נזק למטעים חקלאיים

להלן פסק דין בנושא נזק למטעים חקלאיים: פסק דין א. רקע 1. תביעה כספית בסך 346,567 ₪ בגין נזקים לגידולי מטע נקטרינות, שגודלו בחממות התובע בעונת הגידול 2000-2001, ואשר נגרמו על פי הנטען עקב אספקת יריעות ניילון לחיפוי החממות שאינן תואמות ליעודן ושגרמו נזק בלתי הפיך לגידולי הפרי שבחממות. 2. עניינו של פסק דין זה הוא בשאלת החבות, לאחר שעפ"י החלטת עמיתי כב' סגן הנשיא השופט מגד מיום 14.7.05, פוצל הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק. 3. אין מחלוקת כי יריעות הניילון נשוא המחלוקת נרכשו על ידי התובע מהנתבעת. אין גם מחלוקת לגבי העובדה, כי היריעות נשוא הנדון היו שונות מהיריעות אותן נהג התובע לרכוש בשנים קודמות, זאת לאחר שהופסק יצורן של היריעות נשוא שנים קודמות. ב. תמצית טיעוני הצדדים 4. לטענת התובע, פנה לקראת עונת הגידול 2000-2001 לנתבעת וביקש לרכוש ניילון למטעי החממות. בעקבות עצה מקצועית שקיבל מהנתבעת, רכש ניילון חליפי אשר היה בו להביא לאותן תוצאות גידול. בפועל הסתבר, שהניילון אותו סיפקה הנתבעת, שונה משמעותית מיריעות הניילון אותו סיפקה לו הנתבעת בעבר, וכי קיימים הבדלים משמעותיים במעבר הקרינה UV בין שני הסוגים. עקב אי התאמת הניילון ליעודו ולגידולי התובע, נגרמו לו נזקים בשל אובדן הכנסות, הפסד רווח "מדף ראשון" בשוק ופגיעה במוניטין ובשמו הטוב. 5. לטענת הנתבעת, כל שעשתה היה הודעה לתובע לפיו הופסק יצור יריעות הניילון אותן נהג לרכוש קודם לכן וכי עתה נעשה שימוש ביריעות אחרות, תוך שמעולם לא שכנעה אותו לרכוש יריעות מסוג זה או אחר. יתרה מכך, התובע ערך בדיקות ובירורים, ניהל מו"מ עם חברות שונות וביצע הזמנתו, רק לאחר שהבין כי הפרטים שנמסרו לו על ידי הנתבעת מדויקים. בפועל שימשו היריעות ומשמשות, חקלאים נוספים בתחום גידול הנקטרינות, לשביעות רצונם המלאה, כשהנזק הנטען, ככל שנגרם כזה, אינו נובע מטיב היריעות. ג. המחלוקת 6. המחלוקת בין הצדדים מצומצמת יחסית ונוגעת לשאלות הבאות: א. האם הנזק שנגרם, ככל שנגרם כזה, נובע מטיב יריעות הניילון או תכונותיו? ב. נסיבות רכישת היריעות. ג. הנזק בפועל. יצויין, כי לעניין זה לא נשמעו העדים, זאת נוכח פיצול הדיון כאמור לעיל, ועל כן אינו נדון גם בשלב זה. ד. הראיות 7. מטעם התובע העידו, המומחה האגרונום מר מנשה עבדא, אשר הציג גם חוו"ד מטעמו מיום 12.3.01, השמאי מר שלמה שרף וכן התובע עצמו. כן צורפה תעודת עובד ציבור מטעמה של ד"ר יוספה שחק מהמרכז הוולקני בבית דגן מיום 25.2.04 (ת/2). 8. מטעם הנתבעת העידו המומחה והחוקר ד"ר ארז אמנון, אשר הגיש גם חוו"ד מומחה מטעמו, מר דני אסנהיים - אחראי תחום היריעות לחממות אצל הנתבעת ומר אשכנזי דוד - מנהל המכירות בנתבעת. כן הוגשה חוות דעתו של האגרונום והשמאי החקלאי עמרי עתריה. ה. תמצית העדויות והראיות עדויות התביעה עדות התובע 9. התובע מעיד כי חלק ממטעיו ממוקמים בשטח פתוח וחלק בחממות מנהרה (סעיף 4 לתצהירו מיום 29.10.02). במשך שנים כיסה את החממות בניילון מסוג IR נקטרינה, אשר הוכח כניילון מתאים למטעי חממות נקטרינה (סעיף 6), לקראת תחילת עונת הגידול של הנקטרינה בשנת 2000-2001, פנה אל נציג הנתבעת, מר דוד אשכנזי (עמ' 16 לפרוטוקול), אשר טען כי אינם מייצרים עוד ניילון מסוג IR נקטרינה וכי יש באפשרותם לשווק ניילון שקוף, המעביר קרינת UV במידה זהה לזה שמעביר הניילון מסוג IR נקטרינה (סעיף 7 ועמ' 20 לפרוטוקול). נציג הנתבעת אותו מכיר שנים ומוכר כבעל מקצוע וידע, שיכנע אותו לרכוש IR שקוף (סעיף 8), בעקבות העצה המקצועית מטעם הנתבעת הסכים לרכוש IR שקוף (סעיף 9). להפתעתו, פריחת העצים במטעי החממות הייתה שונה מהמצופה, רוב הפריחה הייתה בצבע לבן במקום בצבע ארגמני, והחלו תופעות שונות בשונה משנים קודמות כגון תנועת דבורים דלה (סעיף 10). הסתבר שהניילון שסיפקה הנתבעת, מנע את העברת קרינת ה- UV באופן הדרוש לגידול, ובשל כך נגרם נזק בלתי הפיך ליבול הפרי שבחממה (סעיף 13). באשר לשאלת חום החממה מעיד התובע, כי עפ"י מדידות שערך מידי יום, לא היה חום החממה שונה משנים קודמות ולא היו תופעות חריגות (עמ' 18 לפרוטוקול). כן מסכים התובע לעובדה, כי חשיפה לטמפרטורות גבוהות, כמו גם שילוב בין טמפרטורות גוהות למרססים, עשויה לגרופ לפגיעה בחנטה ובפרי (עמ' 19 לפרוטוקול). כן מעיד התובע באשר לנסיבות מסירת הניילונים לבדיקה במכון וולקני. היריעות שנבדקו אינן מצויות עוד (עמ' 13 -14 ו-21 לפרוטוקול). תע"צ מטעמה של ד"ר יוספה שחק 10. עפ"י תעודת עו"צ מטעמה של ד"ר יוספה שחק, חוקרת מומחית יחסי צמח - אור ועוסקת בפיתוח יריעות לשיפור ניצול קרינת השמש, במרכז וולקני בית דגן, עולה, כי קיים הבדל בהעברת האור בתחום ה - UV בין שתי יריעות הניילון שהובאו לבדיקתה. עם זאת, שתי היריעות מעבירות אור באותה מידה ואין הבדל משמעותי בינהן (ס' 5 לתע"צ מיום 25.2.04). הנ"ל קובעת, כי נקטרינות לא מפתחות צבע אדום בפרי, אם מכסים אותן ביריעה הבולעת את תחום ה - UV. עדות המומחה מנשה עבדא 11. המומחה מר עבדא הגיש חוו"ד מיום 12.3.01, ממנה עולה כי מביקורו במטע ביום 8.3.01 בלוויית התובע, נמצאו החנטים מדוללים, קטנים וירוקים וחלקם מנוונים, כאשר הפירות בעצים שמחוץ לחממה היו כבר גדולים ובצבע ארגמן, עם משקל ממוצע משמעותי מאלה שבחממה, אשר כפי הנראה צפויים היו לנשור. בעדותו מסר, כי הסתמך על תוצאות הבדיקה שנערכה במעבדה (ע' 10 ש' 1), והסביר כי ההבדלים בין הניילונים הם לעניין כושר העבירות שיש לו השפעה ישירה על הפריחה, החנטה וצבע הפרי (ע' 10 ש' 3-4). לגבי החנטה וגודל הפרי, הוא מסתמך על התוצאות בשטח (ע' 10 ש' 7-8), ובהשוואה בין המטע שהיה מחופה למטע שהיה בשטח פתוח בו הפרי היה יפה ותקין (ע' 10 ש' 10-12). מר מנשה עבדא מסתמך על עצם העובדה כי בפועל, בשטח ראה פגמים הנובעים לשיטתו מן החיפוי עצמו, אך פרט למראה השטח, לא בחן את השפעת הניילון לעניין זה, כך שיתכן והנזק נגרם גם בשל מרכיבים נוספים. עפ"י העד, בניגוד לגרסת מומחה הנתבעת, מעודדות טמפרטורות גבוהות צימוח וגודל הפרי (עמ' 10 ש' 29-30). באשר לפעולת הדבורים, הרי שזו משפרת ומעודדת חנטה (ע' 11 ש' 29-30), אם כי אינה פקטור בלעדי (עמ' 12 ש' 1-3). עדויות ההגנה ד"ר ארז אמנון 12. העד הינו חוקר משך 40 שנה במינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני במכון למטעים, והיה היוזם לפיתוח יריעת IR נקטרינה (עמ' 25 לפרוטוקול). תמצית חוות דעתו של העד היא, שאין סבירות בטענה, לפיה הגורם לנזק נעוץ בהחלפת החיפוי מניילון נקטרינות לאחר. חסימת קרינת ה - UV יש בה לכל היותר להשפיע על צבע הפרי, אך לא על החנטה והתפתחות פרי תקינה (עמ' 1 לחוות דעתו ועמ' 26 לפרוטוקול). גורמים אפשריים לדעתו לנזק הנטען, היו תנאי אקלים. עפ"י בדיקתו בנתוני השירות המטראורולוגי, לא הצטבר קור מספיק טרם החיפוי, החיוני להתעוררות הפקעים מתחת לחיפוי מחד, ומאידך, היו תנאי טמפרטורות גבוהות מדי תחת החיפוי, אליה נחשפו העצים במהלך התעוררותם, בלא שקיבלו איוורור מספק (עמ' 28-32 לפרוטוקול). באשר לתנועת הדבורים - אין לה צורך ומתקבל יבול מלא, גם ללא פעילות דבורים במטע. העד מתייחס גם למעבר האור כפי שהוצגו בתע"צ ד"ר יוספה שחק ומסביר, כי בחינת עקומות מעבר האור מלמדת, שצבע הפרי שיתקבל תחת חיפוי היריעות החלופיות שנרכשו יהיה פחות אדם מזה שיתקבל תחת היריעות המקוריות, אך אין בכך כדי להצביע על איזשהוא גורם שיביא לפגיעה ביבול או בעצים עצמם (תוספת לחוו"ד מיום 20.12.03 אשר הוגשה לבית המשפט בהודעת הנתבעת מיום 1.3.04 וצוינה בעמ' 25 לפרוטוקול). מר דוד אשכנזי 13. העד משמש כמנהל מכירות בנתבעת. בעדותו, מאשר כי הופסק היצור של יריעות הניילון מסוג נקטרינה ובבדיקות שערכה הנתבעת הסתבר שהיריעות החלופיות מתאימות לשמש לגידול זה (ס' 3 לתצהירו מיום 21.9.03). העד מדגיש כי הסביר לתובע טלפונית כי היריעות שרכש אינן מיוצרות עוד, ודיווח כי חלק ממגדלי הנקטרינות בארץ רכשו לשביעות רצונם את היריעות הסוג החליפי. התובע רכש את היריעות על דעתו לאחר שהתייעץ עם חבריו לענף (ס' 4-5 לתצהיר). בעקבות תלונת התובע, נשלח אגרונום מטעמה של הנתבעת (מר דני אסנהיים), אשר מצא כי היריעות מתאימות לגידול הרלוונטי. לדעת האגרונום (עניין עליו העיד גם האגרונום עצמו מר אסנהיים ואינו נזקק איפוא לעדות מצדו של מר אשכנזי), חוסר הצבע ויתר הבעיות קשור לטמפרטורה גבוהה בזמן החנטה, שאינה בשליטת הנתבעת (ס' 6). מר דני אסנהיים 14. העד אגרונום, אחראי על תחום היריעות לחממות אצל הנתבעת וחקלאי בעצמו מזה כ - 50 שנה, ואשר נשלח מטעמה, לבחון את תלונת התובע (ס' 1+3 לתצהירו). העד עצמו לא היה מעורב במכירה או בשיחה עם התובע (עמ' 34 לפרוטוקול). העד מאשר כי היריעות מתאימות לגידול נקטרינות ואינן גורמות כל נזק לגידול (ס' 7 לתצהירו). העד מצהיר כי אותן יריעות שווקו למגדלים נוספים לשביעות רצונם. טענת אי התאמה נשמעה לראשונה רק מהתובע (ס' 8 לתצהיר ועמ' 34 לפרוטוקול). ו. דיון 15. נוכח שלב הדיון העוסק בשאלת החבות בלבד ועל רקע העובדה, כי אין מחלוקת עובדתית משמעותית בין הצדדים באשר לנסיבות האירוע עצמו, היינו לעובדת רכישת היריעות מהנתבעת והעובדה כי המדובר ביריעות שקופות (מסוג IR שקוף), שונות מקודמותיהן (מסוג IR נקטרינה), ניתן לעבור איפוא לניתוח משמעות הממצאים, בלא שיש צורך להצביע על סתירות, אלא ככל שידרש הדבר נקודתית, לשאלה שבמחלוקת. ראשית לשאלה בדבר טיב היריעות והשפעתן: 16. שקלול האמור בחוות הדעת והעדויות מביא למסקנה, כי לא הורם הנטל להוכחת הטענה, כי לסוג היריעה היה קשר להתפתחות הגידול וטיב הפרי, אלא לעניין צבעו בלבד. מסקנת האמור היא, כי הנזק הנטען, לא נגרם בשל יריעות החיפוי שנמכרו על ידי הנתבעת, ועל כן נדחית טענת חבותה ובהתאם - התביעה כולה. להלן נימוקי: א. מומחית התובע, ד"ר יוספה שחק מציינת בתעודת עובד הציבור מטעמה מפורשות, כי השפעת השוני בהעברת האור בתחום ה - UV הינה באשר לצבע האדום בפרי. אין בתעודה ולו רמז לביסוס הטיעון שלפיו יש השפעה גם על טיב הפרי, ומתוך ה"הן" נשמע ה"לאו". ב. מומחה הנתבעת ד"ר ארז, מציין מפורשות, פוזיטיבית, שאין סבירות בטענה, לפיה הגורם לנזק נעוץ בחיפוי. בחסימת קרינת ה - UV (שאינה שנויה במחלוקת כך נראה), יש לכל היותר השפעה על צבע הפרי, אך לא על החנטה והתפתחות פרי תקינה (עמ' 1 לחוות דעתו ועמ' 26 לפרוטוקול). ג. שקלול חוות דעתם של שני המומחים, הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה מלמדת איפוא על המסקנה, כי אכן קיים הבדל בין סוגי היריעות מבחינת עבירות קרינת האולטרה סגול, ואולם להבדל זה השפעה על צבע הפרי . אי התייחסותה של ד"ר שחק לטיב הגידול עצמו על רקע התייחסותה הפוזיטיבית המפורשת לצבע, מאפשרת ללמוד על שלילה למעשה של טענת הנזק לפרי עצמו, דבר שמתיישב עם חוות דעתו של ד"ר ארז הקובע פוזיטיבית כי סוג הניילון אינו משפיע לעניין גידול היבול. ד. יתר העדים אינם תורמים תרומה של ממש לשאלה שבמחלוקת, ואין בעדותם כדי לשנות מהמסקנה האמורה: התובע מצד אחד ומר אשכנזי מצד שני, אינם מתיימרים להעיד כמומחים בתחום. מומחה התובע, מר מנשה עבדא, ציין אמנם כי יש להבדלים בין הניילונים השפעה ישירה על הפריחה, החנטה וצבע הפרי ואולם גם הוא מסכים, שמסקנתו נובעת מהשוואה בשטח, והוא עצמו לא בחן את השפעת הניילון לעניין זה, כך שיתכן והנזק נגרם גם בשל מרכיבים נוספים, כגון תנאים סביבתיים (עמ' 10). מולו, גם אגרונום הנתבעת מר אסנהיים, על אף שמעיד שהיריעות מתאימות לגידול נקטרינות ואינן גורמות כל נזק לגידול (ס' 7 לתצהירו) וכי אותן יריעות שווקו למגדלים נוספים לשביעות רצונם, תוך שטענת אי התאמה נשמעה לראשונה רק מהתובע, הצהיר כי לא ביצע את הבדיקות בעצמו וכי לא בדק תלונותיו של התובע עם מגדלים נוספים באזור. ה. יצויין כי שני הצדדים טוענים כנגד מומחיות המומחים של הצד שכנגד, המומחה ארז מצד אחד והמומחה עבדא מצד שני, אשר שניהם אינם מומחים בתחום ספקטרום האור. כאמור, לא ניתן להתעלם מההתאמה שיש בין מסקנת ד"ר ארז לנובע מתע"צ ד"ר שחק שהובאה מטעם התובע דווקא, שלא לדבר על כך, כי כפי שהעיד ד"ר ארז על עצמו, היה הוא היוזם והמפתח של היריעות מסוג IR נקטרינה בהיותו חוקר משך 40 שנה במינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני במכון למטעים. אין גם התייחסות ממשית לעדות המומחה ארז בדבר השפעת הטמפרטורה הגבוהה, הנסמכת על נתוני השירות המטאורולוגי על הווצרות הנזק. בנסיבות אלה, המצטרפות לאישורו של המומחה עבדא, שלא בחן את השפעת היריעות לעניין זה ויתכן שהנזק נגרם גם בשל מרכיבים נוספים מלמדת על כך, שלא ניתן לקבל את גרסת התובע, ויש להעדיף את גרסת הנתבעת דווקא. 17. המסקנה המתבקשת איפוא משקלול העדויות הוא, כי לא הורם הנטל להוכחת הטענה, שלסוג היריעה היה קשר להתפתחות הגידול וטיב הפרי, אלא לעניין צבעו בלבד. די במסקנה זו באשר לשאלה המרכזית העומדת על הפרק, היינו אי הוכחת הקשר הסיבתי שבין היריעות לנזק הנטען, כדי לדחות את התביעה בהעדר חבות, ובנסיבות אלה מתייתר למעשה הדיון ביתר השאלות, לרבות בשאלת הנזק. ואולם, על מנת שלא ל"הותיר את הדף חלק", אציין כי לא שוכנעתי אף בחבות הנובעת מהשאלה השניה והיא שאלת נסיבות רכישת היריעות: גרסת התובע היא שערך בדיקות ומשאים ומתנים מטעמו משך כחדשיים ימים, לרבות עם מומחים העובדים בחברה לאספקת ניילון, עד שהחליט לרכוש את היריעות נשוא המחלוקת (ס' 10+11 לכתב תשובתו). גרסת הנתבעת באמצעות מר אשכנזי היא גם כן, שהתובע רכש את היריעות על דעתו לאחר שהתייעץ עם חבריו לענף וכל שנעשה מצידו היה מסירת מידע לתובע, כי חלק ממגדלי הנקטרינות בארץ רכשו לשביעות רצונם את היריעות מהסוג החליפי (ס' 4-5 לתצהיר). מעבר לעדויות אלה, לא הובאה כל עדות נוספת מטעם מי מהצדדים לשאלה זו, ולפיכך, ברור הוא שלא ניתן להעדיף את גרסת התובע גם בשאלה זו ולא ניתן לקבוע, כי הנתבעת ברשלנותה היא שגרמה לו לרכוש את היריעות נשוא המחלוקת. 18. הנה כי כן, כל אחת משתי השאלות שעמדו לדיון במחלוקת בין הצדדים, הן הקשר הסיבתי הנוגע לטיב היריעות והן זו הנוגעת לנסיבות הרכישה, מביאה למסקנה זהה בדבר העדר חבות, קל וחומר שתיהן יחד. ז. סוף דבר 19. לאור כל המפורט, נדחית התביעה ובנסיבות אלה מתייתר כמובן המשך הדיון בשאלת הנזק. התובע ישלם הוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהמצאת פסק הדין.מטעיםחקלאות