תאונה במרכז נופש

להלן פסק דין בנושא תאונה במרכז נופש:

פסק דין


זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקי גוף שנגרמו לתובע , כתוצאה מטריקת שער ברזל בפניו ע"י אדם אחר בחצרים של הנתבעת 1 .

על פי כתב התביעה הנתבעת 1 היתה בזמן הרלוונטי לתביעה תאגיד המפעיל בריכת שחיה ומתקני נופש לרווחת מבקרים ומנויים עליהם נמנה גם התובע .

הנתבעת 2 מבטחת של הנתבעת 1 "בפני סיכונים מסוג זה שהתרחש בתאונה שאירעה לתובע ".

בתאריך 10/6/97 ערב שבועות יצאו התובע ואחיו לבריכה כדי לגלוש במתקן המגלשות שבמקום . , וכשעמדו לצאת מחצרי הנופשונית , מיהר התובע להגיע לשער היציאה כאשר נער בשם גיל שגב , שיצא לפניו פתח את השער , טרק אותו לאחור וזה היכה בעוצמה בפניו של התובע והפיל אותו ארצה תוך גרימת שברים בפניו .

התובעת באמצעות בא כוחו טוען כי האחריות לפגיעתו של התובע נופלת על שכמה של הנתבעת אשר התרשלה באופן חמור , ופרטי הרשלנות המיוחסים לנתבעת 1 הם כדלקמן
א-     שהקימה שער המשמש הן לכניסה והן ליציאה לבאי הבריכה
ב-      על שלא הציבה מצילים או שומרים שימנעו טריקת שער במתקן הלקוי שהקימה
ג-     על שלא הציבה שלטים המזהירים על הליקוי הבטיחותי
ד-     על שלט מנעה את ריצת המתרחצים
ה-     על שלא הציבה משגיחים בשטח הנופשונית
ו-     על שלא דאגה להזעיק עזרה לפינוי התובע
ז-     על ששילחה את התובע להתפנות לבדו לקבל טיפול רפואי
ח-     על שנהגה כפי שמפעיל מתקני רחצה סביר לא היה נוהג בנסיבות הענין .

הנתבעות הגישו כתב הגנה בו הכחישו כל אחריות לאירוע בו נפגע התובע , והוסיפו לטעון כי האחריות להימצאות התובע לבדו , קטין בן 12 הנה על הוריו, וכי אירוע התאונה היה נמנע אילו התובע היה בהשגחתו של מבוגר אשר היה מונע ממנו להשתולל ולהתפרע .

הנתבעות שלחו הודעה לצד ג' אל הוריו של התובע , בטענה ששלחו אותו לבריכת השחייה ללא ליווי מבוגר , וכי אילו היה מלווה במבוגר , לא היה נפגע , והן אל הוריו של הילד אשר טרק את הדלת בפניו של התובע , גיל שגב, שגם הם כשלו בהדרכת בנם וחינוכו , ושלחו אותו למקום ציבורי, ולא מנעו ממנו לפעול כפי שפעל.

באשר לפרטי האירוע ומעורבותו של אותו גיל שבג בו , גרסת הנתבעות שונה מזו של התובע . הנתבעות טוענות כי התובע יחד עם אותו גיל שגב גלשו בלא השגחה במגלשת המים אל בריכת הגלישה, בסיום הגלישה יצאו שניהם מבריכת הגלישה ופתחו בריצה לכיוון מגדל המגלשה שהמדרגות המובילות אליו מצויות מחוץ לתחום המגודר של הבריכה. במהלך תחרות הריצה ניסה כל אחד להקדים את השני וגיל שגב טרק את השער בפניו של התובע, כנראה כדי להאט את מהירותו של התובע ואגב כך פגע בתובע וגרם לתאונה .

מתיאור זה עולה הבדל מסוים בין שתי גרסאות הצדדים באשר למעורבות של גיל באירוע , כאשר התובע מציג את הימצאותו של גיל שם כמקרה , ואילו הנתבעות מציגות את המצב כך שהתובע רץ למעשה אחרי גיל שגב תוך תחרות מי יגיע קודם למגדל הגלישה , ואז טרק גיל את השער אחורה בפניו של התובע .

על פי חומר הראיות שהוגש לבית המשפט ע"י הצדדים , מדובר במועדון חברים "קנטרי" , ובו בין היתר בריכת שחיה וכן בריכת גלישה . הגולשים עולים למגדל הגלישה , ומשם גולשים למטה , אל בריכה הקולטת את הגולשים בתוך מים . עולה מחומר הראיות כי בראש המגדל עמד אדם מטעם הנתבעת 1 אשר הסדיר את תור הגלישה מלמעלה , ואדם נוסף בבריכת הקליטה למטה , כדי למנוע פגיעת גולשים אחד בשני בשעה שהם נוחתים בתוך בריכת הגלישה . לאחר שיוצאים מבריכת הגלישה , ישנו שם שביל היצוא מאזור הבריכה , החוצה גדר , ובמקום חצית השביל את הגדר מותקן שם שער . בשני צדי השער מוטות ברזל או צינורות תקועים באדמה , ובניהם מוצב השער , השער מחובר בצד אחד שלו על שני צירים אל אחד העמודים . על פי חומר הראיות , ועל כך אין מחלוקת , השער מסתובב פנימה עד לכדי 180 מעלות ונצמד אל הגדר אשר מימין השער , ומסתובב החוצה , גם ב -180 מעלות ונצמד את הגדר מבחוץ.

השער עשוי מסגרת מתכת בצורת ו' בתוך המסגרת רשת מחוטי מתכת , מרושתים בצורת שתי וערב .

על פי עדותו של יוסי עופר מטעם הנתבעת 1 , השער הוא שער רגיל, לא קפיצי , ובשעות הפעילות של הבריכה , הוא פתוח ונשען על הגדר, והנתבעת 1 נהגה לקשור אותו בשרשרת .

למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה אכן אירעה כאשר התובע וגיל שגב רצו אחד אחרי השני , גיל הקדים את התובע , עבר את השער , וטרק אותו אחורה , כאשר התובע היה רץ מאחוריו, והשער פגע בפניו של התובע .

אין מחלוקת גם כי לא הועמד שוער או אדם אחר ליד השער כדי להזהיר את העוברים דרכו , על כך שהשער נע בשני כיוונים, וגם אין מחלוקת כי לא הוצבו במקום שלטים המורים על כך .

המחלוקת בין הצדדים היא האם בנסיבות אלו , חבה הנתבעת 1 בנזיקין כלפי התובע שנפגע באופן ובדרך כפי שנפגע .

התובע העיד לעצמו ,והביא מטעמו לעדות את אחיו יאיר שהיה עמו באותו יום בבריכה , את אביו , את אמו , והגיש חוות דעת של מומחה , מר אבי שלו , .

על פי עדותו של התובע עצמו , בתצהיר העדות הראשית שלו ,

" בדרכי לעבר שער ברזל הקבוע במקום והמפריד בין משטחי הדשא לנקודת הגלישה במגלשת המים , נפגעתי בפניי לאחר ששער הברזל הוטח לעברי ע"י נער בשם גיל שגב וכתוצאה מכך נפלתי לארץ ובעודי שותת דם צרחתי מכאבים עד שהגיעו לטפל בי "

בעדות זו למעשה מנתק התובע כל קשר בינו לבין גיל שגב , ואיננו מוסר כי למעשה הוא וגיל היו במירוץ אחד אחרי השני כאשר הוא רץ אחרי גיל .

בחקירתו הנגדית , משיב התובע לשאלת בא כוח הנתבעות בענין זה

" הוא היה יותר קטן ממני והוא נתן לי מכה בגב ועיצבן אותי ורדפתי אחריו כדי להחזיר לו , רצנו לכיוון המדרגות, רצתי אחריו והוא טרק עלי את השער " .

במקום אחר אומר התובע בחקירתו הנגדית -

" איך שבאתי לתפוס אותו, הוא תפס את השער והשער היה חצי סגור חצי פתוח והוא תפס את השער וטרק אותו על הפנים שלי "

"הוא רץ תפס אותו ביד שמאל וסגר אותו אחריו וכך זה היה . כנראה רצנו מהר כשזה קרה "

בתצהירו עוד אומר התובע -

" ברצוני לציין כי בכל פעם שהגעתי אל מתקני נופשונית וגם בפעם הזאת, לא נאמר לי ע"י מי מטעם עובדי המקום כי הכניסה למקום והשימוש במתקנים אסורה ללא ליווי של מבוגר.
כמו כן במקום לא היה כל שילוט המורה על איסור הכניסה והשימוש במתקנים לילדים ללא ליווי מבוגר ואף על פי שניתן היה לראות ללא כל קושי בכל פעם שנכנסתי למקום שהייתי לבדי וללא לווי של מבוגר , לא נאמר ולא נעשה דבר כדי למנוע את כניסתי או כדי להזהיר אותי מהסכנות הצפויות לי .
בשטח הבריכה ולאורך שביל המוביל לשער הברזל , לא היתה כל השגחה ולא היה כל פיקוח של מי מטעם המקום והתנועה למקום היתה חופשית לשני הכיוונים וללא כל הגבלה ולא עמד אף עובד בסמוך לשער הברזל שהיה יכול לפקח ולשמור על הסדר של מעבר הילדים ובכך למנוע את קרות התאונה " .

גם אחיו של התובע , יאיר , שהיה במוקם באותו יום , מעיד , ובתצהירו אומר , שבהגיעו למקום לא נאמר לו כי הכניסה אסורה על ילדים ללא ליווי מבוגרים, וכי במקום לא היה כל שילוט המורה על איסור הכניסה והשימוש במתקנים ללא ליווי מבוגרים , כמו כן ציין כי בשטח הבריכה ולאורך השביל המוביל לשער הברזל, לא היתה כל השגחה ולא היה כל פיקוח של מי מטעם המקום והתנועה למקום היתה חופשית לשני הכיוונים ,ולא עמד אף עובד בסמוך לשער הברזל .

למעשה הנתבעות אינן חולקות על כך מבחינה עובדתית, אך הן חולקות על עצם הדרישה להציב אדם ליד השער כדי להזהיר את באי הבריכה כי השער נע באופן דו כיווני , וסבורות כי דרישה זו בלתי הגיונית היא .

כך גם אני .

שני הוריו של התובע אף הם נתנו תצהירים כאשר למעשה האמור בהם מבחינת עובדות המקרה אינו אלא עדות שמועה , שאינה מהווה ראיה .

גם את מסקנתו של מר רונן פרידלר אביו של התובע בסעיף 2 לתצהירו בדבר רשלנותם בעלי נופשונית, אינו יכול להוות ראיה .

מטעם הנתבעות העיד מר יוסי עופר . מר עופר אינו אומר בעדותו כי הוצב עובד ליד השער להזהיר את העוברים משם כי השער הנו דו כיווני , אינו אומר כי הנהלת המקום הזהירה את באי המועדון, כי אסור לילדים מתחת לגיל מסוים להיכנס ללא ליווי מבוגרים , ואינו סותר את טענת התובע בתצהירו כי התנועה בשער היתה חופשית לשני הכיוונים.

השאלה היחידה במקרה זה האם בנסיבות הענין היתה מצד הנתבעת מספר 1 הפרה של חובת הזהירות המושגית והקונקרטית שהיא חבה כלפי באי המועדון כולל התובע .

לא יכולה להיות כל מחלוקת כי הנתבעת 1 חבה בחובת זהירות מושגית כלפי כל באי המועדון, לגבי סיכונים שניתן לצפות בדרך הסבירה כי יתרחשו . חובת הזהירות המושגית נבחנת לאור מבחן הסבירות של התרחשותו של הסיכון מסוג הסיכון שנגרם בפועל, וחובת הזהרות הקונקרטית נבחנת לפי מבחן הציפיה כי הסיכון יתממש בנסיבות המיוחדות של הענין .

האם בנסיבות שתוארו לעיל , בדברי עדי התביעה וההגנה , הפרה הנתבעת 1 את חובת הזהירות שהיא חבה כלפי התובע . האם טריקת שער ע"י אחד מבאי הבריכה , בפניו של משתמש אחר במתקן , הנה סיכון שהנתבעת 1 היתה צריכה לצפותו , ואם כן מה היה עליה לעשות על מנת למנוע את התרחשותו , והאם קיימה את חובתה וכיצד .

התובע בעדויות ובסיכומיו משיב על כל השאלות האלה בחיוב , ולתמיכה בגרסתו הוא הגיש חוות דעת של מומחה , כדי להראות במה נכשלה הנתבעת 1 בקיום חובת הזהרות החלה עליה כלפיו .

המומחה מונה את הנקודות בהן התרשלו מנהלי האתר , כך -

" התרשלו בהימנעות מקביעת שילוט לקביעת נהלים ובהעדר השגחה ממשית על פעילות לקוחותיהם, בהם ילדים שידוע שהיה כי מגיעים גם בלא ליווי מבוגר " .

חלק מקביעה זו הנו כוללני מדי ואינו שם את האצבע על מעשה או מחדל מסוים , בו כשלה הנתבעת 1 , ואשר קיים קשר סיבתי בינו לבין האירוע והתוצאה . מאידך , לא הוכח כי אילו היו מוצבים שמה שלטים או נהלים, היה בהם כדי למנוע את האירוע . המדובר בשני ילדים בני 12 , ו-9 , ואין זה כלל בטוח כי קיומו של שלט או אזהרה , או קביעת נוהל אחר , היתה מונעת הן את המרדף ביניהם, והן את סגירת השער בידי גיל שגב אחריו .

הנה המומחה בעצמו משיב לשאלות בא כוח הנתבעות -

" ש- בנסיבות שהילדים רצו אחד אחרי השני להערכתך הילד שרץ ראשון קורא את השלט, רואה מה כתוב בו ולא היה טורק אותו ,

והמומחה משיב

" אני לא אומר שהילד תוך כדי ריצה היה קורא את זה . אתה מתאר סיטואציה שאני לא מודע לה שהם רצו ורצו להרביץ , אני לא יודע על סיטואציה מהצד, אני יודע שיש שלטים מחויבים בבריכות שחיה "

עוד קובע המומחה

" מקרה מצער זה של פגיעה קשה בילד שהגיע לאתר נופש, שילם דמי כניסה בכוונה ליהנות ממתקן המוכר כאטרקטיבי לילדים , לא יכול היה לצפות כי חלק מהאתר או המתקן יסכנו אותו "

דברים אלו אינם מהווים חיווי דעה מקצועי , ואינם מציינים מהו הסיכון אשר היה במתקן ואשר הנתבעת 1 לא מנעה אותו .

המומחה מוסיף וטוען כי -

" מקרה פגיעה זה היה נמנע אילו מנהלי האתר היו בוחנים את מתקני האתר , מתאימים את המתקנים לאופי ולגיל המשתמשים , ממשיכים ומקפידים להשגיח על שימוש נאות ע"פ ההוראות "

שוב דברים כוללניים שאין בהם קביעה מה הוא הסיכון אשר היה במתקנים ומה התובעת לא עשתה , ושהייתה באופן סביר חייבת לעשות,על מנת למנוע את התממשות הסיכון.

כלל הוא , כי עצם התרחשותו של אירוע מסוכן הגורם נזק לאדם ,אין הנחה מוחלטת בצדו כי נמצא גם אשם ואחראי לאותו אירוע . לכל נזק יש שם , אך לא מאחורי כל נזק יש אחראי .

עוד מפי המומחה -

" לדעתי אילו השער הותקן ותוכנן כשער חד כיווני , מחומר רך , סופג, או כשער קרוסלה הסובב על צירו , שער המאפשר תנועה חד כיוונית בלבד באופן מבוקר מבלי אפשרות לטרוק אותו לפנים ולאחור הרי שפגיעה זו היתה נמנעת .".

המומחה אינו מצביע על חובה בחוק או בתקנות ולפיה יש לתכנן שער קרוסלה או שער הנע באופן חד כיווני . השער יועד ליציאה ולכניסה , ולא יתכן כי יתוכנן כשער הנע באופן חד כיווני . יש אך לזכור כי גם אם היתה אפשרות טובה יותר לתכנון השער , הרי לא תכנון השער כפי שנעשה הוא אשר גרם לטריקתו או לפגיעה בתובע . לא פגם בשער או סיכון הטמון בו מטבע יצירתו ובנייתו הוא שגרם את הנזק, אלא יד מכוונת של גורם זר מתערב , והוא טריקתו ע"י גיל שגב .

יחד עם זאת גם שער הנע בכיוון אחד , הוא למעשה נע בשני כיוונים , כי כאשר מסובבים את צד שמאל של הקרוסלה או השער הנע באופן חד כיווני , הרי החצי שמימין לציר למעשה נע בניגוד לכיוון תנועת הצד השמאלי . בשער חד כיווני , למעשה חציו של השער נע בניגוד לכיוון תנועת חציו השני . ואין לומר כי אילו הותקן שער חד כיווני , אזי שום חלק מהשער לא היה נע בכיוון הנגדי . למעשה אין דבר כזה הנקרא , "שער הנע באופן חד כיווני ."

באשר למהות החומר ממנו נבנה השער . המומחה אינו מצביע על מקור הקביעה שלו שהשער היה צריך להיות בנוי מחומר סופג , ואף לא הצביע על מקום אחד בו מותקן שער כזה .

אכן כל תאונה ניתן למנוע , אך לצורך כך דרושה נקיטת אמצעים בלתי סבירים לרוב , והשאלה היא אם הדרישה והאמצעים שמבקשים לנקוט הוא אמצעי סביר , מקובל וקיים במקום אחר . החיים למעשה מלאים סיכונים , אשר החברה חייה איתם כמחיר ותמורה לעצם הימשכות החיים כפי שהם נמשכים. יש לעשות את המקסימום למזער נזקים, אך אין אפשרות , כל עוד החיים מתקדמים בקצב שלהם, למנוע סיכונים כלשהם . על כן הפסיקה מבחינה בין סיכון סביר , הכלול באירוע היום יום, ובני אדם חיים איתו , לבין סיכון בלתי סביר , שיש לנקוט כל אמצי כדי למונעו, ובהעדר נקיטת אמצעים למונעו , מתקיים אלמנט של הרשלנות, כפי שהוגדר בסעיף 35 לפקודת הנזיקין.

במקרה זה אשר לפני , אינני יכול לקבל את חוות הדעת של המומחה ,כראיה על כך כי באי בנית השער מחומר סופג ( שהמומחה אינו מציע מה הוא )) אכן הנתבעת 1 התרשלה .


באשר להצבת שילוט , לא הוכח כי הימצאותו של שילוט היתה מונעת את ההתנהגות של גיל שגב שגרמה לאירוע .

התובע לא הוכיח כי ניתן לבקש באופן סביר מהנתבעת להעמיד שומר או שוער ליד שער פתוח כדי לדאוג לכך כי מי שעובר בתוכו לא יטרוק אותו אחורה על פני מי שהולך או רץ אחריו או רודף אחריו ., וגם לא הוכח כי אילו היה שוער כזה , או עובד אחר של הנתבעת , היה האירוע אכן נמנע . מדובר במשובת ילדים , שרצו אחד אחרי השני , למעשה התובע אחרי גיל שגב, אשר עבר את השער וטרק אותו אחורה , ופגע בתובע .

בחקירתו הנגדית , נשאל המומחה -

" ש- אם היה השער שהוא לא דו כיווני , אלא חד כיווני האם זה היה מונע את התאונה ?
ת- סביר להניח שכן "

הנה המומחה עצמו עם כל ההתלהבות שלו , ואשר היה מוכן לבנות את כל חוות הדעת שלו על עדויות שמיעה בדבר עובדות המקרה , ואשר הביע את עמדתו השלילית כלפי הנתבעת ( ע"י ציטוט כתבה מעיתון , ראה עמוד 3 שורה 22 מיום 19/1/06 ) אינו אומר כי אילו השער היה חד כיווני הדבר היה מונע את התאונה .

כמו כן נשאל המומחה -

" ש- אמרו לך גם שהילד שנפגע, התובע, רדף אחרי ילד שטרק את השער על מנת להרביץ לו והילד ההוא ברח ממנו ?
ת- לא אמרו לי. אמרו לי רצנו אחד אחרי השני כי הם רצו להספיק .
ש-     איך שער חד כיווני כאשר אני רודף אחריך אני עומד במספר של סנטימטרים ?
ת- אתה נותן לי עובדות שאני לא ידעתי אותן, אני לא יכול על דברים שלא מסרו לי, אני מסרתי גרסה מסוימת איך שהוסברה לי בשטח, לא אמרו לי שהיו מס' סמ' אחד מהשני
ש- אם שער שהוא לא דו כיווני אלא חד כיווני היה מונע את התאונה הזו
ת- אם השער היה חד כיווני הסיכוי לתאונה היה פחות, סיכוי יותר נמוך "

הנה המומחה למעשה , אינו בטוח כי שער חד כיווני היה מונע את התאונה .

איני סבור כי בדברים שהם עניין של הגיון, ידע כללי, וניסיון חיים, דעתו של מומחה , טובה יותר מדעתו של אדם מצוי וסביר מהישוב . יתכן מאד כי אילו השער לא היה חוזר לאחר שגיל שגב עבר בו , אולי לא היה פוגע בפרצופו של התובע . אולם כאשר מדברים על שער חד כיווני ושער דו כיווני משווים למעשה בין השער המתועד בתמונות ת/2 שהוגשו מטעם התובע , ובין שער וירטואלי שאין אף נתון לגבי צורתו ואופן הרכבתו והתקנתו , וחוסר ידיעה מוחלט לגבי סיכונים אחרים ששער חד כיווני היה יוצר . אין זה הוגן לעשות השוואה בין השער , ואשר כמוהו נמצא כמעט בכל מקום, לבין שער וירטואלי שאין לגבי צורתו, בנייתו והתקנתו כל נתונים .

לכן מסקנתו של המומחה כי שער חד כיווני היה מפחית את הסיכון של פגיעה , אינה יותר מאשר ספקולציה .

בא כוחו המלומד של התובע טוען בסיכומיו , כי אין צורך במומחיות כדי לדעת שאלמלא היתה הדלת מותקנת באופן בו בחרה הנתבעת להתקינה לא היתה התאונה מתרחשת , ומצטט את מנהל הנתבעת עד ההגנה 1 כששאל אותו -

" ש-עכשיו כשאתה יודע אתה לא חושב שאם הייתם דואגים שהשער יהיה נעול לגדר לא היתה קורית התאונה הזאת ?

ת- יכול להיות "

בא כוחו המלומד של התובע מנסה ללמוד מתשובה זו כי אילו השער היה קשור לגדר , לא היתה מתרחשת התאונה , וכי מנהל הנתבעת בעצמו אומר שיכול להיות.
אולם בא כוח התובע אינו טוען ואינו מבסס את טיעונו כי השער היה חייב להיות קשור. השער הפתוח לא הוא אשר גרם לפגיעה בתובע , בגלל שהתנופף ברוח, או נע עצמונית בלי שמי שהוא יגע בו , ולכן פגע בתובע .
טול דוגמה למשל אם גיל שגב היה נוטל כסא משטח המועדון ומטיח אותו בפניו של התובע , האם היה בא כוחו של התובע בא בטענה לנתבעת מדוע אינה קושרת את כל הכיסאות כדי שמי שהוא בשטח לא ירים אחד ויכה בו את האחר ?

הדרישה כי השער חייב להיות קשור, כדי למנוע טריקתו , מבחינה עובדתית יכולה להיות נכונה , אך נורמטיבית, אין הדבר כך. אין דרישה כזו לא בדין ולא בהגיון , כי כל שער פתוח ייקשר לגדר כדי למנוע טריקתו היזומה בידי אחר .

לא השער פגע בפניו של התובע , אלא טריקתו בידי גיל שגב , היא שגרמה לפגיעה .

כפי שנאמר , אין סוף אפשרויות למנוע תאונות, אך ישנן דרכים סבירות ומקובלות שהדין מחייב מזיק לנקוט כדי למנוע את גרימת הנזק . איני סבור כי קשירת השער לגדר ,מחשש שמא מי שהוא יטרוק אתו בפרצופו של אחר , היא אחת מהן .

בא כוח התובע מפנה בחוות הדעת של המומחה , בענין חובת הצבת שער קרוסלה, ומפנה לדבריו של המומחה בעמוד 7 ( ישיבת יום 19/1/06 ) שורות 26-22 )

" ש- יש חובה לשים שלט על שער דו כיווני
ת- אין דבר כזה בבריכות שחיה שער דו כיווני השער היחיד בבריכות שחיה הוא קרוסלה
ש- האם יש חובה באיזה שהוא מקום לשים שלט על הגדר המורה שזה שער דו כיווני
ת- אין להשים שער דו כיווני במקום ציבורי . כך כתוב בתקנות של משטרת ישראל. לא שמים שער דו כיווני, יש שלטים מחויבי התקנות ומחויבי החוק . זה לא אחד מהם ".

ואולם יש לזכור כי מצד אחד , לא מדובר בשער הכניסה לבריכת השחייה אלא בשער הבנוי בגדר המפרידה בין שטח הבריכה ויתרת השטח , ושנית המומחה אינו מציג לעיון בית המשפט אותן "תקנות משטרה" , עליהן הוא מסתמך .

יש לשים לב גם לתשובתו של המומחה , למעלה מדברים אלו בעמוד 7 הנ"ל .

" בנסיבות שהילדים רצו אחד אחרי השני להערכתך הילד שרץ ראשון קורא את השלט, רואה מה כתוב בו ולא היה טורק אותו ,

והמומחה משיב -

" אני לא אומר שהילד תוך כדי ריצה היה קורא את זה . אתה מתאר סיטואציה שאני לא מודע לה שהם רצו ורצו להרביץ , אני לא יודע על סיטואציה מהצד, אני יודע שיש שלטים מחויבים בבריכות שחיה "

הנה המומחה , מסכים כי בסיטואציה בה רצו שני הנערים אחד אחרי השני ורצו להרביץ, קיומו של שלט אזהרה בדבר כיוון התנועה של השער לא היה עוזר .

בא כוח התובע מלין על כך שלא היתה הוראה מצד הנתבעת המונעת כניסת ילדים ללא ליוו הוריהם . קיומה של הוראה זו או אי קיומה , אינו יכול להוות עובדה עליה ישתית התובע עילת תביעה בנזיקין . כי כניסת ילדים ללא ליווי מבוגרים יחד עמם , אינה מהווה רשלנות מצד הנתבעת , ומאידך אין כל ראיה כי אילו היו מבוגרים בקרבת מקום, כאשר טבעם של ילדים שהם רצים, מקפצים, ומשתובבים, היה מונע התנהגות טבעית ונורמלית זו של הילדים, ואין ראיה כי הדבר היה מונע ריצה או מרדף של שני ילדים אחרי שיצאו מבריכת הקליטה , לכיוון השער , מעבר אחד מהם לפני השני וטריקת השער בפני האחר.

לסיכום אני מקבל את גרסת הנתבעות כי לבריכה ולמתקניה , כולל לשער המותקן בגדר שלה, אין חלק בגרימה התאונה , אלא אחיזת גיל שגב בשער , תוך כדי בריחה מפני התובע, וטריקת השער בידי גיל שגב היא שגרמה לנזק . לא הוכחה מצד הנתבעת 1 כל רשלנות בבניית הגדר, והשער , ולא הוכח כי בשער בתור שכזה, ללא גורם מתערב, היה איזה שהוא פגם שגרם לפגיעתו של התובע .

דין התביעה להידחות , וכך אני מורה .

התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 5000 ₪ בתוספת מע"מ כדין .






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק התיירות

  2. חופשה לא שגרתית

  3. תאונה במרכז נופש

  4. תאונה בטיול מאורגן

  5. פיצוי על הפלגת נופש

  6. ארנונה על מרכז נופש

  7. חוב על טיול לארה''ב

  8. פיצוי על חבילת נופש

  9. תביעה נגד הדקה ה-90

  10. ליקויים בחבילת נופש

  11. עידוד התיירות לישראל

  12. עורך דין דיני תיירות

  13. תביעה נגד וואלה טורס

  14. תביעה נגד מארגן טיול

  15. תביעה נגד איסתא ליינס

  16. נופש בחו''ל בעיר אחרת

  17. תביעה נגד סוכן נסיעות

  18. תביעה נגד מדריך טיולים

  19. חוב בגין שירותי תיירות

  20. ביטול הזמנת חבילת נופש

  21. כניסה ללא ויזה לטורקיה

  22. תאונת אופנוע בטיול טבע

  23. איחור רכבת מעל 30 דקות

  24. ביטול קניית יחידת נופש

  25. פציעה בטיול מטעם העבודה

  26. ביטוח טיול לדרום אמריקה

  27. תאונה בטיול עובדים לחו''ל

  28. השתחררות מעסקת יחידת נופש

  29. הצעת חוק סיוע לענף התיירות

  30. זכויות יוצרים במסלול טיול

  31. ביטול חוזה יחידת נופש בארץ

  32. תביעה נגד חברת הדני נסיעות

  33. הסכם שדרוג יחידת נופש בחו"ל

  34. ביטול חוזה יחידת נופש באילת

  35. פיצוי עבור ביטול חבילת נופש

  36. פיצוי על חבילת נופש לטורקיה

  37. תלונות על טיול בדרום אמריקה

  38. חבילות נופש בחו''ל - פסק דין

  39. לידה מוקדמת במהלך טיול בחו"ל

  40. חיוב שגוי על מספר לילות נופש

  41. פיצויים על הזמנת נופש באיטליה

  42. תלונות על טיול מאורגן לארה''ב

  43. ביטול קניית יחידת נופש בתאילנד

  44. טיפול רפואי למטייל בטיול מאורגן

  45. ניצול קשישים - מכירת יחידת נופש

  46. הצעת חוק ביטול רכישת יחידת נופש

  47. פיצויים על עוגמת נפש בחופשה במצרים

  48. ביטוח ציוד אלקטרוני בנסיעה לחו''ל

  49. הסכם לרכישת יחידת נופש ע''י קשישים

  50. פיצוי על "איבוד" יום אחד של טיול בחו"ל

  51. תביעת פיצויים בגין חבילת נופש למצרים

  52. תביעה נגד איסתא בגין חבילת נופש בורנה

  53. נפילה במהלך טיול בחו"ל - כסף מהביטוח ?

  54. ביטול נסיעה לחו''ל - מחלה של קרוב משפחה

  55. ביטול נסיעה לחו''ל בגלל פטירת קרוב משפחה

  56. ביטול הזמנת חופשה בגלל דרישת תוספת תשלום

  57. חוק היטל על נסיעה לחוץ לארץ, התשמ"ג-1983

  58. האם צריך לשלם על פיצול זכות ביחידת נופש ?

  59. תקנות שירותי תיירות (מורי דרך), תשכ''ז-1967

  60. תקנות שירותי תיירות (סוכנויות), התשס''א-2000

  61. ביטוח גניבת ציוד של מטייל במהלך טיול בדרום אמריקה

  62. תקנות שירותי תיירות (משרדים לתיור), התשמ''א-1981

  63. חוק היטל על נסיעה לחוץ לארץ (ביטול), התשנ"ב-1992

  64. ביטול טיול לחו"ל עקב בעיה בלב - ביטוח ויזה כ.א.ל

  65. זכאות נוסע לפיצוי בגין תקלות ושיבושים בטיול מאורגן

  66. מבחנים למתן תמיכות של משרד התיירות למוסדות ציבור

  67. תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס''ג-2003

  68. לא הוצאה לה אשרת כניסה לסין, ולכן לא יכולה הייתה להצטרף לטיול

  69. תקנות היטל על נסיעה לחוץ לארץ (העלאת סכום ההיטל), התשמ''ז-1987

  70. תקנות שירותי תיירות (מלווי קבוצות בסיורים לחוץ לארץ), התש''ן-1990

  71. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקוקי תיירות), התשס''ה-2004

  72. תקנות שירותי תיירות (מלווי קבוצות בסיורים לחוץ לארץ) (ביטול), התשנ''ז-1997

  73. חוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, התשס"ו-2005

  74. תקנות שירותי תיירות (מלווי קבוצות בסיורים לחוץ לארץ) (הוראת שעה), התשנ''ב-1991

  75. צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לענין מפעלי תיירות), התשס"ז-2007

  76. צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לענין מפעלי תיירות), התשס"ג-2002

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון