תביעה לפינוי דייר מוגן

להלן פסק דין בנושא תביעה לפינוי דייר מוגן:

פסק דין

בפני תביעה לפינוי דייר מוגן וכן תביעה כספית.

בפני נשמעו העדים והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, פסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת התיק לגופו וקבלת סיכומי הצדדים.

טענות התובע:

אין מחלוקת כי התובע הינו הבעלים של דירה בת שני חדרים המצויה בקומה ג' בבניין ברחוב ראש פינה 25 תחנה מרכזית תל אביב, (להלן: "הדירה").

אין מחלוקת כי הנתבע הינו דייר מוגן בדירה.

לטענת התובע , לאחר שרכש את מרבית זכויות הבעלות של הבניין בו מצויה הדירה, פנה בשנת 1995 לנתבע וביקש עותק מהסכם השכירות.

הסכם זה הומצא לו, בו נרשם כי הנתבע הינו דייר מוגן "בדירה בת 2 חדרים מטבח ושירותים בקומה ג' וחדר על הגג."

לטענת התובע הבחין כי הכיתוב "חדר על הגג", אינו מתאים לכיתוב שאר המילים בהסכם השכירות, ולכן דרש התובע מהנתבע לפנות לאלתר את החדר על הגג אליו פלש.
התובע פנה למשטרת ישראל בתלונה בדבר טענת הזיוף והוגש כתב אישום כנגד הנתבע בגין זיוף וניסיון לקבלת דבר במרמה.

הנתבע הורשע בביהמ"ש שלום בעבירות המיוחסות לו, ואשר עניינן תוספת המילים "וחדר על הגג", המופיעות בהסכם השכירות, ובערעור שהוגש לביהמ"ש המחוזי, נמחקה העבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, ונותרה ההרשעה בדבר זיוף ההסכם על כנה, (ראה נספח א' לתצהיר מטעם הנתבע, בע"פ 70205/02).

התובע טוען כי הנתבע פלש לחדר שעל הגג, ובכך שינה את המושכר, והפר את הוראות סעיף 6להסכם השכירות, למרות התראות חוזרות ונשנות לא פינה את החדר שעל הגג.

עוד טוען התובע כי לאור הפרת הסכם השכירות יש להורות על פינויו של הנתבע מהדירה.

התובע טוען עוד, כי הנתבע לא שילם את דמי השכירות מאז 1998, ולכן קמה לתובע עילת פינוי נוספת בגין אי תשלום דמי שכירות.

התובע טוען עוד כי יש להורות כי על הנתבע לשלם לתובע שכר ראוי בגין השימוש שעשה בחדר שעל הגג, לטענתו יש לקבוע כי דמי שימוש ראויים הינם בשיעור של 150 דולר לחודש, במכפלת שבע שנים.

אשר על כן עותר התובע כי ביהמ"ש יורה על פינויו של הנתבע מהדירה, לרבות החדר שעל הגג, וכן כי יחייבו בתשלום מלוא דמי השכירות שטרם שולמו, עוד מבוקש כי ביהמ"ש יחייב את הנתבע בתשלום דמי שכירות ראויים בשיעור 57,000 ₪, נכון למועד הגשת התביעה.

טענות הנתבע:

לעניין אי תשלום דמי השכירות, טוען הנתבע כי השליש את דמי השכירות לחשבון בנק על שם התובע שכן התובע סרב בתוקף לקבל דמי שכירות.

הנתבע טוען כי כאשר בעל נכס מסרב לקבל דמי שכירות לא יכול אי תשלום דמי שכירות להוות עילת פינוי.

הנתבע אינו מכחיש כי פלש לחדר שעל הגג, אלא טוען כי אין המדובר בעריכת שינויים במושכר, שכן המדובר בחדר נפרד, שאין כל זיקה בינו לבין המושכר, לכן לכל היותר יש להורות על סילוק ידו של הנתבע מהחדר שעל הגג.

לחילופין עותר הנתבע להורות על סעד מן הצדק.

לעניין תשלום שכר ראוי טוען הנתבע כי לא הובאה כל ראייה לעניין שיעור דמי השכירות הראויים בגין החדר שעל הגג, לא הובאה חוות דעת שמאי, ולכן בהעדר כל הוכחה לעניין שווי דמי השכירות הראויים יש לדחות את התביעה בעניין זה.


דיון:

עילות הפינוי הן:

אי תשלום דמי שכירות,
תפיסת חזקה בחדר שעל הגג.

לעניין אי תשלום דמי השכירות -

בעניין זה הגיש הנתבע טופסי השלשה של כספים לטובת התובע, הואיל והתובע סרב לקבל דמי שכירות מהנתבע.

בסעיף 20 לתצהירו מאשר התובע כי בחודש אוקטובר 1998, פנה אליו הנתבע בבקשה לשלם דמי שכירות, ואולם לדבריו "אך לאור ההפרות הרבות לרבות פלישה, הסגת גבול וזיוף סירבתי לקבל את התשלום."

כלומר, הנתבע ביקש לשלם דמי שכירות, התובע סרב, לפיכך, אין ולא יכולה להיות לדעתי עילת פינוי כנגד הנתבע בגין אי תשלום דמי שכירות בגין השכירות המוגנת.

על הנתבע לשלם בפועל את דמי השכירות, ואני קובעת כי עליו לשלם את מלוא דמי השכירות על פי הסכם השכירות והוראות חוק הגנת הדייר, בצירוף הפרשי הצמדה בלבד.

לא ישולמו דמי השכירות בתוך 30 יום מקבלת פסק דיני, ישאו אלה בנוסף להפרשי ההצמדה גם ריבית.

עריכת שינויים במושכר - הפלישה לחדר שעל הגג,

טענה זו הינה טענתו המרכזית של התובע.

הנתבע לא הכחיש בפני כי אכן פלש לחדר שעל הגג. אם כי עדותו הייתה רצופה אי דיוקים בלשון המעטה.

גם לאחר שהורשע על ידי ביהמ"ש בזיוף עדיין המשיך לעמוד על שלו ולטעון כי הסכם השכירות המזויף נמסר לו כפי שנמסר.

ראוי היה כי הנתבע לא היה מעלה טענות סרק, ויש לשבח את בא כוחו של הנתבע אשר נמנע מלהתייחס לכל טענות הסרק שהעלה מרשו בעדותו, והתייחס רק לשאלה היחידה השנויה במחלוקת והיא האם פלישתו של הנתבע לחדר שעל הגג מהווה עריכת שינויים במושכר במובן סעיף 6 להסכם השכירות, ובכך מהווה הפרת ההסכם.

אבהיר את דברי; בשלב זה של הדיון בתיק, לאור האמור בסיכומי ב"כ הנתבע אין מחלוקת כי הנתבע מחזיק בחדר שעל הגג, ללא כל זכות שבדין, אין מחלוקת כי הנתבע זייף את הסכם השכירות והוסיף את המילים "חדר על הגג", ואין מחלוקת כי על הנתבע לסלק ידו לאלתר מהחדר שעל הגג.

המחלוקת נוגעת לדירה המושכרת בשכירות מוגנת, בעוד שהתובע טוען כי פלישתו של הנתבע לחדר שעל הגג מהווה עריכת שינויים במושכר, במובן זה שהנתבע הפר את הוראות סעיף 6 להסכם השכירות, ולכן קמה לתובע עילה לפינויו של הנתבע מהדירה כולה, ולא רק סילוק ידו מהחדר שעל הגג, טוען הנתבע כי הדירה והחדר שעל הגג אינם יחידה אחת, אין כל זיקה בין החדר שעל הגג לבין הדירה ולכן לכל היותר ביהמ"ש יכול להורות על סילוק ידו של הנתבע מהחדר שעל הגג.

דעתי כדעת ב"כ הנתבע.

סעיף 6 להסכם השכירות עוסק בעריכת שינויים במושכר. המושכר הינו הדירה.
החדר שעל הגג, אינו חלק מהדירה, לא נעשה כל ניסיון להפכו לחלק מהדירה, הכניסה אליו הינה חיצונית.

בסיכומיו טוען ב"כ התובע כי הדירה והחדר שעל הגג הינם "כמעין מקשה אחת שלמה ומאוחדת ולא כיחידות נפרדות שניתן להפרידן."

טענות אילו אינן מתיישבות עם עדותו של התובע בעצמו אשר העיד בפני כי:

" ש.     החדר על הגג, כדי להגיע אליו צריך לצאת לחדר מדרגות, לפתוח דלת הגג ואז נכנסים אליו.
ת.      כן.
ש.     אין חבור בינו לבין הדירה?
ת.      לא."

(ראה עמוד 1 לפרוטוקול מיום 8.12.04 ).

כלומר, החדר שעל הגג, הינו חדר אשר מבחינה פיסית הינו נפרד מהדירה המושכרת בשכירות מוגנת.



בספרו של כב' השופטת בר-אופיר "סוגיות בדיני הגנת הדייר", עמוד 71 אומר כב' השופט כי:

"אם הקמתו של מבנה, אשר מוקם מחוץ למושכר, איננה אסורה לפי תנאי מפורש בחוזה, כי אז אין לפנות את הדייר מן המושכר בגלל אותה הקמה. לצורך קבלת סעד שלפינוי יהיה על בעל הבית להוכיח כי המבנה מהווה חלק בלתי נפרד של המושכר, וכי הקמתו נותנת עילת פינוי כנגד הדייר."

בענייננו, לאור עדותו של התובע בעצמו לא יכולה להיות מחלוקת כי החדר שעל הגג, אינו חלק מהמושכר, לא נערך כל שינוי במושכר עצמו לצורך חיבור החדר שעל הגג למושכר, ולכן דין התביעה לפינוי הנתבע מהדירה להידחות.

על הנתבע לסלק ידו מהחדר שעל הגג, בבניין ברחוב ראש פינה 25 תל אביב, לאלתר.

תשלום דמי שכירות ראויים;

ב"כ הנתבע טוען כי הואיל ולא הובאה חוות דעת שמאי בעניין שווי השימוש בחדר שעל הגג, אין ביהמ"ש יכול להורות על פסיקת דמי שימוש ראויים וזאת הואיל ושיעור דמי השימוש הראויים לא הוכח.

אכן לא הוצגה כל חוות דעת שמאי.

יחד עם זאת, המדובר בנתבע אשר עשה דין לעצמו, פלש שלא כדין לחדר שעל גג הבניין, השתלט עליו, ללא הרשאה, וכאשר נתגלה הדבר, זייף את הסכם השכירות, ועדיין למרות כל זאת, עד עצם היום הזה לא פינה את החדר שעל הגג ולא החזיר לתובע את החזקה בו.

המדובר בחדר שעל גג הבניין, הנתבע עשה שימוש בחדר זה לצורכי עבודתו כצלם, ולאחר מכן כמחסן.

מדובר בחדר בגודל של כמטר שמונים על שני מטר, אשר הנתבע נעל ועשה בו שימוש לצרכיו הפרטיים.

דחיית הסעד הכספי, לאחר שהנתבע לא טרח להחזיר את החדר שעל הגג, גם לאחר הרשעתו בפלילים, אינה מתיישבת עם חוש הצדק של ביהמ"ש.

יחד עם זאת, בהעדר כל חוות דעת שמאי, ביהמ"ש אינו נכון לפסוק דמי שכירות בשיעור של 150 דולר, אני קובעת דמי שכירות ראויים, באופן נמוך ביותר, אשר לדעתי הם המינימום שבמינימום מבחינת דמי שכירות ראויים שהיו נדרשים בגין חדר כזה, תוך שימוש בניסיון החיים של ביהמ"ש, והשכל הישר.

לכן אני פוסקת את דמי השכירות בשיעור של 50 דולר לחודש, במכפלת 7 השנים האחרונות, שעד להגשת התביעה, דהיינו, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע בגין דמי שימוש ראויים בעבור השימוש שעשה בחדר שעל הגג את הסכום של 4,200 דולר, בערכם בשקלים נכון להיום 18,316 ₪.

טענת ההתיישנות;

בכתב הגנתו העלה ב"כ הנתבע טענת התיישנות, טענה עליה לא חזר בסיכומיו ולכן אינני נדרשת אליה.

סיכום:

לאור כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבע בתשלום דמי השכירות שלא שולמו לאור סירובו של התובע לקבלם בסכום של 110 במכפלת 63 חודשים (עד הגשת התביעה בפני), דהיינו 6,930 ₪.

הואיל והתובע סרב לקבל את דמי השכירות ישאו אלה הפרשי הצמדה בלבד, דהיינו, ממחצית התקופה, ולכן על הנתבע לשלם את הסכום של 6,930 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד בלבד, על פי המדד שפורסם ביום 15.8.2001,.
אם לא ישולמו דמי השכירות תוך 30 יום מקבלת פסק דיני על ידי הנתבע ישאו אלה הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל.

אני מורה על סילוק ידו של הנתבע לאלתר מהחדר שעל הגג, בבניין המצוי ברחוב ראש פינה 25 תל אביב.

אני מורה כי על הנתבע לשלם לתובע דמי שימוש ראויים, עד ליום הגשת התביעה בסכום של18,316 ₪, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום פועל.

כמו כן ישא הנתבע בהוצאות התובע, וכן בתשלום שכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪ + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עילת הנטישה

  2. נטישת עסק מוגן

  3. דייר מוגן נדחה

  4. סכסוך עם דייר מוגן

  5. מכירת דיירות מוגנת

  6. עורכי דין דיירות מוגנת

  7. ויתור על דיירות מוגנת

  8. דייר מוגן שמשתמש בחצר

  9. תביעה לפינוי דייר מוגן

  10. דייר ממשיך דיור ציבורי

  11. שטח מירבי בדיור ציבורי

  12. זכות דיירות מוגנת בדירה

  13. סעיף 85 לחוק הגנת הדייר

  14. דיור ציבורי לעולים חדשים

  15. סעיף 33(א)לחוק הגנת הדייר

  16. בעל בית - חוק הגנת הדייר

  17. דיור ציבורי זכויות רכישה

  18. דחיית בקשת הגנת דייר מוגן

  19. הגנת הדייר הוצאות תיקונים

  20. זכויות רכישה בדיור הציבורי

  21. פינוי דיירת מוגנת שלא משלמת

  22. הצעת חוק דיור ציבורי לעולים

  23. דירת פרזות - תביעה לפינוי דייר

  24. העברת עסק של דייר מוגן שנפטר

  25. זכויות גרושת הבן של דייר מוגן

  26. טובת הנאה במקרקעין - דייר מוגן

  27. זכויות בן של דיירת מוגנת שנפטרה

  28. תקנות הגנת הדייר (מומחים), תשל''א-1971

  29. ביטול הכרה ב''דייר ממשיך'' שנעשתה בטעות

  30. רצף מגורים 6 חודשים לפני פטירת דייר מוגן

  31. חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב-1972

  32. מגורים בדירה ציבורית מגיל קטן - דייר ממשיך

  33. חוק הגנת הדייר (מוסדות-ציבור), תשכ"ד-1964

  34. חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998

  35. רכישת זכויות דייר ממשיך להמשיך ולהתגורר בדירה

  36. חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998

  37. תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשס''א-2002

  38. תקנות הגנת הדייר (תשלום בעד שירותים), תשל''ג-1973

  39. תקנות הגנת הדייר (החזקת הבית ותיקונים), תשל''א-1971

  40. המגמה בפסיקה היא פרשנות מצמצמת להוראות חוק הגנת הדייר

  41. האם ילדים שגרו עם אמא שנפטרה נחשבים דיירים ממשיכים ?

  42. תקנות הגנת הדייר (סדרי-דין בבקשה לאישור-הסכם), תשכ''ט-1968

  43. תקנות הגנת הדייר (סדרי-הדין בבית-הדין לשכירות), תשי''ד-1954

  44. תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי (קדימות בהתקנת דודי שמש), התשס''ח-2008

  45. "דייר ממשיך" יוכל להמשיך ולהתגורר בדירה לאחר שנפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון