוצאה לפועל שאישר את עסקת המכר של הדירה בתת חלקה (18/1), היא לא רק הפרת צו המניעה, אלא גם הפרה של החלטת ראש ההוצאה לפועל לעניין הפקדת הכספים בתיק ההוצל"פ. על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל, אכן בשלב מסויים ניתנה הרשות למר עופר לבצע המכירה של הדירה (תת חלקה 18/1) בעצמו ולא באמצעות הכונס שמונה (ראה החלטה מיום 7/2/07). ואולם, החלטה זו התבססה על הסתרת מידע מבית המשפט ותוך העלמת מידע כזה, על-ידי מר עופר, מהמעורבים האחרים - בנק מזרחי ומר גורה, והכל תוך הפרת צו המניעה ואי גילוי, במסגרת הליך ההוצאה לפועל, כי הצו תקף. יתר על כן, על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 6/3/07, הכספים המתקבלים במסגרת מכירת הדירה, במסגרת אישור הסכם המכר, צריכים היו להיות משולמים לידי הכונס והוא שהיה צריך לדאוג לחלוקתם לגורמים השונים. יוצא איפוא, כי ככל שמדובר בצו המניעה, לא רק שהפר מר עופר את צו המניעה, אלא שתוך ביצוע ההפרה האמורה קיבל כספים לחזקתו, החזיק בהם שלא כדין ולא עשה כל פעולה כדי לתקן את ההפרה ולקבל הוראות מבית המשפט, לאחר קבלת הכספים. לעניין גובה הכספים, אלו יפורטו בהמשך. 21. על-פי הסכם עופר-בארי, יש לראות את מכר הנכסים כעסקה כוללת אחת, ואין ראייה כי הכסף ששולם הוא בגין העסקה הנפרדת לבדה. מאחר שמדובר בהליך של ביזיון וכדי שלא להקשות על המשיב מס' 1, כנגדו הוצא הצו, ובהתחשב בהסדרים שהצדדים היו מוכנים להכיר בהם, יש לחייבו להעביר לתיק ההוצאה לפועל כול סכום ששולם כתשלום ראשון על-פי הסכם המכר עופר-בארי, ושלא הוכח כי הועבר למר תורג'מן, הבעלים של הדירה הנוספת. עיון בחוזה המכר בין תורג'מן למר עופר מורה כי התמורה המוסכמת שם עמדה על 164,000 ₪. התשלום הראשון שביצע מר בארי על-פי הסכם בארי-עופר, הסכם המכר של שלוש הדירות (שתי הדירות + הדירה הנוספת) עמד על 191,250 ₪. על-פי האישורים שהוצגו, הועבר למר תורג'מן סכום של 41,000 ₪ בלבד. לפיכך כול יתרה, היה על עופר להעביר לתיקי ההוצאה לפועל של בנק דיסקונט ובנק המזרחי, כאשר הכספים לא יחולקו, אלא לאחר שמיעת הצדדים. בנוגע לטענה של מר עופר בדבר משיכת מזומנים כחלק מעסקת הרכש מתורג'מן, אין לקבלה. אין כול ראייה כי כספים אלה הועברו בפועל למר תורג'מן, ואם הועברו, אם היה זה בגין מכירת הדירה. לגבי יתרת הסכום מודה למעשה מר עופר, כי סכום זה (123,000 ₪) טרם הועבר למר תורג'מן, וכי עליו להעבירו רק במועד העברת החזקה בדירה. התוצאה: 21. אשר על כן, אני מורה למר דן עופר להפקיד בתיק ההוצאה לפועל 2-06-33262-02 סכום של 150,250 ₪ (191,250 - 41,000 ₪), תוך 14 ימים מהיום וזאת עד ליום 18/6/07 בשעה 10:00. בהעדר הפקדה, ישלם מר עופר קנס יומי בסך של 200 ₪ לכול יום של איחור. אין באמור, כדי למנוע מהמשך הליכי הוצל"פ הן על ידי בנק המזרחי והן על ידי בנק דיסקונט, לרבות השלמת הסכמי המכר, ככול שאין באלה כדי להפר את צו המניעה הזמני, שהוא תקף עד להחלטה אחרת של בית המשפט. המשיב מס' 1, מר דן עופר, ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה, לפי הפירוט הבא: למבקשים ביחד, סכום של 6,000 ₪; לכונס הנכסים מטעם בנק המזרחי, עו"ד שפורן ולבנק דיסקונט, סך של 6,000 ₪ לכול אחד מהם. למר בארי, סך של 3,500 ₪. לסכומים הנ"ל ייווסף מע"מ כדין. אין צו להוצאות לטובת עמידר. ההוצאות ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. שאלות משפטיותצוויםצו מניעה