דוגמא לבקשה לביטול פסק בוררות

המבקשים טוענו לקיומן של מספר עילות ביטול לפי חוק הבוררות (סעיף 24(1), 24(2),24(3),24(4),24(8), 24(9), 24(10):

  1. "לא היה הסכם בוררות בר-תוקף".
  2. "הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין".
  3. "הבורר פעל ללא-סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות".
  4. "לא ניתנה לבעל - דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו".
  5. "הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו".


להלן פסק דין בנושא דוגמא לבקשה לביטול פסק בוררות:

פסק דין

בקשה לביטול פסק בוררות (סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 ("חוק הבוררות")).

פריטלי בע"מ ("מבקשת 1"), היא חברה שנתאגדה בישראל למסחר ותיווך במקרקעין. מבקשת 1 הוקמה על ידי האדונים זלמן רוזנטל ("מבקש 2") ושאול יצחק פריינד ("מבקש 3"). בבעלות המבקשים נכס מקרקעין בפסגת זאב, רחוב אלי תבין, הידוע כחלקה 41 ו 42 בגוש 30542 ("המקרקעין"). ב- 1990 רכשה מבקשת 1 במשותף עם הקבלן אליהו ברזני, מחצית הנכס. באוגוסט 1991 מכר ברזני את חלקו במקרקעין לחברת פ.ל.א. חברה לבניה חדשנית בע"מ.
ב- 1994 רכשה חברת א.ח.מ יוני בע"מ ("א.ח.מ יוני"), חברה בבעלותו ובשליטתו של מיכאל אסרף ("מיכאל אסרף"), את זכויות חברת פ.ל.א. במקרקעין. לא יהיה זה מיותר לציין כי מיכאל אסרף הוא בעל השליטה והמנהל של מ.אסרף חברה קבלנית לעבודות בניין בע"מ ("חברת אסרף"), היא המשיבה בבקשה זו.
בעקבות תכנון מפורט שהכין האדריכל, דוד קאסוטו, חולק השטח ל 6 מגרשים לבניה של 240 יחידות דיור.
ב- 11.9.95 נחתם חוזה לפירוק שיתוף בין א.ח.מ יוני לבין המבקשים. על פי האמור בהסכם הפירוק, קיבלה חברת א.ח.מ יוני, זכויות בניה ל- 126 יחידות דיור במגרשים 11, 12 ו 15 שכונו "גוש א". מבקשים 2 ו 3 קיבלו זכויות בניה ל- 114 יחידות דיור במגרשים 14,13 ו 16 שכונו "גוש ב".
המבקשים שלא היו בעלי ידע וניסיון בתחום הבניה, תרו אחר קבלן מתאים ונערכו לביצוע המיזם על פי התוכניות המאושרות. בסופו של יום החליטו להתקשר עם חברת אסרף אשר עסקה בעת ההיא בבניית מיזם דירות, על המקרקעין הגובלים עם שטחם של המבקשים. ב 26.1.97 נכרת חוזה בניה בין המבקשים וחברת אסרף. בחוזה הבניה נקבעו מספר עקרונות הנוגעים לענייננו:

1) "המזמין מצהיר שאין באמור לעיל כדי לקשור את הקבלן בשום דרך שהיא למכר דירותיו של המזמין לרוכשים, וכי המזמין לבדו הוא שימכור את הדירות והוא שיתחייב בהתחייבות מוכר לפי חוק המכר [דירות] ובמתן ערבויות לרוכשים על פי חוק זה". (סעיף 5 לחוזה).

2) מועד השלמת העבודה:
הקבלן מתחייב להשלים את העבודה תוך 36 חודש שמניינם יתחיל מן התאריך שנקבע בצו התחלת העבודה" (סעיף 47 א. לחוזה הבניה).

3) התמורה/שכר החוזה:
שכר החוזה על כל מרכיביו, היינו כלל התמורה, שיקבל הקבלן בגין כל התחייבויותיו בחוזה זה, ללא שום יוצא מן הכלל , הוא 52% מכלל התמורה, כולל התמורה, כולל מע"מ, שיקבל המזמין בפועל ממכירתן של יחידות הדיור שבפרוייקט". (סעיף 59 א. לחוזה הבניה).

4) "כל יחידת דיור תקבל אחוז מסוים בפרוייקט, והעברתו לקבלן של מחיר מכירתה לרוכש, תפחית משכר החוזה המגיע עדיין לקבלן, את האחוז הזה. אם יועבר לקבלן חלק מסוים ממחיר אותה יחידת דיור - יפחת, באופן יחסי לכך, שכר החוזה המגיע עדיין לקבלן. קביעת האחוז של כל דירה תיקבע בהסכמת הצדדים". (סעיף 59 ב. לחוזה).

5) "שכר החוזה ייפרע לפי חשבונות שיגיש הקבלן למפקח אחת לחודש, בשוטף + 30 יום ובכפוף לאישור המפקח". (סעיף 59 ג. לחוזה).

6) "שכר החוזה האמור לעיל הוא מחיר סופי, הכולל את ביצוע כל העבודות נשוא חוזה זה, לרבות כל עבודות הפיתוח, באופן מלא ושלם, בהתאם לכל הוראות החוזה ולכל הפרטים המסומנים בתוכניות, במפרטים, באופני המדידה המיוחדים, בתנאים הכלליים לביצוע העבודה ובשאר מסמכי החוזה, והם לא ישתנו מכל סיבה שהיא, לרבות, ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, כתוצאה משינוי בשכר העבודה, במחירי החומרים, הוצאות ההובלה, שער המטבע, מדדים שונים, .... או מכל סיבה אחרת כלשהי". (סעיף 60 א. לחוזה).

7) " כל עבודות הפיתוח הצמוד והפיתוח הכללי, ללא יוצא מן הכלל, פיתוח שיתחייב עקב שינוי בתב"ע אחר מסירת דירה, לא יחייב את הקבלן לגבי אותה דירה". (סעיף 60 ב8) לחוזה ).

8) "למניעת כל ספק שהוא, כל הוצאות הפרויקט בלי שום יוצא מן הכלל למעט הוצאות שהוטלו במפורש בחוזה זה על המזמין, יחולו על הקבלן, והוא מתחייב לשאת בהן במועדן וכדרוש לצורך ביצוע מלא, קפדני ומדוקדק של חוזה זה על כל נספחיו. (סעיף 60 (27) לחוזה).

9) מועד השלמת העבודה:
הקבלן מתחייב להשלים את העבודה תוך 36 חודש שמניינם יתחיל מן התאריך שנקבע בצו התחלת העבודה" (סעיף 47 א. לחוזה הבניה).

10) העדר תביעות:
מוסכם בזה שהקבלן לא יהא זכאי לשום תשלום נוסף ולכל סכום שהוא בנוסף לשכר החוזה, אלא אם היא נובעת מדרישת שינויים של המזמין. הקבלן יהא מנוע מהגשת תביעה כזאת, והוא מסתלק ומוותר מראש על תביעת כסף שאינה כלולה בשכר החוזה או בגלל דרישת שינויים". (סעיף 58 לחוזה הבניה).



11) בוררות:
"כל סכסוך אם יתגלע, ח"ו בין הצדדים יובא להכרעתם של שני עוה"ד של הצדדים. לא הגיעו השנים להכרעה ימנו הם בורר שיכריע בדבר. הבורר יהיה פטור ומשוחרר מהדין המהותי ומדיני הראיות, ויהיה רשאי לפסוק פסק פשרה כראות עיניו. חתימת הצדדים על חוזה זה כמוה כחתימה על הסכם בוררות לפי החוק". (סעיף 76 לחוזה הבניה).

לטענת המבקשת הצהיר מיכאל אסרף בראשית המשא ומתן, כי ידו משגת לממן את עלויות הבניה ואולם לימים התברר כי לא יעמוד בכך. בנסיבות אלה, התקשרו המבקשים לקבלת ליווי בנקאי של הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ ("הבנק המלווה"). רווח צפוי למבקשת, כבר בשלב א', לאחר ניכוי ההוצאות, הוערך על ידי הבנק ב- 2,035,920 $.
חוזה הליווי הבנקאי נחתם בראשית 1997 והפרויקט יצא לדרך.
ראוי לציין, כי בפועל עסקה המשיבה, לטענת המבקשים, בשיווק הדירות ורק החוזים עם הרוכשים נחתמו על ידי המבקשים.
בקיץ 2000 נודע למבקשים כי הפרויקט השכן עלה על שרטון, חברת א.ח.מ יוני אינה עומדת בהתחייבויותיה וחל פיגור בלוחות הזמנים להשלמת הבנייה.
חברת א.ח.מ יוני נכנסה להליכי כינוס לבקשת בנק ירושלים, הבנק המלווה של מיזם הבנייה השכן. באותה עת הסתמן איחור בהשלמת הדירות במיזם של המבקשים. לטענת המבקשים הובילה הסתבכותה של חברת א.ח.מ יוני לקשיים של חברת אסרף בהשלמת עבודות הבנייה. ב 11.5.01 הודיעו המבקשים על ביטול חוזה הבניה עקב הפרתו.
ב 14.5.01 התקיימה פגישה בין המבקשים למשיבה, הוסכם כי חברת אסרף תעביר לידי המבקשים חישוב מדויק של החוב בגין הוצאות הבנייה.
ב 3.6.01 מסרה המשיבה למבקשים את תחשיביה לגבי עלויות עבודות הפיתוח בסכום העולה על 6 מיליון ₪ ודרשה מהמבקשים לשלם את הסכומים המגיעים לה על פי התחשיב. המבקשים דחו את תביעת המשיבה. בשלב זה ביקשה המשיבה להעביר את המחלוקת לבוררות, כאמור בסעיף 76 לחוזה הבניה. המבקשים התנגדו למינוי בורר וטענו כי העבירו למשיבה את כל הכספים שנתקבלו ממכירת הדירות וממילא אין היא זכאית לתשלום נוסף (סעיף 58 לחוזה הבנייה).
המשיבה פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה למינוי בורר (ה"פ 736/01). המבקשים התנגדו לבקשה וטענו כי הבנק המלווה והמפקח מטעם הבנק, הם צדדים הכרחיים לבירור התביעות ההדדיות ואולם סעיף הבוררות אינו חל עליהם. כבר משום כך ביקשו לדחות את הבקשה והדגישו כי מקומו הראוי של הסכסוך הוא בבית המשפט. כמו כן נטען כי מדובר בתרמית אשר הותירה את המבקשים ללא פרוטה, על אף שלפי חוזה ההתקשרות עם המשיבה היו זכאים ל-48% נטו מכספי מכירת הדירות שנבנו על המקרקעין שלהם. כמו כן נטען שהמשיבה משכה מחשבון הליווי כספים שלא כדין ונוצרה יתרת חובה בסכומים ניכרים.
טענות המבקשים נדחו. בית המשפט ראה לנגד עיניו מחלוקת כספית שגרתית בין קבלן למזמין שהוסכם להעבירה לבוררות ואת מאזן הנוחות הגלום במסגרת זו. כבוד השופט צמח (כתוארו אז), יצא מנקודת הנחה כי סמכותו של הבורר היא זו הקבועה בחוזה הבנייה:
"יריעת המחלוקת בין הצדדים שיהיה על הבורר להכריע בה מוגבלת וידועה בהיקפה - והיא פרטי ההתחשבנויות בין הצדדים לפי חוזה הבניה".
אשר על כן, נבחר לבורר המהנדס יאיר מרוקו.
הבוררות החלה בהגשת כתבי טענות כשבפתח כתב התביעה של המבקשים מועלית דרישה לצירוף מ. אסרף אישית כצד לבוררות. הבוררות עלתה על שרטון. בהחלטת בית משפט מ-26.9.04, מונה בהסכמה בורר חליף, המהנדס יורם גדיש ("הבורר").
הבורר המציא לצדדים מסמך המעלה את תנאי הבוררות וביקש את הסכמתם לתנאים הללו (נספח ד' בכרך א' של המוצגים). הצדדים החילו על הבוררות את התוספת לחוק הבוררות (סעיף 2 לחוק הבוררות) . הסכם הבוררות נחתם ב 1.12.04.

ב 17.6.07 עתרו המבקשים לבית המשפט ב "בקשה למתן פסק דין הצהרתי בדבר פקיעת סמכות הבורר" . בבקשה זו סקרו המבקשים את מהלך הבוררות והדגישו כי הסכומים הוגשו לבורר ביולי 2006, אך טרם ניתן פסק בוררות. כמו כן, נטען כי המשיבה פנתה בפברואר 2007 לכב' הבורר בעניין זה, באמצעות בא כוחה עו"ד דורון לנגה.
ב-4.3.07 השיב הבורר לפנייה:
"אתה צודק בהחלט.
לתומי חשבתי שהנושא נגמר ביניכם במסגרת כל יתר התביעות שהיו בנושא.
כנראה ואצטרך כן לתת את פסק הבוררות. לוח הזמנים הוא כדלקמן:

  1. מיד אחרי פסח נקיים פגישת הבהרות מבחינתי ועדכון מבחינתכם.
  2. לא יאוחר מ-29/4 ינתן פסק הבוררות." (נספח טז' לבקשה).

באפריל 2007 פנה הבורר אל הצדדים והודיעם לאמור:
"בחול המועד פסח התעמקתי בחומר הרב שהוגש על ידי הצדדים. היות ונדמה לי כי שהנושאים עליהם להחליט כבורר אינם חד משמעיים, אודה למכתב משותף שלכם לנושאים בהם עלי לתת החלטתי".
בתגובה למכתב זה הודיעו המבקשים לבורר בכתב, כי סמכותו פקעה (נספח יח לבקשה ) וכי המועד למתן פסק בוררות הקבוע בסעיף טו לתוספת, חלף זה מכבר. המבקשים לא הסתפקו בהודעה זו ועתרו לבית המשפט לקבלת סעד הצהרתי בדבר פקיעת סמכות הבורר (ה"פ 6197/07).
המשיבה התנגדה למתן הסעד ההצהרתי. הדיון נקבע ל-20.8.07.
לאחר שמיעת טענות הצדדים הושגה הסכמה ליתן הזדמנות לכב' הבורר לסיים המלאכה. לשם כך נדחה הדיון ל 9.10.07. הבורר התבקש להודיע על מועד מדויק למתן פסק הבוררות אך לא עמד בלוח הזמנים שנקבע על ידו. הצדדים הסכימו בבית המשפט, ליתן הזדמנות נוספת למתן הפסק. ב- 22.10.07 כותב הבורר לב"כ הצדדים:
"1. אני ער לתכתובת בין עורכי הדין.
2. אני מתייעץ בנושא עם עו"ד שנותן לי שירותים.
3. היות ורק לאחרונה קיבלתי (עדין לא) הנתונים שהועברו בזמנו לבורר הקודם. והיות והובטח לי ע"י עו"ד יורם ארן לקבל הנתונים כפי שהועברו בזמנו לבורר הקודם (פקס מ-18.10.07) בדואר ובהנחה שאקבל אותם עוד השבוע פסק הבוררות יועבר לידיכם לא יאוחר מ- 25.10.07.
עו"ד דורון אודה לשירותך להודיע בנושא לכב' השופטת".
פסק הבוררות ניתן ב-20.11. בפתח הפסק קבע הבורר:
"על פי המסמכים והעדויות בחלק מהמסמכים מרובה הנסתר מהגלוי וייתכן וחלקם היו אמורים להיחקר ולהתברר על ידי המשטרה או שלטונות המס ולא במסגרת בוררות זו".
הבורר פותח במספר "החלטות מקדמיות", בהן ההחלטה כי הפסק מתייחס אל המשיבה ואל חברת א.ח.מ יוני מפעלי בניה והשקעות בע"מ, כ"אחת", דהיינו, כאל אותה יישות. עם זאת, אין הבורר רואה את קביעתו זו כסופית:
"וניתנת לערעור בפני כב' השופטת" (סעיף ב לפסק).
כמו כן נקבעה זהות בין חברת פריטלי בע"מ לבין המבקשים 2 ו- 3. אף בעניין זה נאמר כי ההחלטה אינה סופית וניתנה "רשות ערעור" לבית המשפט. הבורר דן בהיקף סמכותו והגיע למסקנה כי סמכותו אינה נתחמת בחוזה הבניה בלבד:
"רשאי וחייב לטפל בכל תחום הנושאים שהובא בפניי גם אם אינם נכללים ישירות בחוזה הבנייה".
הבורר קבע החזר הוצאות פיתוח כללי ל- 75 יחידות דיור, בסך 6,245,000 ₪ והחזר פיתוח של מגרשים 14 ו- 16 בסך 1,158,000 ₪. פסק הבוררות מסתיים במילות סיכום:

  1. "סה"כ מאושר לתובעת סך של 6,075,000 ₪. הסכום כולל מע"מ והוא למדד 5/2001.
  2. "מתאריך 5/2001 ועד לתשלום בפועל רבית משפטית, עד מועד התשלום בפועל. אני רואה נושא הריבית המשפטית בסעיף זה כלא סופי וניתנת לערעור בפני כב' השופטת".


עם מתן הפסק לא היה עוד מקום לדון בהעברת הבורר מתפקידו, הואיל ותפקידו הסתיים. לשלב שלאחר מתן הפסק, נועדו עילות הביטול, המפורטות ברשימה סגורה, בסעיף 24 לחוק הבוררות.
המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות, המשיבה עתרה לאישורו.

טענות הצדדים בקצרה
המבקשים טוענים לקיומן של מספר עילות ביטול (סעיף 24(1), 24(2),24(3),24(4),24(8), 24(9), 24(10):
1. "לא היה הסכם בוררות בר-תוקף".
קביעת הבורר בסעיף ב.1.ב לפסק הבוררות: "פסק הבוררות מתייחס לשתי חברות אלו כאחת", עונה על עילת הביטול שכן מעולם לא נכרת הסכם בוררות עם חברת א.ח.מ יוני בע"מ. חברה זו אינה צד להסכם הבנייה ולמסמך הנושא כותרת "הסכמה לשמש כבורר" (נספח ד בכרך א). כמו כן, טוענים המבקשים כי חברת א.ח.מ יוני לא הייתה צד לבוררות. ואף על פי כן חייב למעשה הבורר את המבקשים, לשלם סכום עתק לחברה זו.
2. "הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין".
הצדדים הסכימו על מינויו של יורם גדיש לבורר, בהיותו בעלים של חברה בעלת שם: "יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ". במהלך הבוררות, החל הבורר להזדהות כ"יורם המהנדס". בבית המשפט חזרו בהם המבקשים מטענה זו.
3. "הבורר פעל ללא-סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות".
חברת א.ח.מ יוני אינה צד לחוזה הבניה, לא הייתה צד להליך המשפטי ולא הייתה צד להליכי הבוררות. לפיכך לא היה מקום לקביעה הגורפת בפסק הבוררות בדבר זהות מוחלטת בין המשיבה לבין חברה זו.
המבקשים מפנים אל החלטתו של כב' השופט צמח בדבר גדר סמכות הבורר:
"יריעת המחלוקת בין הצדדים שיהיה על הבורר להכריע בה מוגבלת וידועה בהיקפה - והיא פרטי ההתחשבנויות בין הצדדים לפי חוזה הבניה". (ה"פ 736/01 מ. אסרף חברה קבלנית לעבודות בנין בע"מ נ' פריטלי בע"מ ואח').
המבקשים טוענים כי קביעת הבורר העוסקת בתקבולים המגיעים למשיבה, מהווה חריגה מסמכות, בהיותה מנוגדת לאמור בסעיפים 59 ו- 60 לחוזה הבניה.
ההתחשבנות בין הצדדים נתחמה בחוזה הבנייה. הוסכם כי חלקה של המשיבה תמורת ביצוע כל החיובים נשוא החוזה, יעמוד על 52% מכלל התמורה. אי לכך לא הייתה לבורר סמכות לקבוע תמורה שונה מזו שנקבעה בחוזה הבניה. לבורר לא ניתנה הסמכות לסטות מהסכם הבנייה. אשר על כן חרג הבורר מסמכותו.
4. "לא ניתנה לבעל - דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו".
הבורר הודיע לצדדים כי הוא מתייעץ עם עורך דין שנותן לו שירותים. ההודעה נמסרה לאחר שהסתיימה הבוררות והוגשו הסיכומים (נספח כב לבקשה). לצדדים לא הודע על ההתייעצות, ועל זהות היועץ. כפועל יוצא אף לא ניתנה להם ההזדמנות להתייחס או לבקש חקירתו של היועץ.
ההודעה הלאקונית מטילה צל כבד על פסק הבוררות. אין בכוונת המבקשים להלין על ההתייעצות כשלעצמה אלא על הדרך שבה התקבלה. המבקשים טוענים כי באי מתן הזדמנות לחקור את עורך הדין שבו נועץ הבורר יש משום פגיעה בזכויותיהם של הצדדים להליך תקין.
5. "הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו".
ב 4.3.07 הודיע הבורר הנכבד (נספח טז' לבקשה) כי היה סבור שאין צורך במתן פסק בוררות, על אף שהוגשו סיכומים מפורטים מבעוד מועד, (לפני כ-8 חודשים). אם לא די בכך, הרי שב- 4.4.07 הורה הבורר לצדדים להגיש רשימת נושאים מוסכמת, להכרעתו. בהעדר הסכמה יגיש כל צד רשימה מטעמו.
בשלב זה, הודיע ב 19.4.07 בא כוח המבקשים לכב' הבורר כי סמכותו פקעה, עקב האיחור המופלג במתן הפסק (נספח יח' לבקשה). על הודעה זו לא נתבקשה המשיבה להגיב ולא נקבע דיון ביוזמת הבורר, להארכת המועד למתן הפסק. אף לא הוגשה מטעם הבורר בקשה לבית המשפט להארכת המועד למתן פסק הבוררות על פי האמור בסעיף 19 לחוק הבוררות.
6. לטענת המבקשים לוקה הפסק במשוא פנים וניגוד עניינים והבורר העניק טובות הנאה מופלגות למשיבה, ללא כל ביסוס בחוזה הבניה, בעובדות ובתוצאות הקשות של המיזם אשר הותיר את מי שהיו בעלי המקרקעין, בעלי חוב.

טענות המשיבה

המשיבה מתנגדת לביטול פסק הבוררות. לדידה, עונה הפסק על מטרת המינוי. הבורר לא חרג מסמכויותיו שכן נושא הזהות בין א.ח.מ יוני לבין חברת מ. אסרף בע"מ עלה במהלך הבוררות לא אחת. התוצאה שהושגה בפסק הבוררות עולה בקנה אחד עם המציאות בשטח. המשיבה נדרשה להשלים את כל עבודות הפיתוח בשני המיזמים הגובלים (הכוונה לפרויקטים של א.ח.מ יוני ושל המבקשים). העירייה התנתה מתן היתרי אכלוס בדירות שנבנו על המקרקעין של המבקשים, בהשלמת כל עבודות הפיתוח הן ב"גוש א" והן "בגוש ב".
עוד טוענת המשיבה כי המבקשים לא עשו דבר לקידום המיזם כדרך יזמים. המשיבה נאלצה בסופו של יום לעסוק גם בשיווק הדירות והשקיעה מזמנה ומכספה לקידום המכירות ועל כך תוגמלה בפסק הבוררות. המשיבה חוזרת ומדגישה כי בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתו של הבורר וסמכותו מוגבלת לבדיקת תקינות הליך הבוררות. במקרה שבפנינו, סבורה המשיבה כי לא נפל פגם בהליך ועל כן יש לדחות את הבקשה ולאשר את פסק הבוררות.

ביקור במקום
לאחר שמיעת טענות הצדדים בבקשה לביטול פסק הבוררות הוחלט לערוך ביקור במקום.
ב 14.4.08 יצא בית המשפט לביקור בפסגת זאב. נערך סיור באזור הבניה בהשתתפות הצדדים ובאי כוחם, בגוש א ובגוש ב הסמוכים זה לזה, כולל דרכי גישה ופיתוח. הצדדים ובאי כוחם נכחו בסיור.

דיון
מיזם לבניית 126 יחידות דיור ב בפסגת זאב- גוש א, באמצעות המשיבה, חברה בע"מ בשליטתו של קבלן הבניין מיכאל אסרף, היה בעיצומו במועד ההתקשרות בין המבקשים למשיבה, לבניית 114 יחידות דיור בגוש ב.
המבקשים צפו לרווח נאה מהמיזם , לפי הנתונים שנבדקו על ידי הבנק המלווה, אולם בסופו של יום, שקעו בחובות כבדים. הבניה בגוש א לא הושלמה במועד, עקב משבר מזומנים אליו נקלעה המשיבה. המבקשים תולים את הפסדי המיזם שלהם, במימון חלק מהבניה בגוש א( א.ח.מ יוני), מכספים שנמשכו על ידי מנהל המשיבה מיכאל אסרף מהמיזם בגוש ב. קביעת הבורר בדבר זהות מלאה בין א.ח.מ. יוני בע"מ לבין חברת אסרף , מחזקת בלב המבקשים את החשד בדבר התוצאה העגומה. כאן המקום להפנות אל דברי הבורר במבוא לפסק הבוררות:
"על פי המסמכים והעדויות בחלק מהנושאים מרובה הנסתר מהגלוי וייתכן וחלקם היו אמורים להיחקר ולהתברר על ידי המשטרה או שלטונות המס ולא במסגרת בוררות זו".

בפסק הבוררות העניק הבורר לבית המשפט רשות "ערעור" על שני נושאים מרכזיים, המשליכים במישרין על התוצאה הכספית.
א.     קביעת הבורר בדבר זהות מלאה בין המשיבה לבין חברת א.ח.מ יוני בע"מ.
ב.     חיוב המבקשים ב"רבית משפטית", ממאי 2001 עד מועד התשלום בפועל של קרן בסך 6,075,000 ₪ (סעיפים ב ו- ה לפסק הבוררות).

כידוע אין זכות ערעור על פסק בוררות (סעיפים 23 (ב) ו- 28 לחוק הבוררות וכן רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד נז (6) 605, 616,617; רע"א 9119/07 א.ב. גרוסמן בע"מ נ' חנה וליאור לבל ואח' ניתן ב 11.2.08 סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת עמ' 963).
ניתן להבין כי הבורר התקשה להגיע לכלל החלטה בשני הנושאים הללו שהם בעלי משמעות כלכלית נכבדה והחליט להפקיד את ההכרעה בהם בידי בית המשפט.
בנסיבות אלה, הוכחה עילת הביטול החמישית:
"הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו".

המבקשים עתרו בזמנו לבית המשפט לקבלת סעד הצהרתי בדבר חלוף המועד למתן הפסק. ב 9.10.07 הושגה הסכמה ליתן לבורר הזדמנות נוספת לסיים המלאכה, בכפוף לשמירת כל טענות הצדדים. הכוונה בין היתר, לשמירת הזכות להעלאת הטענה כי חלף המועד למתן הפסק:
"הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו".
העילה על פי סעיף 24(8) כפופה לתנאי הקבוע בסעיף 26(ג) לחוק הבוררות:
"לא תישמע טענה של בעל דין שפסק הבוררות ניתן שלא במועדו, אלא אם שמר לעצמו, בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק, את הזכות לטעון טענה זו".
האם קויים התנאי במקרה שבפנינו;
המבקשים הודיעו לבורר בכתב ב-19.4.07, כי פקעה סמכותו ליתן פסק בוררות:
"לאור אי מתן פסק הבוררות במשך תקופה ארוכה", (נספח יח לבקשה).
לאחר כחודשיים הוגשה הבקשה לבית המשפט להצהרה כי סמכות הבורר פקעה (ה"פ 6197/07). אף בצעד זה יש לראות קיום התנאי של הודעה בכתב לבורר. אף על פי כן, לא ניתן פסק הבוררות אלא כעבור כ-7 חודשים.
הנה כי כן מילאו המבקשים אחר התנאי הקבוע בסעיף 26(ג) לחוק הבוררות והוכיחו קיומה של עילת הביטול השמינית.
לא בכדי נקבע מועד קצר לסיום הליכי בוררות ומתן פסק בורר בסעיף טו לתוספת:
"על הבורר לתת את פסק הבוררות תוך שלושה חדשים מהיום שהתחיל לדון בסכסוך, או שנדרש להתחיל לדון בו על ידי הודעה בכתב של בעל-דין, הכל לפי המוקדם יותר, אולם רשאי הבורר להאריך את התקופה עד לשלושה חדשים נוספים".
השחיקה של תנאי חשוב זה, היא בנפשו של מוסד הבוררות, שכן הציפייה מהליך תקין של בוררות היא בראש ובראשונה להגיע להכרעה בזמן אמת.
ההחלטה להפנות סכסוכים לבוררות מקורה בשאיפה להגיע להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך. אשר על כן נאמר בסעיף יד לתוספת, (שהוחלה על בוררות זו ביוזמת הבורר): "הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו".
המושג "הכרעה צודקת", כולל בחובו את מרכיב הזמן. המשקל המוענק להכרעה צודקת, אינו נופל מהמשקל המוענק למהירות ההכרעה. הדבר נכון שבעתיים באותם מקרים שמתמנה בורר חליף, הממשיך במלאכת הבוררות שהחלה זה מכבר, אך טרם הניבה תוצאות. מימד הזמן הוא מרכיב מרכזי בעשיית הצדק. עיכוב ההכרעה מכרסם בצדקת התוצאה:Delayed justice is denied justice
על חשיבות ההכרעה בזמן אמת עמד השופט צבי ברנזון, בדרכו המיוחדת:
"הצדק, כמו הגשם, הוא לברכה ולא לקללה, כשהוא בא בעתו וניתן במשורה נכונה" (ע"א 520/71 צבי גולדברג נ' צבי בלגה פד"י כו(1) 456,462).

הנה כי כן הוכחה עילת הביטול השמינית. מסקנה זו מייתרת דיון בעילות ביטול נוספות שעליהן הצביעו המבקשים.
זאת ועוד, לא ניתן לאשר פסק בוררות שאינו כולל קביעה סופית ברת אכיפה.
עומדת על כך המלומדת אוטולנגי בבהירות האופיינית לה:
"הפסק צריך להכריע בסכסוך בין הצדדים. פסק שאינו אופרטיבי - אינו יכול לעמוד. אין צריך לומר, שגם פסק בנושא שהבורר אינו יכול לפסוק בו אינו יכול לעמוד. מבחינה זו, גם המלצה של הבורר לגבי אחד הנושאים הללו הינה חסרת תוקף משפטי מחייב".
(שם, בעמ' 784). בפסק הבוררות שבפנינו לא הושגה כאמור, הכרעה סופית בשני נושאים:
א. זהות ומיהות הצדדים בבוררות.
ב. גובה הרבית שעל המבקשים לשלם ממאי 2001, על הסך של 6,075,000 ₪.
אף מטעם זה אין מקום לאישור פסק הבוררות שבפנינו.

לסיכום
לאור מכלול הנסיבות שהובילו למתן פסק בוררות בלתי אכיף שניתן לאחר למעלה משלוש שנים מחתימת הסכם הבוררות, אין מנוס מקבלת הבקשה.
התוצאה הינה כי פסק הבוררות מבוטל.
בנסיבות המקרה, ישא כל צד בהוצאותיו.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון