בית המשפט ציין כי אדם המעונין בביטולה או בשינויה של ההחלטה שנתקבלה על ידי רשות מקומית, ובהעדר הסדר מיוחד, עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים, אולם שונים הם פני הדברים כאשר הסעד המבוקש הינו סעד כספי. להלן פסק דין בנושא סמכות עניינית בתביעה נגד רשות מקומית: פסק דין י. טימור - סגן נשיא : 1. בפני ערעור על פסק דין שניתן ע"י כב' השופטת מ. וולפסון בבש"א 2498/04 בת.א. 329/04 מבית משפט השלום באשדוד, מיום 29.12.04. נקבע, כי יש למחוק את התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית. 2. ואלו העובדות הצריכות לענין : 2.1 המערערות הנן חברות המחזיקות בנכסים המצויים במרכז המסחרי, "קניון עד הלום", המצוי בתחום שטח שיפוטה של המשיבה. 2.2 המערערות הגישו תביעה כספית להשבת סכומי ארנונה שנגבו בעודף ושלא כדין בבימ"ש קמא בסכום 541,389.69 ₪. 2.3 בתאריך 29.12.04 קבע בימ"ש קמא, כי הסמכות נתונה לבימ"ש לעניינים מנהליים "לאחר ששקלתי את המכלול השתכנעתי כי דרכן של המשיבות היא בעתירה מנהלית לפי סעיף 5 (1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים". 2.4 בתאריך 11.10.06 נקבע בהסכמת הצדדים, כי מאחר ומדובר בטענה משפטית בלבד, פס"ד ינתן לאחר השלמת עיקרי טיעון בסיכומים קצרים. ומכאן הערעור שלפנינו. 3. טענות הצדדים : ב"כ המערערות טוען, כי שגה בימ"ש קמא. מבחן הסמכות העניינית של בית משפט אזרחי הינו מבחן הסעד הנתבע, מכאן כי הסמכות בתיק מסורה לסמכות העניינית הייחודית ו/או המקבילה של בית המשפט האזרחי. ב"כ המשיבות טוען, כי יש לדחות את הערעור. סמכותו העניינית של בית המשפט נקבעת לפי עילת התביעה. הסמכות העניינית הייחודית לדון בעניין הנדון נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים אם מכוח סעיף 6 (ב) לחוק רשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 ואם מכוח סעיף 5 (1) לחוק בתי המשפט המנהליים, תש"ס-2000. 4. הכרעה ודיון לאחר שקראתי את הודעת הערעור, פרוטוקול הדיון, עיקרי הטיעון הראשונים והמשלימים נחה דעתי, כי יש לקבל את הערעור ולקבוע כי הסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי. סוגיה דומה עמדה בפני בית משפט עליון ברע"א 6590/05 עירית אשדוד נ' שמעון צרפתי בע"מ. המשיבה הגישה תובענה בבית משפט מחוזי באר שבע נגד המבקשת להשבת כספים, שהמשיבה שילמה למבקשת בגין היטלי סלילת רחובות, אספקת מים ותיעול. המבקשת עתרה לסילוק התובענה על הסף בגין חוסר סמכות עניינית, הואיל ולטענתה הסמכות הייתה נתונה לבימ"ש לעניינים מנהליים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. המבקשת הגישה על החלטה זו בקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע, כי ההבדל בסעד המבוקש בין שני ההליכים הוא שמביא לתוצאות שונות. כשהסעד המבוקש הוא הצהרתי - הסמכות בידי בית המשפט לעניינים מנהליים. ואילו כשהסעד המבוקש הוא סעד כספי - הסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי - בהתחשב בסכום התביעה : "לפיכך, כאשר אדם מעונין בביטולה או בשינויה של ההחלטה שנתקבלה על ידי רשות מקומית, ובהעדר הסדר מיוחד, עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים. שונים הם פני הדברים כאשר הסעד המבוקש הינו סעד כספי. יש לאבחן מקרה זה ממקרה בו נתבקש סעד של ביטול או שינוי החלטה מינהלית. ניתן לראות זאת בבירור משבוחנים את התוספת השלישית לחוק. בתוספת זו (יחד עם סעיף 5 (3) לחוק) נקבע, כי לבית המשפט לעניינים מינהליים יש סמכות לדון בתובענה לפיצויים שעילתה במכרז. זה המקרה היחיד בו בית המשפט לעניינים מנהליים הוסמך, לעת הזו, לדון בהליך נגד רשות מינהלית כאשר הסעד הנתבע בו הינו סעד כספי. אף אם נבחן את הענין מן ההיבט הדיוני, נמצא שאין יסוד לטענה שבית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בתביעת השבה המוגשת נגד רשות מקומית". (ברע"א 6590/05 עירית אשדוד נ' שמעון צרפתי בע"מ). בפנינו תביעה כספית להשבת כספים שנגבו לכאורה מהמערערות שלא כדין, במצב דברים זה אני סבור, כי הסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי - ע"פ גובה הסכום. מכאן שהסמכות נתונה לבית המשפט השלום. 5. סוף דבר לו דעתי תתקבל, הייתי מציע לחבריי לקבל את הערעור, ולחייב המשיבה בהוצאות המערערות סך 5000 ₪ כ"א בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל ומע"מ כחוק, ולהורות על השבת התיק לערכאה ראשונה לשם המשך בירור התובענה שהוגשה. י. טימור סגן נשיא אני מסכים נ. הנדל שופט אני מסכימה ש. דברת שופטת לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין שניתן ע"י סגן הנשיא י. טימורסמכות ענייניתרשויות מקומיות