עיכוב ביצוע תשלום היטל ביוב

להלן פסק דין בנושא פסק דין בקשת רשות לערער על החלטת יו"ר ועדת ערר לפי חוק הביוב, שליד בית משפט השלום בנתניה, (כב' השופטת יעל קלוגמן) לפיה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע תשלום היטל ביוב, אותו נדרשה המבקשת לשלם על פי הודעה מיום 16.3.06, עד להכרעה בערר. בחודש יולי 1996 פורסם על ידי מינהל מקרקעי ישראל והחברה הכלכלית לפיתוח לב השרון בע"מ (להלן: "החברה הכלכלית") מכרז לארבעה מתחמי מקרקעין באזור התעשיה בתנובות. בין המשתתפים במכרז היתה חברת מפעלי ע. שנפ בע"מ (להלן: "שנפ") אשר זכתה בשלושה מבין ארבעת המתחמים המוצעים. ההצעה כללה, על פי מסמכי המכרז, תשלום עבור הוצאות פיתוח. למסמכי המכרז צורפה בתאריך 1.9.96 התחייבות מטעם המשיבה בזו הלשון: "הננו להודיעכם כי בכפוף להסכם ההרשאה שנחתם בין המינהל והמועצה האזורית ובכפוף להסכם שייחתם בין המינהל והחברה הכלכלית לפיתוח 'לב השרון' לא ייגבו היטלי פיתוח מאת היזמים שיזכו במגרשים מאת המינהל עפ"י התכנית הנ"ל. התחייבות זו אינה כוללת את הר"מ: א. לגבי תוספות בניה וזכויות נוספות מעבר למותר בתכנית כיום, כפי שיאושרו על פי כל תיקון או שינוי לתכנית הנ"ל. ב. לגבי אגרות מד-מים והתקנתו שיוטלו לפי הדין". לאחר זכייתה של שנפ במכרז, נחתם הסכם פיתוח מפורט בינה לבין החברה הכלכלית שהינה תאגיד עירוני בשליטת המשיבה, ולפיו התחייבה האחרונה, בהמשך לאמור במסמכי המכרז, לבצע "הנחת קווי ביוב ומים עד גבול המגרש וחיבורם למערכת העירונית". עבור עבודת התשתית שילמה שנפ לחברה הכלכלית 3,535,299 ₪ בשנת 1997. מאחר שלא התאפשר לחברת שנפ לבנות את מפעליה על המקרקעין, נמכרו זכויותיה למבקשת, אשר נכנסה בנעליה בהסכמת המינהל. בהחלטתה נשוא הבקשה שבפני, קבעה כב' השופטת קלוגמן כי המבקשת הינה חליפתה של שנפ לכל דבר וענין ומסקנתה מקובלת עלי. בתאריך 16.3.06 קיבלה המבקשת דרישת תשלום בגין היטל ביוב בה נאמר: "בעקבות החלטת המועצה האזורית 'לב השרון' להתקנת מערכת ביוב בתחומה, על פי חוק הרשויות המקומיות (ביוב) התשכ"ב - 1962 (להלן: 'חוק הביוב') ועל פי חוק העזר לב השרון (היטל ביוב) 2003 להלן דרישת תשלום להיטל ביוב..." המבקשת הגישה ערר לפי חוק הביוב ובמקביל ביקשה עיכוב ביצועו של התשלום. בהחלטתה קבעה כב' השופטת קלוגמן כי לא התקיימו בענייננו נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהכלל, לפיו הגשת ערר אינה מהווה נימוק לעיכוב ביצועם של תשלומים, ומכאן הבקשה שבפני. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי ליתן רשות לערער ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה. דיון מן העובדות שפורטו לעיל מסתבר כי המשיבה חתמה על התחייבות, לפיה הזוכה במכרז לא תידרש לשלם היטלי פיתוח מכל סוג שהוא, ואף טרחה להחריג מהפטור המובטח תוספות לזכויות הבניה ואגרות מד-מים. אין בנושאים שהוחרגו מההתחייבות כל התייחסות להיטלי פיתוח "חדשים" או תיקונים בחוק העזר. מול התחייבות זו שולמו לחברה הכלכלית סכומי כסף נכבדים כתשע שנים לפני הדרישה לתשלום בגין היטל ביוב. מכאן, שטענת המבקשת לפיה ההתחייבות חלה על כל היטל פיתוח עתידי, הינה טענה כבדת משקל אשר זכתה לאוזן קשבת בפסק דינו של בית משפט השלום בתניה (כב' השופט חאלד כבוב) בת.א. 1147/00. לא נעלמה מעיני העובדה שבמסגרת הסכם פשרה בערעור, שהוגש על ידי המשיבה, בוטל פסק הדין, אך יחד עם זאת הוסכם על השבת סכום כסף (שנמחק מהעותק שהוגש לי) ליזם. יתרה מכך, אין לראות בהסכמה הדיונית הנ"ל הכרעה במחלוקת. גם השופטת קלוגמן היתה ערה לפסק הדין הנ"ל ואבחנה בין עובדות המקרה כפי שהובאו בפני כב' השופט כבוב לעובדות הערר שבפניה, מאחר שבינתיים נכנס לתוקפו חוק עזר ללב השרון (היטל ביוב) התשס"ג - 2003, שבהסתמך עליו נדרש התשלום השנוי במחלוקת. סעיף ההגדרות לחוק העזר מתייחס לשלושה סוגי ביוב: "ביוב פרטי" - צינור המשמש לניקוז שפכים של לא יותר מבנין או נכס אחד, על חיבוריהם. "ביוב ציבורי" - צינור המשמש לניקוז שפכים של בניינים או נכסים אחרים, על חיבוריהם והשפכים זורמים אליו מביבים פרטיים. "ביוב" - ביב פרטי, ביב ציבורי, קווים מאספים, תחנות שאיבה, מתקני טיפול בשפכים או מתקנים אחרים, לרבות מתקנים לסילוק קולחים. ובסעיף 2 לחוק העזר נקבע: "החליטה המועצה להתקין בתחומה ביוב, יודיע בכתב ראש המועצה או מי שהוא הסמיך על ההחלטה לגבי כל שלב כאמור בסעיף 16 לחוק, לבעלי הנכסים הנמצאים באותה עת באזור ההתקנה..." (ההדגשה שלי - ש.ד.). ועל פי סעיף 3 לחוק העזר בעל נכס שנמסרה לו הודעה על התקנתו של ביוב ישלם היטל ביוב לכל שלב לפי השיעור שנקבע בתוספת. לנוכח הוספת ההגדרה הכוללת קווים מאספים, תחנות שאיבה ומתקני טיפול בשפכים, קבעה כב' השופטת קמא כי תוספת זו לא נכללה בהתחייבות המשיבה שלא לגבות היטל פיתוח. אלא שעיון בדרישת התשלום מעלה כי המשיבה הסתפקה בהודעה על החלטה להתקנת מערכת ביוב, מבלי לפרט איזה מבין הפריטים הכלולים בהגדרת ביוב יותקן או מותקן על ידה ואיזה שלב מהתכנית מבוצע או יבוצע. משכך, טעונה שאלה עובדתית זו בדיקה, כמו גם הטענה המשפטית באשר להיקף התחייבותה של המשיבה. בנסיבות אלה, סבורה אני כי היה מקום להתייחס לנסיבות המיוחדות של מחלוקת זו כנימוק להחלת החריג לכלל לפיו הגשת ערר אינה מעכבת תשלום. יחד עם זאת, יש לחייב את המבקשת בהפקדת ערבות בנקאית בסכום הדרישה, על מנת שהמשיבה לא תאלץ לפתוח בהליכי גביה ממושכים, אם ידחה הערר. לסיכום: הערר מתקבל ואני מורה על עיכוב ביצוע תשלום ההיטל בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסכום דרישת התשלום כפי שתוקנה, לא יאוחר מיום 1.2.07 שעה 12:00. ההוצאות בהן חוייבה המבקשת בבית משפט קמא תבוטלנה. הוצאות הבקשה שבפני בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ תוטלנה על פי התוצאות בהליך העיקרי.עיכוב ביצועאגרות והיטלי פיתוחהיטל ביובביוב