הארכת מועד תביעת חוב

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי הדרישה להגשת תביעות חוב במועד הינה דרישה מהותית ועקרונית ולא פרוצדורלית, כאשר הטעם לכך הוא הקניית וודאות לחייב וליתר הנושים באשר למצבם - מספר הנושים הקיימים, מעמדם ואומדן חובותיו של החייב, וזאת תוך פרק זמן סביר - תכלית זו יפה להקפאת הליכים, כמו להליכי פירוק ופשיטות רגל.

הטעמים המיוחדים הנדרשים כדי להצדיק הארכת מועד להגשת תביעת חוב, צריכים להיות אובייקטיבים, כלומר, נדרש כי הנושה לא יכול היה באורח אובייקטיבי, ומסיבות חיצוניות אשר אינן תלויות בו, להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע לכך.

תקנה 21 (ב) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002, קובעת כי בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת תביעות, אם שוכנע כי הנושה או בעל המניות לא היו יכולים להגיש את תביעתם במועד שנקבע.

דין דומה נקבע לעניין פשיטת רגל ופירוק חברות, בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, נקבע כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

להלן החלטה בנושא הארכת מועד להגשת תביעת חוב:

החלטה

הבקשה:

בפניי בקשת נושה של חב' בהסדר נושים להאריך לו את המועד להגשת תביעת חוב בטענו שסבר כי חובו חיצוני להסדר הנושים, משום שפעל לגבייתו בהליכי הוצל"פ רגילים בגיבוי החלטות של ראש ההוצל"פ ובית המשפט של הפירוק, שגם הם סברו כך.

בית המשפט העליון, במסגרת ערעור שהנאמן להסדר הנושים (להלן: "המשיב") הגיש, הפך את הקערה על פיה וקבע שהחוב נוצר קודם צו הקפאת ההליכים, ולכן הוא חוסה בצילו.

לטענת הנושה - ההלכה שנפסקה תחת ידי בית המשפט העליון ושינתה את החלטת בית המשפט שלפירוק יש בה טעם מיוחד להארכת המועד להגשת תביעת החוב.

השאלה העולה, איפוא, בקליפת אגוז, היא אם קבלת הערעור בעליון יש בה משום טעם מיוחד להארכת המועד להגשת תביעת החוב אף שהנושה דנא איחר כשלוש שנים ושמונה חודשים מהמועד האחרון שנקבע להגשת תביעות החוב, ומהמועד בו אושר הסדר הנושים.


העובדות הרלוונטיות:

הרקע העובדתי:

המבקשת סיפקה בעבר, בשנת 2003, סחורה למשיבה, ובתמורה נמסרו למבקשת שלוש המחאות בסך כולל של כ-47,000 ₪, שמועד פירעונן היה 30/11/03, 30/12/03 ו-31/01/04, המחאות אלו חוללו במועד פירעונן.

ביום 29/10/03 עתרה המשיבה להקפאת הליכים נגדה, וביום 02/11/03 - טרם מועדי פירעון ההמחאות, ניתן בעניינה צו הקפאת הליכים, ובהתאם להחלטה מיום 05/01/04, היה על נושיה להגיש תביעות חוב עד ליום 20/02/04. הסדר הנושים אושר בידי בית המשפט ביום 25/04/04.

אף שחוללו ההמחאות הנ"ל, המבקשת לא השתתפה ולא נכללה בהסדר הנושים, אך מאידך פתחה ביום 23/01/06 וביום 15/03/06 (יותר משנתיים ממועדי פירעון ההמחאות) שני תיקי הוצל"פ לגביית ההמחאות האמורות.

החלטות ראש ההוצל"פ:

המשיב הגיש בקשה לסגירת תיק הוצל"פ מס' 13-03120-06-2, בטענה כי קיים הסדר נושים הממצה זכויותיהם של כל נושי החברה ובכללם המבקשת, וכי הליכי ביצוע ההמחאות בהוצל"פ עומדים בניגוד לצו הקפאת ההליכים ולהסדר הנושים שהושג במסגרתו, כך שאין לאפשר למבקשת לפעול במסגרת הליכי הוצאה לפועל נגד המשיבה. דא עקא שטענתו זו נדחתה על ידי כב' ראש ההוצל"פ, אשר קבעה בהחלטתה מיום 11/06/06, כלהלן:

"צו הקפאת ההליכים ניתן בטרם נולדה עילתו של תיק זה, בו מבקשת הזוכה לגבות שיק שמועד פירעונו חל לאחר מועד צו הקפאת ההליכים. משלא מצאתי הוראה מפורשת הכוללת את החוב נשוא תיק זה בהסדר הנושים, הבקשה לסגירת תיק נדחית".
(ראה נספח ג' לתגובת המבקשת בבש"א 2286/06)

יצוין כי בקשה נוספת מטעם המשיב לסגירת תיק ההוצל"פ האחר שמספרו 02-16077-06-9 הוגשה ביום 03/04/06, לטענת המבקשת, אף בקשה זו נדחתה, אך אין בפניי עותק ההחלטה האמורה, והמשיב לא טען לעניין זה.

החלטת ביהמ"ש של הפירוק:

לאחר דחיית בקשתו לסגירת התיק ההוצל"פ ע"י ראש ההוצל"פ, פנה המשיב לבימ"ש זה, בבקשה למתן הוראות וביטול הליכי הוצאה לפועל נגד המשיבה, (בש"א 2286/06), בה טען כי ההמחאות אשר חוללו נמסרו למבקשת טרם מתן צו הקפאת ההליכים, ומאחר ולא הגישה תביעת חוב עד ליום 20/02/04, מנועה היתה מלהגישן לביצוע בלשכת ההוצל"פ. מנגד, טענה המבקשת, כי רק לאחר שחוללו ההמחאות - כל אחת במועד פירעונה, קמו לה עילות תביעה שטריות נגד המשיבה, ומשכך, אף לא הומצאה לה הבקשה למתן צו הקפאת הליכים, והיא לא נכללה במסגרת הסדר הנושים, על כן זכאית היא, לטענתה, להיפרע מהמשיבה במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בית המשפט של הפירוק (כב' השופט בנימין ארבל), קיבל טענותיה אלו של המבקשת, וקבע בהחלטתו מיום 27/07/06, כי לא קמה לה עילת תביעה שטרית עובר למועד פירעונן של ההמחאות, ומשכך, אין לראותה כנושה של המשיבה במסגרת הסדר הנושים, והיא זכאית לתבוע את החוב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, משום שהעילה השטרית נולדה אחרי צו ההקפאה, וכלשונו:

"במועד מתן צו הקפאת ההליכים, לא קמה למשיבה כל עילת תביעה נגד המבקשת, שכן מועד פירעון ההמחאות שנמסרו לה - טרם הגיע. על כן, אף אין לראותה כנושה של החברה, והוראות תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר) תשס"ב-2002 הקובעות חובותיו של נאמן ביחס לנושים - לא חלות לגביה. על כן, אף לא שגה הנאמן כאשר לא הודיע למשיבה על דבר הגשת הבקשה להקפאת הליכים כנגד החברה... הליכי חדלות הפירעון הננקטים כנגד החברה... אינם חלים על המשיבה, והיא זכאית לתבוע את חובה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל"



ההלכה שנקבעה בעליון:
בערעורו לבית המשפט העליון (ע"א 6526/06), טען המשיב, מחד, כי עילת התביעה נוצרה למבקשת ביום עסקאות מכירת הסחורה אשר קדמו לצו הקפאת ההליכים, ומשכך כפופה היא להסדר הנושים. המבקשת, מאידך, סמכה טענותיה על החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קיבל ביום 31/07/07 את הערעור, ביטל את החלטת כב' השופט ארבל וקבע, בין היתר, כי הליכי ההוצאה לפועל נגד המשיבה יבוטלו, זאת מאחר ועילת התביעה של המבקשת נגד המשיבה, נוצרה עם ביצוע עסקת המכירה למשיבה, קרי - במהלך שנת 2003 טרם צו הקפאת ההליכים. לפי קביעת בית המשפט העליון, זמן פירעון ההמחאות אינו אלא זמן היווצרות "העילה השיטרית", אך עילה זו אף שהיא נפרדת ומאוחרת - אין היא אלא עילה נגזרת מ"עילת התביעה הזכות והטענה המקוריות", ומשכך, נחשבת המבקשת כנושה של המשיבה לצורך צו הקפאת הליכים והסדר הנושים מיום היווצרות הזכות והטענה, ויש לסגור את תיקי ההוצל"פ נגדה. כך נפסק מפיו של כב' השופט י' אלון:
" "זכותה", "תביעתה", "טענתה" ו"דרישתה" של המשיבה כלפי החברה נוצרו והתהוו בד בבד עם ביצוע עיסקת המכירה של חומרי הגלם שמכרה וסיפקה לה ב-3/8/03. האשראי שנתנה המשיבה לחברה לתשלום חובה בגין אותה עסקה - עד ליום 30/11/03, אין בו להקפיא או לדחות את "הולדת העילה" עד לאותו המועד. אם נפשט את הדברים, נאמר כי ביום ביצוע העסקה, 3/8/03, התחייבה החברה לשלם למשיבה ביום 30/11/03 את תמורת המכירה שבוצעה זה מכבר."עילת החוב" ו"עילת התביעה" "נוצרו ונתהוו" (כלשון סעיף 4.6 הנ"ל), בין הצדדים דנן, במועד ביצוע העסקה ואספקת הסחורה, שכן משעה זו ואילך נתגבשו חובותיה של החברה למשיבה בגין אותה העסקה. אמנם כן, בזמן פירעון השיק - 30/11/03 - קמה ונוצרה למשיבה "העילה השטרית" נשוא אותו השיק. ברם, עילה זו הינה עילה פרטיקולרית, נוספת, נפרדת ומאוחרת ל"עילת התביעה הזכות והטענה" שנוצרה עוד ביום העסקה - 3/8/03."
כאמור, לאור הקביעה כי עילת התביעה של המבקשת נוצרה עובר למתן צו הקפאת הליכים,וביטול הליכי ההוצל"פ נגד המשיבה, לא נותרה בפני המבקשת ברירה, ולכן הגישה ביום 04/09/07 את הבקשה דנן, להארכת מועד להגשת תביעת חוב.
טענות הצדדים:

לטענת המבקשת, נכון וצודק להורות על הארכת המועד להגשת תביעת החוב, לאור הנסיבות המיוחדות והאובייקטיביות של המקרה; ההחלטות הסותרות אשר יצאו תחת ידי הערכאות השונות והנחו את המבקשת בפעולותיה, מהוות - לטעמה - טעם מיוחד להארכת מועד.

לטענתה, על פי צו הקפאת ההליכים, היה על נושי המשיבה להגיש תביעות החוב עד ליום 20/02/04, אלא שהמבקשת סברה, כפי שאושר על ידי הערכאות השיפוטיות - החלטת ראש ההוצאה לפועל ובית המשפט המחוזי בבש"א 2286/06, כי במועד הנ"ל טרם נוצרה עילת התביעה, זאת מאחר וההמחאות חוללו לאחר מתן צו הקפאת ההליכים, לכן, סברה המבקשת כי אינה נכללת במסגרת הסדר הנושים, ואין עליה חובה להגיש תביעת חוב. לדידה, תביעת החוב מוגשת רק עתה, באיחור, משום שפסיקת בית המשפט העליון מיום 31/07/07 "שינתה" את המצב המשפטי, משנקבע כי המבקשת הינה חלק מהסדר הנושים, ואינה נחשבת לנושה חיצוני.

לשיטתה של המבקשת, לא ייתכן כי מחד, פעלה על פי החלטות הערכאות השיפוטיות ולא הגישה תביעת חוב, ומאידך, לאחר שבית המשפט העליון שינה את החלטת בית המשפט המחוזי - תחסם בפניה הדרך להגשת תביעת חוב בשל איחור. לשיטתה, קבלת הערעור בעליון יש בה משום שינוי המצב המשפטי ויש בכך משום נימוק מיוחד להארכת המועד כמבוקש על ידה.

עוד מוסיפה המבקשת, כי חרף החלטת בית המשפט מיום 23/03/04, היא לא זומנה לאסיפת הנושים, ולא ידעה על קיומה, ואף לא הומצאה לה הבקשה למתן צו הקפאת הליכים על ידי המשיב, ומכך - לטענתה - ניתן ללמוד כי אף המשיבים עצמם לא התייחסו למבקשת כחלק מהסדר הנושים, אלא כאל נושה חיצוני.

המשיב, מנגד, מתנגד נחרצות להארכת המועד להגשת תביעת חוב. לטענתו, הבקשה נגועה בחוסר תום לב, משום שהמבקשת ידעה דבר היות המשיבה בהקפאת הליכים משך כשלוש שנים, ונמנעה מלהגיש תביעת חוב. לחילופין, טוען המשיב, גם אם נודע למבקשת אודות הקפאת ההליכים רק במועד בו פתחה את תיקי ההוצל"פ נגד המשיבה, קרי, בשנת 2006, אזי היתה צריכה להגיש במועד זה בקשה להארכת מועד ותביעת חוב, ומשנמנעה לעשות כן, אין לאפשר לה זאת כעת, והחוב של המשיבה כלפיה נמחק.

עוד טוען המשיב, כי החוב למבקשת הינו חוב קודם להקפאת ההליכים ואמור היה להיות מוסדר כיתר חובות המשיבה, בהסדר הנושים, בכפוף להגשת תביעת חוב כנדרש ובמועד, לטענתו, הסדר הנושים של המשיבה יצא אל הפועל, וחולקו דיבידנדים לנושים - עד לימים אלו בוצעו 39 תשלומים לנושים מתוך 60 תשלומים. לדעתו, המבקשת לא הצביעה על טעם מיוחד, אשר יש בו כדי להצדיק הארכת מועד, להגשת תביעת החוב מטעמה, ולצרפה להסדר, בשלב כה מאוחר.

דיון והכרעה:

הדין והפסיקה:

תקנה 21 (ב) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002, קובעת:

"בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת תביעות, אם שוכנע כי הנושה או בעל המניות לא היו יכולים להגיש את תביעתם במועד שנקבע."

דין דומה נקבע לעניין פשיטת רגל ופירוק חברות, בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, נקבע בזאת הלשון:

"נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע"

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי הדרישה להגשת תביעות חוב במועד הינה דרישה מהותית ועקרונית ולא פרוצדורלית, כאשר הטעם לכך הוא הקניית וודאות לחייב וליתר הנושים באשר למצבם - מספר הנושים הקיימים, מעמדם ואומדן חובותיו של החייב, וזאת תוך פרק זמן סביר - תכלית זו יפה להקפאת הליכים, כמו להליכי פירוק ופשיטות רגל. (ראה פש"ר (ת"א) 19418/03 אחלגי סוזן נ' עו"ד ארז חבר, דינים מחוזי כרך לה (9) 387; בש"א (י-ם) 2887/06 ד"ר אלכס הס נ' עו"ד זאב דסברג, דינים מחוזי כרך לז (5) 607; פש"ר (ת"א) 239/97 לבידי זהב שיווק נ' מרדכי שדה, דינים מחוזי כרך לב (10) 737).

הטעמים המיוחדים הנדרשים כדי להצדיק הארכת מועד להגשת תביעת חוב, צריכים להיות אובייקטיבים, כלומר, נדרש כי הנושה לא יכול היה באורח אובייקטיבי, ומסיבות חיצוניות אשר אינן תלויות בו, להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע לכך. (ראה פש"ר (ת"א) 1158/02 חדד נ' עו"ד איתן צנעני בתפקידו כמנהל המיוחד על נכסי החייב דב סלומון, תק-מח 2007 (4) 5414, ופס"ד לבידי הנ"ל).

בפסק דין מרכזי בסוגית הארכת המועד להגשת תביעות חוב בהקפאת הליכים, פש"ר (ת"א) 1594/04 יוסף משה מהנדסים וקבלנים בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, תק-מח 2005 (2) 546, הוסיף בית המשפט (כב' השופטת אלשיך), טעמים נוספים אותם יש לבחון: ראשית, מידת האיחור ביחס למועד אשר נקצב על ידי בית המשפט להגשת תביעות החוב, שנית - מידת ההשפעה של תביעת החוב על הסדר הנושים שהתקבל, קרי - ככל שמדובר בתביעת חוב גדולה באופן יחסי לחובות החברה, כך תקטן הנטייה ליתן הארכת מועד לנושה וזאת בשל אינטרס הסתמכותם של הנושים על ההסדר, טעם נוסף - מנגד - הינו החשש שהחברה תנצל לרעה את "הרף הקשיח" בסוגית הארכת מועד להגשת תביעות חוב, זאת מאחר והיוזמה להקפאת הליכים יכולה להיות של החברה, אשר למצער, בעלי מניותיה עלולים להשתמש בהליך זה על מנת להתחמק מחובות, ולבסוף - עמידת החברה בהקפאת הליכים בדרישת התקנות, וזאת בכל הקשור לחשיפת רשימת נושיה.

מן הכלל אל הפרט:

אעבור עתה לבחינת המקרה שבפני לאור הדין והפסיקה דלעיל.

אקדים ואומר כי אין בידי לקבל את בקשתה של המבקשת ולהורות על הארכת המועד להגשת תביעת החוב, ההחלטות השיפוטיות עליהן נשענת המבקשת בטיעוניה, והמהוות לשיטתה טעם מיוחד להארכת מועד, ניתנו זמן רב - כשלוש שנים - לאחר מועד פירעון ההמחאות, כאשר במשך אותן שלוש שנים, לא פעלה המבקשת כלל, ובכך התרשלה, ואין לה להלין כיום אלא על עצמה.

מועדי פירעונן של ההמחאות אשר ניתנו למבקשת וחוללו, היו 30/11/03, 30/12/03 ו-31/01/04, כאשר צו הקפאת ההליכים ניתן ביום 02/11/03 - טרם מועדי פירעונן, ועל הנושים היה להגיש תביעות חוב עד ליום 20/02/04, ביום 25/04/04 אישר בית המשפט את הסדר הנושים. המבקשת פתחה בהליכי הוצל"פ בגין החוב האמור, ביום 23/01/06 וביום 15/03/06 - כשנתיים לאחר המועד להגשת תביעות חוב ואישור הסדר הנושים, וכשנתיים לאחר מועד פרעונן.

המבקשת סברה, כך לטענתה, כי אינה חלק מהסדר הנושים מאחר וצו הקפאת ההליכים ניתן טרם המועד בו חוללו ההמחאות, ועל כן לא הגישה תביעת חוב. מאידך, כשנתיים לאחר חילול ההמחאות והמועד האחרון שנקבע להגשת תביעות חוב, פתחה המבקשת תיקי הוצאה לפועל נגד המשיבה. סברה זו, כשלעצמה, אין בה כדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד, כפי שנקבע בפש"ר 1021/98 בש"א 5844/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נגד עו"ד ערן קאופמן, תק-מח 2004 (3) 1004 (להלן: "פש"ר 1021/98"):

"כך או כך, אי ידיעה גרידא, אף בתום לב, אין בה בכדי להקים טעם מיוחד; מכוח קל וחומר, חל דין זה מקום בו ידע הנושה על ההליכים, אולם בשל טעות אנוש או פרשנות שגויה של הדין, נמנע מהגשת תביעת חובו במועד".

במקרה שבפנינו טוענת המבקשת שפרשנותה השגויה לדין מצאה אישוש וביטוי בהחלטות שיפוטיות, אשר הנחו אותה, לשיטתה, כי הדרך בה בחרה לפעול, נכונה היא ובדין יסודה. לטענתה, במקרה בו עסקינן יש משום שינוי מצב משפטי המצדיק הארכת המועד. סבורני כי טענה זו דינה דחייה.

שינוי מצב משפטי קיים, משמע: שינוי דבר חקיקה קיים או שינוי הלכה פסוקה של בית המשפט העליון ואכן, שינוי כזה יכול וישמש טעם מיוחד. ברם, במקרה שבפנינו לא היה "שינוי מצב משפטי קיים", אלא היתה פרשנות משפטית מסויימת, שאינה מחייבת, שניתנה בתוך "חור משפטי שחור" או לאקונה משפטית ופרשנות זו לא התקבלה על דעת בית המשפט העליון. כך שקודם לפסק הדין בבית המשפט העליון שרר "מצב משפטי עמום", ובמצב שכזה, שומה על הנושה לפעול, וכך נושה סביר וזהיר היה פועל, במקביל, בשני המסלולים; מגיש תביעת חוב ומבקש להקפיאה עד לאחר מתן הכרעה שיפוטית חלוטה בסוגיה. במצב דברים זה, הנושים היו צופים אפשרות של צירוף חוב זה להסדר והנאמן ובית המשפט היו מותירים פתח ומוצאים פתרון לסוגיה זו. משלא פעל הנושה בזהירות המתחייבת, האינטרס שלו סייג מפני האינטרס של החברה, האינטרס של הנושים והאינטרס הציבורי בוודאות בהליכי הקפאת ההליכים וסופיותם.

משלא הוגשה תביעת חוב כלל ועיקר, נסגר הסדר הנושים ובוצע בהתעלם מחוב המבקשת, ולאור חלוף הזמן - בנו הקשורים בהסדר הנושים הספציפי אינטרס הסתמכות הגובר על הטעם בהארכת המועד למבקשת, כאשר, וכאן העיקר, אל לבית המשפט להתיר את הרצועה יתר על המידה, בייחוד בהליכי הקפאת הליכים, משום שחוסר יציבות במשטר מיוחד זה, הרגיש מעצם הווייתו, עלול לגרום לנזק כללי בתחום כולו. בתחום בו עסקינן, אינטרס ההסתמכות והיציבות הם ערכים חשובים הגוברים על אינטרס ספציפי של נושה זה או אחר, בייחוד כשמחדל דבק בהתנהגותו של אותו נושה. אילו פתחה המבקשת בהליכי ההוצל"פ נגד המשיבה בתכוף לאחר מועד חילול ההמחאות או בתכוף לאישור הסדר הנושים, יכול והיה בידי לקבל טענותיה, אלא שהמבקשת, במחדלה, מיאנה לפעול כשנתיים ממועד פירעון ההמחאות ומהמועד האחרון שנקבע להגשת תביעות החוב ואישור הסדר הנושים, ובמשך תקופה ארוכה זו לא פעלה כלל נגד המשיבה, ואף לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב - ולו למען הזהירות.

אדגיש כי המבקשת נמנעה במשך שנים לפעול גם במסגרת הדרך אשר לסברתה נכונה היא, קרי - פתיחת הליך הוצאה לפועל, על כן היא אינה יכולה להישען על החלטות אשר ניתנו שנים לאחר המועד בו היה עליה לפעול. יתרה מכך, וכפי שנאמר בפש"ר 1021/98, פרשנות שגויה של הדין על ידי המבקשת, גם אם בתום לב נעשתה, אינה יכולה להוות טעם מיוחד להארכת מועד, והיה עליה להגיש תביעת חוב, ולו למען "הסר ספק", כפי שפירטתי לעיל, כדי שאותה תביעת חוב תילקח בחשבונם של הנושים, הנאמן ובית המשפט.

טענותיה של המבקשת כי לא ידעה דבר קיומם של ההליכים ולא זומנה לאסיפת הנושים, דינן להידחות.

כידוע, מיוחסת לנושה ידיעה קונסטרוקטיבית מעצם פרסום הליכי חדלות פירעון והקפאת הליכים (ראה פס"ד משה מהנדסים וקבלנים בע"מ הנ"ל), חובת יידוע ספציפי לנושים בדבר ההליך קמה רק לגבי הנושים המהותיים - כל נושה אשר החברה חייבת לו סך העולה על 100,000 ₪ או סכום של 15% מסך ההון העצמי של החברה - הגבוה מבין השניים, אך המבקשת אינה נמנית תחת קריטריון זה.

החלטת בית המשפט במסגרת בש"א 1010/04 מאשרת הארכת צו הקפאת ההליכים, ומורה על פרסום הודעה להגשת תביעות חוב על ידי נושי המשיבה עד ליום 20/02/04 וכינוס אסיפת נושים. עיון במסמכים והחלטות בתיק מלמד כי המשיב ביצע את הפרסומים כנדרש, הן בדבר צו הקפאת הליכים והן בדבר כינוס אסיפות נושים, ומשכך, כאמור יש לייחס למבקשת ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר התנהלות הליכים אלו.

המבקשת נשענת בטיעוניה על החלטת בית המשפט של הפירוק מיום 23/03/04, במסגרת בש"א 385/04 (נספח א' לבקשת המבקשת) הקובעת כי על המשיב לזמן את כל הנושים לדיון בבקשה לאישור ההסדר ולהעברת השליטה לידי המשקיע. לטענתה, בהתאם להחלטה זו היה על המשיב לזמנה לדיון האמור. סבורני כי טענה זו בטעות יסודה ודינה דחייה. החלטה זו הינה המשך ישיר להחלטה בדבר הגשת התביעות וכינוס אסיפת הנושים - שכן במועדים אלו מתגלה למעשה זהותם של הנושים הטוענים לחוב כלפיה, ועל פי התביעות המוגשות והנוכחות באסיפה, ניתן לזמנם לאישור ההסדר. המבקשת לא התייצבה לאסיפת הנושים, על אף הפרסום, ולא הגישה תביעת חוב, ולכן לא זומנה לאישור הסדר הנושים בשל התרשלותה היא, וגם אם בתום לב סברה כי היא נושה חיצונית להסדר, עדיין אין בכך כדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד, ואף לא טעם סביר, כמפורט לעיל.

הבעיה, כאמור, בהתנהלות המבקשת אינה רק ממועד פתיחת תיקי ההוצאה לפועל ואילך - שאז כאמור פעלה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, וב"גיבוי" החלטות שיפוטיות, אלא - ובעיקר - בשלוש השנים הקודמות לכך, בהן נמנעה מכל פעולה לגביית חוב המשיבה כלפיה, ולגביהן לא הצביעה על טעם מיוחד, ואף לא על טעם סביר, מדוע עשתה כן.

ער אני לכך, כי המבקשת, אשר גבתה ומימשה את חוב המשיבה כלפיה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, נאלצת לוותר על חוב זה, אלא שבנסיבות המפורטות לעיל, אין לה להלין אלא על עצמה, משבמחדליה כמפורט לעיל, הובילה לתוצאה הזו.

כמו כן, יש ליתן משקל לזמן הרב שחלף ממועד אישור הסדר הנושים - כשלוש שנים וארבעה חודשים, ולאינטרס ההסתמכות של הנושים בהסדר, אשר כבר קיבלו חלק מהדיבידנדים, כפועל יוצא של הסדר הנושים, ושל המשיבה - הסתמכות על סופיות גיבושה של מצבת הנשיה נגדה. בל נשכח את הנושים אשר פעלו כראוי, הגישו תביעות חוב במועד, השתתפו באסיפת הנושים והסכימו להסדר - על פי מצגת הנשייה שהוצגה בפניהם במועד ההסדר, ועל פי שיעור הדיבידנדים אשר עתידים היו לקבל, שיקולים אלו הינם כבדי משקל עבור אותם הנושים, בעת החלטתם באם להסכים להסדר או להתנגד אליו. הוספת תביעות חוב מאוחרות, משנה את מצגת הנשייה לה הסכימו הנושים במסגרת ההסדר, אשר יכול ואם היו יודעים על תביעה זו - היו מצביעים אחרת. טעם זה, הינו מקביל לוודאות והיציבות המסחרית - עסקית, כעניין של מדיניות ראויה, העומדת בתכלית הקפאת ההליכים.

בימים האחרונים ניתן פס"ד תחת ידי כב' השופט גינת, בתיק בש"א (חיפה) 12788 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פ.א.ס. תשתיות וחשמל בע"מ (בהקפאת הליכים), שם חברת פ.אס. תשתיות וחשמל בע"מ - בהקפאת הליכים - הגישה תביעה לבית משפט השלום בחיפה כנגד בל"ל מבלי שניתן לה אישור על כך, על ידי בית המשפט של הקפאת ההליכים. בינתיים אושר הסדר נושים לגבי החברה, ניתן לחברה פטור מחובות כלפי נושים ביחס לחובות שנוצרו עד הגשת בקשת הסדר", וביקשה, בדיעבד, אישור של בית המשפט של הקפאת ההליכים להגשת התובענה שהוגשה כאמור לבית משפט השלום.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החברה וקבע כי הסדר הנושים שנעשה לגבי חברה בהקפאת הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, מהווה סוף פסוק הן לגבי הזכויות והן לגבי החובות של החברה עד למועד הקובע. בפני הנושים השונים מוצגת תמונה מלאה של מצבת החובות והזכויות של החברה, והחלטה בדבר אישור הסדר הנושים או דחייתה נעשית על סמך תמונה זו. לא יתכן, שלאחר שהחברה הגיעה להסדר, חלק מהנושים ויתרו על זכויות או טענות כלפיה, היא תוכל לאחר ביצוע ההסדר וקבלת הפטר, לתבוע ולקבל זכויות שבאו לעולם לפני המועד הקובע, וזאת מחוץ למסגרת הסדר הנושים. ההסדר הנוכחי לא התייחס כלל לתביעה הנטענת בבית המשפט השלום בחיפה, ולא נראה כי ניתן דיווח בהקשר זה באסיפות הנושים.

עינינו הרואות, אם לגבי זכויות - כנ"ל נפסק, מקל וחומר לגבי חובות, כבמקרה שבפנינו.

אשר על כן ולפי המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב.

בנסיבות המיוחדות של המקרה, אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הארכת מועד תביעת חוב

  2. הארכת מועד בגלל חופשה

  3. טעם מיוחד להארכת מועד

  4. הארכת מועד להגשת ערעור

  5. הארכת מועדים בבתי המשפט

  6. הארכת מועד להגשת התנגדות

  7. הארכת מועד בגלל טעות בדין

  8. הארכת מועד להגשת תביעת חוב

  9. הארכת מועד להישפט על דוחות

  10. הארכת מועד בגלל טעות משרדית

  11. חוק הארכת מועדים, תשל"ה-1974

  12. סיכויי הערעור בבקשה להארכת מועד

  13. הארכת מועד תשלום שנקבע בפסק דין

  14. הארכת מועד להישפט עקב מעבר דירה

  15. הארכת מועד להשלמת הליכים מקדמיים

  16. הארכת מועד לביצוע צו הפסקת שימוש

  17. בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב

  18. טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור

  19. הארכת המועד להגשת דו"ח מבקר המדינה

  20. בקשה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד

  21. הארכת מועד ערעור המפקח על המקרקעין

  22. הארכת מועד להגשת ערעור בשל מצב רפואי

  23. אי התנגדות ועדת ערר לבקשה להארכת מועד

  24. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מס הכנסה

  25. באילו מקרים בית המשפט מאשר הארכת מועד

  26. אי ידיעת העובדות - הארכת מועד התיישנות

  27. הארכת מועד בגין כשלון משא ומתן בין הצדדים

  28. תקנות הארכת מועדים (סדרי הדין), תשל''ד-1974

  29. תקנות הארכת מועדים (סייגים לתחולת החוק), תשל''ז-1977

  30. בקשה להארכת מועד להגשת ערר בטענה כי הערר הוגש לכתובת בלתי נכונה

  31. תקנות הארכת מועדים (הסדרים לפרעונם של תשלומים נדחים), תשל''ד-1974

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון