לטענת התובע, בעת תיקון הרכב, הוברג בורג אשר גרם לנזק ברכב. להלן פסק דין בנושא תיקון רכב לקוי במוסך: פסק דין רקע ועובדות בפני תביעה כספית, בסך 20,012 ₪, אשר הוגשה ע"י התובע, בעלים של רכב מסוג ניסן ווינר, מ.ר. 29-681-34 (להלן - הרכב). נתבע 1 ונתבע 2 הם בעלים של מוסך (להלן - המוסך), אשר אליו הכניס התובע את רכבו לתיקון נזקי תאונה שאירעה לרכבו ביום 7.2.04. צד ג', הוא בעל מוסך פחחות, אשר קיבל הודעת צד ג' מהנתבעים. לטענתם, הוא הפחח שתיקן את נזקי הפח לרכב. לטענת התובע, בעת תיקון הרכב, הוברג בורג אשר גרם לנזק ברכב. התובע, הגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות 4555/04, נגד צד ג' אשר נדחתה מהטעם שהמומחה מטעם חברת ניסן, מר בנדק, לא הובא לעדות ומן הטעם שהתובע לא הוכיח שהבורג הוא זה שגרם לתקלה. בתביעה נשוא תיק זה, הוגשה התביעה נגד הנתבעים, אשר הגישו הודעת צד ג' נגד הנתבע בתיק שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות. טענות התובע 1. הרכב היה מעורב בתאונה ביום 7.2.04 וניזוק, נדרש תיקון הן מכני והן בכנף של הרכב. ביום התאונה, מסר התובע את רכבו לתיקון במוסך, בהתאם לסיכום עם הנתבע 2. הרכב הגיע באמצעות גרר והתיקון הנדרש היה בחזית הרכב, בצידו הימני, הן תיקון מכני והן פחחות בכנף ימנית קדמית. ביום 13.2.04, הודיע לו הנתבע 2, כי עליו לשלם 885 ₪ ישירות לצד ג', הוא הפחח והצבע, מאחר והמוסך עוסק רק בתיקונים מכניים ולא בפחחות. לכן, הרכב נמסר על ידו לצד ג', לתיקוני הפחחות. נתבע 2 עשה זאת, ללא רשותו ו/או הסכמתו של התובע. 2. לתובע, אשר לא נתן את הסכמתו להעברת הרכב לצד ג', נודע על כך בדיעבד והוא שילם לצד ג' 885 ₪. ביום 17.2.04, הגיע התובע למוסך לקבל את הרכב, לאחר שנתבע 2 הודיע לו שהרכב תוקן, אך הבחין, כי ברכב תקלות חשמל שלא היו בו קודם. דוגמה לתקלות: מזגן הרכב לא עבד, דיבורית הטלפון לא עבדה, נורית פיקוד 4X4 לא פעלה ותקלות באזעקה. לכן, הרכב נשאר מספר ימים נוספים במוסך, לאיתור הבעיה והנתבע 2 מצא, שלרכב קצרים בבית הפיוזים. 3. מאחר והתובע היה זקוק לרכבו לצרכי עבודתו, סוכם כי התקלות הנ"ל לא יטופלו מיד והרכב יובא בעתיד, להשלמת הטיפול. ביום 25.2.04, מנוע הרכב נדם והרכב נגרר למוסך. נמצאו ברכב חוטים שרופים מאחורי בית הפיוזים. נתבע 2 המליץ, שהרכב יועבר לטיפול במוסך המרכזי של חברת ניסן, מאחר ולמוסך אין שרטוטי חשמל וחיווט של הרכב. ביום 26.2.04 הרכב הועבר בגרירה למוסך ניסן ונמסר לתובע ביום 1.3.04. ביום 7.3.04, שוב נדם המנוע והרכב נגרר למוסך ניסן ונמסר חזרה לתובע ביום 12.3.04. 4. ביום 17.3.04, קיבל התובע חוות דעת ממר אבי בנדק, מנהל העבודה במוסך "ניסן", אשר קבע, כי הגורם לקצרים החשמליים הוא חדירת בורג פח, שהוברג לצמת חוטי החשמל, הנמצאת מעל למגן הגלגל הימני קדמי שבכנף הרכב. עפ"י חוות הדעת, הבורג והקצרים גרמו למחשב הרכב נזק בלתי הפיך וכן, נזק למשבת המנוע (אימובילייזר) ולשיבוש במערכות החשמל שברכב. 5. צד ג', הוא זה שהבריג את הבורג אל כנף הרכב במהלך עבודת הפחחות ודרישות התובע מהנתבעים לכיסוי הנזק במוסך, לא נענו. יתרה מכך, נתבע 2 ביקש ממנו, שהדרישה תופנה לצד ג' והבטיח לעזור לו בהשגת מלוא הפיצוי. ביום 16.3.04, מסר התובע לנתבע 2 מכתב המיועד לצד ג' ובו פירוט טענותיו. מכתב זה לא נענה ע"י צד ג'. לכן, בהתאם לבקשת הנתבע 2, הגיש התובע ביום 21.3.04 כתב תביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות נגד צד ג'. התביעה הוגשה רק נגד צד ג', עפ"י בקשת הנתבע 2. התובע לא זימן לעדות בבית המשפט לתביעות קטנות, את נותן חוות הדעת, כיוון שסמך על הבטחת הנתבע 2 לעזור לו, אך בפועל, נתבע 2 התחמק מתשובות במהלך הדיון וביהמ"ש לתביעות קטנות, דחה את התביעה. בהמשך, הנתבעים התנערו מאחריותם לנזק. 6. הנתבעים הפרו את התחייבותם החוזית כלפי התובע, בכך שהעבירו את הרכב לצד ג', ללא ידיעתו והסכמתו, כאשר התחייבו שהם יתקנו את הרכב ולא אחר. התובע עותר לנזקים שנגרמו לרכב, בסך של 17,000 ₪ ועוד 3,000 ₪ עוגמת נפש ובסה"כ, 20,000 ₪. טענות הנתבעים 1. לטענת הנתבעים, הרכב לא היה מעורב בתאונה, אלא שהוחזק ע"י התובע בצורה רשלנית, מה שגרם לשחיקת המתלה ימני קדמי של גלגל קדמי ימני, אשר ניתק ממקומו בזמן הנסיעה וגרם נזק למרכב קדמי ימני של הרכב. הרכב הובא למוסך והם הסבירו לו, שהמוסך לא עוסק בעבודות פחחות וצבע ועל פי בקשת התובע, הם הציעו לו, שצד ג' יתן לו את שירות הפחחות והצבע. לבקשת התובע, הזמין הנתבע 1 את צד ג' לבדוק את נזקי הפחחות, התובע שוחח עם צד ג', שנתן לו הצעה לביצוע העבודה ללא החלקים, בסך של 880 ₪. התובע הסכים שצד ג' יבצע את עבודת הפחחות וביקש מנתבע 1 לקנות את החלקים ולהעבירם לצד ג'. נתבע 1 הזמין את כל החלקים הנחוצים ומשסיים את תיקון המכונית, העבירה לצד ג' ביום 11.2.04, לתיקוני הפחחות, ביחד עם הכנף והבטנה, אשר קנה לבקשת התובע, לביצוע עבודות הפחחות. 2. התובע הוא שבחר בפחח, עפ"י המלצת הנתבעים ושילם לו באופן ישיר. לכן, כל הנזקים שאירעו לרכב לאחר שיצא מהמוסך, אינם באחריותם. מה עוד, שהרכב לא הוכנס למוסך לשם תיקון מזגן, דיבורית, אזעקה או נורית פיקוד. נזקים אלה נטענו ע"י התובע, לאחר שהרכב חזר מצד ג' ואין להם קשר לעבודות הנתבעים שבוצעו לשביעות רצונו המלאה . 3. הנתבעים לא יודעים ולא יכולים לדעת, אם בורג שהוכנס לרכב גרם לתקלות, כיוון שהם לא גילו את הבורג, לא תיקנו את התקלה ולא יודעים דבר אודותיו. לגרסתם, הסכסוך הוא בין התובע לצד ג' ולהם אין קשר לסכסוך זה. 4. הנתבע 2 פנה לצד ג עפ"י בקשת התובע, וביחד נסעו עמו למוסך ניסן, שם הוצג בפניהם בורג תקוע בצמת חיווט הרכב וצד ג' הכחיש שבורג זה הוכנס על ידו ולטענתו, הכניס את הברגים למקומם האורגינלי מהם פורקו. 5. הנתבעים מכחישים את כל טענות הנזק של התובע. טענות צד ג' 1. תביעת התובע נגד צד ג' בביהמ"ש לתביעות קטנות נדחתה ומהווה מעשה בית דין. 2. הרכב הגיע למוסך של צד ג', לאחר תיקוני מכונאות במוסך הנתבעים לתיקוני פחחות עם חלקים שהובאו אליו ואינו יודע מי קנה אותם. הוא הרכיב את הכנף, צבע אותה ומי מהנתבעים התקין בכנף אנטנה, אשר גרמה לפגיעה בצבע ולכך שצד ג' נאלץ לבצע תיקון בעבודות הצבע. לאחר כמה ימים, הוחזר הרכב שוב לתיקוני צבע, מבלי שהיו טענות לגבי תיקון הרכב. במוסך ניסן, לא הציגו בפני צד ג', בורג תקוע בצמת חיווט הרכב, אלא הציגו בפניו בורג ובנפרד חור בכנף וטענו, שהבורג היה מוברג באותו חור וחדר לצמת החיווט. לטענת צד ג', הוא הרכיב את הבטנה כפי שהיתה קודם לפירוקה ולא הוא זה שהכניס את הבורג אשר גרם, לטענת התובע, לתקלות החשמליות. 3. לטענתו, הוא לא התרשל בעבודתו ועשה אותה בצורה מקצועית. את התקנת האנטנה בכנף הרכב, ביצעו הנתבעים ולגרסתו, הרכב תוחזק בצורה רשלנית ע"י התובע, הוכנסו בו חלקי חילוף לא מקוריים ולא מתאימים ותאונה עצמית גרמה לנזק רב בצידו הימני ולנזק בצד השמאלי. דיון הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה, האם הנתבעים ו/או צד ג', אחראים לנזק שנגרם לרכב. בהתאם לחוות דעת המומחה, מר בנדק, הנזק נגרם בעקבות חדירת בורג לצמת חיווט הרכב. התובע הגיש בביהמ"ש לתביעות קטנות תביעה כנגד צד ג', אשר נדחתה בנימוק, שהתובע לא הביא לעדות את מר בנדק, אשר נתן את חוות דעתו המקצועית מטעם מוסך "ניסן" ומנע את חקירתו הנגדית על ממצאיו (ת.ק (ת"א) 4555/04). בנוסף, קבע ביהמ"ש לתביעות קטנות, שאין בפניו ראיה ושההברגה היא שגרמה לתקלה ברכב. לעניין טענת הנתבעים וצד ג', כי מדובר במעשה בית דין, התביעה בבימ"ש לתביעות קטנות התנהלה בין התובע לצד ג'. בתביעה שבפני, התובע לא תבע את צד ג' אלא את הנתבעים. הנתבעים הם אלה אשר הגישו הודעת צד ג', נגד מי שהיה נתבע בבימ"ש לתביעות קטנות. הגם שבביהמ"ש לתביעות קטנות נדחתה התביעה שהגיש התובע נגד צד ג', אין מדובר במעשה בית דין כנגד הנתבעים. באמרת אגב אציין, שנושא היות פס"ד בתביעות קטנות מעשה בית דין, נדון באריכות ובהרחבה ע"י כב' השופט יצחק מלינוב, בבש"א (י-ם) 5151/99, שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' חסון אבירם, בו נקבע, כי "בימ"ש לתביעות קטנות, בשל איפיונו, הוא בימ"ש שלא נועד ליצור ואף אין בכוחו ליצור מעשה בית דין ועל כן, דיון בו ופסיקה בתביעה קטנה, אין בכוחם לחסום ע"י מעשה בית דין, דיון בתביעה גדולה או רגילה. כאן ועתה, אבהיר ואדגיש, כי הכוונה היא למעשה בית דין בגין השתק עילה שאז לא יווצר מעשה בית דין, להבדיל ממעשה בין דין, בגין השתק פלוגתא, שאז כן יווצר מעשה בית דין". משכך, אני דוחה את הטענה, לפיה פסק הדין בביהמ"ש לתביעות קטנות, מהווה מעשה בית דין בתביעה שבפני. 1. התובע העיד בפני, כי הרכב משמש גם כרכב שטח וכתוצאה מנפילת הרכב לבור, נשבר מתלה הגלגל. שמאי מטעם חברת הביטוח, בדק את הרכב במוסך הנתבעים וערך את השמאות. עפ"י מסמך השמאי, תיקנו הנתבעים את הרכב. הרכב נתקבל חזרה במוסך הנתבעים ולתובע לא היה כל קשר עם צד ג'. 2. לגרסת התובע, בתביעה אשר הוגשה בביהמ"ש לתביעות קטנות, לא צורפו הנתבעים עפ"י בקשתם והם אלה, שאמרו לו שניתן לסמוך על צד ג', לאחר שהעבירו אליו את הרכב ללא ידיעתו. לגרסתו, נתבע 2 הבטיח לו שהכל יטופל על ידו, כולל הפחחות ולכן, לא ידע שהרכב הועבר לפחח. רק בתיקון השני, לאחר שהיו ברכב תקלות נוספות, הוצא הרכב מהמוסך של צד ג'. 3. לגרסתו, עד להגעת הרכב למוסך הנתבעים, הוא היה תקין מבחינה חשמלית והיתה בו בעיה מכנית. הוא הכחיש שנפגש עם הפחח בעת התיקון הראשון במוסך הנתבעים והכחיש שהוא זה שהורה לנתבעים לקנות את חלקי הפח הנדרשים לתיקון הרכב. לגרסתו, הוא שילם לפחח בפעם הראשונה, באמצעות מוסך הנתבעים, הוא מסר את השיק לנתבע 1, אשר העביר אותו לצד ג'. השיק נרשם לפקודת צד ג', עפ"י בקשת הנתבעים ואת החשבונית לא קיבל ישירות מצד ג' אלא באמצעות עובד הנתבעים, אשר חזר עם הרכב למוסך הנתבעים. דהיינו, לגרסת התובע, לאחר התיקון הראשון, הוא הוציא את הרכב ממוסך הנתבעים ובפעם השנייה, ממוסך צד ג', אליו הגיע יחד עם הנתבע 2. לגרסתו, מאז ומתמיד וגם טרם התאונה, הרכב טופל ברוב הפעמים במוסך הנתבעים וכל ניירת הרכב מצויה במוסך זה. הוא אישר שרכש חלקים חלופיים, לא מקוריים לרכב, עקב עלותם. 4. בחקירתו הנגדית השיב התובע, שהנתבע 2 טען בפניו, שצד ג' הוא שהבריג את הבורג אשר גרם לתקלות. 5. מר אבי בנדק, נותן חוות הדעת ומנהל העבודה במוסך "ניסן", אישר בפני, שהוא הראה לתובע, אשר הגיע למוסך "ניסן" ביחד עם שני אנשים נוספים, את הבורג ונתן להם הסבר מה קרה. הוא הסביר, שהרכב הגיע למוסך "ניסן", באמצעות גרר, כיוון שלא הניע, ביום 26.2.04. היה צורך לפרק הרבה רכיבים, עד שמתחת ללוח השעונים התגלתה צמת חוטים שרופה. התקלה תוקנה והרכב נמסר לבעליו. כעבור שבוע, נתקבל טלפון בהול מהתובע, שטען שהרכב מושבת. הרכב הגיע למוסך שוב ונתגלה קצר, לכן פורקה כל צמת החוטים המאגדת בתוכה הרבה חוטים, הייתה כמות רבה של חול וכשפורקה הצמה, נתגלה בורג שקצהו חלוד, כאשר ניתן היה לראות, שהמיקום של הבורג נפגש עם הצמה. במוסך פתחו את הבידוד וראו חדירה של גוף זר, שזה הבורג, אשר פגע במספר רב של מוליכים, שגרמו לנזק. הוא הסביר שבדיקה זו לא ניתן היה לעשות באמצעות המחשב, אשר לא היה מגלה זאת והוא לא ידע לומר, מתי הבורג נכנס לצמה. מכיוון שהבורג היה חלוד בקצה, הוא מסיק שעבר פרק זמן ארוך עד שזה החליד ולכן, לא יתכן שהבורג הוכנס במוסך של ניסן, כיוון שראש הבורג מתחת לכנף היה מבריק וחדש ובקצהו השני, היה חלוד ולידו ערימת חול לחה. עובדה זו מצביעה על כך, שהבורג היה חדש יחסית. לגרסתו, אין קשר בין פגיעת הרכב בנפילתו לבור, לבין הבורג שנכנס לצמה. יתכן מצב שהבורג, אשר היה בצמה, לא גורם לקצר ויתכן מצב, שבזמן נסיעה, כתוצאה מהתנודות, השלדה זזה ולכן הבורג לא נוגע בכל חלק שהוא. לעניין עדותו של מר אבי בנדק, איני מקבלת את טענת ב"כ צד ג' בסיכומיו, לפיה, מר בנדק אינו עד נטרלי והיה לו אינטרס לשכנע את התובע שהבורג גרם לנזק. הרכב הובא למוסך בו עובד מר בנדק לתיקון התקלה הספציפית, מושא התביעה שבפני, הגם שזו לא התגלתה בפעם הראשונה. מר בנדק הסביר בעדותו, כי בתיקון הראשון תוקנה התקלה של צמת חוטים שרופה, שלדעת אנשי המקצוע, זו הייתה התקלה. בתיקון השני, לאחר שהרכב הושבת, החליטו אנשי המקצוע על פירוק מעמיק ויסודי של חלקי הרכב, עבודה שהמוסך השתדל למנוע בתיקון הראשון. מר בנדק הסביר, שלא ניתן היה לבצע בדיקה זו באמצעות מחשב עקב הקצר והעובדה שהמחשב עובד על זרמים נמוכים. 6. אין חולק, כי הרכב הגיע לתיקון למוסך הנתבעים, אשר ראו מלכתחילה את הנזק שבגינו הוכנס הרכב לתיקון. בהתאם לעדות נתבע 1 (עמוד 24 שורה 24 עד עמוד 25 שורה 6 לפרוטוקול), במוסך הנתבעים נפתח כרטיס עבודה/הזמנת תיקון לרכב. הנתבע לא הציג בפני כרטיס תיקון זה כדי להוכיח את טענות, כי כרטיס התיקון לא כלל את עבודות הפח היה על נתבע 1 להציגו בפני בית המשפט. החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הבואה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) כאן המקום לציין, כי כלל לא הוצגה בפני הצעת המחיר של צד ג' לתובע לתיקון הפח ולטענת נתבע 1 וצד ג' כלל לא הוציא הצעת מחיר כזו, אלא צד ג' רשם אותה על פתקית נייר. המפורט לעיל, ביחד עם העובדה שנתבע 1 הוא זה שהזמין את הכנף והבטנה החדשים והעובדה שהחשבונית אשר הונפקה על ידי צד ג' אינה נושאת את שם התובע, אלא את מספר הרכב בלבד, מביאים למסקנה, כטענת התובע, לפיה צד ג' שימש כקבלן משנה של הנתבעים לתיקון הפח במכלול התיקון לצורכו הוכנס הרכב למוסך הנתבעים לתיקון. צד ג' לא ידע מיהו בעל הרכב ולכן לא רשם את החשבונית על שמו. 7. נתבע 1 הצהיר בפני, כי הנתבעים לא טיפלו באנטנה של הרכב ולא הרכיבו אותה, מי שעשה זאת היה צד ג', אשר פרק את האנטנה מהכנף הפגומה והעבירה לכנף שהוחלפה. בחקירתו הנגדית הוא השיב, כי הוא זה שמאשר כל החלטה וכל עבודה שנעשית במוסך ולגרסתו, עד לישיבת ביהמ"ש ביום 13.2.06, לא ידע ששמאי ראה את הרכב, טרם תיקונו במוסך (עמ' 25 שורה 17 לפרוטוקול). 8. לגרסתו, התובע יזם את קניית חלקי הפח על ידו, בהתאם להצעתו ובהסכמתו של צד ג'. פירוק הכנף נעשה במוסך הנתבעים ואז הועבר הרכב, לבקשת התובע, למוסך של צד ג' לאחר סיום התיקונים המכניים (עמ' 27 שורה 26 לפרוטוקול). משהוצג לנתבע 1 מכתבו מיום 22.9.04 לאיגוד המוסכים, בהקשר לתלונת התובע ובו רשום בסעיף 9 "ביהמ"ש לא קיבל את גרסתי וגרסת רונן, כי הבורג הנ"ל גרם לשרשרת התקלות, אלא רק שהבורג הנ"ל הוברג ע"י הפחח ..." השיב, שזו לא גרסתו והוא לא טוען, שצד ג' הוא שהחדיר את הבורג. לגרסתו, הוא לא ראה את הבורג ולא היה במוסך ניסן, אלא רק דווח לו . 9. מר ירמיהו לוי, הנתבע 2, הצהיר בפני, כי את נספח 6 לתצהיר הנתבע 1, הוא מכתבו של הנתבע 2 אל התובע, מיום 18.3.04, הוא מסר אישית לתובע. במכתב זה, מפורט כי צד ג' הוא שהתקין את כנף הרכב ובטנת הכנף וביצע את תיקון הפחחות. באותו מכתב מפורט, כי הוא וצד ג' הגיעו עם התובע למוסך ניסן, שם הראה להם מנהל המוסך בורג שהורכב דרך בטנת הכנף לתפיסתה, אשר חדר לצמת החוטים. באותו מכתב, קובע הנתבע 2, כי צד ג' הוא שהתקין את הבורג. בחקירתו הנגדית טען, שלא ראה שמאי במוסך ולא ידע שהיה במוסך הנתבעים שמאי שבדק את הרכב וכתב דו"ח. 10. הנתבעים לא הציגו את כרטיס העבודה שפתחו לתיקון הרכב ו/או את הצעת המחיר שנתנו ומשכך, אין אינדיקציה לכך שתיקוני הפחחות לא היו חלק מעבודתם ומהצעת המחיר שנתנו לתובע, עם הכנס הרכב למוסך. יתרה מכך, עפ"י דו"ח השמאי, אשר נעשה במוסך הנתבעים, היו גם תיקוני פחחות. מכאן אני למדה, שרכבו של התובע, הוכנס למוסך הנתבעים, לכל התיקונים המפורטים בחוות דעת השמאי. נתבע 1 אישר בפני, שהכנף פורקה במוסך הנתבעים והועברה ע"י אחד מעובדיו, לצד ג'. הוא אישר, שצד ג' אמר לו, שהחדיר את הברגים למקומות בהם הם הוברגו קודם לפירוק. עוד אישר, כי במוסך ניסן, הוא ראה ביחד עם צד ג', שהבורג הוברג אל הכנף עם הבטנה ומנהל המוסך אמר להם, שזה הגורם לקצר. בהמשך חקירתו טען נתבע 2, שמה שראה במוסך, זה צמה מופרדת מדופן הרכב והבורג היה לחוד, אך הוסבר להם שהוא זה שחדר לצמה וגרם לנזק. 11. צד ג', מר סמי שעיה, הצהיר בפני, כי לאחר שהרכיב את הכנף וצבע אותה, עובד מטעם הנתבעים הגיע והתקין בכנף את האנטנה, אשר לא התאימה ואז אותו עובד, התקין אנטנה שניה, גרם לפציעה בצבע, אשר תוקנה ע"י צד ג'. בחקירתו הנגדית אישר, שהאנטנה פורקה מהכנף הפגועה והורכבה בכנף חדשה ע"י עובד של הנתבעים באמצעות הברגה לחור שבכנף. לגרסתו, לאחר שהרכיב את הכנף חזרה למקומה וכל בורג למקומו המקורי, הרכב המשיך לנסוע כחודש. 12. מהראיות והעובדות שהובאו בפני עולה, כי הרכב טופל באופן שוטף במוסך הנתבעים, גם טרם קרות הנזק המכני. הנתבעים לא טענו, שהייתה אי פעם תקלה ברכב, מסוג זו הנטענת ע"י התובע, אשר גרמה לנזק נשוא התביעה שבפני. אין חולק, כי במוסך ניסן, לאחר בדיקה ארוכה ומורכבת ופירוק חלקים במנוע, נתגלה בורג חדש יחסית, עפ"י חלקו המבריק, אשר ראשו היה חלוד וחלקו השני היה מבריק ובאזור החלוד, ליד הצמה הפגועה, היתה ערימת חול לחה, אשר הסתירה את הבורג. כך, עפ"י עדותו של המומחה מטעם התובע (עמ' 22, שורות 27 עד עמ' 23 שורה 4 לפרוטוקול). שעפ"י חוו"ד המומחה מטעם ניסן, בורג זה אשר פגע בצמה וגרם לה לקרע, גרם לנזק הנטען ע"י התובע בתביעה שבפני. 13. עוד עולה, כי טרם הגעתו של הרכב למוסך הנתבעים לתיקון, תקלות אלה לא היו בו והוא היה תקין. כך העיד בפני גם הנתבע 2, שהרכב הגיע לטיפול מכני, לנזק שנגרם כתוצאה מנפילתו לבור. איני מקבלת את טענת ב"כ צד ג' בסיכומיו, לפיה, השימוש ברכב גרם לנזק. לעניין טענות הנתבעים לצורת אחזקת הרכב ע"י התובע, אציין, כי הרכב הוכנס לתיקון אצל הנתבעים עקב התקלות שאירעו והנזקים שנגרמו לו עת התובע השתמש בו. אין זה מעניין הנתבעים ו/או צד ג' מה גרם לתקלה, אלא אם עובדה זו נחוצה לצורך ביצוע התיקון של הרכב. 14. גרסאות הנתבעים וצד ג', מעורפלות כמעה, כאשר נספח 6 לתצהיר נתבע 1, מפרט מפורשות, כי הבורג השנוי במחלוקת, הותקן ע"י צד ג'. עם זאת, גם צד ג' וגם הנתבעים מאשרים, שהכנף פורקה אצל הנתבעים והורכבה אצל צד ג', אך את האנטנה, פירק והרכיב עובד מטעם הנתבעים. בגרסת הנתבעים נתגלו סתירות. שאינן יכולות לדור זו עם זו בכפיפה אחת. הנתבעים טוענים. כי לא ראו את השמאי בודק את הרכב במוסך שלהם. השמאי ציין בחוות דעתו, כי הרכב נבדק במוסך הנתבעים והתובע העיד, כי לא רק שהרכב נבדק על ידי השמאי במוסך הנתבעים, אלא שהתיקון בוצע על ידי הנתבעים, בהתאם לדו"ח השמאי. לא זו אף זו, חשבונית תיקון הרכב אשר הונפקה על ידי נתבע 1, תואמת את חוות דעת השמאי כמעט במדויק. צד ג' העיד בחקירתו הנגדית, כי ידע אודות ביקור השמאי במוסך הנתבעים. נתבע 2 בתצהירו (סעיף 19) אישר, כי צד ג' הודה בפניו שהוא זה שהבריג את הבורג לכנף הרכב. בחקירתו הנגדית טען, כי הכוונה הייתה שצד ג' הודה שהחזיר את הברגים למקומם (עמוד 31 שורה 23 לפרוטוקול). הנתבעים בתצהירם טענו שהרכב הגיע לתיקון לאחר שעבר תאונה (סעיף 3 לתצהיר נתבע 1), אך בחקירתו טען שלא מדובר בתאונה (עמוד 25 שורה 14 לפרוטוקול). אין מנוס מהמסקנה, שהתקלה לפיה הבורג חדר לצמה, אירעה לרכב בהיותו בתיקון במוסך הנתבעים ו/או אצל צד ג', כאשר גם במוסך צד ג', עובד מטעם הנתבעים טיפל בו, לפחות לצורך התקנת האנטנה. 15. איני מקבלת את טענת הנתבעים, לגבי "סיפור הבדים" של התובע, אודות התאונה. הנתבעים לא היו עדים לאירוע הנזק ולא יכולים להעיד לגבי סיבת קרות הנזק. איני מקבלת את טענת הנתבעים, לפיה התובע הזמין אצל צד ג' את עבודות הפחחות. הרכב הוכנס למוסך הנתבעים לביצוע כל העבודה וכפי שפרטתי לעיל, אין כל ראיה בכרטיס העבודה של הנתבעים, שלא כך היה וכאמור לעיל, לא הוצג בפני כל כרטיס עבודה שנפתח עבור הרכב אצל צד ג', אשר ברישומיו, שהם לטענתו כרטיס העבודה שלו, כתב רק את סוג הרכב ולא נרשם בו שם התובע. גם עובדה זו, תומכת בגרסת התובע, שלא הוא הזמין את העבודה אצל צד ג', אלא כל העבודה הוזמנה אצל הנתבעים. העובדה שצד ג' הוא נותן הקבלה, אינה מהווה ראיה לכך, שהתובע הזמין אצלו את העבודה. להזכירנו, על גבי הקבלה לא רשום שם התובע, אלא רק מספר הרכב. 16. גם אם לטענת הנתבעים, הם לא צפו מראש שיוכנס בורג לצמת חיווט הרכב וגם אם צד ג' לא צפה זאת, הרי שגם אם מדובר בתקלה, כפי שמפורט בסעיף 11 ב' לסיכומי הנתבעים, עדיין נגרם נזק לרכב. איני מקבלת את טענת ב"כ צד ג' בסיכומיו, לפיה התובע לא הוכיח את הנזק לו הוא טוען בכתב תביעתו. 17. מהמקובץ בפסק דיני עולה כי התובע הוכיח את תביעתו ואת הנזק אשר נגרם לרכבו במוסך הנתבעים ו/או צד ג. מהראיות והעדויות אשר הובאו בפני, עולה, שהרכב הוכנס למוסך הנתבעים לתיקונו לאור התקלות שהיו עקב התאונה, או כל סיבה אחרת. הנתבעים, קיבלו את הרכב לתיקונם, לא הציגו בפני כרטיס עבודה לפיו, עבודת הפחחות לא הייתה אמורה להתבצע במוסך שבבעלותם ותיקנו את הרכב. בין לבין, הרכב הועבר ישירות ממוסך הנתבעים אל מוסכו של צד ג', אשר לא הציג בפני כל כרטיס עבודה שנפתח לצורך תיקון הרכב וחשבונית התיקון, לא נשאה את שם התובע אלא רק את מספר הרכב וסכום התיקון. אין חולק, כי נתבע 1 הוא זה שרכש את חלקי החילוף לרכב, לצורך ביצוע התיקון על ידי צד ג'. עולה, שהנתבעים פנו אל צד ג' לתיקון הפחחות, נתבע 1 רכש את חלקי החילוף והעבירם אל צד ג' וצד ג' כלל לא הכיר את התובע ולכן לא ידע את שמו כדי לכתוב זאת בחשבונית התיקון. כפי שעולה מעדות המומחה, הבורג שגרם לתקלה, הוכנס לצמת החיווט בתקופה הרלוונטית לאור חלקו הנקי והחדש מול חלקו האחר של הבורג שהיה מכוסה חול ורטיבות. מכאן, שהתקלות שנגרמו לרכב במהלך התיקון, נגרמו או אצל הנתבעים או אצל צד ג'. איני מקבלת את טענת התובע לעוגמת נפש והוצאות אחרות של הפסד ימי עבודה, אשר לא הוכחו. 18. אין מנוס מהמסקנה, לאור המפורט באריכות בפסק דיני זה, כי התקלה נשוא תביעה זו, אירעה לרכב לאחר שהוכנס לתיקון אצל הנתבעים, במהלך התיקון אצלם או במוסך של צד ג'. לאור זאת אני קובעת, כי אחריותם של הנתבעים וצד ג' לעניין קרות הנזק, הינה בחלקים שווים. 19. הנזק הממשי אשר ארע לרכב, הינו בסך של 10,012 ש"ח. א. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 10,012 ₪, בצירוף ריבית והצמדה כדין, מיום 16.2.05 ועד לתשלום בפועל. כן, ישלמו לתובע הוצאות אגרה ובנוסף, שכר טרחה בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ. ב. צד ג' ישלם לנתבעים סך של 5,006 ש"ח, בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 16.2.05 ועד לתשלום בפועל. כן, ישלם לנתבעים, שכ"ט בסך 1,750 ש"ח בצירוף מע"מ. מוסךרכבתיקון רכב