פגיעה בשם הטוב בגין מכתב התראה

להלן פסק דין בנושא טענה לפגיעה בשם הטוב בגין מכתב התראה:

פסק דין

     מבוא
1.     השאלה המרכזית העומדת להכרעה בתיק זה הינה מהו היקף ההגנה בפני תביעות לשון הרע לה זכאי ראש רשות מקומית כאשר הוא מעלה במסגרת תפקידו טענות כנגד בעלי עסקים הפועלים בשטח הרשות המקומית, כגון במקרה של הוצאת התראה על נהול עסק ללא רשיון.

2.     התובע הגיש כנגד הנתבע שכיהן כראש המועצה המקומית אעבלין בתקופה הרלוונטית, תביעה בעילה של לשון הרע ובה ביקש התובע לפסוק לזכותו פיצוי בסכום של 100,000 ש"ח בגין פגיעה בשמו הטוב שפגע בו לכאורה הנתבע. (במאמר מוסגר יצויין כי התביעה במקורה הוגשה כנגד יוסף חאג' ולאחר שהודיע התובע כי טעה באשר לשמו של הנתבע תוקנה התביעה).

3.     העילה לתביעה מבוססת על שלושה מכתבים ששלח הנתבע לתובע ולמכותבים נוספים בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2001 (נספחים ו', ט' ו-י' לתביעה). אין מחלוקת כי המכתבים נשלחו על ידי הנתבע על נייר מכתבים של המועצה המקומית והם נחתמו ע"י הנתבע כ"יו"ר מ.מ. אעבלין".

4.     הנתבע בהגנתו לא כפר בעצם כתיבת המכתבים ומשלוחם אלא טען כי פעל במסגרת תפקידו ועל פי סמכות כדין, הנתבע הוסיף כי תוכן המכתבים אמת.

5.     במהלך העדויות העידו התובע והנתבע וכן העיד מטעם הנתבע מר ח'ורי עאמר מנהל מחלקת התברואה במועצה המקומית אעבלין. לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.

6.     אציין כבר עתה כי ב"כ התובע בחר לצרף לסיכומיו שני פסקי דין לא על מנת להצביע על הלכה משפטית מסוימת אלא מתוך כוונה להסתמך על תוכנם העובדתי, דרך זו אינה אפשרית על פי דיני הראיות. שלב הסיכומים הוא שלב של סיכום הקיים בתיק ולא שלב של הוספת מידע עובדתי או נתונים שלא הוצגו ע"י עדים ואשר לא עמדו במבחן החקירה הנגדית ולכן לא אתייחס לתוכן הנספחים שצורפו לסיכומי התובע.

העובדות שאינן במחלוקת
7.     התובע הינו הבעלים של משק חזירים הנמצא בתחום המועצה המקומית אעבלין.
8.     הנתבע כיהן כראש המועצה המקומית אעבלין בתקופה הרלונטית.
9.     ביום 26.8.01 שלח הנתבע אל התובע ואשתו מכתב "התראה לפני נקיטת הליכים", העתק המכתב נשלח ל-5 מכותבים שונים במשרד לאיכות הסביבה, (נספח ו' לת/1).
10.     ביום 11.9.01 נשלח לתובע מכתב התראה מטעם מנהל המחוז של המשרד לאיכות הסביבה, (נספח ז' לת/1).
11.     ביום 11.9.01 השיב התובע באמצעות בא כוחו, למכתב הראשון ששלח אליו הנתבע (נספח ח' לת/1).
12.     ביום 16.9.01 שלח הנתבע מכתב נוסף אל התובע בקשר למשק החזירים ומצבו התברואתי, (נספח ט' לת/1).
13.     ביום 23.9.01 שלח הנתבע מכתב תשובה למכתבו של התובע מיום 11.9.01, (ר' נספח י' לת/1).
14.     ביום 14.11.01 הוגשה התביעה.
15.     שלושת המכתבים בגינם הוגשה התביעה (נספחים ו', ט', ו-י') נכתבו ע"י הנתבע על נייר מכתבים של המועצה המקומית אעבלין ונחתמו על ידו בתואר יו"ר מ.מ. אעבלין.
16.     המכתבים נשלחו אל התובע ואל אשתו, אל 5 מכותבים שונים במשרד לאיכות הסביבה ואל מר ח'ורי מנהל מחלקת התברואה במועצה המקומית אעבלין.

השאלות הטעונות הכרעה
17.     מאחר ואין מחלוקת לעצם כתיבת המכתבים ומשלוחם למכותבים שונים יש לבחון בראש ובראשונה האם תוכן המכתבים מהווה לשון הרע כהגדרתה בחוק.

18.     במידה וייקבע כי מדובר בלשון הרע יש לבחון את טענות ההגנה שמעורר הנתבע:
-האם מדובר בפרסום מותר, פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין (סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, להלן-"החוק").
-האם עומדת לנתבע טענת "אמת דיברתי" (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע).
-האם עומדת לנתבע הגנת פרסום בתום לב (סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע- על סעיפי המשנה השונים).

במידה ותקבע אחריות יש לבחון מהו הפיצוי לו זכאי התובע, אזכיר כי התובע תובע פיצוי בהתאם לחוק, פיצוי ללא הוכחת נזק (עבור כל אחד משלושת המכתבים).

דיון
19.     אקדים ואומר כי בסיכומי הצדדים כמו גם במהלך העדויות פרשו הצדדים ומתחו את היריעה הרבה מעבר לנדרש, החל מתחילת שנת 94 ועד לימים אלו. בכוונתי להתייחס אך ורק לנתונים הרלוונטים שהיו נכון לחודשים אוגוסט-ספטמבר 2001 מועד משלוח המכתבים נשוא המחלוקת.
האם תוכן המכתבים מהווה לשון הרע?
20.     עיון בשלושת המכתבים נשוא המחלוקת מראה כי הנתבע מיחס לתובע במכתבים, התנהגות שיש בה כדי לגרום מפגע תברואתי מסוכן, נזק בלתי הפיך לאיכות הסביבה ופעולה בניגוד לחוק נהול עסק ללא רשיון. את המכתבים יש לראות ברצף אחד שכן המכתב השני נכתב בהמשך למכתב הראשון והמכתב השלישי נכתב בעקבות תגובת התובע למכתב הראשון.

21.     כזכור המבחן לתוכנו של הפרסום הינו מבחן אובייקטיבי בהתאם לאמות המידה של האדם הסביר. כאשר מיוחסת לאדם פעולה בניגוד לחוק, פעולה הפוגעת באיכות הסביבה או פעולה היוצרת מפגע תברואתי הרי שלעיני הקורא האובייקטיבי מוצגת במכתבים התנהגות שעלולה לפגוע, לבזות ולהשפיל את התובע ולכן יש לראות במכתבים, מכתבים הכוללים לשון הרע.

22.     העובדה כי המכתבים נשלחו למשרד לאיכות הסביבה וכי אנשיו מורגלים בסוג זה של תלונות (ר' סעיף 40 לסיכומי הנתבע) אינה מעקרת את תוכנם הפוגע והמשפיל של המכתבים. השאלה אינה כיצד היה מתרשם אדם מסויים מהמכתב אלא האדם הסביר. במדינת ישראל כל הפוגע באיכות הסביבה או הפועל בניגוד לחוק ראוי לגנאי ומי שמיוחסת לו התנהגות שכזו הרי שמיוחסת לו התנהגות המנוגדת לנורמות החברתיות הראויות והוא עלול להיות מושפל, מבוזה ולהפגע במשרתו בעקבות אותו פרסום.

הזכות לשם טוב אל מול חופש הביטוי שיש לאיש ציבור הפועל במסגרת תפקידו.
23.     בטרם אתייחס ספציפית לטענות ההגנה שמעורר הנתבע חשוב לזכור מהן הזכויות העומדות ומתנצחות זו מול זו במקרה שבפנינו. זכותו של התובע לשם טוב מצד אחד אל מול חופש הביטוי שיש להקנות לראש מועצה שמתבטא במסגרת תפקידו מצד שני.

24.     חופש הביטוי הינו מושג כולל למארג זכויות שלם רב ענפים. כבר בבג"ץ 6126/94 גיורא סנש ואח' נ' יו"ר רשות השידור תק-על 99(2), 806, עמ' 826, תאר כב' הש' חשין את חופש הביטוי כפדרצית זכויות שאין לראותן כמקשה אחת או כדבריו: "מושג חופש הביטוי (וכמוהו חירות היצירה) אין הוא מעשה-מיקשה; מעין פדרציה הוא, פדרציה של זכויות ואינטרסים. יש כרוניקה ויש נאום, יש מאמר פרשנות ויש סיפורת ושירה, יש ביקורת השלטון ויש פירסומת מסחרית, יש תהלוכה ויש הפגנה, יש מחזה ויש סרט. כל אחת מדרכי התבטאות אלו משקפת אינטרס מסויים, ולא הרי אינטרס אחד כהרי אינטרס אחר...שומה עלינו להעמיק חקור עד-השורש, לנסות ולעשות כמיטבנו כדי לעמוד על טיבו של האינטרס המבקש הגנה, על תוכה ועל תוכנה המהותי של הזכות המוצגת לפני בית -המשפט".

25.     עיון בכל שלושת המכתבים נשוא התביעה מראה כי מדובר בהתבטאות של ראש מועצה מקומית הפועל במסגרת תפקידו הציבורי וכי המוטיב המרכזי שחוזר במכתבים היא התראה לפני נקיטת הליכים בהתאם לחוק שכן לפי האמור במכתבים התובע מנהל עסקו ללא רשיון ותוך גרימת מפגעים תברואתיים. בנסיבות אלו ובטרם תערך בחינה אופקית של שתי הזכויות הניצבות זו מול זו, חשוב לזכור כי במיקום האנכי של זכות הנתבע מדובר בביטוי של ראש מועצה במסגרת תפקידו והתבטאות שכזו צריכה לקבל מעמד בכיר בחלק העליון של פדרצית הזכויות המכונה "חופש ביטוי".

26.     בפסק דין שניתן לאחרונה -ע"א 9462/04 בן ציון מורדוב נ' ידיעות אחרונות בע"מ ואח' תק-על2005(4), 3500 התייחס כב' השופט ריבלין לאיזון הראוי ולמעמד הזכויות וקבע: "כמו תמיד, גם הפעם אין הדיון בחוק איסור לשון הרע יכול להיעשות בלא שימת לב לערכי היסוד העומדים בבסיסו של החוק, לאמור - הזכות לשם טוב, מזה, וחופש ביטוי, מזה .... חירות הביטוי היא "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה - זכות יסוד שהיא גם עקרון-על בכל משטר דמוקרטי...על פי התפיסה המקובלת אצלנו, חופש הביטוי משתרע על כל ביטוי, יהא תוכנו אשר יהא (בג"צ 806/88 Universal City Studios, Inc.נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מג(2) 22, 33; בג"צ 5432/03 ש.י.ן - לשויון ייצוג נשים נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, תק-על 2003(2) 4570). גם ביטוי שיש בו לשון הרע חוסה תחת כנפי זכות היסוד לחופש הביטוי (פרשת הרציקוביץ' הנ"ל, בעמ' 566)...הנה כי כן, חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל. הזרוע המילולית המשתלחת כואבת, לעיתים, לא פחות מן הזרוע הפיזית, וכשם שהחירות להניף את האחרונה מוגבלת על-ידי קצה אפו של הזולת, כך גם החופש לשגר את הראשונה מתוחם על-ידי כבודו של האחר. עם זאת, מרחב התיחום אינו זהה. קצה האף הוא גבול נוקשה, ולעומתו, כבוד האדם הוא גבול גמיש, הכורך בחובו איזונים עדינים. על כן, המניף ידו - לא יינקה, אך האומר את אשר על ליבו, אפילו ליבו גס - לא במהרה ייענש. ...במסגרת פרשנות ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ויישומן בכל מקרה לגופו, עשויה מלאכת האיזון השיפוטית להיות מושפעת, בין היתר, מן השאלות הבאות: עד כמה עוסק הפרסום בדמות ציבורית ובקשר לנושא המעורר עניין ציבורי, מהי התועלת שבפרסום, עד כמה הפרסום ברבים תוך פגיעה בשמו הטוב של הנפגע היו רלוונטיים ונחוצים להשגת התועלת הציבורית, והאם התועלת שבפרסום גוברת על הנזק הצפוי לשמו הטוב של הנפגע...".

27.     על הפרק מבחינתנו כבודו של התובע וזכותו לשם טוב מול זכותו של ראש מועצה להתריע על מפגע ופעילות בלתי חוקית המתרחשת בשטח המועצה שבאחריותו ולאור מעמדן הנורמטיבי הגבוה של שתי הזכויות יש לבחון הגנתו של הנתבע כפי שיפורט להלן.

האם עומדת לנתבע הגנה מהגנות חוק איסור לשון הרע?
28.     את ההגנות העומדות על פי החוק לזכות מי שמפרסם לכאורה פרסום משמיץ ניתן לחלק ל-3 סוגים:
-פרסומים מותרים המקנים למפרסם הגנה מוחלטת (סעיף 13 לחוק).
-פרסום החוסה תחת הגנת אמת דברתי הדורשת התקיימות רכיב של "עניין ציבורי" (סעיף 14 לחוק).
-פרסום שההגנה עליו מותנית בתום ליבו של המפרסם (סעיף 15).

האם המכתבים מהווים פרסום מותר -על פי סעיף 13(9) לחוק.
29.     אם תארתי בתחילה את הזכויות העומדות זו מול זה ואת האיזון שיש לעשות בינהן, הרי שבמקרים מיוחדים בחר המחוקק להכריע ולקבוע מתי תכריע את הכף הזכות האחת ללא צורך באיזון נוסף. במקרים אלו ניתן לחופש הביטוי מעמד בכיר הגובר תמיד על הזכות לשם טוב ולמפרסם הפרסום ניתנת באותם מקרים הגנה מוחלטת. באופן טבעי מדובר באמירות של גורמי היסוד של שלטון החוק והדמוקרטיה כגון: חברי כנסת, שרי ממשלה, שופטים, מבקר המדינה ומי שפועל במסגרת חובתו על פי דין.

30.     במקרה שלפנינו טוען הנתבע להגנה לפי סעיף 13(9) לחוק המקנה הגנה מוחלטת ל"פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור". חשוב לראות כי בניגוד להגנות האחרות הקבועות בחוק, לגבי פרסום לגביו חלות הגנות סעיף 13 לחוק לא נדרש כי הפרסום יהיה אמת, שהפרסום ייעשה בתום לב או שיהיה ענין צבורי בפרסומו. בניגוד לדרך האיזון הרגילה בין הזכות לשם טוב למול חופש הביטוי, בחינת הגנת סעיף 13 לחוק הינה בעיקרה בדיקת זהות אומר הדברים ולא בדיקת תוכן דבריו או נסיבות אמירתם.

31.     על פי המכתבים נשוא המחלוקת ניתן לראות כי הם נכתבו ע"י הנתבע בתוקף תפקידו כראש המועצה המקומית.

32.     חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 מקנה לראש הרשות המקומית סמכויות שונות. לפי סעיף 5(א) לחוק רישוי עסקים מקבל ראש הרשות המקומית מעמד של "רשות הרישוי לעסק טעון רישוי". בסעיף 14(א) לחוק רישוי עסקים נקבע כי נהול עסק ללא רישיון מהווה עבירה פלילית, בין השאר לאחר שראש הרשות המקומית שלח התראה על כך לבעל העסק. בחוק רישוי עסקים מוקנות לראש הרשות המקומית סמכויות להתנות הרשיון בתנאים (סעיף 7(א)) ובכלל זה להכנס למקום העסק לבדוק אם מקיימים בו את הוראות החוק (סעיף 28).

33.     לאור האמור לעיל, כאשר ראש רשות מקומית פועל במסגרת סמכויות על פי חוק רישוי עסקים ושולח למשל מכתב התראה לפני נקיטת הליכים (נספח ו' לת/1) או שב ודורש מהתובע לנהל עסקו רק לאחר קבלת רשיון ולאחר קיום התנאים הקבועים בחוק (נספחים ט' ו-י' לת/1), הרי שהוא פועל במסגרת סמכויותיו וחובותיו על פי הדין כפי שנקבע בחוק רשוי עסקים ומכאן שעומדת לו הגנה מוחלטת על פי סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע.

34.     הכרעת המחלוקת באופן בולט במקרה זה לטובת ראש המועצה המקומית, מבלי לבחון אמיתות הדברים ואפילו מבלי לבחון את תום ליבו הינה הדרך המגשימה את התכלית הראויה של חוק איסור לשון הרע ואת האיזון הנכון של הזכויות העומדות על המאזנים. בתחום הרשות המקומית חובה על ראש הרשות לפעול ללא מורא ולדאוג לקיום הוראות החוק באשר לאיכות הסביבה ובריאות התושבים ובולטת חובתו לעשות כן כאשר מדובר בעסק כמו עסקו של התובע- משק לגידול חזירים שיש בו פוטנציאל גדול לקיום מפגעים סביבתים ותברואתים (ר' נספח ב' לנ/3).

35.     כבילת ידיו (ונצירת לשונו) של בעל הסמכות למתן רשיונות עסק והגבלתו בעת הוצאת התראה על פי החוק מחשש שמא יפגע שמו הטוב של בעל העסק, כמוה כעיקור מתוכן של סמכותיו ומתן עידוד לפורעי חוק.

36.     בנסיבות אלו מתייתר הצורך לבדוק מניעיו של ראש הרשות המקומית וחזקה על ציבור בוחריו כי יביעו עמדתם ביום פקודה לו יסתבר כי מדובר באיש ציבור שאינו מממש חובותיו וסמכותיו כראוי.

ואדגיש שתי נקודות העולות מהעדויות והתומכות בגרסת הנתבע:
37.     הראשונה- לו היה מכתבו של הנתבע חסר כל בסיס, לא היתה כל מניעה מצידו של התובע להציג לאלתר את רשיון העסק ולתמוך טענותיו בראיות לפיהן הוא מנהל את עסקו כחוק וללא כל מפגע סביבתי. אלא שאין מחלוקת כי התובע פעל בניגוד לחוק וללא רשיון עסק והרי גם חוות הדעת ת/2 עליה מסתמך התובע- אשר נערכה יותר מ-4 שנים לאחר משלוח המכתבים מעידה כי עדיין העסק מתנהל ללא רשיון ועל מנת לקבל רשיון נדרש התובע גם בחודש 12/05 לקיים תנאים שונים שטרם קוימו, (ר' סעיף 5 למסקנות ת/2). גם התובע בחקירתו הנגדית אישר זאת (ר' עמ' 9) או כדבריו:
"ש.     האם מילאת את כל התנאים שהציבה מדינת ישראל כדי לקבל רישיון עסק?
ת.     אני משתדל למלא את כל התנאים 90 אחוז מילאתי".
ככל שמדובר ברישיון על פי חוק מי שממלא רק 90% מתנאיו, הריהו מבצע עבירה על החוק ב-100% ובטרם יבוא בתביעות ובתלונות כנגד ראש הרשות הדורשת פעולה כדין מן הראוי היה כי יקיים את כל תנאי החוק ולא רק חלק מהם.

38.     והשניה-ההתראות שהתריע התובע קבלו גיבוי ותמיכה מהמשרד לאיכות הסביבה. במועד הרלונטי למשלוח המכתבים, נשלח לתובע מכתב ממנהל מחוז הצפון של המשרד לאיכות הסביבה ובו התראה דומה על נהול עסק ללא רשיון לרבות אזכור הטענה כי מדובר בעבירה פלילית, (נספח ז' לתצהיר התובע ת/1). התובע לא טוען כי תוכן המכתב נספח ז' אינו נכון, כי יש בו להוות פגיעה בשמו הטוב, הוא לא תבע את כותב המכתב ואפילו לא הציג תגובה ששלח התובע לאותו כותב- באם נשלחה.

39.     לאור כל האמור לעיל דין התביעה להדחות, הנתבע פעל במסגרת סמכותו כדין וחובתו היתה להתריע בפני התובע על נהול עסקו שלא כדין וללא היתר.

40.     בטרם סיום אבהיר כי לא מצאתי כל פגם לגבי תום ליבו של הנתבע, נוסח המכתבים אינו חורג מהסביר. תוכנם מתייחס ענינית לטענות עובדתיות שהיה מקום להזכירם כנגד מי שמנהל עסקו שלא כדין ולאחר שהורשע בעבר בגין אותה עבירה (נספח ה' לת/1). מתוכן המכתבים (שנשלחו בתוך תקופת זמן קצרה) ניתן להבין כי הנתבע שלח את שני המכתבים הראשונים ברצף ובעת כתיבת מכתבו השני (נספח ט'), הוא טרם ידע על מכתב תשובתו של התובע. עובדה זו נלמדת גם מתוכן מכתבו השלישי של הנתבע. משמצא עצמו הנתבע מותקף ומאוים אישית במכתבו של ב"כ התובע (נספח ח'), זכותו היתה להגיב כפי שהגיב כמתואר במכתבו האחרון (נספח י') ואין בתוכנו כל חריגה מנוסח סביר בנסיבות אלו.

41.     עוד יצויין כי על פי העדויות הסתבר כי הנתבע פעל גם כנגד מגדלי חזירים אחרים (ר' נספח 13 לת/2, עדות התובע בעמ' 6 ועדות הנתבע בעמ' 13) וגם עובדה זו מצביעה על תום לב.

42.     חשוב לזכור כי ראש רשות מקומית אינו חייב לבקר אישית בכל מקום עסק בטרם מוצאת התראה לגביו, הוא רשאי להסתמך על חוות דעת ומימצאים שמוצגים לו ע"י אנשי הרשות המקומית ובמקרה זה נמסר לו מידע ע"י מר ח’ורי מנהל מחלקת התברואה שהיה גם מכותב בכל שלושת המכתבים וכן הוצגו בפניו צילומים. אמנם הצלומים עצמם לא הוצגו כראיה, אך הנני מאמין לנתבע כי הוצגו בפניו צילומים והוא דאג להזכיר עובדה זו כבר בעת כתיבת המכתבים (ר' תוכן נספחים ט' י').
43.     עוד אציין כי איני רואה כל פגם במשלוח המכתב למכותבים השונים, המכותבים אנשי המשרד לאיכות הסביבה הינם מכותבים ראויים, (ר' למשל המכותבים אליהם נשלח מכתבו של מנהל המחוז -נספח ז' לת/1 והמכותבים אליהם שלח ב"כ התובע את מכתביו).

44.     בטרם סיום אבהיר כי עדות של מר ח’ורי לא היתה משכנעת והיא היתה בולטת במגמתיותה כנגד התובע. דרך התנהגותו ומניעיו של מר ח’ורי לא ברורים לי. תמוה בעיני מדוע מר ח’ורי לא נתן תצהיר בקשר לתביעה שבפניי, מדוע הוא הגיע לעדותו ללא המסמכים המצביעים על תוכן ביקוריו במקום, מדוע הוא לא הציג התמונות שצולמו בעת ביקורו במקום ולו היה קו ההגנה מבוסס או תלוי בעדותו של מר ח'ורי, לא הייתי קובע מימצאים על פיה, אלא כפי שהראיתי לעיל הנתבע זכאי להגנה מוחלטת במקרה זה במצוות המחוקק.

סיכום
45.     אשר על כן הנני מורה על דחיית התביעה.

46.     הנני מחיב התובע לשלם לנתבע שכר טרחת עו"ד בשיעור של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגיעה בחוט תיל

  2. פגיעה בגן לאומי

  3. פגיעה שורשית c7

  4. הפקרה אחרי פגיעה

  5. פגיעת ראש בעבודה

  6. הפקרה לאחר פגיעה

  7. פגיעה ברכב ברוורס

  8. פגיעה ברגשות דתיים

  9. הסיבות לפגיעה עצבית

  10. פגיעה בכבוד בית המשפט

  11. פגיעת רכב נגרר ברכב אחר

  12. פגיעה ברגשות תושבי המדינה

  13. פגיעה בשם הטוב של איש ציבור

  14. פגיעה בראש ע''י מחסום חניון

  15. פגיעה שורשית קשה בגובה S1-S2

  16. פגיעה בשם הטוב בגין מכתב התראה

  17. פגיעה מרכב חולף בעת יציאה מרכב

  18. פגיעה רטרואקטיבית בזכויות נכסיות

  19. פגיעה בדלת קדמית בזמן סיבוב פרסה

  20. פגיעה ברכב חונה שפתח את הדלת כדי לצאת

  21. תביעה כספית נזיקית בגין פגיעה בעמוד חשמל

  22. שימוש בשולפן ריק מלקחיים - פגיעה ביולדת

  23. טענת התובע לפגיעה בשמו הטוב בישיבת ועד ההורים

  24. טען כי יש להורות על החייאת ההליך נוכח הפגיעה שתגרם לו

  25. תביעות שהגיש התובע להכיר בפגיעתו באברים שונים, כתוצאה מעבודתו כרצף

  26. תביעה להכיר בפגיעה בעבודה וכן בתנאי העבודה, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון