פסק בורר בניגוד לדין

עילות הביטול של פסק בורר מבטיחות במסגרתן הצרה פיקוח שיפוטי מסוים על הפסק, שתכליתן לאזן, מצד אחד, בין האינטרס שבמתן עצמאות מירבית לבורר בהכרעתו, לבין הצורך לשמור על תקינות הליכי הבוררות ועל התאמת פסיקת הבורר לעקרונות יסוד של תקנת הציבור, מצד שני.

מבין עילות הביטול של פסק הבורר נכללת העילה שבסעיף 24(7) לחוק הבוררות, על פיה "הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, והבורר לא עשה כן". עילה זו משמעותה היא כי במקום שהסכם הבוררות הורה כי הבורר יהיה כפוף לדין המהותי, עליו להשתית את הכרעתו על הוראות הדין, ואין הוא רשאי לפסוק על פי אמות מידה חיצוניות לדין. באם יעשה כן, ניתן יהיה לבטל את הפסק על שום פגם מהותי שנפל בו.

עילת ביטול זו, על פי נוסחה ותכליתה, מכוונת לאפשר התערבות שיפוטית בפסק בורר, מקום בו חרף היות הבוררות כפופה לדין המהותי, הבורר הכריע במחלוקת בהתעלם מכפיפותו המתחייבת לדין, ומבלי שראה עצמו קשור להוראותיו.

להלן החלטה בנושא פסק בורר בניגוד לדין:

החלטה     


1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה"פ 1146/06 מיום 30.7.07 (כבוד השופט נ' ישעיה) בגדרו דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לבטל את פסק הבוררות שניתן ביום 9.7.2006 ואשר על פיו נקבע כי המבקשת תשלם למשיב סך של כ-7.2 מיליון ש"ח.

2. אלה עיקרי הנתונים הצריכים לעניין: ביום 29.2.92 נחתם הסכם קומבינציה בין המשיב (להלן: ג'נח), בעליו של מגרש בבת ים (להלן: המגרש) ל-ו' ברכה חברה לבניין בע"מ (להלן: הקבלן). לפי ההסכם התחייב הקבלן לבנות על המגרש בניין לתעשייה (להלן: המבנה) ולמסור לג'נח 38% מהזכויות במבנה. ג'נח התחייב למכור ולהעביר על שם הקבלן 62% מהמגרש ומהמבנה אשר עליו (להלן: הסכם 1994). הקבלן החל במלאכתו, ובתחילת ינואר 1994 היה בנוי על המגרש שלד של מבנה תעשייה.

3. ביום 18.1.94 נחתם הסכם בין המבקשת (להלן: קופת-חולים) מצד אחד לבין ג'נח והקבלן, ולפיו מכרו שניהם יחד את ה"ממכר" לקופת-חולים. הסכם זה נחתם כשעל הקרקע ניצב שלד המיבנה, והעברת החזקה בנכס לקופת-חולים צריכה הייתה להתבצע בתוך 14 חודשים מיום התחלת הבנייה (להלן - ההסכם).

4. דא עקא, שהליך הבנייה על הקרקע נתקל בבעיות אובייקטיביות שונות אשר לוו בחילוקי דעות בין כל הצדדים. לצורך יישוב המחלוקת בין הקבלן לקופת-חולים, נקשר בשנת 2001 הסכם בין שני גורמים אלה, אשר על פיו אמור הקבלן להעביר לקופת-חולים את זכויותיו במגרש, ולפנות את אתר הבנייה. לצורך יישוב מחלוקות שהתגלעו בין ג'נח לקופת-חולים, מינו הצדדים את עו"ד שמואל זוסמן כבורר בניהם (להלן: הבורר).

5. הכרעת הבורר ניתנה בשני שלבים; בפסק שכונה על ידו "פסק בורר שלב א'" מיום 22.8.05 דחה הבורר את טענת קופת חולים ואת תביעתה הכספית נגד ג'נח, בקובעו כי אין ג'נח אחראי למעשיו או מחדליו של הקבלן, שהתחייב לבנות עבור קופת-חולים מרפאה על המגרש, ולא עמד בכך, כמתחייב מההסכם שנחתם ביניהם.

6. בפסק הבורר "שלב ב'" מיום 9.7.06 דן הבורר בתביעת ג'נח נגד קופת חולים. עיקר המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים נסבה סביב מהותו של המושג "הממכר" בהסכם בין הצדדים שאותו התכוון ג'נח למכור לקופת-חולים. בעוד ג'נח טען כי ה"ממכר" הוא המגרש שהיה בבעלותו, במנותק מהמיבנים שעליו, טענה קופת-חולים מנגד כי משמעות מושג זה בהסכם הוא המגרש בתוספת המבנה גם יחד. הבורר קבע בפסק כי "הממכר" שהיה על ג'נח להעביר לקופת חולים הוא המגרש בלבד, וכי מושג זה לא כלל את המיבנה. פרשנות זו ניתנה על רקע ניתוח מילולי ותכליתי של ההסכם, ומערכת היחסים החוזית בין הצדדים. על יסוד קביעה זו השתית הבורר את עיקרי מסקנותיו במחלוקת בין בעלי הדין.

7. קופת-חולים עתרה לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את שני חלקי פסק הבורר.

8. קופת חולים היפנתה את עיקר השגותיה כנגד תוכנו של הפסק, וקביעותיו של הבורר. לטענתה, הבורר היה חייב על פי הסכם הבוררות לפסוק על פי הדין המהותי ולא עשה כן, ולפיכך חרג מסמכותו באופן המצדיק את ביטול הפסק לפי סעיפים 24(3) ו-(7) לחוק הבוררות. כן טענה, כי הפסק אינו ניתן לביצוע ולכן דינו להתבטל על פי סעיפים 24(9) ו-(10) לחוק.

9. בית המשפט המחוזי דחה את טענות קופת חולים, ואישר את פסק הבורר על פי סעיף 28 לחוק הבוררות. הוא קבע כי הבורר בחן את הוראות החוזה ופירש את המונח "ממכר" שהופיע בחוזה, והשתית את ממצאיו על קביעתו הפרשנית. בית המשפט הוסיף וקבע כי, אפילו אילו טעה הבורר בפרשנותו, לא היה בכך כדי להקים עילה לביטול הפסק מטעמי חריגה מסמכות, שכן הוא פעל בפרשנות החוזה על פי הדין המהותי, וראה עצמו כפוף לדין, ובודאי אין לומר כי התעלם ביודעין מן הדין.

כן דחה בית המשפט את טענת קופת חולים לפיה לא ניתן לבצע את החלק האופרטיבי של פסק הבורר. הבורר חייב את ג'נח להמציא אישורים לצורך העברת חלקו בבעלות לקופת חולים, והוראה זו ניתנת לביצוע.

על פסק דין זה הגישה קופת חולים את בקשת רשות הערעור לבית משפט זה.

10. בגדר בקשתה, מבקשת קופת חולים להתמקד בפרשנות המונח "ממכר" בהסכם מ-1994 בין הצדדים, בהיות פרשנות מונח זה הבסיס לבירור מערכת היחסים בין הצדדים. היא מבקשת להניע את בית המשפט לקבוע כי פרשנותו של הבורר למושג חוזי זה היא שגויה, וכי על רקע הוראות ההסכם,מערכת היחסים בין הצדדים, ודין החוזים היה מקום לקבוע כי מושג זה כולל הן את המגרש והן את הבנוי עליו. לטענת קופת חולים, הבורר התעלם מהדין שאינו מאפשר פיצול בין קרקע לבין כל הבנוי עליה, וכן התעלם מעובדות שהוצגו בפניו. המבקשת טוענת כי קמה עילת ביטול פסק בורר על פי סעיף 24(7) לחוק הבוררות לא רק מקום שהבורר התעלם ביודעין מהדין המהותי, אלא גם מקום שהבורר טעה בהחלת הדין המהותי שחוייב לפסוק על פיו.

11. דין בקשת רשות הערעור להידחות.

מושכלות ראשונים הם כי תחום ההתערבות השיפוטית בפסק בורר היא מוגבלת, ויש לפרש את עילות הביטול של פסק בורר בצמצום רב, כדי לעודד קיום מערך יעיל והוגן של הליך הכרעה בסכסוכים מחוץ לבית המשפט.

עילות הביטול של פסק בורר מבטיחות במסגרתן הצרה פיקוח שיפוטי מסוים על הפסק, שתכליתן לאזן, מצד אחד, בין האינטרס שבמתן עצמאות מירבית לבורר בהכרעתו, לבין הצורך לשמור על תקינות הליכי הבוררות ועל התאמת פסיקת הבורר לעקרונות יסוד של תקנת הציבור, מצד שני.

מבין עילות הביטול של פסק הבורר נכללת העילה שבסעיף 24(7) לחוק הבוררות, על פיה "הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, והבורר לא עשה כן". עילה זו משמעותה היא כי במקום שהסכם הבוררות הורה כי הבורר יהיה כפוף לדין המהותי, עליו להשתית את הכרעתו על הוראות הדין, ואין הוא רשאי לפסוק על פי אמות מידה חיצוניות לדין. באם יעשה כן, ניתן יהיה לבטל את הפסק על שום פגם מהותי שנפל בו.

עילת ביטול זו, על פי נוסחה ותכליתה, מכוונת לאפשר התערבות שיפוטית בפסק בורר, מקום בו חרף היות הבוררות כפופה לדין המהותי, הבורר הכריע במחלוקת בהתעלם מכפיפותו המתחייבת לדין, ומבלי שראה עצמו קשור להוראותיו (רע"א 113/87 נתיבי איילון נ' שטאנג ובניו, פד"י מה(5) 511). מנגד, לא נמצא בחוק הבוררות עילת ביטול כלשהי המאפשרת התערבות שיפוטית בפסק בורר בשל האופן בו יישם הבורר את הדין והחילו על המקרה שלפניו. השאלה אם טעה בורר בפירוש הדין אינה מסוג העניינים העומדים למבחן שיפוטי במסגרת ביקורת בית המשפט על פסק הבורר (אוטולנגי, בוררות-דין ונוהל, מהד' 4, כרך ב', עמ' 1019;) כידוע, עילת ביטול המבוססת על "טעות על פני הפסק" לא שולבה בגדר עילות הביטול המוכרות בחוק (אוטולנגי, שם, עמ' 1070; ע"א 318/85 כוכבי נ' גזית, פד"י מב(3) 265, 279; ע"א 388/81 תימורים, מושב שיתופי נ' משתלות ויצמן, פד"י לו(4) 253, 264). בבוררות בה כפוף הבורר לדין המהותי, משהתברר כי הבורר החיל את הדין על המחלוקת שבפניו לא יזקק בית המשפט לטענות בדבר אופן החלת הדין, ובכלל זה, לטענות כי הבורר שגה בפרשנות הדין ובדרך החלתו על מערכת היחסים בין הצדדים. אילו צדקה המבקשת בטענתה זו, היה בכך כדי להציב את בית המשפט כערכאה ערעורית על פסקי בוררים; היה בכך כדי ליישם את הוראות חוק הבוררות בניגוד לתפיסת מוסד הבוררות, וכדי לשבש את תכליותיה של הבוררות, כמנגנון יעיל של יישוב סכסוכים, שההכרעה הניתנת בסופו איננה עומדת לערעור, כי אם לביקורת שיפוטית צרה על פי עילות צרות ומדודות (השוו רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים, כפר שיתופי, תק-על 2003(3) 1531). הטענה כי הבורר טעה בהחלת הדין המהותי אינה יכולה בדרך כלל להוות עילת ביטול בשל חריגה מסמכות בהתאם לסעיף 24(3) לחוק הבוררות. החלת הדין על המחלוקת נשוא הבוררות היא, כשלעצמה, פעולה בגדר הסמכות הנתונה לבורר, והשאלה כיצד הוחל הדין הלכה למעשה אינה פוגעת בגדר הסמכות שבתחומה פועל הבורר.

11. בענייננו, הבורר החיל את הדין המהותי על מערכת היחסים בין הצדדים כפי שהוא פירש אותה על רקע הוראות ההסכם ומכלול הנתונים שעמדו בפניו ביחס לאומד דעת הצדדים.

הכרעתו ניתנה במסגרת הדין המהותי, ואין זה מתפקידו של בית המשפט לבחון את נכונות הכרעתו על פי הדין. השאלה אם טעה בהחלת הדין או פסק נכונה על פיו אינה עומדת בפנינו.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

המבקשת תשלם למשיב את שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך 15,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בורר שנפטר

  2. התפטרות בורר

  3. ביטול פסק בורר

  4. בקשה למינוי בורר

  5. פרשנות שתיקת בורר

  6. העברת בורר מתפקידו

  7. ביטול פסק בורר חלקי

  8. פסק בורר בניגוד לדין

  9. סמכות מהותית של הבורר

  10. תביעה לביטול פסק בורר

  11. בקשה לביטול מינוי בורר

  12. ערעור על פסק דין של בורר

  13. העדר הנמקה בפסק דין בורר

  14. בקשה להעביר בורר מתפקידו

  15. מינוי בורר ע''י בית משפט

  16. סמכות הבורר ליתן סעד זמני

  17. בקשה לביטול פסק בורר תצהיר

  18. מינוי בורר על ידי צד שלישי

  19. בקשה לקבוע חוסר סמכות בורר

  20. בקשה נוספת לביטול פסק בורר

  21. סמכות בית המשפט למנות בורר

  22. סמכות הבורר לדון בשאלת סמכותו

  23. ביטול פסק בורר עקב התנהגות הבורר

  24. אי הסכמה למתווה שהוצע על ידי בורר

  25. ביטול פסק בורר בטענה כי מנוגד לחוקי המגן

  26. סמכות הבורר לדון בשאלת תוקף סעיף בוררות

  27. האם בורר יכול לייצג בעל דין בהליך משפטי אחר

  28. הבורר לא הכריע בכל העניינים שנמסרו להכרעתו

  29. ביטול פסק בורר - סעיף 24 [10] לחוק הבוררות

  30. תביעה נגד בורר בגין שתי בוררויות שנוהלו על ידו בעילת הפרת חובת הנאמנות

  31. נטען כי חתימת הבוררים על הדוח הראשון זויפה, וכן כי הדוח השני לא הוגש מעולם

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון