הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן

להלן החלטה בנושא הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן:

החלטה

1.     לפני בקשה ליתן להאריך למבקש את המועד להגשת בקשה לרשות להתגונן וליתן לו רשות להתגונן בפני התובענה שבכותרת, שהוגשה בסדר דין מקוצר, שעניינה יתרת חוב של המבקש למשיב, בסך של -.2,500,001 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, ממועד הגשת התובענה ועד לתשלומה בפועל.

2.     העובדות הדרושות לעניין
2.1     המשיב הינו מוסד בנקאי (להלן: "הבנק") שהעניק לחברת ס.ח טימבר בע"מ (להלן: "החברה") שירותים בנקאיים שונים, במסגרת ניהול חשבון בנק. בין היתר, קיבלה החברה אשראי כספי ושירותי בנק אחרים, ולשם כך נחתמה בקשה לפתיחת חשבון, והסכם אשראי כללי.

2.2     המבקש ביחד עם שלושה נוספים, חתם בשלושה מועדים שונים על כתב ערבות (להלן: "הערבות"), להבטחת כל חוב לקיום כלל התחייבויות החברה, ערבות מוגבלת בסכום.

2.3     החברה לא פרעה חובה לבנק ולפיכך פנה האחרון לערבים, בדרישה לשלם את סכום התביעה. דרישת המשיב לא נענתה ולפיכך הגיש הבנק תביעה. המבקש הגיש בקשה לרשות להגן, היא הבקשה נשוא החלטתי.

3.     טענות המבקש
3.1     בפתח הבקשה עותר המבקש להאריך את המועד להגשת הרשות להגן. בהקשר זה טוען המבקש כי מסמכי התביעה נמסרו לו רק ביום 2.4.06, בעבור כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה לבית המשפט, למרות שלא הייתה כל מניעה למסור אותם סמוך להגשת התביעה. עוד נטען כי מסמכי התביעה אבדו למבקש אשר פעל לברר מי התובע על מנת לקבל העתקים של כתב התביעה. ניסיונתיו לעשות כן לרבות במרכז המידע של בתי המשפט הצריכו זמן ממושך ובאופן שרק ביום 17.5.06 עלה בידו לצלם את החומר מתיק בית המשפט והתברר לו גם שם עו"ד המייצג את הבנק בהליך. בקשתו להאריך את המועד לרשות להתגונן כמו גם הבקשה עצמה הוגשו בסמוך לאחר מכן, ביום 21.5.06.

3.2     לגופו של עניין טוען המבקש כי החברה נמנתה על קבוצת חברות (להלן: "הקבוצה"), לה אושר קו אשראי על ידי הבנק בסכום של 11 מיליון ₪ מתוכו קו האשראי של החברה היה 6.5 מיליון ש"ח. להבטחת האשראי ניתנו לבנק בטחונות שונים ובכללם שיעבוד נכסים ופיקדונות כספיים. לעמדת המבקש, בהסתמך על קו האשראי פעלה החברה אשר ייבאה מוצרים לארץ והפקידה בבנק את השיקים של הלקוחות שבחלקם היו דחויים.

3.3     לטענת המבקש, בעת מעבר הבנק לחברת השקעות, התחלף בחודש מרץ 2003 מנהל הבנק, באופן שהמנהל החדש פעל מאותו מועד באופן שיטתי להקטין את קו האשראי ולהקשיח את ההתנהלות הבנקאית. החברה קיבלה מהבנק מכתב מיום 6.3.2003 המודיע על צמצום מסגרת האשראי לקבוצה לסך של 6 מיליון ₪ שמשמעו הקטנת האשראי ב 45%. לטענת המבקש, הודעה שרירותית וחד צדדית זו נעשתה בניגוד למוסכם בין הצדדים.

3.4     המבקש מוסיף וטוען כי הגורמים השונים בקבוצה פנו לבנק בכתב ובעל פה לביטול המכתב. במסגרת זו התקיימה ישיבה בבנק בה נאמר כי החלטת הבנק תגרום לקריסת הקבוצה, לאי כיבוד השיקים של הלקוחות שכן אלה לא יקבלו את התמורה בגין השיקים שכן החברה לא תוכל לספק להם את הסחורה וכי הקבוצה צפויה לעמוד בפני תביעות הלקוחות. לעמדת המבקש, סוכם עם מנהל הבנק שמסגרת האשראי תחזור לסכום המוסכם בסך של 11 מיליון ₪ ובמקביל יידחה הבנק את פירעון השיקים שהופקדו בחשבון החברה. נטען כי חרף ההסכמה האמורה, הציג הבנק את השיקים לפירעון, הגביל את החשבון והפר את ההסכמים שבין הקבוצה ללקוחותיה וגרם להתמוטטותה וחברה בכללה. מעשי הבנק גרמו לטענת המבקש להפר התחייבות כלפי הלקוחות, לנזקים, לרבות פגיעה בשמה הטוב של הקבוצה, הפסקת עבודה עם הקבוצה ותביעות בגין אי אספקת סחורה על ידי הקבוצה ועוד.

3.5     כן מעלה המבקש טענות כנגד המשיב שעיקרן בעניין חיובי ריביות, הפקדות שלא כדין, אי כיבוד הסכמים, וכי אין באפשרות המבקש להתגונן כדבעי כנגד התביעה עד לאחר קבלת מסמכים או דפי חשבון או בקשות אשראי. לפיכך מבוקש לחייב את הבנק למסור את המסמכים על מנת שהמבקש יוכל להתגונן ולהאריך את המועד להגשת הבקשה לאחר המצאתם.

4.     הבנק הגיש תגובה לבקשה לה צירף תצהיר ולאחריו הוגשה אף תגובה של המבקש. בפתח
הדיון בבקשה ביום 22.10.07 משך הבנק את התגובה ובכללה התצהיר, ומכאן שאיני נדרש לנטען בהם. לדאבוני, חלה השמטה בפרוטוקול הדיון שכן הדבר לא נרשם בו והדבר הוסדר בהחלטה מיום 4.11.07.

דיון והכרעה

5.     שלושה עניינים דרושים להחלטתי זו. האחד, הארכת המועד להגשת הבקשה לרשות להגן מחמת האיחור בהגשתה. השני, בקשה לאורכה נוספת עד לקבלת המסמכים השונים המבוקשים מהבנק והשלישית בקשת הרשות להגן עצמה.

6.     הארכת המועד לרשות להתגונן

לאחר עיון בבקשה וטענות הצדדים ויישום ההלכה הפסוקה, סבורני שיש מקום להתיר למבקש את האורכה להגשת הבקשה לרשות להתגונן לגופה. ההלכה הפסוקה מורה כי שעה שמונח לפתחו של בית המשפט כתב הגנה, לא ניתן להתעלם הימנו כפי שנקבע בע"א 519/82 פקיד שומה תל אביב 4 נ' נחושתן, פ"ד לט(3) 240, בעמ' 243:
"...משהוגש כתב הגנה, הרי הוא מצוי בפני בית המשפט, ויהא זה מלאכותי ליתן פסק דין תוך יצירת פיקציה כי כתב ההגנה איננו. זאת ועוד, נעילת שערי בית המשפט בפני נתבע אינה עניין של מה בכך, וקשה לראות צידוק במתן אפשרות לתובע לקבל פסק דין לטובתו, כאשר ברור מהנסיבות שהנתבע מתגונן נגד התביעה..."

     עוד אפנה לדעתם של כב' השופט ריבלין (כתארו אז) ברע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, פ"ד נו(4) 61 וכב' השופטת ארבל ברע"א 6265/04 כסיף נ' רובין ואח', פ"ד נט(3) 913, לפיהם יש לאזן בין האינטרס המצדיק מתן פסק דין כנגד נתבע שלא הגיש כתב הגנה ולא ביקש להתגונן כנגד תובענה שהוגשה נגדו, לבין זכות הגישה לערכאות וחשיבות ניהול הליך משפטי במעמד שני הצדדים.

מכאן, שעה שטרם ניתן פסק דין בתובענה, משול מעמדו של המבקש למעמד נתבע שטרם הגיש כתב הגנה אך טרם ניתן פסק דין נגדו. לפיכך, באנלוגיה, כשם שבית המשפט לא יתן פסק דין כנגד נתבע שלא הגיש כתב הגנה במועד אם בטרם ניתן פסק דין, כך לא יידחה בית המשפט בקשת אורכה להגשת רשות להתגונן שהוגשה בטרם ניתן פסק דין נגד הנתבע לא כל שכן הבקשה כבר כוללת את הטעמים לרשות להגן לגופה.
זאת ועוד, המבקש הצהיר כי לאחר שהתברר לו שמסמכי בית המשפט אבדו, עשה מאמצים לאתרם והגיש את הבקשה סמוך לאחר שעלה בידו להשיג את המסמכים, טענות אלה לא נסתרו ולכן גם בכך טעם כדי להעתר לבקשה להארכת מועד. גם עובדת חילופי באי כוח הבנק עליה לא ידע המבקש כאמור בתצהירו דבר שגרם להימשכות קבלת מסמכי התובענה כפי שהצהיר המבקש, עומדת לזכותו. לא התעלמתי מטענת בא כוח הבנק המפנה להעדר סיכויי הגנה כטעם לאי מתן אורכה לרשות להגן, אך לעניין זה אתייחס במסגרת הדיון בבקשה עצמה.

לפיכך, אני נעתר לבקשה הראשונית של המבקש ומאריך את המועד להגשת הבקשה לרשות להגן אשר תבחן איפוא לגופה.

6.     קבלת מסמכים לצורך הגשת בקשת רשות להגן
המבקש לא הגיש בקשה נפרדת לעניין זה, אלא עתר במסגרת הבקשה להאריך את המועד לרשות להגן עד ל 30 יום מקבלת המסמכים. בגוף הבקשה ובתצהיר המבקש התומך בה נטען בלשון רפה כי בפיו ובפי הקבוצה טענות רבות נגד הבנק על חיוב ריביות, הפקדות שלא כדין וכו' אולם אינו יכול להתגונן עד לאחר קבלת מסמכים ו/או דפי חשבון (סעיף 8 לתצהיר).
אין בידי להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת רשות להגן על מנת לאפשר בידי המבקש לקבל מסמכים ולהעלות טענות לאורם. על המבקש היה להגיש בקשה בעניין מבעוד מועד ובה לפרט מהם המסמכים המבוקשים, תוך ציון מועדים רלוונטים והצורך בהם. עתירת המבקש היא לקונית, אין בה פירוט מינימלי באשר למלוא המסמכים המבוקשים, למועדים אליהם אמורים אותם מסמכים שכן צוינו להתייחס כמו גם אין כל נימוק באשר לקשר בין המסמכים לבין הרשות להגן. אין די בהעלאת טענה סתמית של חיובי ריביות והפקדות שלא כדין מבלי שיהיה בצידן פירוט רלוונטי. לפיכך דין הטענה להידחות.

7.     הרשות להגן

7.1     ההלכה

7.1.1     בקשת רשות להתגונן מוסדרת בתקנות 204-205 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -      1984 כדלקמן:
"204. בקשת רשות להתגונן
הוגש כתב תביעה כאמור בתקנה 203, לא יתגונן הנתבע אלא אם כן ביקש וקיבל רשות מאת בית המשפט או מאת הרשם."

"205. הגשת בקשת רשות להתגונן והחלטה בה
(א)      בקשת רשות להתגונן תכלול את טיעוניו של המבקש ואת האסמכתאות לעניינם, והיא תהא נתמכת בתצהיר המבקש, שיפורש בו אם מתכוון המבקש לטעון נגד תביעת התובע כולה או חלקה בלבד, ואם נגד חלקה - איזה חלק; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט או הרשם.
(ב)     הוגשה בקשת רשות להתגונן, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר.
(ג)     בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד."

בקשת רשות להתגונן נועדה לאפשר לאדם שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר להפוך לנתבע ולהיכנס בשערי בית המשפט. כל שעליו להוכיח בשלב מקדמי זה, הוא כי מתקיימת הגנה לכאורה. בשלב זה אין בית המשפט בודק כיצד יוכיח הגנתו ואין מדקדקים בטיב ראיותיו, אין שוקלים מהימנות גרסתו ואין קובעים ממצאים. (ראה לעניין זה ע"א 518/87 ליאור פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לשיראל ואח' בע"מ, תק-על 93 (3) 1337; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' הבנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133 וכן ספרו של כב' הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, סיגא - הוצאה לאור בע"מ).

7.1.2     אומנם, די לו למבקש כי יראה ראשיתה של הגנה, ולו הגנה בדוחק, על מנת שבית המשפט יתן לו רשות להגן. מאידך, על המבקש חלה חובה לפרט באופן מקיף ומלא את כל העובדות עליהן הוא משתית טיעוניו, שכן בהיעדר פירוט זה תידחה בקשתו. (ראה לעניין זה דברי כב' השופט ד. לוין בע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מה (1) 66).

בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, תקעל 2006(2) 1474, היטיבה כב' השופטת ארבל לסכם את מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר בקובעה:
"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו ...לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן ...הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה...ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת נדרש ממבקש הרשות להתגונן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו..."

על בסיס הלכות משפטיות אלה, יש לבחון את טענות ההגנה שהועלו על ידי המבקש.
8.     עיקר טענות המבקש בהקשר זה הן אלה:

סוג אחד של טענות מתמקד בהפרת סיכומים מצד הבנק. כך הטענה לפיה הקטין שלא כמוסכם את מסגרת האשראי. בדומה, הטענה כי הבנק הפר את הסיכום לפיו יחזיר את מסגרת האשראי לקודמתה ובמקביל יידחה את מועד הפירעון של השיקים שהופקדו בחשבון ולא יציגם לפירעון מיידי מחמת שלקוחות החברה שמסרו את השיקים לא קיבלו את התמורה בגלל צמצמום האשראי ולכן השיקים לא יכובדו אם יוצגו לפירעון. סוג אחר של טענות הן הנזקים שנגרמו לחברה ובעקבותם למבקש עקב ההפרות הנטענות ודוק, אם לא נגרם נזק אזי לא די בהפרות גם אם תוכחנה.

באשר להפרות;

לפנינו רק גירסת המבקש, עליה נחקר קצרות והגם שנעדרת כל תימוכין למעט האמור בתצהירו של המבקש הרי שדבריו לא נסתרו באופן שיש מקום לדחות את בקשתו. בהקשר זה אציין כי המבקש לא נחקר על טענותיו אלא בתצהירו ויש איפוא לאפשר לו להביא את עמדתו לגופה בהליך. אמנם החברה לא נקטה בהליך של הסרת המגבלה שהוטלה על חשבונה לפי חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א -1981, אך אין בעובדה זה לכשעצמה לשלול את יכולת המבקש להוכיח את טענותיו כי הבנק הפר את המוסכם כנטען על ידו. אי נקיטה בהליך עליו הצביעה באת כוח הבנק יכולה אולי להוות ראיה במארג הראיות שיוצגו בתובענה לתמיכה בטענות הבנק כי אין לקבל לגופן את טענות המבקש אך לא ניתן בהסתמך על טענה זו כשלעצמה כדי לדחות את הבקשה בכל הנוגע להפרות. מכאן שטענות אלה ראוי שיתבררו במסגרת הבאת הראיות, ועל כן ניתנת למבקש רשות להתגונן בכל הנוגע לטענות האמורות.

באשר לנזק;

בא כוח המבקש בסיכומיו מפנה לטענות מרשו בדבר קיזוז הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו למבקש עקב הפרות הבנק את המוסכם והתנהלותו של האחרון שנגרמו לחברה, כך לטענתו. הטענה היא סתמית ונעדרת פירוט כנדרש.
ההלכה הפסוקה מורה כי על בעל דין המעלה טענת קיזוז, להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו זו במסגרת בקשת הרשות להתגונן. ניסוח טענת הקיזוז היא כדרך שמפרטים חוב בעת הגשת תביעה, היינו, על המבקש לפרט את הסכומים הנטענים ולהציג באופן מלא ומדויק את מערכת הנתונים שעליהם טענת הקיזוז נסמכת. (ראה לעניין זה ע"א 544/81 קיהל נ' סוכנויות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518 וכן ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5) 729).

לענייננו, המבקש לא כפר בחוב המגיע מהחברה, אין טענה כי לא היה חוב של החברה לבנק בעת הפסקת האשראי ולאחריו. המבקש אף לא טרח לציין כי הוא מקזז את הנזקים המגיעים מהבנק מסכום התביעה אלא הסתפק באמירות כלליות באשר לכך שהבנק גרם לקריסת החברה והקבוצה. לא מצאתי בטענת "הקיזוז" כביכול של המבקש את הפירוט הנדרש, שעה שהמבקש נמנע מלציין את סכומי הנזק שנגרמו, אם נגרמו, כתוצאה מהפרת המוסכם ואף לא צירף לבקשתו כל מסמך שיוכיח כי אכן נגרמו הנזקים הנטענים. המבקש אף לא נחקר בעניין טענת הקיזוז, ואין בפני בית המשפט כל נתון בעניין. בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בע"א 3906/91 מיכל הלפרין נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, בסעיף 4:
"בית המשפט קמא דחה גם טענה זאת. הוא קבע כי מי שמבקש רשות להתגונן בטענת קיזוז חייב להציג במדוייק את מערכת הנתונים עליה מתבססת הטענה. ראה ע"א 779/87בליט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מד(3) .304אכן, טענת הקיזוז (או המחיקה) אינה נסמכת במקרה זה על תשתית מספקת. המערער אינו אומר בתצהירו אלא זאת שמר אבלס אמר לו כי הבנק "יבצע קיזוז". אין הוא טוען שהקיזוז בוצע. הבנק טוען כי הקיזוז לא בוצע. והמערער לא הביא כל ראיה להפריך את טענת הבנק.
הטענה הסתמית בדבר אמירה סתמית של מר אבלס, שאפילו על פניה אינה אומרת כי הבנק קיזז או מחק את החוב, אינה מספיקה כדי לתת רשות להתגונן בטענה של קיזוז. מכאן שבית המשפט קמא צדק גם בענין זה."
                         (ההדגשה אינה במקור - א.א.)
עוד אפנה לספרו של השופט גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית עמוד 391:
"אין די להעלות טענת קיזוז באופן סתמי ולטעון באופן מעורפל אודות חובת התובע או נזקים שגרם, אלא יש פרט את טענת הקיזוז כדרך שמפרטים חוב או נזק בעת ניסוח כתב תביעה... על כן יש להקפיד בהבאת הטעון באופן דווקני ביותר...טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, שעליהם היא מבוססת"
לאחרונה חזר ושנה בית המשפט על ההלכה, בע"א 1907/06 קליברה החברה לקידום מכירות בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ.

לא התעלמתי מטענת המבקש בסעיף 9 לתצהירו כי פעילות החברה היתה ענפה ביותר ועמדה על מחזור של ארבעה עד חמישה מליון ₪ והרווח הגולמי היה בסך של 20%-30%, אך אין בכך כדי לשנות את מסקנתי. על המבקש היה לציין באופן מפורט את מערכת הנתונים הדרושה דהיינו את הכנסות החברה, משך התקופה הרלוונטית, העלויות, שיעור הרווח לאותה תקופה, מועד הפסקת הפעילות, הירידה או העצירה של ההכנסות, נפילת הקבוצה ועוד נתונים למכביר שאין להם ביטוי בבקשה ובתצהיר ובניגוד לנדרש על פי ההלכה הפסוקה המובאת לעיל. גם אין בדברי בא כוח המבקש בסיכומיו כי אם יש הפסד חודשי כל חודש הוא ניתן לכימות (עמוד 3 לפרוטוקול, סוף העמוד), שכן לדברים אלה היה צריך להיות ביטוי בתצהיר עצמו ואין די בטענות בסיכומים שאין להן גיבוי בתצהיר.

9.     בנסיבות אלה, שעה שטענת הקיזוז לא נטענה כדבעי היה מקום לדחות את הבקשה. עם זאת, ובהינתן כי הגעתי למסקנה שיש מקום לשמיעת טענות המבקש באשר להפרות, אך נוכח הקושי בטענת הקיזוז הלוקה בחסר ניכר הגעתי למסקנה כי יש לאפשר את מתן הרשות תוך הגבלתה בהפקדת ערבות לפי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 הקובעת:
רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם."

בהקשר זה יישמתי את ההלכה הפסוקה על נסיבות המקרה כאמור בין היתר בספרו של השופט גורן, שם בעמוד 386:
"מקום שהגנת הנתבע לוקה בחוסר בהירות או נראית על פניה קלושה ביותר, נוהגים בתי המשפט, במקרים לא מעטים, להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת סכומי ערבות...הסתמנה נטייה בשנים האחרונות להחמיר עם הנתבע, בפרט כאשר הגנתו לוקה בחוסר בהירות. דהיינו, ניכרה מגמה להחמיר עם הנתבע בהתנאת הגנתו בתנאים"
                         (ההדגשה אינה במקור - א.א.)

10.     סוף דבר, ניתנת בזאת למבקש רשות להגן. תנאי לכך הינו כי המבקש יפקיד בקופת בית המשפט תוך 45 יום את הסך של 150,000 ₪ או ערבות בנקאית על סכום זה. לא יופקד הסכום האמור, תדחה הבקשה והבנק יהיה זכאי ליטול פסק דין.

הצדדים יודיעו לבית המשפט האם הסכום האמור הופקד, ובמקרה כאמור ייקבע התיק לקדם משפט.

הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪ בצירוף מעמ לפי התוצאות בתיק העיקרי.

11.     כפוף להפקדת הסכום האמור, ישלימו הצדדים את כל הליכי הביניים ובכלל זה גילוי ועיון במסמכים, שאלונים ותשובות לשאלונים ופרטים נוספים וזאת תוך 90 יום מהיום. צד שיהיה סבור שבקשתו לא נענתה, במלואה ו/או בחלקה, יגיש בקשה לבית המשפט לא יאוחר מתום 21 יום מהמועד האמור. מבלי לגרוע מהאמור, כל בקשת ביניים תוגש לא יאוחר מ 30 יום לפני ק"מ.

12.     בשולי הדברים, לא מצויה בתיק כל הודעה מטעם הבנק באשר להמצאת כתב התביעה
ליתר הנתבעים. על בא כוח הבנק להודיע את עמדת מרשתו באשר להליכים כנגד
הנתבעים האחרים וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת אורה על מחיקת התביעה כנגדם
מחמת חוסר מעש.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה למתן רשות להגן

  2. רשות מוגבלת להתגונן

  3. אי מתן רשות להתגונן

  4. מתי תינתן רשות להתגונן

  5. דחיית בקשת רשות להתגונן

  6. מתן רשות להתגונן מוגבלת

  7. רשות להתגונן בטענה אחת בלבד

  8. בקשת רשות להתגונן ללא פירוט

  9. טענת קיזוז בקשת רשות להתגונן

  10. בקשת רשות להתגונן בתביעת בנק

  11. בקשת רשות להתגונן - חוב לבנק

  12. סיכויי הגנה בקשת רשות להתגונן

  13. רשות להתגונן ללא חקירת המצהיר

  14. המחאת חוב - בקשת רשות להתגונן

  15. בקשת רשות להתגונן - דמי תיווך

  16. בקשת רשות להתגונן ומחיקת כותרת

  17. חקירת מצהיר בבקשת רשות להתגונן

  18. הגנה לכאורה בבקשת רשות להתגונן

  19. רשות להתגונן בכפוף להפקדת כספים

  20. רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה

  21. ערעור על דחיית בקשת רשות להתגונן

  22. התניית רשות להתגונן בהפקדת ערובה

  23. חוב בחשבון בנק - בקשת רשות להתגונן

  24. התניית מתן רשות להתגונן בהפקדת כספים

  25. דחיית בקשת רשות להתגונן - חוב לבנק

  26. הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן

  27. ערעור על החלטת רשם ליתן רשות להתגונן

  28. בקשת רשות להתגונן ערבות להלוואת משכנתא

  29. ערבות לחובות חברה - בקשת רשות להתגונן

  30. בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום חוב

  31. דחיית בקשת רשות להתגונן - ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי

  32. ערעור כלפי ההחלטה להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת סכום התביעה

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון