פסק דין הצהרתי בעלות על תכולת דירה

להלן פסק דין בנושא פסק דין הצהרתי בעלות על תכולת דירה:

פסק דין

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת בקשת המבקשת ליתן פסק דין הצהרתי לפיו "כל תכולת הדירה ברחוב דרך הים 5א' בת ים המפורטת בנספח א' ובנספח ה' לבקשה, הינה בבעלות המבקשת בלבד וכי המשיבה אינה רשאית לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד הפריטים הרשומים בנספחים א' ו- ה' בגין חובותיו של המשיב 1 למשיבה 2.

המבקשת הגישה תצהיר בתמיכה לבקשה ובה נטען כדלקמן:

  1.      כל הציוד אשר מפורט בנספח א' לתצהיר נרכש על ידי המבקשת באופן עצמאי ובכספה בלבד.
  2.      המבקשת בעלת הדירה ברח' דרך הים 5א' בבת ים כעולה מנסח הטאבו אשר צורף לבקשה.
  3.      המשיב הנו פנסיונר אשר התגורר במשך מספר שנים ועד לחודש מרץ 2003 אצל אחותו בכתובת אחרת.
  4.      מאותו מועד מתגורר המשיב בדירתה, כאשר המשיב חי בחדר בנפרד, ומשלם לה דמי שכירות מהכספים שהוא מקבל מהמל"ל.
  5.      למבקשת ולמשיב 1 שני ילדים משותפים בני 12 ו- 22, אלא שהיא איננה נשואה לו, כאשר למשיב ילדים מנישואיו לגב' רבקה ענף.
  6.      המבקשת לא קיימה עם המשיב 1 חיים משותפים או משק בית משותף, ואין להם חשבון בנק משותף.
  7.      המיטלטלין נרכשו על ידי המבקשת באופן אישי והיא מפנה לקבלות אשר צורפו כנספח ג' לבקשה כאשר המשיב לא תרם דבר לרכישת המיטלטלין הנ"ל.
  8.      ביום 6/11/97 ניתן פסק דין הצהרתי אודות הבעלות במיטלטלין לטובת המבקשת והמבקשת צירפה תצהיר ובו פירוט של מיטלטלין אשר סומן כנספח ה'.


ב"כ המשיבה 2 הגיש כתב תשובה לתובענה ובו נטען, בין השאר, כי למשיב 1 חובות אצל המשיבה 2 בהיקף של 987,901 ₪, ומשלא פרע את חובותיו החלה המשיבה לנקוט בהליכי הוצל"פ כנגדו. עוד נטען כי בהעדר כתובת אחרת קיימת חזקה לפיה המיטלטלין אשר בחצרי המשיב 1 נחשבים לצורכי גבייה של המשיב 1, ומכאן הנטל להוכחת הבעלות במיטלטלין מוטל על המבקשת. מר יוסי שעיו, מפקח באגף הגבייה של המשיבה, צירף תצהיר בתמיכה לכתב התשובה הנ"ל.

בתחילת הדיון אשר נערך בין הצדדים ביקש ב"כ המשיבה לזמן חוקר פרטי אשר ערך דו"ח בנוגע לקשר שבין המבקשת והמשיב 1. ב"כ המבקשת התנגד לכך ונקבע בתום הדיון כי ייקבע מועד דיון נוסף במעמד החוקר הנ"ל.

המבקשת נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה, ובמהלכה העידה, בין השאר, כי חפציו של המשיב 1 בדירתה, וכי הוא לא נמצא באופן יומיומי אצלה בדירה. המבקשת העידה כי בשל מצבו הקשה של המשיב 1 הכניסה אותו לדירתה. במהלך החקירה עלה בנוסף כי היא עובדת כיום יחד עם בנה בעסק בשם "חברת מ.ד.י. ברחובות", כאשר אותו בן הועסק על ידיו אביו, המשיב 1 בעבר. בנוסף לכך המבקשת אשרה כי היתה בעלת מניות בחברה שהוקמה בעבר על ידי המשיב 1. בהתייחס למיטלטלין העידה המבקשת כי החשבוניות אשר צורפו כנספח ג' משנת 2003 כאשר המשיב 1 אכן התגורר יחד עמה באותה דירה. המבקשת הוסיפה כי כאשר המשיב 1 חזר לגור בביתה הוא בא בלי כלום. בתום החקירה החוזרת העידה המבקשת כי היא לא רואה במשיב 1 כחבר, אלא רק כאב ילדיה.

ב"כ המשיבה 2 הגיש העתק של הדו"ח של החוקר, מר אריה פרידר, לתיק בית המשפט יחד עם תצהיר ממנו עולה, בתמצית, כי המשיב 1 מתגורר יחד עם חברתו לחיים, המבקשת, בדירה ברח' דרך הים 5א', כאשר המנקה לובה אף אשרה זאת. בנוסף לכך עלה מהבדיקה כי המשיב מעורב ב- 4 חברות, כאשר המבקשת הינה בעלת מניות ב- 3 חברות מהן. עוד צוין בתצהיר של החוקר הנ"ל כי המשיב 1 מנהל את חברת מ.ד.י. (חומרי בנין) 1997 בע"מ בפועל, מקום עבודתה של המבקשת.
מר אריה פרידר, החוקר הפרטי, נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו, ובמהלך החקירה העיד כי היה זה חוקר אחר בשם גיגי אשר ערך את החקירה, כאשר הוא הינו מנהל המשרד. החוקר אישר כי לא ראה את המשיב 1, וכי למיטב ידיעתו החוקר גיגי לא ראה אותו מאחר ולא נתבקשו לבצע מעקב.

החוקר נשאל שאלות פרטניות בנוגע למשיב 1, ובאשר למקום עבודתו ומבין תשובותיו לשאלות העיד כי הוא או עובדו אינם יודעים האם המשיב 1 מתגורר בדירה הנ"ל באופן קבוע, כאשר הלקוח לא ידע היכן הוא גר, וכי המטרה היתה לאתר את מקום עבודתו.

ב"כ המבקשת הגיש את סיכומיו בכתב ובהם טען כי טענות המבקשת בדבר היותה הבעלים של המיטלטלין לא נסתרו, וכל זאת כאשר החזקה אשר קבועה בסעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל איננה רלוונטית מאחר ומדובר בחצריו של המבקשת ולא של המשיב 1 כפי שהוכח במהלך הדיון.

בנוסף לכך נטען כי מאחר וניתן פסק דין עוד בשנת 1997 בהתייחס למיטלטלין אשר פורטו בנספח ה', לא היה צורך בפסק דין נוסף במסגרת תיק זה אודות אותם מיטלטלין. עוד נטען כי הוכח על ידי המבקשת כי קיימת הפרדה רכושית בין המבקשת והמשיב 1 כאשר לא מדובר בבני זוג נשואים.

בהתייחס לתצהיר ולדו"ח של החוקר אשר הוגשו על ידי המשיבה נטען כי אין לייחס משקל כלשהו לטענות החוקר, מאחר וניזון מדברים אשר נמסרו לו על ידי אחרים.

ב"כ המשיבה 2 הגיש את סיכומיו בכתב ובהם טען, בין השאר, כי בגירסת המבקשת סתירות רבות, כאשר מצד אחד העידה כי המשיב חזר לגור עימה בשנת 2003, ומצד שני העידה כי הוא חזר לגור בדירתה משנת 2000.

בנוסף לכך נטען כי לנוכח ריבוי מספר הטלויזיות והמכשירים החשמלאיים בדירה, יש בכך כדי להוכיח כי הם נועדו גם עבור המשיב 1. עוד נטען כי המבקשת העידה כי למשיב 1 חפצים בדירתה - "הדברים שלו אצלי בבית".

בנוסף לכך נטען בסיכומי ב"כ המשיבה 2 כי המצהירים מטעם המשיבה ביססו את טענות המשיבה 2, על כך שאין ליתן למבקשת פסק דין הצהרתי כמבוקש, כאשר אמנם קיבל החוקר פרטים מעובדו גיגי, אולם לדו"ח החוקר צורפו ממצאים ומסמכים נוספים אשר מבססים את הצהרות החוקר בתצהירו הנ"ל. לענין זה, נטען בנוסף כי בעקבות זימונו של החוקר לחקירה נזכרה המבקשת לפתע כי המשיב 1 חזר להתגורר אצלה בדירה בשנת 2000 במקום שנת 2003.

ב"כ המשיבה 2 טען בסיכומיו לחוסר תום לבה של המבקשת אשר נמנעה מלחשוף פרטים בפני בית משפט זה, כאשר המבקשת עדיין עובדת באותו עסק יחד עם המשיב 1.

בהתייחס לפסק הדין משנת 1997 נטען, בין השאר, כי פסק הדין ניתן על בסיס העובדה שהמשיב לא התגורר בדירה יחד עם המבקשת.

לבסוף נטען כי ניסיון החיים מלמד כי המבקשת והמשיב 1 מנהלים חיים משותפים, תחת קורת גג אחת כאשר המבקשת רוכשת את המיטלטלין על שמה על מנת לייצור רושם מוטעה ומחסום בפני נושים לגבות את חובותיהם.

דיון

בהתייחס לפסק הדין אשר ניתן בשנת 1997 יצוין כי המבקשת הצהירה שם בסעיף 3 כי היא מתגוררת בדירה יחד עם שני ילדיה בלבד. בנוסף לכך, המשיבה 2 לא צורפה כצד לאותו הליך ועל כן פסק הדין אינו מחייב את המשיבה 2 כלל.

כמו כן, יצוין כי רשימת המיטלטלין אשר פורטה בתצהיר אשר צורף כנספח ה' לתובענה לא פורט כנדרש, ועל כן, במצב שבו המבקשת מתגוררת באותו בית יחד עם המשיב 1, נדרשת רשימה מפורטת של המיטלטלין הנ"ל על מנת שניתן יהיה להבחין בעתיד בין רכוש אשר לכאורה נרכש על ידה ורכוש אשר נרכש על ידי המשיב 1.

מטעם זה, אין לייחס כל משקל לפסק הדין הנ"ל ולרשימת המיטלטלין הנ"ל. מעבר לכך שאנו יודעים כי מדובר במיטלטלין אשר נרכשו עד או במהלך שנת 1997, אין אנו יודעים מה סוג הדגם של אותו פריט, אין אנו יודעים את שמות הפירמה של כל פריט ופריט, כאשר אין גם להתעלם מכך שאין כל התייחסות לשנת הרכישה של אותו פריט. התיאורים שם כלליים מדי - " מזגן אמקור", "שולחן + 4 כיסאות", "מחשב פנטיום", "מערכת - קומפקט דיסק משולבת תוצרת איווה" ועוד.

בעת שחייב מתגורר יחד באותה דירה עם מבקש פסק דין הצהרתי, מוטל נטל הוכחה כבד להוכיח שאכן אותו מבקש רכש מכספו את המיטלטלין, כאשר אין לייחס לחייב בתיק ההוצאה לפועל זיקה כלשהי למיטלטלין הנ"ל.

נספח א' אף הוא אינו מפורט דיו. מדובר ברשימת מיטלטלין כללית וסתמית אשר לוקה בתיאורו של כל פריט ופריט כאמור לעיל - "מדיח כלים", מייבש כביסה", טלפון פנוסוניק", וידיאו JVC”, "טלויזיה לנקו" ועוד.

יחד עם זאת, הקבלות אשר צורפו כנספח ג', תוך ציון מועד הרכישה ומס' המק"ט מאפשרות זיהוי טוב יותר, אם כי לא מושלם, לגבי פרטי המיטלטלין הנ"ל.

מהחקירה עלה כי המשיב 1 מתגורר יחד עם המבקשת בדירה, כאשר המבקשת העידה והוסיפה, כי הוא מתגורר שם לסירוגין. בהעדר כתובת קבועה אחרת, כאשר המבקשת הודיעה כי למשיב 1 חפצים משלו בדירתה, כאשר למשיב 1 ולמבקשת 2 ילדים משותפים אשר מתגוררים בדירה הנ"ל, וכאשר נטען כי המבקשת עובדת יחד עם המשיב 1 באותה עבודה, היה מקום להמציא ראיות מוחשיות יותר על מנת להוכיח כי אכן מדובר בשתי ישויות כלכליות נפרדות.

המבקשת לא המציאה תדפיסי חשבון בנק מהם ניתן היה ללמוד כי מקור המימון לרכישותיה אכן באו ממנה בלבד. למרות ניסיונות המבקשת להציג מצג לפיו המשיב 1 הינו "איש זר" אשר משלם לה דמי שכירות מקצבת הזקנה שלו עבור חדר בדירתה, בהעדר ראיות מוצקות אחרות הנני קובע כי המבקשת לא הרימה נטל ההוכחה הדרוש על מנת להוכיח כי לא מדובר בבני זוג אשר מנהלים משק בית משותף.

המבקשת גם נמנעה מלהגיש תצהיר מטעם המשיב 1 כאשר ברור הוא כי אותו מצהיר הינו נגיש וזמין לה. המבקשת לא טרחה להגיש באמצעות המשיב 1 תדפיסי חשבון בנק של המשיב 1 מהם ניתן ללמוד כי אכן אינו תורם דבר מעבר לדמי שכירות למבקשת.

נכון הוא כי עדותו של החוקר הפרטי וגם תצהירו של המצהיר מטעם המשיבה, מנהל באגף גבייה מטעם המשיבה 2, לא הצליחו לבסס בצורה מספקת מה שנטען על ידי אותם עדים, כאשר החוקר הסתמך בעיקר על עדות שמיעה, ואף העיד כי הלקוח לא יודע היכן המשיב 1 גר, אולם אין בכך כדי לגרוע מכישלון המבקשת להרים את נטל ההוכחה הדרוש על מנת לקבל פסק דין הצהרתי כמבוקש.

לאור האמור לעיל, הנני דוחה את התובענה, מבטל בזאת הליכי עיכוב הליכי הוצאה לפועל ומחייב את המבקשת לשלם למשיבה 2 סך של 3,000 ₪ + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פסק דין הצהרתי יהדות

  2. תנאים למתן פסק דין הצהרתי

  3. התנגדות למתן פסק הדין הצהרתי

  4. פסק דין הצהרתי להירשם כבעלים

  5. פסק דין הצהרתי בגין רכישת קרקע

  6. פסק דין הצהרתי לבעלות במקרקעין

  7. תיקון בקשה למתן פסק דין הצהרתי

  8. פסק דין הצהרתי בבית הדין השרעי

  9. פסק דין הצהרתי על בעלות בקרקעות

  10. פסק דין הצהרתי בעלות על תכולת דירה

  11. זכויות במשק חקלאי - פסק דין הצהרתי

  12. פסק דין הצהרתי על בעלות במחצית דירה

  13. פסק דין הצהרתי על מלוא הזכויות בדירה

  14. פסק דין הצהרתי זכויות בדירת אדם שנפטר

  15. פסק דין הצהרתי במקרקעין בענייני משפחה

  16. פסק דין הצהרתי לקביעת "בת זוג" של אדם שנפטר

  17. פסק דין הצהרתי בין אחים על זכויות במקרקעין

  18. פסק דין הצהרתי כי התובע ובני משפחתו תושבי ישראל

  19. תביעה למתן פסק דין הצהרתי לתוספת גמול ניהול (20%)

  20. תביעה למתן פסק דין הצהרתי שהתובע הוא בעל הזכויות בדירה

  21. תביעה למתן פסק דין הצהרתי בדבבר זכויות שנרכשו מאדם שנפטר

  22. בקשה לפסק דין הצהרתי המורה על ביטול דו"ח חניה בשל התיישנות העונש

  23. תביעה על מנת שבית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי המצהיר על זכאות במקרקעין

  24. תביעה לפסק דין הצהרתי כי הרישום הנוכחי של באדמות אינו משקף נכונה את הזכויות

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון