האם חוות דעת מהווה ראיה חדשה

האם חוות דעת מהווה "ראיה חדשה" ?

החלטה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (נוסח משולב), אינה מהווה מעשה בית דין, ורשאי התובע לחזור ולעתור בהסתמך על ראיה חדשה, בהתאם לסעיף 35 א לחוק הנכים <NetIS:///ID:הנכיםתגמולים672tyst@1959>, המאפשר לקצין התגמולים ליתן החלטה חדשה "... על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת.."

מספר פסקי דין בעניין ראיה חדשה:
ב?"? 530/68 <NetIS:///ID:??@530/68> מרידור נ. קצין התגמולים, פ"ד כב 794 (2), נדון, עניינו של חייל שלקה בסכיזופרניה במהלך שירותו הצבאי. נקבע כי לנכה זכות כמעט בלתי מוגבלת, למעשה, רחבה כפתחו של אולם, לחדש את הדיון בעניינו לאור המטרה הסוציאלית של החוק. בית המשפט <NetIS:///ID:בתיהמשפט591dmst@1984> קבע כי במילים "ראיה חדשה", נתכוון המחוקק לראיה שלא הייתה בפני נותן ההחלטה הקודמת, ואף הביע דעתו כי ראוי למחוקק לתקן את ניסוחו של הסעיף, מה שלא נעשה עד היום. כך, וברוח הלכת מרידור, נפסק בע"א (ב"ש) 2006/96 <NetIS:///ID:עא@2006/96> קצין התגמולים נ. אלמליח, פ"מ תשנ"ז 496 (1) כי חוות דעת שלא עמדה בפני הועדה הקודמת, מהווה ראיה חדשה.

בע"נ (ת"א) 22/89 שלמה שיח נ .קצין התגמולים, פ"מ תש"ן (42 (3 נתקבלה חוות דעת נוספת כראיה חדשה. ברם, באותו מקרה, חוות הדעת התבססה על חומר חדש, ולאור עובדה מהותית שלא הייתה קיימת בעת מתן חוות הדעת הקודמת, והיא, שחרורו של החייל.

בע"א 2563/03, נקבע ע"י ביהמ"ש העליון בעניין סעיף 35 כדלקמן:
"מפסיקה זו צמחה במרוצת השנים ההלכה לפיה כל חוות דעת חדשה שטרם הוגשה לקצין התגמולים מבססת "ראיה חדשה" לצורך סעיף 35 לחוק. במהלך השנים נעשו ניסיונות לצמצם את הלכת מרידור.כך למשל, נקבע על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת מיראי כי כדי שחוות דעת תתקבל כ"ראיה חדשה", על קביעותיה להיות חדשניות, למשל במובן זה שהן לא היו ידועות בארץ קודם לכן (?"? (?"?) 436/85 <NetIS:///ID:??@436/85> מיראי נ' קצין התגמולים, פ"מ תשמ"ו(ג) 506, 509-510, וראו גם ?"? (????) 2428/02 <NetIS:///ID:??@2428/02> בן עד נ' קצין התגמולים (לא פורסם, ניתן ביום 2.1.03)). אולם, ניסיונות אלו נדחו בפסקי דין אחרים, כך שבסיכומו של דבר נותרה על כנה הלכת מרידור, לפיה כל חוות דעת חדשה שלא עמדה בפני מקבל ההחלטה המקורית, עשויה להוות "ראיה חדשה".

כך נאמר מפי השופטת (בדימוס) דורנר:
"הלכת מרידור ברורה היא, וכאמור, קצין התגמולים הופנה לפני למעלה משלושה עשורים למחוקק, אם מבקש הוא לצמצם את זכות הנכה לחידוש הדיון. אלא, שמאז נשארה ההוראה בעינה בנוסחה הרחב. דווקא משום כך אין מקום לחזור ולדון בהלכה שהכתה שורשים, אלא זהו עניין למחוקק, שעל קצין התגמולים להפנות אליו, באם ההלכה אכן מעוררת קשיים" (??"? 7616/02 <NetIS:///ID:???@7616/02> קצין התגמולים נ' רוטמן (לא פורסם, ניתן ביום 2.2.03)).

בעקבות פסק הדין בעניין מרידור הועלתה בכנסת, בשנת 1970, הצעת חוק לפיה קצין התגמולים יהיה רשאי לתת החלטה חדשה, לגבי ראיות שאינן עובדתיות אלא חוות דעת רפואיות בלבד, רק אם חוות דעת אלה לא יכלו להיות ידועות לתובע בשעת בירור בקשתו (הצעת ??÷ ????? <NetIS:///ID:????????????672tyst@1959> (תגמולים ושיקום) תיקון מס' 6, תשל"א- 1970, ה"ח תשל"א, 64). אולם, הצעה זו לא התקבלה בסופו של דבר, והסעיף נותר בנוסחו האמור.

ב??"? 7678/98 <NetIS:///ID:???@7678/98> קצין התגמולים ואח' נ' גלעד דוקטורי ואח' צויין כי תכליתו של ??÷ ????? <NetIS:///ID:????????????672tyst@1959> הוא להיטיב עם אדם אשר נפגע בשירותו הצבאי למען בטחונה של המדינה. הטבה זו היא חוב מוסרי מן המעלה הראשונה שהחברה בישראל חבה לבניה. חוב זה חל על המדינה כלפי הנפגע כפרט, אולם בה בעת המדינה אחראית כלפי ציבור נכי הצבא כולו. עליה לשקוד על עשיית צדק עם הנכה היחיד, ובד בבד להבטיח כי זכויותיו של הנכה האחר לא תפגענה.

עליה לאזן כראוי בין עניינו של הפרט לעניינו של כלל ציבור נכי הצבא, ולהסדיר את הקצאת המשאבים הנתונים בידיה בדרך הרמונית ורציונלית. דרישת איזון זו מצריכה התאמתם מעת לעת של אמצעי התגמולים הנתונים בידי המדינה לצרכים המשתנים של אוכלוסיית נכי הצבא כולה - ותיקים וחדשים כאחד. היא מצריכה ביסוס מדיניות התיגמול על הגדרות נכות נכונות, מדויקות ועדכניות אשר יש להתאימן מעת לעת, בין על דרך בדיקת מצב בריאותו של הנכה מזמן לזמן, ובין על דרך בחינת נכונותם של מבחני הנכות הקיימים על רקע הראייה המקצועית - רפואית המתפתחת.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ראיות לכאורה

  2. מהי רשומה מוסדית ?

  3. הבאת ראיות לסתור

  4. בקשה לפסילת ראיות

  5. עתירה לגילוי ראיה

  6. ראיות נוספות בערעור

  7. השתהות בניהול הליכים

  8. ראיות מהימנות לכאורה

  9. נטל הראיה בדיני מיסים

  10. היפוך סדר הבאת הראיות

  11. שטר המטען כראיה לכאורה

  12. בקשה להבאת ראיה מפריכה

  13. הצגת כרטיס נוכחות כראיה

  14. בקשה להגשת ראיות נוספות

  15. עתירה לגילוי ראיה חסויה

  16. הגשת ראיות נוספות בערעור

  17. ראייה חדשה לפי חוק הנכים

  18. סדר הבאת הראיות בערעור מס

  19. היפוך נטל הראיה בערעור מס

  20. ערר על ראיות לכאורה למעצר

  21. הגשת ראיות באיחור משפט פלילי

  22. הגשת ראיות חדשות לאחר פסק דין

  23. האם חוות דעת מהווה ראיה חדשה

  24. השמדת ראיות בזמן חיפוש משטרתי

  25. הגשת ראיות לבית המשפט ללא אישור

  26. ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  27. זיכוי עקב נזק ראייתי במשפט הפלילי

  28. האם דו''ח מבקר המדינה ראיה קבילה

  29. משקל ראייתי של חתימה על תעודות משלוח

  30. דחיית מועד הוכחות - צירוף ראיות נוספות

  31. בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת ביטוח לאומי

  32. תקנות הראיות (שכר עורך-דין), תשל''ח-1978

  33. חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955

  34. תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים),תשט''ז-1956

  35. רישום במשרד הרישוי הוא דקלרטיבי בלבד ואינו מהווה ראיה

  36. חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון