עסקאות נוגדות במיטלטלין

עניין לנו בשתי עסקאות סותרות שנעשו במכונית.
בעסקה האחת, הקודמת בזמן, הושכרה המכונית למבקשת, ובעסקה השניה, המאוחרת בזמן, שועבדה המכונית לטובת המשיב.

על עניין שכזה חל סעיף 12 לחוק המיטלטלין, תשל"א - 1971, שכותרת השוליים שלו היא "עסקאות נוגדות", ובו נקבע כי אם התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת במיטלטלין, ולפני שמסר לו את המיטלטלין או הקנה לו את הזכות חזר והתחייב עם אדם אחר בהקניה נוגדת, זכותו של הראשון עדיפה, אך אם השני התקשר בעיסקה וקיבל את המיטלטלין או את הזכות בתום לב ובתמורה - זכותו עדיפה.


להלן פסק דין בנושא עסקאות נוגדות במיטלטלין:

פסק דין

א. הרקע

1.     בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשם מר ד' מאזן) בתיק הוצל"פ 8-05-26788-02 מתאריך 10.10.05.


2.     בתאריך 9.10.05 הגיש המבקש מס' 1 (להלן - "המבקש") בקשה ללשכת ההוצאה לפועל, על גבי טופס הנושא הכותרת "בקשות צד ג'". לטופס הבקשה צורף תצהיר המבקש, בו שטח המבקש בקשותיו השונות וטענותיו העובדתיות בנוגע להליכים המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל.

     בתאריך 10.10.05 החליט כב' ראש ההוצאה לפועל, מבלי שנימק החלטתו, כי "הבקשות נדחות ברובן", ונעתר אך ורק לבקשת המבקש לקבל מכונס הנכסים שמונה למכור המכונית שנתפסה, ב"כל המסמכים הקשורים במכרז כדי שיוכל לממש את זכות הפדיון".


3.     אפשר ואם הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל הייתה מוגשת בצורה מסודרת יותר, והיה מתקיים בה דיון לברור העובדות הצריכות לעניין, התוצאה הייתה שונה. מכל מקום, לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני נעתר לבקשת המבקשים ליתן להם רשות ערעור, והנני דן בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.


ב. העובדות

4.     הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל מתייחסים לחובות שהותירה אחריה חברת ברקאר מסחר ושיווק מכוניות בע"מ (להלן - "החייבת"), ובמסגרת הליכים אלה נתפסה מכונית מסוג "מרצדס" מדגם 190-A, משנת ייצור 2000, ומספרה 23-301-84 (להלן - "המכונית").

     בשעת תפיסתה, המכונית הייתה בהחזקת המבקש אם כי הייתה רשומה בבעלות החייבת.


5.     מהמסמכים שצורפו לבקשה שלפני מתבררות העובדות הבאות:

(א)     החייבת, כפי שמעיד עליה שמה, עסקה במסחר ברכב, ובתאריך 4.12.2002 כרתה חוזה עם המבקשת מס' 2 (להלן - "המבקשת") לפיו הושכרה המכונית למבקשת לתקופה בת 60 חודשים (דהיינו - עד לתאריך 3.12.2007).

(ב)     במעמד חתימת החוזה שילמה המבקשת סך 35,000 ₪ "שהם דמי השכירות למפרע, בחלקם היחסי, בגין 12 חודשי השכירות האחרונים", ובנוסף לכך נקבע, כי החל מחודש ינואר 2003 תשלם המבקש לחייבת דמי שכירות בסך 1,600 ₪ לחודש, צמוד לשינויים במדד המחירים לצרכן.

(ג)     בסעיף 3.2 לחוזה נקבע בין הצדדים, כי "מיד בתום תקופת השכירות או עם גמר ביצוע התשלומים בהם מחויב השוכר על פי הסכם זה (המוקדם מבין השניים), הרכב יעבור לבעלות השוכר".

(ד)     בסעיף 5 להסכם השכירות נקבע, כי החייבת מתחייבת "לא למכור ו/או לשעבד ו/או למשכן ו/או להעביר את זכות השימוש ברכב לאחר ו/או להסב את המכונית כבטוחה לחוד אישי ו/או אחר של המשכירה, אלא אך ורק על פי האמור בהסכם זה".

(ה)     בתאריך 19.1.2003 חתמה החייבת על אגרת חוב לטובת המשיב, ושעבדה את המכונית ב"שעבוד קבוע ראשון בדרגה". שעבוד זה נעשה לשם הבטחת הלוואה בסך 50,000 ₪ שהחייבת קיבלה מהמשיב, והוא נרשם בתאריך 27.1.03 במשרד רשם החברות, ותעודה המעידה על כך הונפקה בתאריך 27.1.03.

(ו)     קראתי את הסכם השכירות, ולא מצאתי בו הוראה המסייגת את הוראת סעיף 5 להסכם, ועל כן, החייבת לא הייתה רשאית לשעבד את המכונית למשיב כבטחון לאשראי וההלוואות שקיבלה מהמשיב.

(ז)     נראה הדבר, שהחייבת שעבדה למשיב מכוניות נוספות, שכן בתאריך 2.5.05 נכרת חוזה בין המשיב והחייבת, בו הודתה החייבת כי חובה למשיב, בתאריך 13.3.05 עמד על סך 954,332 ₪, מתוכו סך 172,492 ₪ בחשבון העו"ש של החייבת והיתרה בהלוואות שונות שקיבלה. בהסכם קבעו הצדדים תניות שונות ביחס לסילוק החוב והמשיב התחייב "לסלק שעבודים הרובצים על כלי רכב של החייבת המשועבדים לטובתו", ובמבוא לחוזה אכן נזכרו ארבעה כלי רכב שונים, והמכונית שהושכרה למבקשת לא נזכרה ביניהם.

(ח)     ככל שהדברים נוגעים למכונית שהושכרה למבקשת, נקבע בסעיף 8 לחוזה, כי השעבוד שיצרה החייבת בתאריך 19.1.03 יבטיח את חובות החייבת למשיב ללא הגבלה בסכום, במקום הבטחת הלוואה על סך 50,000 ₪ שנזכרה באגרת החוב המקורית.

     מיותר לציין, כי סעיף 8 לחוזה מתאריך 2.5.05, המרחיב את מסגרת השעבוד שנוצר מלכתחילה בניגוד לחוזה השכירות שכרתה המבקשת עם החייבת, נוגד אף הוא את סעיף 5 לחוזה השכירות.

(ט)     על החוזה מתאריך 2.5.05 חתם ב"כ המשיב מטעם המשיב ומר שלומה זק, שבשלבים קודמים שימש כמנהל בחברה החייבת. לטענת המבקשים, שלא נתמכה בראיות, מר זק היה ערב לחייבת באופן אישי, ועל כן כרת את החוזה עם ב"כ הבנק, כדי להסיר ממנו או לפחות להקל, את נטל החבות האישית הרובצת עליו.

(י)     המבקש טוען, כי בתאריך 2.5.05 ידע ב"כ המשיב על חוזה השכירות שנכרת בין החייבת והמבקשת, ואת טענתו מבסס המבקש על כך שפנה אל החייבת וביקש לקבל "מכתב החרגה" חתום על ידי המשיב, ובעקבות זאת פנתה החייבת אל המשיב, ובתשובה לפנייתה הודיעה המשיב, בתאריך 16.4.04, כי יהיה נכון להסיר את השעבוד מהמכונית "כנגד הפקדת סכום שלא יפחת מ- 35,000 ₪" (וראה נספח ט' לתצהיר המבקש).


ג. דיון

6.     עניין לנו בשתי עסקאות סותרות שנעשו במכונית. בעסקה האחת, הקודמת בזמן, הושכרה המכונית למבקשת, ובעסקה השניה, המאוחרת בזמן, שועבדה המכונית לטובת המשיב, ולאחר מכן אף הורחבה תחולת השעבוד.


7.     על עניין שכזה חל סעיף 12 לחוק המיטלטלין, תשל"א - 1971, שכותרת השוליים שלו היא "עסקאות נוגדות", ובו נקבע לאמור:

"התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת במיטלטלין, ולפני שמסר לו את המיטלטלין או הקנה לו את הזכות חזר והתחייב עם אדם אחר בהקניה נוגדת, זכותו של הראשון עדיפה, אך אם השני התקשר בעיסקה וקיבל את המיטלטלין או את הזכות בתום לב ובתמורה - זכותו עדיפה."


8.     בשום שלב לא קיבל המשיב את ההחזקה במכונית, שכן מאז נכרת חוזה השכירות בין החייבת והמבקשת, המכונית הייתה בהחזקתו של המבקש עד שנתפסה ממנו בעקבות ההליכים למימוש השעבוד שנרשם עליה.

     יתרה מזאת, אף שאלת תום הלב של המשיב אינה נקייה מספק, שהרי ידע כי החייבת עוסקת במסחר במכוניות, ועל כן המכונית היא חלק מהמלאי העסקי שלה, ועל כן היה עליו לבדוק האם לא נעשתה במכונית עסקה קודמת לשעבודה.


9.     בנסיבות שכאלה, ומכיוון שזכותה של המבקשת להחזיק במכונית לפי חוזה השכירות קודמת בזמן לשעבוד שנעשה לטובת המשיב, זכותה של המבקשת עדיפה. במילים אחרות - השעבוד שנעשה לטובת המשיב כפוף לזכות השכירות של המבקשת.

     עם זאת, זכותה של המבקשת להחזיק במכונית במהלך תקופת השכירות, כפופה לכל ההתחייבויות שנטלה על עצמה בחוזה השכירות.


10.     לפיכך, כאשר החליט ראש ההוצאה לפועל למנות כונס נכסים למכונית, לא יכול היה כונס הנכסים לפעול למימוש יותר זכויות במכונית מאלה שהיו למשיב על פי מסמכי השעבוד. היות והשעבוד כפוף לזכות השכירות של המבקשת, הרי כל עוד מקיימת המבקשת את חוזה השכירות, אין כונס הנכסים רשאי להתעלם מזכות השכירות שבידה.

     עם זאת מינוי כונס הנכסים גרם לכך שכונס הנכסים נכנס בנעליה של החייבת, ועל כן, מעת שמונה כונס הנכסים, על המבקשת לקיים את התחייבויותיה לפי חוזה השכירות שנכרת עם החייבת, כלפי כונס הנכסים. כונס הנכסים אינו רשאי להוציא את המכונית מידי המבקשת אלא אם המבקשת תפר את החוזה, ואף זאת רק לאחר שכונס הנכסים ינקוט בהליכים הדרושים לביטולו.


11.     התוצאה היא אפוא, שיש להחזיר את ההחזקה במכונית לאלתר לידי המבקשים, ותשלומים שעל המבקשת לבצע לפי חוזה השכירות יבוצעו לידי כונס הנכסים. הוא הדין עם התחייבויות אחרות שעל המבקשת לקיים על פי חוזה השכירות. יתרה מזאת, ולמען הסר ספק בעתיד, אם תקיים המבקשת את כל התחייבויותיה על פי חוזה השכירות, על כונס הנכסים יהיה לבצע את כל הפעולות שהחייבת התחייבה בהן כלפי המבקשת, ובעיקר יהיה עליו להעביר את הבעלות במכונית על שם המבקשת.


ד. סיכום

12.     אשר על כל האמור לעיל, הנני מורה כדלקמן:

(א)     הנני מורה למשיב ולכונס הנכסים שמונה מטעמו, להשיב לאלתר את ההחזקה במכונית לידי המבקשים, וכל ההליכים שננקטו לשם מכירתה, לעת הזו - בטלים.

(ב)     המבקשת תשלם את כל התשלומים שעליה לשלם על פי חוזה השכירות לידיו של כונס הנכסים, וזאת כל עוד מינויו יהיה תקף, ובמידה ונוצר פיגור כלשהו בתשלומים בעקבות הליכי ההוצאה לפועל שננקטו, על המבקשת לסלק את הפיגור בתוך זמן סביר.

(ג)     אם וכאשר תקיים המבקשת כל התחייבויותיה על פי חוזה השכירות, ידאג כונס הנכסים לרשום את הבעלות במכונית על שם המבקשת.

(ד)     שחרור המכונית לידי המבקשת יעשה לאלתר, והמשיב ישא בכל התשלומים הכרוכים בתפיסת המכונית, אחסנתה ושחרורה, ואין להתנות את שחרור המכונית ומסירתה לידי המבקשת בתשלום כלשהו מצד מי מהמבקשים.

(ה)     הנני מחייב את המשיב לשלם למבקשים, ביחד ולחוד, את כל ההוצאות שנגרמו להם, בצירוף הפרשי הצמדה מתאריך כל הוצאה והוצאה, ובנוסף לכך הנני מחייב את המשיב לשלם למבקשים, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון