שחרור קטין מקבוצת כדורגל לפי חוק הספורט

צוין כי לא ייתכן, כי משעה שספורטאי נרשם באגודה בהיותו קטין, נשללו ממנו זכויות יסודיות המוקנות לכל עובד בכל מקום עבודה, קרי, נשללה ממנו זכות המעבר החופשי כספורטאי מאגודה לאגודה. לא ייתכן, שכאשר הורים חותמים לילדיהם הקטינים על טופס, ואף אם לא נחתם כל הסכם עם האגודה, נקבע למעשה בחתימתם זו של ההורים על אותו טופס, עתיד ילדם הספורטאי. המחוקק בא וקבע העברה גמישה של ספורטאים בעיקר קטינים

להלן החלטה בנושא שחרור קטין מקבוצת כדורגל לפי חוק הספורט:

החלטה

1.     זהו ערר לפי חוק הספורט, תשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק הספורט").

2.     העורר, יליד 1991, מבקש לשחררו מפעילות אצל המשיבה ולהורות לה לשחררו משורותיה לאלתר לכל אגודת ספורט אחרת.

3.     הערר נסמך על הוראת סעיף 11א(א4) לחוק הספורט שלפיה: "היה המשך פעילותו באגודה של ספורטאי שגילו פחות מ 18 שנה בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, רשאי הוא להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת בתוך 30 ימים מיום מתן הודעתו; לא הסכימה האגודה להעברתו של הספורטאי כאמור, וקבע שופט שמונה לפי הוראות סעיף 12, לפי בקשת הספורטאי, כי המשך פעילותו באגודה הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, יוכל הספורטאי לעבור מהאגודה לכל אגודה אחרת, בתוך 30 ימים מיום החלטת השופט ובתנאים שקבע".

4.     המשיבה מתנגדת לשחרורו של העורר, ומכאן ההליך שבפניי.

5.     הנוסח הנ"ל של סעיף 11א(א4) נכלל במסגרת התיקון לחוק הספורט, מיום 19.3.01. תכליתו של התיקון הובהרה בהחלטתה של כב' הנשיאה עדנה בקנשטיין בה"פ (שלום ת"א) 105460/01 לוי נ' עמותת הספורט בית"ר ב"ש (ניתנה ביום 18.12.01); כקביעתה: "... לא בכדי איבחן המחוקק בין שחקנים קטינים בגילאים שונים, לבין שחקנים בגירים. ובא התיקון מיום 19.3.2001 והדגיש האבחנה, שהרי לא ניתן לכבול קטין, שהוא בראשית דרכו וטרם עמד על דעתו, לקבוצה זו או אחרת או לאגודה ספורט כלשהי, רק משום שבה החל את צעדיו הראשונים בספורט... תכלית החקיקה שבאה לידי ביטוי בתיקון הנ"ל לחוק הספורט, היא להגן על ספורטאים קטינים מפני השתלטות של אגודת ספורט זו או אחרת על המצטיינים שבהם והטובים שבהם, מבלי שתינתן להם האפשרות לניידות ולבחירת הקבוצה והאגודה שבה ימצאו את מקומם, הן מבחינה ספורטיבית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה אישית... לא ייתכן, כי משעה שספורטאי נרשם באגודה בהיותו קטין, נשללו ממנו זכויות יסודיות המוקנות לכל עובד בכל מקום עבודה, קרי, נשללה ממנו זכות המעבר החופשי כספורטאי מאגודה לאגודה. לא ייתכן, שכאשר הורים חותמים לילדיהם הקטינים על טופס, ואף אם לא נחתם כל הסכם עם האגודה, נקבע למעשה בחתימתם זו של ההורים על אותו טופס, עתיד ילדם הספורטאי. המחוקק בא וקבע העברה גמישה של ספורטאים בעיקר קטינים כנ"ל".

     עם זאת, הבהירה כב' הנשיאה בקנשטיין, בהחלטה אחרת, בה"פ (שלום ת"א) 177116/01 עובד נ' מכבי ת"א (ניתנה ביום 24.1.02), כי אין המדובר בשחרור אוטומטי, התלוי אך ברצונותיו של אותו שחקן, אלא, עליו להוכיח כי התקיימה דרישת החוק, כלומר המשך פעילות בלתי סביר או בלתי אפשרי או כזה שעלול לגרום נזק של ממש. לפיכך נקבע כי "קיצור תקופת ההמתנה תקבע על-ידי השופט במסגרת הוראות חוק אלה לא על יסוד התחושות והמאוויים הסובייקטיביים של העורר או אביו, אלא על-פי הקריטריונים האובייקטיביים שקבע המחוקק".

6.     יצוין, כי בעניין לוי הנ"ל דובר בסיטואציה שבה לא חתמו הקטינה או הוריה על הסכם כלשהו עם המשיבה שם. במישור העקרוני, מקובלת עליי הגישה, במיוחד בעידן החוקתי שבו מצויה שיטת המשפט, כי יש לתת משקל רב ודגש חשוב במיוחד לזכות החוקתית של חופש העיסוק ואוטונומיית הרצון (ראו והשוו, בהקשר קרוב: ע"ע (בית הדין הארצי לעבודה) 164/99 פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגארד בע"מ; ע"א 6601/96 AES נ' סער, פ"ד נד(3), 850 (2000)).

     עם זאת, והגם שיש לפרש את הוראות החוק וכן את הוראותיו של כל הסכם, במידה וקיים בין הצדדים, לאורו של אותו עיקרון חוקתי, בשום אופן אין לומר כי מדובר בעיקרון גורף ואבסולוטי, ללא כל חשיבות לאותן הוראות.
     
     כל מקרה ומקרה ייבחן, לפיכך, על-פי נסיבותיו.

7.     בערר נטען, כי עד לשנת 2006 למד העורר בבית ספר תיכון בעיר אשדוד, בה מצוי מרכז חייו ובה מתגוררים בני משפחתו וחבריו הקרובים. במהלך שנת 2005 ביקשו העורר והוריו להעתיק את מקום מגוריהם לחו"ל, הן לצורך קידום הקריירה המקצועית של העורר בקבוצת כדורגל מכובדת באירופה והן לשם מציאת מקור תעסוקה ומגורים להוריו. לצורך זאת חתמו ההורים, בשם העורר, ביום 17.11.05, על הסכם עם המשיבה (נספח א' לערר). העורר טוען כי המשיבה לא קיימה את התחייבותה על-פי ההסכם הנ"ל ולא מצאה לו קבוצה מתאימה בחו"ל. מסיבה זו, החליט העורר להישאר בארץ ולמצוא קבוצת כדורגל מתאימה. לטענתו, לאחרונה, בשל קשיי מרחק גיאוגרפיים בין מרכז חייו באשדוד לבין מגרש האימונים של המשיבה בנתניה, לשם הוא נדרש להגיע לפחות 3 פעמים בשבוע, אין הוא יכול להמשיך בכך; המדובר במרחק של 160 ק"מ (הלוך ושוב) והנסיעות הללו גוזלות זמן רב מאביו של העורר ופוגעות הן בערך רכבו והן באפשרויותיו לפרנס את משפחתו בכבוד ולעמוד בהוצאות הכלכליות הרבות. לערר צורף תצהיר מאת אביו של העורר (להלן: "מיכאל" או "האב").

     לאחר הגשת כתב תגובתה של המשיבה, שנתמך בתצהיר יושב הראש שלה, אריק איזיקוביץ (להלן: "אריק"), הגיש העורר כתב תשובה המלווה בתצהיר נוסף של האב; העורר מוסיף וטוען, בין היתר, כי נוצרה פגיעה קשה גם במישור הלימודי; העורר התדרדר בציוניו, ציוניו גרועים, והועדה הפדגוגית התריעה על רמת הציונים הנמוכה של העורר (נספחים א'-ב' לכתב התשובה).

8.     ביום 21.9.06 התקיים דיון במעמד הצדדים, שבו נחקרו שני המצהירים. לאחר הגשת סיכומי הצדדים, ניתנה על ידי החלטת ביניים, ביום 16.10.06, ולפיה התבקש העורר להגיש העתק מתעודות הציונים בשנות הלימודים תשס"א - תשס"ו (כולל מחצית שנייה). ביום 22.10.06 נתקבלה הודעתו, ולפיה אותרו רק התעודות לשנה"ל תשס"ה - תשס"ו.

9.     המשיבה, בתמצית, גורסת כי אין כל ממש בטענות העותר. לטעמה, ישנו הסכם מחייב גם לעונה הנוכחית (2006-2007). אין כל מניעה להמשך פעילותו של העורר במסגרתה; עניין הלימודים איננו רלבנטי הן מאחר והאב מעולם לא העלה עניין זה בפני המשיבה, והן מאחר ויש באפשרותה לתת לעורר את כל העזרה הנדרשת, כולל שיעורי עזר; המשיבה הוציאה סכומי כסף אדירים, כולל שליחת העורר ואביו לחו"ל, ולא יהיה זה נכון והוגן להפסיק את ההתקשרות החוזית בשלב הזה. מוסיפה המשיבה וטוענת כי גם השיקול של הנסיעות לאו שיקול הוא, מאחר והעורר שיחק מעל 7 שנים במכבי ת"א והיה רגיל לנסיעות של עשרות קילומטרים אף בגיל צעיר הרבה יותר.

10.     התרשמותי היא, שהסיבה העיקרית לרצון העורר, או ליתר דיוק רצון הוריו, לעזוב את המשיבה, הינה אכזבתם מכך שהמשיבה לא הצליחה לשלב את העורר בקבוצה בחו"ל; לטעמו של האב, מדובר ב"הפרת הבטחה", ועל כך יצא מירב הקצף. במכתבו של האב, מש/1, אין כל התייחסות להיבט הלימודי-פדגוגי; כך גם לא בערר עצמו (אלא כאמור רק בתשובה המאוחרת יותר). דומה כי אין זה השיקול הדומיננטי העומד בבסיס הערר, ומכל מקום, העורר יכול דווקא לקבל כל עזרה מהמשיבה בתחום זה, לרבות שיעורי עזר ופסיכולוג, הצעה שהוצעה לאביו על ידי המשיבה, אך נדחתה, משום מה.

     עוד תמוה, שהעורר עצמו לא התייצב לדיונים וקולו שלו לא נשמע; הדבר היה מאפשר התרשמות ישירה ובלתי אמצעית מתחושותיו ומרצונותיו.

     באשר לקושי המתעורר בשל הנסיעות - גם כאן יש לקרוא לתוך קושי זה את עקרון המידתיות, שגם הוא עקרון חוקתי. העורר רגיל בנסיעות; אני מוכן להניח לטובתו כי אכן התגורר אצל סבו וסבתו בבת ים לפחות חלק מהתקופה שבה שיחק במכבי ת"א (אם כי לא הובאה שום ראיה של ממש בהקשר זה), אך, עם זאת, חתם על החוזה מול המשיבה שעה שהוא ומשפחתו כבר מתגוררים באשדוד; העורר הרי היה מוכן להרחיק עד ספרד; נתניה נראית קרובה יותר, במיוחד שמדובר רק בעונה אחת נוספת. בגילו, אין גם כל סיבה מדוע לא יעשה שימוש ברשת הרכבות הנוחה והזמינה, הכוללת גם תחנות פעילות הן באשדוד והן בנתניה, ואין כל חובה או הכרח שאביו, אם רוצה הוא לפנות יותר זמן לפרנסה, ילווה אותו לכל אימון.

11.     עולה מן המקובץ - לא נוצרה אותה "מסה קריטית" שמביאה להתקיימותם של יסודות סעיף ההשתחררות.

     הערר נדחה. כל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם חסות ספורט

  2. עורך דין דיני ספורט

  3. היעלמות מסלולי סייף

  4. חובת ביטוח ספורטאים

  5. התיישנות תאונת ספורט

  6. זכויות יוצרים בספורט

  7. ביטוח צלילה ספורטיבית

  8. עורך דין לתביעות ספורט

  9. חוק הספורט, התשמ"ח-1988

  10. בניה ציבורית במגרש ספורט

  11. מעמד מאמני ספורט לאומיים

  12. חוק למניעת אלימות בספורט

  13. הגבלת תקופת השאלת ספורטאי

  14. זכויות שידור אירועי ספורט

  15. העברת סכסוך ספורט לבוררות

  16. דיני עבודה מול חוק הספורט

  17. תביעת לשון הרע במדור ספורט

  18. מועצה מייעצת לקידום הספורט

  19. חוק התגמולים ספורטאי מצטיין

  20. מוסדות שיפוט פנימיים בספורט

  21. תאונה עקב שימוש במתקן ספורט

  22. הפרת הסכם מנוי למועדון ספורט

  23. לשון הרע בראיון בערוץ הספורט

  24. פיטורים של מאמן - חוק הספורט

  25. פציעה בשיעור ספורט בבית הספר

  26. תביעה ייצוגית בנושא ערוצי הספורט

  27. חוק הצלילה הספורטיבית, תשל"ט-1979

  28. חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005

  29. תקנות הספורט (ביטוח), התשנ''ה-1994

  30. פציעה בתחרות ספורט בחו"ל – ביטוח לאומי

  31. שחרור קטין מקבוצת כדורגל לפי חוק הספורט

  32. תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ''ח-1998

  33. תקנות הספורט (בדיקות רפואיות), התשנ''ז-1997

  34. עורך דין פציעות ספורט - ביטוח פעילות ספורט

  35. תקנות הצלילה הספורטיבית (תעודות), תש''ם-1980

  36. תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה), התשנ''ז-1997

  37. תקנות הנהיגה הספורטיבית (חובת ביטוח), התש''ע-2009

  38. תקנות הספורט (סמים ותכשירים ממריצים), התשנ''ו-1996

  39. תקנות הצלילה הספורטיבית (שירותי צלילה), תש''ם-1980

  40. תקנות הספורט (מידע בטופס הרשמה לאגודה), התשנ''ז-1997

  41. תקנות הצלילה הספורטיבית (מכשיר צלילה אישי), תש''ם-1980

  42. תביעה להשבת תכולת מחסן וכספים שנגנבו ממועדון ספורט לעיוורים

  43. תקנות הנהיגה הספורטיבית (תנאים להכרה בהתאחדות), התשס''ז -2007

  44. תקנות הצלילה הספורטיבית (הטלת חובת ביטוח על צוללים), תש''ם-1980

  45. תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון למסלול מירוץ קבוע), התש''ע-2010

  46. תקנות הספורט (הוראות לענין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה), התשנ''ט-1999

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון