קצבה מביטוח לאומי וגם ממשרד הביטחון

קצין התגמולים ניכה מן הקיצבאות ששילם לעורר את כל התשלומים שקיבל מן המל"ל (ביטוח לאומי), בגין הנכויות שלא היו קשורות בפגימות שבהן הכיר קצין התגמולים ומכאן הסכסוך.

להלן פסק דין בנושא קצבה מביטוח לאומי וגם ממשרד הביטחון:

פסק דין

כללי:
1.     העורר שרת כלוחם ביחידת חילוץ של חיל האוויר 669, נפגע קשות ע"י חייל מילואים שירה לעברו צרור יריות בבסיס בביר גפגפא ברפידים. קליע חדר לעכוזו השמאלי, חצה את שלפוחית השתן, תוך שהוא גורם לפגיעה עצבית וכן בכלי דם וגורם לדימום-הוא פונה אל תל השומר לניתוח חירום. מסתבר כי הקליע שחדר לגופו, יצא דרך איבר המין (פינס) וגרם לעורר הפרעות קשות בתפקודו.

2.     לטענתו נאלץ להלחם 36 שנה על נכותו המלאה.

3.     העורר טוען לאימפוטנצה מלאה למרות זאת חברתו נישאה לו למרות פציעתו. לזוג נולדו ילדים בעזרת שאיבת זרע, הטיפולים עלו לבני הזוג הון תועפות. לאחר מכן נעשה טיפול של השתלת תותבת, אשר גורם לו לכאבים וזיהומים.
פגיעותיו הרבות, גרמו לנכויות בשיעור גבוה 98.87%, הועדה קבעה נכות זו בישיבה מיום 25.5.05.

4.     לאחר פציעתו החל העורר לסבול מסכרת ויתר לחץ דם ואף עבר ניתוח מעקפים. הוא הגיש תביעה בפני ק. התגמולים וביקש לראות בסכרת וביתר לחץ הדם פגימה מוסבת לפי תקנה 9, אולם ק. התגמולים דחה את תביעתו וקבע, כי אין קשר בין נכותו שהוכרה על ידו ובין מחלת הסכרת ויתר לחץ הדם וניתוח המעקפים. העורר לא אמר נואש ופנה אל ועדת עררים עליונה, אך זו דחתה את תביעתו בשנת 2003, כך שהחלטות הועדה הרפואית העליונה בעניין הסכרת ויתר לחץ הדם, הפכו לחלוטות וסופיות. חברי הועדה הרפואית העליונה, הפנו את העורר לטענתו למוסד לביטוח לאומי, לשם קבלת קיצבת נכות כללית. העורר אכן פנה אל המוסד לביטוח לאומי, אשר הודיעו כי: "ידוע למוסד שהעורר הגיש תביעה להכרת זכאות כנכה צה"ל, אך אם יסתבר כי נכות זו (שבפני המל"ל) נובעת מאותו מאורע שיזכה אותו בתגמול, תעמוד בפניו הברירה לבחור באחת משתי הגמלאות! המל"ל, הסתמך על סע' 323(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי.
הפציעה הצהלית העניקה לו זכויות לפי חוק הנכים, ואילו מחלת הסכרת ויתר לחץ הדם, העניקו לו זכויות עפ"י חוק הביטוח הלאומי. הפגימות לא נבעו מאירוע אחד ולכן לא נדרש העורר לבחור בין הזכויות לפי המל"ל, או לפי חוק הנכים. ולמעשה קיבל קיצבאות משני הגופים, נושא זה יוליד בסופו של דבר את המחלוקת עליה נדבר בהמשך.     

     המוסד לביטוח לאומי עדכן את ק. התגמולים בכך כי המל"ל הכיר בו כנכה בגין סכרת ויתר לחץ דם ושילם לעורר קיצבת נכות כללית לפי סעיף 202 (ב) 3 לחוק המל"ל, החל מיום 27.3.00 היום שהכיר בו כנכה, בגין הפגימות הנוספות, יתר לחץ דם וסכרת (הפגימות הללו לא הוכרו ע"י ק. התגמולים).

5.     ק. התגמולים ניכה מן הקיצבאות ששילם לעורר את כל התשלומים שקיבל מן המל"ל, בגין הנכויות שלא היו קשורות בפגימות שבהן הכיר ק. התגמולים ומכאן הסכסוך.
6.     העורר קובל על כך, כי ק. התגמולים "נטל לעצמו" את קיצבת מל"ל בגין נכותו הכללית, נכות שלא היתה קשורה כלל לנכותו המוכרת ע"י ק. התגמולים וזאת מפני שפרש לא כהלכה, את סעיף 7 (ג) לחוק הנכים שיצוטט להלן בהמשך הפרק היבט משפטי.

היבט משפטי:
7.     מהן הזכויות של חייל שהוכר כנכה עפ"י חוק הנכים תגמולים ושיקום, עקב מאורע מסויים אחד ואשר לאחר מכן סבל ממחלה חדשה שלדעתו היתה מוסבת בגלל הנכות המוכרת הראשונית, אך תביעתו החדשה נדחתה ע"י ק. התגמולים , וכתוצאה מכך בחר לפנות אל המל"ל בגין המחלה החדשה.
יודגש, שלדעתו של ק. התגמולים, היא לא נגרמה עקב השירות הצבאי - בדיוק כמו במקרה שלנו.
     
להלן הסעיפים הרלבנטיים לעניין הקיצבאות שישולמו לנכה:
8.     חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] קובע:
"5. תגמולים לנכים של 100%-10] [תיקון: תשכ"ח, תשל"ג]
נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.
6.תגמול למחוסר פרנסה [תיקון: תשכ"א, תשכ"ה(2), תשכ"ז, תשכ"ח, תשל"ג, תשל"ו, תשל"ט, תשמ"א, ק"ת תשס"א, תשס"ג]
(א) נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% והוא מחוסר פרנסה, ישולם לו, כל עוד הוא מחוסר פרנסה, תגמול חוסר פרנסה בשיעור המפורט בסעיף קטן (ג), במקום התגמולים לפי סעיף 5".

בהמשך מפרט סעיף 7 לחוק את הזכאויות השונות לנכים בדרגת נכות זו או אחרת - לסעיפים 7 (ב) 7 (ג), יש חשיבות רבה לפתרון המחלוקת בין הצדדים.

"7. תגמולים מיוחדים [7] [תיקון: תשכ"ה(2), תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ג, תשל"ו, תשל"ט, תשמ"א, תש"ן, ק"ת תשס"א, תשס"ג]
(א) נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% והוא נצרך ישולמו לו - במקום התגמולים האמורים בסעיפים 5 ו-145.4% - 6 מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ואם לנכה יש ילד - 161.6% מהדרגה הקובעת.
(א1) בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-60% והוא נצרך תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:
(1) לנכה שדרגת נכותו מ-60% עד 69% - תשולם תוספת של 5% מן התגמולים שהיו משתלמים לפי סעיף 5 אילו לא היה נצרך (להלן-התגמולים הרגילים);
(2) לנכה שדרגת נכותו מ-70% עד 79% - תשולם תוספת של 10% מן התגמולים הרגילים ;
(3) לנכה שדרגת נכותו מ-80% עד 89% - תשולם תוספת של 15% מן התגמולים הרגילים ;
(4) לנכה שדרגת נכותו היא מ-90% עד 100% - תשולם תוספת של 20% מן התגמולים הרגילים.
(5) לנכה שדרגת נכותו היא 100% מיוחדת שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות - תשולם תוספת של 40% מן התגמולים הרגילים.
(ב) נכה הזכאי לתגמולים לפי סעיף קטן (א) ויש לו הכנסה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה, ינוכה מתגמוליו חלק מהכנסתו העולה על מחצית הסכום שנקבע כהכנסתו כדי מחיה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ושאינו מסוגל להשתכר למחייתו, והוא זכאי לקצבה או תשלום כיוצא בזה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כל שהוא (להלן -הקצבה), אף אם הקצבה עולה על הסכום שנקבע כהכנסה כדי מחיה, ישולם לו התגמול לפי סעיפים קטנים (א) ו- (א1) בניכוי סכום הקצבה ובלבד שלא יפחת מהתגמול לפי סעיף 5".


9.     טוען ב"כ העורר כי:

  1.      העורר קיבל זכויות לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום, בגין האירוע שבו נורה ע"י חייל אחר בשנת 1970.
  2.      תביעתו לק. התגמולים, להכיר במחלות נוספות, סכרת, לב ולחץ דם, כפגימות מוסבות לפי תקנה 9, נדחו ע"י ק. התגמולים - והן הפכו לסופיות.
  3.      המחלות הנוספות, הוכרו ע"י המל"ל, אינן מחלות הקשורות בשירותו הצבאי, כך קבע ק. התגמולים!
  4.      ק. התגמולים משלם לעורר תגמולים, אך ורק בגין נכותו המוכרת הקשורה בשירות הצהלי, ולא בגין מחלותיו הנוספות.
  5.      הנכות המוכרת עקב השרות הצהלי והמחלות הנוספות, אינן עקב מאורע אחד. שתיהן באו לעולם בזמנים שונים.
  6.      לפיכך, הקיצבה מן המל"ל, איננה נכנסת לגדרו של סעיף 7 (ג) לחוק הנכים שמצוטט לעיל - ואין ק. התגמולים זכאי לנכות דבר מן הגמלאות שהעורר מקבל ממנו.


דיון:
10.     אכן במקרה שלפנינו, אין מדובר באותו מאורע, אשר מחייב בחירה בערוץ זה או אחר כאמור בסעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי, הפגיעה הצהלית לחודש ו"המחלות החדשות" לחוד ולכן זכאי העורר לתגמול, הן עפ"י הנכות הצהלית שהוכרה ע"י ק. התגמולים והן בעניין שונה לחלוטין, שאינו קשור בנכות הצהלית, לאמור, נושא יתר לחץ דם, לב וסכרת שהוכרו ע"י המל"ל.
     מקרה דומה, נדון בבית הדין האזורי לעבודה בעניין חרפוף נ' המל"ל תיק ביטוח לאומי חיפה 1685/00 ושם נקבע כי "החובה" לבחור בין שני מסלולי תביעה, ביטוח לאומי או חוק הנכים, אינו חל כאשר הפגימות אינן נובעות מאותו מאורע. ולכן, אדם שהוכר כנכה לפי חוק הביטוח הלאומי והזכאי לגימלה לפי חוק זה, רשאי לתבוע פיצוי גם לפי חוק אחר, אם הוא זכאי לכך, אך לא יגב הפיצויים גם לפי החוק האחר וקיצבה לפי החוק לביטוח לאומי.
     בנסיבות שאלנו מדובר בפגימות שאינן קשורות זו בזו כלל וכלל, ראה סעיף 36 לחוק מל"ל שצוטט להלן וראה ציטוט מפסק הדין ברע"א 7678/98 שיובא בהמשך:
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]
     "36. תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי חוק אחר [תיקון: תשכ"א, תשכ"ח, תשל"ט, תשנ"ט]
(א) חייל משוחרר או נכה הזכאי, בשל נכות שלקה בה, לתשלומים, לפי חוק זה, והוא זכאי, בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה:
     (1) הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתגמולים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר ותשלומים לפי חוק זה כאחד;
     (2) שולמו לו הענקה או תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה ובעד כל תשלום אחר שהיא עלולה להתחייב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לו פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים;
     (3) שולמו לו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה, פרט לזכותו לקבל את סמל הנכים".


סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע:
323. גמלאות בחירה [145]
"(א) (1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרקים ה', י"א או י"ג ולתגמול או למענק או להענקה לפי חוק הנכים, חוק משפחות חיילים, חוק תגמול לחייל, חוק המשטרה, חוק שירות בתי הסוהר או סעיפים 63ז ו-63ח לחוק שירות המדינה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
(2) תגמול המשולם לפי סעיף 20א(א) לחוק הנכים לא ייחשב בתגמול לענין סעיף קטן זה.
(ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי פרק י"ב, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
(ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרק ט' ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם;
(1) חוק הנכים;
(2) חוק המשטרה;
     (3) חוק שירות בתי הסוהר;
(4) סעיפים 63ז ו-63ח לחוק שירות המדינה;
(5) חוק נכי המלחמה בנאצים;
(6) חוק נכי רדיפות הנאצים;
(7) חוק נפגעי פעולות איבה;
(8) חוק תגמול לחייל.
ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה.רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
(ה) הבחירה לפי סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי פרק ט".

בענין זכות הבחירה שלא חלה על העורר נאמר:

רע"א 7678/98 - קצין התגמולים ואח' נ' גלעד דוקטורי ואח' . תק-על 2005(2), 3289 ,עמ' 3303.
     
"אשר לבחירת ערוץ הפיצוי הרצוי מבין החלופות השונות, חשוב לציין כי, אף שהנכה אמור להניח בבחירתו כי שיעור התגמול על פי חוק הנכים הינו גורם הנתון לשינויים, החוק מתיר לו, במצבים מסוימים לחזור על עקביו בבחירת החלופה בה נקט ולשנות את בחירתו לאחר זמן, בכפוף לקיום תנאים שונים. על פי סעיף 36 לחוק, נכה הזכאי לתשלומים גם על פי חוק הנכים וגם על פי חוק אחר, רשאי לנקוט בצעדים משפטיים כדי לזכות בתגמולים הן על פי חוק זה והן על פי החוק האחר, ובלבד שלא יגבה פעמיים (סעיף 36(א)(1) לחוק). אם שולמו לו תשלומים לפי חוק הנכים, זכאית המדינה להיות מפוצה ממי שחלה עליו החובה לשלם פיצויים על פי החוק האחר, כדי אותו סכום חיוב. עם זאת, כל עוד לא גבתה המדינה את המגיע לה כאמור, רשאי הנכה, בהסכמת קצין התגמולים, להחזיר למדינה את התשלומים וטובות ההנאה שקיבל על פי חוק זה, ומשעשה כן, יהיה זכאי לתבוע על פי החוק האחר (סעיף 36(א)(2) ו-(5) לחוק; ע"א 1162/96 וייס נ' מאק פד"י נג(2) 79; ע"א 507/79 ראונדנף (קורן) נ' חכים, פד"י לו(2) 757, 798-9). יוצא, אפוא, כי אם שונה שיעור התגמול הניתן לנכה על דרך הפחתתו לאחר שהוא בחר בערוץ התגמולים על פי חוק הנכים, יוכל, בכפוף לתנאים האמורים באותה הוראה, לחזור בו מבחירה זו ולבחור בערוץ הפיצוי החלופי. נכה שבידו ברירה לתבוע תגמולים על פי חוק הנכים או על פי חוק הביטוח הלאומי, צריך, אכן, לבחור באחד מערוצי תגמול אלה ולא נתונה לו זכות לשנות מאוחר יותר את הבחירה (סעיף 36א לחוק; ראה ע"א 3449/90 קצין תגמולים נ' מוחמד, פד"י מז(2) 84; רע"א 3323/98 זקן נ' קצין התגמולים, פד"י נז(5), 577; יעבץ, חוק הנכים, 1999, עמ' 263 ואילך). לעומת זאת, נכה שבידו ברירה לקבל תשלומים על פי חוק זה, או על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) תשט"ו 1955, ובחר בזכויות על פי חוק הנכים, רשאי, בהסכמת קצין התגמולים, לבטל את בחירתו ולתבוע את זכויותיו על פי החוק האחר, אם החזיר למדינה את התשלומים וטובות ההנאה שקיבל על פי חוק זה (סעיף 36ב לחוק). עולה, איפוא, כי, במצבים מסוימים, אף כי לא בכל מקרה, בחירת ערוץ פיצוי שנעשתה על ידי הנכה אינה סוף פסוק, והיא ניתנת לחזרה ולשינוי עם השתנות הנסיבות. עולה מכך, כי גם מבחינה זו, החשש לפגיעה ממשית באינטרס ההסתמכות של הנכה אינו כה משמעותי.
מעבר לכך, בהחלטת הנכה לבחור בערוץ פיצוי מבין חלופות אפשריות ישנו לעולם אלמנט של אי וודאות, ושלובים בכל חלופה גורמים שונים - מעבר לנתון בדבר דרגת הנכות - אשר התממשותם הלכה למעשה איננה ברורה ואיננה וודאית. כך, למשל, הבוחר במסלול פיצוי נזיקי יקבל בדרך כלל פיצוי חד פעמי אשר לא יושפע ממצב בריאותו העתידי של הזכאי. לעומת זאת, תגמולים עיתיים המשתלמים על פי חוק הנכים, מותאמים למצבו המשתנה של הנכה, העשוי להחמיר או להשתפר בחלוף השנים. מכאן, שלעולם טמון יסוד של אי וודאות בבחירת ערוץ הפיצוי ואי וודאות זו אינה מותנית כולה בתנודות אפשריות בדרגת הנכות. זכותו של הנכה לפחות בחלק מן המקרים לחזור בו מבחירתו הראשונית של ערוץ הפיצוי ולנקוט בחירה אחרת גם מאוחר יותר מקהה את הפגיעה האפשרית בו הנובעת מהחלה אקטיבית של שינוי נורמטיבי של דרגות נכות על נכה ותיק. מכל מקום, אי הוודאות הקיימת לגבי שינויים אפשריים". (סוף ציטוט).

המדובר בחוקים פיסקליים הנוגעים לנכים, פרשנות חוקים שכאלה נדונה בע"א 460/00 - ממן מסופי מטען וניטול נ' מנהל מכס ומע"מ . פ"ד נז(2), 461 ,עמ' 471-472 וכך נאמר:
"8. כלל הוא בפרשנותו של דבר חקיקה שעל השופט - כפרשן - לתור אחרי כוונת המחוקק ולתת לחוק את הפירוש העולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק ועם רוח החוק ומטרותיו (ראו, בין היתר, א' ברק "על השופט כפרשן" משפטים יב (תשמ "ב) 248; א' ברק "חקיקה שיפוטית" משפטים יג (תשמ"ג) 25; א' ברק "ההלכה השיפוטית והמציאות החברתית: הזיקה אל עקרונות היסוד" ספר זוסמן (תשמ"ד) 71). על הדרך לגלות את דעתו של המחוקק עמד כבוד השופט (כתוארו אז) י' זוסמן באומרו:
"- - - משאנו עומדים מול דבר המחוקק - - - חייבים אנו לעשות את הדרך ההפוכה. המחוקק פתח במחשבה או ברעיון וגמר בדיבור ואנו פותחים בדיבורו ומנסים משם לחזור על עקבותיו של המחוקק ולגלות את דעתו. זהו תפקידו של פרשן. דא עקא שאין אנו עוסקים במדע מדויק, שכן הדיבור המשמש למחוקק כלי או מכשיר להבעת דעתו אינו מכשיר מדויק כל צרכו, אלא לעיתים משתמע הוא לשתי פנים, ועלינו לבחור באותה משמעות המכוונת לדעת המחוקק" (ד"נ 3/62 שר הפנים נ' ג'מיל נג'יב מוסא, פ"ד טז
(1) 2474 ,2467.
לצורך הבחירה במשמעות המכוונת לדעתו של המחוקק יש ומותר לשופט "להתיר את מוסרותיהן של המלים הכתובות ולהגיע לחקר הכוונה האמיתית" (דבר?י, בע"א 453/80 בן נתן נ' נגבי, פ"ד לה(145 ,141 (2 שבו דובר, אמנם, בפרשנותו של הסכם). וכך אמרתי במקום אחר כי "מותר לשופט לתת ללשון החוק משמעות שאינה מתיישבת בהכרח עם הפירוש על דרך הפשט, אולם תוצאתה הגיונית, מונעת את האבסורד והיא מגשימה את מטרתו של החוק" (בש"פ 7323/98 מדינת ישראל נ' רג 'ואן, פ"ד נג(126 (4, 135-134. וראו גם א' ברק פרשנות במשפט (תשנ"ג, כרך שני פרשנות החקיקה) 282-281). ואכן, כאשר פשט לשונו של החוק מביא לתוצאה בלתי הגיונית, נוקט בית המשפט בדרך של פרשנות תכליתית, לאמור, באותה משמעות (משפטית) המגשימה את התכלית המונחת ביסוד הטקסט החקיקתי (שם, בעמ ' 85. על שורשיה של שיטת הפרשנות התכליתית הישראלית ודרכי קליטתה בישראל השוו נ' קידר "המהפכה הפרשנית: עלייתה של שיטת הפרשנות התכליתית בישראל" עיוני משפט כו (תשס"ג) 737 (להלן - "קידר")).
9. כך בפרשנות סתם דינים וכך בפרשנות דיני מיסים. אכן, בעבר יוחדו לחוקי המיסים כללי פרשנות מיוחדים: פירוש דווקני של הוראת החוק, שאין מוסיפים עליה ואין גורעים ממנה; וכי "זוכה מן הספק" נישום שמבקשים לחייבו בתשלום מס מכוח הוראה שפירושה מוטל בספק (ראו דברי השופט ד' בכור בע"א 421/78 פקיד השומה תל-אביב נ' חברת מ' מורצקי-רוזן מהנדסים יועצים בע"מ, פ"ד לג (456 ,454 (2; דברי מ"מ הנשיא ח' כהן בע"א 364/80 (בר"ע 41/80) מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, חיפה נ' פרוסקאואר ואח', פ"ד לד(581 ,579 (3). אולם, "גישה זו לפיה קיים כלל פרשני מיוחד לפרשנות חוקי מסים בהבדל מפרשנותם של חוקים אחרים, שוב אינה מקובלת בפסיקתו של בית-משפט זה - לא כאשר מדובר בהוראה המחייבת במס, ומכל שכן שלא בהוראה הבאה לפטור מחיוב במס - - - אף כאשר משמעות ההוראה או המונח, העומדים לדיון, אינה ברורה כל צורכה " (דברי השופט (כתוארו אז) מ' אלון בע"א 534/79 אפרת נ' מדינת ישראל - אגף המכס והבלו, פ"ד לה(735 ,729 (4. וראו גם דברי השופט י' כהן בד"נ 28/79 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים נ' וארון ואח', פ"ד לה(581 ,561 (1; דברי המשנה לנשיא ש' לוין בע"א 6357/99 פקיד שומה באר-שבע נ' יוסף שלם ואח', פ"ד נו(69 ,66 (4. על הגישות השונות בפרשנות חוקי המיסים ראו א' ויתקון "דרכי הפרשנות בתחום דיני המיסים" משפט ושיפוט: קובץ מאמרים ורשימות (א' ברק, מ' לנדוי וי' נאמן עורכים, תשמ"ח) 188). הגישה הפרשנית המקובלת היום בדיני מיסים תוארה כך:

"כמו כל חוק אחר, גם לעניין חוק מס נקודת המוצא היא לשון החוק, והשאלה היא, אם לאפשרויות השונות יש עיגון, ולו מינימאלי, בלשון ההוראה. מבין האפשרויות הלשוניות השונות יש לבחור אותה אפשרות, המגשימה את מטרתה של חקיקת המס. לעתים מטרת החקיקה היא הטלת מס, ולעתים מטרתה היא פטור ממס".


ובפסה"ד בעמ"נ (חיפה) 204/05 - כרמל אולפינים בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית חיפה . תק-מח 2005(3), 1310 ,עמ' 1313, נקבע לגבי פרשנות דיני מיסים כך:
"חוקי מס יש לפרש לפי תכליתם החקיקתית. אין לפרשם לטובת הנישום דווקא, או לטובת המדינה, כי אם בהתאם לתכלית החקיקתית. מקום בו ניתן ללמוד על תכלית החקיקה גם כאשר לשון החוק אינה ברורה, תוך פירוש החוק מכללא, כי אז יש להעדיף את הפירוש המשיג את תכליתו. ראה:
ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד השומה רחובות, פ"ד לט(2) 70, 75 - 77:
”גם לעניין חוק מס נקודת המוצא היא לשון החוק, והשאלה היא, אם לאפשרויות השונות יש עיגון, ולו מינימאלי, בלשון ההוראה. מבין האפשרויות הלשוניות השונות יש לבחור אותה אפשרות, המגשימה את מטרתה של חקיקת המס. לעתים מטרת החקיקה היא הטלת מס, ולעתים מטרתה היא פטור ממס. בזו כבזו על הפרשן ליתן אותו פירוש, המביא להגשמת תכלית החקיקה. אין עליו לפרש את החוק לטובת הנישום (ראה ע"א 39/61 (המשביר בע"מ ואח' נ' מנהל הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, פ"ד טו 1765, בעמ' 1769), כשם שאין עליו לפרשו לרעתו. טובתו של נישום אחד היא לעתים רעתו של נישום אחר. אין עליו לפרש את החוק באופן דווקני, כשם שאין עלי לפרשו באופן ליבראלי.
... אצלנו. בחוק מס, כמו בכל חוק אחר, אין להסתפק בלשון בלבד. יש לפרש את החוק לפי התכלית החקיקתית, ואותה יש להסיק בדרכים המקובלות והידועות. לעתים הדברים משתמעים במפורש ולעתים מכללא. לעתים הדברים בולטים, ולעתים יש ללמוד עליהם בין השיטין. אין לשכוח, כי אין לקיים מדינה מודרנית, ובעיקר מדינת סעד מודרנית, בלא מסים (ראה א' ויתקון, "בעיית הפרשנות בדיני מסים" משפטים ג (תשל"א-ל"ב) 11 ,10). מס אינו עונש. מס אינו פגע רע שיש לדכאו. מס הוא צורך חיוני שיש לקיימו (ראה I.RC. v.Brrill (1982) , at 880). על-כן, לעתים, יש ליתן ללשונו של חוק מס (.(.1982) 1 All E.R. 867 (Ch) ( I.R.C. v. Berrillמשמעות "רגילה". לעתים אין להימנע ממתן משמעות מיוחדת (ראה ע"א 282/73 (פקיד השומה, חיפה נ' אריסון, פ"ד כח(789 (1.)), אין משמעות לאמירה, כי ניתן להטיל חיוב במס רק כאשר הלשון ברורה. אכן, גם לשון לא ברורה יכול שתטיל מס, ובלבד שתתברר לאור פרשנותה..."
(ההדגשות הוספו. ר.ש.)

מסקנה:
11.     בסעיף 7 (ב) לחוק הנכים תגמולים ושיקום שצוטט לעיל נאמר שנכה שיש לו תגמולים לפי סעיף קטן 7 (א) ויש לו הכנסה מכל מקום אחר חוץ מתגמולים עפ"י חוק זה, ינוכה מתגמוליו חלק מהכנסתו.
     ואילו בסעיף 7 (ג) נאמר כי נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50%.....והוא זכאי לקיצבה או לתשלום..... לפי חוק אחר ישולם לו התגמול בניכוי סכום הקיצבה.....
     ק. התגמולים פעל עפ"י סעיף 7 (ג) משום שסבר כי הקיצבאות בגי הנכות הכללית, לפי חוק הביטוח הלאומי, הן לפי חוק אחר ולכן יש לנכותן מן התגמולים שמשולמים לעורר.

     ערים אנו לכך כי המחוקק ביקש למנוע מצב שבו אדם יזכה פעמיים בתגמולים וקיצבה מאוצר המדינה ולכן נקבע הכלל שבסעיף 7. אולם יחד עם זאת, אנו סבורים, כי המונח "חוק אחר" לפי סעיף 7 (ג) משמעותו לפי חוק אחר והנובע מאותו מאורע.

     לא יתכן שתשלל מאדם הזכות לקבל גמלה או קיצבה כשהסיבה לכך נובעת לא ממאורע אחד, כמו שבמקרה שבפנינו.
     לכן הערעור מתקבל. אין לנכות מן הקיצבה לפי חוק הנכים את הגמלה לפי חוק מל"ל

     אין צו בדבר הוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כאבי גב תחתון בצבא

  2. שייטת 13 - פציעה בגב

  3. כאבי גב כרוניים בצבא

  4. הטבות לפנים משורת הדין

  5. תביעות נגד משרד הביטחון

  6. הפרת הבטחה של משרד הביטחון

  7. פיטורי עובד במשרד הביטחון

  8. ועדת התעסוקה במשרד הביטחון

  9. התנהגות רעה חמורה - סעיף 9

  10. עורכי דין מול משרד הביטחון

  11. ביטול חוזה עם משרד הביטחון

  12. פגיעה בגב עקב שירות בשב''ס

  13. זכויות רופאים משרד הביטחון

  14. עורך דין לתביעות משרד הביטחון

  15. קצבה מביטוח לאומי וגם ממשרד הביטחון

  16. זכאות לטיפול רפואי על חשבון משרד הביטחון

  17. צו חופש המידע (יחידות במשרד הבטחון שהחוק לא יחול עליהן), התשנ"ט-1999

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון