להלן החלטה בנושא בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה: החלטה 1. זוהי החלטה בבקשת הנאשם, להארכת מועד לביצוע צו הריסה. החלטתי להעתר לבקשה לפנים משורת הדין, תוך חיוב הנאשם בתשלום מקצת הוצאות המאשימה בגין הבקשה להלן נימוקי הבקשה. רקע 2. יוער, כי התיק שהובא בפני אינו כולל את כל המסמכים, וזאת, יש להניח, בשל העברת התיק אל בית המשפט המחוזי הנכבד, עקב הגשת ערעור ע"י הנאשם, על הקנס שהוטל עליו במסגרת גזר הדין. מקצת המסמכים והעובדות שיוזכרו להלן, אינם בפני, ולמדתי על קיומם, מתוך הדיון שהתקיים בבקשה. 3. ביום 13.12.00, הוגש כתב האישום בתיק זה, נגד אביו של הנאשם. (להלן: "האב"). האב נאשם בכתב האישום. כי האב בנה בחודש אוגוסט 2000 מבנה מבלוקים, בשטח 330 מ"ר, בחצר משקו במושב שדה דוד, וזאת ללא היתר בניה. כן נטען, כי הפר צו הפסקה מנהלי, שהוצא לו בשלב בניית יסודות המבנה. לפיכך, יוחסו לאב עבירות שימוש במקרקעין ללא היתר, והפרת צו הפסקה מנהלי. 4. בחודש ינואר 2003 ביקש הנאשם, המבקש בבקשה זו, להפוך לנאשם בתיק במקום האב, ובקשתו אושרה. 5. ביום 16.2.05, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, והורשע ע"פ הודאתו, בעבירות שפורטו בכתב האישום. 6. הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון, בו הוסכם, כי שלב הטיעונים לעונש ידחה למשך 3 חודשים, ע"מ לאפשר לו לנסות ולהשיג היתר בניה. בית המשפט כיבד את ההסכמה, ודחה את שלב הטיעונים לעונש, ליום 19.5.05, ולאחר מכן, שב ודחה המועד ליום 14.9.05 (כך נלמד מן העובדה שהטיעונים לעונש נשמעו במועד זה. בקשת הדחיה והחלטת הדחיה המתייחסים לדיון, אינם בתיק). 7. ביום 14.9.05, ניתן גזר הדין בתיק. כבוד השופט רוזין שדן בתיק, גזר על הנאשם תשלום קנס בסך 20,000 ₪, בעשרים תשלומים חודשיים, או 20 ימי מאסר תמורתו, והתחייבות להימנע מעבירות על סעיפים 145, 204 ו- 210 לחוק התכנון והבניה. בנוסף, נכלל בגזר הדין צו הריסה למבנה. בית המשפט דחה את מועד ביצוע צו ההריסה למשך שישה חודשים, עד ליום 15.3.06, וזאת:"...כדי לאפשר לנאשם להשלים את ההליכים לקבלת היתר". הנאשם הוזהר בגזר הדין, כי אם לא יקבל היתר בניה, ולא יבצע הצו במועד, תוסמך המאשימה לבצע את צו ההריסה, ולחייב הנאשם לשאת בעלויות הביצוע, ובמקרה כזה הוא עלול להיות מואשם בעבירה של הפרת צו שיפוטי. 8. בגזר הדין נקבע, כי הקרקע עליה ניצב המבנה, הינה אדמה שיעודה לחקלאות והנאשם עושה על כן במבנה שימוש חורג. 9. הנאשם לא הגיש בקשה כלשהי לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה עד ליום 15.3.06, ורק ביום 22.10.06, הגיש בקשה זו שלפנינו. טענות הצדדים 10. בבקשה טען הנאשם, כי אינו מתמצא בהליכים הדרושים לצורך אישור הבניה, הינו נכה בשיעור גבוה כתוצאה מפגיעתו בתאונת דרכים, ומתקשה לפרנס את משפחתו. 11. הנאשם טען, כי החל בהליכים הדרושים לקראת מתן ההיתר. לטענתו, משמדובר בקרקע שיעודה לחקלאות, נדרש אישור מקדמי של משרד החקלאות, והוא הגיש בקשה מתאימה למשרד החקלאות. 12. הנאשם טען, כי אין מניעה מהותית לאישור בקשתו, ולמתן היתר בניה למבנה. 13. עוד טען, כי המבנה משמש כמחסן לאחסון ציוד חקלאי, מכונות אריזה ותבליני ירק, בנייתו עלתה סכום ניכר ואם יהרס, לא יהיה בידי הנאשם לגייס סכום דומה לבנייתו מחדש , ואז "...תלך לטמיון התוצרת החקלאית והציוד שיהיה מושלך בשדות...". 14. במהלך הדיון שהתקיים בבקשה אמש, חזר ב"כ הנאשם על הטענות, ופירט אותן. הנאשם גם העיד בפני ונחקר ע"י ב"כ הצדדים. מן החקירה ומטענות ב"כ הנאשם עולה, כי הנאשם הגיש הבקשה למשרד החקלאות, עפ"י עצת מהנדס ששכר, ואשר ערך את הבקשה. הנאשם טען, כי כפי שיעץ לו המהנדס, לא ניתן להגיש בקשה לוועדה לתכנון ובניה, בטרם קבלת אישור משרד החקלאות ומנהל מקרקעי ישראל לבקשה, הנאשם הגיש אישור של משרד החקלאות על הגשת בקשה להיתר. 15. במהלך הדיון נלמד, כי הנאשם הגיש ערעור על גובה הקנס שנקבע בגזר הדין. ערעורו נמחק מחמת העדר התייצבות. פסק הדין בערעור בוטל בהסכמת ב"כ המאשימה, והערעור תלוי ועומד כיום. לטענת הנאשם, סבר בטעות, כי הערעור הוגש על כל רכיבי גזר הדין, ולפיכך טעה לחשוב, כי צו ההריסה אינו עומד בתוקף. 16. ב"כ הנאשם טען, כי על פי ההלכה הפסוקה, מקום שניתן להכשיר בניה בלתי חוקית, יטה בית המשפט להאריך מועד ביצוע צו ההריסה לכשיתבקש. זאת, גם כאשר הבקשה להארכת המועד מוגשת באיחור, לאחר המועד שנועד לביצוע צו ההריסה. 17. ב"כ המאשימה טען בין היתר, כי הבקשה שהוגשה אינה מפורטת די, לא צורף אליה תצהיר, ולא צורפה כל ראיה לכך שיש סיכוי לכך שינתן היתר בניה למבנה. 18. ב"כ המאשימה עמד על כך, כי בהיות הקרקע קרקע חקלאית, נדרש אישור תכנית הבניין שלה או אישור לשימוש חורג. לטענתו, לא הוכח כי ניתן לקבל אישור כזה, והנאשם לא פנה כלל בעניין זה לוועדה. 19. ב"כ המאשימה טען, כי הנאשם שיקר בבקשה, כאשר טען, כי אם ייהרס המבנה תרד לטמיון תוצרת חקלאית. זאת נוכח עדותו של מפקח הבניה, כי במבנה מאוחסן ציוד שאינו ציוד חקלאי. יצויין כי הנאשם העיד בעניין זה, כי אכן מאוחסן במבנה ציוד של בן משפחתו, אשר פונה מגוש קטיף, ואולם בחלקו האחר של המבנה מאוחסנים כלים חקלאיים. הנאשם הודה, כי כעת אינו עוסק בחקלאות, משום שנפגע בתאונה ואין לו גידולים חקלאיים כלשהם, אך טען כי בכוונתו לשוב ולעסוק בחקלאות לכשיחלים. 20. ב"כ המאשימה עמד על כך, שהנאשם ישב עד כה כמה וכמה שנים בחיבוק ידיים, והגיש בקשתו, רק יום לפני המועד שנועד להריסת המבנה, ע"י המאשימה כאשר לצורך ההריסה גוייסו 50 שוטרים וקבלן הריסה, ועלות השוטרים בלבד, הינה כ- 50,000 ₪, ולפיכך יגרם למאשימה נזק כספי גדול, אם תאושר הבקשה. ב"כ המאשימה טען, כי בנסיבות התיק והבקשה, אין להעתר למבוקש, ויש להתיר למאשימה, להרוס את המבנה לאלתר. דיון 21. סבורני, כי יש לראות בחומרה התנהגות הנאשם, אשר בנה מבנה באופן לא חוקי, הפר צו מנהלי, וכיום, לאתר שניתנו לו בחסד ארכות הוא אף מפר לכאורה צו שיפוטי. 22. עבירות בניה ללא היתר, הינן חזון נפרץ במדינה, וסבורני כי הן משקפות זלזול בשלטון ובחוק. עם זאת, גישת הרשויות הנוגעות בדבר, לרבות פסיקת בתי המשפט, היא אכן, כי אין למהר ולהרוס גם מבנה שהוקם שלא כחוק, כל עוד יש סיכוי להכשירו, והנאשם אכן פועל לצורך כך, כאשר הדין ממוצה עם הנאשם, בדרך של ענישה ולאו דווקא הריסה. ימצא בוודאי מי שיאמר, כי גישה כזו, מעודדת את הבניה הבלתי חוקית ואולם השיקולים הם מורכבים, ובית משפט זה, אינו נדרש ואינו צריך לשנות הלכות שנקבעו בעניין. גם במקרה זה, על בית המשפט לבדוק, אם אכן קיים סיכוי לאישור הבניה בדיעבד, ואם ימצא, עליו לנקוט זהירות יתרה, בטרם ידחה בקשה להארכות מועד לביצוע ההריסה. 23. בעניינו, הוכיח הנאשם כי החל לטפל בעניין ביום 5.6.06, כאשר הגיש "בקשה להיתר בניה למחסן חקלאי" למשרד החקלאות, כעולה מאישור משרד החקלאות מיום 6.6.06. אתקשה לקבוע , כי בצירוף אישור זה בלבד, עמד הנאשם בנטל המוטל עליו, במסגרת הבקשה, להוכיח כי אכן קיים סיכוי ממשי, שינתן למבנה היתר בניה בסופו של יום, כאשר כבר נקבע, כי היתר בניה כזה, דורש לכל הפחות, אישור לשימוש חורג. נראה, כי לו ביקש הנאשם, להוכיח את הדבר, היה עליו לצרף לבקשה תצהיר שלו, וכן תצהיר או חוות דעת של המהנדס מטעמו, בהם יראה, כי אכן ניתן לקבל היתר למבנה, יפרט את כל הפעולות הדרושות לצורך כך, ויראה אילו פעולות בוצעו כבר ומתי בוצעו. חרף האמור, הרי שבשלב זה לא ניתן גם לקבוע, כי לא ניתן יהיה לאשר המבנה בעתיד, ובעניין זה, יתכן שהפעם , מתוך זהירות רבה של בית המשפט, וגם אם הרבה לפנים משורת הדין, יפעל הספק לזכות הנאשם, חרף התנהגותו הפסולה עד כה, וחרף הבקשה הבלתי מפורטת שהגיש. נכון על כן להאריך המועד לביצוע הצו לתקופה קצרה נוספות ע"מ לאפשר לנאשם להמשיך ולפעול במרץ לאישור המבנה, כאשר בתום התקופה, יהא עליו להוכיח באופן מפורט ומדוייק, מה עשה לשם כך. 24. כאמור, הוכח כי הנאשם לא הגיש בקשה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה בתוך המועד שנקצב בגזר הדין. יתרה מזאת, הוא לא פעל כלל להוצאת היתר למבנה, בתוך התקופה האמורה, כמו גם בזמן שחלף מאז נפתח התיק. בקשה דנא, הוגשה יום לפני שנועדה להתבצע ההריסה ע"י המאשימה, וזאת, בחלוף למעלה משבעה חודשים, מן המועד האחרון שנקבע בגזר הדין, למעלה משנה ושמונה חודשים, מאז ניתנה הכרעת הדין, וכשלוש שנים ותשעה חודשים לאחר צירופו של הנאשם לתיק. בנסיבות אלה, סבורני , כי יש מקום להטיל על הנאשם, תשלום הוצאות של ממש למאשימה, בגין הדיון בבקשה, ובגין הערכותה לביצוע צו הריסה, שלא בוצע ואשר מועד ביצועו ידחה בשלב זה. סבורני, כי סכום ההוצאות שיש להטיל על הנאשם בגין כאמור, הינו 10,000 ₪, ויצויין, כי רק בשל מצבו הבריאותו של הנאשם ומצבו הכלכלי הנטען, לא אטיל עליו תשלום מלוא ההוצאות שנגרמו למאשימה, בשל מחדלו, כבר בשלב זה, כאשר אין בכך כמובן למנוע מן המאשימה, לפתוח בהליכים לגביית מלוא הפסדיה והוצאותיה מן הנאשם. 25. בשל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: א. הנני מארך את מועד ביצוע צו ההריסה, עד ליום 26.1.07, כאשר יש לראות את כל האמור בסעיפים 3 ו- 4 לגזר הדין מיום 14.9.05, כחל ביחס למועד הנדחה. ב. אם יגיש הנאשם בקשה נוספת להארכת מועד ביצוע צו ההריסה, עליו לפרט במסגרתה את כל הפעולות שיש לבצע לצורך קבלת היתר, את כל הפעולות שבוצעו ומועדיהן, ואת הצפי לביצוע כל הפעולות הנוספות. לבקשה יצורף תצהיר של הנאשם אשר אליו יצורפו כל האישורים, התכניות והבקשות הרלוונטיים. כן יצורפו לבקשה, תצהיר או חוות דעת המהנדס, אשר יפרט את כל דרישות הדין והפרטים התכנונים הרלוונטים. בקשה כזו, תוגש לכל המאוחר, עשרה ימים לפני המועד האחרון לביצוע צו ההריסה. ג. הנני מחייב את הנאשם לשלם למדינה, הוצאות בסך 10,000 ₪, כאמור לעיל. הפקדון שהפקיד הנאשם, עפ"י ההחלטה מיום 24.10.06, יועבר למאשימה באמצעות ב"כ, על חשבון ההוצאות האמורות. תשלום יתרת סכום הוצאות, אינו תנאי להארכת המועד ואולם אם לא ישולם הסכום האמור תוך 30 ימים מהיום, יצטרפו אליו הפרשי ריבית והצמדה כחוק, והמאשימה תהא רשאית לנקוט הלכים לגבייתו. הארכת מועדהריסת מבנהצו הריסהצווים