שהייה בישראל מטעמים הומניטאריים

לבן זוג זר של אזרח ישראלי, אין זכות לקבל מעמד בישראל מרגע שפקע קשר הנישואין בינו לבין האזרח הישראלי, בין מחמת גירושין ובין מחמת פטירה, וכל עוד לא הושלם הליך ההתאזרחות.

עם זאת, קיימים מקרים מיוחדים, המצדיקים העברת בקשה להמשך שהייה בישראל לדיון בוועדה המייעצת הבין-משרדית לבחינת האפשרות למתן מעמד בישראל, מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 מטעמים הומניטאריים.

להלן פסק דין בנושא שהייה בישראל מטעמים הומניטאריים של אלמנה של אזרח ישראלי:

פסק-דין     

השופט ס' ג'ובראן:

     עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת, כי בית-משפט זה יורה למשיב להעניק לה אזרחות ישראלית בהיותה אלמנה של אזרח ישראלי.

     בא-כוחה של העותרת מגדיר את הסעד המבוקש על-ידה בהתייחס לסעיף 4א לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות).

     לטענת בא-כוח העותרת, כבר ביום 31.12.05 היא פנתה פעמים רבות לפקיד בלשכת מינהל האוכלוסין הקרוב למקום מגוריה והגישה בקשה מתאימה למתן מעמד מטעמים הומניטאריים. ברם, פקיד לשכת מינהל האוכלוסין לא העביר את בקשתה לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים ומשכך היא נאלצה להגיש את העתירה דנן ולשאת בכל הוצאותיה. עוד טוען בא-כוח העותרת, כי החל מחודש ינואר 2006, הפסיק המוסד לביטוח לאומי מיוזמתו לשלם לעותרת גמלת שארים, לה היא זכאית בעקבות מות בעלה.

     ביום 28.3.07 הגיש בא-כוח המשיב בקשה מוסכמת לקביעת מועד דיון בעתירה, בה ציין, כי על-מנת שלא לגרום לעיכובים נוספים בעניינה של העותרת, נתבקש בית-המשפט לקבוע את התיק לדיון.

     בהתאם להסכמת הצדדים, החלטתי ביום 10.4.07 להעביר את העתירה לדיון בפני הרכב שלושה. וכך, מועד הדיון נקבע ליום 6.5.08.

     ביום 9.4.08 הגיש בא-כוח המשיב בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון מאחר והשאלה העומדת בבסיס העתירה דנן עתידה להיות מוכרעת בפסק-דין של בית-משפט זה בעתירות שנדונו במאוחד ובעתירות נוספות שטרם נדונו, אך עניינן זהה. משכך, נתבקש בית-המשפט לדחות את מועד הדיון בעתירה עד למתן פסק-דין בבג"צ 4711/02 והתיקים הקשורים.

     בינתיים, ביום 12.1.10 הגיש בא-כוח המשיב הודעה מטעמו, בה ציין, כי משניתן פסק-דין בבג"צ 4711/02, סבור הוא, כי אין הצדקה להותרת העתירה דנן תלויה ועומדת ודינה להידחות.      

     בא-כוח המשיב הודיע, בין היתר, כי לאחר בחינת עניינה הפרטני של העותרת ומבלי לגרוע מטענותיו, עניינה יובא בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים ולצורך כך, עליה להגיש בלשכת מינהל האוכלוסין הקרובה למקום מגוריה, תוך 30 ימים, בקשה למתן מעמד מטעמים הומניטאריים. במסגרת בקשתה, תוכל העותרת להעלות טענותיה בכל הנוגע לזיקתה למדינת ישראל ביחס לזיקתה למדינת מוצאה, ובאשר לטעמים ההומניטאריים המיוחדים בגינם היא סבורה, כי יש ליתן לה מעמד בישראל.

     בא-כוח המשיב הודיע בתגובתו הנ"ל, כי יימנע מהרחקת העותרת מישראל עד 60 ימים לאחר שתתקבל החלטה בעניינה. ברי, אפוא, כי ככל שיהיה צורך בכך, העותרת תהא רשאית לתקוף החלטה שתתקבל בעניינה בפני הערכאה המתאימה.

     החלטנו לדחות את העתירה.

     העותרת נישאה לאזרח ישראלי, אשר נפטר טרם הסתיים ההליך המדורג להתאזרחותה. בנסיבות אלה, נקבע בבג"צ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728 (להלן: פרשת סטמקה), כי חוק השבות אינו חל בעניינה של העותרת ואין בנישואיה כדי להעניק זכויות מכוח חוק השבות. כך למשל קבע השופט (בדימוס) מ' חשין בפרשת סטמקה:

"זכות השבות מוקנית אך לבני משפחה של יהודים טרם עלותם ארצה. לשון אחר: יהודים אזרחי ישראל - בין מלידה בין לאחר שמימשו את זכות השבות - אין בכוחם להקנות זכות של שבות לבני-זוגם הלא יהודים".

     עניינו של בן זוג של אזרח ישראלי מטופל במסגרת סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 ולפי נהלי משרד הפנים הרלוואנטיים הקובעים את תנאי ההליך המדורג לקבלת אזרחות.

     ביום 2.8.09 ניתן פסק-דין בבג"צ 4711/02 דניאלה הלל נ' שר הפנים (טרם פורסם, ניתן ביום 2.8.09) (להלן: פרשת הלל). עניינה של עתירה זו ועתירות נוספות שנדונו עמה היה בבקשה, כי בית המשפט יורה למשיבים להעניק לעותרות אזרחות ישראלית בהיותן אלמנות של אזרחים ישראלים, על אף שטרם הסתיים ההליך המדורג להתאזרחותן. כך נקבע בפסק-הדין בפרשת הלל:

"לאחר בחינת השתלשלות העניינים בנושא שעל הפרק, ושקילת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי אין עוד מקום להתערבות בית משפט זה. כפי שהוסבר לא פעם בפסיקה, וכפי שנאמר גם בהחלטתנו הקודמת, סעיף 7 לחוק האזרחות אינו מעניק אזרחות מניה וביה מכוח נישואין, אלא נועד להקל על הליך ההתאזרחות של מי שנישא לבן זוג ישראלי. לכן, נישואין לאזרח ישראלי אינם מקנים כשלעצמם אזרחות לבן הזוג הזר. המבחן המדורג - שחוקיותו אושררה בפסיקה - משקף מדיניות שלפיה הענקת מעמד של קבע לבן הזוג הזר תיעשה בשלבים, תוך בחינת התקיימות המדדים הצריכים לעניין - קיומו של קשר נישואין תקף, מרכז חיים בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית - על ציר הזמן. ממילא רשאית המדינה שלא להעניק אזרחות באופן אוטומטי כאשר ההליך המדורג נקטע באבו בשל מותו של בן הזוג הישראלי." [ההדגשה הוספה - ס.ג'.]


     לפיכך, לבן זוג זר של אזרח ישראלי, אין זכות לקבל מעמד בישראל מרגע שפקע קשר הנישואין בינו לבין האזרח הישראלי, בין מחמת גירושין ובין מחמת פטירה, וכל עוד לא הושלם הליך ההתאזרחות. עם זאת, קיימים מקרים מיוחדים, המצדיקים העברת בקשה להמשך שהייה בישראל לדיון בוועדה המייעצת הבין-משרדית (להלן: הוועדה) לבחינת האפשרות למתן מעמד בישראל, מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל) מטעמים הומניטריים. לעניין זה גובש "נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים" (להלן: הנוהל), המסדיר גם את דרך הטיפול במקרה בו פקע קשר הנישואין בשל פטירת בן הזוג הישראלי.

     עוד נקבע בפרשת הלל, כי הנוהל אינו מגלה עילה להתערבות בית המשפט. וכך נקבע:
"...כל אלה, בצירוף "רשת הביטחון" של בחינה נוספת לפי סעיף ד.3 לנוהל החדש - שבוודאי אינה מוגבלת רק לקריטריונים הנקובים אלא מתפרשֹת על מגוון השיקולים ההומניטאריים שעשויים להתעורר במקרה מסוים - מגבשים הסדר שלא קמה לנו עילה להתערב בו".

     בנסיבות אלה, עניינה של העותרת יובא בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים ולצורך כך, על העותרת להגיש בלשכת מינהל האוכלוסין הקרובה למקום מגוריה, תוך 30 ימים, בקשה למתן מעמד מטעמים הומניטאריים. במסגרת בקשתה, תוכל העותרת להעלות טענותיה בכל הנוגע לזיקתה למדינת ישראל ביחס לזיקתה למדינת מוצאה, ובאשר לטעמים ההומניטאריים המיוחדים בגינם היא סבורה, כי יש ליתן לה מעמד בישראל.

     בינתיים, יימנע המשיב מהרחקת העותרת מישראל עד 60 ימים לאחר שתתקבל החלטה בעניינה.

     ברי, אפוא, כי ככל שיהיה צורך בכך, העותרת תהא רשאית לתקוף החלטה שתתקבל בעניינה בפני הערכאה המתאימה.

     אשר-על-כן, העתירה נדחית.

     בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול צו גירוש

  2. מניעת הרחקה מהארץ

  3. הכרה כאזרח אריתראי

  4. אישור שהייה בישראל

  5. גירוש עובד זר שיכור

  6. זכויות בת זוג של פליט

  7. ויזת פליט - עורך דין

  8. פליטים מניגריה בישראל

  9. הגנה קבוצתית חוף השנהב

  10. זכויות מסתננים מניגריה

  11. הסעת שוהים בלתי חוקיים

  12. דחיית בקשה למקלט מדיני

  13. זכויות עובדים אריתראים

  14. פליטים מאתיופיה בישראל

  15. שהייה בלתי חוקית בישראל

  16. זכויות עובד אריתראי במסעדה

  17. זכויות סוציאליות לפליטים

  18. פליטים מחוף השנהב בישראל

  19. שחרור ממתקן כליאה בנתב''ג

  20. גירוש מסתננים מגבול מצרים

  21. אישור מיוחד לכניסה לישראל

  22. סכנת חיים עקב גירוש מהארץ

  23. מסורבי כניסה לישראל בנתב''ג

  24. דחיית בקשה למעמד פליט בישראל

  25. חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

  26. הסתננות לישראל דרך גבול מצרים

  27. עתירה מנהלית להכיר כפליט מניגריה

  28. עבירות תעבורה של שוהה בלתי חוקי

  29. שהייה בישראל מטעמים הומניטאריים

  30. גירוש עובד זר שהתחתן עם ישראלית

  31. תקנות הכניסה לישראל, תשל''ד-1974

  32. קבלת מעמד פליט בישראל - הכרה כפליט

  33. מעצר שוהה בלתי חוקי עד תום ההליכים

  34. צו הכניסה לישראל (פטור), תשט"ז-1956

  35. זיהוי על ידי נציגת יחידת המסתננים באלמ"ר

  36. עתירה מנהלית בקשת העותרת להכיר בה כפליטה

  37. בסיום התשאול נקבע, כי העותר זוהה כאתיופי

  38. עתירה נגד גירוש שוהים בלתי חוקיים בישראל

  39. המלחמה בין אריתראה לאתיופיה פרצה בשנת 1998

  40. גירוש עובד ישראלי בחו''ל ע''י משטרת ההגירה

  41. מדיניות אי ההרחקה הנוהגת באשר ליוצאי אריתראה

  42. צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז-1987

  43. פניה לנציבות האו"ם ולאחר תשאול של נתין אריתראי

  44. עתירה מנהלית בקשת העותר להעניק לו מעמד של פליט

  45. חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954

  46. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ג-2002

  47. הוכחת נתינות של מדינה בלי לדעת את השפהשל אותה מדינה

  48. העותר אינו אריתראי אלא שמירב הזיקות שלו הן לאתיופיה

  49. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ז-2007

  50. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ח 2007

  51. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ד-2003

  52. צו הכניסה לישראל (פטור נציגי מדינות חוץ), התשמ"ח-1988

  53. טענת מסתנן לישראל בראיון זיהוי שהוא משתייך לשבט טגריניה

  54. עתירה נגד החלטת משרד הפנים הדוחה בקשה למעמד פליט בישראל

  55. צו הכניסה לישראל (תקנות גבול) (מעבר נבטים), התשס"ט-2009

  56. נערך לו ראיון על ידי האו"ם שבסיומו נקבע שהעותר אינו סודני

  57. מסתנן לישראל טען כי הוא אריתראי אולם, התברר שנולד באתיופיה

  58. חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), התשנ"ו-1996

  59. תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש), התשמ''ו-1985

  60. עתירה לקבלת מקלט מדיני בישראל - נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני

  61. לטענת העותר, הוא נולד באריתריאה אך את מרבית שנותיו חי באתיופיה

  62. הוכחת זיקה למדינה ברמה המקובלת במשפט הפלילי, מעבר לכל ספק סביר

  63. צו הכניסה לישראל (תחנות גבול) (חידוש מעבר צופר), התשנ"ז-1997

  64. תקנות מס הכנסה (קביעת דין פליט ויטנאם כדין עולה), תשמ''א-1980

  65. עתירה נגד החלטה שלא להכיר בעותר כנתין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו

  66. האם ניתן לדחות בקשת מקלט מכוח אמנת הפליטים על הסף על סמך ראיון בסיסי ?

  67. קביעה כי מבקשת המקלט היא אתיופית ולא אריתראית ואינה זכאית למקלט בישראל

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון