דחיית תביעת נזיקין נגד המעביד

בית המשפט פסק כי סיבת נפילתו של התובע מהסולם לא הובהרה ולא נבעה מהתממשותו של סיכון חריג ובלתי צפוי ובשל מהות העבודה לא ניתן לטעון כי מעבידו של התובע יכול היה או חייב היה לצפות סיכון חריג כלשהו בעבודה שהתובע היה מיומן בה אשר חייבה נקיטת צעדי זהירות כלשהם.

הנתבע סיפק לתובע סולם תקין הנושא תו תקן ישראלי מתוצרת סולמות חגית לצורך ביצוע העבודה. פגיעתו של התובע התרחשה אגב התממשותו של סיכון סביר הקיים בכל עבודה רוטינית ופשוטה ככל שתהא ועל כן לא ניתן לחייב את הנתבע לצפות, להדריך ולפקח על עבודתו של התובע שהיה עובד מקצועי ומיומן שביצע בעבר ועוד טרם נפילתו מאות עבודות מעין אלה.

להלן פסק דין בנושא דחיית תביעת נזיקין נגד המעביד:

פסק דין

1.     בפניי תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, יליד 1963, חשמלאי במקצועו, כתוצאה מתאונת עבודה שארעה לו בתאריך 24/1/01 עת שנפל מסולם תוך כדי עבודתו בקיבוץ אפק (להלן: "הנתבע").

2.     הנתבע חולק הן בדבר נסיבות אירוע התאונה, הן בגין חבותו הנטענת והן בשאלת גובה הנזק.

3.     במסגרת ישיבות ההוכחות שנשמעו בתיק זה בתאריכים 9/2/05 ו-1/11/05 נשמעה עדותם של התובע והעדים מטעמו: הגב' קודריאבצב סבטלנה, הגב' זלדיס לנה, הגב' מקרנקו בלה ומר ראיד סלאח. כן נשמעה עדותו של מר רדה ניסים, מנהל החשמליה אשר היה הממונה הישיר על התובע בעבודתו אצל הנתבע.

4.     בתאריך 7/10/03 מונה ד"ר חיים צינמן בהסכמה לשמש כמומחה מטעם ביהמ"ש לקביעת נכותו האורטופדית של התובע. התובע נבדק אצל ד"ר צינמן בתאריך 26/10/03. ד"ר צינמן בחוות דעתו הראשונה מיום 14/11/03 קבע כי לא נותרה לתובע נכות בגין הפגיעה בברך וקרסול שמאל ואולם קבע 10% נכות בגין בקע דיסק בעמוד שדרה בחוליות L5-S1 ובגין כאבי גב.
     בתאריך 19/10/05 ערך ד"ר חיים צינמן חוות דעת נוספת לאחר שהתברר במהלך חקירתו הנגדית של התובע כי בסמוך למועד בדיקתו אצל המומחה ביום 4/9/03 נפגע בתאונה נוספת בגבו ומידע זה לא הובא בפני המומחה. ד"ר חיים צינמן קבע בחוות דעתו בעקבות בדיקתו החוזרת של התובע ומסמכים רפואיים נוספים שהובאו לעיונו כי יש מקום לשנות את המסקנה ולייחס רק מחצית מן הנכות הצמיתה שנקבעה לתובע בשיעור של 10% לתאונה מיום 24/1/01 כך שנקבעה לתובע נכות רפואית צמיתה בגין התאונה בשיעור של 5% בלבד.

     בישיבת ביהמ"ש מיום 1/11/05 הודיעו ב"כ הצדדים כי הינם מוותרים על חקירתו של המומחה.

     גרסת התובע לתאונה:

5.     התובע פירט את גרסתו בדבר נסיבות התאונה בסעיף 4 לכתב התביעה בזו הלשון:

"בתאריך 24/1/2001 עבד התובע כחשמלאי לפי הוראות הנתבעת וביצע אינסטלציה חשמלית. לפי הוראות הנתבעת ו/או מי מטעמה, עמד התובע על סולם והפעיל פטישון חשמלי (קונגו קטן) כאשר לפתע קרס הסולם ונפל, והתובע נפל מגובה שני מטרים לערך על ערימת לבנים (בלוקים) שהונחה במקום ע"י הנתבעת ו/או בהסכמתה".

6.     התובע חזר על גרסתו בדבר נסיבות התאונה בתחשיב הנזק מטעמו אשר הגיש בתאריך 18/12/03, אלא שהפעם ציין בסעיף 2 לתחשיב שנפל מגובה של שלושה מטרים:

"בתאריך 24/1/01 במהלך עבודתו אצל הנתבעת התובע נפגע בתאונה. לפי הוראות הנתבעת התובע ביצע עבודות חשמל, בעודו עומד על סולם, כאשר לפתע קרס הסולם והתובע נפל מגובה של כ-3 מטרים ונחת על ערימת לבנים שהונחה במקום ע"י הנתבעת".

7.     לקראת שמיעת הראיות הגיש התובע בתאריך 22/9/04 תצהיר עדות ראשית ובסעיף 2 לתצהירו חזר התובע על גרסתו בדבר נסיבות התאונה:
"בתאריך 24/1/01 במהלך עבודתי, נפגעתי בתאונה. לפי הוראות מנהל החשמליה מטעם הנתבעת נשלחתי לבדי לבצע עבודות חשמל בתוך אחד מבתי הקיבוץ אשר עבר שיפוץ באותה עת. הייתי צריך לקדוח עם פטישון "קונגו", שמשקלו כ-6 ק"ג, בגובה של מס' מטרים מעל לקרקע ע"מ להתקין צינור חשמל. לשם כך עמדתי על סולם מעץ הבנוי מ-2 כנפיים שביניהן "קושרת". בעת ביצוע העבודה, לפתע, קרס הסולם, נפלתי מגובה של כ-3 מטרים ונחתתי על ערימת בלוקים שהונחו במקום".

     בסעיף 10 לתצהירו העלה התובע טענות בדבר התחזוקה הלקויה של הסולם אשר הועמד לרשותו:

"למיטב ידיעתי הנתבעת נמנעה כלל ו/או לא ביצעה בתדירות הנדרשת בדיקות תקינות לסולם ולא הדריכה אותי באשר לצורך בביצוע הבדיקות ובאשר לאופן בדיקת התקינות כאמור".

8.     בתאריך 9/2/05 נחקר התובע על תצהירו. בראשית עדותו דבק התובע עדיין בגרסתו לפיה ארעה התאונה כתוצאה מקריסת הסולם ואי תקינותו (עמ' 24 לפרוטוקול):

"ש.     אתה טוען בתצהירך כי הנתבע התרשל בכך כי לא ביצע בדיקת תקינות לסולם?
ת.     נכון.
ש.     אתה אומר שכיוון שהנתבע לא בדק את הסולם אז הוא לא גילה שהסולם לא תקין?
ת.     נכון.
ש.     אתה אומר שאם היו בודקים, היו רואים שהסולם לא תקין ובגלל שהוא לא תקין הוא קרס וארעה התאונה. זה מה שאתה אומר?
ת.     לא ככה אני אומר. אני אומר יכול להיות. אם היו בודקים את הסולם יכול להיות שהיו מגלים. מאיפה לי לדעת".

     בהמשך חקירתו הנגדית הודה התובע כי הסולם היה תקין ולא היה בו כל פגם (עמ' 24 לפרוטוקול):

"ש.     הסולם היה או לא היה תקין?
ת.     ככה ראיתי שהוא תקין".
     כן זיהה התובע את הסולם ממנו נפל - נ/1 (עמ' 26 לפרוטוקול), סולם מתוצרת סולמות חגית הנושא תו תקן ישראלי, רגליו מצופות גומי וכן כתובות על גבו הוראות בטיחות בעבודה עם סולם.

     במהלך חקירתו הנגדית (עמ' 24 לפרוטוקול) הודה התובע לבסוף כי בסולם לא נפל כל פגם והוא ואחרים המשיכו להשתמש בסולם גם אחרי אירוע הנפילה:

"ש.     אחרי שחזרת לעבוד בקיבוץ המשכת לעבוד עם הסולם הזה?
ת.     אני חושב שכן.
ש.     ולא היו איתו בעיות?
ת.     לא היו".

     עוד הודה התובע בחקירתו הנגדית, כי למעשה הסולם לא קרס כלל אלא נפל ובנסיון דחוק ביקש ליישב את הסתירה בטענה שחשב כי קריסה משמעותה נפילה מהסולם, ובלשונו (עמ' 24 לפרוטוקול):

"ש.     אתה טוען בתצהירך וגם בכתב התביעה שהתאונה ארעה כאשר הסולם קרס?
ת.     נכון.
ש.     אתה יודע מה זה קרס?
ת.     כן, נפל.
ש.     קרס ככל שאני מבין זה נשבר. זה נכון?
ת.     חשבתי שקרס זה נפל.
ש.     ואתה כשבאת לעוה"ד אמרת שהסולם נפל או קרס?
ת.     נפל.
ש.     הסולם נשבר. נשבר שלב, נשבר חלק?
ת.     לא נשבר כלום".

     מן האמור עולה, איפוא, כי גרסתו של התובע בדבר קריסת הסולם נסתרה כליל בחקירתו הנגדית ומעדותו של התובע עצמו עולה כי נפל מהסולם שעה שבסולם לא היה כל פגם.

9.     לצורך האדרת פציעתו טען התובע בכתב התביעה ובתחשיב הנזק כי נפל על ערימת בלוקים. גרסה זו קיבלה אף היא תפנית בהמשך ניהול המשפט.
בתצהיר עדותו הראשית של התובע בסעיף 3 הרחיב התובע את חזית התביעה וטען כי ערימת הבלוקים היוותה למעשה הגורם והסיבה שכן מנעה העמדה תקינה של הסולם, ובלשונו: "לא ניתן היה להעמיד את הסולם במקום אחר".

ואולם, גם גרסה חדשה זו נסתרה בעדותו של מר רדה ניסים, מנהל החשמליה, מעבידו הישיר של התובע אשר נכח במקום הן לפני תחילת עבודתו של התובע והן לאחר נפילתו והצהיר בסעיף 8 לתצהיר עדותו הראשית כי במקום היו לכל היותר ארבעה-חמישה בלוקים שעה שהתובע טען כי במקום היתה ערימה גדולה של בלוקים שכללה יותר מעשרים בלוקים ואשר לא הפריעו לתובע בעבודתו ואף ניתן היה להזיזם בנקל ממקומם לצורך העמדה נוחה יותר של הסולם לו אכן זו היתה הסיבה לנפילתו של התובע, כעולה מפרוטוקול חקירתו הנגדית של מר רדה ניסים בעמ' 48 לפרוטוקול.

10.     התובע טען כאמור בסעיף 4 לכתב התביעה כי נפל מגובה של שני מטרים ומשלב תחשיבי הנזק ותצהיר עדותו הראשית הוסיף וטען כי נפל מגובה של שלושה מטרים. גרסתו זו של התובע נסתרה בחקירתו הנגדית (עמ' 27-26 לפרוטוקול):

"ש.     זה חדר סטנדרטי אני מבין?
ת.     גודל החדר 8 מ"ר והגובה של התקרה מהרצפה 3 מ'.
ש.     זאת אומרת שבעת שאתה נפלת אתה עשית איזושהי עבודה בגובה משהו כמו 2.90 מ'?
ת.     משהו כזה.
ש.     אם הגובה של התקרה הוא 3 מ' ואתה עבדת בגובה 2.90 מ' תסביר איך נפלת מ-3 מ'?
ת.     נו, זה לא 3 מ'?
ש.     הרגליים שלך נפלו 3 מ'?
ת.     לא, הראש שלי היה בגובה 3 מ'.
ש.     מה הגובה שלך?
ת.     1.77 מ'.
ש.     זאת אומרת שאתה נפלת 1.30 מ'?
ת.     מה פתאום. קצת יותר".

     ואם מחקירתו של התובע עולה בבירור שלכל היותר נפל מגובה של 1.3 מטר, הרי מגרסתו של מנהל החשמליה, מר רדה ניסים, עולה כי התובע נפל אף מגובה נמוך יותר (עמ' 51 לפרוטוקול):
"ש.     העבודה שהתובע היה צריך לבצע היתה קרובה לתקרה?
ת.     לא. כמטר או חצי מטר לפני התקרה. הוא היה צריך לקופסת חשמל".

     בהקשר זה לא ראיתי גם לקבל את טענת התובע כאמור בסעיף 1 לסיכומיו לפיה נפל התובע מהגובה הנטען על ידו, קרי: למעלה משני מטר שכן עבד בכפיפות וזאת בהסתמך על עדותו של התובע בעמ' 27 לפרוטוקול.

     עיון נוסף בעדותו של התובע בעמ' 27 לפרוטוקול מעלה כי אף התובע אינו טוען לכפיפה משמעותית תוך כדי עבודתו, כי אם לכפיפה קלה:

"ש.     אתה עובד כפוף?
ת.     חייבים להתכופף קצת במהלך העבודה".

     יתר על כן, הגם שהתובע מסר גרסה מפורטת לנסיבות התאונה הן בכתב התביעה והן בתצהיר עדותו הראשית לא נטענה טענה זו על ידו כלל. הטענה הועלתה לראשונה לאחר שהתובע נוכח לדעת בחקירתו הנגדית כי טענתו לפיה נפל מגובה של שלוש מטר נסתרה.

     מהנתונים שמסר, איפוא, התובע בעמ' 27-26 לפרוטוקול ואשר הובאו על ידי לעיל עולה כי אם גובה החדר הינו שלוש מטר, התובע עבד בגובה של 2.9 מטר וניתן להניח שהעבודה בוצעה בגובה עיניו וגובהו של התובע הינו 1.77 מטר, הרי נפילתו של התובע היתה מגובה של 1.2-1.3 מטר לכל היותר. על פי עדותו של מעבידו של התובע, אשר לא נסתרה ואשר לפיה הותקנה קופסת החשמל בגובה של מטר או חצי מטר מגובה התקרה, נפל התובע לכל היותר מגובה של 80 ס"מ. כך או כך, לא יכולה להיות מחלוקת שהתובע לא נפל מגובה של שני מטר ו/או מגובה של שלוש מטר כאמור בתצהיר עדותו הראשית.

     בתשובותיו של התובע בחקירתו הנגדית ניסה התובע לטעון כי מאחר וראשו היה בגובה של 2.9 מטר נפל מגובה זה. טענה זו אינה סבירה כי לפי שיטתו של התובע אדם אשר עומד זקוף על פני הקרקע וגובהו כגובה התובע, 1.77 מטר, נופל למעשה מגובה של 1.8 מטר עוד בטרם עלה על שלב כלשהו של הסולם.
11.     מן המקובץ עולה, איפוא, כי הסולם היה תקין ולא קרס כלל. גרסתו של התובע לפיה לא יכול היה להעמיד את הסולם במקום מתאים בשל קיומם של בלוקים לבניה במקום בכמות של מעל לעשרים נסתרה אף היא בעדותו של מר רדה ניסים אשר ציין כי במקום היו בלוקים ספורים ומובן שניתן היה להזיזם באם היה צורך בכך לשם העמדה נוחה של הסולם. גם גרסתו של התובע לפיה נפל מגובה של שני מטרים, ואף משלושה מטרים כאמור בתצהיר עדותו הראשית, נסתרה כאשר בפועל הוכח שהתובע נפל מגובה שבין 1.3 - 0.8 מטרים.

12.     גרסתו של התובע כפי שהופיעה בכתב התביעה, בתחשיב הנזק ובתצהיר עדותו הראשית קיבלה, כאמור, תפנית, ובסיכומי התובע משתית התובע את עיקר יהבו על טענה חדשה אשר לא קיבלה את ביטויה קודם לכן ולפיה איבד התובע את שיווי משקלו כתוצאה מתנועה חדה שביצע עת שהקונגו נתקע בין ברזלים (עמ' 28 לפרוטוקול):

"ש.     ואז מה קרה?
ת.     משכתי אותו.
ש.     וכיוון שמשכת אז איבדת שיווי משקל ונפלת?
ת.     כן".

     ובהמשך עדותו הרחיב התובע את גרסתו החדשה וטען כי חילוץ הקונגו מן הקיר היה בעייתי (עמ' 29 לפרוטוקול):

"ש.     נכון שאפשר עם האזמל של הקונגו נתקע בברזל אפשר לשחרר את האזמל מהקונגו ולשים את הקונגו על הרצפה והאזמל יהיה עדיין תקוע בקיר, נכון?
ת.     כן.
ש.     ואז אפשר עם הפטיש והאזמל הידניים לשחרר את האזמל שתקוע?
ת.     כן, אבל במקום הזה אי אפשר היה לעשות את זה".

     בעדותו נאלץ התובע אף להודות כי תקיעתו של אזמל בקיר הינה תופעה שכיחה ביותר (עמ' 28 לפרוטוקול):

"ש.     זה קורה הרבה שהאזמל נתקע בין ברזלים?
ת.     אם אתה עובד בבטון אז כל הזמן".

     לאחר ששבתי ועיינתי בכתב התביעה, בתצהיר עדותו הראשית של התובע ובפרוטוקול החקירה הנגדית, הגעתי לכלל מסקנה שלא לקבל את גרסתו המאוחרת של התובע באשר לנסיבות נפילתו אשר לא מצאה את ביטויה כלל באף אחד מכתבי בית הדין שהגיש התובע ולרבות לא בתצהיר עדותו הראשית ואשר אמורה היתה להיות מנדבכי האירוע שהתרחש ומתוארת על כן בהרחבה בתיאור נסיבות אירוע נפילתו של התובע בכל אחד מכתבי הטענות, לרבות בתצהיר עדותו הראשית של התובע.

     עדותו של התובע בעניין "גרסת האזמל" מעבר להיותה עדות כבושה היא גם עדות יחידה כמשמעותה בסעיף 54 לפקודת הראיות ועל כן דרושה הנמקה להעדפתה (ראה ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק ואחרים, פ"ד כז(1) 768, 771). בנסיבות אלה ועל רקע העובדה שהתובע נמנע מלפרוש את גרסת האזמל בכתב התביעה ובתצהיר עדותו הראשית, לא ראיתי להעדיף גרסתו המאוחרת של התובע ולסמוך עליה כראיה לנסיבות נפילתו של התובע מן הסולם.

13.     מעבר לאמור לעיל ראוי לציין כי התובע הינו חשמלאי בעל ותק של 23 שנות עבודה ועובד על סולמות מזה למעלה מעשרים שנה (עמ' 26 לפרוטוקול), שכן עבודה על סולמות מהווה חלק אינטגרלי מעבודתו של חשמלאי. העבודה שבוצעה על ידי התובע ואשר במהלכה נפגע הינה עבודה סטנדרטית וככזו בוצעה על ידי התובע מאות פעמים הן בעת עבודתו אצל הנתבע והן לפני כן (עמ' 32 לפרוטוקול) ובפועל ביצע התובע את אותה עבודה בדיוק בדירות זהות רבות ששופצו על ידי הנתבע באמצעות התובע עוד טרם נפילתו וכאמור הדירה שבה נפל התובע היתה מהדירות האחרונות ששופצו (עמ' 32 לפרוטוקול) ולכל אורך עבודתו של התובע לא הועלו על ידו טענות כלשהן והוא לא ראה את העבודה שנתבקש לבצע כבעלת פוטנציאל של מסוכנות (עמ' 33 לפרוטוקול). כן חשוב לציין כי התובע הוא שבחר את הסולם הספציפי לצורך עבודתו על פי שיקול דעתו המקצועי ולאור סוג העבודה שהיה עליו לבצע ואשר היה ידוע לו מראש (עמ' 26, 33).

14.     לאור כל האמור, כל שהוכח על ידי התובע ביחס לנסיבות נפילתו מן הסולם הינה העובדה כי התובע נפל מסולם תוך כדי עבודות קידוח בפטישון קונגו קטן במשקל של 6 ק"ג ומגובה של בין 0.8 מטר ועד 1.3 מטר. נפילתו של התובע ארעה מבלי שהסתמנו גורמים נוספים, לרבות גורמי סיכון לנפילתו ואשר נשללו כאמור אחד לאחד במהלך חקירתו הנגדית של התובע.

     חבות הנתבע לנפילת התובע:

15.     לאור מימצאיי כפי שנקבעו לעיל כל שנותר לי לדון, איפוא, הינה בשאלת חבותו של הנתבע כמעבידו של התובע לנפילתו של התובע.

הנתבע אכן שימש כמעבידו של התובע בעת אירוע הנפילה וככזה חב חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפיו (ראה ע"א 707/79 וינר את טיקו נ' סימון אמסלם, פ"ד לה(2) 209, 212; ע"א 663/88 יהודה שירזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז(3) 225, 229; ע"א 662/89 מדינת ישראל נ' אנטון קרבון, פ"ד מה(2) 593, 597). יחד עם זאת, המעביד אינו נושא באחריות לכל אירוע של נפילה של עובדו, הוא אינו מבטח את העובד כנגד כל סיכון בעבודה וכנגד כל תאונה אשר עלולה לקרות ועל העובד להוכיח קיומה של עילת רשלנות המזכה אותו בפיצוי (ראה ע"א 250/64 פרלה לוגסי נ' חברת שק"ם, פ"ד יט(1) 30; ע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345).

בנסיבות ענייננו סיפק הנתבע לתובע כלי עבודה ומכשירי עבודה הולמים, לרבות סולם תקין מתוצרת חגית הנושא בתו תקן ישראלי. נפילתו של התובע ארעה בנסיבות שלא ניתן לייחסם לפעולה מסוכנת כלשהי שביצע התובע או לשיטת עבודה מסוכנת, כי אם לנפילה שארעה תוך ביצוע עבודה שגרתית ואלמנטרית באמצעות סולם לא גבוה ובגובה נמוך ואשר עקב פעולה לא זהירה של התובע שמהותה לא הובהרה נפל התובע מן הסולם. על כן לא ניתן לדעתי לייחס לנתבע, מעבידו של התובע, רשלנות כלשהי.

16.     יצויין כי אופיה השגרתי של העבודה שנדרשה מהתובע, הותק המקצועי שלו וכן נסיונו של התובע בעבודה זהה אצל הנתבע לא חייבו מתן הדרכה והסבר ספציפי לעבודתו של התובע על סולם. עבודה בגובה של 1.3-0.8 מטר על סולם הינה מסוג העבודות השגרתיות המבוצעות על ידי כל חשמלאי אלפי פעמים במהלך הקריירה המקצועית שלו והסיכון הכרוך בה אינו נעלם ו/או גבוה מהסיכון שלוקח על עצמו כל אדם פרטי המבצע בעזרת סולם עבודת אחזקה פשוטה במשק ביתו כגון החלפת נורה, הורדת חפץ כלשהו מארון גבוה או קידוח חור בקיר לצורך התקנת תמונה.

הצבת דרישה ממעביד להדריך חשמלאי העובד מזה עשרים שנה על סולמות בדבר צעדי הזהירות הדרושים בעבודה על סולם בגובה 1.3-0.8 מטר שעה שאף עשה עבודות זהות לאלה לעשרות ו/או למאות עבור המעביד איננה סבירה (ראה בעניין זה ת"א 70/94 (י-ם) מוחמד אבו סבית נ' אברהם שוויקה ובנו בע"מ (לא פורסם)):

"יש ובמסגרת הנסיון להטיל אחריות נזיקית על הזולת הופכים עצמם תובעים שונים כמעט ל'פסולי דין' שאין להם תבונה ולא שכל ישר והם אוטומטים המבצעים הוראות שאינן עוברות אצלם מסננת של תבונה רגילה כשאומר מעביד לעובדו: טאטא את המדרגות, אין עליו להדריכו בכך, אפילו הפועל לא טאטא קודם מדרגות. כל ברי בי רב מבין שעליו לעמוד על מדרגה אחת, להיזהר לבל ידרדר, לטאטא את המדרגה העליונה יותר, לרדת מדרגה, לחזור ולעשות כן, וחוזר חלילה. אם ידרדר ויפול לא יוכל לטעון שלא הודרך כיצד לטאטא, משום שיש הנחת יסוד שאדם הוא בר-תבונה מינימלית ומפעיל מינימום של תבונה ונסיון חיים בדברים טריויאליים"

(וראה גם פסק דינה של כב' השופטת יעל וילנר בע"א 3041/04 שרה בן הרוש נ' מדינת ישראל ואח' (טרם פורסם)).

בנסיבות ענייננו לא הובאה אף ראיה כי שיטת העבודה שהנהיג הנתבע היתה לקויה ו/או כי קיימת שיטת עבודה חילופית לצורך קידוח בקיר אשר לא הונהגה על ידי הנתבע והיה מקום להנהיגה לנוכח מיקום וגובה העבודה שבוצעה. בפועל הודה התובע בסיכומיו כי שיטת העבודה שהונהגה על ידי הנתבע לצורך התקנת קופסת החשמל הינה הדרך המקובלת היום (ראה עמ' 4 לסיכומים).
ואכן בתי המשפט דחו תביעותיהם של עובדים מקום שהתממש סיכון סביר ועובדיהם נפגעו כתוצאה מהתממשותו של סיכון טבעי (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז(1) 113, 124, 127-126, כב' הנשיא ברק):

"חיי היום-יום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון... אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים".

כך נפסק גם בע"א 8071/95 בן יאיר נ' לשכת עורכי הדין (לא פורסם), שם קבעה כב' השופטת שטרסברג כהן לענייננו כדלקמן:

"בימ"ש קמא פירט את כל העובדות הרלבנטיות בהן אין מקום להתערב. לא הובאה בפניו ראיה כלשהי שהשיטה מסוכנת ושקיימת שיטה אחרת שאינה מסוכנת ולא ניתן להסיק מעצם העובדה שהמערער נפל מהסולם רשלנות כלשהי מצד מעבידו".

ראה גם ת"א 2383/01 (שלום קריות) דראז נ' עלי ואח' (לא פורסם) והערעור ע"א 2837/01 אשר הוגש על ידי התובע; ת"א 6985/95 (שלום ירושלים) גנדלר נ' האופק (לא פורסם); ת"א 10554/97 (שלום נצרת) כילאני נ' כילאני ואח' (לא פורסם) שם נדון עניינו של טפסן אשר התאונה הראשונה שבה נפגע ארעה עקב נפילה מסולם. כב' השופט אברהם אברהם בדחותו את התביעה הנוגעת לנפילה מסולם קבע:

"מדובר בתובע שעבד כטפסן משך שנים ובעבודתו עשה שימוש בסולם מדי פעם בהתאם לצורך (כך הוא אישר בעדותו). אין לך שימוש פשוט יותר מעליה על סולם וירידה ממנו ובמיוחד כשמדובר במי שעיסוקו דורש שימוש שגרתי בסולם. במה התרשל הנתבע אם הוא סיפק לתובע סולם תקין? אין הוא צריך להדריך את התובע כיצד לעלות על סולם וכיצד לרדת הימנו. אין הוא צריך להשגיח על התובע, טפסן ותיק, כשהוא עולה ויורד בסולם. הפעולה היא כמעט יומיומית לאיש מקצוע בתחום הזה והסיכון מהסולם הוא סביר ואין לומר על השימוש עצמו שנעשה בסולם כי הוא סיכן את התובע סיכון בלתי סביר".
     סוף דבר:

17.     מן הראיות שבפניי עולה כי בעת שארעה התאונה היה התובע חשמלאי ותיק בעל למעלה מעשרים שנות נסיון, לרבות בעבודה על סולמות, ועל כן כללי הזהירות הנוגעים לעבודה על סולמות היו נהירים לו ולא נדרשה, איפוא, הדרכה ספציפית.

     התובע נתבקש לבצע התקנה של קופסת חשמל בגובה של בין 2.9-2.5 מטר מהרצפה שעה שגובה התקרה לפי עדותו של התובע הינה 3 מטר וגובהו 1.77 מטר. כלומר, מדובר בעבודה בגובה שבין 1.3-0.8 מטר מעל לפני הקרקע שלכל הדעות אינו גובה רב.

     סיבת נפילתו של התובע לא הובהרה ולא נבעה מהתממשותו של סיכון חריג ובלתי צפוי ובשל מהות העבודה לא ניתן לטעון כי מעבידו של התובע יכול היה או חייב היה לצפות סיכון חריג כלשהו בעבודה שהתובע היה מיומן בה אשר חייבה נקיטת צעדי זהירות כלשהם.

     שיטת העבודה שננקטה על ידי הנתבע היתה שיטת עבודה אלמנטרית ואשר היתה בתחום ידיעתו ונסיונו של התובע ונקבעה על פי שיקול דעתו המקצועי. לא הוכח בפניי ליקוי כלשהו בשיטת העבודה שנבחרה על ידי התובע ולא הוגשה מטעמו של התובע חוות דעת מקצועית אשר יש בה כדי לבסס פגם בשיטת העבודה שנבחרה, מה גם שמדובר היה בעבודת קידוח והתקנת קופסת חשמל בגובה של 2.9-2.5 מטר אשר מטבעה אינה עבודה ממושכת ואשר אינה מחייבת שימוש במשטח עבודה קבוע.

     הנתבע סיפק לתובע סולם תקין הנושא תו תקן ישראלי מתוצרת סולמות חגית לצורך ביצוע העבודה. פגיעתו של התובע התרחשה אגב התממשותו של סיכון סביר הקיים בכל עבודה רוטינית ופשוטה ככל שתהא ועל כן לא ניתן לחייב את הנתבע לצפות, להדריך ולפקח על עבודתו של התובע שהיה עובד מקצועי ומיומן שביצע בעבר ועוד טרם נפילתו מאות עבודות מעין אלה.

     בנסיבות אלה לא עלה בידי התובע לבסס עילת רשלנות כלשהי מצידו של הנתבע ועל כן ובהעדר חבות מצידו של הנתבע דין התביעה להידחות.

     מאחר וראיתי, כאמור, לדחות את התביעה, לא ראיתי לדון בטענות הנתבע בדבר רשלנותו התורמת של התובע ובשאלת גובה הנזק.

     לסיכום:

18.     תביעת התובע כנגד הנתבע נדחית.

     התובע יישא בשכר טרחת עורך דין הנתבע בסך של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ברירת הדין בנזיקין

  2. עורך דין נזיקין רכוש

  3. אחריות מזמין בנזיקין

  4. ניזוק עקיף - ניזוק משני

  5. דבר מסוכן פקודת הנזיקין

  6. אחריות בעל מקרקעין בנזיקין

  7. אחריות רשות ציבורית בנזיקין

  8. תביעת נזיקין נגד עיריית חיפה

  9. פיצויים עונשיים בדיני נזיקין

  10. דחיית תביעת נזיקין נגד המעביד

  11. מע"מ על פיצויים בתביעת נזיקין ?

  12. תביעת נזיקין בגין ירידה בשמיעה

  13. אחריות הורים כלפי ילדיהם בנזיקין

  14. תביעת נזיקין בגין 4 תאונות עבודה

  15. התמוטטות גג - התיישנות תביעת נזיקין

  16. פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968

  17. תביעה על בגידה / תביעת נזיקין על ניאוף

  18. ערעור על גובה הפיצויים בתביעת נזיקין

  19. תביעת נזיקין נגד עובדים של ביטוח לאומי

  20. בקשה לאישור הגשת תביעת נזיקין מחברה בפירוק

  21. אחריות מקום העבודה בנזיקין למנוע נפילה של עובד

  22. תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס''ו-2006

  23. מתקן שטיפה הינו נכס מסוכן לפי סעיף 38 לפקודת הנזיקין

  24. חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי-גוף), תשכ"ד-1964

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון