הסכם לוקסמבורג (פיצויים לניצולי שואה)

סעיף 1 לחוק נכי רדיפות הנאצים יוצר זיקה לחוק הפיצויים הפדראלי הגרמני משנת 1956(Bundesentschadigungsgesetz) שתוקן ב 1965 זיקה זו על שום מה ? על שום שבמסגרת ההסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה בשנת 1952 (הסכם לוקסמבורג), ואשר מוזכר בסעיף 1 לחוק, קבלה על עצמה ישראל את האחריות לנכים, שאלמלא אותו הסכם היתה מוטלת על ממשלת גרמניה המערבית. הווה אומר, רק מי שהינו זכאי על פי הדין הגרמני לפיצוי בגין היותו 'נרדף' ע"י הנאצים, יהא זכאי לתגמול גם על פי החוק הישראלי. 'נרדף' הוגדר בסעיף 1(1) לחוק הגרמני כמי שסבל נזק בחייו, בגופו, בבריאותו, בחירותו, ברכושו, בהונו ואף בהתקדמותו המקצועית או הכלכלית וזאת עקב 'אמצעי אלימות נאציונל סוציאליסטים' שננקטו נגדו מחמת התנגדותו לנאציזם או מחמת גזעו, דתו או השקפתו. סעיף 2(1) מגדיר אמצעי אלימות אלו כאמצעים שננקטו או מטעמם או בהסכמה למפרע של רשות רשמית או נושא תפקיד - ברייך הגרמני, באחת ממדינות הרייך, או בתאגיד, מוסד או קרן של המשפט הציבורי או במפלגה הנאצית או באחד מסניפיה או ספיחיה סעיף 28 לחוק מקנה זכות פיצוי לנרדף שניזוק בגופו או בבריאותו בעקבות אמצעי אלימות נאציונל סוציאליסטי כלשהו שהופעל נגדו (זאת במנותק מסוגיית הגבלת החירות/שלילת החירות שעולה מסעיפים 43 ו 47 לחוק, ע"א 146/74 הרשות המוסמכת נ' אבלינה ברקו פ"ד כט(2), 621 ,עמ' 624-625). לעניין הקשר הסיבתי בסעיף זה נאמר, שאין צורך בהוכחת סיבתיות של ממש ודי אם הקשר הסיבתי מסתבר מן הנסיבות. כבר בע"א 528/75 אברמוביץ קרולה נ' הרשות המוסמכת (לא פורסם) (להלן - ענייין אברמוביץ) נקבע ע"י כב' השופט חיים כהן, כי יש לפרש את סעיף 28 (בעקבות פסיקת בית המשפט הפדראלי העליון בגרמניה) ככולל בגדר 'נזקי בריאות' גם את המעמסה הנפשית שנגרמה לאדם עקב מותם של קרוביו. ההלכה בעניין אברמוביץ הינה, כי סעיף 28 חל גם על מקרים בהם נזקו של הנרדף ארע עקב פגיעה נפשית (ולא רק פיזית) אשר היא תוצאה ישירה של פגיעה פיזית באדם הקרוב לנפגע. בהמשך נקבע בפסיקת בתי המשפט, כי תנאי לתחולת סעיף זה הינו כי הנרדף היה נוכח באירוע בו נפגע קרובו, או בסמוך להתרחשותו, כך שיכול היה לקלוט בחושיו את הנזק הפיזי שנגרם לקרובו, דבר שהביא לנזקו הנפשי. במילים אחרות, על מנת להחיל את סעיף 28 הנ"ל על התובע להוכיח קרבה, מבחינת המקום והזמן, בין התאונה ותוצאותיה המיידיות מחד גיסא, לבין הנזק הנפשי שנגרם לו מאידך גיסא (ראה ע"א (ת"א) 1406/02 ברשטלינג סופיה נ' הרשות המוסמכת (לא פורסם) (להלן - עניין ברשטלינג), וכן ע"א (ת"א) 2235/02 גולדנברג סלבניה נ' הרשות המוסמכת (לא פורסם)). חוזהפיצוייםניצולי שואה