סירוב הבנק לכבד צ'ק

האם סירוב הבנק לכבד צ'ק מהווה לשון הרע ?

התובע טוען שבסרבו לכבד את השיק בשל העדר כיסוי מספיק בחשבון, פרסם עליו הבנק לשון הרע; פגע בשמו הטוב ובכבודו האישי והמקצועי, ובזה ביצע כלפיו עוולה לפי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965.

להלן פסק דין בנושא סירוב הבנק לכבד צ'ק:

פסק דין

1. סירוב של הבנק הנתבע (להלן: "הבנק") לכבד שיק בסכום של 156,860 ₪ הוא שהתניע את ההליך כאן. השיק שבו מדובר, משוך על חשבונה של חברה בשם רובע השעון בע"מ (להלן: "רובע השעון"); חתום בחתימת ידו של התובע בצירוף חותמת החברה, והוא נמסר למשרד עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן (להלן: "משרד נאמן") לתשלום שכר טרחה עבור שירותים משפטיים שניתנו לתובע ולאביו בענייניה של רובע השעון (להלן: "השיק של רובע השעון" או השיק").
התובע טוען שבסרבו לכבד את השיק בשל העדר כיסוי מספיק בחשבון, פרסם עליו הבנק לשון הרע; פגע בשמו הטוב ובכבודו האישי והמקצועי, ובזה ביצע כלפיו עוולה לפי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע" או החוק"). התובע אף טוען שהפרסום האמור נעשה בכוונה לפגוע בו, והוא מעמיד את תביעתו על 100,000 ₪ שהוא סכום הפיצוי המרבי ללא הוכחת נזק, לנפגע מעוולה לפי חוק איסור לשון הרע, כשלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע.
הנתבע 2 הוא מנהל סניף ריב"ל שבו התנהל חשבונה של רובע השעון, ומי שהורה על החזרת השיק.
2. אקדים את המאוחר ואומר - לא שוכנעתי שבסירוב השיק במקרה זה היה משום הוצאת לשון הרע על התובע. אך אפילו כך, סבורה אני שעל הפרסום נשוא תביעה זו פרושות כמה הגנות - בראשן הגנת "פרסום מותר" לפי החלופה הראשונה של סעיף 13 (9) לחוק איסור לשון הרע: "פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין" וכאמור ברישא של סעיף 13 הנ"ל, פרסום שכזה אינו יכול לשמש עילה למשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע.
סימון "שיק שסורב" באחד מאלה: "אין כיסוי מספיק" או "אכ"מ", היא חובה מן הדין אשר מוטלת על הבנק הנמשך על פי הוראות סעיף 7 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 וכללי שיקים ללא כיסוי, התשנ"ב-1992; "שיק שסורב" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הנ"ל הוא: "שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך..."; כזהו השיק שבו מדובר כאן, והפרסום הכרוך בהחזרתו כשיק שסורב הוא פרסום מוגן בהיותו "פרסום מותר" לפי חוק איסור לשון הרע. ומכאן לעובדות ביתר הרחבה.
3. חשבון רובע השעון נפתח לדברי התובע מטעמי נוחיות ושימש את החברה מעת פתיחתו כ"חשבון מעבר" לצורך ביצוע תשלומים שונים - בעיקר לשלטונות מס ערך מוסף (פרוטוקול מ-3.6.2007, עמ' 8). החשבון העיקרי של החברה מתנהל בבנק אחר ולשם הוזרמו כספי התמורה ממכירת נכסי מקרקעין שלה.
התובע אינו נושא משרה ברובע השעון וגם אינו בעל מניות רשום בה - מניותיו בחברה מוחזקות עבורו על ידי חברת נאמנות של בנק כללי, כמו גם עבור אביו ועבור אדם בשם צבי סטריקובסקי; אותו סטריקובסקי היה ללקוח מוגבל חמור באפריל 2005, והתובע משמש מורשה חתימה יחיד בחשבון - ככל הנראה מאותו זמן. החשבון של רובע השעון נחשב בבנק לחשבון רדום כפי שעולה מעדותה של הרפרנטית לחשבון, הגב' דליה ביבי, ואמור היה להתנהל כחשבון קרדיטורי. מכיוון שכך לא הועמדו בו מסגרות אשראי והוא אינו מגובה בערבויות אישיות של בעלי העניין ברובע השעון.
התובע אומנם אמר בחקירתו שהוא ואביו היו ערבים לחשבון, אך אין ספק שטעות בידו. הוא ואביו אכן ערבו לטובת הבנק אך לחובות של חברה אחרת - גולד גמא השקעות בע"מ (להלן: "גולד גמא") - שגם החשבון שלה התנהל באותו סניף. לחברה זו, שבעלי העניין בה הם אביו ואחותו של התובע, העמיד הבנק הלוואה בסכום של 600,000 ₪ למימון רכישת נכס מקרקעין; התובע ואביו ערבו לפירעונה (כתב הערבות, נספח 7 בתיק מוצגי הנתבעים); אך במשך תקופה ארוכה ההלוואה לא נפרעה כסדרה, חרף דרישות חוזרות של הבנק מהחברה ומערביה - מה שהעכיר את יחסי הצדדים וגרם או תרם לחשדנות הדדית בין התובע ומנהל הסניף. בסופו של דבר הנכס נמכר והחוב כולו נפרע בתשלום אחד מהתמורה ממכירתו - לא לפני שהבנק פנה להליכי הוצאה לפועל לשם גבייתו (פרוטוקול מ-3.6.2007, עמ' 22).
4. ואם נחזור לרובע השעון ולשיק שמשכה -
במחצית חודש יולי 2006 ביקש התובע לבצע תשלום למס ערך מוסף בשיק משוך על ידי רובע השעון על חשבונה בבנק, כנגד הפקדת שיק של קיסריה השקעות בע"מ (להלן: "קיסריה") אשר רכשה מרובע השעון נכסי מקרקעין. השיק הזה שסכומו היה 138,612 ₪ כובד על ידי הבנק - לגרסתו לאחר שהחזרת השיק עוכבה למשך יום נוסף על מנת לוודא שהשיק הנגדי נפרע. הבנק טוען שעיכוב כזה אפשרי כשמדובר בשיק לביצוע תשלום למס ערך מוסף, אך הוא בעייתי במקרים אחרים, ומכל מקום, כשהתובע ביקש לחזור על סידור דומה בסוף אותו חודש יולי ביחס לשיק למשרד נאמן - הבנק לא "שיתף פעולה" והשיק הוחזר. וכך השתלשלו הדברים.
5. ב-30.7.2006 מסר התובע לעו"ד גלעד וקסלמן ממשרד נאמן, את השיק של רובע השעון, וביקש שהשיק יופקד בבנק לגבייה, במהירות. השיק אכן הופקד למחרת היום, היינו ב-31.7.2006, ובבוקרו של יום ה-1.8.2006, יכול היה הפקיד בסניף לראות את השיק מוצג לפירעון. לפי דף חשבון (נספח 11 בתיק מוצגי הבנק), עובר לחיוב החשבון בסכום השיק - 156,860 ₪ - עמד החשבון ביתרת חובה של כ-147 ₪, ומנהל הסניף הורה להחזיר את השיק. בשלב זה, רק התקבלה החלטה להחזיר את השיק, שכן ההחזרה בפועל מבוצעת לקראת סוף היום.
לערך ב-10:00 בבוקר התייצב התובע בסניף עם שיק נגדי משוך על ידי קיסריה לפקודת רובע השעון, ופנה לסגנית מנהל הסניף, הגב' בן זאב, שעמה סיכם מספר ימים קודם לכן את עניין המשיכה כנגד הפקדה. הגב' בן זאב בדקה את צג המחשב ומצאה שחשבון רובע השעון כבר חויב בסכום השיק, והפנתה את התובע לפקיד בשם שאול מדוח שבאותו בוקר עבר על הדוח היומי, וזה לדבריה על מנת לעדכן אותו בעניין השיק הנגדי שהתובע ביקש להפקיד. אז נודע לה מפיו, שמנהל הסניף כבר הורה להחזיר את השיק של רובע השעון. עם המידע הזה פנתה הגב' בן זאב לנתבע 2, מנהל הסניף שלדבריה לא היה קשוב ורק צעק עליה, ולאחר שובה אל מקום עומדו של התובע, הלך הלה והפקיד את השיק הנגדי.

התובע אמר בחקירתו שהוא הפקיד את השיק הנגדי מאחר שזה מה שהגב' בן זאב אמרה לו לעשות, אך הגרסה הזו לא אושרה על ידה בחקירתה. היא נשאלה: "מה עכשיו, אמרת לעו"ד לוונטהל לך תפקיד את השיק?" ותשובתה הייתה: "לא, לא אמרתי לו" (פרוטוקול מ-10.6.07 עמ' 45). מכל מקום, השיק הנגדי הופקד בשעה 10:12 של אותו בוקר והתובע יצא את הסניף, אך עד מהרה חזר, והשיק חזר לרשותו. שאול מדוח, מסתבר, הבהיר לתובע פעם נוספת, הפעם בשיחה טלפונית למשרדו אשר שוכן באותו בניין, שהפקדת השיק הנגדי לא תמנע את החזרת השיק של רובע השעון - רק מזומנים יועילו, והתובע חזר לסניף ומשך את השיק שהפקיד. וכך, בשעה 10:55 - כ-43 דקות לאחר שהשיק הופקד, בוטלה ההפקדה, וב-11:05, בוצעה הוראת ההחזרה (זמני הפעולות הללו מפורטים בדו"ח פעולות ליום 1.8.06, נספח 2 בתיק מוצגי הנתבעים).
מכל שפורט ברור שבשום נקודת זמן רלבנטית לא היה כיסוי לשיק שרובע השעון משכה - לא במועד הפירעון הנקוב בו, לא בזמן הצגתו לפירעון בחשבונה של רובע השעון, ולא בעת שהוחזר בפועל כשיק שסורב, שהרי אפילו השיק הנגדי שדבר קיומו לא היה ידוע בתחילת היום עת התקבלה ההחלטה על החזרת השיק של רובע השעון - כבר לא נמצא ברשות הבנק בעת שהוראת ההחזרה בוצעה.
6. ואולם, התובע טוען שלו היה סיכום עם הגב' בן זאב שהשיק של רובע השעון יכובד כנגד שיק של קיסריה; הסיכום הזה נעשה עם אדם שהיה מוסמך לעשותו שהרי הגב' בן זאב שימשה סגנית מנהלת הסניף, והיה זה מחובתו של הבנק לקיים את הסיכום ולהימנע מהחזרת השיק. תחת זאת, בחר הבנק להפר סיכום מחייב עם לקוחו, תוך זלזול או במקרה הטוב תוך אדישות ביחס להשלכות ההפרה הזו על שמו הטוב של התובע. האומנם כך?
הסיכום שבין התובע לגב' בן זאב לפי דבריה היה "שיבוא ויפקיד את השיק וממול ימשוך שיק אחר", אך לא זה מה שהתובע עשה. סדר הפעולות שהוא נקט בו היה הפוך: השיק של רובע השעון הוצג לפירעון בבנק כבר ב-31.7.2006 ואילו השיק הנגדי הופקד בחשבון רק ב-1.8.2006. הפקדת שיק יוצרת יתרה על תנאי אשר נעשית סופית רק כעבור 3 ימי עסקים, כך שכיבוד שיק על סמך שיק נגדי משמעו, העמדת אשראי ללקוח לתקופה זו, ואם קיים חשש לעיקול, כפי שהיה במקרה זה, הסיכון עוד גדל. ברור אם כן שאילו פעל התובע כפי שהוצע לו לפעול על ידי הגב' בן זאב, טווח הסיכון של הבנק היה בהכרח מצומצם מזה אשר כרוך בהצגת השיק לפירעון יום קודם להפקדת השיק הנגדי.
התובע אגב, הסתמך על הפעולות הקודמות שבוצעו שבועיים קודם לכן באישורה של הגב' דליה ביבי, כדי להשיג את הסכמתה של הגב' בן זאב לכיבוד השיק של רובע השעון כנגד הפקדת שיק של קיסריה, אך עתה טוען הוא בסיכומיו (סעיף 20 א-ג) שבפעם הקודמת השיק הנגדי הופקד תחילה, והמשיכה בשיק בוצעה רק כנגד אותה הפקדה - מה שגם מתאים, לסיכום ביחס לשיק כפי שהוצג על ידי הגב' בן זאב בחקירתה, ולא מתאים למה שבוצע על ידי התובע בפועל, שהרי השיק הנגדי של קיסריה הופקד יום לאחר שהשיק לפקודת משרד נאמן, הוצג לפירעון.

התובע הסביר, שהוא חשש שמא יוטלו עיקולים על חשבונה של רובע השעון, ויש להניח שזו הייתה הסיבה לכך שהוא הקפיד על כך שבחשבון תיווצר יתרת חובה אשר "תקדם את פני הזיכוי" בגין השיק הנגדי. אלא שמה שהוא חשש מפניו היה גם אחת הסיבות לסירוב של מנהל הסניף להתיר את הסידור של משיכה בשיק כנגד הפקדת שיק. האחרון הסביר בתצהירו שגם אם אין חשש ליציבותו הפיננסית של מושך השיק הנגדי, קיים תמיד חשש שבשל הפרה כלשהי של עסקת היסוד תינתן הוראה ביטול על ידי המושך, ובמקרה זה "אף קיים חשש כי המעקלים מהם חושש כל כך מר לוונטהל, לא יעקלו סכום השיק אצל קיסריה בע"מ או אז תיאלץ קיסריה ליתן הוראת ביטול" (סעיף 11 לסיכומי הנתבעים).
ואין צורך לחזור ולהזכיר כאן. מדובר בשיק בסכום לא מבוטל אשר משוך על חשבון של חברה שלא הועמדה בו כל מסגרת אשראי; בעלי העניין בחברה אינם ערבים לחשבון, ובנוסף - על החברה מרחפת סכנת עיקולים בשל תשלומי חובה שלא שולמו (ראה: עדותו של עו"ד גלעד וקסלמן, פרוטוקול מ-10.6.2007, עמ' 32).
7. זאת ועוד זאת. הגב' בן זאב מאשרת אומנם שהיא נתנה את הסכמתה לכיבוד השיק של רובע השעון כנגד הפקדת שיק של "חברה ציבורית, חברה שהוא עשה איתה עסקה גדולה שבועיים קודם לכן" (פרוטוקול מ-10.6.2007, עמ' 36) והיא מסבירה זאת בכך ש"על פניו לא ראיתי איזה בעיה כלשהי, נתתי לו או קי, שיבוא ויפקיד את השיק וממול ימשוך שיק אחר..." (פרוטוקול מ-10.6.07, עמ' 36), אבל הגב' בן זאב גם אישרה שטרם ביצוע בפועל של ההסכמה, היא הייתה בודקת אם לשיק הנגדי יש כיסוי, ובכלל - לה היה ברור שאם תיקרה בדרך בעיה כלשהי, ההסכמה שלה תהיה כלא הייתה, וכך אמרה:
"ידידיה שמע את מה שאמר שאול שמנהל הסניף נתן הוראה להחזיר את השיק. כששמעתי את זה, זה גרם לי ללכת אחורנית" (שם, בע"מ' 37). במקום אחר אמרה: "כששמעתי שמנהל הסניף אינו מאשר את השיק מאותו רגע יצאתי מהתמונה, נתתי ששאול יתמודד מול מנהל הבנק" - רק שלא ברור לאיזו התמודדות ניתן היה לצפות משאול שלא הבטיח לתובע מאומה - ובהמשך הסבירה: "למה אני לא יכולה לסגת? אם יש בעיה כלשהי ולא משנה איזה, מבחינתי פה זה נבצר" (שם, בע"מ' 42).
המסקנה המתבקשת אם כן היא שהגב' בן זאב לא התכוונה ליתן יותר מ"הסכמה עקרונית" - כזו שהתגבשותה הסופית מותנית בכך ששום בעיה לא תצוף על פני השטח. אלא שהתנאי הזה כידוע לא התקיים והגב' בן זאב מיהרה לצאת מהתמונה.
8. יתר על כן, הנתבע 2 שהורה על החזרה השיק, טוען שהוא כלל לא היה מודע להסכמה שניתנה על ידי הגב' בן זאב מספר ימים קודם לכן - לא בבוקרו של יום ה-1.8.2006 כשההחלטה על החזרת השיק התקבלה, ואישור לכך נמצא בעדותה של הגב' בן זאב (פרוטוקול מ-10.6.2007, עמ' 44) - ולא מאוחר יותר באותו יום לעת ביצוע ההחזרה. כפי שנראה להלן, הגרסה הזו לא הופרכה.
התובע כידוע נמנע מכל מגע עם מנהל הסניף כך שממנו הוא בוודאי לא שמע על אותה הסכמה, ואשר לגב' בן זאב - הנתבע 2 טוען שהיא לא דווחה לו על ההסכמה שניתנה על ידה מספר ימים קודם לכן - הוא למד על כך מהתלונה שהוגשה על ידי התובע ל"פניות הציבור" - ואני סבורה "שבין השיטין" זה גם מה שעולה מעדותה של הגב' בן זאב. היא אומנם פנתה לנתבע 2 ודיווחה לו שהתובע מבקש להפקיד שיק נגדי, אך כשנשאלה בחקירתה "האם באותה סיטואציה כשנכנסת לחדרו של מנהל הסניף, הוא ידע שהסכמת להפקדת השיק?" הייתה תשובתה "הוא לא היה קשוב אלי בכלל לשמוע...", ובזה בעצם השיבה בשלילה על השאלה הזו. נכון שהיא הוסיפה: "אני אמרתי בהחלט שדיברו איתי קודם" (שם, בע"מ' 38), אך זוהי ההתבטאות זהירה שאינה אומרת הרבה, ובוודאי אינה מלמדת על כך שהיא העבירה לנתבע 2, שאף לא היה קשוב אליה, מסר ברור בדבר אותה הסכמה. גם מדבריה בהמשך אין עולה שמסר כזה אכן הועבר משום שעל השאלה: "מנהל הסניף שאל אותך אם התחייבת כבר?" הייתה תשובתה: "הוא לא שאל אותי את השאלה הזאת. הוא רק צעק ואמר לי, אני אמרתי לך שלא תדברי עם הבן אדם הזה יותר" (פרוטוקול מ-10.6.2007, עמ' 41). אילו דיווחה לנתבע 2 על דבר ההסכמה שלה, האם לא יותר סביר שעל השאלה הזו היא הייתה משיבה שהוא אומנם לא שאל אותה אם היא התחייבה כלפי התובע, אבל היא בפירוש אמרה לו זאת מיוזמתה.
ב"כ התובע סבור אומנם שאין זה מתקבל על הדעת שבשיחה שהתקיימה בין הנתבע 2 לגב' בן זאב היא שכחה לדווח לו על דבר ההסכמה שניתנה על ידה, אך אני סבורה ש"השכחה" הזו דווקא מתיישבת עם עדותו של הנתבע 2 שלא נסתרה, לפיה הוא הורה לגב' בן זאב מפורשות שלא לטפל בעניינים הקשורים בחשבון של רובע השעון: " כי לוונטהל ידידיה היה אמון על עוד חשבון שבו היו פיגורים להלוואות שניתנו ומעבר לכל, הלקוח מטופל על ידי דליה ולא בתחום של ציפי" (פרוטוקול מ-26.11.2007, עמ' 59). לדברים אלה נמצא הד בדברי העדה עצמה, שהרי היא כזכור העידה שהנתבע 2, הגיב על פנייתה אליו בעניין השיק הנגדי בצעקות ואמר לה: "אני אמרתי לך שלא תדברי עם הבן אדם הזה יותר".
אעיר בהקשר זה - ב"כ התובע טוען בסיכומיו שב"כ הנתבעים אישר בדבריו בדיון שהתקיים ב-3.6.2007 שהנתבע 2 ידע על ההסכמה של הגב' בן זאב טרם שהחזרת השיק בוצעה בפועל (עמ' 19 לפרוטוקול), אך ברי שבפרוטוקול נפלה בעניין זה טעות קולמוס, והוא אכן תוקן בהחלטה מיום 3.7.2007. לא היה אפוא מקום לשוב לאותה טעות כאילו לא תוקנה.
המסקנה המתבקשת אם כן היא, שהתובע לא הוכיח שהנתבע 2 ידע על אודות ההסכמה העקרונית של הגב' בן זאב, ומשלא ידע גם לא יכול היה להפר אותה כפי שטוען התובע.
9. ולבסוף, בצדק טוענים הנתבעים שהתובע השיג את הסיכום שהשיג בדרך מניפולטיבית. הוא פנה לגב' בן זאב שעמה היה לו "דיבור" : "... הסניף היה מתחת למשרד שלי והייתי עובר דרכה הרבה מאוד פעמים" (פרוטוקול מ-3.6.2007, עמ' 13) - לטענתו גם את הפעולות שבוצעו שבועיים קודם לכן אישרה הגב' בן זאב, מה ששוב עומד בסתירה לגרסתה, שהרי היא העידה שעל הפעולות הללו היא שמעה מפי התובע כשהוא פנה אליה בעניין השיק - וזאת בידיעה גמורה שהנתבע 2, יתנגד למשיכת השיק שלא כנגד מזומנים. התובע נשאל בחקירתו "למה לא פנית למנהל הסניף לשכנע אותו ובחרת למשוך את השיק? ועל כך השיב: "א. כי הוא לא היה מדבר איתי ב. לאור ההתנהלות שלו לאורך כל התקופה, ידעתי שהוא לא יסכים, אז להתבזות עוד..." (פרוטוקול מ-3.6.2007, עמ' 20).
הגב' בן זאב אומנם שמשה סגנית מנהל הסניף, והסיכום עם התובע לא חרג לטענתה מסמכויותיה, אך האחראית לחשבון הייתה הגב' דליה ביבי שגם אישרה את הפעולות הקודמות והתובע עקף אף אותה, והעיקר הוא, שהתובע ידע גם ידע שהממונה על הגב' בן זאב והבכיר בסניף, לא יהיה מוכן ליתן לו את מבוקשו. בנסיבות אלה הוא אינו יכול להישמע בטענה שעל הבנק חלה חובה לכבד את השיק משום שהגב' בן זאב נתנה הסכמה לכיבודו, מה גם שאפילו הגב' בן זאב סבורה שהיא הייתה רשאית לסגת מההסכמה שלה, כפי שגם עשתה.

לפנינו אפוא שיק שלא כובד על ידי הבנק מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והבנק לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך. החזרתו כשיק שסורב אינה מהווה על כן עילה לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע.
10. בשולי הדברים אוסיף.
דבר שפורסם יחשב ללשון הרע אם הוא עלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזותו בשל מעשים או התנהגות; לפגוע במשרתו, בעסקו או במשלח ידו, ולי נראה שיהיה זה למצער מוגזם ליחס לשיק האחד שסורב בשל העדר יתרה מספקת בחשבון, את הכוח לעולל דברים כה חמורים.
נכון, מדובר במקרה זה בעורך דין שלטענתו ממלא גם תפקידים ציבוריים. אך הוא אישית אינו מושא הפרסום, ואילו על מי שהוא מושא הפרסום - רובע השעון - מרחפת עננה במה שקשור לענייניה הכספיים, והדברים היו גלויים וידועים בדיוק למי שלו היה מיועד השיק.
עו"ד גלעד וקסלמן שהעיד לתובע, אישר שהאחרון האיץ בו למהר ולהפקיד את השיק בשל חשש מעיקולים על כספים המגיעים לרובע השעון ממכירת נכסי מקרקעין שלה, והעובדה שלרובע השעון חובות מס או למצער מחלוקות עם שלטונות המס בקשר לכספים המגיעים ממנה, לא נעלמה כמובן מעורכי הדין שייצגו את התובע ומשפחתו בענייניה של רובע השעון (פרוטוקול מ-10.6.2007, עמ' 32).

השאלה אם יש בפרסום לשון הרע, נבחנת כידוע לפי אמות מידה אובייקטיביות ובנסיבות שתוארו, סירוב השיק בשל העדר כיסוי מספיק בחשבונה של רובע השעון, צריך היה להתפרש קודם כל כתקלה - בוודאי לא כסימן לחולשה כלכלית של התובע או של משפחתו או כאירוע שיש בו כדי דופי באמינותו של מי מהם, שהרי לדברי התובע כספים שהגיעו ממנו וממשפחתו שולמו תמיד ומצבם הכלכלי האיתן היה ידוע היטב לבאי כוחם. עו"ד וקסלמן אומנם אמר שבמשרד היו רינונים כשהתברר שהשיק של רובע השעון חזר, אך הרושם הכללי מעדותו הוא שמדובר בעיקר בתגובות של פליאה - "עובדה שזה לא רק הפליא אותי אלא גם הפליא את עו"ד נאמן וגם עוד עו"ד אחרים" (שם, בע"מ' 32) - ולכל היותר "בסימני שאלה" (שם , בע"מ' 26).
אני מאמינה לתובע שהפרשה הזו הייתה כרוכה באי נעימות עבורו - שכר הטרחה שולם כעבור מספר ימים בשיק של קיסריה ערוך ישירות לפקודת משרד נאמן - אך כטענת הנתבעים, חוק איסור לשון הרע אינו עוסק באי נעימויות כי אם בהוצאת דיבה; בין שני אלה קיים מרחק בלתי מבוטל, ועדות נוספת לכך שלא מדובר בפרסום פוגעני שעולה כדי לשון הרע היא יחסו של התובע עצמו בזמן אמת, להחלטת הבנק להחזיר את השיק. הוא הרי ידע זאת "מבעוד מועד" ומיהר לשלוף בחזרה את השיק הנגדי שהפקיד - ככל הנראה מחשש לעיקול, אך כשנשאל מדוע לא שילם מכיסו - מה שהיה מונע את הפגיעה הנטענת - השיב: יש חברה, לחברה יש כסף, אני צריך להוציא מכיסי 165 אלף ₪ שאני חלק קטן מהחברה בגלל קפריזות של מנהל הבנק" (פרוטוקול מ-3.6.2007, עמ' 23).
11. אני סבורה אפוא שתביעה זו דינה לדחייה והיא נדחית בזה.
הנני מחייבת את התובע לשלם לנתבעים ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון