הלכת אהרונוב

על פי הלכת אהרונוב שניתנה בע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב, פ"ד נג (4) 199, זכות חוזית שנוצרה טרם הטלת העיקול, עדיפה על העיקול בין אם הזכות נרשמה ובין אם לאו, גוברת זכותה של המבקשת על פני העיקול המאוחר.

להלן החלטה בנושא הלכת אהרונוב:

החלטה

1.     בפני בקשה למתן פסק דין המצהיר כי למבקשת הזכות להשלים את רישום הבעלות בלשכת רישום המקרקעין של דירה ברח' לפידות 1 בירושלים, הידועה כחלקה 173 בגוש 30086 ספר 1015 דף 3483 (להלן: "הדירה"), על שמם של הקונים, אשר קנו את הדירה מאת המבקשת ובעלה - שמואל נבון (להלן: "בעלה" או "שמואל נבון"). הדירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם שמואל נבון בלבד.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

2.     ביום 5.7.04 נחתם הסכם מכר הדירה בין המבקשת ושמואל נבון לבין הקונים. על סמך הסכם זה נרשמה הערת אזהרה לטובת הקונים ביום 11.7.04.

המשיבים הגישו לבית משפט שלום בירושלים תביעה כנגד שמואל נבון (ת.א. 10396/02) ובמסגרתה הוטל עיקול על הדירה (בש"א 7114/04). העיקול נרשם בלשכת רישום המקרקעין ומונע העברת רישום זכויות הבעלות בדירה על שם הקונים. המבקשת פנתה לבית משפט השלום בבקשה להסיר העיקול, אך הבקשה נדחתה מהטעם שאינה צד להליך שם. בקשת רשות ערעור נדתה אף היא (בר"ע 551/04).

על רקע זה עותרת המבקשת בהליך זה להצהיר כי למבקשת זכות להשלים את רישום הבעלות בדירה על שם הקונים, שכן הזכויות בדירה הן שלה בלבד ולא של שמואל ועל כן העיקול בטל.

3.     לטענת המבקשת, ביום 7.5.00 נחתם הסכם ממון בין בני הזוג אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן: "הסכם הממון"), ובמסגרתו הועברו לידי המבקשת כל זכויות הבעל בדירה. לכן, על פי הלכת אהרונוב [ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב, פ"ד נג (4) 199] שקבעה כי זכות חוזית שנוצרה טרם הטלת העיקול, עדיפה על העיקול בין אם הזכות נרשמה ובין אם לאו, גוברת זכותה של המבקשת על פני העיקול המאוחר. הערת אזהרה שנרשמה לטובתה של המבקשת נמחקה לטובת רישום הערת אזהרה לטובת הקונים, אך בכל מקרה הלכת אהרונוב אינה מותנית ברישום הערת אזהרה. מעבר לכך, היות והעיקול הינו הליך דיוני שכל מטרתו לתפוס את הנכס, על זכות העיקול לסגת מפני זכותה המהותית של המבקשת לבעלות. לאור האמור, הסעד המבוקש הינו מתן פסק דין הצהרתי על זכויותיה בדירה בטרם הוטל העיקול, וכפועל יוצא להצהיר כי זכותם של הקונים להירשם כבעלים גוברת על העיקול. כמו כן, לשיטת המבקשת, טענת המשיבים לפיה נדרשה כביכול הסכמתם לעסקה על פי צו מניעה האוסר על המבקשת ובעלה לעשות כל פעולה בנכסיהם בבניין בו מצויה הדירה, דינה להידחות היות ובהחלטה מאוחרת של בית המשפט צומצם הצורך בהסכמת המשיבים ככל שהדבר נוגע לפעולות בדירה הנדונה.

4.     לטענת המשיבים, בקשת המבקשת נידונה כבר בבקשה להגשת בקשת ערעור מתוקנת והיא נדחתה לגופה. מעבר לכך, ב"כ המשיבים מונה ככונס נכסים על ידי בית המשפט המחוזי ירושלים בת.א. 3374/01 ובהתאם להחלטתו, נאסר על המבקשת ובעלה לבצע כל פעולה משפטית בנכס ללא הסכמת המשיבים. הסכמה למכירת הנכס נדרשה על פי הסכם הממון גם מבית המשפט לענייני משפחה. אין זאת, כי אם המבקשת ובעלה מנסים להבריח נכסים על מנת לסכל את מימושם, ומשלא ניתנו ההסכמות הנדרשות למכירת הנכס, הסכם המכר בטל.

מהות הבקשה - דיון

5.     בין המבקשת ובעלה - שמואל נבון לבין המשיבים קיים סכסוך ארוך, הנסוב על רכוש משותף בבניין בו מצויה הדירה, דירת המשיבים ונכסים נוספים הרשומים על שם שמואל נבון. המבקשת העלתה טענות המהוות ייצור כלאיים של עניינים שונים, אשר בחלקם כבר נדונו ובחלקם אינם נוגעים לבקשה ולצדדים לה. נסיון למיין את טענות המבקשת ולעמוד על הסעד המבוקש, מלמד כי הבקשה הינה ליתן פסק דין המצהיר על זכותה הבלעדית לבעלות בדירה על פי הסכם הממון. באשר לטענת המשיבים, לפיה הבקשה כבר נדונה לגופה בפני בית משפט זה, צודקת המבקשת בטענתה כי לא ברור כי ההחלטה בבקשה לעדכון בקשת רשות ערעור אשר צורפה לתגובת המשיבים, מתייחסת במפורש לבקשה לביטול העיקול, ובכל מקרה, כאמור, אין זו מהות הבקשה שלפנינו. באשר לטענת המשיבים, בדבר הצורך בהסכמתם למכר הדירה, הרי שעיון בת.א. 3374/01 מלמד על פניו, כי צו המניעה שניתן שם בזמנו צומצם בהחלטת בית משפט מיום 30.3.04 כך שהוא לא יחול על הדירה. באשר להסכמת בית המשפט לענייני משפחה הנדרשת בהסכם הממון, הרי שמשוויתר הבעל על הצורך בהסכמה לא ברור מדוע היא נדרשת, ובכל מקרה אינני נדרש לשאלת תוקפו של הסכם המכר והכל כמבוהר להלן.

6.     הדיון יתמקד מעתה בשאלת אפשרות הושטת הסעד המבוקש - להצהרת בעלותה הבלעדית של המבקשת בנכס על פי הסכם הממון, במסגרת בקשה זו. טענות המבקשת בנוגע לתוקפו של העיקול גופו, נידונו כבר על ידי בית המשפט, ואין עניינן כאן.

אין חולק כי הדירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם שמואל נבון בלבד, ולזכותה של המבקשת לא רשומה כל זכות בדירה, ואף לא הערת אזהרה. טענת המבקשת לפיה היתה רשומה לזכותה הערת אזהרה שנמחקה לטובת הערת אזהרה על שם הקונים, לא הוכחה וזכרה לא בא בנסח הרישום, מה גם שלא ברור מדוע נדרשה המחיקה, לאור הכלל כי ניתן לרשום הערת אזהרה על זכות המעוגנת אף היא בהערת אזהרה.

לצורך הדיון שבפנינו, אינני נדרש לשאלת תוקפו של הסכם הממון ותום הלב סביב עריכתו, ולטובת המבקשת מוכן אני להניח כי הסכם הממון התכוון לאמור בו. בהסכם הממון התחייב לכאורה שמואל נבון להעביר למבקשת את כל זכויותיו בדירה. אלא, שמיום החתימה על ההסכם ועד ליום הסכם המכר, במשך כארבע שנים לא נעשה דבר בנדון, והמבקשת אף לא הוכיחה כי נרשמה הערת אזהרה בגין התחייבות זו. טענת המבקשת כי שילמה את המיסים הנדרשים בגין העברת הזכויות, אף היא לא הוכחה. הסכם הממון מהווה לכל היותר התחייבות אובליגטורית - חוזית לביצוע עסקה במקרקעין, אך אין בו כשלעצמו כדי להעביר את זכויות הקניין בדירה, היות והעברתן מותנית ברישומם בלשכת רישום המקרקעין. כהערת אגב אעיר, כי עיון בהסכם המכר מלמד כי גם המבקשת ובעלה לא ראו את הזכויות בדירה ככאלה שהועברו כולן למבקשת, וכאילו כביכול לשמואל נבון אין כל זכויות בדירה. כך למשל, במבוא להסכם המכר מצוין שמואל נבון כמוכר. כן ראה סעיפים 3, 4 ו-5 להסכם המכר, שם צוין כי תשלומי החובה עד ליום מסירת החזקה יחולו על המבקשת או על שמואל נבון. ולבסוף, הן המבקשת והן שמואל חתומים על ההסכם.

משכך, בעת החתימה על הסכם המכר, היה שמואל נבון הבעלים היחיד בדירה וכל שהיה למבקשת הוא לכל היותר התחייבות חוזית להעברת הזכויות הקנייניות בדירה אליה. אלא, שהתחייבות חוזית זו הומחתה לקונים בהסכם המכר, והמבקשת אף קיבלה את מלוא התמורה עבור המחאה זו והחזקה בדירה נמסרה לקונים. להבדיל מזכויות הבעל בדירה, שהינן זכויות קנייניות אשר העברתן מותנית ברישום בלשכת רישום המקרקעין, המחאת זכויות על פי חוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969, אינה מותנית ברישום. משכך, משהמחתה המבקשת את זכותה החוזית לקונים, הושלמה העסקה ומרגע זה ואילך אין למבקשת כל זכות במקרקעין, אף לא התחייבות חוזית. מקרה דומה נדון בע"א 2328/97 דן כוכבי, עו"ד נ' אוריאל ארנפלד ו-3 אח', תק-על 99 (2) 445, עמ' 446, שם נידונה שאלת תוקפו של עיקול שהוטל על זכויות בנכס לאחר שבעל הזכויות הסכים להעבירו לצד שלישי. במקרה האחרון, נמכר נכס ולטובת הקונה נרשמו הערות אזהרה, אך זכויות הבעלות לא הועברו על שמו. הקונה העביר את זכותו לצד ג', ולאחר העברת הזכויות לצד ג' הוטלו עיקולים על זכויות הקונה בנכס. בית המשפט קבע, כי היות ובידי הקונה היתה רק זכות חוזית, הרי שהעברתה לצד ג' לא היתה בבחינת עסקה במקרקעין אלא המחאת זכות במובן חוק המחאת חיובים אשר אינה דורשת רישום לשם תקפותה. אשר לכן נקבע כי העיקול שהוטל על זכויות הקונה לאחר שהמחה את זכותו לצד ג', אינו יכול לתפוס, היות ובידי הקונה לא היה כלום, ולא נוצר כל עימות בין זכותו האובליגטורית של הקונה לעיקול. מכאן, שמרגע שהמחתה המבקשת את זכותה החוזית על פי הסכם הממון, חיובו של שמואל נבון להעביר למבקשת את זכויותיו בדירה, הינו כלפי הקונים (סעיף 1 לחוק המחאת חיובים), חיוב אשר בא לידי ביטוי אף בהסכם המכר, ובידי הקונים התחייבות לעשות עסקה במקרקעין עליה רשומה הערת אזהרה. כהערת אגב יוער, כי רישום הערת אזהרה לטובת המבקשת, לא היה מועיל לה בעניין זה היות וזכותה הומחתה.

לאור האמור, גם אם היינו מקבלים את טענת המבקשת במלואה בדבר זכותה הבלעדית לבעלות בדירה, הרי שלא ניתן להעתר לבקשתה במסגרת בקשה זו היות וזכותה, ככל שהיתה כזו, הומחתה והמבקשת אינה יכולה להיות צד עיקרי בבקשה הנוגעת לזכויות במקרקעין. ככל שישנן סתירות בין זכויות שונות הנוגעות לדירה הרי שהן בין זכויותיהם החוזיות או ה"מעין קנייניות" של הקונים לבין זכות הבעלות של שמואל נבון לעיקול שהוטל על ידי המשיבים.

אשר לכן, ככל שיש ממש בטענות המבקשת, אין מקומם לידון במסגרת הסעד שנתבקש בבקשה זו ובין הצדדים לבקשה. על שמואל נבון, שהינו הבעלים היחיד בדירה, להיות צד לבקשה ועל הסעד להיות מנוסח בצורה ברורה ובהתאמה לפעולות המשפטיות שנעשו על ידי הצדדים.

התוצאה

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על מחיקת הבקשה.
המבקשת תישא בהוצאות בסך 2,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הלכת גנז

  2. הלכת קהתי

  3. הלכת הפחד

  4. הלכת אוסם

  5. הלכת פלמן

  6. הלכתי קהתי

  7. הלכת אלסוחה

  8. הלכת אסולין

  9. הלכת הניכוי

  10. הלכת בית הכרם

  11. הלכת בית הרכב

  12. הלכת שטיינמץ

  13. הלכת פרמינגר

  14. הלכת מילפלדר

  15. הלכת אל עמלה

  16. הלכת אהרונוב

  17. הלכת צ'ק פוינט

  18. הלכת ההשתחררות

  19. הלכת קנית היטל השבחה

  20. הלכת אפרופים הישנה

  21. סטייה מהלכת קינזי

  22. הלכת השיתוף בחובות

  23. הלכת אפרופים לא בוטלה

  24. ההלכה בעניין פסלות שופט

  25. הלכת השיתוף בין בני זוג

  26. הלכות חשובות בדיני עבודה

  27. החזר אגרת רישוי אובדן להלכה

  28. הלכת השיתוף על נכסים בירושה

  29. האם הלכת השיתוף חלה על קופת גמל

  30. הלכת סויסה - עיון במסמכים חסויים

  31. תיקון כתב תביעה בעקבות הלכה חדשה

  32. הלכה פסוקה בבית הדין הארצי לעבודה

  33. הלכת בן יקר גת - אישור הקלה אחוזית

  34. השפעת חוק יחסי ממון על הלכת השיתוף

  35. היחס בין הלכת בית הכרם לבין הלכת קהתי

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון