תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי אם הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה. תקנה 362(א) לתקנות מגבשת את כללי הפסיקה הקודמת לעניין בדיקת זכויותיו לכאורה של התובע, עובר למתן הסעד הזמני. הכלל הבסיסי הנוהג לעניין סעד זמני הוא, כי על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה, קרי, התובע, צריך להוכיח סיכוי של הצלחה בתביעה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה של בקשה לסעד זמני, אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים. 9. השלב הבא בבדיקה שמבצע בית המשפט הינו קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. בשלב זה לא מוטלת על בית המשפט החובה לנתח את הראיות ולדון בהן בצורה מקיפה להלן החלטה בנושא בקשה להטלת עיקול זמני: החלטה הבקשה 1. בפני בקשה להטלת עיקול זמני על נכסי המשיב. תמצית העובדות 2. מעשה בשני אחים מנשה (המבקש 1) וויקטור (המשיב) לוי , שעסקו בעסקי בניה. שני האחים שתפו פעולה במשך שנים רבות. כאשר, מנשה טיפל בעניינים הכספיים וויקטור עסק בעבודה בשטח. 3. יום אחד גילה ויקטור, לטענתו, כי מנשה מעל באמונו וגזל כספים השייכים לו ולבני משפחתו. ויקטור ובני משפחתו הגישו תובענה על סך 2,170,059 ש"ח כנגד מנשה , בני משפחתו ונתבעים נוספים. במסגרת התובענה הוטלו עיקולים זמניים על זכויות המבקשים בנכסי המקרקעין הידועים כגוש 8242 חלקה 196 וגוש 8243 חלקה 99 (להלן- המקרקעין). 4. מנגד, הגישו המבקשים תביעה שכנגד על סך 1,760,946 ש"ח נגד ויקטור וחברה שבבעלותו. התביעה שכנגד הוגשה בגין נזקים, שלטענת המבקשים, גרם ויקטור למבקשים וחיובים כספיים המגיעים למבקשים ממנו. במסגרת התביעה שכנגד עותרים המבקשים בבקשה שבפני להטיל עיקול זמני על זכויות ויקטור במקרקעין ובגוש 6125 חלקה 331 (דירת מגוריו). תמצית טענות הצדדים 5. לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה לעיקול זמני מהטעמים הבאים :- (א) התצהיר שצורף לבקשה מבוסס בחלקו על עדות שמיעה ואינו לשמש כראיה מהימנה. זאת, מאחר שהמבקש 1 נפטר והעובדות בקשר לעילת התביעה העיקרית אינן ידועות למצהיר מידיעה אישית. (ב) הבקשה לוקה בשיהוי מהותי. זאת, מאחר שהמבקשים הגישו את הבקשה לעיקול זמני כשנה לאחר הגשת התביעה שכנגד. (ג) על פי חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו וההלכה הפסוקה זכותו של המשיב עדיפה. (ד) המבקשים לא הביאו ראיות מהימנות לכאורה בדבר עילת התביעה. זאת, מאחר שהמבקשים לא התייחסו לעילת התביעה בסיכומיהם , מטרתה של התביעה שכנגד להלך אימים על המשיב ומחקירת המשיב 3 נסתרו חלק מעילות התביעה שכנגד. (ה) המבקשים לא הוכיחו את קיומו של יסוד ההכבדה. זאת, מאחר שהעברת זכויותיו של המשיב במקרקעין לא נעשתה במטרה להבריח נכסים. (ו) מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. כי עיקול זכויותיו של המשיב במקרקעין תפסיק באופן מוחלט את יכולתו לעבוד בתחום הבניה. (ז) טענות המבקשים נגועות בחוסר תום לב. 6. לטענת המבקשים יש לקבל את הבקשה לעיקול זמני על נכסי המשיב מטעמים הבאים:- (א) התצהיר שצורף לבקשה הוגש על ידי המבקש 3 . התשלומים הנתבעים על ידו הינם בידיעתו האישית - באשר שולמו על ידו. גם התנהגותו של המשיב בפרויקט לוד סנטר הינה בידיעתו האישית בהיותו מעורב בפרויקט. (ב) יש לדחות את טענת השיהוי לנוכח הסכמת הצדדים , מחלתו הקשה ופטירתו של המבקש 1 והניסיונות להעביר את המחלוקת לבוררות. המשיב לא עמד בנטל הראיה לקיומם של התנאים לקבלת טענת השיהוי. (ג) הסעד הזמני המבוקש תואם את עקרון המידתיות שנקבע בחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו. (ד) הבקשה נתמכת בתצהירו המפורט של המבקש 3 , במסמכים ובחוו"ד של רואה חשבון שהם בגדר ראיות מהימנות לכאורה לקיומן של עילות התביעה. (ה) יסוד ההכבדה הוכח . המשיב העיד כי בכוונתו לשעבד את כל נכסיו כבטוחה לקבלת אשראי מהבנק לצורך עסקיו כקבלן עצמאי. כמו כן, המשיב ובני משפחתו פעלו להברחת נכסיו. מצבו הבריאותי של המשיב אינו תקין והוא סירב למסור פרטים לגבי הכנסותיו. (ו) נוכח סכומה הניכר של התביעה שכנגד מצבו הבריאותי וכלכלי הרעוע של המשיב אין אפשרות להבטיח את ביצועו של פסק הדין אם וכאשר יינתן לטובת המבקשים זולת מהנכסים שעיקולם מבוקש. (ז) גרסתו של המשיב ועדותו לוקים בחוסר אמינות. דיון להלן אדון בבקשה על פי השיקולים שנקבעו בדין למתן צו העיקול הזמני ובהתייחס לטענותיהם הצדדים. ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה 7. תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- התקנות), קובעת כי אם הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה. 8. תקנה 362(א) לתקנות מגבשת את כללי הפסיקה הקודמת לעניין בדיקת זכויותיו לכאורה של התובע, עובר למתן הסעד הזמני. הכלל הבסיסי הנוהג לעניין סעד זמני הוא, כי על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה, קרי, התובע, צריך להוכיח סיכוי של הצלחה בתביעה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה של בקשה לסעד זמני, אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים (רע"א 7139/96 טריגוב נ' טפחות בנק למשכנתאות, פ"ד נא (2) 661, 663 ; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003) 401). 9. השלב הבא בבדיקה שמבצע בית המשפט הינו קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. בשלב זה לא מוטלת על בית המשפט החובה לנתח את הראיות ולדון בהן בצורה מקיפה. כפי שנקבע בע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח (4) 105, 108-109, "בדונו במתן סעד זמני אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות, ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות, כאילו עמד להכריע בעניין סופית." מדובר בבדיקה המתאימה לשלב המקדמי של הדיון(בר"ע (ת"א) 1354/03גרופר ואח' נ' הנסון (ישראל) בע"מ ואח', דינים מחוזי לד(2) 408). 10. אמנם, עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, על בית-המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ובכמותן (רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ ואח', פ"ד נב (1) 193 , 197) . אך, הלכה פסוקה היא כי תצהיר יכול וישמש ראייה מהימנה המצדיקה מתן צו עיקול זמני אם משקלו מספיק כדי לתמוך בבקשת העיקול (רע"א 2622/94 רוטנברג נ' מזמור פתוח ובניה בע"מ, תקדין עליון94(2)112).מאחר שמדובר בבקשת ביניים רשאי המצהיר להצהיר לא רק מידיעתו האישית , אלא גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך (תקנה 521 לתקנות; בר"ע (ת"א) 03/ 2452 שיקמים בנייני יוקרה (1998) בע"מ נ' כגן , פדאור 04 (8) 486, עמוד 4). 11. במקרה דנן, שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה ,שהובאו בפני בקיומן של עילות התובענה כנגד המשיב . עילות התובענה שכנגד הן בגין נזקים, שלטענת המבקשים, גרם המשיב למבקשים וחיובים כספיים המגיעים למבקשים ממנו. הבקשה לעיקול זמני נתמכה בתצהירו המפורט של המבקש 3 , מסמכים רבים וחוות דעת של רואה חשבון. התשלומים הנתבעים על ידו הינם בידיעתו האישית של המבקש 3 - באשר שולמו על ידו. התנהגותו של המשיב בפרויקט לוד סנטר הינה בידיעתו האישית בהיותו מעורב בפרויקט. גם על העובדות שלא היו ידועות לו באופן אישי רשאי היה להצהיר לצורך הבקשה לעיקול זמני עקב היותו מעורב בעסקי המשפחה בשנים הרלבנטיות לתביעה שכנגד. לפיכך, לא מצאתי בסיס לטענת המשיב כי תצהירו של המבקש 3 אינו בגדר ראיה מהימנה לצורך הדיון בצו העיקול. בסיכומיו התייחס המשיב רק ל-4 מתוך 15 עילות התובענה שפורטו בתצהיר המבקש 3 . גם אם סבור הייתי שבטענותיו ובחקירתו הנגדית הצליח להטיל ספק ניכר בעילות אלה (ר ' בר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ' (4) 115), עדיין נותרו על כנן מרבית עילות התובענה, אליהן לא התייחס המשיב ובחלקן אף הודה במפורש(פרוטוקול הדיון ,עמ' 146, שורה 15). ראיות להכבדה על ביצוע פסק הדין 12. תקנה 374 (ב) קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. 13. הדגש במתן צו העיקול הינו בצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלבנטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין(רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בע"מ, פ"ד נא(3), 789 , 799-800). כמו כן, יש להתחשב ביכולתו הכלכלית של הנתבע, דהיינו, ביכולתו הכספית לפרוע את החוב מכוח פסק הדין, אם אכן יינתן נגדו(בר"ע (ת"א) 1354/03גרופר ואח' נ' הנסון (ישראל) בע"מ ואח', דינים מחוזי לד(2) 408 ;א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003) 435). 14. במקרה דנן, הצהיר המשיב כי בכוונתו לשעבד את נכסיו כבטוחה לצורך קבלת אשראי מהבנקים. זאת, במסגרת רצונו לעבוד כקבלן עצמאי בתחום הבניה(סעיף 19 לתצהירו בתגובה לבקשה למתן צו עיקול זמני).כמו כן, טען המשיב כי מצבו הבריאותי קשה (סעיף 154 לכתב התביעה) והכנסתו זעומה (סעיף 155 לכתב התביעה). בחקירתו בפני התחמק המשיב ממתן תשובות ברורות לגבי מקום עבודתו והכנסתו(עמודים 107-108 לפרוטוקול מיום 15.6.05). לנוכח העובדה, כי המשיב הינו בן 72 (עמוד 108 לפרוטוקול) מצבו הבריאותי קשה והכנסתו זעומה, אין ספק כי אם ישעבד המשיב את נכסיו כבטוחה לצורך קבלת אשראי מהבנקים יכביד הדבר על ביצוע פסק הדין,אם וכאשר יינתן כנגדו. לפיכך, שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. טענת השיהוי 15. ככלל , יש לבחון את טענת השיהוי בזהירות מאחר שטענה זו נועלת את שעריו של בית המשפט בפני מי שמבקש סעד מרשות שיפוטית. חשוב לזכור, בהקשר זה, כי זכות הגישה לערכאות הנה זכות חוקתית (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (1999)27-29).לפיכך, גם אם היה שיהוי בהגשת הבקשה לסעד זמני, לא על נקלה ישלול בית המשפט סעד מבעל דין בטענה זו(רע"א 8513/02Kangaro Industries ואח' נ' שבו מכשירי כתיבה בע"מ ואח' , תקדין עליון 2002(4) 682 , 683). כאשר נטענת טענת שיהוי במסגרת בקשה למתן סעד זמני יש לבחון האם השלים מבקש הסעד עם המצב הקיים כך שיש לראותו כמי שזנח את תביעתו.בחינה אחרת היא האם שונה מצבו של המשיב לרעה והאם נובע השינוי האמור מהתנהגות בלתי נאותה של המבקש. הנטל להוכיח טענה זו הוא על המשיב (בש"א (ירושלים) 5155/04 מזרחי ואח' נ' כפר בן נון - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ ואח' , תקדין מח 2004(2) 6190 , 6200 ; וראה בעניין זה פסק דינה המקיף של כב' השופטת פרוקציה וההבחנה שנעשתה בין כללי השיהוי בדין האזרחי לבין כללי השיהוי במשפט המנהלי: בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים פ"ד נז (5) 433,446-447). 16. במקרה דנן, אמנם , כתב התביעה שכנגד הוגש כבר ביום 30.12.03 . אך, בין הצדדים התקיימו מגעים להעברת הסכסוך לבוררות (ר' מכתבו של ב"כ המשיב מיום 1.8.04 - נספח ו' לבקשה). לפיכך, הוסכם בין הצדדים על הארכת המועדים החוקיים לנקיטה "בהליכים משפטיים"(ר' מכתב ב"כ המבקשים מיום 20.10.04 ותשובתו של ב"כ המשיב מיום 21.10.04 - נספח ו' לבקשה). בהתאם לאותה הסכמה הוגש על ידי ב"כ המשיב כתב תשובה לתביעה שכנגד רק ביום 5.12.04 . הבקשה לעיקול זמני שבפני הוגשה ביום 25.11.04. לאור הסכמת הצדדים בדבר הארכת המועדים לנקיטה בהליכים משפטיים והתנהגותם בהתאם לאותה הסכמה מנוע המשיב מלטעון שיש לדחות את הבקשה מטעמים של שיהוי בהגשתה. 17. גם אם נתעלם מהסכמת הצדדים המפורטת לעיל, נראה לי כי לא התקיימו התנאים לקבלתה של טענת השיהוי. לא ניתן להסיק מהתנהגותם של המבקשים כאילו ויתרו על תביעתם כנגד המשיב ועל הסעדים הזמניים שנועדו להבטיח אותה. כמו כן, לא השתכנעתי כי חל שינוי לרעה במצבו של המשיב עקב התנהגות המבקשים בעניין זה. לעניין זה, יפים דבריה של כב' השופטת שטרסברג-כהן ברע"א 8513/02 הנ"ל:- "אין לבוא בטרוניה למבקשים על כי לא אצו רצו להתדיינות משפטית ועל שניסו להסדיר את העניין עם המשיבים מחוץ לכותלי בית המשפט, מה עוד שמדובר בבני משפחה. התנהגותם של המבקשים אינה מעידה על כך שהשלימו עם ההפרה והמשיבים לא הצביעו על שינוי מצבם לרעה עקב ה"שיהוי" בפניה לערכאות." 18. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את טענת השיהוי. מאזן הנוחות 19. תקנה 362(ב)(1) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק. 20. במקרה דנן, נראה כי הנזק שייגרם למבקשים אם לא יינתן הסעד הזמני גדול יותר מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני. לנוכח העובדה, כי המשיב הינו בן 72, מצבו הבריאותי קשה והכנסתו זעומה, אם לא יינתן הסעד הזמני, והמשיב ישעבד את נכסיו כבטוחה לצורך קבלת אשראי מהבנקים לא יוכלו המבקשים לבצע את פסק הדין אם וכאשר יינתן לזכותם (ר' סעיף 14 לעיל). לעומת זאת, המשיב עובד לדבריו כמנהל אתר בניה (עמוד 106 לפרוטוקול) ויוכל להמשיך לעבוד ולהתפרנס. אם תדחה תביעת המבקשים יוכל לתבוע את הנזקים שנגרמו לו מהמבקשים , מהערבויות שיפקידו לצורך מתן צו העיקול ומהנכסים שעיקל להבטחת תביעתו. תום לב 21. תקנה 362(ב)(2) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין. 22. במקרה דנן, השתכנעתי כי הבקשה הוגשה בתום לב ומתן צו העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין. הבקשה הוגשה במטרה להבטיח את תביעתם של המבקשים לנוכח מצבו הבריאותי והכלכלי של המשיב ומתן צו העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין. שיקולים חוקתיים 23. בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק-הדין לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלולא תיפגע. באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף. עדיפות זאת נובעת משתיים:(1) התובע נושא בנטל ההוכחה (2) זכות הקניין הינה זכות חוקתית. היא מעוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד:כבוד האדם וחירותו הקובע: "אין פוגעים בקנינו של אדם". המעמד העדיף של אינטרס הנתבע בא לביטוי בשני תנאים בהם מותנה מתן צו העיקול: על התובע להציג תשתית ראייתית לכאורית, ולהמציא ערובה לפיצוי הנתבע על נזק שיגרם לו על-ידי העיקול אם תידחה תביעתו(בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט(3) 479, 483-482; רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, 799). 24. כמו כן , תקנה 362(ב)(2) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, אם הסעד אינו פוגע במידה העולה על הנדרש. 25. במקרה דנן, כפי שפרטתי לעיל ,הציגו המבקשים תשתית ראייתית לכאורית הן לעילת התובענה והן ליסוד ההכבדה. 26. כמו כן, אני סבור כי בנסיבות העניין הסעד המבוקש הינו מידתי. העיקול נתבקש על זכויות המשיב במקרקעין ולא על כספיו או חסכונותיו של המשיב. מאחר שלא הובאו בפני ראיות לגבי שווי זכויותיו של המשיב במקרקעין , ועל מנת להבטיח שצו העיקול לא יפגע המשיב במידה העולה על הנדרש זימנתי את הצדדים והצעתי להם ליחד את העיקול לחלק מנכסי המשיב. אך, הצעתי זו נתקלה בסירוב נוקשה מצד ב"כ המשיב (ר' פרוטוקול הדיון מיום 8.1.06). סירובו של המשיב להציע חלופה לעיקול או לאפשר צמצומו של העיקול יש בהם כדי להביא לדחיית הטענה בדבר היעדר מדתיותו של העיקול (רע"א 4131/00 אחים אוקנין שותפות רשומה נ' חסון , תקדין עליון2001(1), 1240 , 1241). סיכום 27. במקרה דנן, שוכנעתי, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה. עילות התובענה שכנגד שהגישו המבקשים הן בגין נזקים, שלטענת המבקשים, גרם המשיב למבקשים וחיובים כספיים המגיעים למבקשים ממנו. הבקשה לעיקול זמני נתמכה בתצהירו המפורט של המבקש 3 , מסמכים רבים וחוות דעת של רואה חשבון. תצהירו של המשיב 3 מהווה ראיה מהימנה לצורך הדיון בבקשה עקב היותן של מרבית העובדות בידיעתו האישית ועקב מעורבותו בעסקי המשפחה. במסגרת הדיון בסעד הזמני ,המשיב לא הצליח להטיל ספק במרבית עילות התובענה שכנגד ובחלקן אף הודה. 28. כמו כן, שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. המשיב הינו בן 72, מצבו הבריאותי קשה והכנסתו זעומה, אין ספק כי אם יממש את תוכניתו וישעבד את נכסיו כבטוחה לצורך קבלת אשראי מהבנקים יכביד הדבר על ביצוע פסק הדין,אם וכאשר יינתן כנגדו. 29. לאור הסכמת הצדדים בדבר הארכת המועדים לנקיטה בהליכים משפטיים והתנהגותם בהתאם לאותה הסכמה מנוע המשיב מלטעון שיש לדחות את הבקשה מטעמים של שיהוי בהגשתה. כמו כן, לא התקיימו התנאים לקבלתה של טענת השיהוי. לא ניתן להסיק מהתנהגותם של המבקשים כאילו ויתרו על תביעתם כנגד המשיב ועל הסעדים הזמניים שנועדו להבטיח אותה, וגם לא השתכנעתי כי חל שינוי לרעה במצבו של המשיב עקב התנהגות המבקשים בעניין זה. 30. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. אם לא יינתן הסעד הזמני, והמשיב ישעבד את נכסיו כבטוחה לצורך קבלת אשראי מהבנקים, לא יוכלו המבקשים לבצע את פסק הדין אם וכאשר יינתן לזכותם. לעומת זאת, המשיב עובד לדבריו כמנהל אתר בניה ויוכל להמשיך לעבוד ולהתפרנס. אם תדחה תביעת המבקשים יוכל לתבוע את הנזקים שנגרמו לו מהמבקשים , מהערבויות שיפקידו לצורך מתן צו העיקול ומהנכסים שעיקל להבטחת תביעתו. 31. השתכנעתי כי הבקשה הוגשה בתום לב ומתן צו העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין. הבקשה הוגשה במטרה להבטיח את תביעתם של המבקשים לנוכח מצבו הבריאותי והכלכלי של המשיב ומתן צו העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין. 32. בנסיבות העניין, הסעד המבוקש הינו מידתי. העיקול נתבקש על זכויות המשיב במקרקעין ולא על כספיו או חסכונותיו של המשיב. סירובו של המשיב להציע חלופה לעיקול או לאפשר צמצומו של העיקול יש בהם כדי להביא לדחיית הטענה בדבר היעדר מדתיותו של העיקול. 33. לאור כל האמור לעיל, ובתוקף סמכותי לפי תקנה 362(א)ותקנה 374 (ב)לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי ליתן עיקול זמני על זכויות המשיב בנכסים המפורטים בבקשה. העיקול מוגבל לסכום התביעה שכנגד. בהתאם לתקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מותנה העיקול בהפקדת ערבות צד ג' בסך 500,000 ₪ ועירבון בסך 50,000 ₪. הוצאות 34. בהתחשב בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין (ר' תקנה 512 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ישא המשיב בשכר טרחת עורך דינם של המבקשים בסכום של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ , הפרשי הצמדה וריבית כדין.עיקול זמניעיקול