ההבדל בין תושבות לאזרחות - סמכות עניינית

מה נפקות ההבדל בין תושבות לאזרחות בכל הקשור לסמכות עניינית של בתי המשפט הארץ ?

סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים משתרעת על החלטות רשות הקשורות להליך שלסופו מבקש אזרח זר לקבל מעמד של תושבות בישראל.

זאת, להבדיל ממקרים מסוימים בהם מבקש האזרח הזר לקבל אזרחות ישראלית ושאלת התושבות מהווה רק שלב ביניים (בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950 (2002)).

העותר להלן, כך על פי העתירה, מבקש לקבל רישיון לישיבת קבע בישראל.

מכאן מתבקשת המסקנה כי לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בעניינו (ולא בג"צ).

להלן פסק דין בנושא ההבדל בין תושבות לאזרחות - סמכות עניינית:

פסק-דין     

השופט א' גרוניס:

1. בעתירה זו מבקש העותר כי יוצא צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יוענק לו מעמד קבע בישראל בהתאם להחלטת ממשלה מס' 156 מיום 18.6.06, ויבוטלו החלטות הדוחות את בקשתו לקבלת מעמד כאמור. כמו כן מבוקש צו ביניים האוסר על המשיבים לנקוט הליכי משמורת והרחקה כנגד העותר.

2. על פי הנטען בעתירה, הגיע העותר, שנולד בארמניה בשנת 1980, לישראל בהיותו בן 12 על מנת ללמוד בסמינר התיאולוגי של הפטריארכיה הארמנית בירושלים. שהייתו של העותר בישראל הוסדרה באמצעות אשרת לימודים, אשר הוארכה מעת לעת עד לשנת 1998. בשנה זו עזב העותר את הסמינר והחל ללמוד במוסדות אחרים. בתגובה, כך לפי הטענה, פעלה הפטריארכיה הארמנית לביטול אשרת הלימודים שלו באופן שהוא לא יוכל לקבל אשרה חדשה. מאז שוהה העותר בארץ שלא כחוק. לטענת העותר, הוא השתלב בישראל לחלוטין ואיבד כל זיקה לארץ מוצאו. ביום 18.6.06 התקבלה החלטת ממשלה מס' 156 שכותרתה "הסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל - תיקון החלטה" (להלן - החלטת הממשלה). בהחלטת הממשלה הוקלו הקריטריונים למתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים ביחס לקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה הקודמת שעסקה בנושא. העותר סבר, כי עניינו נכלל בהסדר החדש ועל כן הגיש למשיבה 2 בקשה לקבלת מעמד. הבקשה נדחתה, מן הטעם שאין העותר עומד בקריטריונים הקבועים בהחלטת הממשלה. ערר שהוגש למשיב 3 נדחה אף הוא. לטענת העותר, הטעמים בגינם נדחו הבקשה והערר אינם נכונים. מכאן העתירה.

בהחלטתי מיום 10.9.07 ביקשתי מהעותר לנמק מדוע לא תימחק העתירה בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וזאת לאור פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן - חוק בתי משפט מינהליים). בהודעתו מיום 20.9.07 טוען העותר, כי לא עומד לו סעד חלופי, שכן מדובר בהחלטת ממשלה בעניין עובדים זרים, אשר לפי פרט 12 לתוספת לא ניתן לפנות בגינה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

3. סעיף 5(1) לחוק בתי משפט מינהליים קובע את סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות על החלטות מינהליות המנויות בתוספת הראשונה לחוק. על פי פרט 12 לתוספת (כפי שתוקן ביום 8.8.05 בחוק בתי משפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 15), התשס"ה - 2005), לבית משפט לעניינים מינהליים תהיה סמכות בנושא הבא:

"מינהל אוכלוסין ועובדים זרים - החלטה של רשות בעניני אשרות כניסה ורישיונות ישיבה ועבודה, לרבות עניני הרחקה, משמורת ושחרור בערובה, לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, וכן החלטה של רשות לפי חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, למעט החלטת ממשלה בענין עובדים זרים והחלטה לפי פרק ה' בחוק האמור".

סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים משתרעת על החלטות רשות הקשורות להליך שלסופו מבקש אזרח זר לקבל מעמד של תושבות בישראל. זאת, להבדיל ממקרים מסוימים בהם מבקש האזרח הזר לקבל אזרחות ישראלית ושאלת התושבות מהווה רק שלב ביניים (בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950 (2002)). העותר דנא, כך על פי העתירה, מבקש לקבל רישיון לישיבת קבע בישראל. מכאן מתבקשת המסקנה כי לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בעניינו. העותר אינו חולק על כך, אלא שלגישתו עתירתו נוגעת ל"החלטת ממשלה בענין עובדים זרים" ואילו על פי התוספת החלטות ממשלה אינן מצויות בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים. זאת, שכן את בקשתו לקבלת רישיון ישיבת קבע בארץ הוא מבסס על החלטת הממשלה, אשר עוסקת בעניין עובדים זרים. עמדה זו אין בידינו לקבל. אכן, החלטת הממשלה שהוזכרה לעיל עניינה עובדים זרים, ועל כן על המבקש לתקוף אותה להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. אולם העותר אינו תוקף את החלטת הממשלה עצמה. טענתו היא שעומד הוא בתנאים שבהחלטה, אלא שההחלטה לא יושמה כיאות על ידי הרשויות שדנו בבקשתו. משכך, אין לראות את עתירתו כנסובה על החלטת הממשלה, אלא על ההחלטה שלא לאשר לו מעמד של תושב קבע (השוו: בג"ץ 8375/03 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה האזורית חוף הכרמל, פ"ד נח (2) 97, 100 (2003); עע"ם 8635/05 עיריית יבנה נ' ארנפרוינד כהן (לא פורסם, 15.5.07) פיסקה 9). עתירה זו ניתן להביא בפני בית המשפט לעניינים מינהליים.

משמצאנו כי בידי העותר סעד חלופי של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, אין מקום כי בית המשפט הגבוה לצדק יידרש לעניין. העתירה נדחית אפוא על הסף ועימה נדחית גם הבקשה לצו ביניים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מבחן הסעד

  2. סמכות עניינית ארנונה

  3. סמכות עניינית צו הריסה

  4. סמכות עניינית תוקף גיור

  5. סמכות עניינית הקדש דתי

  6. סמכות עניינית קנסות חניה

  7. סמכות עניינית בערר מס שבח

  8. סמכות עניינית פירוק שיתוף

  9. סמכות עניינית תביעות קטנות

  10. סמכות עניינית התיישנות קנס

  11. סמכות עניינית ביטול פטנט

  12. סמכות עניינית בתביעה רכושית

  13. סמכות עניינית ביטול חוזה מכר

  14. סמכות עניינית בענייני ארנונה

  15. סמכות עניינית בעוולת גניבת עין

  16. דוגמאות העדר סמכות עניינית

  17. הגנת בית מגורים - סמכות עניינית

  18. תשלום דמי ניהול - סמכות עניינית

  19. סמכות עניינית לביטול חוב ארנונה

  20. סמכות עניינית - הסכמים קיבוציים

  21. מבחן הסעד בבית משפט לענייני משפחה

  22. סמכות עניינית בתביעות קניין רוחני

  23. תביעה לחלוקת רכוש - סמכות עניינית

  24. סכסוך בקשר לירושה - סמכות עניינית

  25. בקשה ליישוב סכסוך - סמכות עניינית

  26. חשיפת פרטי גולשים - סמכות עניינית

  27. החזר יציאות והוצאות סמכות עניינית

  28. סמכות עניינית בתביעת גזל סוד מסחרי

  29. סמכות עניינית חזקה ושימוש במקרקעין

  30. סמכות עניינית בתביעת נזיקין של שוטר

  31. הפקעת קרקעות - סמכות עניינית ייחודית

  32. סמכות עניינית אכיפת הסכם מכר מקרקעין

  33. סמכות עניינית בתביעה נגד רשות מקומית

  34. סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה

  35. סמכות עניינית לבית משפט מחוזי - משפחה

  36. סמכות עניינית בתביעת אינטרנט לא מובהקת

  37. מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית

  38. סמכות עניינית בסכסוך משפחתי בעניין כספי

  39. סדרי הקשר בין האב לקטין - סמכות עניינית

  40. קצבה מגרמניה - סמכות עניינית של בית משפט

  41. ההבדל בין תושבות לאזרחות - סמכות עניינית

  42. סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל - סמכות עניינית

  43. סמכות עניינית בעניין מתן הוראות לכונס נכסים

  44. סמכות עניינית בית הדין לעבודה בתביעת לשון הרע

  45. סמכות עניינית בתביעת אישה נגד בעל בפשיטת רגל

  46. סמכות עניינית של בית הדין לעבודה בדיני חברות

  47. סמכות עניינית בית הדין לעבודה – סודות מסחריים

  48. צו מניעה זמני לפני הכרעה בשאלת הסמכות העניינית

  49. מחיקת תביעה מחוסר סמכות עניינית של בית משפט השלום

  50. סמכות עניינית בהחלטה בגין ביטול העיקולים על ידי רשם

  51. ניתן להעלות טענת העדר סמכות עניינית בכל שלב של הדיון

  52. סמכות עניינית: מחיקת השעבוד הרשום על הנכס לטובת הבנק

  53. סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון

  54. סמכות עניינית לבית הדין לעבודה לשנות פסק הדין המאשר הסכם הפשרה

  55. למי הסמכות העניינית בסכסוך בין חברת ניהול לבין דייר בבית משותף ?

  56. האם הכתרת עילת התביעה כ"עוולת נזיקית" מקנה סמכות עניינית לבית משפט השלום ?

  57. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון