נפילה במדרגות נעות בקניון

התובעת טוענת כי בעת שעשתה שימוש במדרגות הנעות בקניון, החליקה ונחבלה.

התובעת טוענת כי הנתבעות אחראיות לפצותה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה.

להלן פסק דין בנושא נפילה במדרגות נעות בקניון:

פסק דין

1.     בפני תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף. התובעת, ילידת 1949, ביקרה ביום 4.4.02 בקניון "אבנת" בפתח תקוה, המצוי בבעלות ובניהול הנתבעת 1 (להלן גם: "הנתבעת") ומבוטח בביטוח אחריות על ידי הנתבעת 2. התובעת טוענת כי בעת שעשתה שימוש במדרגות הנעות בקניון, החליקה ונחבלה. התובעת טוענת כי הנתבעות אחראיות לפצותה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה. הנתבעות שגרו הודעה לצד שלישי כנגד חברת הנקיון של הקניון (צד ג' 1) ומבטחתה באחריות מקצועית (צד ג' 2). הצדדים השלישיים שיגרו הודעה לצד רביעי כנגד המבטחת אשר ביטחה בביטוח אחריות כלפי צד שלישי את הצד השלישי 1. בתיק נשמעו ראיות. נדון תחילה בשאלת חבות הנתבעות כלפי התובעת.

2.     בהתאם לתצהיר התובעת הארוע ארע "בעת שבקשתי לרדת במדרגות הנעות מהקומה השניה אל הקומה הראשונה בקניון, רגלי השמאלית החליקה על גבי מדרגה רטובה וחלקה, מיד עם עלייתי למדרגות הנעות, התדרדרתי במורד המדרגות למרחק של כ- 3 מדרגות ונחבלתי קשות בפלג גופי השמאלי, בעיקר בברך שמאל...המשך נפילתי נמנע תודות לבן זוגי שעמד מאחרי והצליח להושיב אותי. המדרגות המשיכו לנוע והגעתי עד למטה בישיבה...בעת שהחלקתי הרגשתי כי יש רטיבות ו/או כל חומר מחליק אחר על גבי המדרגות הנעות בקניון, אולם כבר לא יכולתי לעשות דבר שכן המדרגות היו בתנועה ומשכו אותי מטה". היא ציינה כי לא נעלה נעלי עקב. התובעת פנתה לאחר נפילתה למשרדי הנתבעת 1. הוצגה תרשומת בה נרשם כך: "ב - 4.4.02 ניגשה למשרדי ההנהלה גב' רבקה ברעם ומבקשת להתלונן על נפילה במדרגות הנעות בקומה שנייה לראשונה ...רבקה תשלח מכתב עם פירוט הארוע + מכתבים רפואיים". התרשומת חתומה על ידי גב' סיגל פרץ.

3.     בחקירתה הוסיפה וציינה התובעת כי איש מלבד בן זוגה שעמד מאחוריה במדרגות הנעות לא ראה את ארוע נפילתה. היא פונתה מהמקום בעזרת בן זוגה. לטענתה היא סיפרה מיד לאחר נפילתה במשרדי הנתבעת 1 "שברגע שהנחתי את רגלי השמאלית על הדרגנוע היה חומר חלק", למרות שהדבר לא נרשם (עמ' 8). את הירידה החלה ברגל שמאל, כאשר תיקה על כתפה הימנית. "כשהמדרגה הגיעה והנחתי רגל שמאל הרגשתי שאני מחליקה...ביד שמאל החזקתי במעקה" (עמ' 8). "הסתכלתי על המדרגות לפני שעליתי ולא ראיתי דבר. הרגשתי שזה רטוב, לא ראיתי. לא יכולתי לראות שזה רטוב, לא לפני ולא אחרי. הרגשתי את החומר הרטוב ברגל. לא ראיתי שום דבר בולט במדרגות לפני שעליתי עליהן. אני הרגשתי מיד את הרטיבות אבל לא היה לי מה לעשות. הנעל החליקה ואני הרגשתי שהרגל מחליקה. לא הסתכלתי אחרי כן לראות מה היה שם...אני לא יודעת על מה החלקתי...הייתי במשביר, קניתי מפה. החזקתי אותה ביד ימין וביד שמאל החזקתי במעקה" (עמ' 9). מכתב לנתבעת עם פרטי הארוע נשלח רק לאחר מספר חודשים באמצעות עורך דינה. מטעם התובעת העידה היא בלבד לעצמה. בן זוגה, אשר, כנטען, היה עד לארוע, לא העיד.

4.     מטעם הצד השלישי 1 העיד מר אודי גונן, מנכ"ל הצד השלישי. הוא ציין בתצהירו כי ניקוי הדרגנועים אינו מתבצע בשעות פעילות הקניון. הניקוי מתבצע באמצעות מכשיר ייעודי - מברשות קשות וללא שימוש בחומר נוזלי או כל חומר אחר שיכול לגרום להחלקה, זאת על פי הנחיות יצרן הדרגנועים. ביום הארוע הנטען לא התקבלה אצל הצד השלישי כל הודעה או תלונה למרות שבמקום פעל מנהל עבודה מטעם החברה במשך 24 שעות ביממה. בחקירתו הוסיף וציין כי בדרגנועים יש חריצים של חצי ס"מ ויש מסרק בסוף הדרגנוע. "כל דקה המדרגה נעלמת וכל לכלוך ירד לתוך החריץ כך שמי שנוגע בדרגנוע לא יהיה חיכוך עם גלידה או משקה" (עמ' 11). "לנקות את המדרגות צריך מכשיר מיוחד, מברשות עם משקולות ושהקניון נסגר שמים מברשת לוחצת ואז מפעילים את הדרגנוע ולכן משתמשים בלילה. לא מנקים ידנית ולא עם נוזל" (עמ' 12).

5.     התובעת בסיכומיה טוענת כי יש לקבל עדותה בדבר חומר נוזלי שהרגישה על גבי המדרגות, למרות שלא ראתה את המפגע. נטען כי היא לא יכולה הייתה לראות את המפגע כיון שבטרם הספיקה להבחין בו נפלה ולאחר נפילתה הייתה עסוקה בפציעתה. נטען כי גם על פי עדותו של מר גונן קיימים מקרים חריגים אפשריים בהם המדרגות תהיינה רטובות. נטען כי רמת הנקיון בקניון אינה מספקת, במיוחד בימי חג, כפי שהיה בעת הארוע. נטען כי לא יכול להיות גורם אחר לנפילה: התובעת לא נעלה נעלי עקב, היא הלכה בזהירות, היא אחזה במעקה, לא בצעה כל פעולה אחרת והייתה מרוכזת בירידה, לא נשאה סלי קניות כבדים, היא אינה כבדת משקל, אינה סובלת מבעיות ראיה, סחרחורות או נפילות והיא הכירה את המקום. נטען כי בן זוגה של התובעת לא העיד כי נוכח מיקומו מאחרי התובעת הוא לא ראה ולא יכול היה לראות את הגורם לנפילת התובעת. נטען כי בתרשומת שנערכה לאחר התאונה ובמסמכים הרפואיים אכן לא נרשם כי החליקה בשל רטיבות אך אין לייחס לכך משמעות כיון שהתובעת לא הייתה מודעת לחשיבות הדברים ולא הקפידה על הניסוח. התובעת טוענת עוד כי בענייננו יש להחיל את סעיף 41 לפקודת הנזיקין בדבר היפוך נטל הראיה.

6.     הנתבעות בסיכומיהן טוענות כי בכל ההזדמנויות לפני הגשת התביעה לא טענה התובעת כי היה מפגע של רטיבות במקום. כל שאמרה התובעת הוא כי נפלה: כך בתרשומת שנערכה מיד לאחר הנפילה, שם לא אוזכר כל מפגע, כך בפניה למוקד הרפואי של מכבי, נרשם כי נפלה במדרגות ולא צוין כי החליקה. רק בהמשך החלה התובעת לספר כי החליקה. נטען כי התובעת עצמה אינה יודעת מדוע החליקה ומהו הדבר שגרם לה להחליק. למרות שהביטה על המדרגות היא לא ראתה כל מפגע - לא לפני נפילתה ולא לאחר מכן. תביעתה מבוססת על מסקנתה כי היה במקום מפגע ולא על מה שראתה בעיניה. בכך, נטען, אין די כדי לעמוד בנטל ההוכחה. בנוסף, נטען, בהתאם לעדותו של מר גונן, בשל תכונותיהן של המדרגות הנעות קיום רטיבות על גביהן היא בלתי אפשרית. עוד טוענות הנתבעות כי בנסיבות בהן שאלת החבות הייתה במחלוקת עוד מתחילת הדרך ומשקיים עד ראיה לארוע - בן זוגה של התובעת - ניתן היה לצפות כי עד זה יגיש תצהיר על מנת לתמוך בעדותה היחידה של התובעת ולא כך היה. עדותה של התובעת נותרה עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע. נטען כי בענייננו לא מתקיימים התנאים להיפוך נטל הראיה. נטען כי לא הוכח קיומה של חובת זהירות קונקרטית ולא הוכחה הפרת חובת הזהירות.

7.     לאחר ששמעתי עדויות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. מסקנתי היא כי התובעת לא הצליחה לעמוד בנטל הראיה המוטל עליה להוכיח את תביעתה, ובתוך כך קיומו של אותו חומר חלק או כל מפגע אחר במדרגות הנעות, כנטען על ידה, והיא אינה יכולה להסתייע בחזקות המעבירות את נטל הראיה לנתבעות.

8.     אין חולק בדבר קיומה של חובת זהירות מושגית של הנתבעת 1, כמחזיקת ומפעילת קניון, לתובעת, כמבקרת בקניון. חובה זו כוללת את החובה לדאוג לבטיחות ותקינות המתקנים ומשטחי ההליכה והדריכה בקניון ולהסרת מפגעים. אני מקבלת את הטענה כי קיימת גם חובת זהירות קונקרטית למנוע סיכון של החלקה מחומר רטוב על גבי המדרגות הנעות וכי קיומו של חומר רטוב כזה הוא סיכון בלתי סביר וראה ע"א (חי) 2030/04 אג'יאשוילי רחל נ' מרגניות פרויקטים בע"מ (7.12.04). עם זאת, לא השתכנעתי כי חובה זו הופרה.

9.     אני מקבלת את גרסת התובעת כי אכן נפלה באותו היום בעשותה שימוש במדרגות הנעות. גרסתה זו נאמרה בזמן אמת לנתבעת 1, היא נתמכת במסמכים הרפואיים הראשוניים ואיני מוצאת לנכון לפקפק באמיתותה. עם זאת, עצם הנפילה, כעובדה יחידה, אינה מלמדת על מפגע כלשהו ועל התרשלות הנתבעת. יש לזכור כי דיני הרשלנות מבוססים על עקרון האשמה ולא על אחריות מוחלטת. העובדה שפלוני החליק או נפל, אין בה כשלעצמה כדי ללמד על אחריות בעל או מחזיק המקרקעין בהם נפל ואין חזקה על פיה קמה אחריות של בעל קניון לפצות כל אדם שנופל או מחליק במדרגות הנעות בקניון: "מי שהולך בדרך ...עשוי לעיתים למעוד או להחליק" (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113). לצורך קיומו של אשם מצד הנתבעות, על התובעת להוכיח קיומו של מפגע, סיכון בלתי סביר שהתממש. התובעת, בפנייתה מיד לאחר נפילתה לנתבעת, לא ציינה דבר בדבר קיומו של מפגע כלשהו, בדבר רטיבות או חומר מחליק אחר על גבי המדרגות. למרות שהייתה אמורה להעביר לנתבעת מכתב בדבר פירוט הארוע היא לא עשתה כן אלא רק לאחר מספר חודשים, ורק באמצעות עורך דינה. התובעת עצמה הודתה בחקירתה כי לא ראתה כל מפגע על גבי המדרגות, לא ראתה רטיבות, לכלוך או גורם אחר שיכול היה לגרום להחלקתה. היא לא ראתה זאת הן לפני נפילתה והן לאחריה למרות שיכולה הייתה לראות זאת. כל שיכלה להעיד הוא כי הרגישה את נעלה מחליקה על גבי המדרגה הראשונה. החלקה יכולה לנבוע ממספר גורמים, לא רק עקב קיום חומר מחליק על גבי המדרגה. אדם יכול למעוד ולהחליק, בין היתר, בשל גורם אנושי כמו חוסר שווי משקל רגעי או חוסר תשומת לב למדרך הרגל, וגם, למשל, עקב לכלוך או חומר חלק שדבק בסוליית הנעל (חומר שיכול היה לדבוק בכל מקום, לאו דווקא בקניון) או סוליית נעל חלקה לכשעצמה. נסיון החיים מלמד שקיימים מקרים רבים בהם אדם מחליק או מועד, למרבה הצער, ללא קשר למפגע מסוים ולאשמו של גורם זה או אחר.

במקרה דומה לענייננו פסק בית המשפט המחוזי בחיפה כך: "גם אם נקבל הגרסה לפיה החליק התובע, הרי שהתובע אינו יודע מה גרם לו להחליק, הוא לא ראה כי היה גורם חיצוני הקשור לאופן התחזוקה או התפעול של הדרגנוע, אשר גרמו להחלקה. ההתייחסות לגורמי ההחלקה כמו: זית או חומר שומני אחר, אין מקורם בידע ספציפי של התובע במקרה דנן, אלא מידיעה כללית אשר התובע ביקש להשליך למקרה זה...התובע לא הצליח להוכיח - גם לא ברמת ההסתברות הנדרשת בהליך אזרחי - כי נפילתו נגרמה עקב תקלה בדרגנוע או עקב אי תחזוקה ראויה שלו. מנגד, התובע לא הצליח לשלול אפשרות מסתברת אחרת העולה מן הראיות שהוצגו ולפיה נפילתו או החלקתו על שלח המדרגה הראשונה, אינה קשורה כלל לקיומם של גורמי החלקה על המשטח, כגון : שמן, קליפת בננה או קיומו של נוזל אחר. ההסתברות היא, כי נפילתו הייתה עקב מעידה, וככל שמעידה זו לוותה בהחלקה, נגרמה זו עקב אבדן שווי משקל של התובע" (ת.א. (חי) 1529/00 חאלד צאלח נ' המשביר לצרכן בע"מ , 20.9.07).

והדברים יפים גם לענייננו.

10.     בעדות התובעת אין די כדי להוכיח מפגע. התובעת עצמה לא זיהתה מפגע כלשהו עליו היא יכולה להצביע ועליו הודיעה מיידית למאן דהוא אלא להפך, התובעת לא זיהתה ולא ראתה מפגע כלשהו, לא לפני הארוע ולא אחריו. תביעתה מסתמכת במלואה על עצם הנפילה, כעובדה בלעדית ומכריעה. מסקנת התובעת היא שכיון שהחליקה ונפלה הרי שהיה במקום מפגע. עדותה ומסקנתה נעדרות סיוע כלשהו. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי המסקנה על פיה עצם הנפילה מלמדת על מפגע מסתברת יותר מהמסקנה כי הנפילה ארעה עקב גורם אחר ולא באשמת הנתבעת. כנגד המסקנה אותה מבקשת להסיק התובעת עומדת גם עדות הצד השלישי בדבר מבנה המדרגות ושיטת ניקוין: המדרגות בנויות חריצים חריצים בעומק של כחצי ס"מ, כאשר אפשרות הצטברות נוזל וקיום חומר חלק עליהם היא אפסית, קיים מסרק המנקה ואוסף לכלוך בסוף מהלך כל מדרגה, כך שהמדרגה הראשונה שיוצאת, עליה, כנטען, החליקה, היא נקייה, וניקוי המדרגות מתבצע בעזרת מברשות יבשות ולא בעזרת חומר רטוב.

11.      בנסיבות אלו, בהן מדובר בעדות יחידה של בעל דין, עדות אשר היא עצמה אינה מצביעה באופן ברור על מפגע ואשר אינה מתיישבת עם מבנה המדרגות ואופן ניקוין, יש לתמוה עוד יותר מדוע לא הביאה התובעת לעדות את עד הראיה היחיד לארוע, לטענתה, בן זוגה. בן זוגה, לפי עדותה, עמד על המדרגה מאחוריה, תמך בה עם נפילתה וגם הסיע אותה לטיפול רפואי. בהיותו העד היחיד לארוע יכול היה הוא לחזק ולתמוך גרסתה לפחות לגבי מספר נושאים, גם אם הוא עצמו, כנטען, לא ראה את גורם הנפילה. יכול היה הוא להעיד כי התובעת אמרה לו מיד כי הייתה במקום רטיבות. יכול היה לתמוך בגרסתה שנעלה נעלים תקינות ושטוחות, שלא החזיקה בידיה משא כבד, שהחזיקה במעקה, שדעתה לא הוסחה בעת שהחלה לרדת. יכול היה הוא להעיד על מצב הניקיון באזור. יש להניח כי בן זוגה לווה אותה למשרדי מזכירות הנתבעת 1 ויכול היה להעיד כי שמע שדיווחה מיד, כפי שטענה, על רטיבות במקום, למרות שהדבר לא נרשם. מתעוררת גם השאלה כיצד בן זוגה של התובעת לא ראה את המפגע - הרי הוא עמד על המדרגה מאחוריה ולכאורה, לאחר שהיא התדרדרה שלוש מדרגות הוא ירד על מנת לתמוך בה וגם הוא היה אמור לדרוך על המדרגה בעלת המפגע הנטען והיה אמור לזהות מפגע, אם היה. יש להעיר כי בישיבת קדם המשפט מיום 11.6.06 ציינה ב"כ הנתבעות כי "בחקירות שבצענו יש סתירות בין מה שהתובעת אומרת לבין מה שבעלה אומר שנכח במקום" וניתן להעלות סברה כי בן זוגה של התובעת לא הובא להעיד מחשש שיעומת עם הודעותיו הקודמות ומחשש שעדותו תזיק לתובעת. מכל מקום, עדותה של התובעת נותרה עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע כלשהו, מקום שניתן היה להביא לפחות עוד עד אחד, ובנסיבות שתוארו לא מצאתי כל הנמקה להסתפק רק בעדות זו על מנת לקבוע כי נטל הראיה הורם, כנדרש בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971.

12.     התובעת טוענת להיפוך נטל הראיה בהסתמך על סעיף 41 לפקודת הנזיקין. אין בידי לקבל את הטענה. הכלל "הדבר מעיד על עצמו" מתאים למקרה בו קיימת עמימות ראייתית ואי ודאות של ממש לגבי העובדות החשובות אך לא לגבי הרשלנות, כאשר אז רשאי התובע לבסס את תביעתו על בסיס ראיות סטטיסטיות, שיש בהן כדי לסווג את המקרה הקונקרטי בקטגוריה של רשלנות: "הרעיון ההוא אינו תופס אלא, כאשר הרשלנות (לכאורה) ידועה, והמעשה אינו ידוע, אך לא בהיפוכו של דבר, כאשר המעשה ידוע, אלא שעדיין אין אנו יודעים, אם הוא מהווה רשלנות או לא. על שאלה זו - על השופט לענות, מתוך שיקולים משפטיים ואינו יכול להשליך את יהבו על 'המכסימה' ההיא" (ע"א 224/51 פריצקר נ' פרידמן, פ"ד ז (2) 674 וראה לאחרונה רע"א 3447/07 ד"ר ליאור דוד נ' רפאל אוחנה (16.9.08).

בענייננו, לא מתקיימים שלושת התנאים להחלת הכלל. התנאי הראשון הוא כי לתובע לא הייתה ידיעה ולא הייתה לו יכולת לדעת מהן הנסיבות שהביאו לארוע בו ניזוק. בענייננו - בהתאם לעדות וגרסת התובעת עצמה תנאי זה אינו מתקיים. התובעת טוענת כי היא יודעת מהן הנסיבות שהביאו לארוע והיא טוענת כי הייתה רטיבות במקום. מכל מקום, אין חולק כי יכולה הייתה היא לדעת מהן הנסיבות שהביאו לארוע: היא הייתה במקום, היא הביטה או יכולה הייתה להביט במדרגות, הן לפני הארוע והן לאחריו, ולברר את הנסיבות. התנאי השני הוא כי הנזק נגרם על ידי נכס שבשליטתו המלאה של התובע. זאת איננו יודעים. אין לדעת אם הנזק נגרם עקב המדרגות הנעות או עקב גורם אחר שכלל אינו קשור למדרגות הנעות אלא דווקא להתנהלות התובעת עצמה. התנאי השלישי דורש כי ארוע המקרה יתיישב עם מסקנה שהנתבע התרשל יותר מאשר עם המסקנה שנקט אמצעי זהירות. גם תנאי זה אינו מתקיים. השאלה שיש לשאול במסגרת בחינת תנאי זה היא האם הוכח בראיות כלליות שכאשר מתרחש ארוע של החלקה או נפילה במדרגות נעות בקניון, ברוב המקרים תהא זו תוצאה של התרשלות כלשהי מצד בעל הקניון? התשובה, לטעמי, שלילית. לא הוכחה הסתברות כללית של רשלנות בכל מקרה בו אדם מחליק או נופל במדרגות נעות בקניון. כאמור, תתכנה סיבות רבות לנפילה או החלקה, ועצם הנפילה, מבלי הוכחת קיומו של מפגע ספציפי, אינה מלמדת על רשלנות. גם מהפסיקה הדנה בעניין נפילה במדרגות נעות ניתן ללמוד כי לא קיימת הסתברות כללית של רשלנות בכל מקרה של נפילה במדרגות נעות אלא להפך, ברוב המקרים בהם לא הוכח קיומו של מפגע מסוים או תקלה במדרגות, נקבע כי אין מדובר ברשלנות. ראה למשל: ת.א. (חי) 1529/00 הנ"ל, שם ארע מקרה דומה מאד לענייננו, בו התובע החליק, לטענתו, עקב חומר חלק או שמנוני על המדרגה הראשונה ברדתו במדרגות הנעות, אך לא הצליח להוכיח קיומו של מפגע זה והטענה בדבר היפוך נטל הראיה נדחתה; ת.א. (ביש"א) 312/99 ששון שמעון נ' לב המפרץ (3.3.05) , גם שם נדון מקרה דומה לענייננו בו טען התובע כי החליק במדרגות הנעות עקב לכלוך, כאשר הטענה נדחתה ונדחתה גם הטענה בדבר היפוך נטל הראיה; ת.א. (נצ') 10829/97 רימה צ'אצ'אשוילי נ' קניון לב העיר נצרת עילית (6.11.01), גם שם נדון מקרה דומה לענייננו, בו טענה התובעת כי החליקה על המדרגות הנעות עקב חומר שמנוני או נוזל אחר, והתביעה נדחתה; ת.א. (חי) 24951/00 איזנקוט סוזאן נ' המשביר לצרכן בע"מ (28.3.04), שם טענה התובעת כי החליקה על ירק שהיה במדרגות הנעות ותביעתה נדחתה. זאת, לעומת נסיבות אחרות בהן התברר כי לא היה גורם אפשרי אחר לארוע והתקבלה הטענה בדבר היפוך נטל הראיה. ראה: ע"א (י-ם) 1049/96 המשביר לצרכן נ' אסתר לם (17.9.96), אשר אושר ברע"א 7270/96, שם התובעת נפלה כשהיא עומדת על המדרגות הנעות ולא הייתה כל ראיה לעניין גורם אפשרי אחר לארוע למעט תקלה בדרגנוע, כאשר המדרגות שינו לפתע את כוון או מהירות הנסיעה; ת.א. (י-ם) 9771/04 בצלאל נ' קניון רב מכר בע"מ (6.4.05), גם שם התברר כי תנועת מעקה המדרגות נעצרה בעוד שהמדרגות המשיכו לנוע.

בענייננו, כאמור, אין מדובר בתקלה בפעילות המדרגות הנעות כאשר התובעת עמדה ללא תזוזה ולא הוכח העדר גורם אפשרי לנפילת התובעת מעבר לרשלנות הנתבעת. לפחות באותה דרגת הסתברות של רשלנות הנתבעת ניתן להניח כי התובעת החליקה ונפלה עקב גורם אחר הקשור בה עצמה.

13.     לאור כלל האמור, התביעה נדחית. משכך, נדחות גם ההודעה לצדדים השלישים ולצד הרביעי.

14.     התובעת תשא בהוצאות המשפט של הנתבעות ושל צדדי ג' וכן בשכ"ט עו"ד בסך 2500 ש"ח בתוספת מע"מ לכל אחד מהם (סה"כ 5000 ₪ בתוספת מע"מ). אין צו להוצאות בהודעה לצד הרביעי, הוא הנתבעת 2 .





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה במדרגות דירה

  2. נפילה במדרגות בכנרת

  3. נפילה במדרגות בחושך

  4. נפילה במדרגות ג'קוזי

  5. נפילה בירידה במדרגות

  6. נפילה במדרגות רטובות

  7. נפילה במדרגות בעבודה

  8. נפילה על מדרגה ברחוב

  9. נפילה במדרגות מסוכנות

  10. נפילת ילד במדרגות ברחוב

  11. נפילה במדרגות נעות בקניון

  12. נפילה במדרגות בשטח ציבורי

  13. נפילה במדרגות אולם אירועים

  14. כאב וסבל אישה מבוגרת

  15. החלקה במדרגות בעבודה

  16. נפילה בגלל מדרגה שבורה בלי מעקה

  17. נפילה במדרגות - תביעה נגד ועד הבית

  18. נפילה במדרגות בית משותף בגלל רטיבות

  19. האם חובה להדביק פסים למניעת החלקה במדרגות

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון