הפצת מידע על צ'קים חוזרים

הוגשה תביעה נגד החברה הבודקת באם קיים במאגרי המידע שלה מידע שלילי אודות הלקוח, לרבות מידע בדבר שיקים חוזרים, הגבלה על ידי בנק ישראל וכד', ובהתאם לכך מעבירה המלצה לבית העסק באם לאפשר ללקוח לשלם בשיק או לא.

האם רשאית החברה להפיץ לבעלי העסק המלצה על הגבלת עסקאות עם לקוח זה או אחר, גם כאשר לא נמצא לגביו מידע שלילי?

בית המשפט פסק כי התשובה על כך בשלילה וכי אקט זה מהווה ניצול חסר תום לב למידע המצוי במאגר שבעלותה והפצתו תוך פרסום לשון הרע.


להלן פסק דין בנושא הפצת מידע על צ'קים חוזרים:

פסק דין

העובדות

1.     על העובדות אין למעשה חולק. התובעת רכשה מוצרים בסופרמרקט "רמי לוי - שיווק השיקמה" בירושלים (להלן: "רמי לוי"), ושילמה תמורתם בשיק על סך של 221.67 ₪. מספר ימים לאחר מכן, נגנב ממנה פנקס השיקים שלה, ומשכך ביטלה את השיקים האחרונים בפנקס. בטעות ביטלה התובעת גם את השיק שניתן לפקודת "רמי לוי או אי. אר. אן".

2.     בתאריך 12.3.2007, שלחה הנתבעת, חברת אי. אר. אן ישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת") אל התובעת דרישה לפירעון חוב בסכום של 276.67 ₪ בגין שיק שחזר. בכתב הדרישה פורט כי סכום החוב מורכב מקרן בסך של 221.67 ₪ ועמלות בסך של 55₪. כן צורף לכתב הדרישה שובר לתשלום החוב עד לא יאוחר מיום 19.3.2007.

3.     התובעת ציינה כי עד שקיבלה את דרישת התשלום, חלף המועד האחרון לתשלום. משכך רק בתאריך 27.3.2007 ניגשה לבנק ושילמה את השובר.

4.     לטענת התובעת, מספר ימים לאחר ביצוע התשלום הגיע מכתב מב"כ הנתבעת, הנושא תאריך 22.3.2007. בסעיף 2 למכתב פורט כי החוב עומד על סך של 373.67 ₪ והוא מורכב מקרן בסך של 221.67 ₪ ודמי גבייה משפטית וריבית נצברת בסכום של 152 ₪. סעיף 6 למכתב קובע כי "במידה וחוב זה שולם עד למועד מכתבנו זה, נא ראה/י המכתב כמבוטל". מאחר והתובעת כבר שילמה את החוב כאמור לעיל, התעלמה מתוכנו.

5.     אולם לאחר מכן, בביקוריה בעשרות בתי עסק בירושלים בעיקר ובארץ בכלל, הופתעה לגלות כי בעלי עסקים אינם מסכימים לקבל ממנה שיקים. לאחר שניסתה לברר את פשר הסירוב, מצאה כי זאת עקב היותה מוגבלת על ידי הנתבעת.

6.     התובעת פנתה אל הנתבעת טלפונית בתאריך 22.6.2008 ונציגה מסר לה כי הואיל והשובר שולם באיחור של 3 ימים, נשלח אליה מכתב נוסף, וכי החוב לטובת הנתבעת עומד על סך של 98 ₪, אותם עליה לשלם ישירות לחשבון הבנק של הנתבעת. כן ציין נציג הנתבעת כי עד אשר לא תסדיר התובעת את חובה, לא תוסר ההגבלה המופיעה בבתי העסק. לטענת התובעת, לא הסכימה הנתבעת לשלוח לה שובר לתשלום אלא דרשה כי הסכום ישולם בהעברה בנקאית.

מכאן התביעה.

פעילותה הכללית של הנתבעת

7.     על פי המידע המצוי באתר האינטרנט של הנתבעת והמידע שמסרה נציגתה במהלך הדיון, חברת אי. אר.אנ, מקבוצת ויזה כאל (להלן: "החברה" ו/או "הנתבעת") מעניקה, בין השאר, שירות "התחייבות לפירעון שיקים" לחברות ובעלי עסקים. המדובר במתכונת שירות הדומה לשירות הניתן בכרטיסי האשראי. במסגרת השירות, מועברים פרטי השיק לחברה באמצעות מכשיר מיוחד המותקן אצל בעל העסק. עם קבלת הפרטים ולאחר עיבוד נתונים קצר, מחליטה החברה אם לאשר את העסקה ולערוב לפירעון השיק. באם אושרה העסקה, מופקד השיק בבנק, ובמידה וחזר, משלמת החברה את ערכו באופן מיידי ופועלת לגביית סכום השיק מהלקוח.

8.     במידה והחברה אינה מאשרת את העסקה, אין היא אוסרת על בית העסק לקבל את התשלום באמצעות שיק אלא רק מסרבת לערוב לפירעונו. למעשה אבל, ברור שאי ערובתה תגרום לכך שהעסק יסרב לקבל את השיק. זאת משום שברור שכל בעל עסק יחשוש מלקבל שיק שהנתבעת איננה מסכימה לערוב לו. עצם העובדה שהנתבעת מסרבת לערוב לשיק מהווה מצג לבעל העסק כי מדובר בלקוח שיש עימו בעיות.

9.     הנתבעת הציגה העתק כרטיסי מאגר מידע המאשרים כי היא רשומה בפנקס מאגרי המידע. בסעיף 5 לכרטיס מס' 605769, תחת הכותרת מטרת המאגר מצוין: "לשם הענקת שירותי מידע לבתי עסק בדבר צ'קים חוזרים בעת קבלת צ'יק מלקוח לבית עסק, יעביר בית העסק את נתוני הצ'ק לחברה וזו תבדוק האם יש לה מידע שלילי (צ'קים חוזרים מוגבל עפ"י בנק ישראל) על הלקוח...".

10.     כלומר, החברה בודקת באם קיים במאגרי המידע שלה מידע שלילי אודות הלקוח, לרבות מידע בדבר שיקים חוזרים, הגבלה על ידי בנק ישראל וכד', ובהתאם לכך מעבירה המלצה לבית העסק באם לאפשר ללקוח לשלם בשיק או לא.

הנקודה הבעייתית - האם יכולה החברה להשתמש בכוחה לשם גביית חוב שלטענתה חבים לה?

11.     אודה כי התנהגות הנתבעת נראית לי בעייתית. אחרי ככלות הכל, התובעת איננה מוגבלת ו/או מושכת שיקים שאין אפשרות לפורעם. כל שקרה היה עקב תקלה חד-פעמית שבה ביטלה שיק. האם אכן יכולה הנתבעת בקלות כזו למנוע מהתובעת שירות בסיסי של משיכת שיקים? ונציין כי אין חולק שהתובעת שילמה את השיק כך שלא ניתן לומר עליה שאיננה מכבדת שיקים. וזאת עשתה בפעם הראשונה ובתום לב.

12.     לטענתה של הנתבעת, התובעת לא יכולה להתלונן משום שאין לה מערכת יחסים איתה, וכל יחסי הנתבעת הם עם בית העסק. לטענתה, בית העסק יכול לקבל שיק מהתובעת. כל אשר טוענת היא שהיא איננה יכולה לערוב לשיק. קשה לקבל זאת. לאמיתו של דבר, משתמשת הנתבעת בכוחה כנגד הנתבעת על מנת לגבות חוב שלדעתה חייבת לה התובעת. מה לידינו יתקע שהנתבעת לא תשתמש בכוחה על מנת לגבות חובות שאינם קשורים לשיקים? ומעבר לכך, לפעמים קורה שיש סכסוך בין לקוח לבית עסק והלקוח מטעמים מוצדקים לחלוטין מבטל את השיק. האם גם אז תוכל הנתבעת לדרוש ממנו לשלם או שתפעיל נגדו את הסנקציה של 'מניעת שימוש בשיקים'?

13.     אולם בראש ובראשונה יש למצוא את המסגרת הנורמטיבית, ושני חוקים כאן חלים על ענייננו. חוק הגנת הפרטיות וחוק לשון הרע.

המסגרת הנורמטיבית - חוק הגנת הפרטיות והשלכותיו לענייננו

14.     החוק הקובע את דרך ניהול מאגרי מידע וההגנות על הפרט הוא חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

"מאגר מידע", "מידע" ו"מידע רגיש", מוגדרים בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות בהאי לישנא:

"'מאגר מידע' - אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב למעט -
(1)     (1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או
(2)     (2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף;
"מידע" - נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו.
"מידע רגיש" -
(1)     (1) נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו;
(2)     (2) מידע ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שהוא מידע רגיש;"

15.     סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר:
"'מחזיק, לענין מאגר מידע' - מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש;
...
"שימוש" - לרבות גילוי, העברה ומסירה".

16.     החברה מעבדת את המידע שנאסף במאגר ועושה בו שימוש בדרך של העברתו ומסירתו לבתי העסק. אין ספק כי המידע אותו אוגרת החברה הוא מידע רגיש באשר כולל אינפורמציה בדבר מצבו הכלכלי של הלקוח.

17.     סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר פגיעה בפרטיות מהי וקובע בסעיף קטן 9 כי פגיעה בפרטיות היא בין היתר: "שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה".

18.     סעיף 18(2) לחוק הגנת הפרטיות קובע רשימת הגנות מצד הנתבע בשל פגיעה בפרטיות ובין השאר:
"(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;"

19.     סעיף 20(ב) לחוק הגנת הפרטיות מסייג את ההגנה כאמור וקובע: "חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות של בתום לב אם הוא פגע ביודעין במידה גדולה משהייתה נחוצה באופן סביר לצורך הענינים שניתנה להם הגנה בסעיף 18(2)."

20.     עפ"י כרטיס מאגר המידע שהציגה הנתבעת, מטרת המאגר היא בדיקה אודות מידע שלילי על הלקוח המבקש לשלם לבעל עסק בשיק. מידע שלילי מתואר כמידע אודות הגבלת הלקוח על ידי בנק ישראל ומידע בדבר שיקים חוזרים.

21.     האם רשאית הנתבעת להפיץ לבעלי העסק המלצה על הגבלת עסקאות עם לקוח זה או אחר, גם כאשר לא נמצא לגביו מידע שלילי? לדעתנו, התשובה על כך בשלילה ומהווה ניצול חסר תום לב למידע המצוי במאגר שבעלותה והפצתו תוך פרסום לשון הרע.

22.     השירות אותו מספקת הנתבעת נועד למנוע ולמצער להפחית את הסיכון לבתי העסק בנטילת שיקים מלקוחות אשר ההיסטוריה הבנקאית שלהם ו/או מידת הכיסוי שלהם אינה ברורה. החברה מנהלת מאגר מידע ובו אינפורמציה רלוונטית בדבר מצבו הכלכלי של הלקוח, לרבות הגבלתו על ידי בנק ישראל, מצב חשבון בנק, עבר לגבי שיקים חוזרים, קיום הליכים משפטיים, פשיטת רגל ונתונים לגבי אי פירעון חובות.

23.     כמי שחשופה למאגר ולמידע האצור בו, בוחרת החברה אם להתחייב כלפי בעל העסק ולערוב לפירעון השיק, אם לאו. החברה אינה מנמקת את הסיבות להחלטתה ואת מצבו הפיננסי של הלקוח. החברה מעבירה לבעל העסק מסר לפיו העסקה "מאושרת" או "לא מאושרת" מבחינתה. בעל העסק אינו מחויב להישמע להמלצת החברה בדבר אישור העסקה, ואולם אין בפניו את המידע הגלוי וידוע לחברה ולפיכך נדמה כי רק במקרים נדירים, אם בכלל, יואיל לבצע עסקה על אף שלא אושרה על ידי החברה.

24.     דומה אם כן כי ערכה של המלצת החברה גבוה ביותר. בעל העסק משים לנגד עיניו את חוסר הוודאות שבנטילת שיקים, את הזמן וההוצאות הכרוכות בגביית חובות בגין שיקים ללא כיסוי וניהול הליכים משפטיים ובוחר להתקשר עם החברה ולקבל המלצתה בדבר אישור / אי אישור עסקה כהנחיה מחייבת.

25.     על החברה אם כן, לעשות שימוש זהיר ותם לב במאגר המידע שברשותה ולהפעיל שיקול דעת לפני מתן המלצתה לבעל העסק. אין ספק כי הגבלת עסקה מטעמים שאינם נוגעים למצבו הכלכלי של הלקוח ואינם משקפים אותו לאשורו, אינה ראויה ומהווה ניצול הנגישות לאינפורמציה ושימוש בה בדרך פסולה, תוך פרסום לשון הרע בדרך של ביזוי הלקוח והשפלתו.

26.     בעניינינו ציינה הנתבעת עצמה, כי השיק שנתנה התובעת חזר בשל הוראת ביטול ולא מסיבת א.כ.מ. התובעת הבהירה בעניין זה כי ביטול השיק בוצע בשוגג לאחר שאבד פנקס השיקים שבשימושה.

27.     התובעת לא נותרה אדישה לדרישת התשלום שנשלחה אליה על ידי הנתבעת ופנתה, גם אם באיחור קל, להסדרת החוב. בעניין זה אני מקבל את גרסתה כי עד שקיבלה את המכתב לידיה חלף המועד האחרון המצוין בו לתשלום השובר ולפיכך שולם זה באיחור של מספר ימים.

28.     לא מצאתי כל דופי בהתנהלות התובעת בהתעלמותה מדרישת התשלום השנייה. התובעת סברה לתומה שסילקה את חובה ופעלה בהתאם להנחיה העולה מסעיף 6 למכתב הדרישה השני עצמו, לפיה במידה והחוב שולם, יש לראות במכתב כמבוטל.

29.     בנסיבות אלה חרגה הנתבעת מסמכותה בכך שהגבילה את עסקאות התובעת, תוך שהיא מנצלת את נגישות המידע העומד לרשותה וכח המלצתה לבעלי העסק. הנתבעת לא הייתה רשאית להעביר מידע שלילי אודות עסקאותיה של התובעת, שעה שמידע זה אינו מבוסס ואינו תואם את המציאות. בכך יש עוד משום פרסום לשון הרע אודות התובעת, לה מיוחסת דרך התנהגות לקויה ומצב פיננסי בעייתי.

30.     אוסיף כי לנתבעת לא עומדת ההגנה האמורה בסעיף 18(2)(ד) לחוק הגנת הפרטיות הנ"ל. העובדה שהנתבעת חסמה את התובעת מלבצע עסקאות בשיקים בבתי העסק שהתקשרו עמה, מהווה פגיעה בפרטיותה של התובעת, בחוסר תום לב, ובמידה שאינה סבירה לצורך העניין. במטרה להפעיל לחץ על התובעת, על מנת שזו תסדיר את חובה, מסרה הנתבעת מידע מוטעה לבתי העסק.

המסגרת הנורמטיבית - חוק לשון הרע והשלכותיו לענייננו

31.     סעיף 1(2) לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;" אין ספק שפרסומה של המתלוננת כמי שאיננה עומדת בהתחייבויותיה ומפזרת שיקים ללא כיסוי יכול לפגוע בה והדברים ברורים.

32.     לפי סעיף 7(א) לחוק אף רשאי בית המשפט לפצות מתלונן בפיצוי של עד 50,000 ₪ ללא כל הוכחת נזק, וזאת בשל החומרה שרואה החוק הוצאת לשון הרע. ונציין כי במקרה זה אין הגנת 'אמת דיברתי' לנתבעת. שכן מי שסומך על שירותה סובר כי אלו שאינם מאושרים הם לקוחות שיש להם בעיות עם פרעון שיקים. בעיות שאינן רלוונטיות במקרה שלפנינו.

גובה הנזק

33.     אין ספק שהתובעת ניזוקה. התובעת נדחתה שוב ושוב על ידי בתי עסק, בהם ביקשה לשלם בשיק, בשל אינפורמציה מוטעית שקיבלו מהנתבעת. התובעת תיארה את תחושת ההשפלה וחוסר הנעימות כל פעם מחדש עת הגיע רגע התשלום בקופה.

34.     אומנם גג התקרה שניתן ניתן לפסוק לתובעת הוא גבוה יותר, אך לאחר ששקלתי, הרי באומדן הפיצוי שמגיע לתובעת הוא 7,500 ₪ וזאת כמובן בהנחה שהנתבעת ביטלה את חסימת התובעת. שאם לא כן, רשאית התובעת לתבוע מחדש על נזקיה מאז הגשת יום התביעה ועד עתה.

כיצד יכולה הנתבעת להתגונן?

35.     יכול ויהיה מי שיתהה, כיצד יכולה הנתבעת להתגונן? והתשובה פשוטה היא. ראשית, בכל מקרה בו שילם האזרח את חובו למושך השיק, לא ברור כלל שניתן לחסמו עד שישלם את ההוצאות אותן טוענת הנתבעת כי הוא חייב לה. מדובר בדרישת חוב שיש דרכים לגיטימיות וחוקיות לדרשן (כגון הגשת תביעה, הוצאה לפועל, וכו'). האיום לחסום את רכישת האזרח בשיקים בשל ויכוח על עמלת החזרה, איננו מכובד.

36.     שנית, צריכה הנתבעת להתאמץ יותר על מנת להשיג את האזרח שלטענתה יש לו מוסר תשלומי שיקים בעייתי. עובדה היא שכל המכתבים הגיעו לתובעת והיא אכן שילמה. חסימה צריכה להיעשות כצעד אחרון ללא לחיצה כה קלה על ההדק.

37.     שלישית, מן הראוי כי הנתבעת תשקול מאיזה גובה חוב נחסמים מושכי השיקים. במקרה שלפנינו דובר על שיק אחד בסך 221 ₪ מתוך שיקים רבים שמשכה התובעת. יתכן ועדיף יהיה אם תקבע סכום גבוה יותר.

38.     אציין שוב כי הנתבעת נותנת שירות טוב וחשוב. שירות שגם כלל הציבור יכול ליהנות מקיומו. אך יחד עם זאת, צריכה היא להקפיד היטב היטב כי לא תפגע לעיתים באלה שלא צריכה היא לפגוע בהם, כמו במקרה שלפנינו.

סוף דבר

לסיכומו של דבר, לאור כל מה שכתבתי למעלה, הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 7,500 ₪, בתוך 30 יום מהיום. לא ישולם הסכום ישא רבית והפרשי הצמדה כחוק.

זכות בקשת רשות ערעור תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין לבית משפט המחוזי.









לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון