ערעור בשל העדר ייצוג משפטי

הטענה המרכזית של המערערים היא שלא היו מיוצגים ובשל כך ההליך שהתנהל בעניינם לא היה הוגן.

נטען כי לא ייתכן כי בכל פעם שאדם לא יהיה מיוצג הוא יוכל לזכות בערעור שכן הדבר יעודד הגשת ערעורים.

עם זאת נפסק כי חוסר הייצוג במקרה הספציפי הזה הביא לכשלים ראייתים ולכך שלא הועלתה הגנתם של המערערים בנוגע לצווי ההריסה שכן כי מדובר בצו מינהלי אשר אינו עומד במבחנים של הגשת אישום פלילי, ועל כן יש צורך לבחון צווים אלו ביתר הקפדה.

להלן פסק דין בנושא ערעור בשל העדר ייצוג משפטי:

פסק דין

ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט אריה שרעבי) מיום 14.12.06 בו דחה בית המשפט את בקשת המבקשים, המערערים לפני, לביטול צווי הריסה מנהליים. האחד, בנוגע למבנה מגורים ברח' תל גיבורים 9, ביפו (גוש 6988 חלקה 25), צו מספר 596/05. השני, בנוגע למבנה ברח' הר ציון 105 הסמוך אליו, צו מספר 599/05. כבר בפתח הדברים יש לציין כי הובא לפני רק תיק בית המשפט לעניינים מקומיים בעניין צו מספר 596/05, זאת על אף שהחלטת בית משפט קמא והערעור שלפני הוגשו, לכאורה, בנוגע לשני הצווים. הדיון אוחד לאור העובדה שהמערער 1 היה המבקש בשתי בקשות הביטול והמערער 2 לא היה נוכח בבית משפט קמא. על פי דברי ב"כ המערערים שני המערערים הגיעו לבית המשפט קמא אך בית משפט פטר את המערער 2 ורק המערער 1 נותר בדיון. על פי פרוטוקול הדיון המערער 2 עזב את אולם בית המשפט בשלב כלשהו, אם כי נכתב בפרוטוקול כי רק המערער 1 נוכח בדיון. לכאורה, היה מקום לשוב ולבקש את תיק בית משפט קמא בנוגע לצו 599/05. אולם, כפי שאפרט לאור אי הסדר בהתנהלות הדיון כולו והחשש העולה מפרוטוקול הדיון שהמערער 1 לא הבין בדיוק למה מתייחס כל אחד מהצווים, יש מקום ממילא לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק לדיון לבית משפט קמא.


1.     החלטת בית משפט קמא

מפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא עולה כי היה מדובר בשני צווים מינהליים. הראשון, 599/05 בו מדובר בסככה שהיתה קיימת למעלה מ-15 שנה שלטענת המערער 1 היתה מכוסה כיסוי בד כאשר המערער 1 הסיר את הכיסוי בעוד שלטענת המשיבה המערער 1 החליף את הבד בגג מפח. השני, 596/05 בו מדובר במבנה שלטענת המשיבה הוקם על ידי המערער 1 . לטענת המערער 1, מדובר היה בחממה שכיוון שאחיו, המערער 2, עבר לגור בה יצקו בה רצפה קשיחה וסגרו אותה בפח וברזלים.

אשר לצו הראשון, 599/05 כאמור, תיק בית משפט קמא לא הובא לפני. מפרוטוקול הדיון לא עולה מדוע בכלל נערך דיון בשני צווי הריסה במאוחד כאשר לכל אחד מהם תיק נפרד. בית משפט קמא לא ציין זאת בפרוטוקול הדיון. מכל מקום, באשר לצו 599/05, ב"כ המשיבה בדיון בבית משפט קמא הציג תצלומי אוויר כאמור בפרוטוקול (עמ' 1 ש' 7-8) והמבקש ציין כי רק הסיר את הבד מאותו מבנה. ב"כ המשיבה קיבל שם את הצעת בית המשפט כי צו ההריסה יעוכב לשלושה חודשים כדי לאפשר למערער לפנות ולהסדיר מוצא חוקי להחלפת גג הבד לפח. המערער גם הוא קיבל את הצעת בית המשפט. יש לציין כי המערער לא היה מיוצג בדיון בבית משפט קמא.

אשר לצו השני 596/05 הטענה הייתה שהוקם מבנה חדש. תצלומי אוויר ודו"ח הפענוח שהוצגו לבית המשפט, אינם מצויים בתיק בית משפט קמא. לטענת המערער 2 בבקשת הביטול, מדובר במבנה שקיים מזה עשרות שנים ושימש כחממה ואח"כ כמחסן. לטענתו, החליף מספר פחים כדי להגן על האנשים המתגוררים במקום מפני הגשם. בדיון הציג המבקש (המערער 1) צילום אוויר מקורי מיום 29.6.04 וטען כי ניתן לראות בו את המבנה הקיים. המערער 1 נחקר לגבי הצו ואמר שסבו וסבתו גרו במקום בו היו ארבעה מבנים מאבן וחממות. חלק מהחממות נהרסו, חלקן קרסו ואת אחת מהן הפך המערער 1 למחסן. על פי עדותו בשנת 2004 אחיו בא להתגורר במקום, הוא החליף בחממה חלק מהפח כדי להגן מפני הגשם. המערער 1 אישר שבספטמבר 2005 הוא ואחיו יצקו רצפה קשיחה, אך לטענתו מדובר היה במבנה קיים. על פי פרוטוקול הדיון בשלב זה, עזב המערער 2 את אולם בית המשפט.

בסיום החקירה מופיעים בפרוטוקול הדברים הבאים:
"ביהמ"ש:
המבקש שומע את הערות ביהמ"ש ולאחר שביהמ"ש הסביר לו את מראה עיניו מתצלומי האויר, מבקש לחזור בו מהבקשה אך מבקש כי ביצוע הצו יעוכב לתקופה מסוימת על מנת לאפשר לאחיו שגר במקום למצוא פיתרון חלופי או כל פיתרון אחר למצוקה שהוא מצוי בה".

לאחר מכן, נתן השופט החלטה לפיה בעקבות עדותו של המבקש ועיון בתצלומי אוויר ובהסכמת המבקש הוא דוחה את הבקשה ומעכב את ביצוע צו ההריסה.

2.     טענות הצדדים

הטענה המרכזית של המערערים היא שלא היו מיוצגים ובשל כך ההליך שהתנהל בעניינם לא היה הוגן. ב"כ המערער טוען כי המערערים לא היו ערים לכשלים ראייתים הנוגעים לצילומי אוויר; לא היו ערים לעובדה כי מדובר בשני צווים שהדיון בהם אוחד וכי באחד הצווים התקיים דיון בעבר; המערערים ביקשו להביא צילומי אוויר משלהם המוכחים לטענתם כי המבנה היה קייים עוד קודם לצו אך בית המשפט לא התיר זאת וכן לא היו מודעים לפגמים מינהליים בצווי ההריסה עצמם.
ב"כ המשיבה טענה כי המערער היה מודע היטב לתוכנם של שני הצווים וכי קיבל את הצעת בית המשפט בנוגע לצו 599/05 לאחר שהמשיבה שם הציגה תצלומי אוויר. כן טוענת ב"כ המשיבה כי לגבי צו 596/05 למעשה התקיימו הוכחות ובית המשפט הציע הצעה לאחר שהתרשם כי אין בבקשתו של המשיב לביטול הצו ממש.

3.      הוגנות ההליך

בפתח הדברים אומר כי ערה אני לעומס העצום המוטל על בית המשפט לעניינים מקומיים ולעובדה שבית המשפט דן לעיתים בעשרות בקשות מדי יום. על כן, בפסק דין זה אין משום מתיחת ביקורת על בית משפט קמא. באילוצים בהם עובד בית המשפט אין מנוס מלערוך דיונים קצרים, ועל פי התרשומת בית המשפט אף להציע הצעות כגון אלו שהציע בית משפט קמא במקרה זה.

נכון הוא גם, כפי שטענה ב"כ המשיבה בערעור, כי המערערים בחרו לנהל את ההליך בבית משפט קמא מבלי להיוועץ בעורך דין. עם זאת, במקרה זה לאור הבעייתיות באופן ניהול ההליך ובראיות, ברור הוא העדר ייעוץ משפטי הביא לכך שלמערער 1 למעשה לא נותרה ברירה אלא להסכים להצעות בית המשפט, משום שלא יכול היה להעלות טענות שהיו מועלות אם היה מיוצג. גם כאן, אין משום ביקורת על בית משפט לעניינים מקומיים. אכן, המערערים בחרו לנהל את ההליך בעצמם וללא ייצוג, המערער 1 אף קיבל את המלצות בית המשפט. נראה כי ללא פשרות מסוג זה לא ניתן לעמוד בעומס התיקים בבית משפט לענינים מקומיים. אולם, מדובר בקניינם של המערערים ובמקרה של המערער 2 אף במקום מגוריו, ועל כן גם אם טעו המערערים בכך שלא היו מיוצגים, יש לאפשר להם להשמיע את טענותיהן לגופן.

ב"כ המערערים העלה טענות רבות בערעור באשר לאופן הגשת תצלומי האוויר ואמינותם והסתמך על פסק דינו של בית משפט זה בעפ"א (ת"א) 80048/04 דמארי נ' מ"י בו דן בית המשפט באופן ההגשה של תצלומי אוויר וערכם הראייתי. מבלי להיכנס לשאלה זו לטעמי יש להחזיר את התיק לבית משפט קמא בשל העובדה שלמעשה המערערים לא העלו טענות רבות שהועלו לראשונה בערעור. הטענה העיקרית, שלא נדונה לגופה היא טענת המערערים כי יש בידם תצלומי אוויר המוכיחים כי המבנים נשוא צווי ההריסה קיימים מזה שנים.

המערער 1 העיד במסגרת עדותו כי בסוף שנות ה- 70 המינהל פיצל את החלקות וחלקן נרשמו על שם המינהל. עוד העיד המערער 1 כי במסגרת הליך שניהל מול המינהל הוא הביא תצלומי אוויר מהתקופה הרלבנטית. לדבריו, רואים בתצלומי האוויר את כלל המבנים נשוא צווי ההריסה (פרוטוקול הדיון בבית משפט קמא, עמ' 3 ש' 10-28). כיוון שבית משפט קמא למעשה לא הכריע אלא הביא את הצדדים להסכמה לא ניתנה למערערים הזדמנות להגיש תצלומי אוויר מטעמם כדי להוכיח את טענתם כי שני המבנים, נשוא שני צווי ההריסה, היו קיימים לפני שנים רבות, ומכל מקום לא ניתן להוציא לגביהם צו הריסה מינהלי.

זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית ומהחשובות שבהן. כב' השופט מ' חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ פ"ד נא(3), 577 קבע כי ללא זכות זו לא יהיה קיום גם לזכויות אדם אחרות. המשמעות של גישה לערכאות אינה רק עצם קיומו של הדיון בעניינם של המערערים. יש צורך כי יהיה זה דיון לגופו של עניין כאשר המערערים מבינים את הטענות נגדם ומאפשרים להם להעלות טענות כנגד אותם צווי הריסה. ערה אני לכך כי אין מדובר בהליך פלילי וכי המערערים אכן בחרו שלא להיות מיוצגים בבית משפט קמא. עם זאת, איני סבורה כפי שטענה ב"כ המשיבה, כי בכל פעם שאדם לא יהיה מיוצג הוא יוכל לזכות בערעור והדבר יעודד הגשת ערעורים. ראשית, פעמים רבות גם כאשר אדם אינו מיוצג ההליך מתנהל בעניינו הוא הליך כדין. הראיה לכך היא ערעורים רבים הנדחים בבית משפט זה מדי יום ביומו על פסקי דין של בית המשפט לעניינים מקומיים. בנוסף, לא די לטעון בערעור שהמערערים לא היו מיוצגים. אני מדגישה שלא זה הנימוק המרכזי בשלו מתקבל הערעור בחלקו. הנימוק העיקרי הוא שבמקרה הספציפי שלפני חוסר הייצוג הביא לכשלים ראייתים ולכך שלא הועלתה הגנתם של המערערים בנוגע לצווי ההריסה. יש לזכור, כי מדובר בצו מינהלי אשר אינו עומד במבחנים של הגשת אישום פלילי, ועל כן יש צורך לבחון צווים אלו ביתר הקפדה. בנוסף, במקרה זה, בית משפט קמא לא הכריע בהליך אלא הביא את הצדדים להסכמה וגם מסיבה זו לא ברור כיצד העריך את הראיות שהגישו הצדדים.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור במובן זה שהדיון בשני הצווים יוחזר לבית משפט קמא ויקיים דיון לגופו של עניין כאשר המערערים מיוצגים. אם המערערים יודיעו לבית משפט קמא כי אינם מעוניינים בייצוג יעמוד פסק דינו של בית משפט קמא על כנו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ייצוג בלתי הולם

  2. טענת כשל בייצוג

  3. ייצוג הולם לנשים

  4. פגם בייצוג הנאשם

  5. בקשה לשחרור מייצוג

  6. ייצוג על ידי ידיד קרוב

  7. ייצוג הולם לעולים חדשים

  8. זכות הייצוג בועדת חקירה

  9. שחרור מייצוג בהליך פלילי

  10. ערעור בשל העדר ייצוג משפטי

  11. זכות ייצוג בפני ועדת משמעת

  12. ניהול תביעת ביטוח ללא ייצוג משפטי

  13. זכות הייצוג בהליך ביקורת פנימית בעבודה

  14. תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד) תש''ל-1970

  15. חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005

  16. תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי''ג - 1953

  17. צו סמכויות שעת חירום (מעצרים) (זכות הייצוג), תשל"ט-1979

  18. תקנות הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (אגרות), התשס''ו-2005

  19. תקנות הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועץ מס (בחינות), התשס''ט-2009

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון