פגיעה בעץ בנסיעה בכביש

האם הנזק שנגרם למשאית נובע ממחדלה של העירייה, שלא דאגה לגזום העץ כך שלא יבלוט אל שטח הכביש ?

להלן פסק דין בנושא פגיעה בעץ בנסיעה בכביש:

פסק דין

התביעה בפניי עניינה נזק שנגרם למשאית, במהלך נסיעתה ברח' גולדה מאיר בהרצלייה (להלן: "הרחוב"), מגזע עץ שבלט לכביש.

1.      התובעת היא בעליה של משאית מ.ר 15-285-63 (להלן: "המשאית").
     נתבעת 1 היא הרשות המוניציפאלית שבתחומיה ארעה התאונה (להלן: "העירייה").
     נתבעת 2 היא מבטחת העירייה בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' שמספרה :
     390839-17-3-104, המקנה כיסוי ביטוחי לעירייה בגין הנזק שנגרם לצד ג'.

2.      ביום 4.10.04 בשעה 17:25 לערך, כשהחל להחשיך בחוץ, נסעה המשאית במהירות של 30-40 קמ"ש לערך, ברחוב עם שדרת עצים בצידיו, שהינו דו סטרי בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.
     עת נסעה המשאית בסמוך לבית מספר 89 ברחוב, כשבכיוון הנגדי חלף על פניה אוטובוס, נפגעה המשאית מגזע עץ, שפגע בפינה עליונה קדמית של ארגז הקירור המורכב על המשאית.
     יום לאחר האירוע נגזם גזע העץ על ידי העירייה.
גדר המחלוקת:

1.      האם הנזק שנגרם למשאית נובע ממחדלה של העירייה, שלא דאגה לגזום העץ כך שלא יבלוט אל שטח הכביש ?

2.      בהנחה שהתשובה הראשונה חיובית, האם יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק עקיף שנגרם לה עקב השבתת המשאית (השכרת משאית חלופית) ?

להלן עיקר טענות הצדדים:

טענות התובעת:

1.      לטענת התובעת, המשאית נסעה בנתיבה, בצמוד לימין הנתיב, עקב אוטובוס שחלף על פניה בנתיב הנגדי, שאז נפגעה מגזע של העץ, המופיע בתמונות ת/1 (3 תמונות), שניטע בצמוד לשפת הכביש ובלט לשטח הכביש, החל מגובה של 2.5 מטרים.

2.      לטענתה, משלא דאגה העירייה, מבעוד מועד, לגזום את העץ כך שלא יבלוט לשטח הכביש, הרי שהתרשלה במניעת נזק לרכוש צד ג' על ידי חפץ המצוי במקרקעיה ובאחריותה , וכן התרשלה בעמידה בחובתה למנוע ולהסיר מכשולים בכביש, בשטחה המוניציפאלי, כאמור בסעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות").
     עוד מציינת התובעת, שבמועד כלשהו, לאחר התאונה וגיזומו של גזע העץ באופן חלקי יום לאחר התאונה, העירייה גזמה את העץ כולו, תוך השארת גדם בלבד, הוא הגדם המופיע בתמונה ת/2 , וזאת במטרה להעלים ראיות.

3.      עוד טוענת התובעת, שלאור האמור בכתב ההגנה, בתצהיר העדות הראשית ובתצהיר התשובות לשאלון של הנתבעות - במסגרתם נאמר מפורשות שעקב התאונה העץ נגזם תוך השארת גדם בלבד- הרי שטענת הנתבעות, במהלך דיון ההוכחות, שהעץ לא נגזם כולו תוך הותרת גדם, אלא נחתך ענף בלבד, מהווה שינוי חזית אסור, ועל כן אין להידרש לטענה זו ויש לקבוע שהעץ המופיע בתמונות ת/1 וגדם העץ המופיע בתמונה ת/2, הינן תמונות של העץ שהיה מעורב בתאונה.

4.      באשר לגובה הנזק, טוענת התובעת שעלות תיקון הנזק שנגרם למשאית הינה בסך של 45,537 ₪ , כאמור בחוות דעת השמאי, מר צבי דאובר (להלן: "השמאי") מיום 16.11.04 (להלן:"חוות הדעת").

5.      כן טוענת התובעת לנזק עקיף, שכן עקב התאונה והצורך בתיקון המשאית, הושבתה המשאית למשך 35 ימים. כתוצאה מכך נאלצה התובעת לשכור משאית חלופית למשך 35 ימים בעלות, 42,000 ₪, כאמור בחשבונית המס מיום 29.11.04 (להלן: "החשבונית").

טענות הנתבעות:

1.      לטענת הנתבעות, שעה שאוטובוס, שנסע בנתיב הנגדי, עמד לחלוף על פני המשאית, נהג המשאית עלה עם גלגלי המשאית על המדרכה וכתוצאה מכך נפגעה המשאית מגזע עץ, שאינו בולט לכביש. בהתאם טוענות הנתבעות שהתאונה ארעה באשמתו של נהג המשאית בלבד.
     לטענת הנתבעות, העץ המופיע בתמונה ת/2 ובת/1 (תמונה מס' 3) אינו העץ המעורב
     בתאונה, שכן העץ המעורב בתאונה, לטענתן, הינו עץ אחר בשדרה, שאינו בולט לכביש.

2.      עוד טוענות הנתבעות, שגם אם תמצא העירייה אחראית לנזק שנגרם למשאית, הרי שיש רשלנות תורמת מצד נהג המשאית, משהודה בתצהירו, שלא יכול היה להעריך האם העץ עלול לפגוע במשאית, אך בחר להמשיך בנסיעה ולא לעצור ולהמתין שהאוטובוס יחלוף על פניו, לפני שיחלוף על פני העץ.

3.      באשר לשאלת גובה הנזק, טוענות הנתבעות, שמשלא ידע השמאי בחקירתו הנגדית להצביע על המקום בו פגע העץ במשאית, הרי שלא ניתן להסתמך על חוות הדעת שהוכנה על ידו, בכדי לקבוע את גובה הנזק שנגרם למשאית באירוע.

4.      עוד טוענות הנתבעות, שבהנחה שנגרם לתובעת נזק בגין השבתת המשאית, עקב הצורך בהשכרת משאית חלופית, הרי שיש לפסוק לתובעת פיצוי בגובה עלות 12 ימי השכרת משאית חלופית בלבד, וזאת מהטעמים הבאים:

א.      על פי חוות הדעת שנערכה לאחר תיקון המשאית, לצורך תיקון המשאית היה על
          המשאית לשהות במוסך במשך 15 יום בלבד.

ב.      מתוך 15 ימים אלו ( 5.10.04 - 20.10.04 ) רק 12 ימים הם ימי עבודה בגינם זכאית התובעת לפיצוי.

דיון:

1.      על מנת להכריע במחלוקת שבין הצדדים שמעתי את העדים הבאים:

א.      מר יובל תגיניה, שנהג המשאית במועד האירוע (להלן: "נהג המשאית").

ב.      מר משה אוהב שלום, שצילם את תמונות ת/1 ו ת/2 , העובד כקצין בטיחות בתעבורה אצל התובעת (להלן: "מר אוהב שלום").

ג.      גב' גלית רוניס, מנהלת מחלקת גנים ונוף בעיריית הרצלייה במועד האירוע (להלן: "גב' רוניס").

ד.      מר שמעון דרורי, גוזם העץ יום לאחר האירוע, אשר שימש סגן מנהלת מחלקת גנים ונוף בעיריית הרצלייה (להלן: "מר דרורי").

     ה.      שמאי התובעת, מר צבי דאובר, עורך חוות הדעת.

ו.      עו"ד גבעוני, מנהל מחלקת תביעות רכב ורכוש באליהו חב' לביטוח בע"מ.

2.      בענייננו אין חולק כי העץ נשוא התביעה נמצא בשליטתה ובאחריותה של הנתבעת, עיריית הרצלייה, והיא אחראית על תחזוקתו. כחלק מחובותיה של העירייה עליה לטפח את העצים המצויים בתחומה, קל וחומר אלו המצויים בסמוך לנתיב תחבורה נוסע ועלולים להוות סכנה לעוברי הדרך (וכלי רכב בכלל זאת) - זאת גם מכוח סעיף 235 לפקודת העיריות ( ע"א 704/71 אגבריה נ' המאירי; ע"א 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' ח. כהן ואח' ; ראה גם ת.א (חיפה) 1108/01 יפומניאשיץ ורה נ' עיריית חיפה).

3.      ויצוין שמשאית מהסוג שבה עסקינן, מטבע הדברים, גבוהה מכלי רכב פרטיים, גם לה זכות נסיעה בכביש וגם ביחס אליה יש לשקול חובת זהירות ( ראה ת.א (ת"א) 114325/01 הדר חב' לביטוח בע"מ נ' עיריית ת"א , מפי כב' השופט בכר).

4.      נהג המשאית הצהיר:

" עת התקרבתי למול בית מס' 89, לפתע נסע מולי בנתיב הנסיעה הנגדי אוטובוס, כאשר רוחבו של האוטובוס הינו כרוחב נתיב נסיעתו שהיה צר ביותר".
( סעיף 4 לתצהירו).

נהג המשאית העיד בפני כדלקמן:

" ...האטתי, שברתי יותר לימין ונצמדתי יותר לימין...כשראיתי את האוטובוס בא, שמרתי על הימין, כלומר נסעתי בצד הימני של הנתיב...האטתי כדי ששנינו נוכל לעבור במקביל, כי גם האוטובוס רכב גדול וגם אני"
(עמ' 14 לפרוטוקול ש' 12 -23).

כן הצהיר נהג המשאית:

"…בשום שלב לא סטיתי ימינה, באופן שהרכב הנפגע עלה עם גלגליו על המדרכה ו/או שולי נתיב נסיעתי. לפתע פתאום שמעתי חבטה עזה, ולתדהמתי נוכחתי שעץ אשר היה נטוע בשולי נתיב נסיעתי, כאשר אחד מענפיו בולט לתוך הנתיב, פגע בפינה הימנית קידמית של הארגז המורכב על הרכב הנפגע וממוקם הקבינה...הענף בלט לתוך נתיב נסיעתי, החל מגובה של כ- 2.5 - 3 מטרים בשיפוע לתוך נתיב נסיעתי".
(ס' 6-8 לתצהירו).

     נהג המשאית גם העיד, שהמשאית נפגעה בארגז בצד ימין קדמי מעל הקבינה ( עמ' 14 ש'
8).

5.      עדות נהג המשאית נתמכת בתמונות ת/1 , משהעיד שהעץ שפגע במשאית הוא העץ המופיע בת/1 בתמונה מס' 3 (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 1-2, להלן: "התמונה"). בתמונה נראה בבירור שמגמת התפתחות העץ כולו, וכן גזע העץ שנגזם, הינה לכיוון הכביש בו נוסעים רכבים לרבות משאיות. בתמונה נראה העץ נטוע ממש על שפת הכביש, באופן שגרסת הנתבעות, על פיה עלתה המשאית עם גלגליה על המדרכה עובר לפגיעה בעץ, אינה אפשרית, שכן באם הייתה המשאית עולה על המדרכה הרי שהייתה נפגעת מהעץ בחזיתה ולא רק בחלקו העליון של הארגז.

6.      ויצוין שמר אוהב שלום שצילם את התמונה ושאר תמונות ת/1 ו ת/2, הצהיר בתצהירו כי ביום האירוע (4.10.04) הובא לידיעתו שנהג המשאית התנגש בעץ ברחוב גולדה מאיר בהרצלייה בסמוך לבית מס' 89. ביום הבוקר שלמחרת בשעה 11:00 לערך, הגיע למקום האירוע, הבחין בעץ הבולט לכביש, כאשר עליו סימני גיזום, וצילמו.
כן הצהיר שבמהלך חודש נובמבר 2004, כשעבר במקום האירוע, הבחין שהעץ נגדע מבסיסו וצילם את הגדם שנותר מהעץ (ת/2 , להלן: "תמונת הגדם").

7.      מר אוהב שלום גם העיד בפניי כדלקמן:

"לאחר התאונה המנכ"ל נסע לשם...למחר בבוקר נסעתי לרעננה. דיברתי בטלפון עם המנכ"ל והוא הסביר לי בדיוק איפה העץ. הוא אמר לי שיש סימן של המשאית על העץ...יש מספר עצים...הוא הסביר לי איפה העץ ומסר לי את מס' הבית ליד העץ ואמר לי שיש על העץ סימנים של צבע"
(עמ' 10 לפרוטוקול ש' 21-29).
וזאת כתמיכה בטענה שהעץ המופיע בתמונה הוא העץ שהיה מעורב באירוע.

8.      עדות נהג המשאית באשר למיקומו של המפגע גם מתיישבת עם חוות דעת השמאי, על פיה הפגיעה במשאית הינה בחלקו העליון של הארגז (עמ' 1 לחוות הדעת) ועם עדות השמאי, שהפנה בעדותו לתמונה מספר 4 שצורפה לחוות דעתו, על פיה הנזק נגרם עקב פגיעה בחלקו העליון של ארגז המשאית (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 24-26 ,עמ' 17 לפרוטוקול ש' 1-3).

9.      טענו הנתבעות בהסתמך על עדות גב' רוניס ועדות מר דרורי, שהעץ המופיע בתמונה כמו גם בתמונת הגדם, אינו העץ שהיה מעורב באירוע אלא עסקינן בעץ אחר באותה שדרת עצים (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 23-29, עמ' 22 לפרוטוקול ש' 2-10).

10.      אך הנתבעות לא הציגו צילום של העץ שלטענתן היה מעורב באירוע.
     
כשנשאל מר דרורי בעדותו מדוע לא צילם העץ שהמשאית התנגשה בו, ענה:
     "אני לא צלם".
     (עמ' 23 לפרוטוקול ש' 20-21).

כשנשאלה גב' רוניס האם ניתן היה לצלם העץ שלטענת הנתבעות היה מעורב בתאונה, ענתה :
     " אפשר גם עכשיו לצלם, לא צילמנו".
(עמ' 25 לפרוטוקול ש' 27).

11.      הלכה פסוקה היא:

"הימנעות מהבאת ראיה ...מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה הייתה פועלת לחובת הנמנע"
(י' קדמי, על הראיות, חלק שני (תל אביב), 1991, בעמוד 917; ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד אסעד קנג' אבו סאלח, פ"ד נ(1), 499 ,עמ' 510-511).

12.      מר דרורי העיד בפניי כדלקמן:

"אני טוען שהעץ שבו הייתה התאונה נמצא עץ אחד אחרי העץ הנראה בתמונה ת/2, שהוא העץ שאחרי הגדם שנראה בת/2 כשמתקדמים צפונה...אני הלכתי וראיתי את הגזע שהוא שבר,תלוי. לכן אני יודע...אף אחד לא לקח אותי, אלא נתנו לי כתובת של עץ שפגע ברכב".
(עמ' 22 לפרוטוקול ש' 7-23).

13.      אך עדות מר דרורי לא הייתה משכנעת משתי טעמים:
     ראשית, מר דרורי אישר שהעץ המופיע בתמונה מס' 2 בת/1 , הוא העץ שנגזם על ידו, כאשר עיון בתמונה מס' 2 של ת/1 אל מול התמונה (תמונה 3 ב - ת / 1), מעלה כי לא ניתן להצביע על שוני בין העצים המופיעים בתמונות אלו, דבר המוליך למסקנה כי ככול הנראה עסקינן באותו העץ.
     שנית, מר דרורי טען שהעץ המופיע בתמונה אינו הגדם המופיע בתמונת הגדם, שעה שעיון בתמונה ובתמונת הגדם מעלה כי עסקינן, ככול הנראה, באותו עץ, וזאת לאור ריחוקו מהבית הקרוב מכיוון צפון, ובייחוד לאור שביל העפר המצוי בשתי התמונות בסמוך לעץ/גדם, לכיוון צפון.

14.     גם עדות גב' רוניס לא הייתה משכנעת משבעדותה לא ידעה לומר מתי נכחה במקום האירוע :

"יצאתי, אבל אני לא זוכרת מתי...לא זוכרת אם הגעתי בערב או בבוקר"
     (עמ' 24 לפרוטוקול ש' 2-6).

15.      וכן משהעידה:

" אני לא הייתי שם ביום התאונה, שמעון (דרורי - ד.א.ג) היה ביום התאונה, והוא זה שצריך להגיד איזה עץ היה מעורב"
(עמ' 24 ש' 11-12).

16.      עולה אם כן שהנתבעות כשלו בהוכחת טענתן שהעץ המופיע בתמונה אינו העץ שהיה מעורב בתאונה אלא עץ אחר בשדרה, שאינו בולט לכביש.

17.      לאחר שקלול ואיזון של כלל חומר הראיות שהונח בפניי, משמצאתי את עדות נהג המשאית עדות אמינה, סדורה ורצופה ומתיישבת עם עדות מר אוהב שלום ותמונות ת/1 ות/2 וכן עם תמונות הנזק למשאית שצורפו לחוות דעת השמאי, כשמנגד עדותם של מר דרורי וגב' רוניס סתמיות, אינן נתמכות בראיות חיצוניות, גם לאור העובדה שהנתבעות בחרו שלא להמציא צילום של העץ שלטענתן היה מעורב בתאונה, מצאתי לקבוע שהתובעת עמדה בנטל להוכיח גרסתה על פיה, בזמן שחלף על פני המשאית, בכיוון הנגדי, אוטובוס, נצמדה המשאית לימין הנתיב, שאז נפגעה על ידי גזע עץ שבלט לכיוון הכביש בגובה ארגז המשאית.

18.      ויצוין שאין חולק כי באזור בו ארע האירוע, אין כל שילוט המתריע בפני הנהגים מסכנת העצים הנטועים על המדרכה בסמוך לכביש וענפיהם הפונים לכביש, העלולים להוות מכשול בפני משאיות וכלי רכב גבוהים, וזאת בדומה לשילוט שתולים על גבי גשרים.

19.      יחד עם זאת לאור דברי נהג המשאית בתצהירו (סעיף 10 לתצהיר) ועדותו (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 3 - 4) המביעים את אופן נהיגתו והתייחסותו למפגעים בדרך, ביניהם גזע העץ והאוטובוס החולף בכיוון הנגדי; מצאתי להשית רשלנות תורמת לאירוע התאונה, על כתפי נהג המשאית.

     בהתאם, מצאתי לחלק האחריות בגין האירוע באופן שנהג המשאית נושא ברשלנות תורמת בשיעור של 20% לאירוע התאונה והנתבעת נושאת באחריות בשיעור של 80% לאירוע התאונה.

הנזק:

הנזק הישיר

על פי חוות דעת השמאי גובה עלות תיקון המשאית הינו בסך של 45,537 ₪. השמאי גם נחקר על חוות דעתו לא נסתר.
הנתבעות לא הגישו חוות דעת נגדית מטעמן.
בנסיבות אלו לאור הראיות שבפניי, מצאתי לקבוע שגובה הנזק הישיר שנגרם לתובעת בגין תיקון המשאית הינו כאמור בחוות דעת השמאי, קרי סך של 45,537 ₪ .

הנזק העקיף

1.      טענה התובעת ששילמה בעבור השכרת משאית חלופית סך של 42,000 ₪ בגין 35 הימים בהם המשאית הייתה מושבתת.

2.      על פי עדות מר אוהב שלום, לתובעת היו במועד האירוע בין 15-20 משאיות ונטען כי כל המשאיות עובדות בתפוקה מלאה במהלך השבוע, למעט ביום ו' (עמ' לפרוטוקול ש' 5-8). אך התובעת לא הגישה את יומני העבודה של משאיות אלו, בתקופה שלאחר התאונה, על מנת להוכיח טענתה שהשבתת המשאית אילצה אותה לשכור משאית חלופית (לאור העובדה כי כל המשאיות עבדו בתפוקה מלאה).
הימנעות התובעת מהצגת יומני העבודה של המשאיות לתקופה הרלוונטית פועלת לרעתה. ויצוין שעדות מר אוהב שלום, עובד התובעת, מעצם היותה עדות בעל דין, אינה ראיה מספקת להוכחת עובדה זו.

3.      ויצוין, שעל פי חוות דעת השמאי נדרשו 15 יום בלבד לצורך תיקון המשאית, ואולם התובעת לא דאגה לתקן המשאית תוך 15 יום אלא כעבור 35 יום ממועד האירוע
(10.11.04).
עובדה זו מעלה החשד שמא השכרת המשאית אינה נובעת מהשבתת המשאית המעורבת באירוע, משלא מיהרה התובעת ותיקנה את המשאית מהר ככול הניתן, שעה שהיא טוענת
     שהייתה זקוקה למשאית לעבודות הובלה. התובעת גם לא נתנה הסבר ראוי לשאלה מדוע לא תוקנה המשאית תוך 15 יום בהתאם לאמור בחוות הדעת.
     לכל הפחות, פועלה של התובעת אינו עולה בקנה אחד עם חובתה לפעול להקטנת הנזק.

4.      בנסיבות אלו מצאתי לקבוע שלא הוכח הקשר הסיבתי שבין הצורך בהשבתת המשאית לצורך תיקונה לבין השכרת משאית חלופית, לפרק זמן של 35 ימים.

5.      אוסיף מעבר לנדרש, שהתובעת שילמה בעבור "ימי עבודה של משאית חלופית" סך של 42,000 ₪ , לחב' שי נגר שינוע מטענים בע"מ (להלן: "החברה" , נספח ד' לתצהירי התובעת). על פי הניסוח של השירות שניתן ושם החברה , לא ניתן לדעת האם החברה נתנה לתובעת שירותי הובלה או שמא הושכרה משאית מהחברה. קרי, לא ניתן לדעת האם הסך של 42,000 ₪, כולל בחובו את סך ההוצאות הקשורות בהפעלת משאית כגון שכרו של הנהג, דלק, ביטוחים וכיוב', הוצאות שהתובעת הייתה נדרשת להוציא ממילא ושבגינן אין היא זכאית לפיצוי מהנתבעות. כך גם לא ניתן לדעת האם הסך האמור כולל את שיעור הרווח של החברה עקב מתן שירותי הובלה לתובעת.

6.      כאומדנא דדיינא בלבד, מצאתי לקובע את הנזק בגין השבתת המשאית לצורך תיקונה, בסך כולל של 10,000 ₪.

סיכום:

1.     בסופו של יום התביעה מתקבלת.

2.     הנתבעות תשאנה ב 80% מהנזקים המפורטים להלן:
א.      סך של 45,537 ₪ - עלות תיקון המשאית.
ב.      סך של 2,165 ₪ - שכ"ט השמאי בגין הוצאת חוות הדעת.
ג.      סכום של 10,000 ₪ - נזק בגין השבתת המשאית.

3.     כן ישאו הנתבעות בשכר עדותם של עדי התובעת כמפורט להלן:
א.      שכר עדותו של מר אוהב שלום בסך של 250 ₪ .
ב.      שכר עדותו של מר יובל תגיניה בסך של 350 ₪
ג.      שכר עדותו של השמאי דאובר בסך של 650 ₪ בתוספת מע"מ.

איני פוסקת הוצאות התובעת בגין שכר עדותו של מר גבעוני משהנתבעות התנגדו לזימונו מלכתחילה בטענת העדר רלוונטיות עוד ביום 12.11.06 ומשעדות העד אכן לא תרמה בפועל להוכחת התביעה.

4.     כן ישאו הנתבעות באגרת המשפט כפי ששולמה ובשכ"ט עו"ד בשיעור של 15% בתוספת מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה לבור בכביש

  2. כתמי צבע על הכביש

  3. עתירה לסגירת כביש

  4. פגיעה במחסום כביש

  5. נפילה לתעלה בכביש

  6. בור בכביש בגלל גשם

  7. סיכון חיי אדם בכביש

  8. התנגשות במחסום בכביש

  9. תאונת דרכים בכביש 22

  10. הצעת חוק כביש מספר 45

  11. עורכי דין כביש 6

  12. אדמת מושע קרובה לכביש

  13. הצעת חוק כביש מספר 80

  14. נפילה במהלך חציית כביש

  15. הצעת חוק כבישים עוקפים

  16. החלקה על כתם שמן בכביש 1

  17. פגיעה בעץ בנסיעה בכביש

  18. תאונה בגלל אבן על הכביש

  19. נזק לרכב בגלל בור בכביש

  20. חסימת כבישים תל אביב מחאה

  21. סגירת כבישים בשבתות ובחגים

  22. תאונה בחזרה לכביש מהשוליים

  23. אחריות לנזקים עקב בור בכביש

  24. תאונה בכביש 4 תל אביב אשדוד

  25. נזקים לכביש עקב נסיעת טנקים

  26. תאונה בגלל כתם שמן על הכביש

  27. תאונת דרכים עם רכב מטאטא כביש

  28. תאונת דרכים בגלל עבודות בכביש

  29. תאונה עם רכב חונה בשולי הכביש

  30. תאונת דרכים בכביש תל אביב חיפה

  31. חסימת גישה לעסק עקב עבודות בכביש

  32. הדלקת אורות ברכב חונה בצידי הכביש

  33. השפעות שליליות של כביש חוצה ישראל

  34. צו כביש ארצי לישראל (החלת החוק על מקרקעין מסויימים), התשס"ח-2007

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון