רשלנות מקצועית של אינסטלטור

להלן פסק דין בנושא תביעה בגין רשלנות מקצועית של אינסטלאטור:

פסק דין

א.     עיקר העובדות וטענות בעלי הדין
1.     התביעה שבפני עניינה פיצוי כספי בגין רשלנות מקצועית.
התובע הינו אביה ומיופה כוחה של בעלת הבית במושב בצרה (להלן: "הבית"), הנתבע הינו בעל מקצוע בתחום האינסטלציה המתמחה בשירותי צנרת, ונעזר לשם כך בציוד מתקדם.
הנתבע הוזמן ע"י התובע לביצוע עבודת איתור ממוקדת של מקור נזילת מים בצנרת חבויה בבית, התובע ביקש לפעול עפ"י תוצאות הבדיקה וחוות הדעת של הנתבע לתיקון הנזילה.
2.     ביום 20/06/03 ערך הנתבע ביקור בבית ובמהלכו ביצע שתי בדיקות אשר הראו תוצאה זהה, הנתבע למד מכך כי לא קיימת דליפה במערכת המים של הבית, ובעקבות כך המליץ לתובע לערוך בדיקת איטום ובדיקת מערכות האינסטלציה של הקולחין, וזאת על מנת לאתר את מקור הרטיבות.
3.     לאחר שהנתבע טען כי אין כל בעיית איטום ו/או בעיה עם מערכת הקולחין, הזמין התובע מומחה אחר לבדיקה נוספת של צנרת המים (להלן: "המומחה השני"), הבדיקה נערכה ביום 03/08/03, ובה מצא המומחה השני כי קיימת בעיה רצינית של נזילת מים מצנרת המים החמים בבית, המונחת מתחת לאריחי הריצוף.
     איתור הבעיה והצורך לתקנה חייב עבודות פירוק והרכבה של ריצוף וצנרת.
4.     טענות התובע בקליפת האגוז
התובע טוען כי הנתבע חב כלפיו באחריות מקצועית מעצם הקשר החוזי ביניהם. הנתבע לא הצליח לאתר ביעילות את הבעיה, היה עליו כבעל מקצוע סביר לנהוג בזהירות עת השיא את עצותיו לתובע. התובע הסתמך באופן ברור על חוות הדעת של הנתבע וכתוצאה ממצג השווא, אשר התברר כחוו"ד רשלנית, נגרמו לתובע נזקים כבדים.
טענתו היא כי הכשל באיתור התקלה גרם להגברת הנזק למבנה ולהוצאות מיותרות לתובע וכמו כן התארך סבלם של הדיירים ושל התובע.
הנתבע תובע סכום פיצוי בעבור עלות נזקיו בסך 63,746 ₪.
5.     טענות הנתבע
הנתבע טוען כי נקרא לביתו של התובע כאינסטלטור ולא כמומחה לאיטום, ולא ניתנה כל חוו"ד רשלנית מטעמו, אלא תשקיף עובדתי מדויק אודות מצב הצנרת בעת הביקור בבית.
אכן בביקורו של הנתבע בבית התובע נחזתה רטיבות שגבלה בלחות, אך לא נראו "זרזיפי" מים. הנתבע ביצע שתי בדיקות האחת באמצעות מכשיר הדמיה טרמי והשניה הינה בדיקת ירידת לחץ, שתי הבדיקות הראו תוצאה זהה והנתבע הסיק מכך שבאותה העת לא היתה דליפה במערכת המים של הבית, בעקבות כך הודיע לתובע כי אינו מאתר את מקור הנזילה הנטענת בצינור וכי התובע רשאי לפעול כראות עיניו.
הנתבע טוען כי במועד בו ביצע את בדיקותיו לא היה כל סדק בצנרת המים זאת בהתאם לחיווי מכשיריו ובוודאי נוכח גודל הסדק בצינור המים (12 מ"מ) הנתבע העיד:
"אני קובע חד משמעית שזה סדק שנוצר חודש וחצי אחרי שהייתי שם" (עמ’ 21 לפרוטוקול).
4.     הנתבע צירף חוו"ד של מומחה, אדריכל יאיר גור, אשר תחום התמחותו תכנון ובקרת מערכות טכניות בבנין, עפ"י חווה"ד הסדק בצנרת המים החמים נוצר בתקופה שלאחר ביצוע הבדיקה על ידי הנתבע, שכן אם הנזילה היתה כה משמעותית, אזי לא יתכן שלא התגלתה בבדיקתו, לו היתה קיימת בזמנו. בנוסף לכך, מערכת האיטום של מסד הבית לא היתה קיימת בכלל והעדרה הינה סיבה סבירה ביותר לרטיבות.
עד כאן עיקר טעות בעלי הדין.
ב.     המחלוקת

  1.      העדר יריבות
  2.      רשלנות מקצועית
  3.      גובה הנזק

ג.     דיון וממצאים
1.     העדר יריבות
1.1     בסיכומיו טוען הנתבע כי התובענה מתייחסת לביתה של הבת, והתובע לא הציג כל ראיה המוכיחה כי הינו שליח של ביתו, שהינה בעלת הבית. טענת הגנה זו לא הועלתה בכתב ההגנה אלא הופיעה לראשונה בסיכומי הנתבע, ולכן אין לשמוע לה.
מעבר לדרוש ניתן ללמוד מעדותו של עו"ד ארנון שגב (עד מטעם התובע), הוא שוכר הבית (להלן: "השוכר"), כי הבית רשום על שם ביתו של התובע, אבל בפועל המו"מ בנוגע להשכרת הבית נעשו מול התובע (עמ’ 3 לפרוטוקול).

  1.      אשר על כן אני דוחה את טענת הנתבע בדבר העדר יריבות.
  2.      רשלנות מקצועית
  3.      התובע מבקש להוכיח כי הנתבע נהג ברשלנות במתן חוות דעתו; סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
על התובע להוכיח את שלושת היסודות של עוולת הרשלנות, דהיינו, קיום חובת הזהירות, הפרתה וגרם נזק.
(השוו: ע.א. 243/83 עיריית ירושלים נ’ גורדון, פ"ד לט (1) 113).
2.2     חובת הזהירות
קיום חובת זהירות מושגית של הנתבע כלפי התובע, תיבחן לאור מבחן הצפיות לפיו האם בעל מקצוע סביר צריך היה לצפות את התרחשות הנזק, כאשר הציפייה מופנית למגדר מסוים של אנשים. הנתבע נשכר ע"י התובע למתן שירותים מקצועיים, ניתן ללמוד כי היה על הנתבע לצפות שהתובע הסתמך על חוות דעתו המקצועית, והיה עליו לצפות כי הצגה בלתי נכונה של חווה"ד עלולה לגרום נזק לתובע כתוצאה מההסתמכות על חוות דעתו, מכאן עולה כי הנתבע חייב לתובע חובת זהירות מושגית.
(השוו: ת.א. 1085/95 מוגרבי יגאל נ’ דוד דובי, דינים מחוזי, לג (4), 125).
בכך לא די שכן יש לבחון האם קיימת חובת זהירות קונקרטית, חובה זו נגזרת אף היא ממבחן הצפיות, ובגדרה יש לבחון האם מתקיימת חובת זהירות בשים לב לפעולות שננקטו והנזק שנגרם.
2.3     התובע העיד כי אשתו של השוכר קראה לו ביוני 2003 והראתה לו רטיבות חמורה בעיקר בחלק שבין שני המפלסים, בין החלק המזרחי לחלק המערבי, בהמלצתה הזמין התובע את הנתבע על מנת לאתר את מקור הרטיבות (עמ’ 15 לפרוטוקול).
     כמו כן העיד השוכר (עו"ד שגב) כי סמוך לאירוע (יוני - יולי 2003) היתה בעיה רצינית של אספקת מים חמים (עמ’ 4-5 לפרוטוקול).
הנתבע בהידרשו לשיטת הבדיקה שנקט טען בתצהירו:
"... במידה ולאחר פרק זמן מסוים מראה מד הלחץ ירידת לחץ, משמעות הדבר שיש דליפה במערכת המים. אם אין שינוי במד לחץ - משמעות הדבר שאין נזילה".
בעדותו חוזר הנתבע על האמור בכתב הגנתו:
"... בבדיקה שנעשתה משהו כמו 3 שעות לא הראתה שום ירידת לחץ ... לא ראיתי ירידת לחץ על השעון ... לשאלתך האם קבעתי באופן חד משמעית שאין נזילה מצנרת - מצנרת המים החמים והקרים של הבית אכן קבעתי שאין נזילת מים לפי הציוד הקיים ברשותי ... לשאלתך אם הפניתי את התובע לחפש את הבעיה במערכות קולחין או איטום - אמרתי לו שאני לא יודע מה הבעיה, אמרתי לו שמצנרת המים, לפי הציוד שלי, אין לך בעיה. אין לך נזילה - חד משמעית. הוספתי שהאפשרויות הקיימות שמערכת ההשקיה יכולה לעבוד בלילה, יכול להיות שיש לך בעיה של איטום ... אמרתי לו שיכול להיות שיש בעיה בנקזים של המזגנים או באיטום ..." (עמ’ 20 לפרוטוקול).
התובע גורס בסעיף 11 לתצהירו:
"לאור חוות דעתו הנחרצת של הנתבע, פניתי למספר בעלי מקצוע בתחום הבינוי, האיטום והאינסטלציה, כדי לפעול לאיתור מקורות חיצוניים לחדירת מים, שמקורם אינם בצנרת המים של הבית (הדגשה שלי - מ.ב.ח), שכן הנתבע היה נחרץ בחוות דעתו כי הצנרת תקינה לחלוטין".
הנתבע כמומחה ובעל מקצוע סביר הבקיא בשיטות בדיקה ומצויד במכשור הולם היה צריך לצפות כי מצג ברור לתובע לפיו לא קיימת נזילה בצינור המים, שעה שקיימת תופעה של רטיבות, עלול לגרום לתובע נזק, על כן חב הנתבע בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובע.
(השוו: ת.א. 19027/02 אקווהבוס בע"מ נ’ טנגיז, דינים שלום, כרך מז, 15).
3.     חוו"ד מומחה ביהמ"ש
3.1     ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו בהסכמת הצדדים, אינג’ מיכאל מרטון, מומחה לאיטום ובידוד (להלן: "המומחה").
בהחלטה מיום 28/02/05 הוגדרו תפקידי המומחה, ביניהם: קביעת מקור הרטיבות בעת עריכת הבדיקה ע"י הנתבע בבית ביום 20/06/03, והאם ניתן היה לאתר את מקור הרטיבות באמצעות המכשור של הנתבע או במכשור אחר קיים ומקובל.
3.2     המומחה ערך ביקור בבית ביום 19/05/05 והכין את חווה"ד ביום 17/07/05, בחוו"ד קבע המומחה כי נמצא בצינור המים סדק של 12 מ"מ, והוסיף כי על מנת לגרום לנזילה מספיק סדק של 1 מ"מ, מסקנתו היא:
" ... הסידוק והנזקים (או חלק מהנזקים) קרו לפני שהנתבע הגיע לבניין ... בדיקת לחץ, שהיא בדיקה חד משמעית, צריכה לגלות אפילו איבוד של טיפת מים אחת, אין ספק שמכשיר בדיקה תקין, יגלה את הנזילה" (סעיפים 8.1, 8.2 לחווה"ד).
3.3     בעדותו הבהיר המומחה:
"... הבינותי שהיה סביר שאכן הסדק היה קיים. הבנתי על סמך זה שהייתה רטיבות על זה לא חולקים, רטיבות חזקה שהופיעה, ובהתאם לתיאור ולאופי הרטיבות שזה לא משהו שעלה לאט לאט במשך השנים והגיע לאיזו רמה, אלא היתה פה תופעה די חריגה, כך הבנתי מהניירת, הבינותי שהתופעה היתה קיימת כשנקרא הנתבע, למרות שאני לא יכול לקבוע זאת חד משמעית" (עמ’ 6 לפרוטוקול).
כאשר הופנה המומחה לחלק הסדוק של הצינור הוא מחווה דעתו כי בעל מקצוע סביר העוסק באיתור נזילה בצנרת תת רצפתית היה צריך לאתר את הנזילה (עמ’ 7).
המומחה השיב לשאלת ב"כ הנתבע:
"אין לי דרך לקבוע בוודאות שביום 20/06/03 כשהנתבע בא ועשה את הבדיקה אכן היתה נזילה, אני השתמשתי במבחן הסבירויות של ההיגיון שלי ... לשאלתך אם לא נוכל לדעת שאולי הסדק לצינור הזה נגרם ביום 20/07/03 דהיינו יותר מאוחר לביקור של הנתבע בדירה - באופן תיאורטי, בסבירויות הקטנות - כן" (עמ’ 9 לפרוטוקול).
3.4     מר ציון אליהו, בעל מקצוע בתחום האינסטלציה, העיד מטעם התובע:
"לשאלתך אם כזה גודל סדק לא יכול למצוא כל אינסטלטור - הוא צריך למצוא. יש לו כאילו נפילת לחץ בשעון. אין שום אינסטלטור שלא היה מזהה זאת" (עמ’ 18 לפרוטוקול).
3.5     התובע העיד בחקירה חוזרת:
"מהניסיון שלי עם סדק כזה אין טיפת מים חמים בבית. זה ברז פתוח ואין מים חמים" (עמ’ 22 לפרוטוקול).
בהקשר זה של חוסר במים חמים כאינדיקציה לנזילה מבהיר המומחה:
"... קורה שבגלל שזה בצנרת מים חמים יש מקומות שמצטבר אוויר מיציאת מים ולא פעם אינסטלטור כשהוא בודק את אלמנט המים החמים אם הוא מפריד אותם ורואה שם בעיה, הוא מנסה לטאטא אותה מתחת לשטיח ואומר שזו בעיית אוויר שנכלא בתוך הצינור לכן הוא מפרש את ירידת הלחץ בזה שיש אוויר בצינור ... כך ניסיתי להסביר לעצמי שבעל מקצוע שאמור להיות בעל מקצוע טוב לא מגלה בעיה שאמורה בהחלט להתגלות באופן חד משמעי" (עמ’ 11 לפרוטוקול).
4.     הכרעה
4.1     האם הנתבע סטה מההתנהגות המאפיינת בעל מקצוע סביר ומיומן?
כאמור הנתבע הינו בעל מקצוע בתחום האינסטלציה וניתן להתייחס אליו כמומחה; " ... הוא אחד מן האינסטלטורים בעלי הציוד המתוחכם מהטובים שיש ..." (סעיף 15 לכתב ההגנה).
הנתבע העיד על כך:
"לשאלתך כמה שנים אני עוסק באיתור נזילות מים - 30 שנה. לשאלתך האם אני ידוע כמי שנותן שירותים בתחום איתור נזילןת מים בצנרת תת רצפתית - בנוסף לזה שאני אינסטלטור, כן" (עמ’ 19 לפרוטוקול).
4.2     התובע הסתמך על מומחיותו זו של הנתבע:
"לשאלתך למה לא לקחתי אינסטלטור נוסף לפני שנכנסתי להשקעה של חפירה - עם ההבנה שהיתה לי אז אני לוקח בעל מקצוע שקיבלתי עליו המלצות שבודק בדיקה של יומיים עם מכשירים, אני מקבל זאת כבדיקה אמינה ואני לא חושב שאני צריך לקחת חוו"ד שניה" (עמ’ 16 לפרוטוקול).
התובע העיד כי "... למרות שבאופן הגיוני לא יתכן שאין מים חמים באמצע הקיץ לאחר שלא משתמשים במים חמים, ביום השני הופעל הדוד חשמל בנוסף לדוד שמש ..." (עמ’ 16 לפרוטוקול).
התובע השיב לשאלת ב"כ הנתבע:
"אתה אומר שנניח שהיתה נזילה מהמים החמים, ימי קיץ, בוילר עובד, ועדיין אין מים חמים, ואתה אומר שהנתבע לא יודע מה הוא סח, אם הייתי מתאר את המצב לקבלן זה אחד הסממנים הראשונים לבריחת מים - כל מה שאתה אומר לי עכשיו התחבר לי בדיעבד ולא התחבר לי בזמן אמת" (עמ’ 16 לפרוטוקול).
4.3     משהציג הנתבע בפני התובע מצג כי מקור הרטיבות אינו נובע מצנרת המים והתברר לתובע בדיעבד כי מקור הרטיבות אכן נבע מנזילת מים בצנרת המים החמים, הרי שהנתבע התרשל במתן חוות דעתו, ואף התעלם מאינדיקציה ברורה של חוסר במים חמים (עדותו בעמ’ 22-21).
בסופו של דבר אכן נגרמה טעות שייתכן והיתה נמנעת אילו הנתבע היה מקדיש תשומת לב יתרה לאיתור הנזילה, מכאן שהנתבע אחראי כלפי הנתבע, כך גם נלמד מן הפסיקה:
"אכן, יש טעם מיוחד להטיל אחריות בשל הודעות שווא רשלניות מצד בעלי מקצוע ... אם אדם מתיימר להיות בעל מקצוע מיוחד ומגלה בפעולה חוסר כושר מסתבר, אין זה חשוב כלל ועיקר, אם הנזק שהוא גורם ללקוחו נגרם במתכוון או בהיסח הדעת, חייב הוא בשני המקרים גם יחד ... בעל מקצוע יחוב חובה שלא להתרשל בהכנת חוות דעת מקצועית אם הוא עורכה למטרת עיסקה מסוימת בעלת היקף מוגדר, וכי הוא יחוב חובה זו כלפי הניזוק, אם התכוון שזה האחרון יסמוך עליה ..".
(השוו: המ’ 106/54 צבי וינשטיין נ’ קדימה אגודה שיתופית להספקת מים בע"מ, פ"ד ח (2), 1317).
4.4     ניתן איפוא ללמוד כי החבות תקום כאשר בעל המקצוע ידע והתכוון שיסתמכו על חוות הדעת שהכין לענין שלשמו נערכה, במקרה שלפנינו אכן הסתמך התובע על חוות דעתו של הנתבע, לשם מטרה זו שכר התובע את שירותיו של הנתבע.
המסקנה אליה הגעתי היא כי הנתבע התרשל במתן חוות דעתו לתובע.
5.     גובה הנזק
5.1     אין עוררין על כך שלנתבע נגרם נזק ממוני, יש לבחון את התקיימות הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין קרות הנזק.
התובע פירט בכתב התביעה את הנזקים שנגרמו לו וטען כי על הנתבע לפצותו על כל הנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנותו המקצועית של הנתבע.
מנגד טוען הנתבע כי לתובע אשם תורם, שכן היקף הפעולות שנקט הינו גדול מהנדרש, הרי עבודות האיטום צריכות היו להתבצע (בעלות נמוכה יותר) בעת בניית הבית ובנוסף ביצע התובע פעולות אשר אינן נדרשות, לטענתו פעולות אלו הם שהביאו להיווצרותו של הנזק באופן מכריע.
5.2     המומחה קבע כי לדעתו:
"לא הנתבע גרם לנזק העיקרי. לדעתי, באי איתור הנזק, הוא תרם להתגברות הנזק (להבדיל מהטלת מלוא הנזק עליו, לפי כתב התביעה) וכן האריך את תקופת ההתעסקות, הסבל והטיפול שנדרשו ... איתור התקלה ע"י הנתבע, לא היה מתקן אותה, ולא פותר את הנזקים, אלא, כאמור היה כנראה מקטין נזקים ... לדעתי, היתה רשלנות מקצועית מצד הנתבע" (סעיפים 8.5, 8.8, 8.9 לחווה"ד).
ובעדותו "כשאתה מבקש שאאשר שהפעולות שביצע התובע לרבות החשבוניות שהוצגו בכתב התביעה הינן פעולות סבירות ועלותן סבירה בהסתמך על כך שהתובע הסתמך והתבסס על חוו"ד של הנתבע כי אין כל נזילה מצנרת - התייחסתי לכך גם בשאלת ההבהרה, הסבירות והמחירים נראו לי בסדר אבל הוספתי רק את הערה שהיה נדמה לי שיש שיפור של המצב הקיים, שלא בטוח שצריך להשית את כולו על הנתבע" (עמ’ 8 לפרוטוקול).
5.3     הנתבע, כאדם סביר, צריך היה לצפות כי התרשלותו תביא לנזקו של הנתבע, מכאן אני למד על קיומו של הקשר הסיבתי בין ההתרשלות של הנתבע לבין תוצאות הנזק.
5.4     עבודות קבלניות
עבודות קבלניות בגין חשיפת איטום, סגירתו ועבודות אחרות אשר עלותם הכוללת בסך 23,600 ₪.
בסיכומי התובע הוסכם על הפחתת עלות ביצוע עבודות איטום, מהסיבה כי הינן עבודות שיפור, עלות העבודות שיש להפחית הינה בסך 6,740 ₪, מכאן סה"כ הסכום הנתבע בגין רכיב זה הינו 16,860 ₪.
בנוסף לכך תובע התובע את עלות רכישת המרצפות בסך 4,785 ₪.
     התובע מציין בסעיף 13 לתצהירו "לאור חוות דעתו של הנתבע, כמפורט לעיל, הזמנתי בעלי מקצוע, לבדוק את האיטום ... כמו כן בצעתי, באמצעות בעלי מקצוע, בדיקות מערכות הניקוז והקולחין, לרבות הסרת ריצוף בחדר שירות, בחדר אמבטיה ובחדר שינה".
לאור ממצאים אלו אני פוסק כי על הנתבע לשלם לתובע בגין פריטים אלו את הסך 21,645 ₪.
5.5     בדיקות האינסטלטור
5.5.1     השבת עלות הבדיקה שבוצעה על ידי הנתבע, הקבלה בעבור עבודת האינסטלציה של הנתבע מציינת סכום גבוה יותר מן הסכום המצוין בכתב התביעה, אך לא ניתן לפסוק לתובע יותר מהנתבע בכתב התביעה.
הסכום הנתבע בכתב התביעה הוא בסך 1,350 ₪.
בנוסף מבקש התובע את השבת עלות הבדיקה שבוצעה על ידי המומחה השני בסך 800 ₪.
     אני פוסק כי לאור המימצאים בדבר רשלנותו של הנתבע עליו להשיב לתובע את עלות הבדיקה שביצע בסך 1,350 ₪, אך אין לחייבו בגין עלות בדיקת האינסטלציה ע"י המומחה השני, שהיתה נחוצה לאיתור מקור הנזילה.
5.5.2     השבת עלות עבודת האינסטלציה אשר בוצעה בבית ועלותה 702 ₪.
אקדים ואומר כי הסכום הנטען נמוך מן הסכום המצויים על גבי הקבלה המצורפת לכתב התביעה (בסך 1,404 ₪). לעיצומו של ענין סבורני כי אין להשית את עלות עבודת האינסטלציה על גבי הנתבע, שכן עבודה זו היתה צריכה להתבצע למן הרגע בו אותר מקור הנזילה, אך התובע לא פנה אל הנתבע ולא הזמינו לבצע את עבודת האינסטלציה אלא הזמין בעל מקצוע אחר, זאת בהתאם לעדותו של התובע (עמ’ 17 לפרוטוקול).
5.6     הפחתה בשכר הדירה
התובע טוען כי הפחית מדמי שכר הדירה לשוכר עקב אי שימוש סביר המסתכם לסך של 2,700 ₪, על כך העיד:
"בדיעבד נתתי לדייר פיצוי של 600 דולר" (עמ’ 17 לפרוטוקול).
השוכר, ארנון שגב, תמך בגירסת התובע והעיד:
"לשאלתך האם זוכיתי מבחינה כספית על ידי מר פלקוביץ לענין שכר דירה על פי הסכמה בינינו על החלק היחסי שבו לא יכולתי לעשות שימוש וליהנות ממנו - כן. אני ביקשתי פיצוי בסך 600 דולר לחודש ונעתרתי לדרישתי ושילמתי דמי שכירות מופחתים בסך 600 דולר עבור חודש אחד" (עמ’ 4 לפרוטוקול).
השוכר ביקש וקיבל הפחתה בדמי השכירות למשך חודש אחד, זאת בעקבות אי גילוי מקור נזילת המים ע"י הנתבע. משך הזמן שעבר ממועד ההתראה בדבר רטיבות ועד למציאת מקור הבעיה הינו כחודשיים, במידה והיה הנתבע מוצא כי הנזילה נובעת מסדק בצינור המים, יכלו השוכרים לעשות שימוש ראוי בבית, אך משך הזמן הארוך פגע בשימוש השוכרים בבית, ובזכותם להקטנת דמי השכירות.
אני פוסק כי הנתבע אחראי להפסד הנובע בגין אי שימוש ראוי בחלק מן הבית ועל כן אני פוסק כי על הנתבע לשלם לתובע את הסך של 2,700 ₪.
5.7     הוצאות שונות
עבודת חשמלאי בסך 177 ₪ - הסכום הנטען נמוך מן הסכום המצוין על גבי הקבלה המצורפת לכתב התביעה 437 ₪, עלות חומרי בנין בסך 2,782 ₪, עבודת גנן לשיקום הגינה בסך 950 ₪ - הסכום הנטען גבוה מן הסכום המצויים על גבי הקבלה המצורפת לכתב התביעה 826 ₪.
תחילה אציין כי לא ניתן לפסוק לתובע יותר מהנתבע בכתב התביעה, עוד הוסיף כי התובע לא ציין בעבור מה בוצעו עבודות אלו, ומדוע יש לחייב את הנתבע בעלותם.
אין לחייב את הנתבע בגין עלות הרכיבים המפורטים לעיל.
באשר לעלויות עבודת פועל יומי בסך 900 ₪, התובע לא צירף קבלות לראיה בדבר התשלום, על כן אין לפצותו בגין רכיב זה.
5.8     עגמת נפש ופיצויים
5.8.1     התובע עתר לפסיקת סכום בסך 10,000 ₪ בגין עגמת נפש והטעימו בכך שלולא חוו"ד של הנתבע היו נמנעים ממנו ומהשוכרים סבל ועגמת נפש בעת הבדיקות אשר נערכו לאיתור מקור הרטיבות.
מנגד טען הנתבע כי אין לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש וזאת משום שלא ידע להשיב לשאלת ב"כ הנתבע באשר להסבר הדרישה לפיצוי.
אין חולק כי מדובר בליקויי רטיבות ודליפת מים אשר גורמים לאובדן הנאה ולהגבלת אפשרות השימוש בדירה - ככאלו הם מצדיקים פסיקת פיצויים, אך לא לתובע אשר אינו גר בדירה אלא לשוכרים אשר נמנע מהם שימוש בחלקו של הבית, על כך קיבלו הפחתה בדמי השימוש של הבית.
אני פוסק כי בגין הנזק הבלתי ממוני על הנתבע לשלם לתובע סך של 1,000 ₪, בגין הטרדה הנוספת שנגרמה לו, לצורך איתור בעל מקצוע אחר.
5.8.2     התובע מבקש פיצוי בגין הפרת חוזה ופיצויי הסתמכות בסך 10,000 ₪. איני רואה מקום לתביעה זו כאשר חייבתי את הנתבע בהשבת חלק מן העלויות ששילם התובע, אין לחייב את הנתבע בכפל פיצוי.
5.8.3     בנוסף טוען התובע כי כתוצאה מהרמת חלק מן הריצוף והחלפתו בחדש נפגעה איכות הריצוף בבית, ויש לפצותו על כך בסך 5,000 ₪.
הרמת הרצפות בביתו של התובע נעשתה בעקבות חווה"ד של הנתבע שהסתברה להיות מוטעית, על כן אני פוסק כי על הנתבע לפצות את התובע על פגיעה באיכות הריצוף.
     אני פוסק כי על הנתבע לשלם לתובע סך 1,000 ₪.
ד.     סוף דבר
1.     אני מקבל את התביעה בחלקה בלבד ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 26,695 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, כדלקמן:
     (1)     עבודות קבלניות                         21,645 ₪
     (2)     בדיקות האינסטלטור                         1,350 ₪
     (3)     הפחתה בשכר הדירה                         2,700 ₪
(4)     פיצוי בגין פגיעה באיכות הריצוף               1,000 ₪
     סה"כ                                        26,695 ₪

     יתר רכיבי הסעד נדחים בזה.

2.     אשר להוצאות המשפט, חלק בלתי זניח מתביעתו של התובע הסתבר להיות בלתי מבוסס בראיות ומהווה ניסיון בלתי ראוי להשית את כל העלויות על הנתבע.
נסיבות אלו יש בהן כדי להשפיע על פסיקת ההוצאות.
אני מחייב את הנתבע לשאת בהוצאות המשפט וכן בשכ"ט עו"ד התובע בסכום 2,000 ₪.

הודעה זכות הערעור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון