להלן החלטה בנושא העברת זכויות שכירות ללא ידיעת המשכיר: החלטה טענות התובע: בבעלות התובע בניין ברח' איכילוב 9 בפתח תקווה, הידוע כחלקה 1111 בגוש 6380 (להלן - הבנין). על פי חוזה שכירות מיום 1.7.67 הושכרו שלוש חנויות בקומת הקרקע בבניין בשכירות מוגנת לנתבעת 1 (להלן - המושכר). הנתבעת 1 העבירה את החזקה בחנויות לנתבעות 2 ו-3. זאת ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע. בכך נטשה הנתבעת 1 את המושכר, ועל כן עליה לפנותו ולהשיב החזקה בו לתובע. זאת ועוד, הנתבעת 2 מאפשרת לנתבעת 4 לעשות שימוש במושכר לצורך מכירה של פוליסות ביטוח. טענות הנתבעים: זכויות הנתבעת 1 במושכר הועברו כדין לידי הנתבעת 2. זאת בהתאם להוראות סימן ב1 לחוק הדואר, תשמ"ו-1986 (להלן - חוק הדואר), שכותרתו "העברת נכסים, זכויות, חובות התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה". הנתבע 3 אינו מחזיק כלל במושכר ואף לא בחלק ממנו. גם הנתבעת 4 כלל איננה שוהה במושכר. הנתבעת 4 זכתה בזמנו במכרז של הנתבעת 1 לאספקת שירותי ביטוח בסניפי דואר, אך אין היא שוהה בעצמה במושכר. דיון: העברת הזכויות במושכר מהנתבעת 1 לנתבעת 2: בסעיף 115א לחוק הדואר נאמר: "(א) בסימן זה - 'יום התחילה' - יום תחילתו של תיקון מס' 8; 'נכס' - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא. (ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה. (ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין". בסעיף 115ב לחוק הדואר נאמר: "על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות סעיף 115א, והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה (בסימן זה - הסכם להעברת נכסים)". בהתאם להגדרה שבסעיף 1 לחוק הדואר, החברה הנזכרת בחוק הדואר היא הנתבעת 2. בסעיף 115ד לחוק הדואר נאמר: "(א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 115א. (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 115א, כולן או חלקן". בהתאם להוראות סעיף 115ד הנ"ל ניתן ביום 1.3.06 צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), תשס"ו-2006 (להלן - הצו). בסעיף 2(א) לצו נאמר: "על אף האמור בכל דין או הסכם, החברה תבוא במקום המדינה לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בהסכם להעברת נכסים, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחיבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה, ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 115א לחוק, והכל בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם להעברת נכסים". אין מחלוקת בין הצדדים, כי גם המושכר נכלל בהסכם להעברת נכסים הנזכר בסעיפי החוק הנ"ל ובסעיף 2(א) לצו. לפיכך, ובהתאם לחיקוקים האמורים לעיל, באה הנתבעת 2 בנעליה של הנתבעת 1 בכל הנוגע למושכר. לא מצאתי בסיכומי התובע כל טענה של ממש, שיש בה כדי לדחות את טענות הנתבעת 2, הנוגעות לה ולנתבעת 1. הוראות החוק בענין זה הן ברורות. נאמר במפורש, כי הוראות אלו תחולנה "על אף האמור בכל דין או הסכם". ממילא ברור, שהוראות אלו גוברות הן על הוראות הסכם השכירות והן על הוראות החוק הנוגעות לשכירות מוגנת. בצו נקבע, כי הנתבעת 2 תבוא במקומה של הנתבעת 1 בכל הנוגע לזכויות בנכסים. זכויות הנתבעת 1 במושכר הינן בכלל אותן זכויות, שהעברתן הוסדרה בהוראות הצו. ממילא באה הנתבעת 2 במקומה של הנתבעת 1 בכל הנוגע לזכויות הנוגעות למושכר. העברת זכויות הנתבעת 1 במושכר לידי הנתבעת 2 איננה מקימה עילת פינוי כלשהי, וזאת בהתאם להוראות החיקוקים האמורות לעיל, שמכוחן ובהתאם להם העבירה הנתבעת 1 את זכויותיה במושכר לנתבעת 2. העברת זכויות הנתבעת 1 במושכר לנתבעת 2 איננה מהווה הפרה של הסכם השכירות, וממילא אין כל מקום לביטול ההתקשרות בין הצדדים או לשינוי תנאיה. לפיכך דין התביעה, ככל שהיא נוגעת לטענה בדבר העברת הזכויות במושכר מהנתבעת 1 לנתבעת 2, להימחק על הסף, וזאת בשל העדר עילת תביעה. התביעה נגד הנתבעת 3: בסעיף 88יא לחוק הדואר נידונה הקמת הנתבע 3 על ידי הנתבעת 2, ומתן שירותים כספיים באמצעות הנתבע 3, וכך נאמר בסעיף: "(א) בסעיף זה - 'החברה הבת" - כמשמעותה בסעיף קטן (ב); 'החזקת כספים' - לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים; 'הכספים' - כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור; (ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שעיסוקה הבלעדי יהיה קבלת כספים, החזקת כספים והעברתם; החברה תרשום בחשבונות החברה הבת את כל הכספים שנתקבלו אצלה במהלך מתן השירותים הכספיים, מיד עם קבלתם; בחברה הבת יתקיימו כל אלה: (1) לחברה הבת תהיה מניה אחת בלבד שערבה הנקוב שקל חדש אחד, ולא יהיה לה נייר ערך נוסף מסוג כלשהו; (2) לחברה הבת יהיה דירקטור אחד בלבד מקרב עובדי החברה; (3) החברה הבת לא תעסיק עובדים; (4) החברה הבת לא תחזיק בנכס כלשהו, זולת הכספים, ולא תהיה בעלת נכס מסוג כלשהו; (5) לחברה הבת לא יהיו רווחים. (ג) החברה תחזיק את מניית החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר את המניה בחברה הבת, למשכנה או לשעבדה. (ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין. (ה) החברה תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן: (1) בבנק ישראל, לפי סעיף 57א לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954; (2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה, כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור שר האוצר". בהתאם להוראות חוק אלו מעניקה הנתבעת 3 שירותים כספיים בלבד, ואין היא יכולה ורשאית להחזיק בנכס כלשהו, כאמור בסעיף 88יא(ב)(4) לחוק הדואר. הוראה זו מונעת מהנתבעת 3 את האפשרות להחזיק בנכס כלשהו, גם כאשר הנכס מוחזק מכח זכות דיירות מוגנת. ממילא לא נטען לומר, שהנתבעת 3 מחזיקה במושכר. הנתבעת 3 היא תאגיד, אשר עפ"י חוק אינו כשיר להחזיק בנכסי מקרקעין, וכשירותו היחידה היא לתת שירותים כספיים כמפורט בהוראות חוק הדואר. אכן שירותים אלו ניתנים בתוך סניפי דואר, אך אלו אינם מוחזקים על ידי הנתבעת 3, כפי שעולה מהוראות סעיף 88יא הנ"ל, אלא על ידי הנתבעת 2. השירותים ניתנים על ידי עובדיה של הנתבעת 2, משום שבהתאם להוראות בסעיף 88יא(ב)(3) לחוק הדואר אין לנתבעת 3 עובדים. משכך הם פני הדברים, הרי שעפ"י חוק אין הנתבעת 3 מחזיקה במושכר, ולכן דין התביעה נגדה להימחק על הסף מחמת העדר עילה. מכירת פוליסות ביטוח במושכר ע"י הנתבעת 4: אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת 4 מוכרת במושכר פוליסות ביטוח שונות. אין זה משנה אם המכירה מתבצעת באמצעות עובדיה של הנתבעת 4 או באמצעות מכונה, אשר הציבה הנתבעת 4 במושכר. בכל מקרה, לכאורה, הנתבעת 4 מצויה במושכר ומנהלת שם עסקים. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי מכירת הפוליסות במושכר על ידי הנתבעת 4 מתבצעת ללא קבלת הסכמה מוקדמת של התובע, בעליו של המושכר. לפיכך יתכן, כי הנתבעת 4 אינה שוהה כדין במושכר. עוד יתכן, כי הכנסתה של הנתבעת 4 למושכר מהווה הפרה של הסכם השכירות, אשר יש בה כדי להצדיק מתן הסעדים הנתבעים גם נגד הנתבעת 2, אשר נכנסה בנעליה של הנתבעת 1, שהיתה זו שהכניסה את הנתבעת 4 למושכר. לשם הכרעה בשאלות אלו יש מקום לבירור, ולא ניתן לסלק על הסף את התביעה נגד הנתבעות 2 ו-4, ככל שהיא נוגעת לעילה נטענת זו. סיכום: התביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבעות 1 ו-3 נמחקת בזאת על הסף. הבקשה לסילוקה על הסף של התביעה נגד הנתבעות 2 ו-4 נדחית. בשלב זה אינני מטיל חיוב בהוצאות. ענין זה ידון בסיומם של ההליכים בתיק. הצדדים שנותרו בתיק יחליפו תצהירי גלוי מסמכים בתוך 15 יום ממועד קבלת ההחלטה. עיון הדדי במסמכים שיגולו יבוצע בתוך 15 יום נוספים. אם בדעת מי מהצדדים שנותרו בתיק להמציא שאלון לצד שכנגד, יעשה זאת בתוך 15 יום ממועד קבלת ההחלטה, והלה ישיב בתצהיר בתוך 15 יום נוספים. ב"כ הצדדים יודיעו מיידית על ביצוע האמור לעיל, ואז אקבע מועדים להגשת ראיות הצדדים. העברת זכויותשכירות