אכיפת פסק דין לפי פקודת ביזיון בית המשפט

הלכה פסוקה היא, כי כאשר קיימת מחלוקת אמיתית ביחס לאופן פרשנות תוכנו של הסכם, שאושר וקיבל תוקף של פסק - דין, אין לאוכפו על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

לאור אופיה הפלילי של הוראת הבזיון, אין זה ראוי לעשות שימוש בה, כאשר יש לנהל משפט שעניינו שאלת הפרת הסכם, כאשר הצדדים חלוקים בשאלת הפרתו או קיומו, ואין זה ראוי להכתים בכתם הפלילי את מי שסבר לתומו כי קיים את פסק הדין.

לפיכך, יצאה ההלכה מלפני בית משפט, לפיה אין אוכפים מכוח פקודת הבזיון, אלא צווים והחלטות שמובנם חד - משמעי ושאינם ניתנים ליותר מפירוש אחד.

אין לאכוף צו שניתן על ידי בית המשפט בהליכי בזיון בית המשפט אלא אם כן הוא מצווה במלים חד משמעיות את אשר חייב להיעשות.

ההליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט הם, מעין פליליים, וכל ספק בדבר משמעותו של צו בית המשפט צריך לפעול לטובת הנתבע - הנאשם, העומד בחזקתו שלא הפר את הצו - ולו מן הסיבה בלבד שלא הבין (ולא יכול להבין) את משמעותו.

הלכה פסוקה היא כי אין לאכוף צו, שנתן בית משפט בהליכי ביזיון בית משפט, אלא אם כן הוא מצווה במילים חד משמעיות את אשר חייב להיעשות. צו שיש בו "עניות", לשונו סתמית והוא חסר בהירות - לא יהיה בר אכיפה על פי סעיף 6 לפקודה.

ההליך לפי פקודת הביזיון מיועד "להתברר במהירות וביעילות" ובמסגרתו לא מתאפשר לבעלי הדין לפרוש מסכת ראיות שלמה ומלאה "כבמשפט מלא.

להלן החלטה בנושא אכיפת פסק דין לפי פקודת ביזיון בית המשפט:

החלטה

1.     בפני בקשה שהגיש המבקש, (להלן: "אביגזר") כנגד המשיבים 1 ו- 2, (להלן:"חקון"), נגד המשיב 3, (להלן: "פרידמן") ונגד עו"ד שמואל פיינגולד אשר שימש כפרקליטם של המשיבים 1 ו- 2.

בבקשה מבקש המבקש לאכוף על המשיבים 3 ו- 4 לקיים את פסק דין שניתן ביום 16.1.08 בת.א. 65363/07 ואשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה היה על המשיבים להפקיד את דמי השכירות המשולמים בגין חלק מדירת קוטג' דו קומתית, הנמצאת ברחוב האצ"ל 17 בבת ים, לחשבון נאמנות משותף, אשר היה צריך להיפתח ולהתנהל ע"י המשיב 4 ביחד עם ב"כ המבקש, עו"ד שמלה.

2.     ההחלטה נתנה תוקף להסכמה אליה הגיעו הצדדים, בעקבות בקשה שהגישו חקון כנגד המבקש בעניינינו ונגד פרידמן, ליתן צו מניעה זמני המתייחס לשיקים שמסרו חקון לאביגזר בגין דמי שכירות של הדירה ברחוב האצ"ל 17 בבת ים. הואיל וקיים סכסוך בין אביגזר ובין פרידמן לגבי הבעלות בדירה, התעוררה מחלוקת לגבי הזכאות לדמי השכירות. בשל מחלוקת זו פנו השוכרים חקון כנגד שני הטוענים לבעלות בדירה ולזכות לקבל את דמי השכירות, ובקשו סעד זמני נגדם. הבקשה במקורה הוגשה כנגד אביגזר בלבד ואני סברתי שיש צורך לצרף גם את המשיב 3, פרידמן הטוען לבעלות בדירה, וכך נעשה.

3.     בדיון שהתקיים בפני ביום 16.1.2008 הגיעו כל הצדדים לידי הסכמה, לפיה:
"עורכי הדין שמואל פיינגולד ויצחק שמלה יפתחו חשבון נאמנות משותף בבנק ירושלים, ודמי השכירות יופקדו ע"י המבקשים בחשבון זה החל מדמי השכירות המתייחסים לחודש פברואר 2008 ואילך. באי כח המשיבים מודיעים כי אין בהסכמה זו כדי לפגוע בטענות מי מהצדדים איש כלפי רעהו לגבי דמי השכירות המגיעים בגין הנכס ברח' האצ"ל 17, בת ים, בהתאם לפסק הדין שיתקבל בבית המשפט למשפחה, לרבות לתקופה מיום 1.11.2007 ואילך... בהתאם להכרעה שתיפול בבית המשפט למשפחה באשר לבעלות בנכס ישחררו הנאמנים את דמי השכירות שיתקבלו בחשבון הנאמנות".


הצדדים בקשו לתת להסכמה ביניהם תוקף של פסק דין בתביעה העיקרית שהוגשה ע"י חקון כנגד אביגזר למתן צו מניעה קבוע, ואכן ההסכמה קבלה תוקף של פסק דין כאמור, שעל הפרתו הנטענת הוגשה הבקשה שבפני לפי פקודת בזיון בית המשפט.

4.     הטעם להגשת הבקשה הינו כי, לטענת המבקש, המשיבים 3 ו- 4, שהם הטוען לבעלות בנכס ועו"ד פיינגולד, אשר צריך להיות אחד הנאמנים בחשבון הבנק אליו מופקדים דמי השכירות, מפרים את פסק הדין בכך שאינם מפקידים את דמי השכירות המשולמים בגין החדר המצוי על גג הדירה - לחשבון הבנק, כפי שהוסכם בהסדר הפשרה. ויושם לב, כי הבקשה הוגשה גם כנגד המשיבים 1 ו- 2 למרות שלא נטען כי הם מפרים את פסק הדין, וכנגד בא כוחם עו"ד פיינגולד, באופן אישי.

5.     מסתבר, כי הנכס ברח' האצ"ל 17, בת ים, הינו דירת קוטג' אשר פוצלה לשתי דירות. חקון מחזיקים בדירה בקומה הראשונה ואת דמי השכירות בגינה הם מפקידים כסדרם לחשבון הבנק שנפתח בהתאם לפסק הדין, ועל כך אין מחלוקת.
הדירה בקומה השניה הושכרה לאדם אחר, אשר על פי הצהרת עו"ד פיינגולד אין לו כל קשר אל המשיבים 1 ו- 2. לפיכך, טוענים המשיבים 1 ו- 2 כי לא היה מקום לשרבב את שמם לבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט ולגרום להם להגיב ולהתייצב לדיון. במיוחד כועס המשיב מס' 4, בא כוחם של חקון, אשר הבקשה מופנית גם כלפיו באופן אישי למרות שלא היה צד להליך אלא כבא כוח המבקשים בבקשה המקורית.

6.     באשר למשיב מס' 3, הלה טוען כי פסק הדין אינו משתרע על דמי השכירות המשתלמים בגין הדירה אשר בקומה השניה. אין הוא מכחיש כי דמי השכירות הללו אינם מופקדים לחשבון הנאמנות, אך לטענתו מלכתחילה לא היה מקום להפקידם שכן, כאמור, פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגישו חקון כנגד המבקש, והתביעה מטבעה יכולה היתה להתייחס אך ורק לנכס המוחזק על ידם בשכירות ולא לנכס שמוחזק ע"י צד ג' אחר, וגם ההסכמה שקבלה תוקף של פסק דין מתייחסת לדמי השכירות המשתלמים בגין הדירה המוחזקת ע"י חקון ולא ע"י אותו צד ג' המחזיק בדירה בקומה השנייה.

7.     לעומתו טוען ב"כ המבקש, כי המחלוקת לגבי הבעלות מתייחסת לדירה בשלמותה על שתי קומותיה, וברור כי כוונת הסדר הפשרה היתה לחול על דמי השכירות המשולמים בגין כל הנכס על חלקיו השונים.

8.     הלכה פסוקה היא, כי כאשר קיימת מחלוקת אמיתית ביחס לאופן פרשנות תוכנו של הסכם, שאושר וקיבל תוקף של פסק - דין, אין לאוכפו על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט. עמד על כך ביהמ"ש העליון ברע"א 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נג (3) 337, 348 (להלן: "פרשת זלזניאק"):
"לא זו אף זו. לאור אופיה הפלילי של הוראת הבזיון, אין זה ראוי לעשות שימוש בה, כאשר יש לנהל משפט שעניינו שאלת הפרת הסכם, כאשר הצדדים חלוקים בשאלת הפרתו או קיומו, ואין זה ראוי להכתים בכתם הפלילי את מי שסבר לתומו כי קיים את פסק הדין.
לפיכך, יצאה ההלכה מלפני בית משפט זה, לפיה אין אוכפים מכוח פקודת הבזיון, אלא צווים והחלטות שמובנם חד - משמעי ושאינם ניתנים ליותר מפירוש אחד" (שם, עמ' 348).


זו הייתה גם דעתו של כב' השופט לוין ברע"א 4231/90 , אתת טכנולוגית (1985) בע"מ נ' מכ"ש ואח', פ"ד מה (1) 617, 619:
"הלכה פסוקה היא כי אין לאכוף צו שניתן על ידי בית המשפט בהליכי בזיון בית המשפט אלא אם כן הוא מצווה במלים חד משמעיות את אשר חייב להיעשות: ע"א 128/59 פד"י יג 1448; כמו שכתב בית משפט זה מפי השופט ח' כהן בע"פ 514/66 פד"י כא (1) 607,612:
"גם לנו נראה שבדרך כלל אין בית משפט נזקק לראיות חיצוניות, לא בדבר כוונות בעלי הדין ולא בדבר כוונת בית המשפט, כדי לפרש את הצו ולהעניק לו, לאחר המעשה, משמעות שלא היתה בו על פניו.
ההליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט הם, כידוע, מעין פליליים, וכל ספק בדבר משמעותו של צו בית המשפט צריך לפעול לטובת הנתבע - הנאשם, העומד בחזקתו שלא הפר את הצו - ולו מן הסיבה בלבד שלא הבין (ולא יכול להבין) את משמעותו".

מתייחס לעניין זה אף עו"ד מ' קשת בספרו "בזיון בית משפט" תשס"ב בעמ' 110:
"הלכה פסוקה היא כי אין לאכוף צו, שנתן בית משפט בהליכי ביזיון בית משפט, אלא אם כן הוא מצווה במילים חד משמעיות את אשר חייב להיעשות. צו שיש בו "עניות", לשונו סתמית והוא חסר בהירות - לא יהיה בר אכיפה על פי סעיף 6 לפקודה".

ההליך לפי פקודת הביזיון מיועד "להתברר במהירות וביעילות" ובמסגרתו לא מתאפשר לבעלי הדין לפרוש מסכת ראיות שלמה ומלאה "כבמשפט מלא" {(ראה רע"א 4231/90, שם, עמ' 619; בג"ץ 10478/03 התאחדות הקבלנים בישראל נ' עיריית מודיעין, תק - על 2005 (3), 1406 וה"פ 1119/00 (ת"א) בש"א 19576/00 ש.א.י מועדונים בע"מ נ' אוצר מפעלי ים ואח' (לא פורסם).
ראה י. עפא (ת"א) 80143/05 אבחור בעמ' ואח' נ' שנקר ציונה, (3.8 - 12)}.


9.     בנסיבות אלו - לאור המחלוקת הקיימת לכאורה לגבי פרשנותו של הסכם הפשרה, אשר קבל תוקף של פסק דין - מלכתחילה לא היה מקום לבקש לאוכפו עפ"י פקודת בזיון בית המשפט.

לגופה של המחלוקת, צודק ב"כ המשיב 3 בטענתו כי ההסכמה שקבלה תוקף של פסק דין מתייחסת ל"דמי השכירות שיופקדו ע"י המבקשים", שהם דוד ויעל חקון בלבד.

למרות שהנכס ברחוב האצ"ל, 17, בת ים, כולל למעשה שתי דירות, נושא הדיון בתביעה שבמסגרתה ניתן פסק הדין היו דמי השכירות המשולמים ע"י חקון בלבד, ונזכור שהתביעה היא תביעתם שלהם כנגד המבקש כאן ופסק הדין ניתן במסגרת תביעתם שלהם כנגד המבקש, ואין לשרבב את דמי השכירות המשתלמים ע"י צד ג' - שלא היה צד להליכים בתובענה - לפסק הדין.

10.     צודק גם המשיב 4, המלין על צרופו באופן אישי לבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. עו"ד פיינגולד פעל בתיק כשלוחם של המבקשים שם ולא יעלה על הדעת כי תוגש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט כנגד בא כוח של אחד הצדדים, גם אם נטען כי אותו צד מפר את פסק הדין. ההפרה היא של הצד לתביעה ולא של בא כוחו, מה גם שלא נטען בקשה כלל, כי המשיבים 1 ו- 2 הפרו את פסק הדין.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
המבקש ישלם הוצאות המשיבים1, 2 ו- 4, אשר שורבבו שלא כדין לבקשה, בסך 5,000 ₪ כל אחד.
המבקש ישא בהוצאות המשיב 3, שהבקשה נגדו נדחתה לגופה, בסך 2,500 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פקודת בזיון בית משפט

  2. ביזיון בית משפט

  3. בקשת ביזיון בית משפט

  4. ביזיון בית הדין לעבודה

  5. קנס על ביזיון בית משפט

  6. מטרת פקודת בזיון בית המשפט

  7. ביזיון בית המשפט: היסוד הנפשי

  8. סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט

  9. ביזיון בית משפט לעניינים מנהליים

  10. אי גילוי מסמכים - ביזיון בית המשפט

  11. אכיפת פסק דין לפי פקודת ביזיון בית המשפט

  12. עיכוב ביצוע החלטה במסגרת ביזיון בית המשפט

  13. האם סחבת ברישום נכס מהווה ביזיון בית המשפט

  14. תקנות בזיון בית המשפט (סדרי-דין בשיקול נוסף), תשכ''ט-1969

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון