תאונת עבודה בגלל רשלנות מעביד

התובע תאר בכתב תביעתו את התאונה וציין כי ביום התאונה התבקש על ידי נציג התובעת לעבוד במתקן מילוי מיכלי גז, משימה אשר לא הייתה במסגרת עבודתו הקבועה אצל הנתבעת.

היות והתובע עבד כמכונאי ימי במחלקה אחרת, הרי שלא היה לו כל ניסיון קודם בביצוע המשימה.

להלן פסק דין בנושא תאונת עבודה בגלל רשלנות מעביד:

פסק דין

1.     לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה לו ביום 1.6.04 עת עבד אצל הנתבעת 1 (להלן: "המעסיקה או הנתבעת) אשר הייתה מבוטחת בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו אצל נתבעת 2.

רקע לתביעה:
2.     התובע יליד 1.1.48 תאר בכתב תביעתו את התאונה וציין כי ביום התאונה התבקש על ידי נציג התובעת לעבוד במתקן מילוי מיכלי גז, משימה אשר לא הייתה במסגרת עבודתו הקבועה אצל הנתבעת. היות והתובע עבד כמכונאי ימי במחלקה אחרת, הרי שלא היה לו כל ניסיון קודם בביצוע המשימה . התובע פרט את מהלך העבודה באופן שעבד בעמדה האחרונה במתקן אליו הגיעו מיכלי גז אשר נדחפו על ידי בוכנה לכלובים גדולים בזוגות ולאחר שהכלוב היה מתמלא בחמישה זוגות של מיכלים היה על התובע לסגור את הכלוב על ידי שני עצרים, עליון ותחתון. כדי להרכיב את העצר התחתון התובע העביר את רגלו הימנית מעבר לבוכנה כאשר לפתע הבוכנה פעלה ומחצה את רגלו הימנית של התובע ונפגע גם ברגלו השמאלית. (להלן: "התאונה").

3.     ממקום התאונה הובהל התובע לבית החולים "ברזילי" באשקלון שם אושפז במחלקה האורטופדית לשבוע. ביום 7.6.04 נותחה רגלו של התובע וכן עבר קיבוע שבר בטביה עם הכנסת מסמר תוך לשדי. התובע שוחרר לביתו ביום 9.6.04 והצטווה להישאר בימי אי כושר עד ליום 30.9.04. ביום 11.9.05 התקבל התובע לניתוח בהרדמה כללית להוצאת המסמר והומלצו לו ימי אי כושר נוספים עד ליום 30.11.05.

4.     בשתי ישיבות ההוכחות מתאריכים 3.2.08 ו- 4.6.08 העידו לפניי: התובע , אשתו, מר צחי אלמקייס-עובד נוסף שעבד עם התובע ביום התאונה, ומטעם הנתבעת העידו מר אלכסנדר סקבילין- עובד הנתבעת אשר לא הכיר את התובע עובר לתאונה ועבד בסמוך למקום פגיעתו. מר דורין פטקולסקי - מנהל מטעם הנתבעת ביום התאונה. כמו כן נחקר על חוות דעתו מומחה מטעם בית המשפט אשר בדק התובע- ד"ר רון ארבל.

אירוע התאונה:
5.     התובע מציין בתצהירו כי לא עבד מעולם במתקן הגז בו הוצב עובר ליום התאונה, לא הכיר כלל את העבודה שכן הייתה שונה לחלוטין מעבודתו במחלקתו הרגילה. כאשר הגיע ביום התאונה למתקן ציין כי קיבל הסבר קצר על המתקן מבלי שניתנה לו הדרכת בטיחות בסיסית בדבר הסיכונים הכרוכים בה. תפקידו היה להרכיב סוגרים על הכלובים כאשר מיכלי הגז נכנסו לכלובים בזוגות על ידי בוכנה באופן אוטומטי, לאחר שהכלובים מכילים 5 זוגות היה על הבוכנה לעצור באופן אוטומטי עד שהכלוב המלא יוצא ונכנס במקומו כלוב ריק. תפקידו היה לעצור את העצר התחתון ועל מנת לעשות כן הבין כי עליו להעביר את רגלו הימנית מעבר לבוכנה. לאחר שביצע פעולה זו מספר פעמים ירדה הבוכנה מעצמה ומחצה את רגלו הימנית (סעיפים 5-10 לתצהיר עדותו הראשית).

6.     בחקירתו הנגדית חזר התובע על נסיבות אלו (עמ' 25 ש' 1-6) וציין כי כאשר הגיע לעבודה עם עובדים נוספים באותו יום לא הסבירו להם נושאים בבטיחות לפני תחילת העבודה (עמ' 25 ש' 23) ובלשונו ציין כי: "...דורין הביא אותי לעמדה ואמר לי שזה הכפתור חירום אם קורה משהו לעצור אותו, מה התפקיד שהיה עליי לעשות...(עמ' 26 החל משורה 9). התובע ציין כי עמד לפני המסוע, כאשר היה עליו לשים את העצר התחתון התקשה לעשות כן, שאל את מר אלכסנדר סקיבלין שעבד לידו על הדבר והלה אמר לו כי :"...דורין מתעקש שנשים גם את העצר התחתון. מצאתי לי שיטה כי מתעקשים ואני ממלא את מה שאומרים לי, העברתי את הרגל מעבר לבוכנה" (עמ' 27 ש' 12-17). התובע ציין כי עובר לתאונה חזר על הפעולה מספר פעמים (עמ' 27 ש' 20) כאשר ראה שהשיטה עובדת המשיך עד שלקראת סוף המשמרת הבוכנה פתאום זזה מעצמה. התובע העיד כי באותו יום היו הרבה תקלות במתקן (עמ' 28). התובע ציין כי לא ראה עובד אחר במתקן הזה שכן היה לבדו בעמדה כך שלא היה לו ממי ללמוד, גם העובד אלכסנדר התעסק בפעולה אחרת (עמ' 28 ש' 16-23). את ההוראות קיבל מדורין עצמו (עמ' 29 ש' 1).

7.     לשאלת ב"כ הנתבעים אם לא הבין כי להכניס את הרגל למסוע זה מסוכן ציין התובע כי כל עוד הכלוב לא היה מלא, הבוכנה לא הייתה אמורה לעבוד ועל כן לא חשב שזה מסוכן ואם אכן היה חושב שפעולה זו מסוכנת לא הי העושה אותה. התובע ציין כי לא לחץ על כל כפתור הפעלה (עמ' 29 ש' 15-23).

8.     עד ההגנה סקיבלין אלכסנדר שעבד באותו יום במתקן בסמוך לתובע ציין בחקירתו הנגדית כי התחיל לעבוד על המתקן ובכלל כחודש לפני התאונה, כאשר התחילו לעבוד על המתקן לאחר בנייתו רק בפברואר 2004 כלומר ארבעה חודשים לפני התאונה. (עמ' 35 ש' 9-16). העד תיאר את ההדרכות שקיבל עובר לתחילת עבודתו אשר כללו חוברת על המכונה אותה למד מספר ימים, החתמה על הדרכות אצל המנהל דורין והדרכות בטיחות תקופתיות נוספות לעובדים (עמ' 36). ביום האירוע למעשה היה לו ניסיון של חודש במתקן והוא הוצב כמטר ממקום עבודתו של התובע. העד ציין כי יכול היה לראות את שיטת עבודתו של התובע אולם לא כל הזמן משום שהתרכז בעבודתו שלו. העד ציין כאשר ראה את עבודתו של התובע סבר כי שיטת העבודה שלו תקינה אולם בזמן התאונה שיטת העבודה לא הייתה תקינה כי הבין בדיעבד שהתאונה נגרמה היות והתובע הכניס את הרגל (עמ' 37 ש' 16-23). העד לא יכול היה להגיד אם ראה את התובע לראשונה מכניס את רגלו בעת קרות התאונה או שנהג לעשות כן כשיטת עבודה (עמ' 38 ש' 7) שהציבו אותו בסמוך לתובע על מנת שאם יהיו לו שאלות שיוכל להדריכו (עמ' 38 ש' 13) ושלמעשה עבודת התובע הייתה פשוטה ועל כן לא היה כל צורך לעקוב אחריה (עמ' 38 ש' 23). העד ציין כי האחראי היה דורין (עמ' 39 ש' 16) והעבודה אכן הייתה קשה גם בעבורו כי בכדי להכניס את העצר התחתון היה צורך בהתכופפות עד גובה נמוך (עמ' 39 ש' 22). העד ציין כי דובר במתקן חדש כאשר לאחר התאונה הוסיפו בעמדה בה עבד התובע קורה (עמ' 41 ש' 23).

9.     הנתבעת העידה את המנהל דורין אשר ציין לעניין ההדרכות אותן העביר לתובע ביום האירוע כי יש להיזהר בעבודה עם הבוכנות ואם ישנה בעיה אין לתפוס יוזמה אלא להרים את היד והוא יגיע וינסה לפתור אותה (עמ' 43 ש' 11-16) לאחר ההסבר הקצר העובדים נשלחו לעמדות. המתקן היה חדש ובהרצה (עמ' 44 ש' 14-17) ושהיה על העובד אלכסנדר להדריך את התובע אולם לא שמע את אלכסנדר עושה זאת (עמ' 45 ש' 10-16. העד מציין כי הסתכל מספר דקות על עבודתו של התובע ולא ראה כי הוא מעביד את רגלו כמו שעשה בעת התאונה ולא בחן את כל מהלך העבודה של התובע שכן היה עסוק בדברים אחרים (עמ' 45 ש' 17-23). העד ציין כי לא החתים את התובע על תדריך בטיחות, לא נתן לו לעיין בחוברת, מבחינתו התובע היה עובד וותיק אצל הנתבעת ולא אבחן אותו לצורך העבודה כעובד חדש. העד ציין כי אינו יכול לתת הסברי בטיחות שכן אלו אורכים שעות ארוכות ולא היה לו זמן לעשות כן (עמ' 47). העד ציין כי ישנם נהלים ספציפיים למתקן שהתובע לא ראה (עמ' 47) וגם לאחר התאונה היו בעמדת התובע תקלות במכונה אשר תוקנו כך למשל הוסף מפסק חירום , כבל ומעקב (עמ' 51 ש' 19-23). העד ציין כי בוכנה לא אמורה לעבוד אלא אם מישהו מפעיל את החיישן שפוקד על הדחיפה (עמ' 53 ש' 5-7).

10.     מדברים אלו עולה כי גרסתו של התובע לעניין קרות התאונה אמינה ואף עדי ההגנה מאששים אותה על כן אני קובע כי אכן כך התרחשה התאונה.

דיון לעניין האחריות:
11.     אין צורך לפרט את חובתו המושגית של מעביד כלפי עובדו שכן עניין זה פורט בהרחבה בהלכת בית המשפט העליון לא אחת. באשר לחובת הזהירות הקונקרטית הרי שאני מקבל את טענות התובע לעניין זה שלא קיבל הדרכה באשר לשיטת העבודה הנכונה בעמדה בה קרתה התאונה אלא למעשה קיבל הוראות כלליות לגבי כלל העמדות עובר לתחילת העבודה בזמן שהגיע למקום יחד עם עובדים נוספים. אני מקבל את טענת התובע כי אותה עת לא היה מעקה או מפסק חירום או כל אמצעי הגנה אחר וכי הוא לא ידע דבר החיישן במכונה המפעיל אוטומטית את הבוכנה עת עבד בעמדה. הנתבעת לא הציגה תמונות העמדה להפריך הטענות ולמעשה עדיה מאמתים טענות התובע. למעשה הן דורין והן אלכסנדר מודים כי לא הדריכו את התובע באשר לפעילות המכונה והתובע עבד בגפו ללא פיקוח. המתקן היה חדש ובהרצה ולתובע לא היה כל ניסיון קודם בעבודה מסוג זה.

12.     גם עדותו של המנהל דורין מעלה תהיות רבות בכל הנוגע לדאגת הנתבעת לבטיחות עובדיה, העובדים הזמניים אינם מקבלים הדרכות מפאת חוסר זמן. התובע לא ידע כי אסור היה לו להכניס את רגלו הימנית בעת הפסקת פעילות הבוכנה ולמעשה ניסה לרצות את מעסיקתו ולעשות עבודתו נאמנה.

13.     אין צורך לפרט את הסיכון הרב שיש במכונה שאינה מגודרת הפועלת באופן מיכני באמצעות בוכנה ואין צורך גם בחוות דעת מומחה לבטיחות על מנת להוכיח כי יש לנקוט אמצעי זהירות על מנת להקטין את הסכנה, ולו המינימאליים בהם - הדרכת העובד. על כן איני מקבל את הטענה של הנתבעת כי עקב אי המצאת חוות דעת זו לא הוכיח התובע את טענתו. כך גם בכל הנוגע לטענת הנתבעות בדבר הפרת החובה החקוקה. תיאור עדי ההגנה ועדי התביעה מלמדים כי אכן מדובר במכונה מן הסוג אליו התכוון סעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל 1970 בס"ק 4 שכן מדובר במכונה שהיה על הנתבעת לגדר כדין כפי שעשתה בפועל לאחר התאונה.

14.     לאור כל האמור לעיל הוכח כי התאונה נבעה מרשלנות הנתבעת ומהפרת החובה החקוקה לגדר את המכונה .


אשם תורם:
15.     טוענת הנתבעת בסיכומיה כי יש לייחס אשם תורם בשיעור של 50% לפחות לפתחו של התובע שכן התובע לא היה נפגע אם היה נוקט מידה מינימאלית של זהירות ותשומת לב ופועל בדרך שהוסברה לו. טענה זו איני מקבל כי התובע הצליח להוכיח כי למעשה לא ניתנה לו כל הדרכה בדבר בטיחות בעבודה במכונה מן הסוג הזה. הנתבעת טוענת כי לאור עברו העשיר של התובע וניסיונו מידת אשמתו המוסרית עולה על זו שלה. אולם הוכח בפניי כי ניסיונו של התובע לא היה רלבנטי בסוג העבודה שנדרש ממנו ולמעשה התובע העיד באריכות בחקירתו הנגדית את סוג העבודה אותה נדרש לבצע במסגרת עבודתו הקבועה.

16.     המגמה בהלכה היא שלא להחמיר עם עובד בקביעת רשלנותו התורמת היות ולמעבידתו יש את מירב האמצעים והשליטה על הקטנת הסיכון והקניית שיטות עבודה נכונות, אמצעי זהירות והדרכות בטיחות אשר מקטינות את גרימת הנזק לעובד. סבורני כי במקרה דנן לא עלה בידי הנתבעת להוכיח אשם תורם של התובע ולמעשה החובות לנקיטת זהירות מוטלות על הנתבעת כמעסיקתו ולא להיפך.

נכות רפואית:
17.     מטעם התובע הוגשה חוות דעת ש ד"ר אליהו טל, מומחה לכירורגיה אורטופדית, אשר קבע לו נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 19%. ד"ר טל העניק לתובע 10% לפי סעיף 35 (1) ב' עבור פגיעה בסחוס המפרקי של הפיקה וזאת עקב כאבים וחריקות בברך בעיקר באזור הפיקה, עקב פגיעה בעת הכנסת המסמר או בהתאמה לקויה באורכו. וכן 10% נכות לפי סעיף 48 (3) א' עבור שינויים והגבלת תנועת הקרסול וזאת כתוצאה מהקיבוע הממושך וההחלמה האיטית בתנועות קרסול ימין.

18.     הנתבעות הגישו חוות דעת מטעמן מאת פרופ' יעקב נורובאי, מנתח אורטופד אשר קבע כי לא נותרה כל נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. פרופ' נורובאי מציין כי בעת בדיקתו לא התרשם מכל רגישות בפיקה ולשיטתו גם לחיצה על הפיקה ותלונה של כאב אינה מעידה כי נגרם נזק סחוסי של הפיקה. בנוסף מצא כי התובע אינו סובל מהגבלה ניכרת בתנועות הקרסול ואין מקום לעשות שימוש בסעיף המותאם בתקנות המל"ל היות ולדעתו לא נותרה כל הגבלה.

19.     לאור הפערים בין שתי חוות הדעת מונה מומחה מטעם בית המשפט- ד"ר רון ארבל, מומחה בכירורגיה אורטופדית אשר בדק את התובע ביום 12.11.06 וקבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 35 (1) ב' המדבר על הפרעה תפקודית קלה, הנובעת גם מהפגיעה בשרירי השוק וגם מהפגיעה במכניזם היישור עקב הכנסת המסמר התוך לשדי. המומחה ציין כי לשיטתו אין כל נכות בגין הפגיעה בקרסול, טווח התנועות מלא תפקוד הקרסול מלא והתחושה שמורה.

20.     ד"ר ארבל נחקר בבית המשפט על חוות דעתו וציין כי הגם שלא מצא מגבלה בהליכה ובתנועות רגל ימין של התובע העניק הנכות לפי סעיף מגבלת התנועה וזאת על בסיס תנועת הפרק. המומחה ציין כי אם ישנה פגיעה עצבית בפרק התפקוד יהיה לקוי. אם ישנה פגיעה שרירית אזי תהיה תנועה מלאה אבל התפקוד יהיה מופרע (עמ' 58 ש' 7-10). אמנם בגין הפגיעה בשריר המומחה ציין כי לא מצא דלדול שרירי השוק, בהתחשב בעובדה כי מדובר ברגל ימין אשר היא הנושאת העיקרית במשקל הייתה צפייה למצוא שהיא תהיה יותר היפר טרופית מהרגל השמאלית. המומחה מתאר בהמשך עדותו את מנגנון הפגיעה ומדוע לדעתו נגרמה פגיעה בשריר. המומחה ציין כי גם לאחר הבראת השרירים כתוצאה מקריעת סיבי השריר והפיכתם לצלקת עדיין השריר אינו מתפקד כשריר רגיל (עמ' 59). המומחה ציין כי הסתמך על ניסיונו הקליני בעת קביעת הנכות. גם באשר לפגיעה בפיקה התייחס המומחה וציין כי פגיעה קלה גורמת לכאבים אולם עיקר הנכות הצמיתה שהעניק לתובע מקורה בגין הפגיעה בשריר ורק חמישית ממנה (1-2%) היא בגין הפגיעה בפיקה. באשר למצבו של התובע לאחר הוצאת המסמר מהרגל בשנת 2005 ציין המומחה כי התובע לא יכול היה לכופף את הברך ונאלץ להסתייע בטיפולי פיזיותרפיה למשך חודשיים. ובסופה של עדותו ציין המומחה כי נכותו הצמיתה רלבנטית גם ביחס למקצועו (עמ' 63).

21.     יש לאמץ את חוות דעתו של ד"ר ארבל אשר פרט באריכות גם בעדותו את שיקוליו המקצועיים ואת אבחנותיו עת קבע הנכות הצמיתה לתובע. משמונה ד"ר ארבל כמומחה מכריע בין חוות דעת של הצדדים המצויות בשני צידי המתרס בשיעורי הנכות שנקבעו בהן ובהערכות המדידה ביחס לממצאים ולניסיונם הקליני של המומחים, סביר יותר כי בית המשפט יתבסס על חוות דעתו של מומחה מטעמו אשר הנו אובייקטיבי ואשר אין סיבה מוחשית שלא לעשות כן ככל העולה מחוות דעתו האמינה מעדותו המהימנה. אשר על כן אני מאמץ את חוות דעתו של ד"ר ארבל וקובע כי נכותו הרפואית הצמיתה שנותרה בתובע הנה בשיעור של 10%.

הנכות התפקודית:
22.     התובע טוען כי יש לקבוע נכות תפקודית בשיעור של 20% בהתבסס על חוות דעתו של מומחה בית המשפט וכן לאור עיסוקו של התובע וגילו. התובע טוען כי פגיעה בשרירי השוק ובגיד הפיקה לעובד כפיים אשר במסגרת עבודתו נזקק לעמידה ממושכת, כריעה על הברכיים, עלייה וירידה במדרגות וסולמות וכן מעבר הלוך ושוב בין סירות הנה משמעותית ורבה יותר מנכותו הרפואית.

23.     מנגד טוענת הנתבעת כי התובע מבצע עבודתו גם היום, המומחה הרפואי ציין כי אין המדובר בנכות תפקודית אין כל הפרעה בתפקוד הרגל למעט העובדה שהיא חלשה יותר, וגם אם נותרה נכות רפואית בשיעור של 10% הרי שלאור הראיות פחותה בהרבה נכותו התפקודית של התובע. שכרו של התובע השביח ועדותו של התובע בדבר קשיים במסגרת עבודתו לא גובו בעדויות ובראיות נוספות.

24.     לאחר שקראתי את סיכומי הצדדים לעניין זה אשר פורטו באריכות, את נימוקיהם ועמדתם לעניין הראיות והעדויות שנשמעו הגעתי למסקנה, כי יש להעמיד את נכותו התפקודית של התובע כדי 10% כשיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו. במסגרת שיקוליי הבאתי בחשבון את מקצועו כמכונאי ימי, את העובדה כי הפגיעה היא ברגלו הימנית הדומיננטית של התובע, את עדותו שנמצאה מהימנה עליי ואת עדות אשתו בדבר הכאבים מהם סבל וסובל מיום התאונה, את העובדה כי התובע נעדר השכלה אקדמית או אחרת. בנוסף את העובדה כי התובע עובד שנים רבות בעבודתו ולמעשה אין לו ניסיון מקצועי אחר.

חישוב הנזק:

אובדן שכר לעבר:
25.     בסיס השכר הרבע שנתי של התובע נכון לשלושה החודשים עובר לתאונה היה בסך של 17,048 ₪ ובשערוך ליום זה סך של 22,040 ₪ ברוטו.

26.     לתובע שולמו דמי פגיעה מיום 2.6.04 ועד ליום 31.8.04 בשיעור של 75% בסך של 33,562 ₪ (נכון ליום 30.9.04) ועל כן יש להשלים סך משוערך של 14,233 ₪ (המהווים השלמה ל- 100% לאחר שערוך).

27.     בחודש ספטמבר לשנת 2004 שולמו כספים מטעם המעביד לתובע על פי אישור המעביד שהוצג אולם לא צוין בכמה הפרשים מדובר ועל כן לא הוכח אובדן הכנסה לחודש זה.

28.     על פי אישור המעביד, בהתחשב בימי אי הכושר ובאופי הטיפולים הרפואיים להם נזקק התובע ומשך תקופות ההחלמה להם נזקק, אני קובע כי התובע לא עבד על פי האמור באישור המעביד מחודש אוקטובר 2004 ועד לחודש ינואר לשנת 2006, שהם למעשה 15 חודשים. יש להפחית ממניין החודשים את התקופה שבין 28.4.05 ועד ליום 28.8.05 בהם שולמו לתובע סך של 24,295 ₪ ובשערוך להיום את ההפרש המשלים - 9,804 ₪.

29.     על כן 15 חודשים פחות 4 חודשים כאמור בסעיף הקודם= 11 חודשים X 22,040 ₪ = 242,440 ₪.

30.     סך הכול אובדן הכנסה לעבר בסך של 266,477 ₪.

31.     התשלום הנטען למבטחים לא הוכח ועל כן איני קובע פיצוי לגביו כך גם לגבי הבונוס הנטען שנמנע מהתובע.

אובדן שכר לעתיד:
32.     בנכות תפקודית בשיעור של 10% איני סבור כי יש מקום לערוך תחשיב אקטוארי מלא ועל כן אקבע פיצוי ראוי על דרך האומדנא בסך של 50,000 ₪.

עזרת הזולת לעבר ולעתיד:
33.     הלכה היא כי ניזוק זכאי לפיצויים בגין עזרה וסיעוד גם כאשר מדובר בעזרה שניתנה על ידי קרוב משפחה ובמקרה דנן על ידי אשת התובע שגם העידה לעניין זה. בשים לב לתקופות ההחלמה ואי הכושר שהיה נתון בה התובע הנני מעמיד את הפיצוי בגין פרק זה בסך של 5,000 ₪.

הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ושונות:
34.     בנסיבות המקרה ראוי לפסוק סכום של 2,000 ₪.

כאב וסבל:
35.     בהתחשב בחומרת הפגיעה, גובה הנכות , אופייה של הפגיעה, בכאביו של התובע, בניתוחים שעבר, בימי האשפוז, הנני מעמיד ראש נזק זה בסך של 40,000 ₪.

36.     סך הכול לתביעה זו - 363,477 ₪.



ניכויים:
37.     סך כול הניכויים על פי תיק המל"ל שסומן ומעבר לניכויים שכבר חושבו הנם בסך של 187,241 ₪ (סכום משוערך ליום זה).

סוף דבר:
38.     סך הכול סכום התביעה בהפחתת הניכויים האמורים הנה בסך של 176,236 ₪.

39.     הנתבעות ישלמו לתובע את סכום התביעה בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% +מע"מ. סכומים אלו ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום בפועל.

40.     בנוסף סכום אגרת המשפט ושכר טרחת מומחה בו נשא התובע, סכומים אלו ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום התשלום ועד ליום התשלום על ידי הנתבעות בפועל.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מבחן הצפיות

  2. רשלנות מוהלים

  3. 100% רשלנות תורמת

  4. רשלנות משרד הרישוי

  5. מעשה פזיזות ורשלנות

  6. יציאה מהחניה ברשלנות

  7. תאונה בשל רשלנות צד ג'

  8. תביעת רשלנות נגד הורה

  9. רשלנות בעריכת חוזה מכר

  10. רשלנות בהערכת שווי נכס

  11. רשלנות בנק בניהול חשבון

  12. רשלנות תורמת של עובד ותיק

  13. רשלנות הצוות הרפואי בפגייה

  14. רשלנות עורכי דין בעסקת מכר

  15. רשלנות בהפניה לסקירת מערכות

  16. תביעת רשלנות נגד רואה חשבון

  17. רשלנות רפואית - הריון בעוולה

  18. תאונת עבודה בגלל רשלנות מעביד

  19. רשלנות תורמת של הורים של קטין

  20. רשלנות עורך דין בעריכת חוזה מכר

  21. פיצויים ללקוח על רשלנות עורך דין

  22. רשלנות עורך דין בעסקת מכירת דירה

  23. רשלנות תורמת בתאונת דרכים קטלנית

  24. רשלנות עורך דין בתיק תאונת דרכים

  25. תביעה בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה

  26. רשלנות עורך דין במקרה התיישנות תביעה

  27. תביעת רשלנות במהלך טיפול רפואי ליולדת

  28. אי הגשת תביעה בזמן - ביטוח רשלנות עו''ד

  29. בקשה למתן פסק דין הצהרתי לביטול החלטות אסיפה

  30. תביעה בגין נזקים שנגרמו בשל כתב אישום שהוגש ברשלנות

  31. פיצויים בסך 620,000 ש''ח ללקוח על רשלנות עורך דין

  32. בית המשפט לא הטיל רשלנות תורמת על רכב שנפגע מאחור בתאונת דרכים

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון