פסק דין הצהרתי בעלות על חניה

להלן פסק דין בנושא פסק דין הצהרתי בעלות על חניה:

פסק דין

עניינה של התובענה, שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה (כפי שתוקנה בהמשך הדרך), עתירת המבקשים כי יינתן פסק דין הצהרתי, לפיו החניה המצויינת בנספח ב' להמרצת הפתיחה, הינה החניה שנמכרה להם, על פי חוזה המכר בינם לבין המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב"), תוך מתן צו למשיב, לדאוג לרישום החניה האמורה, על שם המבקשים בלשכת רישום המקרקעין.

מלכתחילה, הוגשה התובענה אך ורק כנגד המשיב, אולם, בהמשך, לאור ההודעה מיום 23.12.04, לפיה נרשמה אותה חניה על שם המשיב מס' 2 בהתאם להסכם ייחוד מקומות חניה מיום 10.7.03, צורף גם המשיב מס' 2 כבעל דין, מאחר וזכויותיו צפויות היו להיפגע.

המבקשים התקשרו בהסכם עם המשיב, ביום 18.6.03, על פיו רכשו מהמשיב את זכויותיו בדירה המצויה ברח' החשמונאים 66 תל אביב, חלק מחלקה 7 בגוש 7440 (להלן: "הדירה").

על פי הנטען בהמרצת הפתיחה, הוצגה הדירה למבקשים על ידי משרד תיווך שפעל מטעם המשיבים, כמו גם יתר בעלי הבית, תוך שבעלי משרד התיווך מנהלים את המשא ומתן עם המבקשים.

הדירה הוצגה למבקשים, כדירה שצמודה לה החניה ביחס אליה מתבקש הצו במסגרת ההליך הנוכחי, תוך שהחניה הייתה אמורה להיות מצויינת בנספח א' להסכם המכר, שנכרת בין הצדדים ביום 18.6.03.

בפועל, בעת שנכרת ההסכם, לא נערך נספח מתאים, עו"ד רום התבקש לחתום על נספח שהוכן באותו מעמד על ידי המבקשים, תחת אותו נספח א' שלא נערך, אך סירב לעשות כן, אף שהיה מיופה הכוח של כל הבעלים לצורך עריכת ההסכם, ובפועל, ההסכם נחתם ללא נספח א', אף שבאותו מעמד המבקשים ערכו נספח שהוצג לעו"ד רום וסומן כנספח ב' להמרצת הפתיחה.

המבקשים שילמו את התמורה על פי החוזה במלואה, ורק לאחר שזאת שולמה במלואה, נטען לראשונה ביום 30.6.03, כי קיים שוני בחניות וכי החניה הנכונה היא חניה שסומנה בתרשים שצורף לנספח למכתבו של עו"ד רום מאותו מועד.
ראוי לציין, כי רק לאחר המכתב ביום 10.7.03 כפי שכבר ציינתי לעיל, הגיעו המשיבים בינם לבין עצמם להסכם, לפיו הוקצתה החניה שבמחלוקת למשיב מס' 2 ולא למשיב.

אותו הסכם נערך כשבידיעתם הגמורה של המשיבים, מצויה העובדה לפיה, המבקשים טוענים לזכויות באותה חניה, עובדה שממנה התעלמו באופן מוחלט.
עוד ראוי לציין, שעו"ד רום לא טרח לידע את המבקשים על הטענות בעניין החניה, אף שהיה מודע להן היטב, אלא לאחר שאלה שילמו את מלוא התמורה עבור הדירה בתשלום אחד.
על פי הנתונים עולה, שעו"ד רום קיבל את מכתב המתווכים בפקס ביום 19.6.03, והמתין עם העברתו למבקשים, עד לאחר ביצוע התשלום, שבוצע באותו מועד בשעות מאוחרות יותר. מעשה זה, מתיישב עם יתר המעשים, והבולט שבהם, הינו אותו הסכם חלוקה בין המשיבים, שאינם מתיישבים בהכרח עם תום לב בקיום ההסכם בין הצדדים.
משנודע למבקשים שהמשיב עומד על טענתו, כי החניה הנכונה אינה החניה שעליה דובר עימם, הציעו לבטל את ההסכם כנגד החזרת מלוא התמורה, אלא שבקשה זו סורבה, מאחר ותמורה ששולמה הועברה לחברה זרה, שהלוותה כספים למשיב על פי הנטען, והתמורה היוותה חלק מפרעון חובו כלפיה.
מאחר ושני המשיבים אחים, ניסיתי להביא את הצדדים לפתרון שלא יחייב הכרעה בסכסוך, בעיקר שלא יחייב התייחסות לדרך התנהלותו של עו"ד רום, כפי שעלתה למקרא כתבי הטענות, אלא שהמשיבים גילו עמדה נוקשה, תוך מיאון לכל הסכם מוצע, ומשכך, נשמעה התובענה לגופה, תוך שהמצהירה מטעם המבקשים, המבקשת מס' 1 נחקרת על תצהירה, ובהמשך העיד גם פרקליט המבקשים עו"ד יגאל רינת, כשמנגד, מטעם המשיבים העיד עו"ד רום בלבד.

לאחר מכן, סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב, תוך שבהחלטה בה הוריתי על הגשת הסיכומים, שבתי והצעתי למשיבים להסכים להחלפת החניות בין שתי הדירות, באופן שהחניה לה טוענים המבקשים תוצמד לדירתם, ואילו החניה שהוצמדה לדירתם, תוצמד לדירת המשיב מס' 2.
מסתבר שגם הצעתי זו לא התקבלה על דעת המשיבים ואין מנוס מלהכריע בסכסוך לגופו.
כפי שכבר רמזתי לעיל, אני סבור שהתנהלות המשיבים, באמצעות עו"ד רום שפעל כמיופה כוחם והיה זה שערך את כל ההתקשרויות בין הצדדים, רחוקה מלהניח את הדעת, ויש בה משום חוסר תום לב של ממש בקיום ההסכם.
אף שעו"ד רום לא שש להודות בכך, הרי שבפועל, מי שפעל מטעמו כמיופה כוחם של בעלי הנכס היה אותו משרד תיווך קניין נכסים (ואין זה משנה לי אם פלוני או אלמוני היה שותף בזמן כזה או אחר, ויכוח אליו נגררו הצדדים בסיכומים תוך שהם מוסיפים ראיות שלא הוגשו במסגרת התיק העיקרי, דבר שאין להסכין עימו), כך שהוא לא נפגש עם המבקשים עד למועד חתימת ההסכם (עמ' 16 שורות 17-23).
אין מחלוקת יותר, מכל מקום, אין גרסה סותרת מטעם המשיבים, כי בעת שהייתה הדירה מושכרת לצדדים שלישיים, עובר למכירתה למבקשים, הייתה מוצמדת אליה החניה שבמחלוקת ולא החניה שכיום מבקשים המשיבים להצמיד אליה.

לכל אורך עדותו, ביקש עו"ד רום לטעון, כאילו לכל היותר, ניתן לטעון כלפיו כשהוא היה "לא בסדר" או "שכחן" (ראה למשל עמ' 18 שורה 14, עמ' 19 שורה 21, עמ' 20 שורה 11), באופן שהטענות תוסטנה ממישור היחסים החוזיים בין המבקשים למשיב, למערכת יחסים בינו לבין המבקשים, ואני סבור שאין לאפשר מהלך שכזה. עו"ד רום פעל לכל אורך הדרך, כמיופה כוחם של הבעלים, לא כישות עצמאית, וכל שעשה בשמם עשה, והאחריות להתקשרות הייתה ונותרה של המשיב.
כאמור, גרסת המבקשים, לפיה החניה שבמחלוקת הוצגה על ידי המתווך, שפעל מטעם עו"ד רום והבעלים, כחניה שתוצמד בסופו של דבר לדירה, לא נסתרה בכל דרך ואופן, כשראוי לציין, שאותו משרד תיווך, פעל גם בשם יתר הבעלים ובכלל זה המשיב מס' 2, לשם מכירת הדירות בבניין.
עו"ד רינת (האב, שהעיד בהליך), הוא זה שעמד בקשר עם עו"ד רום, והוא ביקש מעו"ד רום לדאוג להביא את התרשימים של החניה, עוד ביום 18.6.03. חרף זאת, לא עשה עו"ד רום כנדרש, אלא השתמש בהסכמים שהיו בידיו כדי לבטל הערת אזהרה שהייתה רשומה לטובת החברה שהלוותה כספים למשיב, תוך רישום הערת אזהרה לטובת המבקשים, כל זה מבלי שנושא החניה יוסדר, אף שכאמור, היה מודע היטב לצורך בהסדרת אותו נושא, ואף שבאותו שלב כבר היה ברור, שצפויה להיות מחלוקת בעניין החניה.

יש לדחות איפוא את עמדת עו"ד רום, כאילו השאיר את נושא החניה במחלוקת בעת ההתקשרות בחוזה. לדברים אין עיגון בראיות והם למעשה עומדים בסתירה מוחלטת לראיות.
הראיות מלמדות, כפי שכבר צוין לעיל, שבין הצדדים הוסכם על החניה שבמחלוקת, ובמקרה הטוב מבחינת עו"ד רום, הוא היה מודע לאותה מחלוקת, עוד בטרם הסדיר את העברת הכספים, לידי מי שהיא הלקוחה האמיתית שלו, אותה חברה שהלוותה כספים למשיב, כפי שהוא עצמו העיד במהלך שמיעת הראיות.
משמעות הדברים היא, כי עו"ד רום פעל לצורך העברת הכספים לידי מרשתו, תוך התעלמות מודעת מהפער בין עמדות הצדדים ביחס לחניה, מתוך ידיעה שקיים פער שכזה, והעדפת האינטרס של המשיב ומרשתו המלווה להסדרת הנושא הכספי בין השניים, על פני קיום בתום לב של ההסכם מול המבקשים, שידעו שהם מתקשרים בהסכם ביחס לחניה נשוא התובענה, כפי שהובטח להם על ידי המתווכים שפעלו מטעמו של עו"ד רום ושל המשיבים, לכל אורך הדרך.
אינדיקציה נוספת לחוסר תום הלב של המשיבים, מצויה כאמור בדרך בה התנהלו בכל הנוגע להסכם ייחוד החניות.
אותו הסכם נחתם על ידי עו"ד רום כמיופה כוח כל הבעלים, אף שהיה מודע לטענות בעניין החניות, ביום 10.7.03, זמן רב לאחר שכבר עלו הטענות לראשונה.
אני מסכים בכל לב עם עו"ד רינת, כי אין לאישור עליו חתמו המבקשים, לפיו קיבלו את הדירה לשביעות רצונם, כל משמעות בנוגע לחניה, משום שבעת שחתמו על אותו מסמך, נדמה היה לרגע, שהמשיבים אינם עומדים על הטענות בנוגע לחניה, ונושא החניה צפוי להיות מוסדר.

טענה נוספת של עו"ד רום שנסתרה במהלך שמיעת הראיות, הייתה הטענה לפיה, נשתכח ממנו נושא החניה בעת ההתקשרות עם המבקשים. טענה זו נסתרה, באופן חזיתי ניתן לומר, לאור ההתכתבויות מב/4 ומב/5, שמעלות כי עוד בשנת 2002 היה נושא החניות עניין להתכתבויות, אגב עסקה אחרת במקרקעין.
ראוי לציין, שאותו הסכם לייחוד החניות מיום 10.7.03, כלל לא הוצג לרשויות המס, ועל פני הדברים, מדובר בהסכם מאוחר שיועד למטרות זרות, ולא לחלוקה אמיתית של החניות כפי שנטען.
סיכומם של דברים הוא, שיש לקבוע, כפי שיטת המבקשים, שבעת ההתקשרות בינם לבין המשיב, הוצגה למבקשים החניה שמבחלוקת, כחניה שתוצמד לדירתם. המשיבים ידעו עובדה זו, הם בוודאי ידעו עובדה זו בטרם קיבלו את הסכום העיקרי מהמבקשים, בגין התמורה עבור הדירה, הם החרישו ונמנעו לגלות את העובדה שבכוונתם לטעון טענה שונה, כל עוד לא קיבלו לידיהם את הכספים, ומשכך, הם איפשרו למבקשים לשנות את מצבם לרעה, אגב הסתמכותם על אותה שתיקה מכיוון המשיבים.
למעשה, המשיבים נמנעו מלהעלות כל גרסה ביחס לחניה, עד לאחר השלמת המכר והעברת הכספים, כל זאת גם כן בחוסר תום לב מובהק, מתוך מטרה להביא את המבקשים למצב בו לא יוכלו לבטל את הסכם המכר, באשר הכספים שניתנו בתמורה לדירה, כבר יצאו את הארץ והועברו לארצות הים, לאותה לקוחה אמיתית של עו"ד רום, היא החברה שהלוותה כספים למשיב, כספים שלהשבתם התחייב באמצעות מכירת הדירה.

נוכח כל האמור לעיל, מתקבלת התובענה, ואני מחייב את המשיבים לרשום את החניה, כמפורט בנספח ב' להמרצת הפתיחה על שם המבקשים, תוך שאני מורה למשיבים לחתום על כל מסמך לשם רישום החניה על שם המבקשים, בהתאם לפסק דין זה.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים, וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 40,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון